קסם (אשליה)

ערך זה עוסק בקסם למטרות בידור. אם התכוונתם למאגיה, ראו כישוף. לפירושים אחרים, ראו קסם (פירושונים).

המונח "אחיזת עיניים" מפנה לכאן. לערך העוסק בהטעיה הגורמת נזק למי שהטעו אותו, ראו הונאה.

קסם הוא פעלול שעורך קוסם, פעלול הנראה כאילו הוא בלתי אפשרי בהתאם להבנה המקובלת את העולם, אך למעשה נובע מזריזות של המְבַצֵּעַ, או מתחבולה אחרת, הניתנת להסברה במסגרת הידע המקובל (להבדיל מכישוף, העוסק בפעולות שהמדע איננו מסביר אותן).

קסם נועד בעיקר למטרות בידור, ובהתאם לכך הוא נעשה בעיקר בהופעה על הבמה, במופעי רחוב ובמסיבות. קסם נודע הוא שליפה של בעל חיים (בדרך כלל ארנבון או יונה) מתוך כובע ריק.

היסטוריה

המונח קסם (magic) במקור נגזר מהמילה היוונית "מאגיה" (μαγεία). בזמנים העתיקים, נלחמו היוונים נגד הפרסים במשך דורות, כאשר כוהני הדת הפרסיים נקראו מאגי "Magi" בפרסית. טקסים פולחניים שהם קיימו נקראו "מאגיה", ולאחר מכן magika שבסופו של דבר התכוון לכל תרגול פולחני זר, לא מקובל או לא לגיטימי.

פליניוס הזקן מתייחס לקסם ולקוסמים בכרך 30 של תולדות הטבע, האנציקלופדיה הראשונה שהתפרסה בשנת 77 לספירה. הוא מבקר את הקוסמים, תוקף את האסטרולוגיה וטוען שמקורו של הקסם ברפואה, דבר שמתקיים על ידי העמדת פנים שהוא מציע בריאות. הוא מכנה את זרתוסטרה מפרס העתיקה כמקור לרעיונות קסומים. הוא קובע שפיתגורס, אמפדוקלס, דמוקריטוס ואפלטון כולם נסעו למדינות אחרות כדי ללמוד קסם, והעיר שזה מפתיע שמישהו קיבל את הדוקטרינות שהחזירו משם. כמו כן טען שהרפואה (של היפוקרטס) והקסם (של דמוקריטוס) היו צריכים לפרוח בו-זמנית בתקופת המלחמה הפלופונסית.

מושג דומה של כישוף התקיים במקביל בתרבויות שונות. במהלך המאה ה-15 והלאה, החלה במדינות אירופה תופעה של ציד מכשפות שבה נעצרו, עונו, נשפטו והוצאו להורג עשרות אלפי נשים, וכן גברים וילדים רבים, בהאשמות כי ביצעו פעולות קסומות שונות, הכוללות הטלת "קללה" על אנשים, גרימת מחלות לבני אדם או ליבולים ועוד. ציד המכפשות דעך עם התקדמות המדע והירידה באמונה בקיומו של כישוף, החל מהמאה ה-18.

בשנת 1584 נוצר הספר הראשון שהכיל הסברים על קסמים במובנם המודרני - של מופעים שנועדו להדהים את הקהל, עם זאת עד היום קיימים אנשים הטוענים כי הם משתמשים בכוחות על-טבעיים לשם ביצוע קסמים וכישופים. במהלך המאה ה-17, פורסמו הרבה ספרים דומים, שתיארו קסמים. עד המאה ה-18 הופעות קסמים היו נפוצים בירידים. אחת הדמויות שייסדו את הקסם המודרני הבידורי היה ז'אן רובר-אודן, אשר היה לו תיאטרון קסמים בפריז בשנת 1845.

אמנות הקסמים מתחלקת למספר קטגוריות:

קסמי במה/ אמני אשליות

קסמים המתרחשים על במה בעזרת ציוד רב כגון ארגז ל"חיתוך" אדם, ארגז ל"העלמת אדם"/בעל חיים, "ריחוף" וכיוצא בזה. קוסמים נודעים בתחום זה הם הארי הודיני ודייוויד קופרפילד.

קלוז-אפ/ תקריב

קסם תקריב (Close-Up Magic) היא אמנות אינטראקטיבית המשלבת קסמי זריזות ידיים, יכולות אלתור יוצאת דופן, הומור שנון והרבה עזרה מהקהל המשתלב אל תוך הרוטינות. בתרגום חופשי "קסמים מקרוב" הם כפי שהם נשמעים, והם נעשים במרחק נגיעה מהצופים ואף חלקם ממש בתוך ידיהם.

קסמי רחוב

קסמי קלוז-אפ המתרחשים באמצע הרחוב, לרוב ללא כל הכנה מוקדמת. סגנון זה זכה להצלחה רבה עם תוכניות הטלוויזיה של דייוויד בליין וכריס אנג'ל בארצות הברית ועם תוכניות הטלוויזיה של חזי דין ונמרוד הראל בישראל.

מנטליזם

קסמים המדמים תופעות על-טבעיות כגון כיפוף כפיות, שבו נראה קוסם המכופף כפית ממתכת, טלקינזיס, בה הקוסם מראה שהוא יכול להזיז חפצים ממרחק, טלפתיה, שבה הקוסם מדגים כיצד הוא כביכול נכנס לתוך מוחו של המתנדב ומוציא משם מידע וחיזוי העתיד, בו נראה הקוסם מנבא מה יקרה בזמן או ברגע מסוים. מנטליסט הוא מי שמשתמש בטכניקות שונות כדי ליצור אשליה של כוחות על טבעיים. טכניקה נפוצה במנטליזם היא הסוגסטיה, החדרת מחשבה לתוך מוחו של המתנדב בשיטות מסוימות שנלמדות במשך שנים. הופעות של מנטליזם גורמות לעיתים קרובות לצופה להאמין כי המבצע ניחן ביכולות על טבעיות, על אף שהדבר בלתי אפשרי.

קסם ביהדות

בשונה מהעברית המודרנית בה קסם הוא אחיזת עיניים או שינוי טבע המציאות, ההלכה היהודית מגדירה את איסור קֹסֵם קְסָמִים כניבוי עתידות לאחר ריכוז באמצעות מעשים שונים:

איזה הוא קוסם – זה העושה מעשה [...] ותיפנה מחשבתו מכל הדברים עד שיאמר דברים שעתידין להיות, ויאמר "דבר פלוני עתיד להיות", או "אינו הווה"; או שיאמר ש"ראוי לעשות כך", ו"היזהרו מכך".
יש מן הקוסמים שהוא ממשמש בחול או באבנים, ויש מהן מי שגוהר (=מתכופף) לארץ וצועק, ויש מי שמסתכל במראה של ברזל או עששית, ומדמין ואומרין.

— משנה תורה לרמב"ם, ספר המדע, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פרק י"א, הלכות ו'–ז'

אף הפסוק (הושע, ד', י"ב) " עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ", מדבר על פי הרמב"ם לשאלת קוסם המשמש בהכאה במקל כדי לרכז את מחשבתו.

כאמור, עונשו של הקוסם הוא מלקות. חז"ל אסרו על אדם אף לפנות לקוסם, וכרוב איסורי חז"ל נקבע לזה עונש מכת מרדות.

חשיפה של קוסמים שרלטנים

למרות שקסם, כישוף או סוגים אחרים של "כוח על טבעי" נחשבים כדבר בלתי אפשרי על ידי המדע, ולמרות שקוסמים רבים הדגימו במהלך השנים כיצד ניתן להשתמש ביצירת אשליות ומיקוד תשומת הלב כדי להתל בקהל, עדיין קיימים בעולם אנשים שטוענים שהם מסוגלים לבצע קסם, כישוף ולקיים טקסים שונים, הנוגעים לעל טבעי כמו תקשורת עם רוחות, חיזוי על טבעי של העתיד, ברכות רפואיות ועוד. הקוסם ג'יימס רנדי היה קוסם מפורסם וספקן מדעי. הוא נעזר בפרסומו הרב ובעושרו כדי לחשוף אנשים שטענו כי יש להם כוחות קסם או כוחות "על טבעיים" אחרים ו"הוכיחו" את דבריהם בצורות שונות.

במשך השנים הגיש רנדי עשרות תוכניות טלוויזיה אודות שרלטנות ורמאות בעולם העל-טבעי ואף הנחה סדרת תוכניות בהן בדק את מהימנותם של מספר אנשים הטוענים לכוחות מיוחדים. בשנות ה-90 הוא הקים את אתגר מיליון הדולר להוכחת העל-טבעי שבו הזמין "קוסמים" שטענו לקיום של כוח על טבעי לבוא ולהוכיח את טענתם בתנאים מבוקרים. דוגמה לאדם שהתבקש להוכיח את "כוחותיו" היה אורי גלר, אך הוא סרב. הפרס התקיים במשך 20 שנה, עד להפסקתו בספטמבר 2015, לא עמד איש באתגר.

לקריאה נוספת

ליאור מנור, ספר הקסמים של ליאור מנור, הוצאת כנרת זמורה ביתן. (קריאת הספר בתצוגה מקדימה באתר "גוגל ספרים" )
ג'י מרשל, ספר הקסמים הגדול, הוצאת דליה פלד.
ישראל בויום, זה סוד הקסם, הוצאת ישראל בויום.
ישראל בויום, קסמים ומדע, הוצאת ישראל בויום.
שגיב לוי, MAGIC, הוצאת אלפא מג'יק אינטרנשיונל.
אלברט ד. שפר, עולם הקסמים, הוצאת שוקן.