קפיטן עוצר
 | |
| איוש נוכחי |
אלסנדרו רוסי (אנ') מילנה גספרוני (אנ') |
|---|---|
| תאריך כניסה לתפקיד | 1 באפריל 2024 |
| דרכי מינוי | ממונה על ידי הפרלמנט של סן מרינו |
| תחום שיפוט |
סן מרינו  |
| מושב המשרה |
 סן מרינו, סן מרינו |
| משך כהונה קצוב |
0.5 שנה |
| ייסוד המשרה | 1243 |
| http://www.sanmarino.sm/on-line/en/home/institutions/captains-regent.html | |
  | |
הקפיטן העוצר של סן מרינו (באיטלקית: Capitani reggenti di San Marino) הוא שם המשרה בה מחזיקים שני ראשי המדינה של סן מרינו. הקפיטנים העוצרים נבחרים מדי שישה חודשים בפרלמנט של סן מרינו. לרוב ובאופן רשמי כהונתם של הקפיטנים העוצרים נמשכת שישה חודשים בלבד. מינוי הקפיטן העוצר מתרחש באופן מסורתי ב-1 באפריל וב-1 באוקטובר, כל שנה ושנה. התפקיד נוצר בשנת 1243 והמסורת נשמרה מאז ועד היום.[1]
מנהג הדיארכיה בסן מרינו נגזר עוד מתקופת הקונסולים ברפובליקה הרומית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפקיד הקפיטן העוצר נוצר בשנת 1243 כאשר תפקידם היה "ניהול הצדק בסן מרינו", תפקיד השקול לתפקיד שופט מודרני. באותה התקופה הם נקראו "קונסולים" כשם התפקיד ברומא העתיקה. הקונסול הראשון נבחר ב-12 בדצמבר 1243 על ידי "המועצה הגדולה והכללית" שהפכה לפרלמנט של סן מרינו, גם אז כהונתם הייתה כהונה של שישה חודשים בדיוק.
בסוף המאה השלוש עשרה המוסד החל להשתנות, אחד מהמנהיגים לקח את התואר "קפיטן" והשני את התואר "מגן", משנת 1317 המגן היה חייב להיות רקטור. בדרך כלל, אחד מהם היה שייך למעמד העליון כדי להבטיח שליטה חזקה ואדם עם המיומנויות הדרושות כדי לשלוט במדינה, ואחד ממעמד הפועלים, שמייצג את העם.
בשנת 1972 נחקק בסן מרינו חוק שמסיר את האיסור על נשים להתמודד למשרות ציבוריות. קפיטן עוצרת אישה נבחרה לראשונה לתפקיד ב-1 באפריל 1981.[2] ב-1 באפריל 2017 נבחרו לראשונה שתי נשים לתפקיד הקפיטן העוצר של סן מרינו; ונסה ד'אמברסו ומימה זבולי. סן מרינו היא המדינה עם הכי הרבה ראשי מדינה נשים.
בחירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקפיטנים העוצרים נבחרים כל שישה חודשים על ידי הפרלמנט של סן מרינו, והם בדרך כלל שייכים למפלגות יריבות כדי שלא תהיה דעה אחת שתשתלט על העם כולו. הליך הבחירה הוסדר בשנת 1945, למרות שבאופן לא רשמי התהליך היה זהה למשך שלוש מאות שנים, מהמאה השבע עשרה.
אם זוג מועמדים לא מקבל מספר קולות מספק מחברי הפרלמנט אז ישנו סיבוב שני.[3]
תנאים למועמדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אזרחות מלידה (דין הדם).
- להיות מעל גיל 25.
- להיות חבר בפרלמנט של סן מרינו (המועצה הגדולה והכללית).
- פרק זמן של שלוש שנים מאז הכהונה הקודמת כקפיטן העוצר.
סמכות שלטונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקפיטן העוצר היא המשרה העליונה ביותר ברפובליקת סן מרינו. הקפיטנים העוצרים הם שליטי המדינה, תפקיד שהם מבצעים כגוף אחד, עם זכות וטו הדדית על ההחלטה של השני. הם זכאים לתואר "הוד רוממותו". עם זאת, סמכותם השלטונית היא קטנה למדי וכוחם הוא בעיקר סמלי, שכן חובתם העיקרית היא לייצג את המדינה בעולם ולהבטיח את הסדר החוקתי. הם מפקחים על הפרלמנט הסן מרינזי, על הממשלה, ועל מועצת השנים עשר אך אין להם זכות הצבעה והחלטה באף אחת מן הישויות.
הקפיטנים העוצרים הם מפרקי הפרלמנט כאשר זמן כהונתו נגמר או שהמפלגה הנבחרת לא מצליחה להקים קואליציה יציבה. הקפיטן העוצר תמיד יהיה זה שיפרסם את החוקים שאושרו בפרלמנט.
החל משנת 1499 אין אפשרות להעמיד לדין את הקפיטנים העוצרים בזמן כהונתם. הנוהל קובע כי חמישה עשר יום לאחר תום המנדט שלהם במדינה כל אזרח חופשי להגיש תביעה לבית הדין בסן מרינו על דברים לא חוקיים שעשו או תפקידים שלא מילאו כראוי למרות חובתם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קפיטן עוצר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "Captains Regent - Repubblica di San Marino, portale ufficiale", בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2017
- ^ Women Captains Regent, בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2017
- ^ Election of the Captains Regent, בדיקה אחרונה ב-21 באוקטובר 2017