קר חבייר רוסל
 | |
| לידה |
10 בדצמבר 1867 Lorry-lès-Metz, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
6 ביוני 1944 (בגיל 76) L'Étang-la-Ville, צרפת |
| שם לידה |
François-Xavier Roussel |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות |
1887–1944 (כ־57 שנים) |
| יצירות ידועות |
The Procession of Bacchus, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
  | |
קר חבייר רוסל (צרפתית: Ker-Xavier Roussel; 10 בדצמבר 1867 – 6 ביוני 1944) היה צייר צרפתי המזוהה עם תנועת הנאבי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלורי-לס-מץ, מוזל ב-1867, בגיל 15 למד בפריז לצד חברו אדואר וויאר (בתמונה רוסל קיצוני משמאל ולידו וויאר גיסו) הוא גם למד בסטודיו של הצייר דיוג'ן מיילרט. ב-1888, הוא נרשם לבית הספר לאמנויות, וכן החל ללמוד באקדמיה ז'וליאן, שם הקימו מוריס דני וסטודנטים אחרים את "תנועת הנאבי" [1] בשנת 1899 נסעו רוסל, וויאר וחברו הקרוב, פייר בונאר, לאגם קומו, ונציה ומילאנו. באותה שנה הוא התיישב באזור כפרי שהפך לנושא ציוריו.
הוא שאב את הנושא שלו מהאזור שמסביב לאטאנג-לה-ויל וסן-טרופה, והתאים את הנוף לפרקים מיתולוגיים יוונים המתארים נשים, ילדים, נימפות, קנטאורים ופאונים. אשתו מארי (אחותו של אדואר וויאר), בתו אנט, בנו ז'אק ונכדיו שימשו כדוגמנים. הוא נטש את תמונות הפורמט הקטן האופייניות לתנועת הנאבי ויצר ציורים גדולים בצבעים עזים בסגנון פוסט-אימפרסיוניסטי. ציוריו ציינו את עונות השנה, השפע, השכרות, ההתנהגות התאוותנית. כמ כן הנציחו את המחול, בהשפעת איזדורה דאנקן. מספר ציורים מתארים אפיזודות מיתולוגיות ומהתנ"ך. אחד מציוריו ממחיש את שירו של סטפן מאלרמה משנת 1876, "אחר הצהריים של פאון".
בעוד רוסל הביע שמחה אירוטית בתמונותיו[2] היה לו גם צד נוגה ואפל שבא לידי ביטוי באיורים ליתוגרפיים כהים ליצירות של מוריס דה גרין. בין השנים 1914–1917 הוא טופל כסובל מדיכאון. הוא ייצר מספר רב של פסטלים בשנותיו האחרונות, בין 1930 ל-1944, המתארים מוות אלים במיתולוגיה.
רוסל ידוע בציורי ענק של נופים המקשטים חללים ציבוריים, וחלקם הוזמנו עבור לקוחות פרטיים. בשנת 1912 הוא צייר את המסך הקדמי של תיאטרון השאנז אליזה ובשנים 9–1937 יצר פאנל ענק באורך אחד עשר מטרים בחדר הדיונים בארמון האומות המאוחדות בז'נבה. בשנת 1926 זכה קר-חבייר רוסל בפרס קרנגי לאמנות. המוניטין שלו הגיע לשיא ב-1936 עם תוכנית מרובת פאנלים עבור פאלה דה שאיו בפריז.
קר-חבייר רוסל מת ב-1944 בביתו בלאטנג-לה-ויל.[3]
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Frèches-Thory, Claire, & Perucchi-Petry, Ursula, ed.: Die Nabis: Propheten der Moderne, Kunsthaus Zürich & Grand Palais, Paris & Prestel, Munich 1993
- ^ Cousturier, Lucie. K.-X. Roussel. Bernheim-Jeune, Paris, 1927
- ^ Exhibition Guide for Ker-Xavier Roussel, Private Garden, Dreamed Garden. Musée des Impressionnismes, Giverny, 2019.