ראול גונזלס

ראול גונזאלס
Raúl González
	ראול ב-2012
מידע אישי
לידה	27 ביוני 1977 (בן 47); מדריד שבספרד
שם מלא	ראול גונזלס בלנקו
גובה	1.78 מטר
עמדה	חלוץ, קיצוני שמאלי
מועדוני נוער
1990–1992 ; 1992–1994	אתלטיקו מדריד ; ריאל מדריד
מועדונים מקצועיים כשחקן*
נבחרת לאומית כשחקן
קבוצות כמאמן
2018–2019 ; 2019–	ריאל מדריד חובניל B ; ריאל מדריד קסטיליה
	* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ערך זה עוסק בכדורגלן עבר ספרדי. אם התכוונתם לאתלט עבר מקסיקני בתחום הליכה תחרותית, ראו ראול גונסאלס.

ראול גונזלס בלנקו (בספרדית: Raúl González Blanco; נולד ב-27 ביוני 1977 במדריד) הידוע בשם ראול הוא כדורגלן עבר ספרדי, ששיחק בעמדת החלוץ. עד שנת 2015 היה מלך השערים בכל הזמנים של ריאל מדריד בה שיחק במשך 16 שנים. עד שנת 2014 היה מלך שערי ליגת האלופות.^[1] בשנת 2004 נבחר ראול על ידי פלה לרשימת 125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם. כיום הוא חלק מסגל ההנהלה המקצועית של ריאל מדריד.

קריירה

ריאל מדריד

ראול החל את קריירת הכדורגל שלו בקבוצת הנוער של אתלטיקו מדריד, ממנה עבר לקבוצת הנוער של היריבה העירונית ריאל ב-1992. שנתיים לאחר מכן החל לשחק בקבוצה הבוגרת. הוא התמנה לקפטן הקבוצה בשנת 2003 לאחר עזיבתו של פרננדו היירו. בריאל מדריד לבש לאורך כל הקריירה שלו את חולצה מספר 7.

ראול הצטיין בכיבוש שערים רבים במדי ריאל מדריד. הוא היה הכובש המוביל של ליגת האלופות בכל הזמנים עם 71 שערים עד שנת 2014. כמו כן, הוא בעל מספר ההופעות השלישי בטיבו במפעל עם 144 הופעות^[^{דרוש מקור]}. סך הכול כבש 77 שערים בכל המסגרות האירופיות^[^{דרוש מקור]}. ראול הפך למלך השערים בתולדות ריאל מדריד, לאחר שב-15 בפברואר 2009 הבקיע את שערו ה-309 במדי הקבוצה בכל המסגרות ועבר את כוכב העבר אלפרדו די סטפאנו.^[2] ב-17 באוקטובר 2015 איבד את התואר לכריסטיאנו רונאלדו. בליגה הספרדית מדורג ראול במקום ה-4 ברשימת כובשי השערים בכל הזמנים עם 228 שערי ליגה. ב-23 בספטמבר 2009 שבר ראול את שיא ההופעות במועדון (525) שהיה שייך למנולו סאנצ'יס, ובכך הפך לכדורגלן המדורג שני במספר ההופעות בלה ליגה, עד שחואקין שבר את שיאו ביולי 2020.^[^{דרוש מקור]}.

בשנת 2009 קיבל ראול את "מעמד האגדה" היוקרתי של ה"מארקה", העיתון הנפוץ ביותר בספרד, הישג לו זכו רק שבעה שחקנים בעבר: פלה, דייגו מראדונה, יוהאן קרויף, אלפרדו די סטאפנו, זינדין זידאן, פאקו חנטו ולואיס ארגונס^[^{דרוש מקור]}.

שאלקה 04

ב-26 ביולי 2010, הודיע ראול על עזיבת ריאל מדריד לאחר 16 שנים, וחתם לשנתיים בשאלקה 04 מהבונדסליגה. את שערו הראשון במועדון ראול כבש כבר במשחקו הראשון, ב-1 באוגוסט 2010 כאשר שאלקה 04 הביסה את באיירן מינכן 3-1 בטורניר קדם עונה. ב-20 בנובמבר 2010 ראול כבש את השלושער הראשון שלו במדי שאלקה 04, במשחק הליגה מול ורדר ברמן.

ראול היה לדמות דומיננטית בזכית שאלקה בגביע הגרמני בעונת 2010/2011 שהייתה לעונת הבכורה שלו במועדון, ראול כבש את השער המכריע בחצי הגמר בה שאלקה 04 ניצחה את באיירן מינכן ועלתה לראשונה לגמר מאז 2005. בגמר שאלקה 04 ניצחו באופן מוחץ 0–5 את דואיסבורג מהליגה השנייה. זאת הפעם הראשונה שראול זכה לזכות בגביע מדינה כלשהו לאחר שבריאל מדריד הוא לא זכה בגביע המלך הספרדי.

ברבע גמר ליגת האלופות עונת 2010/2011 כבש ראול צמד שערים כנגד אינטר מילאן מה שעזר לשאלקה 04 להעפיל לחצי גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה, שם הפסידה למנצ'סטר יונייטד.

ב-19 בפברואר 2012 כבש ראול את שערו ה-400 בקריירה לאחר שכבש 323 שערים בריאל מדריד, 44 בנבחרת ספרד ו-33 בשאלקה 04.

ב-19 באפריל 2012 הודיע ראול כי יעזוב את שאלקה 04 בקיץ וזאת כי "עתידו לא באירופה".^[3] במהלך שנתיים מוצלחות בשאלקה זכה ראול עם הקבוצה בגביע הגרמני, בסופרקאפ הגרמני, והגיע איתה לחצי גמר ליגת האלופות לראשונה בתולדותיה. ראול כבש 40 שערים ב-98 הופעותיו במדי שאלקה. לאחר עזיבתו הנהלת שאלקה הודיעה כי המספר 7 (אותו לבש ראול) יופרש לזמן בלתי מוגבל כאות כבוד לראול על תקופתו במועדון.^[4] אך בשנת 2013 המספר 7 הוענק למקס מאייר.

א-סד

ב-13 במאי 2012, הודיע ראול על מעברו לא-סד מקטר. את משחקו הראשון בקבוצה שיחק ב-5 באוגוסט 2012, בו כבש פנדל בתוספת הזמן. ב-15 באפריל 2013 זכה עם הקבוצה באליפות הליגה הקטרית^[5] כשכבש באותה עונה 9 שערים ב-22 מה שעזר לא-סד לזכות באליפות לראשונה מזה חמש שנים.

ב-22 באוגוסט 2013 שיחק ראול במשחק הוקרה עם קבוצתו א-סד נגד קבוצתו לשעבר ריאל מדריד. ראול שיחק מחצית אחת בכל צד, כאשר בדקה ה-22 של המשחק כבש לטובת ריאל מדריד.^[6] בסוף אותה עונה הודיע כי יפרוש לאחר 20 שנות קריירה.

ניו יורק קוסמוס

ב-30 באוקטובר 2014 חזר ראול מפרישתו וחתם בניו יורק קוסמוס מליגת ה-NASL האמריקאית, ליגת הכדורגל הצפון-אמריקאית. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו ב-4 באפריל 2015 בניצחון קבוצתו 0–1. ב-15 באוקטובר 2015 הודיע על פרישה מכדורגל בתום העונה.^[7]

במשחקו האחרון, שסייע לניו יורק קוסמוס לזכות באליפות ה-NASL, שיחק את כל 90 הדקות בגמר ובישל את השער השלישי.

ב-15 בנובמבר 2015 פרש ממשחק פעיל.

נבחרת ספרד

ראול הופיע לראשונה בנבחרת ספרד במשחק נגד נבחרת צ'כיה באוקטובר 1996. גם בנבחרת הספרדית ירש ראול את תפקיד הקפטן מפרננדו היירו לאחר שהאחרון פרש מהנבחרת ב-2002. בנבחרת כבש ראול 44 שערים ב-102 הופעות בינלאומית. הוא שיחק עם הנבחרת במונדיאל 1998, יורו 2000, מונדיאל 2002, יורו 2004 ומונדיאל 2006. עם זאת, ועל אף ביצועיו הנאים בקבוצתו, ראול לא זומן על ידי מאמן הנבחרת לואיס ארגונס ליורו 2008. בתחילה ספג ארגונס ביקורת רבה עקב כך, אולם זו דעכה במהירות כאשר תחת הדרכתו ובהיעדרו של ראול הצליחה הנבחרת לזכות בטורניר.

אימון

לקראת עונה 2019/2020 מונה ראול למאמן קבוצת ריאל מדריד חובניל B המשחקת בליגה השלישית בספרד ובה משחקים שחקנים עד גיל 19. מינוי זה הגיע לאחר זמן רב בו היה שותף במערכת המקצועית של ריאל מדריד שכללה את אימון קבוצת הנערים עד גיל 15 בעונת 2018/2019.

ב-4 ביוני 2019 מונה ראול למאמן ריאל מדריד קסטיליה, עימה זכה בליגת האלופות לנוער בשנת 2020 לאחר ניצחון 3-2 בגמר מול לייפציג.

חייו האישיים

ראול נשוי ולו ארבעה בנים ובת. בנו הבכור, חורחה, נקרא על שמו של חורחה ולדאנו – מאמן ריאל מדריד בשנים 1994–1996 שתרם רבות לקידום הקריירה של ראול. בנו השני, הוגו, נקרא על שמו של הוגו סאנצ'ס. תאומים, הקטור ומתיאו, נקראים על שמם של הקטור ריאל ולותר מתאוס, ובת בשם מריה. תחביביו הם קריאה, במיוחד ספרים של ארתורו פרז רברטה והאזנה למוזיקה ספרדית. השתתף בסרט "גול!" בשנת 2005.

תארים

קבוצתיים

6 אליפויות ספרד: 1995, 1997, 2001, 2003, 2007, 2008.
4 סופר קאפ ספרדי: 1997, 2001, 2003, 2008.
3 זכיות בליגת האלופות: 1998, 2000, 2002.
1 סופרקאפ אירופאי: 2002.
2 גביעים בין-יבשתיים: 1998, 2002.
1 גביע גרמני: 2011.
1 סופרקאפ גרמני: 2011.
1 אליפות קטר: 2013.

אישיים

פעמיים מלך השערים של ליגת האלופות: 2000, 2001.
פעמיים מלך השערים של הליגה הספרדית: 1999, 2001.
שחקן השנה של פיפ"א – מדליית ארד: 2001.
שחקן השנה של אירופה – מדליית כסף: 2001.
נכלל ברשימת 125 הכדורגלנים החיים הטובים בעולם של פיפ"א אשר נוצרה על ידי פלה.
חמש פעמים השחקן הספרדי של השנה בלה ליגה.
פרס דון בלון לפריצת העונה בליגה הספרדית
פעמיים זוכה נעל הארד של אירופה.
שיאן ההופעות בריאל מדריד בכל המסגרות.
שיאן ההופעות בליגת האלופות בכל הזמנים.
מלך השערים של אירופה (בכל המפעלים) בכל הזמנים.
התואר היוקרתי "מעמד האגדה" על ידי עיתון המארקא העיתון הנפוץ בספרד.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ראול גונזלס בוויקישיתוף

ראול גונזלס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ראול גונזלס, ברשת החברתית אינסטגרם
ראול גונזלס, באתר Transfermarkt
ראול גונזלס, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
ראול גונזלס, באתר Soccerway
ראול גונזלס, באתר BDFutbol
ראול גונזלס, באתר WorldFootball.net
ראול גונזלס, באתר National Football Teams
ראול גונזלס, באתר FootballDatabase.eu
פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
פרופיל השחקן באתר הרשמי של ריאל מדריד
עוזי דן, ראול פורש: פרידה מסמל לבן ענק, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2015

הערות שוליים

^ את שני התארים הללו הוא הפסיד לכדורגלן ריאל מדריד דאז כריסטיאנו רונאלדו.
^ ראול שבר את השיא של די סטפאנו, ריאל הביסה 0:4 את גיחון, באתר nrg‏, 15 בפברואר 2009
^ uefa.com, Member associations - Germany - News, UEFA.com, ‏2012-04-19 (באנגלית)
^ Legendary Schalke duo unhappy with decision to retire Raul's number | Goal.com, www.goal.com (באנגלית)
^ Livio Caferoglu, BREAKING NEWS: Al Sadd announce signing of Raul | Goal.com, www.goal.com (באנגלית)
^ Raul finds the net for Real and wears his iconic No 7 shirt on emotional return to Madrid for Santiago Bernabeu Trophy, Mail Online, ‏2013-08-23
^ Graham, Bryan Armen (2015-11-16). "New York Cosmos bid farewell to Raúl with NASL title victory". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-06-04.

נבחרת ספרד – אולימפיאדת אטלנטה 1996
1 מורה • 2 מנדייטה • 3 ארנסבאל • 4 נבארו • 5 סנטי • 6 אוסקר • 7 ראול • 8 רוברטו • 9 קורינו • 10 חוסה איגנסיו • 11 אידיאקס • 12 קראנקה • 13 אייסקורטה • 14 מוריינטס • 15 דה לה פנייה • 16 לרדין • 17 סייטס • 18 דני • מאמן: קלמנטה		ספרד

נבחרת ספרד – מונדיאל 1998
1 זוביזרטה • 2 פרר • 3 ארנזאבל • 4 אלקורטה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 מוריינטס • 8 גאררו • 9 פיצי • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קניסארס • 14 קאמפו • 15 אגילרה • 16 סלאדס • 17 אצ'בריה • 18 אמור • 19 קיקו • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 מולינה • מאמן: קלמנטה		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 2000
1 קניסארס • 2 סלגאדו • 3 ארנסבאל • 4 גוארדיולה • 5 אבלרדו • 6 היירו • 7 הלגרה • 8 פראן • 9 מוניטיס • 10 ראול • 11 אלפונסו • 12 סרג'י • 13 קסיאס • 14 ג'רארד • 15 אנגונגה • 16 מנדייטה • 17 אצ'בריה • 18 פאקו • 19 דמאס • 20 אורסאיס • 21 ואלרון • 22 מולינה • מאמן: קמאצ'ו		ספרד

נבחרת ספרד – מונדיאל 2002
1 קסיאס • 2 טורס • 3 חואנפרן • 4 הלגרה • 5 פויול • 6 היירו • 7 ראול • 8 בראחה • 9 מוריינטס • 10 טריסטן • 11 דה פדרו • 12 לוקה • 13 ריקרדו • 14 אלבלדה • 15 רומרו • 16 מנדייטה • 17 ואלרון • 18 סרחיו • 19 צ'אבי • 20 נדאל • 21 לואיס אנריקה • 22 חואקין • 23 קונטרראס • מאמן: קמאצ'ו		ספרד

נבחרת ספרד – יורו 2004
1 קניסארס • 2 קפדבילה • 3 מרצ'נה • 4 אלבלדה • 5 פויול • 6 הלגרה • 7 ראול • 8 בראחה • 9 טורס • 10 מוריינטס • 11 לוקה • 12 גברי • 13 אראנזוביה • 14 ויסנטה • 15 בראבו • 16 אלונסו • 17 אצ'בריה • 18 סזאר • 19 חואקין • 20 צ'אבי • 21 ואלרון • 22 חואניטו • 23 קסיאס • מאמן: סאס		ספרד

נבחרת ספרד – מונדיאל 2006
1 קסיאס • 2 סלגאדו • 3 פרניה • 4 מרצ'נה • 5 פויול • 6 אלבלדה • 7 ראול • 8 צ'אבי • 9 טורס • 10 רייס • 11 לואיס גרסיה • 12 לופס • 13 אינייסטה • 14 אלונסו • 15 ראמוס • 16 סנה • 17 חואקין • 18 פברגאס • 19 קניסארס • 20 חואניטו • 21 וייה • 22 פאבלו • 23 ריינה • מאמן: אראגונס		ספרד

[1] את שני התארים הללו הוא הפסיד לכדורגלן ריאל מדריד דאז כריסטיאנו רונאלדו.

[2] ראול שבר את השיא של די סטפאנו, ריאל הביסה 0:4 את גיחון, באתר nrg‏, 15 בפברואר 2009

[3] uefa.com, Member associations - Germany - News, UEFA.com, ‏2012-04-19 (באנגלית)

[4] Legendary Schalke duo unhappy with decision to retire Raul's number | Goal.com, www.goal.com (באנגלית)

[5] Livio Caferoglu, BREAKING NEWS: Al Sadd announce signing of Raul | Goal.com, www.goal.com (באנגלית)

[6] Raul finds the net for Real and wears his iconic No 7 shirt on emotional return to Madrid for Santiago Bernabeu Trophy, Mail Online, ‏2013-08-23

[7] Graham, Bryan Armen (2015-11-16). "New York Cosmos bid farewell to Raúl with NASL title victory". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-06-04.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

מלך השערים של גביע אירופה וליגת האלופות
גביע אירופה לאלופות	1956: מילוטינוביץ' • 1957: ויולט • 1958: די סטפנו • 1959: פונטיין • 1960: פושקש • 1961: אגואש • 1962: די סטפנו, לפקוויסט, פושקש, שטרהל וטחדה • 1963: אלטפיני • 1964: קובצ'ביץ', מאצולה ופושקש • 1965: אאוזביו וטורס • 1966: אלברט ואאוזביו 1967: ון הימסט ופייפנבורג • 1968: אאוזביו • 1969: לאו • 1970: ג'ונס • 1971: אנטוניאדיס • 1972: דונאי, מקארי וטקאץ' • 1973: מילר • 1974: מילר • 1975: מילר ומרקארוב • 1976: היינקס • 1977: קוצ'ינוטה ומילר • 1978: סימונסן • 1979: סולסר • 1980: לרבי 1981: מקדרמוט, רומניגה וסונס • 1982: הנס • 1983: רוסי • 1984: סוקול • 1985: נילסון ופלאטיני • 1986: נילסון • 1987: צבטקוביץ' • 1988: אגואש, פררי, חאג'י, מאג'ר, מקויסט, מיצ'ל ונובאק • 1989: ואן באסטן • 1990: פאפן ורומאריו • 1991: פקולט ופאפן • 1992: יוראן ופאפן
ליגת האלופות	1993: רומאריו • 1994: קומאן ורופר • 1995: ואה • 1996: ליטמאנן • 1997: פאנטיץ' • 1998: דל פיירו • 1999: שבצ'נקו ויורק • 2000: ז'ארדל, ראול וריבאלדו • 2001: ראול • 2002: ואן ניסטלרוי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: מוריינטס • 2005: ואן ניסטלרוי • 2006: שבצ'נקו • 2007: קאקה 2008: רונאלדו • 2009: מסי • 2010: מסי • 2011: מסי • 2012: מסי • 2013: רונאלדו • 2014: רונאלדו • 2015: רונאלדו, מסי וניימאר • 2016: רונאלדו • 2017: רונאלדו • 2018: רונאלדו • 2019: מסי • 2020: לבנדובסקי • 2021: האלנד • 2022: בנזמה • 2023: האלנד • 2024: קיין ואמבפה