לדלג לתוכן

רבקה לזובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת ויקיזציה - את הפרק "מאמרים" ניתן להעביר לקישורים החיצוניים, תוך שילוב קישורים לכל מאמר, באופן המקובל בוויקיפדיה העברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת ויקיזציה - את הפרק "מאמרים" ניתן להעביר לקישורים החיצוניים, תוך שילוב קישורים לכל מאמר, באופן המקובל בוויקיפדיה העברית.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רבקה לזובסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 29 במאי 1946 (בת 78)
מונטווידאו, אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מעסיק ויצו, המכללה האקדמית בית ברל עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד פרופסור במכללה האקדמית בית ברל
יו"ר תנועת ויצו העולמית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבקה לזובסקי (נולדה ב-29 במאי 1946) היא חוקרת חינוך ישראלית, פרופסור לייעוץ חינוכי ולמידה במכללה האקדמית בית ברל ויו"ר תנועת ויצו העולמית לשעבר, פעילה לקידום ופיתוח מקצוע הייעוץ החינוכי בישראל ולקידום מעמד האישה.

לזובסקי נולדה במונטווידאו בירת אורוגוואי, וגדלה בשכונת מהגרים יהודים ניצולי שואה. משפחתו של אביה היגרה לעיר בשנת 1905 מרוסיה, וסבה מצד האב היה ממקימי הקהילה היהודית במונטווידאו. לאחר אירועי ליל הבדולח נמלטה משפחתה של אמה מווינה שבאוסטריה המסופחת לגרמניה הנאצית, והיגרה למונטווידאו בשנת 1939. סבתה מצד האם הייתה ממייסדות ארגון ויצו באורוגוואי. הוריה נפגשו במונטווידאו, ולאחר שלוש שנות היכרות התחתנו וילדו שלושה ילדים. אביה הפך לרופא השיניים היהודי הראשון באורוגוואי ואמה, שגדלה לתוך ארגון ויצו, הפכה לימים לנשיאת הארגון באורוגוואי.

לזובסקי למדה עברית בבית הספר היסודי במונטווידאו, ובגיל 16 סיימה סמינר למורות לשפה העברית. כשנה לאחר מכן, נשלחה ללימודים במכון גולד[1] בירושלים, והשתתפה בחידון התנ"ך כנציגת אורוגוואי. בחידון היא פגשה את דוד בן-גוריון, ששכנע אותה להישאר בישראל ולעלות. בזמן שהותה בישראל היא הכירה את אריה לימים בעלה, אשר עבד במשרד אדריכלים, ולאחר שעלתה לישראל ב-1977[2] נישאו השניים.

לזובסקי סיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות. את התואר הראשון למדה בחוג לסוציולוגיה, ואת התואר השני עשתה כחלק מהמחזור הראשון בחוג לייעוץ חינוכי.

עם סיום לימודי התואר השני, הצטרפה לצוות ההוראה בגימנסיה הרצליה בעיר תל אביב, ובנתה את הייעוץ החינוכי במוסד. 13 שנים לאחר מכן, היא חזרה לאקדמיה ללימודי התואר השלישי, וכתבה את עבודת הדוקטורט על הכוון תלמידים במעבר לתיכון.

עם סיום לימודי התואר השלישי, היא הצטרפה לסגל ההוראה באקדמיה בחוג לייעוץ חינוכי ובקורסים למנהלים. במקביל, היא חיברה ופיתחה את תוכנית הלימודים לתואר שני בייעוץ חינוכי במכללת בית ברל, ניהלה אותה, ושימשה כראש המגמה במשך 14 שנים. במקביל לתפקידה כראש המגמה, היא ייסדה את אגודת היועצים החינוכיים בישראל[3], ונבחרה פעמיים לכהן כיושבת הראש של האגודה. בנוסף, היא חיברה את קוד האתיקה המקצועית הראשון של היועצים החינוכיים בישראל[4], וחלקים מעבודת הדוקטורט שלה הופיעו באתיקה של החינוך. כמו כן, היא יסדה וערכה את כתב העת המדעי "הייעוץ החינוכי". בשנים 1991 ו-2004, היא קיבלה את "פרס הייעוץ", על תרומתה האקדמית והפרופסיונלית לקידום הייעוץ החינוכי בישראל.

לארגון ויצו היא הצטרפה לאחר שעלתה לישראל. בשנות ה-90 היא שימשה כיו"ר ארגון חינוך ודור ההמשך, בהנהלה העולמית של הארגון. משנת 2012 ועד ינואר 2020 כיהנה כיו״ר ויצו בהתנדבות.

  • מרחב ונחלה בייעוץ חינוכי : ספר יובל הח"י של המגמה לייעוץ חינוכי, 1998.[5]
  • מבוך השמירה על סודיות בייעוץ חינוכי: תאוריה, מחקר ומעשה, 2010.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאמרים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]