רוג'ר ווטרס
 | |
| ווטרס, 2015 | |
| לידה |
6 בספטמבר 1943 (בן 81) גרייט בוקהאם, סארי, אנגליה, הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| שם לידה | ג'ורג' רוג'ר ווטרס |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת  |
| תקופת הפעילות | מ-1964 |
| מקום לימודים |
תיכון קיימברידג'שייר, אוניברסיטת וסטמינסטר |
| עיסוק | זמר, מלחין, מוזיקאי, מפיק מוזיקלי |
| סוגה | רוק מתקדם, רוק פסיכדלי, ארט רוק, הארד רוק, אופרה |
| סוג קול | טנור |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה בס, גיטרה |
| חברת תקליטים | קפיטול רקורדס, קולומביה רקורדס, סוני רקורדס, Harvest |
| שיתופי פעולה בולטים | פינק פלויד |
| בן או בת זוג |
Judith Trim (1969–1976) Carolyne Christie (1976, 1986–1992) Kamilah Chavis (2021–?) |
| צאצאים |
Harry Waters, India Waters |
| www.roger-waters.com | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ורג' רוג'ר ווטרס (באנגלית: George Roger Waters; נולד ב-6 בספטמבר 1943) הוא זמר, מלחין, ומוזיקאי רוק אנגלי אשר התפרסם בעיקר בזכות היותו בסיסט להקת הרוק המתקדם פינק פלויד (לאחר עזיבתו של בוב קלוז את הלהקה והחלפת תפקידו כגיטריסט הראשי, בראשית ימיה טרם פרסומה הרחב). הוא כתב את רוב המילים לשירי הלהקה, והיה לדמות הדומיננטית בה עד לעזיבתו ב-1985.
לאחר שעזב את פינק פלויד הוציא ווטרס חמישה אלבומי סולו מקוריים. בנוסף, הוציא את האלבום "החומה - הופעה חיה בברלין", שהוקלט בהופעה היסטורית שנערכה בעיר באוגוסט 1990, פחות משנה לאחר נפילת חומת ברלין.
יצירתו של ווטרס נשענת לרוב על טקסטים בעלי אג'נדה פוליטית מובהקת ומופע ה"חומה" בברלין, היא הדוגמה הבולטת ביותר לכך.
מאז תחילת העשור השני של המאה העשרים ואחת (מרץ 2011 בראיון לאל ג'זירה) הפך ווטרס לאחד הפעילים המזוהים ביותר עם תנועת ה-BDS, הפועלת לחרם נגד ישראל, ומהקולות הבולטים והקיצוניים ביותר נגד ישראל. הוא ידוע במיוחד בקריאתו לאמנים אשר מתכננים להופיע בישראל, לחזור בהם ולהחרימה. בהרבה מפעולותיו בנושא הואשם שהשתמש בסממנים אנטישמיים, ועקב כך הוא סופג ביקורות קשות ואף לעיתים מוחרם על ידי אנשים רבים בישראל ומחוצה לה.
מאז מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 התבטא ווטרס כנגד מדיניות ישראל ברצועת עזה - כאשר הביע תמיכה מלאה בזכותם של הפלסטינים להתנגדות נגד הכיבוש הישראלי, והכחיש חלק ממעשי הטבח ואת הפגיעות המיניות שביצע ארגון חמאס.
ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ווטרס נולד במחוז סארי, אנגליה שבממלכה המאוחדת למשפחה נוצרית אדוקה. הוריו הם מרי (לבית וייט; 1913–2009) ואריק פלצ'ר ווטרס (1913–1944). אמו עבדה כמורה ומאוחר יותר הפכה למנהלת בית ספר[1]. אביו, שנולד למשפחה ממעמד הפועלים, היה מורה ופעיל במפלגה הקומוניסטית הבריטית. סבו מצד אביו היה כורה פחם ופעיל למען מפלגת הלייבור הבריטית.
בשנים הראשונות של מלחמת העולם השנייה, סירב אביו להתגייס לצבא מטעמי מצפון ושירת כנהג אמבולנס בתקופת הבליץ. מאוחר יותר, שינה את עמדותיו והיה לקצין בגדוד הרובאים המלכותי השמיני של הצבא הבריטי. הוא הוכרז כנעדר וכחלל שמקום קבורתו לא נודע ב-18 בפברואר 1944, במהלך הנחיתה באנציו באיטליה, כאשר ווטרס היה בן חמישה חודשים.
בעקבות מות אביו, עברה אמו יחד עם ווטרס ואחיו הגדול לקיימברידג', בה בילה ווטרס את ילדותו. בגיל 15 ווטרס היה יושב ראש תנועת הנוער של התנועה לפירוק נשק גרעיני בקיימברידג', עיצב את הכרזה שלהם והשתתף בארגון פעילויות. במהלך לימודיו פגש ווטרס את סיד בארט, הצעיר ממנו ב-3 שנים. ווטרס עבר ללונדון כדי ללמוד ארכיטקטורה ב"ריג'נט סטריט פוליטכניק" (Regent Street Polytechnic),
פעילותו במסגרת פינק פלויד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1966, במהלך שהותו בלונדון, הקים ווטרס להקה עם המתופף ניק מייסון ונגן הקלידים ריצ'רד רייט. ווטרס ניגן בגיטרה-בס. סיד בארט, חברו של ווטרס מהלימודים, חבר אליהם בתור סולן וגיטריסט. יחד הם הקימו את להקת הרוק פינק פלויד. על אף שבארט היה הכותב והמלחין המרכזי של הלהקה בתחילת דרכה, ווטרס השתתף בכתיבתם של שלושה שירים בתקליטה הראשון של הלהקה, The Piper at the Gates of Dawn, שיצא לראשונה בספטמבר 1967.
במהלך עבודתם על האלבום השני, A Saucerful of Secrets (יולי 1968), הוחלף בארט בתפקידו כסולן הלהקה בדייוויד גילמור. ווטרס התחיל להשתלב בלהקה כסולן תוך תרומה של שלושה שירים ויצירה אחת לתקליט. ווטרס אף כתב את השירים, למעט אחד, בפסקול שיצרה הלהקה לסרט More (יולי 1969). יצירות הסולו הראשונות של ווטרס באו לידי ביטוי באלבום Ummagumma (נובמבר 1969) - שני תקליטים שהרכיבו אלבום אחד מחומרים שהוקלטו באופן חי באולפן, ואלבום שני בו כל חבר להקה ניגן קטעי סולו משלו.
יחד עם רון גיסין, כתב ווטרס פסקול לסרט "The Body" (דצמבר 1970), ששימש כעבודתו הראשונה שלו מחוץ למסגרת הלהקה. ווטרס כתב שמונה מתוך עשרת השירים והמנגינות הנמצאות באלבום Obscured by Clouds (יוני 1972) ששימש אף כפסקול לסרט "The Valley".
שנות ה-70 היו עידן הזהב של פינק פלויד. הם פתחו את העשור עם האלבומים Atom Heart Mother ו-Meddle והגיעו לשיא הצלחתם עם האלבום The Dark Side of The Moon (מרץ 1973) - אחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריית המוזיקה. ווטרס כתב את כל המילים והלחין את רוב שירי האלבום.
לווטרס הייתה תרומה מכרעת ליצירתם של אלבומי פינק פלויד. כמשורר הבלעדי של הלהקה הוא כתב את כל המילים לכל השירים מ-1972 ואילך והשתתף בהלחנה של Wish You Were Here (ספטמבר 1975) ו-Animals (פברואר 1977) ו-The Wall (30 בנובמבר 1979). ווטרס היה הכותב היחיד של הסינגל הבולט באלבום, "Another Brick in the Wall Part II" וכתב והלחין את כל שירי האלבום The Final Cut (מרץ 1983). אחרי צאת האלבום פרש מפינק פלויד ופנה לקריירת סולו.
קריירת סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ווטרס החל את קריירת הסולו שלו עם אלבום סולו ראשון - The Pros and Cons of Hitchhiking (אפריל 1984), שהגיע למעמד אלבום זהב[2].
לאחר הוצאת האלבום Radio K.A.O.S (יוני 1987), יצא ווטרס לסיבוב הופעות לקידום האלבום. בינתיים דייוויד גילמור החליט לאחד את פינק פלויד יחד עם רייט ומייסון. ווטרס תבע את השלושה, בניסיון להוציא צו-מניעה על השימוש בשם 'פינק פלויד' בלעדיו. ווטרס הפסיד במשפט ופינק פלויד כשלישייה יצאה לסיבוב הופעות מוצלח, שהוקלט ויצא כאלבום הופעה (בשם Delicate Sound Of Thunder).
בעקבות נפילת החומה בברלין בשנת 1990, החל ווטרס לארגן מופע בכיכובם של זמרים רבים, על מנת לבצע גרסה מיוחדת של המופע 'החומה' בברלין ב-21 ביולי באותה השנה. המופע הוקלט והוסרט לאלבום ולסרט The Wall: Live in Berlin (ספטמבר 1990).
ווטרס הוציא אלבום סולו שלישי Amused to Death (ספטמבר 1992), אך לא יצא למסע הופעות, אף על פי שהופיע בקונצרט התרמה ב-1993. בשנות התשעים עסק בעיקר בעבודה על אופרה העוסקת במהפכה הצרפתית בשם "Ca Ira" (תוך התבססות על שיר צרפתי מהמאה ה-18 באותו שם), באנגלית ובצרפתית.
ביולי ובאוגוסט 1999 הופיע בארצות הברית לראשונה מזה 12 שנים. בעקבות ההצלחה נדרש לסיבוב הופעות נוסף ביוני-יולי 2000, ושני הקונצרטים היוו בסיס לאלבום הכפול In the Flesh Live. ווטרס לא הוציא מאז אלבומים, אם כי בשנת 2004 הוציא סינגל דו-צדדי: "To Kill the Child/Leaving Beirut" ("להרוג את הילד/עוזב את ביירות"). השיר הראשון, "To Kill the Child", הוא שיר בלוז ובו יוצא ווטרס נגד הורים המחנכים את ילדיהם לערכים בורגניים של צריכה, תחרותיות, דוגמטיות ונורמות חברתיות שמרניות, וחוזר טוען כי "זו הדרך הבטוחה להרוג את הילד". השיר השני, "Leaving Beirut" הוא שיר אוטוביוגרפי ובו מתאר ווטרס את חוויותיו בעיר ביירות בגיל 17. ווטרס ביצע את "Leaving Beirut" לא אחת בהופעותיו, וגם בהופעתו בישראל.
בקיץ 2005 הסכים ווטרס לקיים איחוד חד-פעמי של פינק פלויד לכבוד מופע Live 8 בהייד פארק, לונדון. סר בוב גלדוף הצליח לשכנע אותו לפגוש את גילמור, רייט ומייסון על הבמה לראשונה מזה 24 שנים לצורך איחוד חד פעמי. ההופעה הייתה מוצלחת ביותר, זכתה לאחוזי צפייה גבוהים במיוחד אך גילמור הצהיר שהיה זה אירוע חד-פעמי.
בסוף 2005 יצאה לאור האופרה Ca Ira שכתב ווטרס במשך שנים רבות, העוסקת במהפכה הצרפתית. זהו הפרויקט המורכב ביותר שעסק בו ווטרס מאז "החומה", אך הוא שייך לעולם המוזיקה הקלאסית, ולא לתחום הרוק והפופ.
The Dark Side of The Moon Live 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]במרץ 2006 הודיע ווטרס על כוונתו לצאת לסיבוב הופעות אירופאי הכולל 17 הופעות ברחבי היבשת, ביניהן הופעה אחת בישראל, שבו ביצע את "The Dark Side of the Moon" במלואו. המופע כלל בימוי משוכלל שתוכנן על ידי מארק פישר (ארכיטקט הבמה של מופעי החומה), שכלל בובות גדולות, פרוז'קטורים ענקיים ומערכת סאונד קוואדרופונית. ההופעות חולקו לשני חלקים: הראשון היה אוסף שירים של פינק פלויד ומקריירת הסולו של ווטרס; השני, ביצוע האלבום הצד האפל של הירח בנוסף להדרן.
שירתו של ווטרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשה הקשורה למופע היא שירתו של ווטרס. אנשים רבים תהו האם שירתו של רוג'ר מבוצעת באופן חי. מבקרים רבים שמו לב לניגוד בין תנועות שפתיו לבין הצלילים שנשמעו. השירים היחידים שבהם צוינה הפרשה הזו הם "Have A Cigar", "Sheep" ו-"The Fletcher Memorial Home".
הטלוויזיה הפורטוגזית שידרה את המופע שנערך בליסבון. בשורה "in the corner of some foreign field" מתוך "The Gunner's Dream", ווטרס שכח לחקות את שירתו. הוא הסתכל על הגיטרה שלו בבירור בפה סגור, כאשר קולו נשמע חזק.
The Wall Live 2010-2013
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2010–2013 העלה את מופע "החומה" בהפקה מחודשת, וכמו בסיבוב ההופעות הקודם, גם כאן ניגן ווטרס את כל שירי האלבום מההתחלה עד הסוף. ב-12 במאי 2011, התארחו גילמור ומייסון בהופעת "החומה" של ווטרס בלונדון וביצעו איתו כמה שירים.
סיבוב ההופעות הוקלט ותועד ב-DVD ובאלבום הופעה, שיצאו ב-2015.
בשנת 2017 יצא לאור אלבום חדש שלו, "Is This the Life We Really Want?" (״האם אלה החיים שאנו באמת רוצים?״)[3].
בשנת 2023 הוציא ווטרס גרסה מחודשת לאלבום "The Dark Side of the Moon" אותו הקליט לבד, האלבום לא כולל את קטעי הסולו של הגיטרה החשמלית כמו באלבום המקורי.
ב-30 בינואר 2024 פורסם כי חברת ברטלסמן מיוזיק גרופ סיימה את החוזה שלה עם ווטרס עקב אמירותיו לגבי ישראל, אוקראינה וארצות הברית, לאחר שחתמה איתו על חוזה בשנת 2016. זאת לאחר שאמירותיו של ווטרס הרחיקו קונים פוטנציאליים המעוניינים לרכוש את קטלוג המוזיקה המוקלטת של פינק פלויד. ווטרס האשים את החברה בפיטוריו עקב לחץ מצד גורמים פרו-ישראליים[4].
גילויי אנטישמיות ויחסו לישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלק מסיבוב ההופעות The Dark Side of the Moon Live, הופיע ווטרס בישראל ב-22 ביוני 2006[5]. ההופעה לוותה במערכת שמע קוואדרופונית היקפית (לראשונה בישראל) ובסרטוני וידאו. במופע נוגנו מיטב הלהיטים מהתקופה הפוריה של להקתו פינק פלויד וגם מקריירת הסולו של ווטרס, כמו כן ביצוע מורחב לאלבום The Dark Side of The Moon. ההופעה נערכה בשדה חומוס שהוכשר במיוחד למטרה זו, בצמוד לכפר נווה שלום, למרגלות מנזר לטרון מול 54,000 איש[6]. המופע תוכנן להתקיים במקור בפארק הירקון, אך ווטרס החליט לשנות את מיקום המופע בהתאם לאמירה הפוליטית אותה הוא ביקש להעביר לגבי דו-קיום, פיוס ושלום. ווטרס אף יצא במהלך ההופעה בקריאה נגד גדר ההפרדה.
סימנים מקדימים ליחסו של ווטרס לישראל, הופיעו אצלו כנראה בעקבות הביקור שבמסגרתו קיים הופעה בישראל ביוני 2006, כשיום לפני קיום המופע - הוא ביקר בחלקים מחומת הביטחון בגדה המערבית, והביע דעות נגד אותה חומה. ווטרס גם קיים ביקור נוסף קצר יותר ובלי קיום הופעה, בשטחי ישראל והרשות הפלסטינית במהלך 2009.
בתחילת 2011, התראיין ווטרס לאלג'זירה, וקרא לחרם תרבותי (BDS) על ישראל, להסרת גדר ההפרדה, ולסיום הכיבוש[7]. במרץ 2013 ווטרס קרא שוב להטיל חרם על ישראל, בציינו כי "ישראל מנהלת משטר אפרטהייד"[8]. באוגוסט 2013 פרסם מכתב שקורא לאמנים נוספים לחבור אליו לחרם אמנותי על ישראל.
בסיבוב הופעותיו ביולי 2013 באירופה הועלה מיצג שבו נראה בלון ענק דמוי חזיר שחור ועליו מתנוסס סמל מגן דוד בצבע אדום, יחד עם סמלים נוספים, כגון סמל הפטיש והמגל וסמל הדולר האמריקאי[9]. מיצג זה פורש כאנטישמי[10]. ווטרס הגיב במכתב פומבי בדף הפייסבוק של מופעו, והסתייג מהפירוש[11].
בדצמבר 2013 שלח מכתב לזמרת סינדי לאופר ובו ביקש ממנה לא להופיע בישראל ולהחרים את המדינה, אך זו סירבה להתייחס. בראיון באותו חודש ייחס לישראל כיבוש, טיהור אתני ואפרטהייד, והשווה את עמדת רבני הימין בישראל לזו של גרמניה הנאצית בשנות ה-30[12]. בהמשך מתח ביקורת על השחקנית סקרלט ג'והנסון, על שהחליטה להמשיך לשמש פרזנטורית של חברת סודהסטרים הישראלית, שלה מפעל במישור אדומים, מעבר לקו הירוק, ועל הזמר ניל יאנג, על הסכמתו להופיע בישראל[13]. בפברואר 2015 שלח מכתב לאלן פרסונס בו הוא קורא לו לחזור בו מכוונתו להופיע בישראל, ופרסם את המכתב בדף הפייסבוק שלו[14].
ביולי 2015, פרסם גדעון לוי במוסף סוף השבוע של עיתון הארץ, ראיון שערך עם ווטרס, בביתו בדרום המפטון, בכל הנוגע לחייו, עמדותיו ויחסו לישראל[15]. חודש אחר כך, יצא מאמר בקורת בפרסומי המכון למחקרי ביטחון של אוניברסיטת תל אביב, וזאת בעיקר ביחס לקביעה כי ישראל היא מדינת אפרטהייד[16].
ווטרס מפעיל לחץ על אומנים באופן קבוע לקראת הופעות בישראל ומנסה לשכנע אותם לבטל את הופעתם. ב-7 ביולי 2017 הודה כי הוא מתקשה לשכנע את הציבור האמריקאי להחרים את ישראל, תוך שהוא משווה את ההסברה הישראלית לתעמולה הנאצית של יוזף גבלס[17].
ב-2019 קראו ווטרס ואמנים בריטים נוספים, כמו מייק לי ופיטר גבריאל, להחרים את האירוויזיון שנועד להיערך בישראל[18], ואף השווה בדף הטוויטר שלו את הישראלים לחייזרים מסרט האימה פלישת חוטפי הגופות, בטענה שהישראלים "שולטים באנשים שבאו לאירוויזיון להגיד שהם נהנים בישראל"[19].
ביוני 2020 הואשם שוב באנטישמיות לאחר שטען בשיהאב, סוכנות ידיעות המזוהה עם החמאס, שאיש העסקים האמריקאי היהודי שלדון אדלסון "שולט בטראמפ כמו במריונטה" וטענה נוספת בה אמר שישראל היא האחראית לרצח ג'ורג' פלויד, בכך שהשיטה שבה נרצח פלויד "מועברת לשוטרים האמריקאים על ידי מומחים ישראלים שהוטסו לארצות הברית ללמד את השוטרים איך לרצוח שחורים"[20]. בעקבות גל של ביקורות חריפות נגדו, התנצל ווטרס על אמירותיו.
בפברואר 2023 בוטלה הופעה שתכנן ווטרס לעשות באולם בפרנקפורט ששייך בחלקו לעירייה, עקב אמירות אנטישמיות של ווטרס.
במאי 2023 נחקר במשטרת ברלין בחשד להסתה לשנאה, לאחר שבמהלך הופעה תועד לובש מעיל שחור ועל זרועו סרט אדום, המזכירים תלבושת של קצין נאצי, בנוסף למיצגים אנטישמיים אחרים שהיו בה, כגון אותו בלון חזיר ענקי ועליו מגן דוד וסימנים של דולרים אשר הופיע גם בהופעותיו באירופה בשנת 2013[21].
בעקבות ההופעות של ווטרס בפרנקפורט ובברלין נשאלה מחלקת המדינה האמריקאית והוציאה הודעה רשמית לפיה הופעתו הכילה דימויים פוגעניים במיוחד כלפי העם היהודי והקטינה את השואה. לפי ההודעה לאמן יש רקורד ארוך של שימוש במאפיינים אנטישמיים כדי להשמיץ יהודים[22].
באותו חודש, התראיין ווטרס לעיתון "הארץ", ותמך בפתרון המדינה האחת, תוך שלילה של החששות מפני אובדן צביונה היהודי של המדינה[23]. רוג'רס הוסיף כי אין לו התנגדות עקרונית לפתרון שתי המדינות, אלא שלדידו ישראל מעולם לא רצתה בכך ולא קיבלה את הלגיטימיות של מדינה פלסטינית, ושהדבר הכי חשוב מבחינתו הוא למנוע משטר של עליונות יהודית בין הירדן לים. ווטרס שלל את אפיונו כאנטישמי, וטען כי אין לו שום דבר נגד יהודים, אלא רק ביקורת על ממשלת ישראל, ולכן הוא חלק תנועת ה-BDS.
בספטמבר באותה השנה יצא סרט דוקומנטרי קצר בשם "הצד האפל של רוג'ר ווטרס", בו נחשף כי על אותו בלון חזיר ענקי שהוצג בהופעה בגרמניה היו אמורים להיכתב גם אמירות אנטישמיות, כגון "יהודון מלוכלך", "תעקבו אחרי הכסף" ו"חלאה". האמירות לבסוף לא התווספו, אך מגן הדוד נשאר. כמו כן, העיד נורברט סטאצ'ל, נגן הסקסופון אשר ליווה בעבר את ווטרס כי באותה מסעדה לבנונית בה סעדו השניים יחד, כי ווטרס הביע אי-רצון מהאוכל שהוגש במסעדה ובתור ביקורת אמר בזעם כי זהו "אוכל של יהודים". בנוסף לכך, העיד סטאצ'ל כי בתקרית אחרת לעג ווטרס לסבתו שנספתה בשואה[24].
בשנת 2023 נמנה עם מפיקי הסרט "לוד" העוסק בנרטיב הפלסטיני לכיבוש לוד במלחמת העצמאות.
מאז מתקפת הטרור על ישראל וטבח 7 באוקטובר 2023, התבטא ווטרס נגד מדיניות מדינת ישראל בעזה - כאשר הביע תמיכה מלאה בזכותם של הפלסטינים להתנגדות לכיבוש הישראלי. בנוסף, המעיט ווטרס בחומרת המעשים שביצע החמאס, הכחיש את רובם[25] וכחודש לאחר הטבח אף טען כי המתקפה בוימה על ידי ישראל[26]. בראיון בתחילת יולי 2024 אצל פירס מורגן לא הסכים לקרוא למתקפת חמאס מעשה טרור ואף קרא לפעולות אלו "התנגדות", הכחיש שנחטפו ניצולי השואה, שלל את שריפת התינוקות ואונס הנשים על ידי חמאס ואף עמד על כך שמשפחת ביבס שוחררה בעסקת נובמבר. כאשר מורגן ניסה לעמת אותו עם העובדות, ווטרס החל לדבר עם עצמו כדי להירגע[27][28].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ווטרס התחתן 4 פעמים. ב-1969 נישא ווטרס לקדרית ג'ודית טרים וב-1975 התגרשו השניים. ב-1976 נישא ווטרס בשנית לקרולין קריסטי לזוג זה 2 ילדים אינדיה, והארי (מוזיקאי גם הוא) וב-1992 התגרשו השניים. ב-1993 נישא ווטרס בשלישית לפריסילה פיליפס לזוג ילד בשם ג'ק פלטשר וב-2001 התגרשו השניים. ב-2012 נישא ווטרס ברביעית לשחקנית לורי דרנינג וב-2015 הזוג התגרש. ב-2016 היה בקשר זוגי עם הסופרת והאקטיביסטית הפלסטינית-ישראלית-איטלקייה, רולא ג'בריל[29].
לווטרס נכדים יהודים מכלתו היהודיה.[15]
ווטרס הוא אתאיסט.
דיסקוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמן סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1984 - The Pros and Cons of Hitch Hiking
- Radio K.A.O.S - 1987
- Amused to Death - 1992
- Is This the Life We Really Want? - 2017
- Igor Stravinsky's The Soldier's Tale - 2018
- The Lockdown Sessions - 2022
- The dark side of the moon Redux - 2023
עם פינק פלויד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דיסקוגרפיה של פינק פלויד
- 1967 - The Piper at the Gates of Dawn
- 1968 - A Saucerful of Secrets
- 1969 - Soundtrack from the Film More
- 1969 - Ummagumma
- 1970 - Atom Heart Mother
- 1971 - Meddle
- 1972 - Obscured by Clouds
- 1973 - The Dark Side of the Moon
- 1975 - Wish You Were Here
- 1977 - Animals
- 1979 - The Wall
- 1983 - The Final Cut
וידאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאמן סולו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Wall - Live in Berlin - 1990
- In the Flesh - Live - 2000
- Roger Waters: The Wall - 2015
- Roger Waters: Us + Them - 2019
עם פינק פלויד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1972 - Pink Floyd: Live at Pompeii
- 1982 - Pink Floyd The Wall
- 1983 - The Final Cut
סיבובי הופעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- The Pros and Cons of Hitch Hiking (1984-1985)
- K.A.O.S. On the Road (1987)
- In the Flesh (1999-2002)
- The Dark Side of the Moon Live (2006-2008)
- The Wall Live (2010-2013)
- Us + Them Tour (2017-2018)
- This Is Not a Drill (2022-2023)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רשמי
אתר האינטרנט הרשמי של רוג'ר ווטרס
רוג'ר ווטרס, ברשת החברתית פייסבוק
רוג'ר ווטרס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
רוג'ר ווטרס, ברשת החברתית אינסטגרם
רוג'ר ווטרס, סרטונים בערוץ היוטיוב
רוג'ר ווטרס, ברשת החברתית Goodreads
רוג'ר ווטרס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רוג'ר ווטרס, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
רוג'ר ווטרס, באתר AllMovie (באנגלית)
רוג'ר ווטרס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
רוג'ר ווטרס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
רוג'ר ווטרס, באתר ספוטיפיי
רוג'ר ווטרס, באתר Last.fm (באנגלית)
רוג'ר ווטרס, באתר AllMusic (באנגלית)
רוג'ר ווטרס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רוג'ר ווטרס, באתר דיזר
רוג'ר ווטרס, באתר Discogs (באנגלית)
רוג'ר ווטרס, באתר Songkick (באנגלית)- רוג'ר ווטרס, באתר Genius
- רוג'ר ווטרס, באתר SecondHandSongs
רוג'ר ווטרס, באתר בנדקמפ
רוג'ר ווטרס, באתר בילבורד (באנגלית)
רוג'ר ווטרס, באתר טיידל (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
- אחר
- רוג'ר ווטרס בישראל - סיקור מלא
- ביוגרפיה מורחבת של פינק פלויד
- אורי ברייטמן, רוג'ר ווטרס בישראל, באתר "רוק מתקדם - מדריך עברי", 7 באוקטובר 2007
- דן דה-לוקה, עם הראש בחומה: ריאיון עם רוג'ר ווטרס, באתר nrg, 17 בנובמבר 2010
- גדעון לוי, לא שונא את ישראל – שונא את האפרטהייד. רוג'ר ווטרס מתראיין לגדעון לוי, באתר הארץ, 30 ביולי 2015
נירית אנדרמן, הדוקו שמחרים את החרם: רוג'ר ווטרס הוא פעיל זכויות אדם או אנטישמי כפייתי?, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2017- נדב מנוחין, מרוב מבוכה, הסרט על רוג'ר ווטרס עוד יגרום לכם לתמוך ב-BDS, באתר וואלה, 2 ביולי 2018
- דיויד סטברו, רוג'ר ווטרס ל"הארץ": "הפתרון הוא זכויות שוות. אם זה אומר סופה של מדינת היהודים, שיהיה", באתר הארץ, 3 במאי 2023
מופע האימים של רוג'ר ווטרס: "אין הוכחה לאונס נשים ורצח תינוקות ב-7 באוקטובר", סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 02:21), 3 ביולי 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מייק מק'איניס, "מקורות דעותיו הפוליטיות של רוג'ר ווטרס", אתר "פינק פלויד וובזין".
- ^ גידי אביבי, ביקורת פופ - אחד היפי מזדקן וגם השני נוסע בטרמפים, כותרת ראשית, 13 ביוני 1984
- ^ שי להב, שונאים את רוג'ר ווטרס? עכשיו תקשיבו, באתר ynet, 3 ביוני 2017
- ^ Jem Aswad, BMG Splits With Roger Waters Over Pink Floyd Co-Founder’s Comments on Israel (EXCLUSIVE), Variety, 2024-01-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ אור ברנע, "מרשים מרגש ורב עוצמה, באתר ynet, 22 ביוני 2006
- ^ אור ברנע, "הופתעתי לטובה מהפקקים", באתר ynet, 25 ביוני 2006
- ^ ריאיון עם רוג'ר ווטרס, רשת אל-ג'זירה, מתוך אתר "יו-טיוב".
- ^ אור ברנע, רוג'ר ווטרס: חרם תרבותי על ישראל - דרך נכונה, באתר ynet, 20 במרץ 2013
- ^ Pig Balloon at Roger Waters Concert Features Star of David - Wiesenthal: 'Open Hater of Jews', באתר יוטיוב
- ^ אסף נבו, רוג'ר ווטרס נעלב מרב שכינה אותו "שונא יהודים", באתר מאקו, 6 באוגוסט 2013
- ^ מכתב פומבי של רוג'ר ווטרס, מתוך דף הפייסבוק של מופע "החומה".
- ^ Frank Barat, An Interview with Roger Waters, CounterPunch, December 6-8, 2013
רוג'ר ווטרס: ישראל דומה לגרמניה הנאצית, באתר וואלה, 8 בדצמבר 2013 - ^ נועה הרשקוביץ, רוג'ר ווטרס לסקרלט ג'והנסון: "חשבתי שאת מאמינה בזכויות אדם", באתר וואלה, 1 בפברואר 2014
- ^ ארז רונן, כך ענה המוזיקאי אלן פרסונס כשרוג'ר ווטרס ביקש ממנו לא להופיע בישראל (ארכיון)
- ^ 1 2 גדעון לוי, לא שונא את ישראל – שונא את האפרטהייד. רוג'ר ווטרס מתראיין לגדעון לוי, באתר הארץ, 30 ביולי 2015
- ^ מיכל חטואל רדושיצקי, רוג'ר ווטרס והצד האפל של תנועת ה-BDS, המכון למחקרי בטחון לאומי של אוניברסיטת תל אביב INSS, אוגוסט 2015
- ^ אלירן קרסנטי, רוג'ר ווטרס: ההסברה הישראלית – כמו של גבלס, באתר ערוץ 20, 7 ביולי 2017
- ^ נריה קראוס, עשרות אמנים בריטים דורשים להחרים את האירוויזיון בישראל, באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 30 בינואר 2019
- ^ Tamar Beeri, Waters compares Israelis to aliens in bizarre rant - watch, ג'רוזלם פוסט, May 10, 2019
- ^ עלילת דם: ישראל מאחורי חנק פלויד, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2020
- ^ עמי פרידמן, בחשד להסתה נגד יהודים: משטרת ברלין פתחה בחקירה פלילית נגד רוג’ר ווטרס, באתר ישראל היום, 26 במאי 2023
- ^ ממשלת ארה"ב נגד רוג'ר ווטרס: "פוגעני כלפי יהודים ומקטין את השואה", באתר ynet, 7 ביוני 2023
- ^ דיויד סטברו, "הפתרון הוא זכויות שוות. אם זה אומר סופה של מדינת היהודים, שיהיה", באתר הארץ, 3 במאי 2023
- ^ ענבל חייט, "האם רוג'ר ווטרס באמת אנטישמי? עכשיו אנשים יוכלו לדעת", באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2023
- ^ גיל משעלי, אביב גפן נגד רוג'ר ווטרס: "יכול להיות שהיטלר זה קצת אתה?", באתר מאקו, 3 ביולי 2024,
וואלה! תרבות, אביב גפן השווה את רוג'ר ווטרס לנאצי: "להביט בך זה כמו להביט בפרח נובל באגרטל", באתר וואלה, 7 בנובמבר 2023. - ^ הזמר הצדיק את טבח חמאס, המלונות ביטלו את הזמנתו: "החדר שלך עובר שיפוץ", באתר www.hidabroot.org, 2023-11-13
- ^ "I'm Not Antisemitic” Roger Waters vs Piers Morgan On Israel-Palestine & More, סרטון בערוץ "Piers Morgan Uncensored", באתר יוטיוב (אורך: 01:10:36)
- ^ רוג'ר ווטרס מכחיש אונס נשים על ידי חמאס ומתעמת עם פירס מורגן: "אין הוכחות", באתר ישראל היום, 3 ביולי 2024
- ^ "Pink Floyd's Roger Waters dating friend's ex". Fox News. 16 ביולי 2016.
{{cite web}}: (עזרה)