לדלג לתוכן

רומן כצמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומן כצמן
לידה 26 בנובמבר 1969 (בן 54)
ז'יטומיר, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ספרות עברית, ספרות רוסית, לימודי ספרות, ספרות ישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן (1 בנובמבר 1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רומן כצמן (נולד ב-26 בנובמבר 1969) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, העוסק בספרות עברית וכן בספרות רוסית.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רומן כצמן נולד בעיר ז'יטומיר שבאוקראינה ב-26 בנובמבר 1969. לאחר שסיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1986, למד הנדסת מכונות במוסקבה (MASI) ושירת בצבא הסובייטי. בנובמבר 1990 עלה לישראל. בשנת 1991 החל לימודי תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות משווה. בשנת 1999 קיבל תואר דוקטור (בציון מעולה). נושא הדוקטורט: "מיתופואסיס: תאוריה, שיטה וישום במבחר היצירות של פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי ושמואל יוסף עגנון". משנת 2000 מלמד במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. משנת 2016 – פרופסור מן המניין במחלקה זאת. בשנים 2014 - 2017 כיהן כראש המחלקה. משנת 2020 מכהן כראש המגמה לספרות יהודית-רוסית באוניברסיטת בר-אילן.

רומן כצמן נשוי לטטיאנה ואב לשניים.

תחומי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

תחומי מחקר עיקריים: ספרות עברית חדשה (המאות ה-20 וה-21), ש"י עגנון, תאוריה ופואטיקה, ספרות ואנתרופולוגיה, מיתוס ודמות ספרותית, מחוות גוף בספרות ובתרבות, ספרות ומדע (תורת הכאוס ומדע המורכבות, פסיכולוגיה קוגניטיבית), ספרות סלאבית (רוסית וסרבית), רטוריקה ופילוסופיה, ספרות ופילוסופיה של היסטוריה, ספרות יהודית-רוסית וספרות רוסית-ישראלית.

במחקריו הראשונים עסק רומן כצמן בבניית התאוריה של המיתופואסיס – יצירת המיתוס במעשה קריאת הטקסט הספרותי. על בסיס תורת המיתופואסיס פיתח שיטה ייחודית של חקר המיתופואסיס הספרותי. למחקר זה מוקדש הספר The Time of Cruel Miracles: Mythopoesis in Dostoevsky and Agnon, 2002.

המחקרים הבאים התפתחו בכיוון הדן בדמות הספרותית כאישיות מיתופואיית, תוך דו-שיח עם תאוריות מודרניות של כינון הלשון והתרבות ועם תאוריות נרטולוגיות-אתיות. תהליך כינון הדמות מתואר במושגים של מערכת דינמית מורכבת. מערכת זו נבחנת באופן שיטתי, לראשונה בתחום, במושגים של תורת הכאוס. לסוגיה זו הוקדש הספר Poetics of Becoming: Dynamic Processes of Mythopoesis in Modern and Postmodern Hebrew and Slavic Literature, 2005. בספר זה, תורת המיתופואסיס בצורתה המורחבת יושמה ביצירותיהם של סופרים עבריים ורוסיים, בהם ש״י עגנון, עמוס עוז, מאיר שלו, אורלי קסטל-בלום, אתגר קרת, פיודור דוסטויבסקי, מיכאיל בולגקוב, יצחק באבל ואוסיפ מנדלשטם. תוך דיון ברב-תרבותיות ובדו-לאומיות ביצירותיהם של יצחק באבל ואוסיפ מנדלשטם, גיבש הגדרה חדשה של הספרות היהודית-הרוסית.

המחקר בתורת הדמות הספרותית התפתח בכיוון חקר המחוות (ג'סטות, שפת הגוף) בספרות. כצמן פיתח שיטה לחקר רב-תחומי של יצוג המחוות בטקסט – מהבחינות הפואטית, התרבותית, האנתרופולוגית, הסמיולוגית והקוגניטיבית. למחקר זה הוקדש הספר At the Other End of Gesture: Anthropological Poetics of Gesture in Modern Hebrew Literature, 2007. שורה של דיונים בפואטיקת המחוות אצל מספר סופרים עבריים מודרניים (אורי ניסן גנסין, ברקוביץ', ישעיהו ברשדסקי, גרשון שופמן, עגנון, יעקב שטיינברג, אתגר קרת, קציר, מאיר שלו, אהרון אפלפלד, דורית רביניאן) מובילה למסקנות מרחיקות לכת על אודות הפואטיקה שלהם ועל אודות פילוסופיית המחוות בתרבות המודרנית.

בין מחקריו האחרים של כצמן בתחום זה – חקר המחוות הספונטניות בתנ"ך; חקר המחוות המלוות לימוד/קריאת תורה בקרב יהודי תימן; מחקרים במחוות בכתיבתו של מילוראד פאביץ' כמפתח לפואטיקה שלו (בשני הרומנים המרכזיים שלו - מילון הכוזרים וציור בתה); מחקר בסוגיית המחוות אצל דוסטויבסקי (הרומן אידיוט) בזיקתה לסוגיית האדם/הגוף כמכונה.

הספר "נבואה קטנה": כנות ורטוריקה ביצירת עגנון (2013) – מעלה מחדש את סוגיית היחס בין קטגוריות של אמת ומיתוס, נס וייצוגו, אותנטיות והבעה, אישיות ושיח. בספר פותחה תאוריה של כנות כרטוריקה ושל רטוריקה ככנות, והיא יושמה לחקרו ולפרשנותו של "הספר הראשון" מתוך עיר ומלואה לש"י עגנון.

הספר Literature, History, Choice: The Principle of Alternative History in Literature, 2013, עוסק ב"ספר השני" של עיר ומלואה לעגנון מנקודת התצפית של סוגיית ההיסטוריה החלופית (קונטר-עובדתית) – alternative history. המחקר מתחיל בדיון במקורותיה וביסודותיה של ההיסטוריה החלופית כז'אנר, ולאחר מכן מגיע לגיבושה של תאוריית עקרון החלופיות, הניתנת ליישום בכל טקסט ספרותי. עקרון החלופיות נבחן כתופעה לשונית, נרטיבית, פואטית ותרבותית בארבע רמות: מיתוס (עלילה), אישיות (דמות), בחירה (תפיסת ההיסטוריה) ואופני הבחירה (תפיסת ההיסטוריוגרפיה). המחקר מגלה שהחלופיות ההיסטורית אינה תופעה פוסטמודרנית אלא היא מעוגנת עמוקות במטאפיזיקה של ההיסטוריה.

מספר מאמרים של כצמן מוקדשים לחקר הגותו ולפרסום כתביו של הפילוסוף היהודי-הרוסי מטביי קגן (1889 – 1937) – חברו הקרוב של יל בכטמיכאין שייסד יחד עמו את "חוג נבל", תלמידם של הרמן כהן, פאול נטורפ וארנסט קסירר.

הספר Nostalgia for a Foreign Land שראה אור בשנת 2016 מוקדש לחקר הספרות הישראלית בשפה הרוסית של עולי שנות ה-90 וה2000. במרכז הדיון - דינה רובינה, מיכאיל יודסן, נקודא זינגר, יליזבטה מיכייליצ'נקו ויורי נסיס. כמו כן, ראו אור מאמרים על סופרים נוספים שכתבו או כותבים ברוסית בישראל: דניס סובולב, אלכסנדר גולדשטיין, אברהם ויסוצקי. מתפרסמות רצנזיות ומאמרים במדור הקבוע בכתב העת הישראלי ברוסית "ארטיקל".

על עטיפת הספר שחוק בשמיים: סמלי צחוק ביצירתו של ש"י עגנון (2018) כתוב: "סוד קסמן של יצירות עגנון - בהתמזגות משכרת של המצחיק והרציני, באירוניה המפורסמת שלו, המערערת את הקרקע מתחת לכל ודאות בטוחה ואף מתחת לעצמה. ההומור העגנוני מתחמק מגבולות רטוריים, אינו סובל מסגרות ז'אנריות ואינו מציית לפתרונות פרשניים פשוטים. בספרו החדש של רומן כצמן מוצעת שיטה ספרותית־אנתרופולוגית לפענוח 'צופן הצחוק' העגנוני המורכב – השיטה שמתבססת על פרשנות תרבותית וסמיוטית של סמלים. הקריאה במבחר נרחב של יצירות, הכולל את ארבעת הרומנים הגדולים של עגנון, מעלה תמונה שלמה של עולם סמלי הצחוק העגנוני – עולם של אלימות וקדושה, תמיהה טרגית ומפץ אפשרויות. בעולם זה תיבות פורחות, בני מלכים נעלמים, נחשים נושכים בזנבם, מלאכים ושדים מרקדים, מדומה הופך לממשי ונסים היתוליים ואכזריים אחרים עשויים להתרחש. המחקר מנסה לפתור את החידה: איך ייתכן שבכל מקרה, אם קוראים את סיפוריו כרציניים או אירוניים, דתיים או חילוניים, לגלגנים או אמפתיים, ארכאיים או מודרניסטיים, אם מתנפחים מפתוס או מתפוצצים מצחוק, עגנון הוא תמיד זה שצוחק אחרון".

הספר בשפה הרוסית Elusive Reality: A Hundred Years of Russian-Israeli Literature 1920-2020 ראה אור בשנת 2020 והוא עוקב אחר התפתחותה של הספרות הישראלית-רוסית מראשיתה בשנות ה-20 של המאה הקודמת ועד היום. הספר בוחן מחדש את יסודותיה של תפיסת הריאליזם הספרותי. הפרקים מוקדשים לסופרים אברהם ויסוצקי, מרק אגרט, יוליוס מרגולין, יעקב ציגלמן, אלי לוקסמבורג, דוד מרקיש, אלכסנדר גולדשטיין, דניס סובולב, ויליזבטה מיכייליצ'נקו ויורי נסיס.

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Elusive Reality: A Hundred Years of Russian-Israeli Literature (1920-2020). (In Russian). Series: Contemporary Western Rusistika. Brighton MA: Academic Studies Press, 2020. [Неуловимая реальность: Сто лет русско-израильской литературы (1920–2020).]
  • Nostalgia for a Foreign Land: Studies in Russian-Language Literature in Israel. Series: Jews of Russia and Eastern Europe and Their Legacy. Brighton MA: Academic Studies Press, 2016.
  • "נבואה קטנה": כנות ורטוריקה בעיר ומלואה לש"י עגנון, סדרת אופקי מחקר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2013.
  • שחוק בשמים: סמלי צחוק ביצירתו של ש"י עגנון, הוצאת מאגנס, 2018.
  • Literature, History, Choice:The Principle of Alternative History in Literature (S.Y. Agnon, The City with All That is Therein, Book Two). Cambridge Scholars Publishing, 2013.
  • At the Other End of Gesture: Anthropological Poetics of Gesture in Modern Hebrew Literature, Begengung/Jüdische Studien, Frankfurt am Main, Peter Lang GmbH, 2008.
  • Poetics of Becoming: Dynamic Processes of Mythopoesis in Modern and Postmodern Hebrew and Slavic Literature, Heidelberg University Publications in Slavistics, Frankfurt am Main, Peter Lang GmbH, 2005.
  • The Time of Cruel Miracles: Mythopoesis in Dostoevsky and Agnon, Heidelberg University Publications in Slavistics, Frankfurt am Main, Peter Lang GmbH, 2002.

עריכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hillel Weiss, Roman Katsman, Ber Kotlerman, eds., Around the Point: Studies in Jewish Literature and Culture, Cambridge Scholars Publishing, 2014.

מאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים נבחרים:

  • 'כותש גריסין: ההיסטוריה החלופית של ש"י עגנון', דפים למחקר בספרות 19 (2014), עמודים 7–43. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • 'נס, כנות ורטוריקה בכתיבתו של ש"י עגנון', מעשה סיפור: מחקרים בסיפורת היהודית, כרך ג' (עורכים א' ליפסקר ור' קושלבסקי), רמת גן, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2013, עמודים 307–332.
  • "החזנים" הבלתי-ממומשים: הרטוריקה הקהילתית של ש"י עגנון, עי"ן גימ"ל: כתב עת לחקר יצירת עגנון ב (2012), עמודים 131–137. 
  • 'מחוות בספרות: תיהלוך קוגניטיבי וסמיוסיס תרבותי בשני מקרי מבחן: 'אחות' ו'מעגלי צדק' מאת ש"י עגנון', מחקרי ירושלים בספרות עברית כב (2008), עמודים 407–436. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • 'על סוגיית המחוות הספונטניות בתנ"ך: מקרה-מבחן לחקר הפואטיקה הג'סטיקולרית', מכאן, ט' (2008), עמודים 80–96.
  • 'פואטיקת המחוות של מילורד פאביץ' (מילון הכוזרים)', דפים למחקר בספרות, 16 – 17, 2008, עמודים 383–400. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  • 'געגועים למיתוס: אישיות, אתיקה ואידאולוגיה במיתופואסיס הפוסטמודרני של אתגר קרת', מכאן  ד, 2005, עמודים 20–41.
  • 'זיכרון החומר: רומן-המיתוס של מאיר שלו בביתו במדבר', דפים למחקר בספרות  14-15, 2005, עמודים 269–291.
  • 'מיתוס של יצירת המיתוס ב'עידו ועינם' לש"י עגנון', ביקורת ופרשנות 35-36, 2002, עמודים 231–245.
  • 'תפיסה אישיותית-היסטורית של המיתוס ב'עד עולם' לש"י עגנון', עלי שיח 45, 2001, עמודים 53–63.
  • 'אנתרופולוגיה גנרטיבית ופרסונליסטית ביצירת עגנון ('חרב דוביש')', פרסומי הקונגרס ה13 של האיגוד העולמי למדעי היהדות, 2001.
  • Jewish fearless speech: towards a definition of Soviet Jewish nonconformism (F. Gorenshtein, F. Roziner, D. Shrayer-Petrov), East European Jewish Affairs, 48 (1), 2018, pp. 41-55.
  • “Freakish Sacrifices”: The Problem of Victimhood in Alexander Goldstein’s Novel Quiet Fields (in Russian). Novoe literaturnoe obozrenie (New literary observer), 150 (2/2018), pp. 271-289.
  • Stam: The Unbearable Lightness of Banality, or On the Nature of Etgar Keret’s Humor,’ Ben-Gurion University Review, Winter 2018.
  • How Is Myth Possible? The Question of Shaping of the Historical-Personalistic Conception of Myth (Matvei Kagan and Mikhail Gershenson, 1919-1922) (in Russian), Issledovaniia po istorii russkoj mysli (Studies in Russian Intellectual History), 2017, pp. 513-538.
  • Fearless Vulnerability of Nonconformism (I. Gabay, M. Grobman, G. Sapgir) (in Russian), Toronto Slavic Quarterly, # 59 (2017).
  • Philosophy of Freedom in the Novel by Dennis Sobolev Jerusalem (in Russian), Studia Slavica Academiae Scientiarum Hungaricae, 62:2 (2017), pp. 459-474.
  • Jerusalem: A Dissipative Novel by Dennis Sobolev (in Russian), Novoe literaturnoe obozrenie (New literary review), 143 (1/2017), pp. 291-312.
  • “The Parable and Its Lesson” by S. Y. Agnon and the Thinking of Historical Alternativeness,’ (in Hebrew), Mikan, 17 (2017), pp. 340-356.
  • ‘Eric Gans’ Thinking of Origin, Culture, and of the Jewish Question vis-a-vis Hermann Cohen’s Heritage,’ Journal of Jewish Thought and Philosophy, 23, 2015, pp. 236-255.
  • ‘Network and Sacrifice in the Novel I/e_rus.olim by Elizaveta Mikhailichenko and Yury Nesis,’ Toronto Slavic Quarterly, 54 (2015), pp. 27-49.
  • ‘Nekod Singer in Russian and Hebrew: Neoeclectism And Beyond’, Symposium: A Quarterly Journal in Modern Literatures, 70:2, 2016, pp. 66-79.
  • ‘The Blue Altay: The Unknown Manuscripts of Avraam Vysotsky and the Genesis of the Novel Saturday and Sunday,’ (in Russian), Toronto Slavic Quarterly, 56 (Spring 2016).
  • ‘Boris Pasternak’s Doctor Zhivago in the Eyes of the Israeli Writers and Intellectuals

(A Minimal Foundation of Multilingual Jewish Philology),’ in Around the Point: Studies in Jewish Multilingual Literature, ed. Hillel Weiss, Roman Katsman, Ber Kotlerman, Cambridge Scholars Publishing, 643-686.

  • Etgar Keret: The Minimal Metaphysical Origin.’ Symposium: A Quarterly Journal in Modern

Literatures, vol. 67, 2013, pp. 189-204.

  •  ‘Matvei Kagan: Judaism and the European Cultural Crisis,’ Journal of Jewish Thought & Philosophy, 21 (2013), pp. 73-103.
  • ‘Love and Bewilderment: Matvei Kagan’s Literary Critical Concepts,’ Partial Answers. Journal of Literature and the History of Ideas, 11:1 (2013), pp. 9-28.
  • ‘Cultural Rhetoric, Generative Anthropology, and Narrative Conflict,’ Anthropoetics 17, no. 2, 2012.
  • 'Jewish Traditions: Active Gestural Practices in Religious Life', Body-Language-Communication. An International Handbook on Multimodality in Human Interaction, ed. by Cornelia Müller, Alan Cienki, Ellen Fricke, Silva H. Ladewig, David McNeill, Sedinha Tessendorf, Series of Handbooks of Linguistics and Communication Sciences, Berlin-New York, Mouton de Gruyter, 2013, 320-329.
  • 'Cultural Rhetoric, Generative Anthropology, and Narrative Conflict', Anthropoetics 17:2 2012
  • S.Y. Agnon's Community Rhetoric: The heroism and crisis of power in two tales of gabbais (treasurers) from 'Ir U-meloah (The City and All it Has in It)', Hebrew Studies, 52, 2011, pp. 363-378.
  • 'An Invisible Gesture of A Jester: Body and Machine in The Idiot by F.M. Dostoevsky', Toronto Slavic Quarterly 26 (2008)
  • 'Gestures Accompanying Torah Learning/Recital Among Yemenite Jews', Gesture: The International Journal for the Interdisciplinary Study of Gestures and Nonverbal Communication (John Benjamins Publishing), 7:1 (2007), pp. 1-19.
  • Anthropoetic Gesture. A Key to Milorad Pavić's Poetics (Landscape Painted with Tea)', Toronto Slavic Quarterly 12, 2005
  • The Miracle of Literature: An Ethical-Aesthetical Theory of Mythopoesis', Analecta Husserliana LXXV (2002), pp. 211-231.
  • 'Dostoevsky's A Raw Youth: Mythopoesis as the Dialectics of Absence and Presence', The Dostoevsky Journal: An Independent Review 1 (2000), pp. 85-95.
  • 'Crime and Punishment: Face to Face' (in Russian), Dostoevsky i mirovaja kultura/Dostoevsky and the World Culture , N. 12 (1999), pp. 165-176.

תרגומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דוד שרייר-פטרוב, מבחר שירים. מגפון.

http://megafon-news.co.il/asys/archives/186500

לרוסית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Shmuel Yosef Agnon, ‘Poka ne pridiot Elijahu,’ (‘Ad she-yavo Elijahu’), trans. and afterword by Roman Katsman, Ierusalimsky zhurnal, 48 (2014), pp. 155-170
  • ‘The Speech of Yakov Maze in Honor of Hermann Cohen,’ (in Russian), translation and preface by Roman Katsman, in Issledovaniya po istorii russkoy mysli, vol. 10, Edited by Modest A. Kolerov and Nikolay S. Plotnikov, Moscow, Modest Kolerov, 2014, pp. 465-478.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רומן_כצמן&oldid=39879011"