רשות הפטנטים
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| תחום שיפוט |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד המשפטים |
| ראש | מרדכי שורק |
| https://www.gov.il/he/departments/ilpo/ | |
  | |
רשות הפטנטים היא רשות ממשלתית ישראלית שאמונה על הגנה משפטית על קניין רוחני ותעשייתי בישראל באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור.
מתן הזכות מותנה בבחינה של הבקשה לרישום, כדי לוודא שהבקשה עומדת בדרישות הדין הישראלי, ואינה פוגעת בזכויות החוקיות של אחרים.
מאז שנת 2009 ממוקמת רשות הפטנטים בגן הטכנולוגי מלחה בירושלים.
הדינים העיקריים שרשות הפטנטים פועלת לפיהם הם: חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 ותקנות שהותקנו מכוחו, פקודת הפטנטים והמדגמים 1924, פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב-1972 ולתקנות סימני המסחר, 1940, חוק העיצובים, תשע"ז-2017, חוזרי רשם הפטנטים והחלטות הרשם ופסקי דין בתחום הקניין הרוחני בישראל
פעילות הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשות הפטנטים מורכבת מ-5 מחלקות עיקריות:
- מחלקת מזכירות - בה מטופלים כל הנושאים של בקשות חדשות לפטנט, סימן מסחר ומדגם שמוגשות לרשות תוך הגשה מכוונת, מתן הודעות והתרעות על פתיחה וסגירה של בקשות, תשלומים ואישורים שונים, והבחינה הפורמלית. למזכירות מגיעות בקשות לפטנט ממבקשים ישראליים ובקשות בינלאומיות בשלב לאומי של מבקשים מכל העולם.
- מחלקת הפטנטים - בה בוחנים כלל בקשות לפטנט בחינה מהותית, הן המגיעות דרך מחלקת PCT והן דרך המזכירות.
- מחלקת סימני מסחר - בה בוחנים בקשות לסימן מסחר בחינה מהותית.
- מחלקת מדגמים - בה בוחנים בקשות למדגם בחינה מהותית.
- מחלקת PCT - המחלקה מקבלת ומטפלת בבקשות לפטנט בינלאומיות המוגשות אליה תוך הגשה מכוונת, שולחת דו"חות בחינה למבקשים ולארגון קניין רוחני בינלאומי (WIPO). בספטמבר 2009, הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO) קיבל את ישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי[1][2]. כיום רשות הפטנטים בישראל פועלת כרשות חיפוש ובחינה בינלאומית מקדימה עבור בקשות (PCT (Patent Cooperation Treaty. ביוני 2012 הופעל מרכז בחינה וחיפוש בינלאומית תחת האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים עבור בקשות פטנטים בינלאומיות. הרשות מקבלת בקשות בינלאומיות לרישום פטנטים בהתאם לאמנת ה-PCT דרך מחלקת ה-PCT ומטפלת בבקשות בינלאומיות לרישום סימני מסחר תחת פרוטוקול מדריד.
- מחלקה משפטית - המחלקה מהווה חלק מלשכת הרשם וכוללת את הרשם, סגנו, הפוסקים בקניין רוחני, העוזרים המשפטיים ומזכירות בית הדין. המחלקה מספקת מענה לתפקיד הרשם כיועץ משרדי הממשלה לענייני קניין רוחני, מהווה רפרנט למחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים בכל הנוגע לחוק ותקנות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, וכן מפעילה את בית הדין של הרשם, בו דנים הרשם, סגנו והפוסקים בקניין רוחני בתיקי התנגדות, בקשות לביטול, ובקשות אחרות העוסקות ברישום, פטנטים מדגמים וסימני מסחר.
- הנהלה - המורכבת מלשכת הרשם, ואמרכלות, אחראית על כלל הנושאים של משאבי אנוש.
ברשות מתקיימים ערעורים על החלטות בוחנים, התנגדויות לרישום ובקשות לביטול זכויות. הרשות מפרסמת מדי חודש את יומן הפטנטים והמדגמים ואת יומן סימני המסחר.
בית הדין של הרשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת תפקידי רשות הפטנטים מתנהלת בה ערכאה שיפוטית שלה הסמכות להכריע במחלוקות הנוגעות לרישום פטנטים, מדגמים וסימני מסחר. רשם הפטנטים הוא בעל סמכויות שיפוטיות המקבילות לאלו של שופט מחוזי, והוא מנהל משפטים ודן במחלוקות השונות הנוגעות לרישום קניין רוחני.
בהתאם לחוקי הקניין הרוחני, מוענקות הסמכויות השיפוטיות גם לסגן רשם הפטנטים, ולפוסק בקניין רוחני.
ההליכים העיקריים המתבררים בבית הדין של רשות הפטנטים נחלקים לשני סוגים - התנגדויות ובקשות ביטול. התנגדות היא הליך שמתקיים לפני שניתן פטנט או נרשם סימן מסחר, ואילו בקשה לביטול היא הליך שמתקיים כנגד פטנט או סימן מסחר רשומים.
הגשת בקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק ממגמה לשיפור השירות לאזרח, ניהול הרשות שונה למודל עצמאי שנקרא סוכנות ביצוע[3]. הרשות הייתה הגוף הציבורי הראשון בישראל שמנוהל כסוכנות ביצוע. היום הגשת בקשת פטנט נעשית באופן אלקטרוני באתר מקוון הדורש הזדהות באמצעות כרטיס חכם. את אגרות ההגשה ניתן לשלם דרך חשבון הפקדות.
בדרך כלל בעל ההמצאה מתקשר עם רשות הפטנטים דרך משרד עורכי הפטנטים, ועורך פטנטים מגיש עבורו את כל החומר הנדרש ברשות. מבקש כזה נקרא מבקש מיוצג. מבקש לא מיוצג - מבקש שאין לו עורך פטנטים שעוזר לו - יכול להיעזר בנוהל מיחד שפותח עבורו (ראו בקישורים חיצוניים).
פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום הפטנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנת 2008 מעניקה רשות הפטנטים פרס לעבודה סטודנטיאלית מצטיינת בתחום הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. הפרס מוענק לאחר תחרות הנערכת בין סטודנטים של המוסדות האקדמיים בישראל בכתיבת עבודות מחקריות בתחום הקניין הרוחני התעשייתי, והסטודנט/ית הזוכה נבחר/ת על ידי ועדה המורכבת מנציגי מוסדות אקדמיים.
רשם הפטנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשם הפטנטים עומד בראש משרד הפטנטים הישראלי, ומאז הפיכת המשרד לסוכנות ביצוע, הוא גם ראש רשות הפטנטים. עד לשנת 1969, היה תפקידי רשם הפטנטים, רושם המדגמים, ורשם סימני המסחר, חלק מתפקיד 'הרשם הכללי' במשרד המשפטים, מינוי שכלל גם את רשם החברות ותפקידים נוספים. לאחר חקיקת חוק הפטנטים בשנת 1967, הופרד התפקיד ובעקבותיו מונה ב-1969 רשם פטנטים במינוי ייחודי לתפקיד. להלן רשימת הרשמים ותקופות כהונתם:
| שם | תפקיד | תחילת כהונה | סיום כהונה |
|---|---|---|---|
| יצחק קיסטר | רשם פטנטים, סימני אמצאה וסימני מסחר[4] | 15 במאי 1948 | 1948 |
| ארנו א. בלום[5] | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 1948 | 12 באפריל 1954 |
| שמואל קוטב | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר בפועל | 26 במרץ 1951 | 17 באפריל 1951 |
| גד קטרון | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 12 באפריל 1954 | 1 באפריל 1959 |
| שמואל קוטב | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר בפועל | 1 באפריל 1959 | 1 ביולי 1959 |
| זאב שר | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 1 ביולי 1959 | 1969 |
| מאיר גבאי | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 1969 | 1974 |
| יואל צור | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 1975 | 1988 |
| מיכאל אופיר | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 1988 | 1998 |
| משה גולדברג | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 1998 | 2003 |
| מאיר נועם | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 2003 | 2011 |
| אסא קלינג | רשם פטנטים מדגמים וסימני מסחר | 2011 | 2017 |
| אופיר אלון | רשם פטנטים, סימני מסחר והעיצובים | 2017 | 2023 |
| מרדכי שורק | רשם פטנטים, סימני מסחר והעיצובים | 2024 | מכהן |
ביום 31.03.2024 ביטל בית הדין האזורי לעבודה בירושלים את מינויו של עו"ד מוטי שורק לרשם הפטנטים - כיוון שמונה לתפקיד מבלי שהיו לו אישורים המבססים כי הוא עומד בתנאי הסף למשרה וכי נפלו פגמים בהליכי האיתור לתפקיד[6].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן האימפריה העות'מאנית שיטת הפטנטים (גדיקים) הוכנסה לראשונה על ידי הממשלה בשנות ה-20 של המאה ה-18 כאמצעי וויסות עיסוק במלאכות שונות ומסחר[7]. ללא גדיק אסור היה לעבוד עם סירה, לסחור ואף לשיר ברחובות. מלווים בריבית היו מלווים כספים לבעלי מקצוע העובדים בבתי מלאכה (אסנפים) לקבלת גדיק ובכך היו שולטים בהם.
שיטת פטנטים זאת שרדה עד אמצע המאה ה-19, בה שליטים עות'מאניים אימצו שורה של ספרי חוקים (קודים) שהיו מבוססים על המשפט המערבי (בעיקר המשפט הצרפתי) וביטלו חלקים נרחבים מהדין הקודם, המוסלמי בעיקרו, שנהג באימפריה עד כו.
האזכור להחלתם של חוקי קניין רוחני הוא בתקופת התנזימת (1839 - 1876), בזמן זה נעשו רפורמות חוקתיות שונות כדי לשלב את טורקיה והאימפריה העות'מאנית בחבר המדינות המודרניות[8].
ב-1847 התקבל הטלגרף כפטנט והוא נבחן אישית על ידי הסולטן עבדול חמיד הראשון.
שינוי חוקתי מעמיק בתחום החל בשנת 1879 כאשר האימפריה אימצה את חוק הפטנטים הצרפתי (משנת 1844)[9], לפי החוק לא צריכה להיערך בחינה מהותית לצורך קבלת פטנט "berat".
בחוק ישנם סעיפים רלוונטיים לפרובינציות העות'מאניות:
- סעיף 9 – הבקשה בשלב ראשוני מופקדת ברשויות החוק של הפרובינציה לפני שליחתה לקונסטנטינופול.
- סעיף 10 – בקשות שנשלחות מהפרובינציות יעברו ישירות למשרד המסחר והחקלאות.
- פרק 4 – העברת זכויות בפטנט צריכה להירשם גם במשרד המקומי של רשויות החוק בפרובינציות.
ניתן לראות אף שהעיתונות העברית ב-1909 אף עסקה בפרשנות עברית למילה "פטנט" כחלק מתחייתה של השפה העברית בארץ ישראל. ההצעה הייתה לקרוא לפטנט אהגמ"ה (איסור השגת גבול מאת הממשלה).
ב-1888 יצא חוק סימני מסחר שהחליף את אקט של סימני זיהוי (Distinctive Marks Act) מאת 1871. ב-1910 יצא חוק זכויות יוצרים.
בספטמבר 1918 נכבשה ארץ ישראל על ידי הבריטים שהפעילו משפט מנדטורי לפי המדיניות במושבות כבושות.
בקשת פטנט ראשונה הוגשה בשנת 1917 בתקופת המנדט בריטי ושמה "שיפורים בקשר לרכבת קלה". הפטנט ניתן לבקשה זאת בשנת 1920. ב-1924 החילו הבריטים בארץ ישראל את פקודת הפטנטים וסימני ההמצאה מס' 33[10]. לפי סעיף 4 (1) ו- (2) המצאה צריכה שתהא חדשה ומועילה ואין צורך בבחינה, האחריות לחידוש או לתועלת על אחריותו של מקבל הפטנט ונתונה להצהרה בשבועה. כמו כן, פנקס הפטנטים וסימני המסחר צריכים להיות שמורים בבתי המשפט בירושלים.
ב-1935 פרסם הארגון בעיתון פלסטינה פוסט (לימים: The Jerusalem Post) דרישות שונות אותן הציג לממשל הבריטי[11], לדוגמה:
- דרישה להגנת הממציאים בפני רישום פירטי;
- דרישה להקמת מוזיאון וספרייה לאומית לפטנטים;
- הגנה על הצגת פטנט בתערוכות;
- דרישה לרישום בעברית בגלל שרוב הממציאים יהודים, תעודות הפטנטים היו בעבר מודפסים בעברית ואנגלית ונוהג זה בוטל ותעודות הודפסו באנגלית בלבד, הבקשה היא להחזיר את הנוהג ולהוסיף את העברית בתור שפה רשמית;
תשובת הממשל הייתה "נשקול בעניין" את הבקשות.
ב-1935 פורסמה בגרמניה המצאה מטרידה אשר מאפיינת את רוח התקופה הנאצית בגרמניה, הדבר הטריד כבר אז את היהודים בארץ ישראל כיוון שהעיתון דואר היום דיווח על המצאה זו, מדובר בהמצאה שמטרתה לבדוק מיהו יהודי על ידי בחינת הדם.
תיעוד ראשון לדו"ח רישום פטנטים אנו מוצאים בשנת 1936, "סימני מסחר ומדגמים לשנת 1935". דו"ח זה הופק על ידי רשם סימני המסחר הפטנטים והעיצוב שמקום מושבו בחיפה.
עיתון פלסטין פוסט הודיעה שבמהלך שנת 1939 הוגשו במשרד הפטנטים 64 פטנטים ממבקשים מקומיים[12].
עם קום המדינה ב-1948 נסגר משרד הפטנטים הבריטי ויצאה הודעה בעיתון פלסטין פוסט על הקמת משרד חדש בו ניתן לרשום פטנטים וסימני ההמצאה. המשרד הוקם על ידי הממשלה הזמנית בשיתוף עם ארגון פלסטיני ליהודים עורכי דין וועדת סוכני פטנטים[13]. מלון יוז בירושלים שימש משכן ועד הצירים וההנהלה הציונית בטרם הוקם בעיר בניין המוסדות הלאומיים[14]. בעיתון רשמי יצאה הודעה על מינויו של ד"ר יצחק קיסטר לרשם פטנטים וסימני ההמצאה[15]. ב-28 במאי 1948 נפתח משרד האפוטרופוס הכללי בתל אביב, ברחוב רוטשילד 43, ותחילת קבלת קהל בנושאים הקשורים לרישום פטנטים, סימני המצאה וסימני מסחר[16].
וארנו א. בלום אשר החליף את ד"ר צחק קיסטר, והוקצה מקום של משרד הפטנטים ומדגמים ברחוב יפו 19, בקומה ג', בשנת 1950 ועד 1974.
מחלקת סימני מסחר התמקמה בין השנים 1970 - 1982 ברחוב עוזי חסון 4 (ידידיה לשעבר) בקומה ב'.
בין השנים 1974 - 1982 היה אגף הפטנטים ומדגמים ממוקם ברחוב יפו 21, בקומות ב', ג', ד'.
בין השנים 1982 - 1992 היה אגף הפטנטים ממוקם ברחוב יפו 27, ב"בניין כלל", בקומות 12 ו-13.
בין השנים 1992 - 2001 היה אגף הפטנטים ממוקם ברחוב בית הדפוס 11, בבניין "לב הגבעה", בקומות ב' וג'.
בין השנים 2001 - 2009 היה אגף הפטנטים ממוקם ברחוב הסדנא 4, תלפיות בקומות א' וב'.
בשנת 2009 עברה רשות הפטנטים לגן הטכנולוגי, מלחה, בניין 5 שם נמצאת כיום.
על קניין רוחני
[עריכת קוד מקור | עריכה]קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, המצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט הפיזי (לדוגמה: לא למכונה אשר יוצרה לפי ההמצאה, אלא להמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה).
לא כל הנכסים הבלתי מוחשיים שייכים בהכרח למישהו. רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם אינם שייכים לאיש והם ניתנים לניצול חופשי על ידי כל החפץ לעשות בהם שימוש. רק אותם נכסים, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים לתקופה מוגבלת בדרך כלל.
דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.
זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות:
- פטנטים – הגנה על המצאות של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים;
- סימני מסחר – הגנה על מילים, דמויות, סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על מקור של טובין או של שירותים;
- מדגמים – הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט);
- זכויות יוצרים – הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוזיקליות ואומנותיות;
- הגנה מסוימת מפני תחרות בלתי הוגנת;
- כמו כן, קיימות זכויות נוספות, כגון זכויות מבצעים ומשדרים, זכויות מטפחים, כינויי מקור ועוד.
חלק מזכויות הקניין הרוחני, והן: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור, טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של המצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כאמור מוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו.
חוק הפטנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בראש הרשות יעמוד רשם הפטנטים שיתמנה על ידי שר המשפטים.
- הרשם יהיה אדם הכשיר להיות שופט של בית משפט מחוזי.
- במילוי תפקידיו השיפוטיים לפי חוק זה לא יהא הרשם נתון לכל מרות זולת מרות החוק. (סעיף 157 חוק הפטנטים) לצדם פועלת המחלקה המשפטית המשותפת לכל הרשות.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של רשות הפטנטים- שי אספריל, פטנט סודי לניצול עובדים, באתר כלכליסט, 28 ביוני 2012
- אלה לוי-וינריב, "ישראל נחשבת למעצמת פטנטים. אנחנו סטארט-אפ ניישן", באתר גלובס, 10 ביוני 2017
מאיה פולק, המוח היהודי: ראש רשות הפטנטים מתגאה בחדשנות הישראלית, בעיתון מקור ראשון, 22 במאי 2018
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הודעה של הרשם על קבלת הרשות כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומיים
- ^ הודעה של WIPO על קבלת הרשות כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומיים
- ^ הודעה על הפיכת הרשות לעצמאית
- ^ עיתון רשמי מס' 3, 31 במאי 1948, עמ' 12
- ^ rfwOmSs
- ^ נטע סרוסי, החלטה דרמטית של ביה"ד לעבודה: בוטל המינוי של רשם הפטנטים | בלעדי, באתר גלובס, 31 במרץ 2024
- ^ אנציקלופדיה, הסטוריה עולמית. כרך 5, הוצאה לאור לספרות כלכלית-סוציאלית, 1958
- ^ Ihab S. Samaan, A Historical View of Intellectual Property Rights in the Palestinian Territories, Georgia Law, 12.1.2003, page 8
- ^ Ihab S. Samaan, A Historical View of Intellectual Property Rights in the Palestinian Territories, Georgia Law, 12.01.2003, page 22
- ^ HeinOnline, REVIEW OF LEGISLATION, 1924., 8 J. Comp. Legis. & Int'l L. 3d ser. 223 1926
- ^ Lega Correspondent, Demand For Patent Law Amendment, פלסטינה פוסט, 30 דצמבר 1935, עמ' 2
- ^ לא ידוע, Local Inventive Talent, עיתון: The Palestine Post; תאריך: 8 בינואר 1940; עמוד: 3
- ^ מחלקת עורכי דין, הודעת הנהלה לאומית, פלסטין פוסט, 1948 13 במאי, עמוד 2
- ^ Amos Carmel, The history of Israel's Hotels, התאחדות המלונות בישראל, 2010
- ^ זאב שרף, פקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח - 1948, הודעה בדבר מנויים, עיתון רשמי 2, 26 במאי 1948
- ^ ממשלה זמנית, משרד המשפטים, הודעה, עיתון רשמי מס' 3, 31 במאי 1948, עמ' 13
