שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה
.svg) | |
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| עיר בירה | ברלין המזרחית |
| גאוגרפיה | |
| יבשת |
אירופה  |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | 8 במאי 1945 |
| פירוק | |
| תאריך פירוק | 7 באוקטובר 1949 |
| ישות קודמת |
 גרמניה הנאצית |
| ישות יורשת |
 גרמניה המזרחית |
| שליטים בולטים |
גאורגי ז'וקוב (1945-1946) וסילי סוקולובסקי (1946-1949) וסילי צ'ויקוב (1949) |
| שונות | |
 | |
  | |
שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה (בגרמנית: Sowjetische Besatzungszone (SBZ) or Ostzone, רוסית: Советская зона Германии, היה שטחה המזרחי של גרמניה שנכבש על ידי ברית המועצות בשנת 1945, בסופה של מלחמת העולם השנייה. ב-1949 הוקמה בשטח הכיבוש הסובייטי "הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית" (גרמניה המזרחית), מדינה גרורה קומוניסטית של ברית המועצות.
שטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה היה אחד מארבעת שטחי הכיבוש שנוצרו לאחר מלחמת העולם השנייה. לפי הסכם פוטסדם (אנ'), הממשל הצבאי הסובייטי בגרמניה קיבל אחריות על חלקה המזרחי של גרמניה, פרט לחלק המערבי של הבירה ברלין שנמסר לבעלות הברית המערביות. מיד לאחר מכן, הממשל הצבאי הסובייטי בגרמניה הורשה לפתח ארבע מפלגות פוליטיות, למרות שהדבר חייב אותן לעבוד ביחד בתנאי ברית שנודעו כ"בלוק הדמוקרטי". באפריל 1946, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה והמפלגה הקומוניסטית של גרמניה התאחדו ליצירת מפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה שהייתה המפלגה השלטת בגרמניה המזרחית רוב שנות קיומה.
תחילה, יוסיף סטלין רצה להביא את כל שטחה של גרמניה תחת השפעה סובייטית, אך כשהמערב התנגד לרעיון, הוא ביקש להפוך את כל גרמניה ליחידה אחת ונייטרלית. כשהמערב התנגד גם לרעיון הזה, סטלין החליט למקד את מאמציו בשטח הכיבוש הסובייטי.
שטח הכיבוש הסובייטי הכיל בעיקר את שטחיה המרכזיים של פרוסיה. לאחר שפרוסיה פורקה על ידי בעלות הברית בשנת 1947, השטח חולק בין המדינות הגרמניות (גרמנית: Länder) ברנדנבורג, מקלנבורג, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט ותורינגיה. ב-7 באוקטובר 1949 הסתיים הכיבוש הסובייטי הישיר ובשטחו הוקמה מדינה בשם הרפובליקה הגרמנית הדמוקרטית (נקראה לרוב גרמניה המזרחית). מדינה זו הייתה גרורה סובייטית, וחיילי הצבא האדום נשארו בשטחה לאורך שנות קיומה. בשנת 1952 פורקו המדינות שהרכיבו את מזרח גרמניה ושטחה חולק ל-14 מחוזות (גרמנית: Bezirke), כולל המחוז של מזרח ברלין.
התנהלות ברית המועצות בשטח הכיבוש
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו של נורמן מ. ניימארק "The Russians in Germany: A History of the Soviet Zone of Occupation, 1945-1949", מעריך המחבר ב-2 מיליון את מספר הנשים הגרמניות שנאנסו בידי חיילים סובייטיים.
הסובייטים שאפו לקבל שילומים מגרמניה, ולצורך כך הפקיעו מפעלים שונים והעבירו אותם לברית המועצות, וכן בזזו מכל הבא ליד. ניימארק מעריך את השווי הכולל של השלל ב-10 מיליארד דולר.
ברית המועצות השקיעה מאמצים בהשגת טכנולוגיה צבאית גרמנית, במיוחד בתחום הגרעין, ולכדה מספר מדענים.
הסובייטים הקימו משטרה חשאית אשר ב-1950 הפכה לשטאזי הידוע לשמצה. במקביל עסק האמ וה דה בכליאת נאצים ואלמנטים אנטי-סובייטים במחנות, בהם מצאו את מותם עשרות אלפים.
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולדימיר גלפנד Deutschland-Tagebuch 1945–1946. Aufbau-Taschenbuch-Verlag 2008, ISBN 3746681553
