שלמה קורן (קצין)
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 | |
| שלמה קורן כמפקד מספנת חיל הים | |
| לידה |
13 באפריל 1929 ג' ניסן ה'תרפ"ט בודפשט הונגריה |
|---|---|
| פטירה | 24 בנובמבר 2021 (בגיל 92) |
| תאריך עלייה | אפריל 1939 |
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל |
| השתייכות |
 ההגנה צבא הגנה לישראל חיל הים הישראלי |
| תקופת הפעילות | 1948–1974 (כ־26 שנים) |
| דרגה |
 אלוף-משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
ימאי באוניות קצין ים בפריגטות קצין מבצעים מפקד יחידת בחינה מפקד מספנת חיל הים מנהל תחום הים במנהל הרכשה של משרד הביטחון. | |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות  מלחמת סיני  מלחמת ששת הימים  מלחמת ההתשה | |
| עיטורים | |
 עיטור לוחמי המדינה | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
מנהל מפעל מתכת קדמני מנהל מפעל נשר חיפה למלט מנהל חברת בת של סולל בונה בניגריה. סוכנות מכירה ותחזוקה לציוד קטרפילר בבודפשט. | |
  | |
שלמה קורן (13 באפריל 1929 - 24 בנובמבר 2021) היה קצין בכיר בחיל הים ומנהל מפעלים בתעשייה הכבדה.
משפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האב שמואל קליין שירת כקצין בצבא הונגריה בשנות מלחמת העולם הראשונה. לאחר שנפצע, למד באקדמיה לחקלאות בקסטהיי ונעשה אגרונום. הוא נישא להלנה מבית בריכטה. המשפחה גרה בבודפשט ולזוג נולדו שני ילדים בשם שלמה ואגנס. בשנת 1938 הגיע אבי המשפחה להכרה כי ליהודים אין מקום באירופה, ויצר קשר עם פעילי העלייה הרויזיוניסטית. באפריל 1939 עלתה המשפחה על האונייה 'אגיוס ניקולאוס' בנמל בורגאס בבולגריה ושטו עד לכרתים. שם עברו לספינת עץ שהפליגה לארץ ישראל. הספינה נחתה בחוף עזה ונוצר איום על המעפילים. הצבא הבריטי הגיע למקום, חילץ והעביר אותם ברכבת לבת גלים.
ילדות ולימודים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורן למד מחיפה שלוש שנים בבית חינוך לילדי עובדים בהדר הכרמל.
ללימודי התיכון נרשם בבית הספר הימי ליד הטכניון בחיפה במגמת שייט. וקיבל מלגה מטעם הקהילה היהודית בדרום אפריקה למימון הלימודים. קורן סיים את בית הספר במחזור ד' בשנת 1948 והתגייס לחיל הים.
שירות צבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת הלימודים העליונה נעשה קורן חבר בההגנה בחיפה. קורן התגייס לחיל הים ותפקידיו הראשונים היו קצין ניווט באוניות "חנה סנש" ואח"י מעוז (ק-24). הכשרתו בבית הספר הימי זיכתה אותו בקידום לקצונה ימית ללא הכשרה נוספת והוא נעשה סגן מפקד באח"י וג'ווד.
ענף מבצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורן עבר בשנת 1953 לפקד על ענף המבצעים במחלקת הים וקיבל דרגת רס"ן. במסגרת זו עבר קורס צלילה למים רדודים.
הפלגת משווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1955 שירת קורן בפריגטה אח"י משגב (ק-30) בתפקיד סגן המפקד, ויצא עימה למבצע משווה לדרום אפריקה וחזרה.
מלחמת סיני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת סיני שימש קורן כמפקד מערך הגנת החוף. תחת פיקודו הייתה תחנת המכ"ם בסטלה מאריס ותחנה שנייה מעל מלון בתל אביב.
בנוסף לתפקידו, שימש כנציג חיל הים בוועדה לשליטה בצי הסוחר שמינה שר התחבורה משה כרמל בראשותו של ד"ר נפתלי וידרא.
בית מלאכה מכשירים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1960, לאחר שהוסמך להנדסת מכונות, הוצב למספנת חיל הים כמפקד בית מלאכה מכשירים. בתפקיד זה שימש עד שנת 1962. באותה תקופה יצא לביקור במסגרת חילופי סטודנטים ועברת את שמו מ'קליין' ל'קורן'.
יחידת בחינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2–1967 שימש קורן בתפקיד מפקד "יחידת בחינה" בחיל הים והועלה לדרגת סא"ל. בתפקיד זה ערך בדיקות קבלה לשש ספינות הטילים הראשונות שנבנו בשרבורג. הבדיקות העלו שיש עומס רב על המנועים כתוצאה מהרצון להגיע למהירות מרבית גבוהה.
למספנות שרבורג נקבעה בחוזה פרמיה על מהירות גבוהה ובשאיפה להשיג זאת דחפו את גבול הטכנולוגיה והעמיסו את המנועים מעל למותר בהוראות יצרן המנועים. קורן המליץ לטפל במדחפים כדי להקל על המנועים. המלצתו בוצעה רק לאחר מספר שנים.
מספנת חיל הים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1969 קיבל את הפיקוד על מספנת חיל הים והועלה לדרגת סא"ל. התקופה במספנה הייתה הסבת המתקנים ובתי המלאכה לצורך תחזוקת ספינות סער ומערכות הנשק והאלקטרוניקה שהותקנו בהן.
הוקם בית מלאכה מיוחד למנועי מייבאך בתוך בסיס ציוד ותובלה באזור נחל הקישון. בית המלאכה כלל מתקן הרצה למנועים. עובדי המספנה היו 200 חיילים ו-600 אזרחים עובדי צבא.
תחום הים במנהל הרכשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1970 מונה קורן למנהל תחום הים במנהל הרכשה של משרד הביטחון והועלה לדרגת אל"ם. בין היתר עסק גם ברכישת הצוללות מסדרת גל בחברת ויקרס באנגליה לחיל הים. בשנת 1973 חתם למספנות ישראל על רכישת אח"י רשף ומאוחר יותר אח"י קשת מספינות סער 4. בשנת 1974 סיים את תפקידו במנה"ר ויצא לגמלאות.
תפקידים אזרחיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כתפקיד ראשון הוזמן קורן על ידי אלכס גתמון לנהל את מפעל המתכת קדמני בכפר הדרוזי ירכא. המפעל בבעלות משותפת גתמון קדמני והיה מתח בין הבעלים.
בשנת 1976 קיבל את הניהול של מפעל נשר חיפה למלט. המפעל נעשה רווחי מאוד וניתן היה להעלות את משכורות העובדים. קורן המשיך בניהול עד שנת 1982.
בשנת 1982 נענה ליזמת בנק שווייצרי ויצא להקים מפעל מלט בניגריה. מפעל המלט לא הוקם ובמקום זאת נתמנה קורן למנהל חברת בת של סולל בונה וניהל בניית כבישים בניגריה.
בשנת 1986 נתמנה למנהל מכירות של חברת אלסינט שייצרה מתקני סריקה גופנית במזרח הרחוק.
בשנים 1991–1996 שימש קורן כמנהל סוכנות בלעדית של חברת קטרפילר בבודפשט. ציוד קטרפילר יקר ואיכותי וקורן העמיד את העסקים בצורה טובה.
לאחר חזרתו לישראל שימש במשך כ-10 שנים כמפקח על פעילות הסניף בבודפשט ונסע כל חודש לביקורת בסוכנות. בשנת 2005 פרש מעיסוק זה.
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורן היה בוגר בית הספר הימי בחיפה במגמת שייט אותו סיים בשנת 1948.
בשנת 1956 החל קורן בלימודים בהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל במגמת הנדסת מכונות בנוסף לעבודתו בחיל הים והוסמך בשנת 1960. לאחר הפסקה קצרה השלים תואר שני בהנדסת תעשייה וניהול 1962.
תחביב
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורן היה הבעלים והמשיט של יאכטה קטנה, "קלימרו", שעגנה דרך קבע במרינה הרצליה.
משפחה ממשיכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קורן נישא בשנת 1950 לשרה כהן. לזוג נולדו בן, ד"ר ארנון קורן - כירורג, מומחה למחלות כלי דם בבית חולים בילינסון בפתח תקווה, ובת. שרה קורן נפטרה בשנת 1982 ממחלה.
משנת 1985 ועד למותו היה קורן בזוגיות עם אילנה פלד, ארכיטקטית שהתאלמנה ואיתה 3 בנות ובן. התגורר בהרצליה.
מקורות וקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חנה ינאי, 50 שנות מספנה, הוצאה לאור חיל הים, 1998, עמ' 41.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חנה ינאי, מספנת חיל הים לדורותיה, הוצאה לאור חיל הים, 1998.
- כוכבי אזרן ריאיון עם אל"ם דימ' שלמה כהן 20 בנובמבר 2019 באתר משמר המורשת הימית.