לדלג לתוכן

חמישה קברים לקהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חמישה קברים לקהיר
Five Graves to Cairo
כרזת הסרט
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בילי ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ארתור הורנבלו
תסריט צ'ארלס בראקט, בילי ויילדר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דואן האריסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים פרנצ'וט טון
אקים טמירוף
אן בקסטר
אריך פון שטרוהיים
מוזיקה רוברט אמט דולן
צילום לאו טובר
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 4 במאי 1943
משך הקרנה 94 דקות
שפת הסרט אנגלית
גרמנית
סוגה סרט מלחמה, סרט דרמה, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות 2,500,000 דולר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חמישה קברים לקהיראנגלית: Five Graves to Cairo) הוא סרט מלחמה אמריקאי בשחור-לבן משנת 1943 בבימויו של בילי ויילדר, עם פרנצ'ו טון (אנ'), אן בקסטר, אריך פון שטרוהיים ואקים טמירוף בתפקידים הראשיים.

התסריט נכתב בידי בילי ויילדר וצ'ארלס בראקט והוא מבוסס חלקית על המחזה "מלון אימפריאל" של לאיוש בירו מ-1917.

העלילה מתרחשת בשנת 1942 במסע הכיבוש של ארווין רומל ומספקת הסבר בדיוני לסיבת כישלונו בקרב אל עלמיין. אריך פון שטרוהיים מגלם את ארווין רומל בצורה קומית/מגוחכת. הגנרל האיטלקי מוצג כחדל אישים שמושפל כל הזמן בידי "בני בריתו" הגרמנים ומתעניין בעיקר באופרות.

הסרט היה מועמד לשלושה פרסי אוסקר:

תקציר העלילה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוני 1942, קורפורל ג'ון ברמבל (פרנצ'ו טון) הוא ניצול יחדי מטנק לאחר כיבוש טוברוק על ידי קורפוס אפריקה בפיקודו של ארווין רומל. הוא נודד בחולות ובשארית כוחותיו הוא מגיע לעיירה סידי הלפאיה (שם פיקטיבי), ונכנס שם למלון "קיסרית בריטניה" שנראה שומם ומתמוטט במבואה.

במלון נמצאים בעל המלון, פאריד (אקים טמירוף) והחדרנית מוש (אן בקסטר). פאריד מסתיר את ברמבל, ולאחר זמן קצר נכנסים הגרמנים ובראשם לוטננט שווגלר (פטר ואן אייק) והגנרל האיטלקי סבסטיאנו (פורטוניו בוננובה). שווגלר מודיע כי המלון יהפוך למפקדה של רומל.

פאריד מלביש את ברבמל בבגדי מלצר ואומר לו כי מעתה יזדהה בשם דבוס - המלצר הקודם שנהרג בהפצצה.

רומל נכנס בשחצנות ונפגש עם דבוס ומהשיחה מבין ברומבל שדבוס ריגל לטובת הגרמנים. רומל מתרברב כי בעוד כמה ימים ייכנס לקהיר, והבריטים ינסו לברוח אבל משום שיש לו הסכם עם מוזס (משה רבנו), ים סוף לא ייחצה למענם, ואז הוא ישלוף את הסיגר מפיו של צ'רציל ויגרום לו לומר "הייל"...

מוש היא פליטה מצרפת. אחיה נשבה בדנקרק כי הבריטים לא פינו אותו. היא מבקשת מרומל שידאג לשחרורו, אך הוא אינו מתערב. שווגלר מוכן לעזור לה תמרת "חסדיה".

קבוצת קצינים שבויים בריטים מוחזקת במלון. רומל מזמין אותם לארוחה ודבוס מגיש ומקשיב. משום שרומל קצת שתוי והוא לא מפחד שהשבויים יגלו את סודותיו וכי דבוס הוא מרגל למענו, הוא מגלה כי בשנת 1937 השתתף במשלחת "ארכאולוגית" של פרופסור קרונשטטר, וכי הם חפרו בחמישה מקומות במצרים והטמינו שם דלק, אספקה ותחמושת להתקפה בעתיד - חמישה "קברים" בדרך לקהיר.

ברומבל מגלה את המפה ומעתיק אותה. כעת רוצה רומל לשלוח אותו לקהיר על מנת שיהיה במפקדה הראשית ויכין את בואו לשם. בינתיים מופצץ המלון, ובמרתף מגלה שוונגר את גופתו של דבוס האמיתי. הוא רודף אחרי ברמבל, אך ברמבל הורג אותו. הגרמנים מאשימים את מוש ברצח, כי לטענתם כעסה על שווגלר שניצל אותה והמברקים לשחרור אחיה היו מזויפים. הם מוציאים אותה להורג.

ברמבל מגיע לקהיר, מוסר את מיקום "הקברים" והבריטים מפוצצים אותם, דבר שגורם לכישלונו של רומל במערכה הזאת.

ברמבל חוזר למלון עם הכוחות הבריטיים המתקדמים, ובידו שמשיה שקנה למוש, אותה הוא מניח על קברה.

צוות השחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם השחקן/ית שם הדמות הערות
פרנצ'ו טון ג'ון ברמבל/דבוס חייל בריטי
אקים טמירוף פאריד בעל מלון
אן בקסטר מוש חדרנית
אריך פון שטרוהיים פילדמרשל רומל
פטר ון אייק ליטננט שווגלר קצין גרמני
פורטוניו בונבונה גנרל סבסטיאנו מפקד איטלקי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חמישה קברים לקהיר בוויקישיתוף