המוות כדרך חיים

"הכול שביר כל כך – הגוף, השגרה, המשפחה, רקמת החיים."

המוות כדרך חיים הוא ספר מאת דויד גרוסמן שיצא לאור ב־2003, המכיל מבחר מאמרים בנושא החיים בישראל בצל המלחמות והטרור.

---

• "רעש. זו המילה שעולה על דעתי כשאני חושב על עשר השנים האחרונות... המון רעש. יריות וצעקות והכרזות מתלהמות וקינות אבל והתפוצצויות והפגנות."
• "כל אדם, ישראלי או פלסטיני, יודע... שחייו כלים ומתבזבזים במאבק מיותר, ושזהותו וכבודו העצמי וחד פעמיותו נגזלים ממנו בלי הרף."
• "הכול שביר כל כך – הגוף, השגרה, המשפחה, רקמת החיים... הישראלים רגילים לחיות בקרבת המוות."
• "נחשול האלימות ששטף את האזור כמו הסיר מסווה דק של תרבות ושל אנושיות מעל שני העמים וחשף חייתיות וברבריות, שעצם המגע בהן די בו כדי להמאיס את החיים."
• "להיות ישראלי כיום פירושו לחיות בחוויה קבועה של חרדה מפני שבר והתפרקות."
• "ישראל שרויה במעין אפטיה. לכאורה החיים נמשכים כרגיל."
• "הטרור משפיל. הוא מחזיר את האדם במהירות למעין מצב קדם תרבותי, אלים, כאוטי."
• "מדינה הנלחמת בטרור נלחמת לא רק על הביטחון הפיזי של אזרחיה אלא על טעם חייהם, אנושיותם, על מה שהופך אותם בני תרבות ובני־אדם."

ראו גם

• דויד גרוסמן