תענית כט ב
| ראשונים נוספים על הש"ס: ראשונים | אחרונים
אמר רב פפא אהלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה (ירמיהו כט, יא) לתת לכם אחרית ותקוה אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אלו דקלים וכלי פשתן (בראשית כז, כז) ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כריח שדה של תפוחים:
שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסורין לספר ולכבס:
אמר רב נחמן לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל לכבס ולהניח מותר ורב ששת אמר אפילו לכבס ולהניח אסור אמר רב ששת תדע דבטלי קצרי דבי רב מתיב רב המנונא בחמישי מותרים מפני כבוד השבת למאי אילימא לכבס וללבוש מאי כבוד שבת איכא אלא להניח ובחמישי הוא דשרי אבל השבת כולה אסור לעולם לכבס וללבוש וכשאין לו אלא חלוק אחד דאמר רב אסי א"ר יוחנן במי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד איתמר נמי אמר רבי בנימין אמר ר' אלעזר לא שנו אלא לכבס וללבוש אבל להניח מותר מיתיבי גאסור לכבס לפני תשעה באב אפילו להניח לאחר תשעה באב וגיהוץ שלנו ככיבוס שלהן וכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ תיובתא דשלח רב יצחק בר גיורי משמיה דרבי יוחנן אע"פ שאמרו כלי פשתן אין בהן משום גיהוץ אבל אסור ללובשן בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אמר רב לא שנו אלא לפניו האבל לאחריו מותר ושמואל אמר אפילו לאחריו נמי אסור מיתיבי שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת כיצד חל להיות באחד בשבת מותר לכבס כל השבת כולה בשני בשלישי ברביעי ובחמישי לפניו אסור לאחריו מותר חל להיות בערב שבת מותר לכבס בחמישי מפני כבוד השבת ואם לא כבס בחמישי בשבת מותר לכבס בערב שבת מן המנחה ולמעלה לייט עלה אביי ואיתימא רב אחא בר יעקב אהא חל להיות בשני ובחמישי קורין שלשה ומפטיר אחד בשלישי וברביעי קורא אחד ומפטיר אחד רבי יוסי אומר ולעולם קורין שלשה ומפטיר אחד תיובתא דשמואל אמר לך שמואל תנאי היא דתניא זתשעה באב שחל להיות בשבת וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בשעתו ואסור לספר ולכבס מר"ח ועד התענית דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד ותניא אידך ונוהג אבל מראש חדש ועד התענית דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב"ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד דרשו דכתיב (הושע ב, יג) והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה מאן דאמר מר"ח ועד התענית
רש"י
[עריכה]
ניזיל בהדיה - בערכאות שלהן:
ונתתי לכם אחרית ותקוה - איידי דאיירי רב יהודה לעיל נקיט ואזיל:
דקלים - להתפרנס מהן שיש מהן בבבל הרבה כדאמרינן בפ"ק (דף ט:) עולא איקלע לבבל חזא מלא צנא דתמרי כו':
כלי פשתן - ללבוש:
לא שנו - במתני' שכל השבוע אסור לכבס:
אפילו לכבס ולהניח - כדי שילבוש לאחר זמן לאחר ט' באב אסור דנראה כמסיח דעתו שעוסק בכיבוס בגדים:
אמר רב ששת תדע - דאפי' לכבס ולהניח אסור:
קצרי - כך שמם בלשון ישמעאל והם כובסין שמעתי אומרים על שם שמקצרין בגדי צמר כשדורסין אותן ברגליהן במים שקורין פורלוי"ר והיינו דמתרגמינן עין רוגל (שמואל ב יז) עינא דקצרא:
אילימא לכבס וללבוש - מיד בחמישי מאי כבוד שבת איכא:
אלא - לאו לכבס ולהניח עד השבת:
לעולם לכבס וללבוש - מיד בחמישי:
ובמי שאין לו אלא חלוק אחד - דאין לו להחליף ומאי מפני כבוד השבת דאי לא מכבס השתא בחמישי תו לא מצי לכבס ליה:
חולו של מועד - שאין לו אלא חלוק אחד דלא סגיא דלא מכבס מפני הכנימה ואפי' כיבס לפני המועד מותר לכבסה במועד:
וגיהוץ שלנו - אינו יפה אלא ככיבוס שלהן ואסור לגהץ לפני תשעה באב אפילו להניח לאחר תשעה באב אבל כיבוס שלנו מותר:
כלי פשתן אין בהן - ליאסר משום גיהוץ אלא בכלי מילת לושקי"י בלע"ז:
לא שנו - שאסור ללובשו בשבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה אלא בימים שלפני תשעה באב שאם חל ביום רביעי אסור ללובשו ראשון ושני ושלישי:
אבל לאחריו - חמישי וששי ושביעי מותר:
חל להיות באחד בשבת מותר לכבס כל השבת כולה - דהיינו לאחריו: חל להיות בשני או בשלישי וברביעי ובחמישי כו':
לייט עלה אביי ואיתימא רב אחא בר יעקב אהא - המכבס בתשעה באב אפילו מן המנחה ולמעלה ואדקאי בברייתא מפסיק לה למילתא וקאמר לייט עלה אביי כו':
חל להיות בשני כו' - סיפא דההיא ברייתא גופה היא:
ומפטיר - מאותן שלשה אחרון מפטיר מתוך שאין מוסיפין בחול יותר מג' אנשים ולא בר"ח על ד' שאין לנו להוסיף אלא בשבת ובי"ט כדמפרש במגילה (דף כא.) ולפיכך קורין ג' דזמן ספר תורה הוא ובלאו הכי הוו קרו שלשה שהוא מתקנת עזרא לקרות בשני ובחמישי כהן ולוי וישראל:
קורא אחד ומפטיר אחד - אחד קורא והוא עצמו המפטיר קתני מיהת לאחריו מותר תיובתא דשמואל:
וכן ערב תשעה באב שחל להיות בשבת - אינו מפסיק סעודתו ואינו ממעט בתבשילין אלא אוכל כל צרכו ומעלה על שולחנו אפי' כסעודת שלמה בשעתו דפלוגתא היא במסכת גיטין בפרק [מי שאחזו] (דף סח:) דאיכא למאן דאמר מלך והדיוט ומלך ואיכא למ"ד מלך והדיוט כלומר כשנטרד שוב לא חזר למלכותו לפיכך הוצרך לומר בשעתו בשעת מלכו ותקפו שהיה אוכל הוא ושריו ס' כור סולת כו':
ועד התענית - אלמא דסבירא ליה לרבי מאיר לפניו אסור לאחריו מותר ורבי יהודה ורבן (גמליאל) סבירא להו דאפילו לאחריו נמי אסור:
תוספות
[עריכה]
אמר רב פפא הלכך האי בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט וכו'. פירוש משום דאמר לעיל מגלגלין חובה ליום החייב:
של תפוחים. י"מ תפוחים. כריח אתרוגים:
קצרי דבי רב. פירוש כובסין הבגדים ולכך קרי להו קצרי על שם שמקצרין הבגדים ע"י רחיצת המים:
מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבס במועד. (. ובטבול יום) ובפ' אלו מגלחין (מו"ק דף יד.) דקאמר וליטעמיך הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד וכו' דפריך יאמרו כל החלוקים אסורים לכבס בחול המועד וחלוק זה מותר ומתרץ זה אזורו מוכיח עליו שאין לו אלא חלוק אחד וא"כ דוקא להם אבל לנו ודאי אסור אפי' אין לנו אלא חלוק אחד שאין אנו אוגדין אזור על חלוקות שלנו ולא הוי אזורו מוכיח עליו וכן צריך ליזהר שלא לכבס המצנפת בחול המועד אע"ג שאין לנו אלא אחת אבל מ"מ יש לנשים לכבס בגדי התינוקות כדי לשכוב דהוי כמי שאין לו אלא חלוק אחד שיש רגילות להחליף בגדיהם וכל שעה צריך לו כל בגדיו ועל זה נהגו העולם לכבסם בחול המועד:
בשני ובחמישי קורין שלש ומפטיר אחד. מכאן מוכיח רבינו תם דמפטיר עולה למנין שבעה מדקאמר קורין שלש ומפטיר אחד שמפטיר אחד מן הג' דקא מיבעיא ליה במגילה (דף כג. ושם) מפטיר עולה למנין שבעה או לא משמע מהכא דעולה:
עין משפט ונר מצוה
[עריכה]מתוך: עין משפט ונר מצוה/תענית/פרק ד (עריכה)
כז א טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף א':
כח ב מיי' פ"ז מהל' יום טוב הלכה כ"א, סמ"ג לאוין עה, טור ושו"ע או"ח סי' תקל"ד סעיף א':
כט ג ד מיי' פ"ה מהל' תענית הלכה ו', סמ"ג עשין מד"ס ג, טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ג':
ל ה מיי' שם, טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"א סעיף ד':
לא ו מיי' פי"ב מהל' תפלה הלכה ט"ז, טור א"ח סימן תקנט:
לב ז מיי' פ"ה מהל' תענית הלכה ח', טור ושו"ע או"ח סי' תקנ"ב סעיף י':
ראשונים נוספים
מתוך: רבינו חננאל על הש"ס/תענית/פרק ד (עריכה)
פי' שאמר הנביא לתת לכם אחרית ותקוה. אמרינן משמיה דרב אלו דקלין וכלי פשתן. ראה ריח בני כריח שדה. כריח שדה של תפוחין:
בגדים מגוהצין אסור ללובשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה עד יום תענית ואפילו הן בגדים של פשתן. פי' גיהוץ בלשון ישמעאל צקל והוא מעברי ליה חומרתא (כתובות י ב) שבת שחל להיות ט' באב בתוכה אסור לספר ולכבס.
ובחמישי מותר מפני כבוד השבת. אוקימנא בזמן שחל ט' באב בע"ש בה' שמקודם יום ט' באב התירו לו לכבס וללבוש כשאין לו אלא חלוק אחד ומותר לכבסו אפילו בחוש"מ. כבוס חלוקת רב נחמן ורב ששת היא וקיי"ל בהא כרב ששת דא' אפילו לכבס ולהניח אחר ט' באב אסור תדע דקא בטלי קצרי דבי רב ומותבינן מהא דתניא אסור לכבס לפני ט' באב ואפילו להניח לאחר ט' באב וגיהוץ של בני ארץ בבל כבוס של בני א"י.
וכלי פשתן אין בהן משום גיהוץ. אבל אסור ללובשן בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה:
[שבת שחל ט"ב להיות בתוכה] אסורין לספר ולכבס ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת כיצד חל להיות באחד בשבת מותרין לכבס כל השבת כולה חל להיות ט' באב בב' או בג' או בד' או בה' לפניו אסור לאחריו מותר. חל ט' באב להיות בע"ש מותרין לכבס בחמישי.
פי' מי שאין לו אלא חלוק אחד ואם לא כיבס בה' יכבס בע"ש בט' באב עצמו מן המנחה ולמעלה. לייט אביי מי שהצריך ודחק עצמו לכך. ובקריאת הספר קיי"ל כר' יוסי דאמר לעולם קורין ג' בט' באב ומפטיר אחד. ואסיקנא הלכתא (כר' יוחנן) כרשב"ג דאמר אינו נוהג אלא אותה שבת בלבד שחל ט' באב להיות בתוכה. והלכתא כר' מאיר דאמר עד התענית.
אבל לאחר התענית שאר שבוע מותר. וזהו פי' הלכתא כתרווייהו לקולא:
מתוך: רבינו גרשום על הש"ס/תענית/פרק ד (עריכה)
לעולם לכבס וללבוש בחמישי ודאמרת מאי כבוד שבת איכא דלית ליה אלא אותו חלוק ולא מצי להמתין עד שבת והיינו כבוד שבת דמכבס ליה ולהכי שאר יומי אסור אבל להניח לא הוי אסור וגיהוץ שלנו אסור. לייט עלה אביי במאן דכביס בע"ש בט' באב מן המנחה ולמעלה קורין ג' הואיל וכל חמישי ושני קורין ג'. מפטיר אסוף אסיפם. תיובתא דשמואל הא דקתני מותר לכבס כל השבוע ושמואל אמר לאחריו נמי אסור:
מחגה מה חגה ח' ימים אף מיעוט שמחה ח' ימים:
אמר רב נחמן וכו' והלכת' כרב ששת שאפי' לכבס ולהניח אסור והא דאמר בש"ס דגיהוץ שלנו ככיבוס שלהם בא לומר שהכבוס שלנו מותר ונר' שאין זה אלא בבבל שהמים עכורים ואין הבגד מתלבן באותו כיבוס אבל בשאר מקומות שהמים צלולין והבגד מתלבן בהם דינם כדין א"י ופי' גיהוץ אינו כשמכניסם אותן במים חמין בלבד דא"כ היאך אמרו שכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ אלא כמו שפירש רבינו האי ז"ל עובדי מומרתא אמנא והיא הצמר שקורין ישמעאל צק"אל וכן אמרו גבי אבל לגיהוץ ל' יום אסור ללבוש כלים המגוהצים ואלו הם כלים המגוהצים כלים שיוצאים מתחת המכבס ומלאכת אומנות היא זו שמתחדשים בה הבגדים הישנים עד שנראו כחדשים ואין חידוש זה ניכר אלא בכלי צמר לא בכלי פשתן שאין המכבס מחזירן לחדושים אבל בחדשים אסורין כדין כלי צמר ואע"פ שאינן מגוהצין וא"כ כלי צמר שאסרו בגיהוץ היינו אפילו בישנים ומה שאמר שכלי פשתן אין בהם משום גיהוץ י"א וכ"ש משום כבוס הקל ולפי זה מותר בכל מקום לגהץ כלי פשתן ישנים אפילו בגיהוץ שלהם אבל ללובשן (מותר) אסור ואפילו מכובסים ובלבד שלהם וכדתניא אע"פ שכלי פשתן אין בהם משום אבל אסור ללובשו בשבת שחל ט' באב להיות בתוכה וכן דעת הראב"ד ורבי' הגדול ז"ל אבל י"א שלא אמרו אלא גיהוץ שעיקר אומנותו אינו מפני הלבון אלא מפני החומרתא שמעביר' עליו לצחצחו. והכבוס שמכבסים אותן שמחזירין לחידושן ולפי' בבבל שהכבוס שהוא משום לבון מותר אין בכלי פשתן משום גיהוץ דאי משום כבוס האוסר משום לבון אינו מלבן אותה ואי משום מלאכת הגיהוץ אינו עושה בהם כלו' ר"ל שאינו מחזירן לחידושן ונמצא מותרים בעולם בבבל אבל בא"י שהכבוס אסור אף בכלי פשתן נאסרי' מפני לבון הכבוס מיחת ואם הן חדשים ודאי יש מהם משו' גיהוץ ולפי זה נמצאת למד דכבוס לבדו מותר בבבל בכל הכלי' וגיהוץ אסור בכל כלי' חדשי' ובכלי צמר אפי' ישנים ובכלי פשתן כשהן חדשים ובא"י אפילו כבוס אסור בכלי צמר לדברי הכל וכ"ש גיהוץ בין בחדשים בין בישיני' וכלי פשתן ישני' אין בהם משו' גיהוץ ומשו' כבוס בפלוגתא ונראה כלשון האחרות דמשום כבוס יש בהם בא"י שהכבוס אסור ושאר ארצות שהן הרים וגבעות ומימיהן צלולין דינן כא"י לענין זה וללבוש כלן אסורים בין חדשים בין ישנים לבנים וצבועי' בין מכובסים עכשיו בין קודם לכן כלם אסור ללבשן בשבת זו אפילו של פשתן ואסי' דהלכתא לעניין ט' באב שאין אסור אלא באותה שבת לפניו אבל לאחריו מותר וגרסי' בירושלמי ט' באב שחל להיות בשבת ב' שבתות מותרין פי' שהרי אילו נוהג איסור לפניו שהרי בו עצמו מעלה על שלחנו כסעודת שלמה בשעתו והיאך יאסר אותו לפניו וכיון שעיקר התענית בא' בשבת וקי"ל שאינו אוסר לאחריו נמצאו שתי שבתות מותרין ואין איסור נוהג בו מן הדין אלא ביומו בלבד:
קישורים חיצוניים
צורת הדף: באתר היברובוקס • באתר דף יומי (עם אפשרות האזנה) • באתר שיתופתא
הדף עם פרשנים: באתר "תא שמע" • באתר "על התורה" • באתר "ספריא" • באתר "מרכז שטיינזלץ" • ביאור "חברותא" באתר ויקישיבה