מ"ג נחמיה ח ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּקְרְאוּ בַסֵּפֶר בְּתוֹרַת הָאֱלֹהִים מְפֹרָשׁ וְשׂוֹם שֶׂכֶל וַיָּבִינוּ בַּמִּקְרָא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיִּקְרְא֥וּ בַסֵּ֛פֶר בְּתוֹרַ֥ת הָאֱלֹהִ֖ים מְפֹרָ֑שׁ וְשׂ֣וֹם שֶׂ֔כֶל וַיָּבִ֖ינוּ בַּמִּקְרָֽא׃
מסורה קטנה
• לפירוש "מסורה קטנה" על כל הפרק •
וְשׂ֣וֹם – לׄ | שֶׂ֔כֶל – הֶ ֶ ֶ | בַּמִּקְרָֽא – לׄ
רש"י
מיוחס לרש"י
• לפירוש "מיוחס לרש"י" על כל הפרק •
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רלב"ג
רבי ישעיה די טראני
• לפירוש "רבי ישעיה די טראני" על כל הפרק •
מפורש – זה תרגום, שהיה מתרגם ומפרש לה, שלשונם תרגום היה.
ושום שכל – אלה הפסוקים, הם פסוקי ניקוד וטעמים.
ויבינו במקרא – אלו המסורות.
ללמדך שכולם ניתנו למשה מסיני, ושכחום בגלות, וחזרו עזרא וסייעתו ויסדום, כך פירשו רבותינו ז"ל.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ושום" - מלשון שימה
מצודת דוד
ויקראו – רוצה לומר: שמעו קול הקריאה, כי עזרא לבד היה הקורא.
מפורש – קריאה מפורשת, לדעת ולהבין מה שנאמר בה.
ושום שכל וגו' – שמו שכלם, רוצה לומר: נתנו לבם להשכיל אמיתת הענין, והשכילו להבין במקרא.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ועל בספר אמר מפורש, ופירשו חז"ל: זה תרגום, שתרגמוהו בלשון העם.
ונגד בתורת האלהים אמר ושום שכל – שהשכילו אותם תורת הפה, ואיך נלמד תורת הפה מתורת הכתב. ועל זה אמר ויבינו במקרא.
וחז"ל אמרו (נדרים לו; מגלה ג):
- ושום שכל – אלו הפסוקים.
- ויבינו במקרא – זו המסורת.
שגם הפסוקים, ופסקי טעמים, והקריאה – הוא מתורת הפה, אם לקרות "בחלב אמו" או "בחלב", "זכר עמלק" או "זכר", וחמישה פסוקים שאין להם הכרע, כמו שאמרו חז"ל.