מגילת יוחסין נכבדה ומפורטת אין במאמר שלפנינו, אבל יש כאן מחקר משפחתי.
במאמר הקודם כתבנו על החסיד רבי שלמה זלמן מלידא. במאמרנו נתמקד על משפחת רעייתו.
בזיווגו הראשון היה נשוי ר' שלמה זלמן, למרת רעליא אודותיה לא ידוע הרבה. אבל בזיווגו השני, נשא ר' שלמה זלמן את מרת שרה למשפחת אייזנשטאט. על פי המקובל במשפחה, כפי שמוסר הנכד, מיכל איבנסקי, במאמרים שפירסם לתולדותיו [בקובץ "ישראל", קובץ ספרותי-מדעי מוקדש למדינת ישראל, (ספר השנה של הסתדרות בני ארץ-ישראל באמריקה), ניו-יורק תש"י, וגם בקובץ מסות וזיכרונות שלו, בצדי דרכים, מאת מ, איבנסקי, ניו-יורק תשי"ב], מרת שרה היתה אחותו של הגאון הגדול רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט אב"ד אוטיאן בעל הפתחי תשובה. ובכן, צריכים אנו לעקוב אחר אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה, שזהו גם אילן היוחסין של משפחת לידר. ותחילה נדון על יחוסו מצד אביו.
ובכן, בעל הפתחי תשובה כתב הקדמה לחיבורו על השו"ע, וכך הוא חותם בסיום ההקדמה, יום ב' י"ב תמוז שנת אמת קנה לפ"ק [תקצ"ו], אברהם צבי הירש באאמ"ו הרב המופלא בתורה וביראה מהר"ר יעקב אייזענשטאט זצ"ל, נכד להגאון החסיד מהר"ם א"ש זצ"ל בעל פנים מאירות, ולהגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא. ומהר"ם א"ש הנ"ל הוא נכד להגאון מהר"ם כ"ץ ז"ל אביו של הגאון המפורסם בפסקיו בעל ש"ך ז"ל. זכותם יעמוד לי עד עולם.
ר' הירץ שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הוא ר' נפתלי הירץ הורוביץ ב"ר מרדכי, שנפטר בשנת תקי"ז. לעת עתה, אין אנו יודעים, כיצד היה הפתחי תשובה נכדו, והאם זה מצד אב או מצד אם. ולפיכך נניח לזה עתה.
נשוב ונפרט מעט מהידוע לנו על אביו של הפתחי תשובה - ר' יעקב, הזכרנו קודם את לשונו של בעל הפתחי תשובה בהקדמה, בה הוא מזכיר את אביו כרב מופלא בתורה וביראה. כותבי תולדותיו של הפתחי תשובה, מספרים כי אביו היה סוחר גדול, ולמדן גדול, והוא היה מעביר שיעור כל יום [ללא תמורה], בשלחן ערוך, והיה מראה את מקורו של כל דין, בגמרא ובפוסקים, והלומדים הגדולים היו משתוממים מבקיאותו וחריפותו. רעייתו מרת רחל, נפטרה בביאליסטוק, י"ב חשון תקצ"ו. מלבד בנם הגדול בעל הפתחי תשובה, ובתם מרת שרה הנ"ל, היתה להם עוד בת אחת, מרת טויבא פייגא, שאצלה השאיר ר' שלמה זלמן לידער, את משה גרונם בנו הצעיר, בעלותו ארצה.
לגבי יחוס אביו, שמוזכר שהיה נכד לבעל הפנים מאירות, לא נמצא מפורש בלשונו של הפתחי תשובה מהי שלשלת היחס המדוייקת. אך מצאתי לר' משה מרקוביץ, בספרו, 'שם הגדולים השלישי', בערכו של הפתחי תשובה (אות א' סימן רנט), כותב את סדר יחוסו וכך הוא כותב שם: "הרב מו"ה אברהם צבי הירש אייזענשטאט, הגאון המובהק והמפורסם בחיבוריו שהיה אבד"ק ברעסטאוויץ ובק"ק אוטיאן, נפטר בעיר קעניגסבערג בשנת תרכ"ח ג' אלול בן נ"ג שנה לימי חייו ... בן הרב הגדול מו"ה יעקב מעיר ביאלעסטאק בהרב מו"ה משה בהגביר מו"ה מיכאל אייזענשטאט מבריסק דליטא בהגאון מו"ה שלמה מבריסק בן הגאון מו"ה מיכאל אבד"ק קלעצק ובק"ק מיר, אחי הגאונים .... שהיו בני הגאון רשכבה"ג מו"ה מאיר שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שידלאווצי ובק"ק פרוסטיץ ובק"ק אייזענשטאט באונגרין בעל מחבר ספר פנים מאירות ועוד ספרים".
ובכן, נודעה לנו שלשלת יחוסו של הפתחי תשובה עד לפנים מאירות. ניסיתי למצוא את מקורו של ר' משה מרקוביץ ליחוס הפתחי תשובה, בדרך כלל דברים שהוא כותב, מצאתי בספרים אחרים, ואת זה לא מצאתי בשום מקור אחר. ואולי הוא קיבל את זה, מר' בנימין בנו של הפתחי תשובה, שאף כתב לו הסכמה לספרו. [אומנם, ראוי לציין, שבחלקו האחר של ספר שם הגדולים השלישי, שעדיין לא נדפס, כתוב סדר היחס בצורה מעט שונה, בערכו של ר' בנימין אייזנשטאט בנו של הפתחי תשובה כתוב שר' יעקב אייזנשטאט היה בנו של ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש אב"ד קלעצק בן ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש בן הפנים מאירות. ככל הנראה אחד משני הנוסחאות בטעות יסודם, השאלה איזו נוסחא נכונה ואיזו מוטעית. אני מעדיף את הנוסחא הנדפסת שהבאתי לעיל, ולא את הנוסחא האחרונה, שכן, לר' מיכאל א"ש השני (נינו של הפמ"א) ידוע שהיה בן בשם ר' משה יעקב שהיה אף הוא אב"ד קלעצק, ולא הגיוני לומר שאבי הפתחי תשובה, ששמו היה יעקב, היה בנו של ר' משה יעקב].
אומנם, יש עדיין כאלו שמפקפקים ביחוס זה, ומחפשים ראיות לדבר. ראיות אין לי, אבל מצאתי לנכון להזכיר כאן, עוד כמה ידיעות, הנוגעות ליחוס בעל הפתחי תשובה אל הפנים מאירות, אולי מצירוף כל הידיעות יתברר הענין.
- בספר 'שירת משה', לרבי משה וילענזצ'יק, ורשא תרנ"ז, מזכיר בהקדמה את חותנו ר' אל[י]עזר משה הייליגמאן מניעשוויז, וכותב עליו שהוא נין ונכד לבעל הפנים מאירות, ושני בשני עם בעל הפתחי תשובה, ומאריך מאד בשבחו. ומביא גם מעט תורות ממנו. שם אבי חותנו - ר' קים קדיש העליגמאן. אם נדע כיצד הוא שני בשני עם הפתחי תשובה, אולי נדע כיצד הם צאצאים לפנים מאירות.
- מקור נוסף, הוא בספר זיכרונותיו של ר' יהודה חיטריק, בפרק טו שם, מספר מפי חותנו ר' אהרן תומארקין [בן ר' בנימין בן ר' מאיר בן ר' אהרן חתן ר' בנימין קלעצקער שכנראה היה חתן ר' מיכאל אייזנשטאט בנו של הפנים מאירות], והוא כותב שחותנו של ר' בנימין קלעצקער, הלא הוא הרב דעיר קלעצק בן הפנים מאירות, הוא אבי המחבר דפתחי תשובה על יו"ד. זה כמובן בלתי אפשרי, מבחינת הזמנים, כך גם מעיר שם המו"ל. אך עוד הוא מביא שם סיפור נוסף, שפעם פגש את בנו של הפתחי תשובה [כנראה ר' בנימין א"ש אב"ד אוטיאן], ואמר לו שהם ידידים מצד קרבת משפחה, והרב א"ש התייחס אליו כאל קרוב. (וכאן מצא לו הכותב, מקום ללגלג על רבי בנימין, ואצטט רק את דברי הרב החבדי ר' אליעזר דון יחיא אב"ד לוצין, גיסו של ר' בנימין, וכך הוא כותב עליו בהסכמתו לספרו: "הגאון האמיתי ציס"ע כש"ת ר' בנימין אייזענשטאדט זצ"ל". ודי בזה).
- מקור נוסף, הקושר את בעל הפתחי תשובה לעיר קלעצק, הינו בספר דור ישרים להרכבי, ניו יורק תרסג, ושם בעמוד 88, מוזכר הנכבד ויקר ומשכיל מו"ה יוסף הארקאווי, שנפטר צעיר כבן ארבעים שנה בשנת תרס"ב. זוגתו היתה מרת פינקל בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. וכה נכתב על רבי חיים אריה הכהן בהערה: הוא היה גביר מופלג, יליד קלעצק פלך מינסק, בן להרב המנוח מוה' צבי הירש אייזענשטאט הכהן ממשפחה רמה בישראל, מגזע הגאון בעל פתחי תשובה. על פי סדר השנים, ברור שלא היה מצאצאיו של הפתחי תשובה, אלא ממשפחתו הקרובה, ומכאן, שמשפחתו של הפתחי תשובה באה מהעיר קלעצק.
ועדיין לא מצאנו ראיות ברורות לאחת משתי הגירסאות שהביא ר' משה מרקוביץ בשם הגדולים השלישי.
ובאשר ליחוס רבי מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלעצק, בנו של הפנים מאירות, שהיה זקן זקינו של בעל הפתחי תשובה, מצד הוריו בעל הפנים מאירות ורעייתו, עוד נשוב ונכתוב עליהם, ועל הקירבה לרבי שבתי כהן בעל הש"ך. ומצד חותנו רבי יהודה לייב מירקס, הרי שכבר הארכנו כאן בבלוג בכמה וכמה מאמרים וחקרנו את כל העץ משפחה שלו, כאשר כתבנו על רבי שלמה זלמן מירקש בעל השלחן שלמה.
במאמר הבא נחקור ונברר את מוצא משפחת אמו של בעל הפתחי תשובה - חמותו של ר' שלמה זלמן לידער.
