מאה ועשרים שנה לפטירת הבית הלוי

היום מלאו מאה ועשרים שנה מפטירתו של הגאון הגדול רבינו יוסף דובער הלוי סולובייציק אב"ד בריסק ובעל המחבר שו"ת בית הלוי, וספר 'בית הלוי' על התורה. הוא נפטר ביום ד' אייר תרנ"ב בעיר בריסק בהיותו כבן שבעים ושתים שנה. במאמר שלפנינו אכתוב על יחוסו מצד אביו ומצד אמו, אך תחילה כהרגלי אכתוב בקצרה את תולדותיו, ואחר כך נעבור אל עץ המשפחה שלו.

ר' יוסף דוב נולד בשנת תק"פ לערך, לאביו ר' יצחק זאב, ולאמו מרת רבקה בעיר ניסוויז' שם גר אביו באותה תקופה, בהיותו סמוך על שלחן חותנו. בבחרותו למד בוולוזין, ועוד לפני נישואיו כבר נתמנה להרביץ תורה במינסק. נשא אשה מהעיר בוברויסק, בת למשפחת חסידי חב"ד, אך הזיווג לא עלה יפה, ואחרי שנולדה לו בת אחת, נאלץ לתת גט לאשתו זו, אז נסע לבראדי, שם למד אצל הגאון רבי שלמה קלוגער. אחר כך נשא אשה בשנית את מרת צירל בת לאחד מנכבדי העדה בוואלוזין, היא ילדה לו שני בנים ושתי בנות, לאחר שנפטרה נשא בשלישית את מרת אסתר בילה, שהיתה אף היא אלמנה, והיא ילדה לו בן ובת.

תמונתו המקורית של הבית הלוי, מתוך קטלוג קדם

כצאצא לר' חיים מוואלוזין, נתמנה רבי יוסף דוב לר"מ בישיבת וואלוזין, כמשנהו של הנצי"ב רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, שכיהן כראש הישיבה. בשנת תרכ"ה לערך, נתמנה לכהן כאב"ד סלוצק, בשנת תרל"ד עזב את הרבנות שם בעקבות מעשה שהיה, וכעבור כחמש שנים נקרא למלא את מקומו של רבי יהושע לייב דיסקין אב"ד בריסק, שעלה לירושלים.

בבריסק כיהן כרב והרביץ תורה לרבים, עד ליומו האחרון, כאמור, יום ד' אייר תרנ"ב. תורתו הנלמדת בעיון עד היום, נמצאת בספריו, שו"ת בית הלוי ג' חלקים, וספר בית הלוי על התורה. תולדותיו נכתבו בספר 'הראשון לשלשלת בריסק'.

ובזה נחל לפרט ולצייר אילן יוחסין לבית בריסק, אשר ממנו מסתעפים בני משפחת סולובייצ'יק המעטירה, עד ימינו.

וזה יחוס אבותיו,

• אביו, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מקובנא, נשא לאשה את מרת רבקה בת אביו חורגו ר' משה הכהן שפירא אב"ד ניסוויז. היה עוסק בצרכי ציבור, ופעם נשלח מדודו ר' יצחק מוואלוזין אל הרה"ק רבי ישראל מרוז'ין. אחר כך נתמנה לרב העדה בקובנא ["רב מטעם"]. נפטר י"ח סיון תר"מ בקובנא.

רבי מאיר ראגולר מחבר דרך אבות

רבי מאיר רגולר, נפטר בירושלים היום לפני מאה ושבעים שנה, ביום כ"ח ניסן תר"ב. אחרי חמש שנים מעת עלותו לארץ ישראל. וזה מה שנכתב עליו בספר תולדות חכמי ירושלים:

הרב הגדול ר' מאיר בהגאון ר' אליהו ראגאלער האבד"ק עיר סוגינד, בנו של הגאון החסיד קדוש ישראל ר' אברהם אחי מרן הגר"א ז"ל. חבר ספר דרך אבות על פרקי אבות והדפיסו בעיר ווילנא טרם נסעו לעיה"ק בש' התקצ"ו ליצירה, ושם כמה מאמרים נעימים וחדושים רבים מופלאים בדרך המוסר והדרוש וצרפם להגהות דודו הגאון ז"ל, ובסוף הספר הרבה לקוטי תורה על הפרשיות. וחבר גם כן ספר נחלת אבות והוא צואה קדושה ונעימה לבניו וחתניו ושם מובאות הנהגות קדושות ויקרות, וכותב עליהם בדף טו שם, אודה לה' חסדו, אשר נתן בלבי מעודי זה הסדר וההנהגה שנהגתי בעצמי בזה האופן. ובפנקס הישן של החברא קדישא של האשכנזים בא זכרו, "הרב המובהק הצדיק מהפורסם מו"ה מאיר בהגאון אליהו בהגאון החסיד ר' אברהם זצללה"ה ממשפחת רבן של כבנה"ג הגאון החסיד מווילנא זללה"ה, נלב"ע יום ו' כ"ח ניסן התר"ב ליצירה".

כאמור, הספר נחלת אבות, הוא צוואה שכתב ר' מאיר לצאצאיו לפני עלותו לארץ ישראל, [כפי שנהג דודו זקינו הגאון מוילנא], והוא מזכיר בו כמה פעמים את בניו וחתניו, אך אינו מזכיר את שמותיהם כלל, ואין לי שום מידע על צאצאיו של רבי מאיר.

בכתביו מתפלמס רבי מאיר עם ההנהגות החסידיות שפשטו בתקופתו.

כאמור, אביו היה רבי אליהו רגולר אב"ד סוגינד, [להבדיל מרבי אליהו ראגאלער אב"ד קאליש, תלמידו של בעל מעלות התורה], בנו של רבי אברהם ראגולער בעהמ"ח מעלות התורה אחיו של הגאון מוילנא, ומעלה בקודש, כפי שכבר פירטנו בהרחבה בכמה מאמרים על יחוסו של הגאון מוילנא.

אשתו הראשונה של רבי אליהו, היתה מרת ראשעל בת ר' נחום. לאחר פטירתה בדמי ימיה נשא בשנית את מרת מרים גיטה בת ר' מיכל פעשעס, אלמנתו של הגאון רבי זלמן מוולוזין.

בחוגי המשפחה מספרים, כי כאשר נתחתן הגאון ר' אליהו עם מחותנו אשר היה מנכבדי העיר, נתן לו מחותנו מתנות רבות ותכשיטים של כסף וזהב מהודרים מאד. ובתוך שבעת ימי המשתה, נגנבו כל המתנות והתכשיטים שנתנו לו והצטער על זה מאד, אך לא עשה כלום כדי שלא להשבית שמחת החג שלו. תיכף לאחר מלאות ימי השמחה כשהתחיל לחפש את אבידתו הובילה הדרך לווילנא והיו לו הרבה אותות ששמה נמצאה, ומבלי לאחר את השעה הלך תיכף ומיד לשם לבקש את הגניבה, בהיותו בווילנא נכנס אל דודו הגר"א ז"ל וסיפר לו את תכלית בואו מיד השיב הגאון ואמר: חבל, חבל, באמת לא האמנתי שימצא במשפחתינו אחד שיאבד ויבטל את זמנו מלימוד התורה בשביל בקשת אבידת ממון..

רבי מנחם מנדל מרגליות שטנגן אב"ד פרעמישלא

מחר ימלאו שלש מאות וששים שנה לפטירתו של הגאון רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרעמישלא. בין גדולי הדורות הוא אינו מפורסם כאחד מהפוסקים או ממחברי הספרים, אך נודע שמו בפי כל מסיבה אחרת, והיא, כיכ היו לו הרבה בנים ובנות, אשר מהם נשתלשלו צאצאים רבים שנשתבחו ביחוסם, והזכירו את יחוסם אליו, לכן נודע ר' מנחם מנדל, ונודעה משפחתו הגדולה.

אחת הסיבות שנשתבחו צאצאיו ביחוסם אליו, היא מפני שעל פי המסורת אמר הבעל שם טוב על שלש משפחות בישראל שהם מיוחסות ללא שום שמץ פסול, על פי חלק מהגירסאות משפחה אחת מתוך השלש, היא משפחת מרגליות זו. 

רבי מנחם מנדל בתחילה היה רב בעיר פינטשוב, משם עבר לכהן כרב בעיר שידלוב, ואחר כך עלה ונתעלה לישב על כסא הרבנות בעיר הגדולה פרעמישלא [היא פשמישל]. בשנת ת' כבר כיהן שם. בפרעות ת"ח ברח לקראקא להימלט על נפשו, ובשובו גילה כי אוצרותיו נבזזו, וספריו נשרפו ונקרעו ובהם ספר יחוסו. לדעתו של החכם יוסף כהן צדק זאת היתה הסיבה שבניו הגאונים הסבו את שמם לשם מרגליות, כשם אבי אמם, ולא נשארו עם שמם המקורי – שטנגן / שטנגלי.

רבי מנחם מנדל נפטר באיסרו חג של פסח תי"ב, אולם היות ותאריך האסרו חג שונה בארץ ובחוץ לארץ, יש חילוקי גירסאות אם נפטר ביום כ"ב ניסן או כ"ג ניסן.

יחוסו,

אביו היה רבי יואל פייביש שטנגן ממדינת גאלייך שבאשכנז, לדברי הח' יוסף כהן צדק, גלתה משפחת שטנגן מספרד לפולין, והיתה מהמשפחות המעטות שהצליחו להוציא את רכושם בידם ואת ספר יחוסם. אשתו היתה מרת פרדכי, ישנן כמה גירסאות ליחוסה, אבל אין הכרע בהם. לדברי אשל הגדולים היתה פרדכי בת הקצין רבי יהושע שמלקיש מפרעמישלא. או שהיתה בת הקצין ר' מנדל מפרעמיסלא.

יש שכתבו שאביו של ר' יואל היה רבי יצחק שטענגלי הנזכר בשו"ת הרמ"א.

נשותיו, 

בראשונה נשא את מרת שיינדיל בתו של הגאון רבי משה מרדכי מרגליות אב"ד קראקא מחבר חסדי ה' נפטר י' כסלו שע"ז, וילדה לו שבעה בנים, ולאחר שנפטרה ביום (י")ב ניסן שפ"ד נשא את בתו של רבי משה חריף אב"ד קרעמניץ ולבוב, והיא ילדה לו שבע בנות.

צאצאיו:

• רבי אליהו מרגליות מפרעמישלא חתן ר' הירש הינקיר. הוכתר כאב"ד פרעמישלא על מקום אביו, אך נפטר זמן קצר אחריו עוד בטרם הוקמה מצבה על קברו, ונטמנו שניהם תחת אותה מצבה.

רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא

אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.

חתום פרענומעראנטן על ספר חידושי מהרץ קראקא תרמב, ועל הספר בית ועד לחכמים מהגאה"ק רבי יעקב צבי יאליש בעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר עמודיה שבעה למברג תרמח, וכן על ספר כוס הישועות לרבינו מהרשש"ך, אשר נדפס בעירו פאדגארזע, תרס"ג [לאחר פטירתו של ר' שמעון]. וכן בשנת תרנ"ח חתם ונתן דמי קדימה על ספר קול יעקב אף הוא מבעל מלא הרועים. ואף נדפס מכתבו אל כבוד ד"ז ומחו' מרן הרב הגאון הקדוש צדיק יסוד עולם מופת הדור רשכבה"ג כקש"ת מו"ה יחזקאל שרגא שליט"א אבד"ק שינאווע, וכותב לו שעשה רצונו הקדוש ועיין בהכתבים של המחבר, ויוכל כ"ק מרן שליט"א ליתן הסכמה. וחותם, ח"א המשתחווה מרחוק מול הדרת קדשו, שמעון אלטר פרענקיל תאומים.

חתימתו של ר' שמעון גם מופיעה על ספר אמרי שפר, לר' נפתלי הירץ אב"ד זעליחוב ווישניצא, לבוב תרמג, אך מה שנכתב עליו שם שהוא נכד המחבר, אך זה טעות, כי המדפיסים הדפיסו את הספר הנ"ל יחד עם הספר מרגניתא דר"ב לזקינו בעל הברוך טעם, ואת רשימת הפרענו"מ המשותפת כנראה, הדפיסו בספר ברוך טעם.

כמו כן, בספר מלחמת מצוה – מכתב גלוי, נדפס מכתבו בענין הפולמוס בקהילות סיגעט בשנות התרמ.

רבי שמעון נפטר בהיותו בן חמישים ושתים ביום ט"ו ניסן תרס"ב.

יחוסו

אביו, הגאון רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני ועיר וויעליטשקא, מחבר דברי יחזקאל על התורה, למד תורה מפי אביו, ומפי דודו בעל הדברי חיים מצאנז, שאף השיב לו תשובה שנדפסה בשו"ת דברי חיים חו"מ סימן ל"ז. תשובה נוספת אליו נדפסה בשו"ת בית יצחק להגאון ר' יצחק שמעלקיש אב"ד פרעמיסלא יו"ד סימן עא. החדושים שבספרו  דברי יחזקאל, חלק א' הוא על התורה, חלק ב' הוא בשמעתתא ושו"ת. הסכמתו של רבי יחזקאל נדפסה בספר אמרי בינה, שחיבר רבי עקיבא דיין ומו"ץ בעירו קלאסני, אשר נדפס תרלג ובשנית בקראקא תרמב. גם כתב הקדמה להדפסה השניה של הספר ברוך טעם, פרעמישלא תרלח. כמו כן, חתום מקלאסנע על ספר חומר בקודש זולקווא תרלו, על ספר אמרי שפר לר' נפתלי הירץ אב"ד זעלחוב וק' ווישניצא [וכתוב בטעות שהוא נכד המחבר, כנ"ל אצל בנו] ועל ספר 'בית ועד לחכמים' מבעל מלא הרועים קראקא תרמד, ועל ספר מנחם ציון [אשר בטעות נחשב כספרו של ר 'מנחם מנדל מויטבסק והאמת שחיברו ר' מנחם מנדל משקלוב] פשמישל תרמ"ה, רבי יחזקאל נפטר פתאום בג' שבט תרמ"ה. צאצאיו אשת ר' יוסף טייטלבוים אב"ד נפולומיץ ואשת ר' שמעון שטרן אב"ד גדוב, ואשת ר' שמואל שמלקא עזריאל פרנקל ממלא מקומו כאב"ד קלסני ויליצקה.

אביו הגאון החסיד רבי יהושע העשל פרנקל תאומים אב"ד קאמרנא, נפטר ד' תמוז תר"ג.

רבי אליהו פרדס רבה הראשי של ירושלים

היום מלאו ארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי אליהו פרדס רבה של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית. רבי אליהו נולד בירושלים י"ז תמוז תרנ"ג, למד בתלמוד תורה הספרדים בבית המדרש 'דורש ציון', ובישיבת 'תפארת ירושלים', כמו כן למד גם בבית המדרש לרבנים 'העזרה, הוסמך לרבנות על ידי גדולי רבני ירושלים, ביניהם הראשון לציון רבי בן ציון עוזיאל. 
[על פי רישום נישואיו בארכיון ירושלים, שמו המלא היה אליהו פנחס פרדס].

החל משנת תרע"ב הרביץ תורה ברבים בירושלים, בכמה בתי ספר ותלמודי תורה, בשנת תרפ"ב נבחר לועד עדת הספרדים בירושלים, היה פעיל רבות בציבוריות הירושלמית, בנושאי הקהילה הכללית כך למשל היה חבר ועד העיר ליהודי ירושלים וועד הקהילה העברית בירושלים ועוד, והן מבחינה דתית היה סגן יו"ר המועצה הדתית ירושלים, וחבר בתנועת המזרחי.  בשנת תשי"ג, נבחר לכהן כרבה הראשי של רמת גן, ובשנת תשכ"א, עלה ונתעלה לשבת על כסא הרבנות של ירושלים עיר הקודש.

רבי אליהו פרדס, עם רעייתו אלגרה

יחוסו של רבי אליהו פרדס

מוצאה של משפחת פרדס, כפי הנראה הוא בצפון מערב ספרד, בעיר Paredes de Nava , במחוז Palencia . כבר במאה ה14- מוצאים אנו מושב יהודים בפרידיש וזאת ממכתב הרא"ש משנת ס"ה: אתה רבי יעקב ברבי משה דבאליניסיא על ענין הערוב… ואתה אסרת אותו לקהל פרידיש. בעקבות גרוש ספרד בשנת רנ"ב מגיעים אבות המשפחה לארץ ישראל. כבר במאה השש עשרה, נמצאים רבנים ממשפחת פארידיש בצפת, והחל מהמאה השמונה עשרה בירושלים. וזה הידוע לנו על יחוסו הפרטני של רבי אליהו.

אביו, רבי בן ציון נסים פרידיס, ממקובלי ירושלים, והדרשנים החשובים שבה, נולד בירושלים ביום כ"ז כסלו תרכ"ב, כיהן בכמה בתי כנסת כראש ישיבה. בצעירותו נמנה בין יחידי ק"ק חסידים 'בית-אל' והיה שד"ר למערב הפנימי והחיצון, פעם בשם המוסד ופעם כשליח לעצמו. הורה בת"ת הספרדים ות"ת הבוכרים. מיחידי ישיבת אח"ד, בעלי בתים, 'שפת אמת', 'שבת אחים' בביהכנ"ס 'איסטנבוליס' שבעיר העתיקה ובפרט בימי ספירת העומר, בביכנ"ס 'ישעיה' ובביכנ"ס 'טראנטו'. בשנותיו האחרונות נמנה בין לומדי חברת 'מגן דוד' בישיבת מרכז הרב בירושלים. נפטר ראש חודש אדר א' תש"ג. מדברי תורתו נדפסו בספר 'פרדס התורה', ירושלים תשנח. אשתו מרת מזל אורו למשפחת קסוטו נפטרה כ"ג אדר תרצ"ט,