רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

אחרי המאמר הקודם, אודות הגאון רבי ראובן כץ, מן הראוי להקדיש מאמר גם לחותנו.

חותנו של רבי ראובן כץ, היה הגאון רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן, אב"ד סטויפץ. רבי אברהם יצחק נולד בחשוון שנת ת"ר, בבחרותו למד בישיבת וואלוזין, בשנת תרי"ח נשא לאשה את מרת חנה יהודית לבית פישביין,החל משנת תרל"ד כיהן כאב"ד סמולוביץ עיר מולדתו, ואחר כך נקרא לחאסלאוויטש, ובסוף ימיו בסטויפץ. חיבר שני ספרים בכת"י שות "זרע איתן" ו"נהרות איתן" על כללים בש"ס, שני הספרים אבדו, אולם יש מעט תשובות ממנו ואליו בכמה שותים. נתבלט כאוהב ציון אמיתי, ופעולות רבות פעל לחיזוק מקיימי מצוות התלויות בארץ. נפטר י"ד חשוון תרס"ה, מתוך הספד על אחד מתלמידי החכמים שבעיר. [ומסופר כי נתרגש במיוחד בזמן ההספד, מפני דאגתו מהפורעניות הקרבות ובאות, בגזירת הגיוס שריחפה על בחורי ישראל, מפאת מלחמת רוסיה]. 

רבי אברהם יצחק משכיל לאיתן

זוגתו מרת חנה יהודית לבית פישביין, נפטרה בסוף מלחמת העולם הראשונה, י"ב כסלו תרע"ט, בעיר סרטוב שברוסיה. צאצאיהם. א. רבי מאיר יהודה לייב משכיל לאיתן מנובוזינקוב הי"ד, עסק במסחר,

הגאון רבי ראובן כץ אב"ד פתח תקווה

רבי ראובן כץ

היום חל יומא דהילולא של הגאון הגדול רבי ראובן כץ, רבה הראשי של פתח תקווה, וראש הישיבה הגדולה פתח תקוה, ומחבר ספר דגל ראובן. חמישים שנה מלאו לפטירתו.
ואלו תולדותיו:
רבי ראובן, נולד בר"ח אייר תר"מ, בעיר אולשאן שבליטא, לאביו הסוחר הנכבד ר' שמעון כץ, למד בישיבות ליטא, באושמינה, באיוויה, מיר, ראדין, סלבודקה, סלוצק [היה בין י"ד התלמידים הראשונים שיסדו את הישיבה], ובקיבוץ של רבי חיים עוזר בווילנא. בישיבות נתפרסם בשם העילוי מאולשאן, ונבחר על ידי הרבי מחסלוביץ לשמש כחתן לבתו הכלה, חתונתם התקיימה בשנת תרס"ג.. 
בשנת תרס"ה, עם פטירת חותנו, נקרא לכהן כרב בעיירה סאלוב כעבור שלש שנים עבר לכההן בעיירה אמדור, בה כיהן במשך ארבע עשרה שנה, ונתפרסם כפוסק הלכות, ומנהיג ציבורי. בשנת תרפ"ה נסע לכהן כרב בעיר סטאביסק. בשנת תרפ"ט נתבקש על ידי החפץ חיים לצאת למסע לאמריקה לגיוס כספים לטובת ועד הישיבות בליטא. בהיותו שם, נתבקש להישאר בניו ג'רסי ולכהן כרב בעיר באיון, ובאייר תרצ"א נתמנה לכהן כסגן נשיא אגודת הרבנים דארצות הברית וקנדה.
כמעט ולא מלאה שנה לכהונתו בארצות הברית, וכבר פנו אליו בבקשה לכהן כרבה של העיר פתח תקווה בארץ ישראל, רבי ראובן נענה לבקשה, ועלה לארץ ישראל, כהונתו כרב העיר, נמשכה למעלה משלושים שנה, החל משנת תרצ"ג עד לפטירתו, מלבד כהונתו כרב העיר, כיהן גם כחבר מועצת הרבנות הראשית.

רבי ראובן כץ בשבתו כדיין, עם הרב שמשון קרליץ והרב עובדיה יוסף

בפתח תקווה, נצטרף גם להנהלת ישיבת לומז'ה השוכנת בעיר, אך לימים נפרדו דרכיהם והמשיך להרביץ תורה בישיבה משלו היא ישיבת פתח תקווה.
רעייתו מרת רייכל נפטרה בשנת תשי"ד, ולזכרה נדפס החיבור אהל רחל.
בשנת תשי"ח נשא רבי ראובן בשנית את אלמנתו של המקובל רבי אלעזר קניג מירושלים.
כאמור, ביום ט"ז חשון תשכ"ד נפטר והלך לעולמו.

יחוסו של בעל הפתחי תשובה

מגילת יוחסין נכבדה ומפורטת אין במאמר שלפנינו, אבל יש כאן מחקר משפחתי.

במאמר הקודם כתבנו על החסיד רבי שלמה זלמן מלידא. במאמרנו נתמקד על משפחת רעייתו.

בזיווגו הראשון היה נשוי ר' שלמה זלמן, למרת רעליא אודותיה לא ידוע הרבה. אבל בזיווגו השני, נשא ר' שלמה זלמן את מרת שרה למשפחת אייזנשטאט. על פי המקובל במשפחה, כפי שמוסר הנכד, מיכל איבנסקי, במאמרים שפירסם לתולדותיו [בקובץ "ישראל", קובץ ספרותי-מדעי מוקדש למדינת ישראל, (ספר השנה של הסתדרות בני ארץ-ישראל באמריקה), ניו-יורק תש"י, וגם בקובץ מסות וזיכרונות שלו, בצדי דרכים, מאת מ, איבנסקי, ניו-יורק תשי"ב], מרת שרה היתה אחותו של הגאון הגדול רבי אברהם צבי הירש אייזנשטאט אב"ד אוטיאן בעל הפתחי תשובה. ובכן, צריכים אנו לעקוב אחר אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה, שזהו גם אילן היוחסין של משפחת לידר. ותחילה נדון על יחוסו מצד אביו.

ובכן, בעל הפתחי תשובה כתב הקדמה לחיבורו על השו"ע, וכך הוא חותם בסיום ההקדמה, יום ב' י"ב תמוז שנת אמת קנה לפ"ק [תקצ"ו], אברהם צבי הירש באאמ"ו הרב המופלא בתורה וביראה מהר"ר יעקב אייזענשטאט זצ"ל, נכד להגאון החסיד מהר"ם א"ש זצ"ל בעל פנים מאירות, ולהגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא. ומהר"ם א"ש הנ"ל הוא נכד להגאון מהר"ם כ"ץ ז"ל אביו של הגאון המפורסם בפסקיו בעל ש"ך ז"ל. זכותם יעמוד לי עד עולם.

ר' הירץ שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הוא ר' נפתלי הירץ הורוביץ ב"ר מרדכי, שנפטר בשנת תקי"ז. לעת עתה, אין אנו יודעים, כיצד היה הפתחי תשובה נכדו, והאם זה מצד אב או מצד אם. ולפיכך נניח לזה עתה.

נשוב ונפרט מעט מהידוע לנו על אביו של הפתחי תשובה - ר' יעקב, הזכרנו קודם את לשונו של בעל הפתחי תשובה בהקדמה, בה הוא מזכיר את אביו כרב מופלא בתורה וביראה. כותבי תולדותיו של הפתחי תשובה, מספרים כי אביו היה סוחר גדול, ולמדן גדול, והוא היה מעביר שיעור כל יום [ללא תמורה], בשלחן ערוך, והיה מראה את מקורו של כל דין, בגמרא ובפוסקים, והלומדים הגדולים היו משתוממים מבקיאותו וחריפותו. רעייתו מרת רחל, נפטרה בביאליסטוק, י"ב חשון תקצ"ו. מלבד בנם הגדול בעל הפתחי תשובה, ובתם מרת שרה הנ"ל, היתה להם עוד בת אחת, מרת טויבא פייגא, שאצלה השאיר ר' שלמה זלמן לידער, את משה גרונם בנו הצעיר, בעלותו ארצה.

לגבי יחוס אביו, שמוזכר שהיה נכד לבעל הפנים מאירות, לא נמצא מפורש בלשונו של הפתחי תשובה מהי שלשלת היחס המדוייקת. אך מצאתי לר' משה מרקוביץ, בספרו, 'שם הגדולים השלישי', בערכו של הפתחי תשובה (אות א' סימן רנט), כותב את סדר יחוסו וכך הוא כותב שם: "הרב מו"ה אברהם צבי הירש אייזענשטאט, הגאון המובהק והמפורסם בחיבוריו שהיה אבד"ק ברעסטאוויץ ובק"ק אוטיאן, נפטר בעיר קעניגסבערג בשנת תרכ"ח ג' אלול בן נ"ג שנה לימי חייו ... בן הרב הגדול מו"ה יעקב מעיר ביאלעסטאק בהרב מו"ה משה בהגביר מו"ה מיכאל אייזענשטאט מבריסק דליטא בהגאון מו"ה שלמה מבריסק בן הגאון מו"ה מיכאל אבד"ק קלעצק ובק"ק מיר, אחי הגאונים .... שהיו בני הגאון רשכבה"ג מו"ה מאיר שהיה אב"ד ור"מ דק"ק שידלאווצי ובק"ק פרוסטיץ ובק"ק אייזענשטאט באונגרין בעל מחבר ספר פנים מאירות ועוד ספרים".

ובכן, נודעה לנו שלשלת יחוסו של הפתחי תשובה עד לפנים מאירות. ניסיתי למצוא את מקורו של ר' משה מרקוביץ ליחוס הפתחי תשובה, בדרך כלל דברים שהוא כותב, מצאתי בספרים אחרים, ואת זה לא מצאתי בשום מקור אחר. ואולי הוא קיבל את זה, מר' בנימין בנו של הפתחי תשובה, שאף כתב לו הסכמה לספרו. [אומנם, ראוי לציין, שבחלקו האחר של ספר שם הגדולים השלישי, שעדיין לא נדפס, כתוב סדר היחס בצורה מעט שונה, בערכו של ר' בנימין אייזנשטאט בנו של הפתחי תשובה כתוב שר' יעקב אייזנשטאט היה בנו של ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש אב"ד קלעצק בן ר' משה א"ש בן ר' מיכאל א"ש בן הפנים מאירות. ככל הנראה אחד משני הנוסחאות בטעות יסודם, השאלה איזו נוסחא נכונה ואיזו מוטעית. אני מעדיף את הנוסחא הנדפסת שהבאתי לעיל, ולא את הנוסחא האחרונה, שכן, לר' מיכאל א"ש השני (נינו של הפמ"א) ידוע שהיה בן בשם ר' משה יעקב שהיה אף הוא אב"ד קלעצק, ולא הגיוני לומר שאבי הפתחי תשובה, ששמו היה יעקב, היה בנו של ר' משה יעקב].

אומנם, יש עדיין כאלו שמפקפקים ביחוס זה, ומחפשים ראיות לדבר. ראיות אין לי, אבל מצאתי לנכון להזכיר כאן, עוד כמה ידיעות, הנוגעות ליחוס בעל הפתחי תשובה אל הפנים מאירות, אולי מצירוף כל הידיעות יתברר הענין.

• בספר 'שירת משה', לרבי משה וילענזצ'יק, ורשא תרנ"ז, מזכיר בהקדמה את חותנו ר' אל[י]עזר משה הייליגמאן מניעשוויז, וכותב עליו שהוא נין ונכד לבעל הפנים מאירות, ושני בשני עם בעל הפתחי תשובה, ומאריך מאד בשבחו. ומביא גם מעט תורות ממנו. שם אבי חותנו - ר' קים קדיש העליגמאן. אם נדע כיצד הוא שני בשני עם הפתחי תשובה, אולי נדע כיצד הם צאצאים לפנים מאירות.

• מקור נוסף, הוא בספר זיכרונותיו של ר' יהודה חיטריק, בפרק טו שם, מספר מפי חותנו ר' אהרן תומארקין [בן ר' בנימין בן ר' מאיר בן ר' אהרן חתן ר' בנימין קלעצקער שכנראה היה חתן ר' מיכאל אייזנשטאט בנו של הפנים מאירות], והוא כותב שחותנו של ר' בנימין קלעצקער, הלא הוא הרב דעיר קלעצק בן הפנים מאירות, הוא אבי המחבר דפתחי תשובה על יו"ד. זה כמובן בלתי אפשרי, מבחינת הזמנים, כך גם מעיר שם המו"ל. אך עוד הוא מביא שם סיפור נוסף, שפעם פגש את בנו של הפתחי תשובה [כנראה ר' בנימין א"ש אב"ד אוטיאן], ואמר לו שהם ידידים מצד קרבת משפחה, והרב א"ש התייחס אליו כאל קרוב. (וכאן מצא לו הכותב, מקום ללגלג על רבי בנימין, ואצטט רק את דברי הרב החבדי ר' אליעזר דון יחיא אב"ד לוצין, גיסו של ר' בנימין, וכך הוא כותב עליו בהסכמתו לספרו: "הגאון האמיתי ציס"ע כש"ת ר' בנימין אייזענשטאדט זצ"ל". ודי בזה).

• מקור נוסף, הקושר את בעל הפתחי תשובה לעיר קלעצק, הינו בספר דור ישרים להרכבי, ניו יורק תרסג, ושם בעמוד 88, מוזכר הנכבד ויקר ומשכיל מו"ה יוסף הארקאווי, שנפטר צעיר כבן ארבעים שנה בשנת תרס"ב. זוגתו היתה מרת פינקל בת ר' חיים אריה הכהן מלידא. וכה נכתב על רבי חיים אריה הכהן בהערה: הוא היה גביר מופלג, יליד קלעצק פלך מינסק, בן להרב המנוח מוה' צבי הירש אייזענשטאט הכהן ממשפחה רמה בישראל, מגזע הגאון בעל פתחי תשובה. על פי סדר השנים, ברור שלא היה מצאצאיו של הפתחי תשובה, אלא ממשפחתו הקרובה, ומכאן, שמשפחתו של הפתחי תשובה באה מהעיר קלעצק.

ועדיין לא מצאנו ראיות ברורות לאחת משתי הגירסאות שהביא ר' משה מרקוביץ בשם הגדולים השלישי.

ובאשר ליחוס רבי מיכאל אייזנשטאט אב"ד קלעצק, בנו של הפנים מאירות, שהיה זקן זקינו של בעל הפתחי תשובה, מצד הוריו בעל הפנים מאירות ורעייתו, עוד נשוב ונכתוב עליהם, ועל הקירבה לרבי שבתי כהן בעל הש"ך. ומצד חותנו רבי יהודה לייב מירקס, הרי שכבר הארכנו כאן בבלוג בכמה וכמה מאמרים וחקרנו את כל העץ משפחה שלו, כאשר כתבנו על רבי שלמה זלמן מירקש בעל השלחן שלמה.

במאמר הבא נחקור ונברר את מוצא משפחת אמו של בעל הפתחי תשובה - חמותו של ר' שלמה זלמן לידער.

משפחת החסיד רבי שלמה זלמן לידער מטבריה

 לפני כשנה, בעת שנפטר הגאון החסיד רבי משה לוריא זצ"ל, כתבנו על בית אבותיו, ובתוכם הזכרנו, את זקן זקינו, וחותנו זקינו, הלא הוא החסיד המפורסם, רבי שלמה זלמן לידר זכר צדיק לברכה. היום, יום שישי, י"ז בטבת, חל יומא דהילולא, של ר' שלמה זלמן, וראיתי לנכון, להזכיר כמה פרטים לתולדותיו.

נולד בשנת תקמ"ב בוילנא, לאביו רבי אליהו הינדס. בשנת תקס"ז לערך, נמשך לחסידות, ועבר לגור בלידא (שבפלך ווילנא, כיום בבלרוס) על מנת שלא לצער את אביו, שנמנה בין הדיינים החתומים על החרמות בוילנא נגד החסידות והחסידים.

הסתופף שלש שנים בצל הסבא קדישא מלעכאוויטש, אשר הפליג בשבחו ובגודל שפלות רוחו ואמר "זלמן מאמין באמונה שלימה, שבכל הארץ אין יהודי גרוע יותר ממנו". מסופר שכשהסתפח אל החסידים אביו ישב עליו שבעה, ועוד מסופר שפעם אמר לו רבו הרה"ק ר' נח מלעכאוויטש ליסוע הביתה להוריו, בתחילה היסס, הרי אינם מכירים בו ולא רוצים לדבר עימו, אך הרבה אמר ליסוע ואין ברירה. בתחילה רק אמו דברה אתו, ואביו לא היה מוכן להתייחס אליו וכך ישב בביתו מספר ימים עד שבאה אמו לאביו ואמרה לו: ראה, אין החסידות כל כך גרועה, הוא קם באמצע הלילה, לומד וכו' כיוון ששמע זאת אביו הלך ונתן לו שלום עליכם ולמחרת נפטר האבא. היה זה בשנת תקפ"ט.

צאצאיו של ר' שלמה זלמן מספרים שבירך את בניו וילדיו שלא יקחום לעבודת הצבא, ואכן כל בניו ונכדיו לא נלקחו לצבא, ויהי לאות!

מחבריו בני היכלא דלעכאוויטש וקוברין שעלו לפניו לארץ ישראל, שמע שאפשר להתפלל בארץ ישראל יותר בכוונה, אם כן, כיצד זה ישאר בחוץ לארץ... בשנת תרי"ז, לאחר פטירת אשתו בעת לידתה, (במקורות אחרים כתבו שעלה לארץ בשנת תרי"א או תרי"ב, אבל משני מקורות נודע לנו שרק בשנת תרי"ז עלה לארץ ישראל, ממפקדי מונטיפיורי בטבריה, וממפקדי הרשויות בלידא), השאיר את בנו התינוק – משה גרונם - אצל אחות אשתו, ועלה לארץ ישראל עם בנו ובתו הצעירים. באותה עת כבר הגיע ר' שלמה זלמן לגיל שיבה, כבר בן שבעים וחמש שנים היה, ובכל אופן לא נרתע מקשיי הדרך ועלה לארץ ישראל. סיפר הגה"צ ר' שמואל אהרן לידר בספר "בית דלי" שאחרי עלותו היה מרקד בחוצות קריה יחד עם עמיתו ר' הלל מזליוואנקא מרוב שמחה שזכו לעלות ארצה. בארץ ישראל נתקרא בפי כל, ר' זלמן לידער, על שם עיר מוצאו - לידא, הוא אבי משפחת לידר בארץ ישראל.

זמן קצר לאחר עלותו ארצה, נפטר ר' שלמה זלמן ביום י"ז טבת תרי"ט, ונקבר בבית החיים הישן טבריה, מקום מנוחתם של תלמידי הבעש"ט, וזהו נוסח מצבתו שם, 

"פ"נ הר.. שלמה זלמן בה"ר אליהו מלידא נ' י"ז טבת תרי"ט תנצבה".

בזיווגו הראשון נשא ר' שלמה זלמן אישה בשם רעלא (רליה) ונולדו לו ממנה מספר ילדים,

• ר' מאיר איבנסקי נולד בשנת תק"פ ומושבו בלידא, 'מופלג בתורה ואיש אמיד במצבו'. היו לו שתי נשים, השניה היתה מרת טאובה מירה בת יענקל. צאצאיו מזיווגו הראשון: מרת אידה רסיה ילידית תקצ"ח. מרת פסיה ילידת תר"ג. מרת הינדא דובא נולדה בשנת תר"ה, היתה אשת הגאון רבי אליהו קלמן קופלמן אב"ד טשענסטחוב ובעהמ"ח ברית אליהו, נצר מגזע היחס ממשפחת בית הרב דוואלאזין. נפטר תר"מ, צאצאיו, חלקם נספו בשואה, וחלקם היגרו לאמריקה, וכיום אף הם שבים ועולים לארץ ישראל, ועוד נרחיב בתולדותיו בהזדמנות אחרת אי"ה. מרת מרים עלקא נולדה בשנת תרי"ד.

• יוסף איבנסקי, נולד בשנת תקפ"ב ואף הוא מושבו בלידא, זוגתו מרת מלכה. בנו יעקב איבנסקי.

• החסיד ר' אליהו יונה איבנסקי, נולד בשנת תקפ"ח, היה מחסידי קוידינוב, ובסוף ימיו היה גר בקניגסברג, ועסק במסחר. בנו ר' זלמן, התגורר בעיר סטופצ'י. מסופר, כי כאשר הגיע לעתים ר' מרדכי לבקר את בני משפחתו העשירים בעיר סטופצי, לבשה העיר חג, כי מאוד היה נערץ בעיני אנשי העיר, וחיבה יתירה היתה נודעת לו מהם.

אשתו השניה של ר' שלמה זלמן, מרת שרה לבית אייזנשטט, היתה אחותו של ה"פתחי תשובה", היא נפטרה בלידא בעת לידתה את בנה משה גרונם, בשנת תרט"ז לערך, ושם נקברה. אודות משפחתה, ארחיב במאמר הבא אי"ה.

ילדיהם:

• החסיד רבי מרדכי לידר מטבריה, הארכנו לתולדותיו בעבר.

•  באשה (בתיה), על שם אם אביה. עלתה עם ר' שלמה זלמן לארץ ישראל, ולא ידוע לי מה עלה בגורלה, ואם נותרו ממנה צאצאים.

• ר' משה גרונם איבנסקי מלידא, זוגתו מרת קענדע לבית שטראשון מוילנא, ר' משה גרונם, בערוב ימיו שב אל מקורותיו ונסע אל אדמורי קוידינוב. הוא נפטר בשנת תרע"ו בימי המלחמה העולמית, בשובו מקארלסבאד, והובא למנוחות בלידא. צאצאיו: מרת שרה רבקה אשת ___ הרכבי נפטרה צעירה והותירה 4 ילדים. ר' שלמה זלמן (לייב) איבנסקי רעייתו מרת פייגל ממשפחת ויינשטיין בסלונים. ר' זלמן היה ראש הקהל בסלונים, ונהרגו על ידי הנאצים, הי"ד. ר' יוסף איבנסקי, נהרג על ידי הבולשביקים, רעייתו מרת סוניה בת ר' קלמן גרשון זילברט, חתנו של הגאון רבי זאב וואלף אברך אב"ד מאז'ייק בעהמ"ח רביד הזהב. ר' מיכל איבנסקי שהנציח את זכר המשפחה בכמה ספרים. מרת רייזל. מרת מינה אשת שמואל זף. ומרת רניה.

 רבי אליהו הינדס

אביו של ר' שלמה זלמן, היה הגאון ר' אליהו הינדס, היה סו"ד (ספרא ודיינא) בוילנא במשך קרוב ליובל שנים, שכן כבר בשנת תקמ"א חתם בתור דיין באחד מבתי הדין בוילנא, על כתב החרם נגד החסידות שעליו חתם גם הגאון מוילנא, (ומסופר שבעקבות כך עזב בנו ר' שלמה זלמן את העיר ועבר ללידא). וכה נכתב על ר' אליהו בספר "קריה נאמנה" לתולדות חכמי ורבני וילנא, "הרב המאור הגדול המפורסם הישיש מוהר"ר אליהו בהרבני מוהר"ר מרדכי... נודע בתורתו ובחסידותו לכל באי שער עירנו. מת זקן ושבע ימים ביום כ"ד תמוז שנת תקפ"ט לפ"ק". גם נזכר בספר שם הגדולים השלישי (בכתב יד) והעתיק שם את הלשון מקריה נאמנה, ואילו בספר נחלת אבות שכתב ר' לוי אובצ'ינסקי מוילנא כותב, "הרב הזה היה מגדולי דייני וילנא, ובסוף ימיו היה ספרא ודיינא", בוילנא, הדיין הראשון כונה ראב"ד הדיין השני נקרא סו"ד, והשלישי נקרא מגיד, א"כ בסוף ימיו עלה ר' אליהו הינדס מדיין רגיל לדיין שני. חתימתו של ר' אליהו מופיעה כמה פעמים בתור דיין בבית הדין בוילנא, גם בהסכמות על ספרים, יחד עם שאר בי דינא דקהל וילנא, על מספר ספרים ובהם, "דרך המלך" לר' יחיאל מיכל מקאלוואריע, שקלאב תקנ"ח. ספר משלי עם פי' "שבט מיהודה", בסיוון תקס"ג. "תולדות אדם", דיהרנפורט תקס"א, מופיעה הסכמה שנכתבה באלול תקנ"ח. יש בין בני המשפחה שמסופר אצלם שאף למד חברותא עם הגר"א.

על פי רשומות המפקד שנערך בוילנא בשנת תקמ"ד, שם אשתו היה בתיה, והיו להם ילדים נוספים, בן בשם מיכל, ובת בשם שיינה.

ר' אליהו נפטר זקן ושבע ימים ביום כ"ד תמוז תקפ"ט, ונטמן בבית הקברות בוילנא, שם עמדה מצבתו עד לעקירת בית העלמין בידי השלטונות שם. בספר "לקורות בית העלמין הישן בוילנא" הועתק נוסח מצבתו וז"ל:

פ"נ אבינו הרבני המאה"ג אלי' בהרבני מה' מרדכי

ספרא ודיינא דפה קהילתנו שנקרא בפי כל ר' אליהו

הינדעת ויצא נשמתו ביום כ"ד תמוז תקפ"ט תנצב"ה

ואליהו עלה בשער השמים

אביו של ר' אליהו הינדס, היה ר' מרדכי ב"ר יעקב ישראל. ר' מרדכי, היה מדייני וילנא, "עוסק במצוות ביראה בתורה אור", ובא חתום בקהל דיינים בפנקס היסו"ד (כינוי של ר' יהודה ספרא ודיינא שהיה ראש אבות בתי הדין בוילנא) החל מיום ב' כ"ה שבט תק"י. ר' מרדכי היה חתן ר' צבי הירש פרעגער מוילנא.

כתב בספר עיר וילנא שר' מרדכי היה קרובו של ר' יצחק מוואלאזין אבי הגאונים ר' חיים ור' זעלמעלע מוואלאזין, אך לא ידוע כיצד היו קרובים.

ר' מרדכי נפטר כ"ב תמוז תקל"ט. ועל מצבתו נחקקו השורות הבאות:

.           .           שקי לי המר

.           תרד עיני דמעה במר

לאשר באה בפח כצפור היער

זה האיש מרדכי היושב בשער

אדוני אבי מורי   .           .           .

החסיד העניו והצדיק הראש

החכם מוהר"ר מרדכי

במוהר"ר יעקב ישראל

פרטים נוספים על ר' מרדכי ומשפחתו, ישנם עמדי, ואפרסמם בעתיד.

בשבוע הבא, אפרסם מאמר אודות משפחת הפתחי תשובה, משפחת רעייתו של ר' שלמה זלמן.