‏הצגת רשומות עם תוויות מישקובסקי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מישקובסקי. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 1 בינואר 2016

רבי אליהו מישקובסקי זצ"ל



היום מלאו שלושים וחמש שנה לפטירתו של הגאון רבי אליהו אליעזר מישקובסקי, ראש ישיבת כנסת חזקיהו כפר חסידים.
רבי אליהו נולד ביום כ"ה טבת תרע"ז בז'לודק שבפולין. בשנת תרפ"ט, והוא עוד לפני גיל בר מצווה, נסע ללמוד בישיבת שער התורה בגרודנא אצל הגאון רבי שמעון שקאפ. אחר כמה שנים, עבר ללמוד אצל הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ, ומשם נסע לישיבת מיר.
חתונת הגרא"א מישקובסקי, מימין: רבי ישראל מובשוביץ, רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, רבי יעקב משה חרל"פ, רבי יצחק אייזיק הרצוג, הרב עוזיאל, החתן, רבי זלמן סורוצקין, רבי שבתי יגל, רבי גרשון לפידות[?]
בשנת תש"א עלה עם אביו לארץ ישראל.
בשנת תש"ו נשא לאשה את מרת שושנה בתו של הגאון רבי מרדכי שמואל קרול זצ"ל, אודותיו ואודות יחוסו כבר כתבנו בעבר בבלוג בעת שנפטר חתנו הצעיר הגאון רבי יעקב ניסן רוזנטל. רבי מרדכי שמואל כבר לא היה בין החיים, והשאיר אחריו משרה פנויה כרב הישוב כפר חסידים, והחתן המיועד היה אמור למלא את מקומו. ואכן, רבי אליהו הוכתר לכהן כרב הישוב ביום חתונתו, ובשל עובדה זו, השתתפו בחגיגת נישואיו גדולי תורה רבים.
בשנת תשט"ו, נתמנה לכהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, שהוקמה על ידי גיסו הגאון רבי נח שימונוביץ, לזכר חותנו של רבי נח, הוא אביו של ר' אליהו – רבי חזקיהו מישקובסקי, הישיבה היתה עד אז בזכרון יעקב, ובאותם ימים עברה לכפר חסידים, והסתופפה תחת חסותו של הרב, שכאמור כיהן מעתה גם כראש הישיבה.
שלושים וחמש שנה כיהן כרבו של הישוב כפר חסידים, וכעשרים וחמש שנה כיהן כראש ישיבת כנסת חזקיהו, עד אשר חלה ונפטר, ביום כ' טבת תשמ"א. הוא הובא לקבורות בירושלים על הר הזיתים, מקום קבורת אביו.
וזה סדר יחוסו:
אביו הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק, נולד בתרמ"ד, בסטאביסק, נשא לאשה את מרת בריינה ביתו של הגאון רבי איצ'לע בלאזר.

יום שבת, 22 בנובמבר 2014

הגאון רבי יצחק ברנשטיין זצ"ל

בחיפה נפטר בשבת הגאון רבי יצחק ברנשטיין ראש הישיבה הגדולה ברכסים.
ראש הישיבה נולד בשנת תרצ"ו, למד בישיבת כנסת חזקיהו, ונלקח כחתן לנכדתו של הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי שעל שמו נקראה הישיבה.
בחודשים האחרונים חלה מאד, ובשבת זו כ"ט חשוון תשע"ה, הלך לעולמו.
מגדולי היחס היה רבי יצחק ברנשטיין, מצאצאי בית הרב דוואלאז'ין, ועל כן ראוי להקדיש כמה שורות לסקור את אילן היוחסין שלו.

וזה סדר יחוסו:
  • אביו רבי חיים ברנשטיין נפטר ביום ג' טבת תשל"ב, זו' מרת חיה שרה מלכה לבית מייזל, היא נקראה על שם סבתה כדלהלן, נפטרה ביום ב' תמוז תש"ן.
  • אביו רבי אברהם אליהו ברנשטיין תלמיד חכם ומגיד שיעורים בעיר לושה, מקום בו כיהן אביו ברבנות, אמרו עליו כי ראוי היה למלא מקום אביו ברבנות, אלא שלא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ונתפרנס מחנות מכולת, מחותנו של הגאון רבי ברוך דוב ליבוביץ. זו' מרת באשע בת ר' דוב.
  • אביו רבי משה ברנשטיין רב העיר לושה (במחוז מינסק).
רבי חיים ברנשטיין הנ"ל היה חתנו של,
  • רבי שלום שכנא מייזל, מנהל בית המדרש הגבוה "תחכמוני" בביאליסטוק, זו' מרת רבקה מרים לבית דננברג עלו לארץ ישראל בשנות התר"ץ.
  • אביו רבי יצחק מייזל, וזו' מרת חיה שרה מלכה לבית יעלין, נפטרה בצעירותה בדר"ח אייר תרמ"ד.
  • אביו רבי דוד מייזל.
רבי שלום שכנא מייזל הנ"ל, היה חתנו של
  •  רבי חיים לייב דננברג, וזו' מרת פריידל לבית יפה.
  • אביו רבי אהרן אליעזר דננברג מסטאוויסק, וזו' מרת גולדה לבית יפה, הזכרנו אותם לפני כמה חודשים בבלוג כאשר כתבנו על משפחת דננברג מסטאוויסק.
 רבי יצחק מייזל הנ"ל, היה חתנו של,

יום רביעי, 22 בפברואר 2012

רבי יחזקאל הלוי - מאתיים שנה לפטירתו


היום כ"ט שבט מלאו מאתיים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי יחזקאל הלוי, אב"ד באברויסק .
 
רבי יחזקאל היה בנו של רבי שמואל הלוי ממינסק בן רבי בנימין הלוי בן בנו של המהרש"א. כך כתב בספר מליצי אש, (אלול עמ' עב) בשם ר' מרדכי פריעד מלאדז. אמנם, בספר קרני אור דלהלן, כתוב מעט אחרת, דהיינו ר' יחזקאל היה בן ר' שמואל רב גליל מינסק דליטא דור רביעי ממהרש"א. 
מיהו ר' שמואל רב גליל מינסק? 
בספר 'ליטא', של משה צינוביץ ושמואל חסידה, הבינו בפשטות שהכוונה אל ר' שמואל בעהמ"ח תשובת שמואל ומר שמואל, שהוא בן ר' יוסף בן ר' שמואל אב"ד פיורדא ומחבר בית שמואל. אבל נראה שטעותם גדולה בזה כי הוא לא היה לוי ולא שייך למשפחת המהרש"א. 
יתכן לומר שהוא ר' שמואל סגל שהיה הרב במינסק אחרי ר' ישראל מירקש, ונפטר ער"ח טבת תקע"ט. בספר רבני מינסק וחכמיה, הובא נוסח מצבתו, וכתוב עליו הרב הגדול מרא דאתרא החריף מוהר שמואל במ' יחיאל מיכל סגל, ואם כן, מה שכתבו בספר מליצי אש שר' שמואל היה בן ר' בנימין אינו מדוייק. [ומה שר' יחזקאל נפטר שבע שנים לפניו אינו בעיה בעיני כי ר' יחזקאל נפטר כנראה לפני הגיעו לגבורות, ולמשל בנו ר' יהושע נשא אשה שנולדה 10 שנים לאחר פטירתו של ר' יחזקאל].

בזיווג ראשון נשא רבי יחזקאל הלוי, את בתו של הגאון מוילנא, אך מכיוון שלא היו להם ילדים נתגרשו בפקודת הגר"א, כך מסופר בשם רבי אריה לוין. אך אחד מצאצאיו (יחזקאל קוטיק) מספר בזכרונותיו כי ר' יחזקאל ואשתו בת הגר"א היו גולים מעיר לעיר, בחורף לבשו בגדי קיץ, ובקיץ התעטפו בפרוות, ניזונו מלחם ומים והיו ישנים על האדמה, עד שאשתו נפטרה מחמת קושי הגלות.
בזיווגו השני נשא את בת הגאון רבי שמחה פריד מורה צדק הוראדנא. בשו"ת חוט המשולש בתשובת של הגאון רבי משה זאב אב"ד ביאליסטוק, אל הגאון ר' הלל פריד בנו של ר' שמחה, כותב שר' אברהם דובער אב"ד קאמניץ דלהלן, היה בן אחותו של של ר' הלל. ומכאן שר' יחזקאל היה חתנו של ר' שמחה. אודות רבי שמחה פריד יחוסו וצאצאיו, נרחיב בפעם אחרת אם ירצה ה'.

ואלו הם שלשת בניו הגדולים (קוטיק מזכיר שהיו ארבעה בנים גדולים אולם הרביעי לא נודע לנו בשמו)
  • רבי אברהם דובער הלוי אב"ד קאמניץ מחבר זכר אברהם, חתן רבי אריה בנו של רבי אלכסנדר זיסקינד בעל יסוד ושורש העבודה. שימש ברבנות העיר קאמניץ קרוב לארבעים שנה, התפרסם לאיש מופת ו"צדיק", ורבים באו אליו לדרוש עצתו. בראש הספר אבות דר' נתן עם פירושי שני אליהו ובן אברהם וילנא והוראדנא תקצ"ג, נזכר שקבל הסכמות מכמה וכמה רבנים ובהם הרב מ' אברהם דובער בהחסי' מ' יחזקאל מקאמעניץ, אך לא הובא נוסח הסכמתו. נפטר ממגיפת החולירע ביום הראשון של חג הסוכות ט"ו תשרי תרכ"ז. נספד בספר 'בכי ומספד', מר' ישראל ווישניאק. שלשה בנים היו לו, א. רבי יחזקאל הלוי דיין בקוברין, זוגתו מרת הדס בת ר' הירש יואל רייצעס מביאליסטוק. בערוב ימיו התגרש ועלה לארץ ישראל. ב. רבי שמחה הלוי מפינסק. ג. רבי משה הלוי אב"ד נאטש וקאמניץ, תלמידו של המהרי"ל דיסקין, שהביא לדפוס בוילנא תרע"ג, את הספר קרני אור, שחיבר זקינו רבי אלכסנדר זיסקינד הנ"ל, ובראש הספר פרט את יחוסו כנ"ל. בשער הספר ובהסכמות שבחו רבות את רבי משה, צדקתו וחסידותו, וחריפותו בתורה. והוא היה אביו של ר' מרדכי אריה הלוי ניסנבוים שעלה לירושלים, ושם הדפיס את הספר של חותנו ר' משה שמואל אב"ד זוויעהיל, 'נחלת אבות', ובסופו בא קונטרס 'זכר אברהם' לזקנו ר' אברהם דובער, ירושלים תרפ"ו.
  • רבי אליעזר הלוי מו"צ דק"ק הוראדנא, על מקום חותנו ודודו רבי הלל פריד מו"ץ דהוראדנא [חתנו של רבי חיים מוולאזין]. אמרו עליו שמגיל שמונה לא הביט בפני אשה, ובלכתו ברחובות גרודנא, היה השמש צועד לפניו להשגיח שלא יתקל בנשים. כאשר היה הולך למרחץ ביום שישי, היה מחליף את בגדיו הנאים עם בגדי עניים קרועים, וכך קיים מתן בסתר. נודע בספרייתו הגדולה בה היו ספרים שירש מאביו ומחותנו. האריך הרבה בתפילותיו, ולכן לא התפלל את כל התפילה עם הציבור אלא היה יוצא לקריאת שמע ושמונה עשרה. עניים רבים היו מאוכלי שולחנו. נפטר ה' אדר א' תרי"ג. על מצבתו נכתב פ"נ הרב המאור הגדול החסיד המפורסם מ"ץ דפה מ"ו אליעזר בהרב החסיד המפורסם מ' יחזקאל הלוי ונפטר ביום א' ה' ימים לחדש אדר ראשון שנת תרי"ג לפ"ק הוראדנא תנצב"ה. בתו מרת שרה אשת ר' משה קוטיק מקאמניץ, חסיד קוברין וסלונים, הוריו של יחזקאל קוטיק שזכרונותיו נדפסו ביידיש ובעברית, בזכרונותיו האריך בשבחה של אמו ששמרה על אדיקותה מבית אביה, למרות סביבתה החומרית.

יום שישי, 7 בינואר 2011

אילן יוחסין של בעל הפתחי תשובה מצד אמו

עץ משפחה של בעל הפתחי תשובה מצד אביו, נפרש לפנינו במאמר הקודם, ככל שידינו מגעת. במאמר הבא ננסה לחקור על משפחת אמו, לצרף את הפרטים הידועים לנו מכמה מקורות, וביחד לבנות אילן יוחסין של אבות המשפחה מכל צדדיה.
הפתחי תשובה כותב בהקדמתו לספרו: והנה יש תחת ידי ש"ע יו"ד מאא"ז אבי אמי רבתי הרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, עם כמה הגהות ודברים מחודשים בכת"י הטהורה ממש, וכל אמרותיו אמרות טהורות עינים מאירות, וכבר נודע לי גודל קדוש תורת וצדקתו, אל מרכז האמת כל מגמתו, אמרתי אעשה נח"ר לנפשו, וכתבתי כמה דברים בשמו בתוך ספר זה, למען יהיו דובבות שפתותיו, ידעתי כי גם בעודנו חי זאת היתה מגמותיו.

נראה ברור מדבריו, שהרב הגדול החסיד מהר"ר נפתלי הירץ זצ"ל, אינו זהה להגאון החריף הגדול מהר"ר הירץ זצ"ל שהיה אב"ד בק"ק זאלקווא, הנזכר בחתימת ההקדמה של הפתחי תשובה שציטטנו במאמר הקוד. התארים על כל אחד שונים, וכן תקופת השנים, ר' הירץ מזאלקווא נפטר בשנת תקי"ז, ועל ר' נפתלי הירץ, משמע מדברי הפתחי תשובה, שהוא עוד הספיק להכיר אותו בימי חייו, דהיינו, שנפטר אחרי תקע"ג. וכן שמעתי מהרה"צ רבי שלמה אנגלארד האדמו"ר מראדזין. ובכן מיהו הרב החסיד מהר"ר נפתלי הירץ?
בספר היזכור הראשון קהילת ביאליסטוק, [פרי עטו של אברהם שמואל הערשבערג יליד ביאליסטוק] ניו יורק תשט, עמ' 191, יש מאמר שלם לתולדותיו של בעל הפתחי תשובה, בהערה 41 כותב כך:
פון דער מוטערס צד איז ער געווען אן אייניקל פון הרב החסיד ר' נפתלי הערץ, א ביאליסטאקער. ווי מ'זאגט, איז דער לעצטער געווען א גדול בתורה (דער "פתחי תשובה" ברענגט אים אין דער הקדמה פון יו"ד, אז ער האט זיך באנוצט מיט די חידושים אויף די גליונות פון יורה דעה פון זיין זיידן). מ'דערציילט, אז דער פאטער פון ר' נפתלי הערץ האט געהאט אכט טעכטער און האט גענומען אכט איידעמס, וואוילע יונגעלייט. ער פלעגט זאגן ווי א המצאה "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". זיי זיינען געווען באקאנט אין שטאט אונטערן נאמען "די שוועסטער". זיינען אלע געווען נשים חשובות. צווישן זיי איז געווען: הענדל די רביצין, די פרוי פון איישיאקער רב רבי זונדל; מאריאשע, די מוטער פון רבי לייב וויינשענקער, או שאשע די וויינשענקערין, די שוויגער פון הרב ר' מרדכי שאץ, שישלאוויצער רב.
ובתרגום חופשי לעברית:
מצד אמו, היה הפתחי תשובה נכדו של הרב החסיד ר' נפתלי הערץ מביאליסטוק, שהיה גדול בתורה (והפתחי תשובה מזכיר אותו בהקדמה לחיבורו ומביא ממנו חידושים והגהות שנמצאו על גליונות השו"ע שלו). אביו של ר' נפתלי הערץ, היו לו שמונה בנות, נשואות לשמונה חתנים, אברכים מופלאים. הוא היה אומר על בנותיו "קצתי בחיי מפני בנות ח"ת". בעיר הם היו נקראות "האחיות", כולם היו נשים חשובות, מהם היו, מרת הענדל אשת ר' זונדל אב"ד איישישוק, מרת מאריאשע אמו של ר' לייב ויינשענקער, ומרת שאשע ויינשענקרין חמותו של ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ.

ובכן, הבה ננסה לזהות את אביו של ר' נפתלי הערץ, על פי שמות חתניו הנזכרים.  
ר' מרדכי שאץ אב"ד שווישלאוויץ, היה בנו של ר' מאיר יונה שהיה אב"ד שם, בראש ספרו תורת מרדכי, מזכיר את רעייתו לאה, את אביה ר' חיים שלמה זלמן ביאליסטוצקי, ואת אמה החשובה המפורסמת מרת שאשע ווינשענקרין מביאליסטאק, אבל עדיין לא נודע לנו משם, מי היה אבי חמותו, דהיינו, מי היה אביה של מרת שאשע ויינשענקרין, שהוא גם אביו של ר' נפתלי הערץ דידן.
ר' לייב ויינשענקער, על פי האמור בהמשך ספר היזכור הנ"ל, הוא היה אביו של ר' נפתלי הירץ הלוי וידנבוים, שנודע לגאון קדוש ומקובל, הוא עלה לארץ ישראל בשנת תרמ"ה, הרביץ תורה בישיבה בירושלים, ונתמנה לכהן כרבה של יפו עד לפטירתו בשנת תרס"ב. על פי האמור, ר' נפתלי הירץ מיפו, היה נכד אחותו של ר' נפתלי הירץ דידן, אבל מכיוון שאין אנו יודעים הרבה על אבותיו של ר' נפתלי הירץ הלוי מיפו, אין הדבר מקדם אותנו רבות. 
ר' זונדל אב"ד איישישוק, הוא כמובן הגאון הגדול רבי יוסף זונדל הוטנר, שהיה רב באיישישוק בין השנים תר"נ – תרע"ט בערך. שני זיווגים היו לו לר' יוסף זונדל, הראשונה מרת דבורה בת ר' אריה לייב בן ר' יעקב בן ר' דוב יפה מטורץ, היא נפטרה צעירה בת עשרים ושתיים שנה בכ"ב תמוז תר"ל. זיווג זה, כפי הנראה, אינו רלוונטי לענייננו. בשנית, בשנת תרל"א לערך, נשא ר' יוסף זונדל את מרת הינדלה בת ר' לייב קרעצמער מביאליסטוק. (כך כתב נכדו, ר' יהושע הוטנר בתולדות חייו, שנדפסו בהקדמה לספר אולם המשפט, ירושלים תשלא).

נמשיך לשלב הבא, על פי האמור בספר היזכור, הרי שר' לייב קרעצמער מביאליסטוק, חותנו של ר' זונדל הוטנר, הוא אביו של ר' נפתלי הירץ אבי אמו של בעל הפתחי תשובה. ובכן, נשאל את עצמנו, האם זה הגיוני? האם יתכן שר' יוסף זונדל הוטנר היה דוד אמו של בעל הפתחי תשובה? הלא ר' יוסף זונדל נולד בשנת תר"ה לערך, ונפטר בשנת תרע"ט. בעל הפתחי תשובה נולד בשנת תקע"ה ונפטר בשנת תרכ"ח. כיצד בעל הפתחי תשובה, שהוא נכד אחי אשתו של ר' זונדל, נולד כשלושים שנה לפניו.
ובכן, מוכרחים אנו לומר, שיש טעות בדבריו של אברהם הערשבערג בספר היזכור. השאלה, מהי הטעות.

היה בארץ ישראל, יהודי נכבד שאף הוא נשא את שם המשפחה קרצ'מר, ואף הוא מביאליסטוק. הלא הוא ר' אברהם קרצ'מר, מיפו, חתנו של הגאון ר' אשר הכהן בעל הברכת ראש - מגדולי תלמידיו של רבי חיים מוואלאזין. היו לו לר' אברהם לכה"פ חמשה ילדים. שני בנים, הגדול ר' משה שמואל נולד תקפ"ט, עלה לארץ ישראל תרמ"ד (זוגתו פרידה גיטל טמונה בבית החיים סגולה בפתח תקוה), הצעיר ר' נפתלי הערץ השוחט מפוניבז' בעל המחבר ספר נועם המצוות נולד תרכ"ג נפטר תרע"ג, ושלש בנות, מרת גולדה אשת הגאון רבי יונה ראם, מרת מלכה אשת רבי יוסף גרשון הורוביץ, ומרת אשת ר' אליהו ישעיה הומינר.

הרבנית הינדל הנ"ל, אשת ר' זונדל הוטנר, האריכה ימים אחריו, ולאחר פטירתו, עלתה לארץ ישראל, נפטרה בחשוון תרפ"ח ומנוחתה על הר הזיתים. נשתמר מכתב שהיא שלחה לבני משפחתה, ובו היא מספרת, כי השתתפה בחתונת בנו של ר' יוסף גרשון הורוביץ, שהוא חתנו של הפעטער ר' אברהם. דהיינו הינדל במכתבה לילדיה מתייחסת אל ר' אברהם כאל הדוד, נראה אם כן, שר' אברהם הוא אחיה או אחי אביה – ר' לייב.

ר' נפתלי הירץ מפוניבז', מזכיר בסוף ספר נועם המצוות חלק ה' כי אביו קבור בטבריה. ברישומי הקבורה של ר' אברהם בעיר טבריה, כתוב ששם אביו נפתלי הירץ. ברור איפה, שהוא אינו אחיה של הרבנית הענדל,  אלא אחי אביה. דהיינו, ר' לייב קרצ'מר מביאליסטוק חותנו של ר' זונדל הוטנר, ור' אברהם קרצ'מר מביאליסטוק, שעלה ליפו, שניהם היו אחים, בניו של נפתלי הירץ.
גם ברישומים מביאליסטוק, מוזכר ר' לייב כבנו של 'הערצקו'.

נראה סביר להניח שזו היתה טעותו של אברהם הרשברג בספר היזכור. ר' לייב קרצמר אבי הבנות, לא היה אביו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה, אלא בנו של ר' נפתלי הירץ. ואם כן, ידועים לנו שלשה מצאצאיו של ר' נפתלי הירץ זקנו של הפתחי תשובה. שני בנים, ר' לייב קרצ'מר ור' אברהם קרצ'מר, ובת אחת מרת רחל אמו של בעל הפתחי תשובה.

[יש שכתבו על ר' אברהם קרצ'מר, שהיה נכדו של הגאון בעל הברכת ראש, ואם כן, ר' נפתלי הירץ היה חתנו של הברכת ראש, אך זוהי טעות, והנכון הוא כפי שכתבתי לעיל, שר' אברהם נשא לאשה את מרת לאה בתו של בעל הברכת ראש, והמקור הוא בהסכמתו של ר' איצלה פונעביז'ר לספר נועם המצוות, שהוא כותב "הרב הגדול הצדיק מו"ה נפתלי הירץ נכד הגאון בעל ברכת ראש". ואשאיר בסימן שאלה, את דברי משה צינוביץ בספרו על ישיבת מיר עמ' 57, כי ר' אברהם קרצ'מר (מתואר שם כאחד מנכבדי ומיוחסי ביאליסטוק) היה בקרבה משפחתית עם המהרי"ל דיסקין.]

ראיה אחת יש לי להשערה הנ"ל, אודות ר' נפתלי הירץ, ואזכיר אותה להלן.

ציטטתי לעיל את דבריו של א. הרשברג, שהיו לו לחותנו של ר' זונדל איישישוקער [כעת אנו יודעים שזה הוא ר' לייב קרצ'מר], שמונה בנות שנישאו לתלמידי חכמים, אך הוא הזכיר רק שלש מהן, הנדל אשת ר' זונדל, מאריושה אמו של ר' לייב ויינשענקער, ושושה חמותו של ר' מרדכי שאץ. ממקורות אחרים, נודע לנו בן אחד בשם ר' יצחק, שנסע לאמריקה, ובנות נוספות, מרת חנה אשת ר' נפתלי הירץ זעלמנס מו"ץ במיר, אביו של הגאון הצדיק רבי אברהם זלמנ'ס מגדולי גדולי נובהרדוק, ועמד בראשות ישיבות של נובהרדוק. ומרת גיטל, אשת הגאון רבי חיים לייב אב"ד סטאוויסק, בזיווגו השני, וילדה לו בן אחד, הוא הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי אב"ד קריניק.

והנה, בספר היזכור לגאון רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, [מאסף – בית מדרש, תל אביב תש"א, עמ' רפח], מספר הגאון רבי חזקיהו מישקובסקי סיפור אודות הגרח"ע, ובתוך דבריו מזכיר את ש"ב ר' נפתלי אייזנשטאט מוילנא בנו של הפתחי תשובה. ועד כה, לא נודע כיצד ר' חזקיהו ור' נפתלי, הינם שארי בשר, ובעקבות הדברים דלעיל, מתברר הקשר המשפחתי. אבי אמו של רבי חזקיהו, ואם אביו של רבי נפתלי, היו אחים, בני אב אחד, בני ר' נפתלי הירץ (קרצ'מר) מביאליסטוק.

ומי היו אבותיו של ר' נפתלי הירץ קרצ'מר? על כך אין בידי מידע ברור, ועדיין לא הצלחתי לבנות עץ משפחה מסודר. אולם יתכן שהוא היה בן בתו של רבי נפתלי הירץ הורוביץ אב"ד זאלקווא שנזכר בחתימת ההקדמה של בעל הפתחי תשובה.

ניסינו לגלות על אבות המשפחה של אמו של הפתחי תשובה, ללא הצלחה יתירה, אך לכל הפחות נגלה לעינינו ענף שלם של המשפחה, המלמד אותנו כי המשפחה היתה משפחה תורנית מובהקת לאורך כל השנים, ותורה מחזרת אחר אכסניא שלה.

אגב, אשת ר' לייב קרצ'מר הנזכר, מרת בלומא אסתר, נשאה בזיווג שני לרבי יום טוב ליפמן הלפרין, בעל המלבושי יום טוב.

בשולי המאמר, ברצוני להודות לכמה שסייעוני בנפש חפצה, ידידי 'משה' שותפי בכתיבה בבלוג [ובשבוע הבא יבוא מאמר שלם מפרי עטו], ר' דוד קמינצקי, ור' בצלאל דבליצקי.