רבי אהרן אב"ד לוברטוב

הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות, מזכיר בספרו מעלות היוחסין את סבו רבי אהרן אב"ד לוברטוב,

וכך הוא כותב על אמו: "אביה הרב הגדול המפורסם מוה' אהרן ז"ל אבד"ק לובר".

אין לנו שום פרטים על קורות חייו, והמעט הידוע לנו אודותיו נלקח מתוך מספר מגילות יוחסין.

אבותיו,

בספר מעלות היוחסין הנ"ל כותב על יחוסו של רבי אהרן:

"בנו של הרבני המופלג הגביר הנכבד מוה' אליקים געציל ז"ל, שהיה מפורסם בעולם בצדקתו ובכשרון מעשיו, וראיתי כתב יד של הגאון מופת הדור מוה' יחזקאל לאנדא ז"ל שהזכירו בשבחו, שהיה נכבד מאוד, ונתחתן עם גדולי הדור כו'. ואשת אא"ז מה"ר געציל הנ"ל החסודה מ' חנה ז"ל, היא היתה אחותו של אא"ז מוה' שמואל לפאטינער".

את רבי אליקים געציל מלוברטוב כבר הזכרנו בעבר בבלוג, בעת שכתבנו על יחוסו של הגאון רבי יעקב מליסא בעל החוות דעת, הזכרנו שם את יחוסו למהרש"א, ואת יחחוס חותנו אל רבי אברהם ר' הירצקעס ואל המהרש"א והשארית יוסף.

הזכרנו באותו מאמר את צאצאיו של רבי אליקים געצל, א. בנו רבי אהרן דידן. ב. בתו אשת רבי יעקב משה אב"ד זבארוב אביו של רבי יעקב מליסא. ג. אשתו הראשונה של רבי מרדכי זאב אורנשטיין. על אלו יש להוסיף בן נוסף, ד. רבי צבי הירש רבינוביץ אב"ד מעזריטש, חותם של רבי יהודה לייב אב"ד שידלוב, ושל רבי יצחק אייזיק כץ בעל ברית כהונת עולם.

חותנו

בסוף ספר מעלות היוחסין נדפס קיצור מעלת היוחסין מנכד המחבר, ובו, הוא חוזר על כל הפרטים המופיעים בספר בקיצור, ולפעמים עם הוספת מספר פרטים.

ובחיבור זה, הוא מזכיר את רבי אהרן ומכנהו בשם הגאון מוה' אהרן ראבינאוויטש ז"ל אבד"ק לובערטוב, וכותב עליו כי היה חתן "הגאון המפורסים מוה' יעקב אבד"ק שארובקה שחיבר ס' דרשות ופשוטים בכ"י ונמצא כעת בבראד. בהגאון החסיד מוה' משה ז"ל מטארטשין בהרב הגאון מוה' מנחם מענדיל ומנחתו כבוד בקרעמיניץ". יש לציין כי ראז"מ מזכיר בהקדמת בית אפרים, קושיא שראה בכתבי זקינו רבי יעקב זה. ונזכר גם בכתב היחוס של רבי משה נחום ירושלימסקי, ומזכיר לו בן נוסף בשם רבי דוב בעריש שמילא את מקומו כאב"ד שארובקא.

צאצאיו

·         הזכרנו לעיל, וגם במאמר על רבי יעקב מליסא, כי בתו המפורסמת של רבי אהרן, היא מרת דבורה אשת רבי מנחם מאניש מרגליות אב"ד גריידינג וויטקוב, הוריו של הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות מבראדי ואחיו רבי חיים מרדכי מרגליות אב"ד דובנא בעל השערי תשובה, ועוד שלושה אחים להם.

·         בן נוסף לרבי אהרן, הוא רבי דוד אשר מילא את מקום אביו כאב"ד לובר, ומובא על ידי הראז"מ בהקדמת ספרו בית אפרים חלק או"ח.

·         בן נוסף הוא, רבי יהודה אביו של ר' אליקים המילזהאגי מחכמי ומשכילי ברודי, ומחבר ספר ראביה. [שמו המלא הוא אליקים געצל על שם זקינו רבי אליקים געצל מלוברטוב הנ"ל].

·         בת נוספת היא אמו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב, אשר מילא את מקום זקינו ודודו ברבנות. רבי יעקב זה היה חותנו של הרה"ק רבי יצחק יואל מליניץ הראשון, בנו של הרה"ק רבי גדליה מליניץ בעל התשואות חן. מקור מידע זה הוא בקונטרס ערך אבות, שחיבר רבי יהושע העשל רבינוביץ בן לשושלת אדמורי ליניץ, ונדפס בראש ספרו תורת אבות על מסכת אבות. אמנם, יש לציין כי בהמשך יחוס המשפחה, כתב רבי יהושע העשל מעט בשינוי, לדבריו, רבי אהרן מלובר היה בן האשה חנה בת הגאון הר' אליקים געציל מלובר. ולעיל ראינו בכתביו של ראז"מ כי אמנם חנה היתה אמו של רבי אהרן, אך היא היתה אשת רבי אליקים געצל ולא בתו.

לזהותו של רבי יעקב אב"ד לוברטוב

הזכרנו את בן בתו של רבי אהרן - רבי יעקב אב"ד לוברטוב. אם כי עדיין לא ידועה לנו זהותו המדוייקת, אך זה ודאי שהוא אינו רבי יעקב סגל לנדא אשר חתם כאב"ד לוברטוב, על הסכמה על ספר בית פרץ מיום י' תמוז תקי"ד, וכן ביום י"ד חשוון תקט"ז על ספר פרת יוסף לבעל הפרי מגדים. רבי יעקב זה היה בנו של רבי אברהם לנדא, ואחיו של רבי חיים לנדא אב"ד פודקאמין, ראש חכמי הקלויז בברודי.

אך כאמור, ודאי שהוא אינו רבי יעקב מלוברטוב אשר היה חותנו של רבי יצחק יואל מליניץ, כי הוא נמצא בלוברטוב, בתקופה הרבה יותר מוקדמת. שהרי רבי יצחק יואל מליניץ נולד רק בשנת תקנ"ג לערך, ולא מסתבר שהיה חתנו של רבי יעקב לנדא אשר היה מבוגר ממנו בשנים רבות כל כך. זאת ועוד, בשום מקור אודות רבי אברהם לנדא וצאצאיו, לא נזכר כי הם מצאצאי רבי אהרן אב"ד לוברטוב. ועוד בה שלישיה, על רבי יעקב לנדא אב"ד לוברטוב, נמסר כי הוא חתנו של רבי משה רוטנבורג אב"ד המבורג. ועל רבי יעקב אב"ד לוברטוב חותן רבי יצחק יואל מליניץ נמסר כי הוא חתנו של רבי לוי הגדול אב"ד ליניץ.

אם כן, עדיין איננו יודעים מיהו אבי רבי יעקב אב"ד לוברטוב אשר היה חתנו של רבי אהרן רבינוביץ אב"ד לוברטוב.

הגאון רבי משה זאב מרגליות זצ"ל בעל "מראות הצובאות" ו"אגודת אזוב"

לפנינו מאמר אורח, פרי עטו של א.י. מקרית ספר

אחד מגדולי הדור בתקופתם של מרנן רבי חיים מוואלאזין ורבי עקיבא איגר זצ"ל היה הגאון רבי משה זאב וואלף מרגליות שהיה רב בטיקטין ובביאלסטוק, אך בעיקר נודע בשערים בספרו "מראות הצובאות" בו הוא דן בדיני עגונות, ועל ידי ספר זה התפרסם ונודע שמו בעולם.

רבי משה זאב נולד בערך בשנת תקכ"ח, לאביו הגאון רבי אליעזר שהיה אב"ד ומו"צ בהלוסק, רבי אליעזר היה בנו של רבי יוסף אב"ד הלוסק וסלוצק, בן רבי מנחם מנדל אב"ד ור"מ בגלילי העליון דמינסק, בן הגאון רבי משה זאב אב"ד בגליל העליון דמינסק, האחרון היה בנו של רבי יהודה יידל אב"ד קאוולי וחתנו של רבי אליעזר מרגליות אב"ד לומבלא בן רבי מנחם מנדל מרגליות אב"ד פרמיסלא.

אמו של רבי משה זאב הייתה מרת שרה בת הגביר רבי יצחק יחיאל איכל פלייא שהיה חתן רבי דוד אב"ד דובראוויץ.

רבי משה זאב נשא לאשה את מרת בת שבע בת רבי נפתלי ב"ר שמואל ר' ברך'ס למשפחת גינצבורג.

לאחר נישואיו התגורר בהורודנא, עיקר פרסומו היה בשנת תק"ע בה הדפיס את ספרו "מראות הצובאות" בענייני עגונות בשנת תק"ע, בשנת תקע"ג נקרא לכהן פאר כרבה של טיקטין, ובשנת תקפ"ד עבר לכהן בביאלסטוק.

התפרסם מאוד בקרב גדולי התורה, והריץ תשובות רבות אשר בה בהם במשא ומתן עם גדולי דורו ביניהם רבי עקיבא איגר, החמדת שלמה, רא"ז מרגליות ועוד. בנוסף נודע כאחד מגדולי הדיינים דנחית לעומקא דדינא, וגדולי ההוראה היו למדים ממנו משפט, במיוחד נודע בבקיאותו הרבה בעייני עגונות.

רמ"ז נפטר בד' בטבת תק"ץ כבן ששים ושתים שנה.

מקרב בניו ובנותיו ידועים לנו ארבעה:

א.      רבי מנחם דוד יעבץ שהו"ל את ספר חידושי מהרמ"ז לאביו בווארשה בשנת תרי"ח.

ב.       רבי שמואל יצחק יעבץ נודע כאחד מגדולי עסקני העיר וילנא, נפטר כבן שבעים בשביעי של פסח תרמ"ג או תרמ"ד.

ר' שמואל יצחק נשא בראשונה את בת רבי הלל פינקלשטיין אלקסטר והיא ילדה לו את בנו הגדול רבי יוסף מאיר.

בשנייה נשא את מרת לאה ב"ר יוסף ברודא והיא ילדה לו את בנו הצעיר רבי דוד יעבץ ברוידא שנפטר כבן מ"ה בער"ח סיוון תרנ"ז.

רבי יוסף מאיר נשא לאשה את מרת שרה הדסה בת רבי משולם זלמן הלוי אפשטיין והיא ילדה לו את בנו רבי ישראל איסר שכיהן כאב"ד הרובישוב.

רבי ישראל איסר יעבץ נשא לאשה את מרת פריידה סימה ב"ר אהרן אנטין, רי"א נפטר בכ"ב שבט תרפ"ד בן 65.

בנו של רבי ישראל איסר היה מר שלמה זלמן יעבץ מראשי המזרחי נולד בי"ט אב תרמ"ד ונפטר בכ"ו ניסן תש"ך אשתו צביה בת רבי משה הורביץ מלבוב.

לשלמה זלמן שני בנים: יצחק ששימש כאדריכל, ושמחה שמעון.

רבי מיכל דיין

היום מלאו שבעים וחמש שנים, לפטירתו של הרה"ג רבי יחיאל מיכל זאב הורוויץ, המכונה ר' מיכל דיין.

ר' מיכל נולד בשוועקשנא שבליטא בשנת תרכ"ב. בשנת תרל"ב, בהיותו כבן עשר שנים, עלה לארץ ישראל עם משפחתו, למד בעץ חיים, ובשנת תרל"ט נשא לאשה את מרת חנה רבקה לבית הורוביץ.

רבי מיכל דיין

ר' מיכל היה הראשון שנסמך להוראה על ידי רבי שמואל סלנט. בשנת תרנ"ב נקרא לכהן כדיין וכמו"צ ביפו תחת הגאון רבי נפתלי הירץ רבה של יפו והמושבות. בחורף תרס"ג הוזמן לכהן כרב ומורה הוראה בלונדון, ואף נסע לשם לצורך זה, בדרכו התעכב ברומא כחצי שנה, אך לאחר זמן קצר חזר אל ארצו ומקומו, וקבע מושבו בירושלים, ואף כי לא שימש כדיין קבוע, שימש כפוסק הלכה לרבים, ולעיתים רבות נצטרף אל דייני העיר בעניינים שונים.

אשת ר' מיכל הראשונה, חנה רבקה נפטרה בגלות מצרים בסוף מלחמת העולם הראשונה, ט' טבת תרע"ט, ומנוחתה באלכסנדריה. בזיווג שני, נשא לאשה ר' מיכל אשה בשם גיטל בת ר' משה ומלכה.

רבי מיכל נפטר ביום שבת קודש כ"ח כסלו תש"א. ואף כי בספר באר יוסף, בהספדו של ר' מיכל כותב שנפטר בשבת כח טבת תשא, ויתכן שלקח את הטעות משער ספרו גדולי ציון חלק י כתוב בטעות שנפטר כח טבת תשא, [ויעויין בעותק באוצר החכמה, שמחקו וכתבו כסלו] אך למעשה כח טבת לא היה בשבת רק כח כסלו, וכן הוא על מצבתו של ר' מיכל.

ואלו הם צאצאי ר' מיכל:

ר' חיים יעקב הורוביץ, נפטר בטבת תרס"ח בוינה בן כ"ג שנים, מעט מחידושיו נדפסו בגידולי ציון חלק ז' תחת השם ביכורי יעקב.

ר' שמחה משה הורוביץ נפטר אף הוא על פני אביו, ג' כסלו תרצ"ז, ומנוחתו בהר הזיתים..

ר' ישעיה הורוביץ, גר בגדרה ועסק במסחר, נפטר שם אף הוא בחיי אביו כ"ו תמוז תרצ"ז והניח אחריו בנות.

ר' ברוך צבי הורביץ רב בניו יורק. היה נשוי לליבע אהובה בת ר' יהושע שטרן, חתנו של הרה"צ רבי שמואל מיכל הומינר. נפטר ביום י"ט אדר ב' תשי"א במיאמי פלורידה. רעייתו האריכה ימים אחריו, ונפטרה ביום ט' טבת תשמ"ט בברוקלין, נ"י. [קהילת צאצאי הרב שמואל הומינר].

אחד מבניו הראשונים הנ"ל היה חתנו של ר' אליהו שלמה זלמן למפרט מתל אביב.

יחוסו של ר' מיכל

אף כי רבי מיכל נשא את שם המשפחה הורוביץ, הרי שלא היה לוי כמו הגזע המקורי של בני משפחת הורוביץ, כותבי תולדותיו של ר' מיכל בראש ספרו שיצא מחדש בהוצאת מכון ירושלים, כתבו כי כדי שיוכל לעלות לארץ ישראל, היה צריך ר' מיכל להשתמש בשם המשפחה של אמו. אומנם, כפי

הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ

היום מלאו מאה ועשרים שנה לפטירתו של הגאון החסיד רבי אליעזר ליפמן ליטמנוביץ. לא אדמו"ר היה, ואף לא כיהן ברבנות, ובכל אופן, ראוי שנקדיש מאמר אחד לכבודו.
רבי אליעזר ליפמן, נולד בשנת תקצ"א בעיר וויערשוב, לאביו רבי ברוך יהודה ליפמן, שנפטר לפני שנת תרט"ו.
בצעירותו למד אצל הגאון מקוטנא רבי משה יהודה לייב זילברברג.

בשנת תר"ט נשא לאשה, את מרת רחל, בתו של האדמו"ר רבי שלמה הכהן רבינוביץ בעל התפארת שלמה מראדומסק. בעבר, כתבנו בבלוג על נינו רבי שלמה חנוך הכהן רבינוביץ מראדומסק.
על אף שחותנו, היה מראשי המתנגדים לדרכה של קוצק, היה רבי ליפמן נוסע אל האדמו"ר רבי מנחם מנדל מקוצק, ולומד מדרכיו.
כאשר גדלה בתו, והגיעה לפרקה, דיברו בעדו שיתקבל לכהן כרב בעיר אלקוש, בה נתפנה אז כיסא הרבנות, וחותנו הקדוש, היה מאד מעוניין שיקבל על עצמו את הרבנות, על מנת שיוכל להביא פרנסה לביתו, אך רבי ליפמן סירב, כי לא רצה ליהנות מן הציבור,. חותנו שלח מכתב אל רבו מקוצק, בבקשה שישכנעו ליקח את עול הרבנות, אך רבו הסכים עמו בסירווב, ואך זאת גזר עליו שיפתח בית מזיגה לצורכי פרנסתו, ואכן, פרנסתו של רבי ליפמן היתה מאותו בית מזיגה אותו ניהלה בפועל אשתו הצדקת. ומסופר כי לצורך פתיחת העסק, הוצרך רבי ליפמן לשנות את שם משפחתו מליפמן לליטמנוביץ, כי לא היה כשר בעיני הרשויות, ששמו ושם משפחתו זהים. אך זה כנראה לא מדוייק כי כבר ברישום הנישואין שלו הוא מופיע בשם ליטמנוביץ.

לאחר פטירת הרה"ק מקוצק, היה רבי לפימן נוסע עם חבורת החסידים אל הרה"ק רבי חנוך מאלכסנדר, ולאחר פטירתו של האחרון, היו מן החסידים שחפצו שבהנהגתו של רבי ליפמן, אך הוא סירב אף לזאת, וקם ונסע אל הרה"ק בעל חידושי הרי"ם מגור, ואף שהה שם בשבת בה נפטר. ולא רק זאת, אלא אף לאחר פטירתו, נסע רבי ליפמן אל נכדו בעל השפת אמת, שהיה צעיר ממנו בשנים רבות, ונחשב לאחד מזקני ומחשובי החסידים באותה העת.

מסופר כי לפני שנפטר בעל חידושי הרי"ם, אמר לאשתו הרבנית, כי נכדם היתום שלמה עדיין לא נשא אשה, וברצונו שתדאג להשיאו לבת תלמיד חכם, שאלתו הרבנית מי נחשב תלמיד חכם, וענה לה: רבי חיים אלעזר וואקס הרב מקאליש, רבי ליפמאן מראדומסק, הוא נשוא מאמרנו, ורבי נח שחור מביאלה. ואכן, לימים נשא רבי שלמה את בתו של רבי ליפמן כדלהלן.

רבי מיכל טיקוצינסקי

בשבת מלאו שישים שנים לפטירתו של הגאון הירושלמי, מחבר הלוח הנודע, רבי יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, היודעים מעירים, כי שמו הנכון הוא טוקאצ'ינסקי או כפי שכתב בעצמו טוקצינסקי, ואין למשפחתו שייכות עם משפחת טיקוצ'ינסקי שמקורה בעיר טיקוצ'ין הלא היא טיקטין, עקבות למשפחת טוקאצ'ינסקי מצאתי בעיר וילנא.

למרות שהזכרנוהו בקצרה כבר בעבר, עת כתבנו על חותנו זקינו הגאון רבי שמואל סלנט ועל צאצאי רבי שמואל מסלנט, וגם כאשר כתבנו על צאצאי רבי ישעיהו ברדקי. בכל אופן, נכתוב עליו שוב בפירוט ובהרחבה.

רבי מיכל נולד בעיר לעכאוויטש החסידית בפלך מינסק, ביום ט"ו טבת תרל"ב, את זכרונותיו מעירו, ומהאדמור רבי אהרן מלעכאוויטש, וערגתו לארץ ישראל העלה על הכתב, ונדפסו בספר זכרון לעיר לכוביץ' שנדפס בשנת תש"ט.

בשנת תרל"ו נתייתם מאביו ר' אהרן, וכעבור כמה שנים אמו נישאה בשנית, ומשכך, נשלח הילד מיכל, אל סבו אבי אמו ר' משה פיזיצער, שעלה לירושלים כבר כמה שנים קודם לכן.

בהגיעו לירושלים בחודש אדר תרמ"ב, למד בת"ת ובישיבת עץ חיים, ובשנת תר"ן נשא לאשה את נכדתו של רבי שמואל סלנט, בת בנו ר' בנימין. מאז דבק ברבי שמואל והיה לתלמידו המובהק, וקנה ממנו דרכי הוראה, ומנהגי ירושלים. בשנת תר"ס כשנפטר חותנו ר' בנימין, נכנס להנהלת ישיבת עץ חיים, ובתחילה שימש כר"מ ומגיד שיעור לבחורים. תחת הנהגתו גדל המוסד עץ חיים, ונתפתח, הוא יסד את החנויות שדמי השכירות שלהן החזיקו את הישיבה מבחינה כלכלית, [סביב חנויות אלו קם לימים שוק מחנה יהודה].

מלבד תפקידו ב"עץ חיים" היה ר' מיכל פעיל גם בתחומים ציבוריים נוספים בירושלים, יסד את שכונת עץ חיים בכניסה לעיר, והיה שותף ביסוד שכונת שערי חסד ובשכונות נוספות. השתתף ביסוד ועד הרבנים המאוחד אחרי מלחמת העולם הראשונה, והיה הדובר של הישוב הישן אל מול ד"ר ויצמן כנציג ועד הצירים של ההסתדרות הציונית. השתתף גם באספה המכוננת ליסוד הועד הלאומי כאחד מ17 הנבחרים של היהדות החרדית.

ר' מיכל היה גם סופר מחונן, ידועים הם ספרו 'גשר החיים', 'עיר הקודש והמקדש' ו'לוח לדיני ומנהגי השנה על פי מנהג הפרושים בארץ ישראל', שמופיעים ברציפות כבר מאה ועשר שנים. אך חיבר ספרים רבים נוספים בהלכה, ופרסם גם מאמרים רבים כמעט בכל כתבי העת התורניים בארץ ישראל ומחוצה לה. וכאמור, כתב גם זכרונות מעיר הולדתו, וכתב גם את תולדות זקינו רבי משה פיזיצער, שנדפסו באחת החוברות של גרייבסקי.

בשנותיו האחרונות עסק גם בעניני קבלה ונסתר.

הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ מקמניץ

היום מלאו שבעים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי ברוך בער ליבוביץ, מייסד ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. נכתוב את תולדותיו בקצרה, ונאריך ביחוסו ככל שניתן.

רבי ברוך בער נולד בשנת תרכ"ד בפודליבצ'ה פרבר העיר סלוצק, [אומרים שנולד בליל כ' כסלו], לאביו רבי שמואל דוד ולאמו מרת אסתר לאה. בילדותו למד אצל המלמד הישיש בעיר ר' ישראל יונה'ס, שאצלו למד גם רבי חיים סולובייצ'יק בילדותו. בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין, והחשיב עצמו כל הימים לתלמידו של רבי חיים סולובייציק. נשא תחילה לאשה את בתו של הגאון רבי נח רבינוביץ אב"ד טימקוביץ ושאדאווא בעהמ"ח שו"ת מי נח, אולם הזיווג לא עלה יפה. ונישא בשנית בשנת תרמ"ד למרת פייגה בת הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק.

רבי ברוך בער עם תלמידי ישיבתו

כאשר חמיו עבר לרבנות העיר קרמנצ'וג מילא את מקומו כרב העיר הלוסק, והוא עוד צעיר לימים. בשנת תרס"ד נקרא לכהן כראש ישיבת כנסת בית יצחק שנוסדה בסלבודקא, על שמו של רבי יצחק אלחנן ספקטור. כשנפטר חמיו נקרא למלא את מקומו ברבנות העיר קרמנצ'וג, ופתח שם ישיבה. ובשנת תרפ"א נמלטו מחמת הפוגרומים מהעיר, כמה שנים ישבו בווילנא, אך בתרפ"ו קבעו הרב והישיבה את מושבם בקמניץ. זמן קצר אחרי פרוץ המלחמה העולמית, נמלט עם הישיבה לוילנא על פי הוראתו של רבי חיים עוזר.

ביום ה' כסליו חלה והלך לעולמו בוילנא. הוא נקבר שם, בבית הקברות הישן - זארצא, ואף שלא היה עוד מקום לקברו שם, מצאו איזו פינה סמוכה לשביל, ומפאת צוק העתים לא הקימו מצבה על קברו עד היום. לאחרונה הצליחו לגלות את מקום קברו, על פי מיקום הקבר סמוך לשביל, והקימו מצבה על קברו.

  

על יחוסו של רבי ברוך בער, לא ידוע כמעט מאומה, אך בכל אופן פטור בלא כלום אי אפשר, וצריך לכתוב את הידוע על יחוסו, בתוספת פרטים מתוך פנקס הח"ק דסלוצק.

רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש

היום מלאו מאה שישים וחמש שנים לפטירתו של הגאון רבי אליהו ראגולר אב"ד קאליש .

ואלו תולדותיו, רבי אליהו נולד בשנת תקנ"ד לערך, את עיקר תורתו למד מפי אביו, בהיותו כבן שלש עשרה שנים, נשא לאשה את מרת גיטיל בת הנגיד רבי דוד גרדומר. כבר בצעירותו 'נתגלה' על ידי הגאון רבי חיים מרדכי מרגליות בעל השערי תשובה, שנזדמן לעירו, ופרסם לתושבי העיר את גדלותו בתורה. מסופר כי נסע לוולוז'ין ללמוד תורה מפי רבי חיים מוולוז'ין, ואמרו, כי חפץ ללמוד מפיו את חכמת הקבלה. ואחר כארבעה חודשים שב לעירו. בשובו נתמנה למו"ץ בעיר שאט, ובשנמת תקפ"א נתקבל לרב ומו"ץ בעיר ראגאלי, על שם עיר רבנותו הראשונה, נתפרסם בשם רבי אליהו ראגולר. בשנת תקפ"ד, עבר משם לכהן כרב בעיר וילאמפול - סלאבודקא, בפרברי קובנא, בשנת ת"ר עלה ונתעלה לכהן כאב"ד קאליש שבפולין, שם כיהן עד ליומו האחרון. נערץ על ידי גדולי דורו, ועוד הרבה אפשר לספר עליו, אך כבר באו הדברים עלי ספר 'תולדות אליהו'. רבי אליהו נפטר ביום י"ט חשוון תר"י, ונקבר בקאליש סמוך לקברו של המגן אברהם. נספד בספר רשפי קשת, מרבי אברהם מסטאוויסק, נדפס בקעניגסברג. גם רעייתו גיטל נפטרה באותה שנה ביום ח' טבת.

השאיר אחריו שלושים וחמשה ספרים בכתב יד, בנגלה ונסתר ושו"ת ועוד, והיו אצל בנו ר' יהושע. מתורתו נדפס ספר יד אליהו, מאה ועשרים תשובות הלכה למעשה, שנלקטו ונסדרו על ידי בנו רבי דוד מהלוסק, שאף כתב הערות בשם יד דוד.

צאצאיו:

רבי יהושע רבינוביץ אב"ד קלעצק וניעשוויז, נולד בשנת תקע"ח לערך, נפטר כ"ב אדר תרמ"ז נספד בספר מספד תמרורים, לרבי משה זלמן, וכן בספר גנת אגוז שחיבר ידיד נעוריו רבי אליעזר זלמן גראייבסקי.

רבי דוד מהלוסק, כאמור עסק בכתבי אביו והדפסתם.

רבי מרדכי צבי, חתן ר' אריה לייב דובראווער, והיה גר שם אצל חותנו, בדובראווי פלך הוראדנא, נפטר בשנת תרנ"ט ומנוחתו בהוראדנא.

ר' יעקב נפטר בעיר פראפאיסק ביום י' אייר תרנ"ה.

מרת חאסיע אשת ר' בנימין בינוש מרגליות מנובהרדוק.

מרת אסתר זלאטא בקוברין.

מרת פעסיא אשת ר' דב בער לעוויטין מפראפאיסק שאף הוא עסק בהוצאת כתבי רבינו ותולדותיו.

מרת פרומא ליבע אשת הנגיד ר' יוסף חיים ריפ מסלונים.

ליפמן בספרו מתולדות היהודים מונה עוד כמה רבנים הנמנים מצאצאיו של רבי אליהו. א. הגאון רבי חיים אב"ד רעוויל, לא מצאתי אודותיו פרטים ולא נודע לי כיצד הוא מצאצאי רבי אליהו. ב. הגאון רבי יוסף לייב בלוך היה מצאצאיו מצד אמו, וזה אינו נראה לי נכון, אם כי יתכן שהיו שארי בשר, כי מוצא משפחות שניהם הוא בעיר ראסיין.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא

אחרי אשר הזכרנו את יחוסו של רבי יצחק זילבר מכמה צדדים. נשאר לנו רק להזכיר את יחוסו מצד אמו, עץ משפחה מצד האם, עולה אל משפחות נכבדות בישראל, כמשפחות שפירא ולוריא, אך בתוכם משתלבים עוד פרטים על רבנים נוספים ידועים יותר וידועים פחות, והיחוס ממשיך ומסתעף מעלה בקודש כמה וכמה דורות.

כאמור במאמר הראשון, אמו של רבי יצחק, היתה מרת לאה גיטל לבית שפירא.

אביה היה הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא אב"ד ראגאווא.

רבי משה מישל שמואל, נולד בשנת תרט"ו, נקרא על שם דודו זקינו הגאון הצדיק רבי משה מישל שמואל לוריא אב"ד קראקינאווא.

נשא לאשה את בתו של הגאון רבי מרדכי אב"ד ראגאווא ופאסוואל, אשר גם על יחוסו ועל יחוס אשתו יש להאריך ולכתוב, ואי"ה עוד נעשה זאת. כבר בצעירותו נתמנה ר' משה מישל לכהן בפוניבז' על מקום זקינו והוא בן עשרים וארבע שנים בלבד, אחר כשלש שנים עבר לכהן כאב"ד בזופראן, ומשם נתמנה בשנת תרמ"ה לכהן בראגאווא על מקום חותנו, ועל שמה נתפרסם.

הגאון רבי משה מישל שמואל שפירא

רבי משה מישל היה מזקני וחשובי הרבנים בליטא, ובאספות הרבנים שנערכו אחרי המלחמה העולמית, היה רבי משה מישל מן היושבים בראש. נפטר בשנת תרצ"ג.

חיבר ספרים רבים במקצועות התורה, הארות השמש אודסה תרמ"ט, שכיות החמדה, תבואות שמש קיידאן תרפ"ט, מזרח שמש, עין השמש על ספר מהרי"ל קיידאן תרצ"ב. כמו כן הביא לדפוס את ספר חמדת שאול שחיבר זקינו הנ"ל. ועוד ספרים רבים והערות והארות רבות הנלוות לספרים אחרים שנדפסו בהשתדלותו ובהתערבותו.

צאצאיו:

א.      מרת לאה גיטל אשת רבי בן ציון זילבר רבה של קיידאן כאמור לעיל.

ב.      מרת חנה איטל אשת רבי אליהו סאבעל אב"ד טאוויאן פלך קאוונא, היא נפטרה צעירה. היה להם בן אחד בשם מרדכי פנחס הנזכר בספר 'להישאר יהודי'.

ג.       מרת שינע סירא אשת רבי אברהם בנימין רבינוביץ – טייץ אב"ד שובאט בקורלאנד, ובק"ק ליבענהוף, ובסוף ימיו באמריקה. הוא היה אחיו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה. מצאצאיו משפחה ענפה באמריקה.

ד.      מרת צירל אשת רבי חיים פאדראווסקי מקאברין.

ה.      מרים.

הרה"ק רבי אורי מראהטין

בל"ג בעומר שנה זו, מלאו מאה עשרים וחמש שנים לפטירתו של האדמו"ר רבי אורי מראהטין זיע"א. 

רבי אורי נולד בשנת תק"פ לערך לאביו רבי יצחק בטרטיקוב. לאחר שנפטר אביו, ונשאר אורי יתום, גדל בבית גיסו רבי אביגדור אייזן דלהלן. מילדותו היה נוסע עם אביו אל רבו האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרעטין, אשר שם עליו את עינו, עד אשר לימים בשנת תקצ"ח לקחו לחתן לנכדתו מרת שרה, בת בנו הרה"ק רבי אברהם. 

בשנת תרכ"ה לאחר שנפטר חותנו, נתמנה רבי אורי למלא את מקומו כמנהיגה של עדת חסידי סטרעטין, ובמשך עשרים וארבעה שנים נשא רבי אורי בעול ההנהגה, עד ליום פטירתו, כאמור ביום ל"ג בעומר תרמ"ט, רבי אורי הובא למנוחות בעירו ראהטין.

צאצאיו.

א.      רבי יהודה צבי השני מסטרעטין, נולד ט' אלול תר"ה, זוגתו מרת הינדא פערל ולאחריה אחותה מרת גיטל לאה בנות הרה"ק רבי שלמה טויב מראזדאל. כיהן כאב"ד סטרעטין על מקום זקינו, ולאחר פטירת אביו גם ניהל את עדת החסידים. נפטר י"ד אייר תרס"ז. צאצאיו נולדו מאשתו הראשונה, והם א. רבי אברהם לנגנר מקנייחניטש חתן רבי פנחס מסטרעטין. ב. רבי שלמה מראהטין. ג. רבי יצחק אייזיק לאנגנר נולד י"א שבט תרל"ו בסטרטין כיהן כממלא מקום אבותיו גם כאשר היגר לארצות הברית שם נפטר ביום כ"ב תמוז תש"ז זוגתו מרת רבקה רייזל בת רבי מרדכי בן רבי משולם פייש הלוי מטאהש. ד. רבי משה מקוזובה-סטרטין. ה. אשת רבי חיים אייזן בן דודו רבי אביגדור הנ"ל. ו. אשת רבי דוב בער מסטרטין-לבוב, בן רבי אלחנן מקאלושין.
ב.      רבי יצחק אהרן מראהטין. נולד בשנת תר"י לערך. נפטר כ"ו תמוז תרנ"א, כשנתיים לאחר פטירת אביו. בת אחת היתה לו, ושם בעלה אליעזר.
ג.       רבי ישראל מנחם אריה מבראדי. נפטר כ"א סיון תרפ"ב. זוגתו מרת יענטע אלטע בת רבי מרדכי הלר מירוסלב בן הרה"ק רבי משולם פייביש מבראדשין, וחתן הרה"ק רבי שמעון מיערוסלב. היא נפטרה ה' טבת תרצ"ו. בנותיהם מרת פערל אשת ש"ב רבי משה פנחס הלוי אייזן. מרת רבקה רוחמה אשת רבי משה מסטרטין טורונטו חותן רבי יוחנן טברסקי מטולנא. מרת שרה אשת רבי אורי מקנהעהניטש. מרת שיינדל ליבא נפטרה צעירה בבראדי.

תעלומה במשפחת רוקח צאצאי הרבי מבעלז

פנו אלי בני משפחה של האדמו"ר מברלין, רבי משה יחזקאל רוטנברג הי"ד, עם שאלות על יחוס משפחתם.

רבי משה יחזקאל היה בנו של האדמו"ר רבי יצחק מנחם רוטנברג מוואלברום שכיהן בבנדין, ונפטר זמן קצר לפני השואה ביום ב' שבט תרצ"ט, [ובחודש שעבר מלאו שבעים וחמש שנה לפטירתו]. אשתו של רבי משה יחזקאל, היתה מרת חיה.

רבי יצחק מנחם רוטנברג

רבי משה יחזקאל, בזמן מלחמת העולם הראשונה עבר לברלין, שם הקים בית מדרש, והתקבצו סביבו חסידים רבים שהיגרו אף הם מפולין. בעליית השלטון הנאצי, גורש מגרמניה ועבר לוינה, לאחר מכן נתפס ונכלא בדכאו, ועל פי המסופר נהרג בריגה.

בכ"א כסלו תרצ"ט בהיותו במחנה הריכוז בדכאו, פנו רבני ווארשא בקריאה אל הרב הרצוג לעזור לו לעלות לארץ ישראל, ולהצילו מן היסורים שעובר במחנה, על פי בקשת אביו הרה"צ רבי יצחק מנחם הלוי שליט"א מבענדין, כחודש וחצי לפני פטירתו של האב. המכתב נמכר בבית המכירות קדם.

רבי אליהו אליעזר דסלר בעל המכתב מאליהו

שישים שנה לפטירתו של המשגיח הנודע הגאון הצדיק רבי אליהו אליעזר דסלר, משגיח דישיבת פוניבז', אומנם את אילן היוחסין של משפחת דסלר, כבר הזכרנו בעבר בהרחבה רבה, לפני כשלש שנים, בעת שנפטר בנו רבי נחום זאב ביום י"ח שבט תשע"א, אבל בכל אופן, לא נימנע מלעסוק כאן שוב בדמותו, וביחוס משפחתו, ויבואו כאן גם חידושים שלא פורסמו במאמר ההוא.

ואמנם, ראוי וחשוב הוא לפרסם כאן את יחוסו של הרב דסלר, שכן הוא עצמו התעניין רבות במשפחתו, וערך רשימות ארוכות לתולדות משפחתו, ופירוט אילן היוחסין שלו, ועל בסיס רשימותיו אלו, ערך בנו את הספר 'אילנא דחיי'.

את החשיבות שראה הרב דסלר בהכרת היחוס, ניתן למצוא בכתביו הרבים, וכך כתב לבנו ר' נחום זאב במכתב משנת תרצ"ה, "הביטה אל צור חוצבת, זקניך גדולי עולם, זכותם יגן עליך ועלינו. הלוך בדרך זו אשר דרכו בה, ובודאי בעולם האמת כל חפצם ומגמתם לראות נינם ונכדם הולך בדרכם הקדוש, הוא דרך המוסר ויראת שמים באמת מקרב לב, ולא רק בפה כצפצוף העופות".

ואלו תולדותיו בקצרה, רבי אליהו אליעזר נולד ביום ט"ז סיון תרנ"ב בלייפאיה שבלטביה. בבחרותו למד בישיבת קעלם, בתקופת רבי צבי הירש ברוידא חתנו של הסבא. נסמך להוראה על ידי דודו הגאון רבי חיים עוזר גרודזינסקי. 

הרב אליהו דסלר

נשא לאשה את מרת בלומה בת רבי נחום זאב זיו ברוידא, ונכדתו של הסבא מקעלם. בשנת תרפ"ח נסע עם אביו לאנגליה לצורך טיפול רפואי

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה בעל חובת התלמידים

היום מלאו שבעים שנה, לעלייתו על המוקד של האדמו"ר רבי קלונימוס קלמיש שפירא מפיאסצנה, שנודע בעולם על שם ספרו החשוב חובת התלמידים.

רבי קלונימוס קלמיש, נולד לאביו רבי אלימלך שפירא מגרודזיסק, לעת זקנה, כאשר היה נשוי לאשתו השנה, חנה ברכה לבית הורוביץ, בתו של האדמו"ר מחענטשין. בהיותו כבן שלש, התייתם מאביו, ועבר לגדול אצל סבו, האדמו"ר רבי חיים שמואל מחענטשין. בהיותו כבן שש עשרה, נשא לאשה, את מרת חיה רחל לבית הופשטיין. סבתה של הכלה שרה דבורה, היתה אחות מאב של רבי קלמיש, וכך למעשה, היה נשוי לנכדת אחותו! בבית חותנו קיבל הרבה מתורת החסידות, מבית קוזניץ וקרלין.

רבי קלונימוס קלמיש מפיאסצנה.ויקיפדיה

לאחר פטירת חותנו, בהיותו אך כבן עשרים, החל רבי קלונימוס קלמיש, לכהן כאדמו"ר, את מושבו קבע בעיירה קטנה מדרום לווארשא בשם פיאסצנה, והצטרפו אליו חסידים, שהיו נמנים בין חסידי אביו, וחסידי חותנו.

את עיקר חייו, מסר למען חיזוק הבחורים, ועמידתם בניסיונות הדור והתקופה, לבל ימשכו אחר התנועות הלאומיות ויעזבו את הדת. הוא פיתח שיטת חינוך מיוחדת, המיוסדת על דרכי החסידות, אך בהתאמה מיוחדת לבני הנוער של ימיו, תוך כדי שימוש בכלים מודרניים, כירידה אל רמתו של הבחור הקורא, והדרכתו שלב אחר שלב. תלמידים רבים חבים לו את עולמם הרוחני.

בימות השואה, היה רבי קלמיש בגטו וורשא, ונתפרסם במאמציו הרבים, לקיים את מצוות התורה, גם בתנאים תת אנושיים כאלו ששררו בגטו. לאחר חיסול הגטו, בפסח תש"ג, נשלח למחנה הריכוז טרווניקי על יד לובלין, שם נרצח עם שאר יהודי המחנה, ביום ד' חשוון תש"ד.

צאצאיו:

צאצאי בעל השלחן שלמה

היום מלאו מאתיים וארבעים שנה לפטירתו של הגאון רבי שלמה זלמן מירקעס בעל השלחן שלמה. אמנם, על יחוסו כבר כתבנו כאן בעבר בפרוטרוט בסידרה של מאמרים ארוכים.

רבי שלמה זלמן מירקש אב"ד מיר בעל שלחן שלמה

יחוס משפחת מירקס להרמ"א ולשר שאול וואהל

עץ משפחת מירקש - פרק שלישי - קאליפארי

משפחת רבי שלמה זלמן מייזליש - היחוס מצד אמו

אך בכל אופן לא נשלמה המלאכה, ישנם צאצאים רבים שלו, שלא ידוע יחוסם המדוייק עד אליו, ובמאמר זה אביא רשימה של כמה רבנים כאלו, אשר מקובל שהם מצאצאיו של בעל השלחן שלמה.

• רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז, מחבר כמה ספרים על התורה ועל הש"ס שנשארו בכתבי יד. אבי רבי מרדכי, שהוא היה אביו או חותנו של רבי יוסף, שהוא היה אבי מרת מינה אשתו של הגאון רבי חיים דב רבינוביץ אב"ד טורעץ. שני בנים היו לו לרבי חיים דב, האחד רבי יוסף יצחק רבינוביץ אב"ד טורעץ, בעהמ"ח ברכת יצחק, ובראש הספר הוא כתב על זקינו רבי נפתלי הירץ אב"ד נעשוויז כי היה בנו של רבי שלמה זלמן מירקעש. אך כאמור, בן נוסף היה לו לרבי חיים דב, בשם רבי מרדכי אליהו רבינוביץ אב"ד איזבאלין, בעהמ"ח שו"ת נר למאור, ושם למרבה הפלא, הוא כותב על זקינו רבי נפתלי הירץ, שהיה רק מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס, ולא ממש בנו.

• רבי אשר דוב זוסמן דיליאון, הזכרנו בתוך דברינו במאמרים הנ"ל, את דבריו של בנו הגאון רבי יוסף זוסמנוביץ [חתן הגאון רבי משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה], בספרו 'משפט ירושת משרה', קובנה תרפ"ח, בהקדמתו שם שכותב וז"ל: והנה אבי הרב שליט"א הוא מנכדי הגאון שולחן שלמה. על תולדותיו וצאצאיו הארכנו לאחרונה, במאמר על משפחת יונגרייז בירושלים.

• ר' משה לייב בערינשטיין, רב בעיר עליזאבעטה שבארצות הברית, נולד בשנת תר"ל בעיר פיסעציע פלך מינסק, לאביו המופלג ר' יעקב מצאצאי שלחן שלמה. למד בישיבת וולוזין, ובשת תרמ"ב נסע לאמריקה. [המקור הוא בספר דור רבניו וסופריו, חלק חמישי, ונראה שיש שם קצת טעויות עם התאריכים]. ר' משה לייב ברנשטיין, עלה לאחר מכן לארץ ישראל, וקבע מושבו בירושלים, ואף כיהן כיושב ראש העדה החרדית.

• רבי מיכל שמעון איסקאלסקי שנשא לאשה את אחותו של הגאון רבי מאיר מארים מקוברין, אף הוא היה מצאצאיו של רבי שלמה זלמן מירקעס. הוא היה אבי ר' דובער איסקאלסקי שנפטר בשנת תר"פ ובניו היו רבנים באמריקה.

• ר' מרדכי הלפרין, מצאצאי סדר הדורות, אשתו מרת פייגה לבית שפירא, מצאצאי בעל השלחן שלמה, הורי ר' דב בער הלפרין מניעזין, שזו' שרה בת ר' שמואל גוטקין, ר' דב בער, נולד בשנת תרי"ט לערך, ונפטר בהיותו כבן שישים שנה בשנת תרע"ט.