סבא שלי היה רב... לא תמיד ידוע בדיוק, מי היה הסבא? מתי הוא חי? ואיפה בדיוק הוא ממוקם בעץ המשפחה? בבלוג אפשר להיעזר בבניית אילן יוחסין, במהלך עבודת השורשים, או סתם מחקר גנאלוגי. המצטטים, ראוי להם שיזכירו את מקור הציטוט.
יום שני, 9 בנובמבר 2015
רבי אריה ליב ברלינר אב"ד ברעסלא
יום חמישי, 6 באוגוסט 2015
הגאון רבי חנוך העניך דוב פאדווא
יום ראשון, 6 ביולי 2014
האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצ"ל
- אביו, רבי צבי הירש הלברשטאם אב"ד רודניק, נולד בשנת תר"י, נשא בראשונה אשה לבית משפחת הורוביץ, ולאחר פטירתה נשא בשנית, את מרת חיה מינדל לבית שפירא, נינת הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא בעל הבני יששכר מדינוב, כיהן כרב בניסקא וברודניק. נפטר ט"ו אב תרע"ח. מאשתו הראשונה נולדו לו, שנים, רבי נפתלי הלברשטאם אב"ד רודניק, ומרת פעסיל אשת ש"ב רבי משה הלברשטאם ב"ר אשר מאיר הלברשטאם מבוכניה, וכשנתאלמנה ממנו נישאה בשנית לשפירא. מאשתו השניה נולדו לו לרבי צבי הירש, בניו האחרים, רבי אברהם הלברשטאם אב"ד רודניק, ורבי יקותיאל יהודה דידן. מתורתו נדפס הספר צבי תפארה, נתניה תשס"ג, תשס"ו.
יום רביעי, 11 ביוני 2014
הגאון רבי רפאל יונה טיקוצינסקי
רבי רפאל טיקוצינסקי |
יום שני, 28 במאי 2012
צאצאי רבי יעקב מליסא
ספר מגילת סתרים שחיבר רבי יעקב מליסא, ונדפס בחייו |
- רבי מרדכי יהודה [לייב] לורברבוים, חתן רבי אהרן פרנקל מטרנופול מצאצאי רבינו יונה תאומים בעל הקיקיון דיונה. ר' מרדכי לייב היה גר בקאליש, לאחר מכן, בשנת ת"ר לערך, עלה לארץ ישראל ונתיישב בצפת. נפטר תמוז תרל"ד. צאצאיו: א. רבי משולם זלמן לארבערבוים מו"צ דק"ק זאלקווא, נולד בשנת תק"ץ לערך, זוגתו מרת פייגא בת ר' נחמן וונדר. בעהמ"ח ספר 'דעת ומזימה' על ש"ס ושו"ע מחידושי ר' משולם זלמן דמצ זאלקווא ובנו אברהם. (הבן ר' אברהם נתקבל בתרנ"ח למו"צ על מקום אביו). ב. ר' ראובן לוברבוים בזאלקווא נשא לאשה את מרת איידלה רבקה בת אחיו ר' משולם זלמן. ג. ר' ישראל יעקב שאול לורברבוים, נולד בשנת תקצ"ד לערך, עלה עם אביו כילד, וכל ימיו גר בעיר צפת, נשא לאשה את מרת שרה נכדת הרה"ק ר' שמעון מיערוסלב, עסק רבות ביחוס משפחתו, ואף התכתב על כך עם בני המשפחה שנשארו באירופה, ומכתבו נדפס בראש ספר חידושי הרד"ד. נפטר כ"ח אלול תרמ"ח [או תרנ"ה], נדפסו ממנו מעט חידושי תורה על המנחת חינוך. ד. ר' אליקים געצל לורברבוים.
יום רביעי, 16 במאי 2012
רבי יעקב מליסא מאה ושמונים שנה לפטירתו
יום ראשון, 8 באפריל 2012
רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פודגורזא
אתמול, ביום טוב הראשון של חג הפסח מלאו 110 שנים לפטירתו של הגאון רבי שמעון פרנקל תאומים אב"ד פאדגארזע, אשר בין צאצאיו נמנים הרבה רבנים בדורנו, למרות שהרבה מצאצאיו נספו בשואה. ואלו תולדותיו. נולד בשנת תר"י לאביו רבי יחזקאל שרגא פרנקל תאומים אב"ד קלאסני, בבחרותו נישא לנכדתו של האדמו"ר בעל הדברי חיים מצאנז, בת בנו רבי דוד הלברשטאם מקשאנוב. בהיותו בן שבע עשרה שנים, מינהו זקנו הדברי חיים לרב בעיר פאדגארזע, ונתן לו גיבוי מלא, על אף גילו הצעיר.
יחוסו
יום רביעי, 11 בינואר 2012
הגאון רבי חיים קרייזווירט - עשור לפטירתו
בתוך הגולה מגדולי התורה אשר הגלו אלינו מארץ פולין נמצא איש צעיר לימים כבן כ"ב שנה, עילוי נפלא הפלא ופלא, גאון מצויין ממש בקי בע"פ ממש בכל הש"ס עם תוספות ורובי הלכות הרמב"ם, ובשאר ספרים ראשונים ואחרונים ידיו רב לו, והוא גם מבין ומעמיק ומחדש חידושים נפלאים, והוא גם איש נעים ונחמד מתון ומנומס צנוע ומעלי טובא טובא ... בחור צעיר מצד זה וגאון ממש מצד זה... אין אני מן המפריזים על המדה ולא גדשתי את הסאה אלא מחקתיה הרבה...
כאמור, רבי חיים נפטר באנטוורפן, ביום ט"ז טבת תשס"ב, והובא לקבורות בהר המנוחות בירושלים.
בתו כתבה עליו את הספר 'חזון חיים'.
רבי חיים קרייזווירט בדרשת ההכתרה באנטוורפן |
לרגל המלחמה הרוסית יפנית נמלט בשנת תרס"ה לגליציה והתישב שם בעיר וואויניטש. לא עברו הימים וכבר יצאו לו מוניטין באזור ... כיון שגילו בני עדת וואויניטש את המאור הגנוז הזה אשר לאורו היו צריכים עמדו ומינוהו לרב ולמורה דרך עליהם... כל ימיו יגע ועמל בתורה בשקידה עצומה, והשאיר אחריו ברכה בירושתו הרוחנית המקיפה. ספרו 'בית אברהם' המלא מוסר ויראת שמים יצא לאור בשנת תרסט. מלבד זה נשארו בכתבים חבוריו 'שות מהריא' וספרו 'שמלה רחבה' על טרפות הראה, חבור נפלא שיגע בכתיבתו כעשר שנים. שני הספרים האלה טרם יצאו לאור ולצערנו הרב נאבדו כתבי היד בימי השואה ... אמונתו הזכה ועבודתו התמימה היו לאחדות בידו והתגלו ביתר שאת בימי חודש אלול, כל ימי חודש זה השתדל במלא כחו להתעלות ולהתקשר בעולמות עליונים, למד תקוני זהר ענה בצום נפשו, וכולו אומר קדושה וטהרה... בשנות הזעם חזר לקוזניץ מחוז מולדתו ונשמתו עלתה למרומים ושבה לבית אביה ביום א' דסוכות תש"ב לשכון כבוד בצלא דהימנותא דמחיצת קדושי עליון שנספו במחנה טרבלניקה בידי הגרמנים.
יום שלישי, 22 ביוני 2010
האדרת ממשפחת תאומים?
עד כה, מקובל היה לחשוב כי אין כל קשר בין האדרת, לבין משפחת תאומים המפורסמת, צאצאי הגאון ר' יונה תאומים אב"ד מיץ בעל ה'קיקיון דיונה'. וכל מה שנקרא האדרת בשם תאומים, הוא אך בגלל שנולד תאום עם אחיו רבי צבי יהודה.
והנה, בכתב העת 'מורי-ה' גליון קטז, הודפס מכתב שנשלח לאדר"ת מהגאון ר' יעקב תאומים אב"ד טארניגרד וקולומיה, [בן ר' אפרים אבד קריסניפאלי ואחיו של ר' משה אבד הורודונקא בעהמח שות דבר משה], המכתב הוא מכתב תורני ארוך, אך בראשו מובא ענין נוסף.
וכך הוא כותב,
רוב שלום וברכה יחולו על ראש שארי ומחו' הנ', הרב הגאון הגדול , מעוז ומגדול, חו"ב חוטר מגזע קדושים, כקש"ת מו"ה אלי' דוד ראבינאוויטץ תאומים נ"י האב"ד דק פאניוועז יע"א.
מכתבו הראשון גם השני הגיע עדי נכון. ... אמרתי לבל לאחר אף רגע מלהשיב לכת"ר על כל דברי מכתביו.
וחותם,
דברי שארו וידידו הדוש"ת נצח ומשתוקק ומתאוה לראותו וכתמיד מצדי בלו"נ, ויתקרבו ידידותינו, כי אם הנפשות רחוקות הלבבות יהיו קרובות, ומברכו בכ"ט.
כפי שכבר כתבנו בעבר, רבי אליהו דוד, היה מודע ליחוסו המשפחתי, וניסה לברר ככל שעלתה בידו. והמעט שידע כן כתב, והנה לנו עדות נוספת, להתענינותו של האדרת בנושא חקר המשפחה, וניסיונו להתחקות אחר מוצא משפחתו.
יום חמישי, 27 במאי 2010
האדרת ורבי יהושע לייב תוספאה - מחותנים?
בעבר כתבנו כאן רבות על משפחתו של רבי אליהו דוד רבינוביץ תאומים, אב"ד פוניבז' ומיר, ובסוף ימיו רבה של ירושלים.
כתבנו גם על רבי שמואל אביגדור תוספאה, אב"ד קרלין, מגדולי הדור, שהיה גיסו של רבי בנימין דיסקין מהוראדנא.
הקשר המשפחתי הקרוב בין השנים לכאורה, הוא על ידי שאחותו של האדרת, היתה אמו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, שהיה נשוי לנכדת רבי בנימין דיסקין. [אני כותב כאן בקצרה כי כבר כתבתי על כל זה בארוכה].
אלא, ששלח אלי אחד מן הקוראים, שלכאורה היתה קירבה יותר גדולה, האדרת בהגהותיו על הרמבם פרק ז מהלכות ברכות הלכה יב כותב כך:
קשה להגיד שמחותני, הכוונה לקירבה הרחוקה הידועה, שאחיין של האדרת, היה נשוי לבת דודתו של רבי יהושע לייב תוספאה.
אומנם, האדרת היה גם מחותן ממש עם רבי אליהו עקיבא, בנו של האדרת, ר' בנימין אברהם משה רבינוביץ היה חתנו של רבי אליהו עקיבא רבינוביץ, שהוא לכאורה היה חתן בן דודו של רבי יהושע לייב תוספאה.
אך זו עדיין קירבה רחוקה.
ובפרט, שעל ר' שמואל אביגדור עצמו, לא כתב האדרת "מחותני", רק על בנו ר' יהושע לייב.
מהי אם כן קירבת החיתון בין האדרת לרבי יהושע לייב תוספאה?
יום שני, 15 ביוני 2009
רבי בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו
יחוס גדול ורב היה לו לר' בנימין אב"ד וילקומיר, וכן כותב נכדו בהקדמה לספרו 'משנת ר' בנימין': "הזקנים שבדור שזכו להכיר אותו ... היו יכולים להמציא לנו חומר רב ... וליתן לנו ידיעה נאמנה מסדר יחוסו".
יום שלישי, 9 ביוני 2009
הרב אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה - מחקר משפחה
במאמר הקודם, הצגנו כמה שאלות, שקבלנו מידי הקוראים. וראשית, אודה בזה, לכל אלו ששלחו תשובות, כל התשובות נשמרו, ואי"ה בבוא העת, נשתמש בהם.
אחת מן השאלות היתה:
ר' אליהו עקיבא בה"ר דובער רבינוביץ מק"ק פאלטאווא, אשר הוציא לאור ירחון תורני הפלס. האם ידוע מי הם משפחתו של העורך הזה של הפלס?
נבוא בזה לפרט מעט אודות משפחתו של ר' אליהו עקיבא, מה שמצאנו בספרים וקיבלנו מסופרים.
וזה החילי:
"אגודת חסידים שלשה חברים" היו בעיר ראסיין, ר' שמואל חסיד [אבי אביו של ר' יעקב מבוסק בעהמ"ח זכרון יעקב, ושם בספר האריך בתולדות שלשת החסידים הנ"ל, נדפס וילנא תרל"ה] ר' משה מטעלז, והשלישי ר' מרדכי אשר בסוף ימיו היה אב"ד בפאקראיי. 'וינזרו שלשתם מכל חפצי תבל, וברוח קדשם אשר לבשתם, נצמדו יחד ללמוד בחסידות ובפרישות בקדושה ובטהרה חמש עשר שנים, ורק תורת ד' היתה חפצם יומם ולילה'.
אחד מן השלשה הנ"ל, ר' משה טעלזער, היה זקינו של ר' יחיאל מיכל יפה מוועקשנא פלך קובנא. [לא ברור אם היה זקינו של ר' יחיאל מיכל או של אשתו מרת פייגא]. ושם בעיר נולדו לו לר' יחיאל מיכל שלשה בנים ר' דובער רבינוביץ, ר' זאב הנקרא ר' וועלפציק בלאך שהיה מ"מ בביהמ"ד הויסמאן בקאוונא ויסד את הישיבה דמתקריא ישיבת ר' הירש'ל, ואחר כך נקראהישיבת חפץ חיים בסלובדקה. והשלישי ר' משה בלוך בעיר ריגא. ר' יחיאל מיכל ואשתו מרת פייגה נפטרו קרוב לשנת ת"ר בזמן קצר זה אחרי זה. ושלושת היתומים נשארו לנפשם, וגדלו אצל קרוביהם בעיר.
הגדול שבהם דובער, נשלח לדודו האחד שהיה גר בעיר שאד או שאט, ושם למד אצל הרב דמתא, ויצא שמו לתהלה בשם 'העילוי הוועקשנאי'. כעבור עוד שנה נשלח משם, אל העיר הגדולה קובנה שם גם היה אצל בני משפחתו שהיו עשירים ונכבדים. בקובנא נלקח על ידי רב העיר ר' מנדל, ללמדו בחברותא עם בנו העלוי הנפלא, שלאחר מכן גדל והיה לאחד מגדולי הדור, הלא הוא הגאון ר' אליעזר שמחה רבינוביץ אב"ד לומזא ועוד.
בהיותו בן שבע עשרה שנה לערך, בשנת תר"ו, התחתן ר' דובער הצעיר, עם מרת רבקה, בתו של הגאון הצדיק ר' בנימין גאב"ד פיקעלין, שלימים נתמנה לרב העיר שילעל, ואחר מכן בראגאלי, ובסוף בוילקומיר. אמרו עליו על ר' בנימין 'בודאי לא היה בהצדיק הזה שום חטא, לפי שחי בדור שהיו מקורבים לתורה ומרוחקים מן החטא', [קול ברמה, ר' אברהם הופנברג, וילנא תרס"ו, עמ' 28] 'לא היה אוכל סעודת הרשות והי' מסיים מסכת בכל יום לסעודת הצהריים' [בהקדמה לספר דבר אמת]. אמנם, עיקר פרסומו של ר' בנימין בעולם, הוא בהיותו אביו של הגאון ר' אליהו דוד רבינוביץ תאומים, בעל האדרת, הגאב"ד דמיר, פוינבז', ובסוף ימיו בירושלים. והארכנו במאמר נפרד אודות ר' בנימין אב"ד וילקומיר ומשפחתו.
בי"ד אלול בשנת תר"ח נפטרה מרת טויבא אשתו של ר' בנימין, והוא נשא בזיווג שני, אלמנה מטעלז, הלך לו ר' דובער לעיר הבירה וילנא, שם למד בצוותא חדא עם ר' שמואל שטראשון הרש"ש, ועם ר' שמואל ליופצער [היה נראה לי שהכוונה לר' שמואל באקשטר מלובטש, וראה עוד למטה בתגובות], בוילנא שהה חמש שנים בלימודו, עד שנסמך לרבנות מחכמי וילנא ועוד. ושמו יצא לתהלה, גם כדרשן נפלא, פה מפיק מרגליות בהלכה ובאגדה. כשחותנו ר' בנימין, עזב את העיר שילעל, והלך לו לרבנות ראגאלי, המליץ לבני העיר, לקחת כממלא מקומו את חתנו ר' דובער, וישבעו ממנו בני העיר רצון להפליא, במשך שש שנים, כיהן שם כרבנות, [אחרי כמה שנים כיהן ברבנות העיר, גיסו ומחותנו ר' צבי יהודה תאומים, חותנו השני של ר' אברהם יצחק הכהן קוק] ומשם נתקבל לרבנות בפיאנטיצא פרבר של העיר לומזא [פיונטיצקי].
ר' דובער רבינוביץ נפטר ב' דשבועות תרמ"ח, ומנוחתו כבוד בלומזא. 25 שנה לאחר פטירתו, הדפיס בנו ר' אליהו עקיבא מעט מתורתו של ר' דובער, וקרא לספרו 'דבר אמת', נדפס בפולטבא תרע"ג, ובו הקדמה המפרטת מעט מתולדות חייו.
צאצאיו של ר' דובער רבינוביץ הם:
א. הבכור, ר' יחיאל מיכל רבינוביץ נפטר צעיר בן כ"ה שנים, ר"ח אדר א' תרל"ב, בעיר אסטראווא פלך לאמזא, שם היה סמוך על שלחן חותנו הגאב"ד, ר' שרגא פייבל סרנא [ר' שרגא פייבל תלמידו של ר' חיים מוולוזין, היה אחר כך אב"ד סאקאלקא והאראדאק אצל ביאליסטוק, הוא נפטר יב שבט תרנב, והוא זקינו של הג"ר ר' יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון], ונשאר ממנו בן אחד, בשם בנימין יצחק רובינשטיין ודר בעיר שאוויל.
ב. ר' משה רבינוביץ מקאווארסק.
ג. ר' אליהו עקיבא רבינוביץ מפולטבה, אשר נשוב ונדבר עליו בהמשך.
ד. ר' אברהם בנימין אשכנזי – טייץ אב"ד סובאט וליבענהאף, ובסוף ימיו באמריקה. זו' מרת שינע סירא בת ר' משה מישל שמואל שפירא ראב"ד דק"ק ראגאווא.
ה. מרת שרה מלכה אשת ר' יעקב רבינוביץ אב"ד ראגאלי בן דודה ר' צבי יהודה רבינוביץ תאומים הנ"ל.
ר' אליהו עקיבא רבינוביץ נולד בשנת תרכ"א. הוא נשא לאשה, את מרת מרים רחל בתו של ר' אליהו רוזנברג מוורשא, אשר אשתו מרת שרה דבורה היתה בתו של ר' בנימין דיסקין הגאב"ד לומזא, ואחותו של המהרי"ל דיסקין.
לאחר פטירת אביו, כיהן ר' אליהו עקיבא על מקומו ארבע שנים כרב בפיונטיצא, לאחר מכן היה אב"ד בקנישין ולבסוף בפולטבה. יסד והוציא לאור את העיתונים, הפלס והמודיע, חיבר ספר 'חסד למשיחו' על מגילת רות, ו'ציון במשפט' בנושא הציונות, היה ממיסדי אגודת ישראל, לאחר שנואש מן ההסתדרות הציונית.
ר' אליהו עקיבא, נפטר בכ"ד ניסן, אסרו חג דפסח, תרע"ז. אשתו נפטרה י' סיון תרפ"א. שניהם בפולטבה.
צאצאיו של ר' אליהו עקיבא:
א. הבכור ר' אברהם בנימין רבינוביץ, למד אצל החפץ חיים ברדין, ואחר כך עלה ללמוד בירושלים, בישיבת תורת חיים, ולמד שם שלש שנים אצל ר' יצחק ירוחם דיסקין ור' יוסף חיים זוננפלד.
ב. בתו מרת חיה פייגה נישאה לש"ב ר' אברהם משה בנו של האדרת.
ג. ר' צבי יהודה רבינוביץ, בשנת תרפ"ב היגר לבואנוס איירס, בעהמ"ח 'ילקוט המועדים', בואנוס איירס תש"ג.
ד. ר' נחמיה רבינוביץ מלומזא הי"ד.
תודתי נתונה לידידי הר"ר יהודה אהרן הורוביץ, מבכירי החוקרים בשדה היוחסין, על עזרתו הרבה בענין משפחה זו, ובכלל.