פריצת הרוק האלטרנטיבי - שנות התשעים
באמצע שנות השמונים הרוק הישראלי היה לעובדה מוגמרת, אבל התחיל לדשדש במקום. כוכבי הרוק שפרתו בסוף שנות הששים התבגרו, ואיתם הקהל שלהם. דור חדש היה מוכן לקחת את הפיקוד. הדור הזה הגיע כמו קודמו מהשוליים, ממועדוני הפאנק והרוק האלטרנטיבי של תל אביב צמחה תרבות נגד, בוטה יותר, רועשת יותר ומחוברת לז'אנרים אלטרנטיביים שפרחו במערב.
הראשון שחדר למרכז היה אהוד בנאי, נצר לשושלת הבידור המפורסמת. ב-1986 כיכב על הבימות עם "מאמי", אופרת הרוק הפוליטית שהלחין, ושנה לאחר מכן הוציא אלבום הבכורה שלו: "אהוד בנאי והפליטים". האלבום לא היה דומה לאף אלבום שנשמע בארץ קודם לכן, רוק אלטרנטיבי משולב במוזיקת עולם עם טקטטים פוליטיים נוקבים. שנה לאחר מכן, עם התפרקות להקתם המצליחה: "מינימל קומפקט", שבו לארץ רמי פורטיס וברי סחרוף. שני נסיכי המוזיקה האלטרנטיבית בחליטו להוציא אלבום רוק בעברית, לפני שישובו לסצינה האלרנטיבית המצליחה במערב אירופה, אך ההצלחה המסחררת של אלבום: "סיפורים מהקופסא" גרמה להם להישאר בארץ, ולהמשיך ליצור בעברית. גם הם הבינו שהמציאות השתנה, הטלוויזיה והרדיו היו פתוחים מתמיד להשמיע קולות חדשים ואחרים, ותרבות המקומונים בערים הגדולים חשפה את קהל הקוראים בנעשה ב"ביצות הרוק" המקומיות, בכל פיפס שהתרחש במועדונים כ"רוקסן" בתל אביב, "העיר השנייה" בחיפה, בקיום סטיבלי רוק גדולים בערד, צמח ואילת, ובתחושה שהרוקנרול הוא המקום הנכון להיות בו.
עם תחילת שנות התשעים כבשו את הרדיו ואת אולמות המופעים האמנים האלטרנטיביים לשעבר. להקת השנה היתה נוער שוליים, וכוכבים שהביאו קול אחר, מהוסס יותר, פגיע יותר, רחוק מכל מה שייצגה "ארץ ישראל הישנה והטובה" חדרו למרכז. באותם שנים צמחו כוכבים כאביב גפן וטל גורדון להקות כאיפה הילד, החברים של נטאשה, מופע הארנבות של ד"ר קספר ומוניקה סקס.
בניגוד לעגמומיות שאפיינה את הרוק האלטרנטיבי של סוף שנות השמונים, הרוק של שנות התשעים התבסס כאופטימי ומלא ביטחון עצמי. סיום המלחמה הקרה והסכמי אוסלו, ליברליזציה ושפע וכלכלי יחסי הפכו את ישראל למדינה הרבה יותר מערבית, מעודכנת וחוגגת, בדיוק כמו ארצות הברית ומוזיקת הגראנג' ובריטניה וסגנון הבריטפופ.
אבל החגיגה נקטעה במפתיע, ב-4 בנובמר 1995.רצח רבין סיים את החגיגה, הקהל ואמצעי התקשורת החליפו אווירה, המוזיקה הרגועה השתלטה, וליצדה ז'אנרים אחרים כמו פופ ים תיכוני ומוזיקת טראנס צמחו. מועדון הרוקסן נסגר, ומרבית הלהקות מהדור הזה התפרקו.
מאז הרוק לא הצליח להתאושש, והוא כבר לא חלק מהזרם המרכזי של המוזיקה הישראלית, אך הוא ממשיך לחיות ולבעוט, ללבוש ולפשוט צורות, להתחדש ולהשתנות.
