על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
ברכת המזון
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
הודו - בני ישראל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
הודו - בני ישראל
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
הודו - בני ישראל אמיר אפטקר
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
-
4.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אביהו לוי
-
5.
תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
|
ברכת המזון / מרוקו תהלים סז לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מִזְמוֹר שִׁיר: אְֶלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ, יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ, בְּכָל־גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי־תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל־אַפְסֵי־אָרֶץ: אֲבָרְכָה אֶת־ה' בְּכָל־עֵת, תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי: סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־ מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם: תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ: וַיְדַבֵּר אֵלַי, זֶה הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר לִפְנֵי ה': זימון המזמן פותח: הַב לָן וְנִבְרִיךְ בִּרְשׁוּת מַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא. המסובין עונים: שָׁמַיִם. המזמן: נְבָרֵךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ. המסובים: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ, וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. ברכת הזן בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל הַזָּן אוֹתָנוּ וְאֶת־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ, בְּחֵן בְּחֶסֶד בְּרֶוַח וּבְרַחֲמִים רַבִּים. נֹתֵן לֶחֶם לְכָל־בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא־חָסַר לָנוּ, וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל, וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל, וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל־ בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא, בְּרַחֲמָיו וּבְרֹב חֲסָדָיו, כָּאָמוּר: פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַזָּן אֶת־הַכֹּל. ברכת הארץ נוֹדֶה לְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, עַל־שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה, טוֹבָה וּרְחָבָה, בְּרִית וְתוֹרָה, חַיִּים וּמָזוֹן, עַל־ שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל־בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל־ תּוֹרָתְךָ שֶׁלִּמַּדְתָּנוּ, וְעַל־חֻקֵּי רְצוֹנָךְ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל־חַיִּים שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל־הַמָּזוֹן שֶׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ. בחנוכה ובפורים אומרים כאן "על הנסים". עַל־הַכֹּל ה' אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ, וּמְבָרְכִים אֶת־שְׁמָךְ, כָּאָמוּר: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ, וּבֵרַכְתָּ אֶת־ה' אֱלֹהֶיךָ, עַל־הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן־ לָךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה', עַל־הָאָרֶץ וְעַל־הַמָּזוֹן. ברכת בונה ירושלים רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ, עָלֵינוּ, וְעַל־יִשְׂרָאֵל עַמָּךְ, וְעַל־יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְעַל־הַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדָךְ, וְעַל־הֵיכָלָךְ, וְעַל־מְעוֹנָךְ, וְעַל־דְּבִירָךְ, וְעַל־הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אָבִינוּ רְעֵנוּ, זוּנֵנוּ, פַּרְנְסֵנוּ, כַּלְכְּלֵנוּ, הַרְוִיחֵנוּ, הַרְוַח לָנוּ מְהֵרָה מִכָּל־צָרוֹתֵינוּ. וְנָא, אַל־ תַּצְרִיכֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, אֶלָּא לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה וְהָרְחָבָה, הָעֲשִׁירָה וְהַפְּתוּחָה, יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא נִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחָךְ — תַּחֲזִירֶנָּה לִמְקוֹמָהּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בשבת מוסיפים: רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי, הַשַּׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כִּי יוֹם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא מִלְּפָנֶיךָ. נִשְׁבֹּת בּוֹ, וְנָנוּחַ בּוֹ, וְנִתְעַנֵּג בּוֹ, כְּמִצְוַת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ, וְאַל־תְּהִי צָרָה וְיָגוֹן בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַנֶּחָמוֹת. וְגַם שֶׁאָכַלְנוּ וְשָׁתִינוּ - חָרְבַּן בֵּיתְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ לֹא שָׁכַחְנוּ, אַל־ תִּשְׁכָּחֵנוּ לָנֶצַח וְאַל־תִּזְנָחֵנוּ לָעַד, כִּי אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ אָתָּה. בראש חודש ובמועדים אומרים כאן יעלה ויבוא. וְתִבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. (ויאמר בלחש:) אָמֵן. ברכת הטוב והמטיב בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אַדִּירֵנוּ, בּוֹרְאֵנוּ, גּוֹאֲלֵנוּ, קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל. שֶׁבְּכָל־יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב לָנוּ, הוּא מֵטִיב לָנוּ, הוּא יֵיטִיב לָנוּ, הוּא גְמָלָנוּ, הוּא גוֹמְלֵנוּ, הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד — חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, וְרֶוַח וְהַצָּלָה, וְכָל־טוֹב. הרחמן הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח עַל־כִּסֵּא כְבוֹדוֹ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח בָּנוּ לְדֹר דּוֹרִים. הָרַחֲמָן הוּא קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים. הָרַחֲמָן הוּא יִתְפָּאַר בָּנוּ לְנֵצַח נְצָחִים. הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ - בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, בְּרֶוַח וְלֹא בְצִמְצוּם. הָרַחֲמָן הוּא יִתֵּן שָׁלוֹם בֵּינֵינוּ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח בְּרָכָה רְוָחָה וְהַצְלָחָה, בְּכָל־מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. הָרַחֲמָן הוּא יַצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֵינוּ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבֹּר עֹל גָּלוּת מְהֵרָה מֵעַל־צַוָּארֵנוּ. הָרַחֲמָן הוּא יוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. הָרַחֲמָן הוּא יִרְפָּאֵנוּ רְפוּאָה שְׁלֵמָה - רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ וּרְפוּאַת הַגּוּף. הָרַחֲמָן הוּא יִפְתַּח לָנוּ אֶת־יָדוֹ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ כָּל־אֶחָד וְאֶחָד מִמֶּנּוּ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ — אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב — בַּכֹּל, מִכֹּל, כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ יַחַד בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יִפְרֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמוֹ. בסעודת המילה: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה — אֲבִי הַבֵּן, הוּא וְאִשְׁתּוֹ הַיּוֹלֶדֶת, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־הַיֶּלֶד הַנּוֹלָד, וּכְשֵׁם שֶׁזִּכָּהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא לְמִילָה, כָּךְ יְזַכֵּהוּ לְהִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמִצְוֹת וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־מַעֲלַת הַסַּנְדָּק וְהַמּוֹהֵל וּשְׁאָר הַמִּשְׁתַּדְּלִים בַּמִּצְוָה, הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם. בשבת: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים. בראש־חודש: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת־הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. בראש־השנה: הָרַחֲמָן הוּא יְחַדֵּשׁ עָלֵינוּ אֶת־הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה. בסוכות: הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִישֵׁב בְּסֻכַּת עוֹרוֹ שֶׁל לִוְיָתָן. הָרַחֲמָן הוּא יַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ שֶׁפַע קְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה מִשִּׁבְעָה אֻשְׁפִּיזִין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, זְכוּתָם תְּהֵא מָגֵן וְצִנָּה עָלֵינוּ. במועדים: הָרַחֲמָן הוּא יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם. ביום־טוב: הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב. הָרַחֲמָן הוּא יִטַּע תּוֹרָתוֹ וְאַהֲבָתוֹ בְּלִבֵּנוּ, וְתִהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל־פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא. וְיִהְיוּ כָל־מַעֲשֵׂינוּ לְשֵׁם שָׁמַיִם. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־הַשֻּׁלְחָן הַזֶּה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו, וִיסַדֵּר בּוֹ כָּל־מַעֲדַנֵּי עוֹלָם, וְיִהְיֶה כְּשֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, כָּל־רָעֵב - מִמֶּנּוּ יֹאכַל, וְכָל־צָמֵא - מִמֶּנּוּ יִשְׁתֶּה, וְאַל־יֶחְסַר מִמֶּנּוּ כָּל־טוּב לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. ברכת האורח הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וּבַעַל הַסְּעוּדָה הַזֹּאת, הוּא וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ וְכָל־ אֲשֶׁר לוֹ, בְּבָנִים שֶׁיִּחְיוּ וּבִנְכָסִים שֶׁיִּרְבּוּ, בָּרֵךְ ה' חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה, וְיִהְיוּ נְכָסָיו (וּנְכָסֵינוּ) מֻצְלָחִים וּקְרוֹבִים לָעִיר, וְאַל־יִזְדַּקֵּק לְפָנָיו (וְלֹא לְפָנֵינוּ) שׁוּם דְּבַר חֵטְא וְהִרְהוּר עָוֹן, שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ כָּל־הַיָּמִים בְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, לֹא יֵבוֹשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא יִכָּלֵם לָעוֹלָם הַבָּא. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן. בסעודת חתן: הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־הֶחָתָן וְהַכַּלָּה בְּבָנִים זְכָרִים לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת־כָּל־הַמְסֻבִּין בַּשֻּׁלְחָן הַזֶּה, וְיִתֶּן־לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה לַעֲבוֹדָתוֹ. הָרַחֲמָן הוּא יְחַיֵּנוּ וִיזַכֵּנוּ וִיקָרְבֵנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. מַגְדִּיל (בשבת, יום טוב, חול המועד וראש חודש: מִגְדּוֹל) יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ, וְעֹשֶׂה־חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ — לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד־עוֹלָם: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ, וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא־יַחְסְרוּ כָל־טוֹב: נַעַר הָיִיתִי גַּם־זָקַנְתִּי, וְלֹא־רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ־לָחֶם: כָּל־הַיּוֹם חוֹנֵן וּמַלְוֶה, וְזַרְעוֹ לִבְרָכָה: מַה־ שֶּׁאָכַלְנוּ יִהְיֶה לְשָׂבְעָה, וּמַה־שֶּׁשָּׁתִינוּ יִהְיֶה לִרְפוּאָה, וּמַה־שֶּׁהוֹתַרְנוּ יִהְיֶה לִבְרָכָה, כְּדִכְתִיב: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם, וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר ה': בְּרוּכִים אַתֶּם לַה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּה', וְהָיָה ה' מִבְטַחוֹ: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת־ עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. על-פי סידור "עוד יוסף חי" בהוצאת יוסף מזרחי. |
|
ברכת המזון, הברכה היחידה שעליה יש ציווי מפורש בתורה, היא ברכה הנאמרת לאחר ארוחה שבה נאכל לחם. מקור הציווי בחומש דברים: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח, י). מערכת הברכות המפותחת שבה, המהווה חלק בלתי נפרד מעולמו של היהודי שומר המצוות, נקבעה והתמסדה בידי חכמי המשנה. נוסח הברכה הלך והתפתח במרוצת השנים מהצהרה קצרה ועניינית – בריך רחמנא מריה דהאי פיתא (ברוך הרחמן, בעליו של הלחם הזה), לנוסח בן ארבע ברכות, שבו נכללות תוספות מיוחדות לימים ולאירועים שונים. נראה שהמקום המרכזי שהאכילה תופסת בחיינו עודד את פיתוחה של ברכה זו לכלל תפילה המתייחסת למכלול נושאים שלם. בקהילות רבות נאמרת ברכת המזון בפי אדם אחד בנעימה ובניגון, כשקטעים אחדים מושרים יחד. כמו כן, כמה פיוטים חוברו לפי מתכונת הברכה, המפורסם שבהם הוא "צור משלו אכלנו". בסידורים מסוימים נדפס נוסח קצר של ברכת המזון לנשים, שבעצם מיועד לאלה שאינם יודעים לקרוא היטב, ובעבר היו אלה הנשים שלא זכו לקבל חינוך מתקדם. בימינו חיבר הרב יצחק עבאדי נוסח מקוצר של ברכת המזון לכל המתקשים בקריאת הנוסח המלא. ברכת המזון מורכבת מארבע ברכות עיקריות ומנספח. תוכלו לקרוא בהרחבה על כל ברכה בדף המיועד לה באתר. כאן נסקור אותן בקצרה: הברכה הראשונה, ברכת הזן, עוסקת בנושא המרכזי של ברכת המזון - הודאה לבורא על שהוא מספק מזון לכל היצורים ביקום. הברכה השנייה חותמת בהודאה לה' על הארץ ועל המזון ומוסיפה את רעיון בחירת עם ישראל. הברכה מזכירה את יציאת מצרים ולחלק מהנוסחים גם את מתן התורה וברית המילה. הברכה השלישית חותמת במלים "בונה ירושלים". המזון משולב בה בתוך בקשת רחמי שמים על העם, הארץ והמקדש ותפילה לבניין בית המקדש בעתיד. הברכה הרביעית, "ברכת הטוב והמיטיב", אינה מזכירה את המזון, ומורגשת כהתפרצות תפילה ספונטאנית. ברכה זו, שעל פי חז"ל נתקנה בסיומו של מרד בר כוכבא, משקפת תקופה שבה אנשים פונים בייאושם לבורא עולם בניסיון להביע את ביטחונם המלא בו, כי מבלעדיו אין הם רואים כל תקוה. לאחר הברכה הרביעית מופיע רצף בקשות קצרות המופנות אל הרחמן ונאמרות בלשון רבים. בקשות אלו נאמרות לרוב בפי המברך בקול רם, תוך מענה אמן מפי המסובים, וכך נוצרת אווירת שיתופיות והדדיות. לרצף זה מוכנסת ברכת האורח, המברך את המארחים הנדיבים ואת השולחן שעליו אכלו. כמו בברכה הראשונה, גם רצף זה משקף את מרכזיותה של האכילה, במיוחד בצוותא, בחברה האנושית. בהמשך מופיע שרשור נאה של פסוקים הקשורים לאכילה, שפע ובריאות. בחלק מהנוסחים הברכה נחתמת במימרה המפורסמת "עושה שלום במרומיו" וכו', אולי משום שהאכילה המשותפת מסמלת שלום. |
| כותר |
ברכת המזון |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
ברכת המזון, הברכה היחידה שעליה יש ציווי מפורש בתורה, היא ברכה הנאמרת לאחר ארוחה שבה נאכל לחם. מקור הציווי בחומש דברים: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ" (דברים ח, י).
מערכת הברכות המפותחת שבה, המהווה חלק בלתי נפרד מעולמו של היהודי שומר המצוות, נקבעה והתמסדה בידי חכמי המשנה. נוסח הברכה הלך והתפתח במרוצת השנים מהצהרה קצרה ועניינית - בריך רחמנא מריה דהאי פיתא (ברוך הרחמן, בעליו של הלחם הזה), לנוסח בן ארבע ברכות, שבו נכללות תוספות מיוחדות לימים ולאירועים שונים. נראה שהמקום המרכזי שהאכילה תופסת בחיינו עודד את פיתוחה של ברכה זו לכלל תפילה המתייחסת למכלול נושאים שלם.
בקהילות רבות נאמרת ברכת המזון בפי אדם אחד בנעימה ובניגון, כשקטעים אחדים מושרים יחד. כמו כן, כמה פיוטים חוברו לפי מתכונת הברכה, המפורסם שבהם הוא "צור משלו אכלנו".
בסידורים מסוימים נדפס נוסח קצר של ברכת המזון לנשים, שבעצם מיועד לאלה שאינם יודעים לקרוא היטב, ובעבר היו אלה הנשים שלא זכו לקבל חינוך מתקדם. בימינו חיבר הרב יצחק עבאדי נוסח מקוצר של ברכת המזון לכל המתקשים בקריאת הנוסח המלא.
ברכת המזון מורכבת מארבע ברכות עיקריות ומנספח. תוכלו לקרוא בהרחבה על כל ברכה בדף המיועד לה באתר. כאן נסקור אותן בקצרה:
הברכה הראשונה, ברכת הזן, עוסקת בנושא המרכזי של ברכת המזון - הודאה לבורא על שהוא מספק מזון לכל היצורים ביקום. הברכה השנייה חותמת בהודאה לה' על הארץ ועל המזון ומוסיפה את רעיון בחירת עם ישראל. הברכה מזכירה את יציאת מצרים ולחלק מהנוסחים גם את מתן התורה וברית המילה. הברכה השלישית חותמת במלים "בונה ירושלים". המזון משולב בה בתוך בקשת רחמי שמים על העם, הארץ והמקדש ותפילה לבניין בית המקדש בעתיד. הברכה הרביעית, "ברכת הטוב והמיטיב", אינה מזכירה את המזון, ומורגשת כהתפרצות תפילה ספונטאנית. ברכה זו, שעל פי חז"ל נתקנה בסיומו של מרד בר כוכבא, משקפת תקופה שבה אנשים פונים בייאושם לבורא עולם בניסיון להביע את ביטחונם המלא בו, כי מבלעדיו אין הם רואים כל תקוה.
לאחר הברכה הרביעית מופיע רצף בקשות קצרות המופנות אל הרחמן ונאמרות בלשון רבים. בקשות אלו נאמרות לרוב בפי המברך בקול רם, תוך מענה אמן מפי המסובים, וכך נוצרת אווירת שיתופיות והדדיות. לרצף זה מוכנסת ברכת האורח, המברך את המארחים הנדיבים ואת השולחן שעליו אכלו. כמו בברכה הראשונה, גם רצף זה משקף את מרכזיותה של האכילה, במיוחד בצוותא, בחברה האנושית.
בהמשך מופיע שרשור נאה של פסוקים הקשורים לאכילה, שפע ובריאות. בחלק מהנוסחים הברכה נחתמת במימרה המפורסמת "עושה שלום במרומיו" וכו', אולי משום שהאכילה המשותפת מסמלת שלום.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
