קול

Hebrew

Etymology 1

Root
ק־ו־ל (q-w-l)

Cognate with Aramaic קָלָא (qālā), Ge'ez ቃል (ḳal, “voice”), and related to Arabic قَوْل (qawl, “saying”).

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kol/
• (Ashkenazi Hebrew) IPA^(key): /kojl/
• (Sephardi Hebrew) IPA^(key): /kol/
• (Syrian Hebrew) IPA^(key): /qoːl/, [ʔoːl]
• (Yemenite Hebrew) IPA^(key): /ɡøːl/
• (Tiberian Hebrew) IPA^(key): /qoːl/
• (Biblical Hebrew) IPA^(key): /qoːl/
• Homophone: כָּל (kol) (Modern Hebrew)

Noun

קוֹל • (kol) m (plural indefinite קוֹלוֹת, singular construct קוֹל־)

1. voice (also in its figurative senses of statement, opinion, or order)
2. sound (see also צליל)
3. (Modern) vote

Declension

Declension of קוֹל

Number	Isolated forms		With possessive pronouns
	State	Form	Person	singular		plural
				m.	f.	m.	f.
singular	indefinite	קוֹל	first	קוֹלִי		קוֹלֵנוּ
	definite	הַקּוֹל	second	קוֹלְךָ	קוֹלֵךְ	קוֹלְכֶם	קוֹלְכֶן
	construct	קוֹל־	third	קוֹלוֹ	קוֹלָהּ	קוֹלָם	קוֹלָן
plural	indefinite	קוֹלוֹת	first	קולותיי / קוֹלוֹתַי		קוֹלוֹתֵינוּ
	definite	הַקּוֹלוֹת	second	קוֹלוֹתֶיךָ	קולותייך / קוֹלוֹתַיִךְ	קוֹלוֹתֵיכֶם	קוֹלוֹתֵיכֶן
	construct	קוֹלוֹת־	third	קוֹלוֹתָיו	קוֹלוֹתֶיהָ	קוֹלוֹתָם	קוֹלוֹתָן

Derived terms

• בְּקוֹל רָם (b'kól ram)
• בקולי קולות
• בת־קול
• גל קול
• מיתרי הקול
• קוֹלְנוֹעַ (kolnóa')
• קול ישראל
• קול צף
• קול קורא
• קול קורא במדבר
• קולי
• קולני
• רַמְקוֹל (ramkol)
• שמע בקול

 

References

• H6963 in Strong, James (1979) Strong’s Exhaustive Concordance to the Bible

Etymology 2

From the English adjective cool.

Pronunciation

• (Modern Israeli Hebrew) IPA^(key): /kul/

Adjective

קוּל • (kul) (feminine קוּלית, masculine plural קוּלִים, feminine plural קוּלִיוֹת)

1. (colloquial) (slang) cool person
2. (colloquial) (slang) fashionable, popular (person or thing)

Derived terms

• קוליות

See also

• קר רוח
• גזעי
• חברמן

Yiddish

Etymology

From Hebrew קוֹל (kól).

Noun

קול • (kol) n, plural קולער (keler), diminutive קולכל (kelekhl)

1. voice, cry