קומיקס בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

גרסה מ־18:21, 13 ביולי 2020 עריכה לחיים 2 (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית 22,338 עריכות ←קומיקס חרדי תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד → העריכה הקודמת		גרסה אחרונה מ־19:26, 5 בספטמבר 2024 עריכה ביטול Benbaruch (שיחה \| תרומות) בדוקי עריכות אוטומטית, מנטרים 17,285 עריכות ←ראשית הקומיקס העברי, 1935–1970: תקח תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
(43 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: ==ההיסטוריה של הקומיקס בישראל== ===ראשית הקומיקס העברי, ~~1970-1935~~1935–1970=== הקומיקס כסוגה אמנותית החל להופיע בארץ ישראל במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. היצירות הראשונות היו [[רצועת קומיקס\|רצועות קומיקס]] שהתפרסמו בתקופת [[המנדט הבריטי]] בעיתוני ילדים כגון "[[דבר לילדים]]", "[[משמר לילדים]]" ואחר כך ב"[[הארץ שלנו]]". במשך שנים רבות היוו ילדים קהל יעד בלעדי של סוגת הקומיקס בארץ ישראל ואחר כך במדינת ישראל. האמנים הארצישראלים הראשונים שעסקו במדיום זה החלו לפתח אותו במקביל לעיסוק בצורות אחרות של אמנויות, ולא ראו בו את מרכז פעילותם. רצועת הקומיקס הראשונה הודפסה בעיתון "[[עיתוננו לקטנים]]" תחת השם "[[הרפתקאות דובון]]". היו אלו תרגומים של סדרת קומיקס בריטית.{{הערה\|אלי אשד, [https://web.archive.org/web/20020219120705/http://www.sf-f.org.il/story.php3?id=153 מיואב בן חלב ועד סברמן], 26 באוגוסט 2001}} סדרת קומיקס חלוצה נוספת נקראה "[[מיקי-מהו ואליהו]]", ונוצרה על ידי [[עמנואל יפה]]. בשונה ממדיה אחרות כגון [[ציור]] או [[ספרות]], הקומיקס העברי היה חסר מסורת אמנותית שממנה יכול היה לשאוב.{{הערה\|ברוך בליך, '''פצעי בגרות, קומיקס עברי, 95-75''', המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, 2013, עמ' 20}} על אף שקומיקס הופיע כבר בעיתונות היהודית באירופה ובארצות הברית, לא עסקו בו האמנים העבריים, שמרביתם היו מהגרים מאירופה, טרם הגיעם לארץ ישראל והשפה האמנותית שהתפתחה בשנים אלו, בעיקר ב[[ארצות הברית]], הייתה זרה להם.{{הערה\|ברוך בליך, '''פצעי בגרות, קומיקס עברי, 95-75''', המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, 2013, עמ' 21-20}} שורה 14: אחד האמנים הבולטים ביותר בעשייתם במדיום זה היה [[אריה נבון]] שיצר, החל משנת [[1936]], שורה של רצועות קומיקס שליוו סיפורים מחורזים שנוצרו בשיתוף פעולה עם [[לאה גולדברג]]. העבודות התמקדו לרוב בדמויות של ילדים, כגון "[[אורי מורי]]" (1936) או דמויות אחרות. על אף שהציור קיבל בעבודות אלו משקל שווה לטקסט, הרי שנבון איננו משתמש בקונבנציות קומיקס אמריקאיות, כגון חלוקה של הסיפור לרצף של מסגרות. בפרסומים מאוחרים יותר, כגון ארבע חוברות "[[הדחליל (כתב עת)\|הדחליל]]", שהופיע בשנת [[1940]], החלו להופיע סיפורי קומיקס ובהם שימשו במסגרות ושימוש בבועות דיבור לשם קידום העלילה. בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20\|שנות ה-50]] התפרסמה בשבועון "[[העולם הזה]]" רצועת קומיקס שבועית בשם "רותי", מאת [[דוש]].{{הערה\|[[אלי אשד]], [http://www.notes.co.il/eshed/32372.asp מרותי ועד שרוליק: עולם הקריקטורות והקומיקס של דוש]{{קישור שבור\|6.11.2021}} בבלוג "היקום של אלי אשד", 26 במאי 2007}} ביצירות שנוצרו לאחר מכן ועד ל[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] הולכת ומתגברת השפעת הקומיקס האמריקאי על היוצרים הישראלים. ביטוי למגמה זו ניתן למצוא בעיתון הקומיקס "[[בוקי (מגזין קומיקס)\|בוקי]]", שנערך על ידי [[אשר דיקשטיין]] והתפרסם בין השנים [[1967]]–[[1971]]. דוגמה ליצירות כאלו ניתן למצוא בעבודות כגון "[[דרך בורמה (קומיקס)\|דרך בורמה]]" (1967) מאת [[מרדכי אלון (צייר)\|מרדכי אלון]], בו כבר ניכר השימוש בשפת הקומיקס האמריקאית בכל הקשור לעיצוב החזותי ולאמצעים ה[[רטוריקה\|רטורים]], לצד המשך עיסוק בנרטיב מגויס לחינוך ולהנחלת הערכים הציוניים.{{הערה\|ברוך בליך, '''פצעי בגרות, קומיקס עברי, 95-75''', המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, 2013, עמ' 25.}} ===מקומיקס עברי לקומיקס ישראלי, ~~1985-1970~~1970–1985=== [[קובץ:ShiratHaBarvaz.jpg\|שמאל\|ממוזער\|250 פיקסלים\|מתוך "שירת הברווז" מאת [[דודו גבע]], נדפס ב[[חדשות (עיתון)\|חדשות]], [[שנות ה-80 של המאה ה-20]]]] במהלך [[שנות ה-70 של המאה ה-20]] החלו אמנים ישראלים ליצור יצירות קומיקס שחרגו מן המסורת הארצישראלית הצעירה. יוצרים אלו התנערו מביטוי הערכים הציוניים החלוציים והמירו אותם בביקורת חברתית וביצירה אישית, המעניקה משקל מרכזי לחוויותיו האישיות של היוצר. מעבר זה נעשה על רקע המשברים שעברו על החברה הישראלית במהלך שנות ה-70,{{הערה\|ברוך בליך, '''פצעי בגרות, קומיקס עברי, 95-75''', המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, חולון, 2013, עמ' 29-28}} והם מקבילים לביטויים במדיה אמנותיות אחרות בתקופה זו. שורה 28: את הדחייה של הנרטיב הציוני ניתן למצוא ביצירותיהם של [[דודו גבע]] ו[[עידו אמין]], שהחלו לפעול במחצית הראשונה של שנות ה-70. אמין אייר בשנת [[1973]] את חוברת הקומיקס "פריקי", שהיוותה ביטוי [[אנרכיזם\|אנרכיסטי]] כנגד ה[[מיליטריזם]] הישראלי.{{הערה\|{{הארץ\|נירית אנדרמן\|איזו קבוצת קומיקס חתרנית נעצרה בגלל "שת"פ עם סוריה"?\|1.2133540\|26 באוקטובר 2013}}}} לעומתו, יצירתו של גבע כללה רצועות קומיקס קצרות שהופיעו כמדורים שבועיים בעיתונות הישראלית עד שנות ה-2000. יצירה זו אופיינה בקו רישומי חופשי ובשפה ויזואלית "רזה", שתאמה את עלילות הקומיקס שיצר. גיבורי אותם רצועות, ובהם "[[יוסף (דמות)\|יוסף הפקיד]]" או "[[הברווז (דמות)\|הברווז]]", הוצגו כ"[[אנטי גיבור]]ים" בתוך גרסה אירונית והומוריסטית למציאות הישראלית. בעקבות גבע, צמחה קבוצה של אמנים ישראלים, שיצרו בשנות ה-80 וה-90 קומיקס ביקורתי, שאופיין גם בשימוש בטכניקות אמנותיות ביקורתיות כ[[קולאז']] או [[גרפיטי]]. על אמנים אלו ניתן למנות יוצרים כ[[תמיר שפר]] [[זאב אנגלמאיר]] ואחרים. ===~~2010-1985~~1985–2010=== [[קובץ:Comic01.JPG\|שמאל\|ממוזער\|200 פיקסלים\|דמויות מתוך "[[זבנג!]]" מאת [[אורי פינק]]]] במחצית [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] כבר היה הקומיקס סוגה אמנותית מקובלת. היא נתפשה בעיקר כמוצר תרבות המיועד לילדים ובני נוער ופורסמה בעיתונים המיועדים לקהל זה. יוצר אחד, שעבודתו צברה פופולריות בקרב בני הנוער היה [[אורי פינק]], שיצירתו המזוהה ביותר היא סדרת הקומיקס השבועית "[[זבנג!]]", שהחלה להתפרסם בשנת [[1987]] בעיתון "[[מעריב לנוער]]". גיבורי הסדרה היו חבורת תלמידי תיכון ישראלים בעלי תכונות אופי מוקצנות (החנון, הבריון, מלכת הכיתה, המורה המרושעת ועוד) ועלילתה עסקה באופן [[הומור]]יסטי באירועים מחיי בית הספר ו[[גיל ההתבגרות]]. בשונה ממרבית רצועות הקומיקס עד אז, דף הקומיקס "זבנג!" הודפס בצבע מלא. למרות חלוקת הסיפור למסגרות, סגנון הציור היה חופשי ואופיין בקו קונטור רך הממולא בצבע. במקום לעסוק בנושאים לאומיים, שיקפה העלילה את הבוז לסמכות ~~ושיקפה את~~ואת [[מרד הנעורים~~, בסגנון "אמריקאי"~~]]. ביטוי לרוח חדשה זו ניתן למצוא דווקא באי -הצלחתה של סדרת קומיקס אחרת - "[[אורי-און]]", שלא זכתה לפופולריות רבה בשל עודף [[פטריוטיות]] והירואיות, שלא תאמה את ~~הרוח~~רוח הנוער באותה עת.{{הערה\|[[אלי אשד]], "[https://web.archive.org/web/20140529212642/http://www.sf-f.org.il/story_164 מסברמן ועד לרב שאנן]", ~~אתר~~מאורכב מאתר האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה, 27 באוקטובר 2001}} במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] החל המדיום לנסות לפנות גם אל קהל מבוגר יותר. בשנת [[1995]], לדוגמה, הוציאו [[ירמי פינקוס]] ו[[רותו מודן]] מהדורה ישראלית למגזין "[[מד מגזין\|Mad]]", אולם פרסום זה זכה להצלחה מעטה והוצאתו נפסקה לאחר 10 גיליונות.{{הערה\|ירמי פינקוס, [http://www.resling.co.il/pdfs/issue_article_47.doc מבט מבפנים על סצנת הקומיקס בישראל], רסלינג מס' 4, 1998}} אולם, תוך מספר שנים קצר החלה להתפתח קהילת קומיקס מקומית, החלה לצרוך מדיום זה באופן קבוע. חנויות קומיקס כגון "[[~~קומיקאזה 2.0\|~~קומיקאזה]]" או "[[קומיקס וירקות]]" החלו לשווק חוברות מיובאות באופן קבוע. בנוסף, זכו כמה כותרים במהדורה עברית ובהם סדרה של חוברות [[אקס מן]] ([[2000]]), שהופצו על ידי [[ידיעות אחרונות]] וסדרה של שבע חוברות [[ספיידרמן]] ([[2005]]), בהוצאת [[קומיקאזה פרס]]. בשנים ~~2004-~~2004–[[2008]] הוצאה לאור "זנזוריה קומיקס" הוציאה 14 חוברות של [[אדירי התכלת]]. הוצאות ספרים ממוסדות החלו לשווק ספרי קומיקס הפונים בעיקר לילדים כגון "[[בון (קומיקס)\|בון]]" ([[2008]]) או "[[קפטן תחתונים]]" ([[2010]]), שזכו להצלחה בקרב הציבור הרחב, ומספר מצומצם של כותרים כגון "[[מאוס: סיפורו של ניצול]]" (זמורה-ביתן, 1990) מאת [[ארט ספיגלמן]] או "[[ספר הקומיקס הציוני]]" (ידיעות אחרונות, 1998), שפנו לקהל בוגר. לצד פרסומים אלו החלו להופיע כותרים בהוצאות עצמיות של מגוון יוצרים עצמאיים, שהיוו את מרכזו של התחום בישראל. חלק מיוצרים אלו נעזרו בפיתוחים טכנולוגיים כגון [[הדפסה דיגיטלית]] כדי להוזיל את עלות ההדפסה. בין היוצרים בלטו הפרסומים של קבוצת "[[אקטוס טרגיקוס (קומיקס)\|אקטוס טרגיקוס]]", שהחלה להוציאה לאור [[אנתולוגיה\|אנתולוגיות]] של נובלות קומיקס בשפה האנגלית. קבוצות נוספות, כגון "[[חבורת A4]]" ו"[[פרויקט ספרות זולה]]", אף עשו שימוש באיכות הדפסה נמוכה במיוחד, שהוזילה מאוד את המהדורות שיצרו. שורה 42: בשנת [[2004]], החל אומן הקומיקס הישראלי [[אורי פינק]] להוציא לאור [[ירחון]] המוקדש לקומיקס ישראלי מקורי, בשם "[[עיתון זבנג!]]", על שם הקומיקס שיצר בעל אותו השם. עיתון זבנג! מתגאה בעובדה שהוא מוציא רק תכנים בעברית במקור (ולא קומיקסים מתורגמים). ב-[[19 בדצמבר]] [[2007]] נפתח ב[[חולון]] [[המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס]], כיוזמה של [[איגוד הקריקטוריסטים הישראלי]] ~~ועיריית~~ו[[עיריית חולון]], והוא מוקדש לתחום ה[[קריקטורה]] וה[[קומיקס]] בישראל ובעולם. במסגרת פעילותו הוצגו במוזיאון שלוש תערוכות שנקראו "קומיקס עברי - פרק א' השנים הראשונות 1975-1935" (2008), "קומיקס ישראלי חלק ג" (2010) ו-"פצעי בגרות // קומיקס עברי 1995-1975" (2013), שביקשו לסקור את ההיסטוריה של התחום בישראל. העיתון "[[הארץ]]" בולט בין העיתונים בישראל בפרסום קומיקס. במוסף "הארץ" הופיע מדי שבוע הקומיקס "[[חמודי]]" של [[דניאלה לונדון דקל]], וב"[[עכבר העיר]]" הופיע הקומיקס "[[רישומון]]" של [[אילנה זפרן]]. עם סגירתו של "עכבר העיר" עברו גיבוריו של "רישומון", החתולים רפי וספגטי, למדור "פינת ליטוף" במוסף "הארץ" ולבלוג של רפי וספגטי באתר "הארץ". בשנת 2014 החל להתפרסם באתר "הארץ" מדי שבוע הקומיקס "[[קשקושי רחוב]]" של [[תמר בלומנפלד]]. == קומיקס דתי == ===קומיקס חרדי=== {{ערך מורחב\|קומיקס חרדי}} כבר בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] הופיע בירחון "[[זרקור (כתב עת)\|זרקור]]" קומיקס שפנה לילדים ובני נוער דתיים-לאומיים וחרדים . עם זאת בתחילת [[המאה ה-21]] החלה תפוצה רחבה של קומיקס בעיתונות החרדית. ספרי קומיקס שונים יוצאים לאור בקרב ציבור זה. והחלו לפעול שבועונים במדיום זו ובהם "אור" (2009) ו"קומיקס" (2011). בשונה מן הקומיקס ה"חילוני", הקומיקס החרדי מאופיין באימוץ עלילות המושפעות מן המקורות היהודיים ובנטייה לשילוב "[[מוסר השכל]]" מוסרי, וזאת בהתאם לאופי ספרות-הקריאה בחברה זו.{{הערה\|אורי פז ו[[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7780 דפוסי קריאת עיתונים וכתבי עת בחברה החרדית]{{קישור שבור\|6.11.2021}}, באתר אנשים ישראל, 2008}} ב[[העשור השני של המאה ה-21\|עשור השני של המאה ה-21]] זכה הקומיקס לפופולריות רבה ב[[חרדים\|מגזר החרדי]], בייחוד בקרב ילדים ונוער.{{הערה\|{{וידאו}} [https://www.youtube.com/watch?v=jXoKYRfCk8Y היום הזה - כ-70% מספרי הקומיקס לילדים מיועדים לקוראים החרידים] בערוץ ה[[יוטיוב]] של "היום הזה עם [[אמיר איבגי]]", 5 ביוני 2018.}} למעשה בכל העיתונים החרדים כמעט, ניתן למצוא מדורי קומיקס לילדים. כך למשל, במגזיני הילדים המצורפים אחת לשבוע לעיתונים היומיים "יתד נאמן", "המודיע", "המבשר", ועוד, ניתן לראות מספר עמודי קומיקס קבועים. כך גם במגזיני הילדים המצורפים לשבועונים "משפחה", "בקהילה", "שעה טובה", "[[מרווה לצמא]]", ועוד. גם החינמונים הידועים כגון עיתוני רשת "[[קו עיתונות]]" וכדומה מציגים מספר עמודי קומיקס בכל שבוע, מאייר הבית של "קו עיתונות" היה [[מנחם תעיזי]]. אחד מיוצרי הקומיקס החרדי המפורסמים הוא האמן [[גדי פולק]], שהוציא לאור סידרה של ספרים תחת הכותרת "מעשה" ובהם "מעשה שלא היה", "א'גנצע מעשה", "מבעל המעשה", "סוף המעשה". כן הוציא לאור סידרה תחת הכותרת "מחשבה" ובה הופיעו סדרת ספרים "במחשבה שנייה". ספריו של פולק נחשבים איכותיים ~~מאד~~מאוד, וכוללים שורה של דמויות ייחודיות המשמשות אותו לאורך כל העלילות. יוצר מפורסם נוסף הוא האומן חיים ולדמן, אשר הוציא את סדרת "מלכודת בחלל" המונה נכון ל-2014 סידרה של ~~ששה~~שישה ספרים: מלכודת בחלל 1, "השיבה ארצה", "בסיס הירח", "מלחמת הרובוטים", "ישראל בסכנה", ו"מלכודת בחלל 6". ולדמן הוא אחד היוצרים הבודדים העושה שימוש בטכנולוגיית תלת מימד ממוחשבת ליצירת ספרי קומיקס. יוצר מפורסם נוסף הוא האמן [[דוד ביכמן]], שצייר את סדרת הקומיקס התורני של "יפה נוף", ~~וספריה~~וספריו נחשבים רבי מכר. בין הספרים: "אלישמע ואפרים יוצאים ממצרים" (פסח), "אלישמע ואפרים במדבר סיני", "אלחנן וחיים עולים לירושלים" (ביכורים), "אלחנן וחיים שמחים בירושלים" (סוכות), "ילדי שושן מנצחים את המן" (פורים), "מיכה והורקנוס נלחמים באנטיוכוס" (חנוכה), "דוד בן ישי", ו"דוד מלך ישראל". הספרים מאופיינים בציורים של דמויות מסוגננות, ומשולבים ברעיונות תורניים. ספרי קומיקס מובילים נוספים במיגזר החרדי הם סדרת "משלי שועלים", "[[קומיקסבא]]" (~~משלי החפץ חיים~~משלים), סדרת "[[משפחת שיקופיצקי]]" (הומור) "שני ילדים וצביקה אחד", "פצצה מתקתקת", [[אלי וגולד קומיקס]], אילו וכאילו (תיאור סיפורי [[חז"ל]] בהתאמה למציאות הטכנולוגית העכשוית) ועוד. מו"ל מפורסם לספרי קומיקס במגזר החרדי הוא הרב [[אברהם אוחיון]], אשר כתב והוציא לאור למעלה מ-100 ספרי קומיקס. גם נשים מובילות ביצירת ספרי קומיקס. אחת מהן היא הציירת דבורה בנדיקט, אשר חיברה את ספר הקומיקס ההומוריסטי "אלי ודני בתעלומת הדיסק המסתורי", וכן את ספרי הקומיקס: "נח ודור המבול", ו"מעבדות לחברות עם אלי ורות". ציירות-קומיקס נוספות הן רחלי דוד, בת שבע הבלין, שירי כהן, ועוד.▼ ▲גם נשים מובילות ביצירת ספרי קומיקס. אחת מהן היא הציירת דבורה בנדיקט, אשר חיברה את ספר הקומיקס ההומוריסטי "אלי ודני בתעלומת הדיסק המסתורי", וכן את ספרי הקומיקס: "נח ודור המבול", ו"מעבדות לחברות עם אלי ורות". ציירות-קומיקס נוספות הן רחלי דוד, [[בת שבע הבלין]], שירי כהן, ועוד.{{הערה\|1={{ישראל היום\|משה ויסטוך\|בעזרת הקומיקס: הצצה לעולם הקומיקסאיות החרדיות\|magazine/shishabat/article/13322188\|17 בנובמבר 2022}}}} על פי נתונים שפורסמו על ידי הוצאת "יפה נוף", בסך הכל הופיעו במיגזר החרדי בעשור האחרון למעלה מאלפיים ספרי קומיקס, רובם בצבע מלא ומאות מהם בשחור-לבן. שורה 68 ⟵ 70: נקודות ציון בולטות בצמיחתו של הקומיקס במגזר הדתי-לאומי נמצאות בשנות התשעים. הראשונה בהן היא הטור שבועי בעיתון "[[הצופה\|הצפה]]" של [[אפי אונגר]], שפרסמה טור שהחל מסיפורים דמיוניים אך עבר עם הזמן לסיפורים בהשראה מהחיים בהתבסס על חייה האישיים. לאחר הירצחה בפיגוע בשנת 1996 לא צמח לה מחליף מעל גבי העיתון. שנות התשעים היו גם הזמן בו התפתחה יצירתו של [[שי צ'רקה]], מאמני הקומיקס הבולטים בארץ.<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://~~no666~~www.~~wordpress~~no-666.com/2005/10/12/~~%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa~~פרשנות-~~%d7%a7%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%a7%d7%a1%d7%90%d7%99%d7%aa~~קומיקסאית-~~%d7%9c%d7%99%d7%94%d7%93%d7%95%d7%aa~~ליהדות-~~%d7%a9%d7%99~~שי-~~%d7%a6%d7%a8%d7%a7%d7%90~~צרקא-~~%d7%95%d7%91%d7%91%d7%90~~ובבא/\|הכותב=מספר 666\|כותרת=פרשנות קומיקסאית ליהדות : שי צ'רקא ובבא בנבכי ההיסטוריה היהודית\|אתר=המולטי יקום של אלי אשד\|תאריך=2005-10-12\|שפה=~~he-IL~~עברית\|תאריך_וידוא=2020-05-19}}</ref>. צ'רקה פרסם קומיקס ראשון בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 בעיתון פילון,<ref>{{קישור כללי\|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=lDdQnJ8Dwlw\|הכותב=\|כותרת=~~ראיון~~ריאיון עם שי צ'רקה\|אתר=\|תאריך=}}</ref>, אולם הדמויות המזוהות ביותר עמו הופיעו לראשונה בעיתון אותיות רק בשנות ה-90: [[בבא (קומיקס)\|בבא]] וזוטא, וכן הופעה ראשונית של מוטיב הכבש בסדרת "מבית לבית". רוב יצירתו של צ'רקה בתחום הקומיקס היא עיבודים שונים של חומרים מהמסורת וההיסטוריה היהודית. זוג יוצרים בולט נוסף הם [[נתנאל ובת-אל אפשטיין]], עם יצירות מקור כמו [[הגיע הזמן]] לצד עיבודי קומיקס של סיפורים על רבנים או של ספרי יהדות. ==לקריאה נוספת== * [[אלי אשד]], '''הקומיקס הישראלי : מהצבר ועד גיבור העל - דמויות ומגמות מרכזיות בעלילון העברי 1935-2000''', הוצאת כתב, 2022. ==קישורים חיצוניים== {{ויקישיתוף בשורה}} * [http://market.marmelada.co.il/comics החנות של קומיקס עצמאי] {{Webarchive\|url=https://web.archive.org/web/20120615011453/http://market.marmelada.co.il/comics \|date=2012-06-15 }} - שמונה עשר יוצרים ישראלים מהבולטים בארץ שמפיקים קומיקס עצמאי, ספרות ~~מאויירת~~מאוירת אלטרנטיבית המיועדת לקהל בוגר. * [[ירמי פינקוס]], [http://www.resling.co.il/pdfs/issue_article_47.doc מבט מבפנים על סצנת הקומיקס בישראל], רסלינג 4 * {{ynet\|[[מרב יודילוביץ']]\|בקרוב: מוזיאון ישראלי לקריקטורה וקומיקס\|3474132\|22 בנובמבר 2007}} * {{ynet\|\|כנס הקומיקס השנתי בחולון\|3486083\|24 בדצמבר 2007}} * {{הארץ\|[[נירית אנדרמן]], עכבר העיר אונליין\|איך הפכה ישראל לאימפריית קומיקס?\|1.3362987\|10~~.8.~~ באוגוסט 2008}} * {{הארץ\|נירית אנדרמן\|איזו קבוצת קומיקס חתרנית נעצרה בגלל "שת"פ עם סוריה"?\|1.2133540\|6 באוקטובר 2013}} * פרויקט הקומיקס [http://musaf.bac.org.il/project/hagybvr-shly הגיבור שלי] של [https://web.archive.org/web/20130715045422/http://musaf.bac.org.il/ המוסף] מגזין התוכן של בית אבי חי * איתמר בייז, "[http://erev-rav.com/archives/31281 היום שבו יאזלו חלקי החילוף של מכונות הזירוקס]", באתר [[ערב רב (מגזין אמנות)\|ערב רב]], 18 ביולי 2014 * [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/Blogs/Pages/Israeli-Comics.aspx על הקומיקס הישראלי] באתר [[הספרייה הלאומית]] * {{הספרנים\|מלודי ברון\|הפחדנים הנועזים בארון הקומיקס החרדי\|comics_haredi\|12 ביוני 2018}} * מלודי ברון, [http://blog.nli.org.il/comics_haredi/?utm_source=activetrail&utm_medium=email&utm_campaign=toche12jun2018&_atscid=3_2269_172491138_9684254_0_Tzdxejzzezdpsw8ddwd זו ציפור? זה מטוס? לא! זה קומיקס חרדי!], בבלוג הספרנים של [[הספרייה הלאומית]] [http://www.orla.co.il/ אתר "עורלה"] של אמיר דורי, האתר לקומיקס ישראלי אלטרנטיבי בעברית {{הספרנים\|\|גם את זה אנחנו אוספים: קומיקס בספרייה הלאומית\|comics-deposit/\|28~~.01.~~ בינואר 2020}} ;מאמריו של אלי אשד [[אלי אשד]] הוא מהבולטים בחוקרי תרבות הקומיקס והספרות הקלה בישראל. הוא מתעסק בין השאר בחקירת סיפורי קומיקס עבריים היסטוריים, חלקם נכתבו ופורסמו גם לפני קום המדינה. * [http://sf-f.org.il/story.php3?id=153 מיואב בן חלב ועד סאברא מאו] - חלק ראשון של מאמר על תולדות הקומיקס המקורי בשפה העברית. * [http://sf-f.org.il/story.php3?id=164 מסברא מאן ועד לרב שאנן] - סקירה על תולדות הקומיקס העברי משנות השבעים ועד היום. * [http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.asp?ID=1628794 היכל התהילה של הקומיקס העברי] - על גיבורי העל הישראליים מדנידין הרואה ואינו נראה דרך אורי און וכלה בסופר שלומפר וברב שאנן (ב"מגזין במה"). * [http://www.e-mago.co.il/e-magazine/diamondstar.html על כוכב היהלום - קומיקס ישראלי] * [https://web.archive.org/web/20051125224136/http://www.notes.co.il/eshed/2863.asp חולות אדומים : מלחמת יום הכיפורים כסיפור קומיקס] * [http://www.notes.co.il/eshed/43533.asp הקומיקס העברי המקורי הראשון ?]{{קישור שבור\|6 בנובמבר 2021}} ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}}{{קומיקס בישראל}} [[קטגוריה:קומיקס ישראלי\|]]▼ [[קטגוריה:קומיקס]] ▲[[קטגוריה:קומיקס ישראלי\|]]