ויקיפדיה:כיכר העיר

המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם בנושאים שאינם קשורים ישירות לוויקיפדיה. לעניינים אחרים ראו כאן

↓ מעבר לתחתית הדף↓ מעבר לתחתית הדף

תמונת פנורמה של כיכר העיר

אירועי היום בקהילת ויקי י"ז בחשוון ה'תשפ"ה - 18 בנובמבר 2024 יום נהדר לכולם מחרתיים, י"ט בחשוון - 20 בנובמבר יום הולדת ל קלנר יום הולדת לאלבוס • שיחה יום הולדת לעונות השנה יום הולדת לגופיקו שיחה לוח השנה המלא לקהילת ויקי

דפי משנה

----

• לובינג
• סקרים: 1 - 2 - 3 - 4 - 5

---

ארכיונים

---

1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17 - 18 - 19 - 20 - 21 - 22 - 23 - 24 - 25 - 26 - 27 - 28 - 29 - 30 - 31 - 32 - 33 - 34 - 35 - 36 - 37 - 38 - 39 - 40 - 41 - 42 - 43 - 44 - 45 - 46 - 47 - 48 - 49 - 50 - 51 - 52 - 53 - 54 - 55 - 56 - 57 - 58 - 59 - 60 - 61 - 62 - 63 - 64 - 65 - 66 - 67 - 68 - 69 - 70 - 71 - 72 - 73 - 74 - 75 - 76 - 77 - 78 - 79 - 80 - 81 - 82 - 83 - 84 - 85 - 86 - 87 - 88 - 89 - 90 - 91 - 92 - 93 - 94 - 95 - 96 - 97 - 98 - 99 - 100 - 101 - 102 - 103 - 104 - 105 - 106 - 107 - 108 - 109 - 110 - 111 - 112 - 113 - 114 - 115 - 116 - 117 - 118 - 119 - 120 - 121 - 122 - 123 - 124 - 125 - 126 - 127 - 128 - 129 - 130 - 131 - 131 - 132 - 133 - 134 - 135 - 136 - 137 - 138 - 139 - 140 - 141 - 142 - 143 - 144 - 145 - 146 - 147 - 148 - 149 - 150 - 151 - 152 - 153 - 154 - 155 - 156 - 157 - 158 - 159 - 160 - 161 - 162 - 163 - 164 - 165 - 166 - 167 - 168 - 169 - 170 - 171 - 172 - 173 - 174 - 175 - 176 - 177 - 178 - 179 - 180 - 181 - 182 - רק"פ

טקסט לבן לצורך צורת הדף

סדנת מבוא לוויקינתונים (WIKIDATA) ב-18 וב-25 באוקטובר בתל אביב

עמותת ויקימדיה ישראל, בשיתוף פעולה עם איגוד האינטרנט הישראלי, מזמינה אתכם להכיר את מיזם ויקידאטה – מאגר הנתונים החופשי של קרן ויקימדיה.

הסדנה מורכבת משני מפגשים:

מפגש ראשון: מבוא לוויקידאטה – יום חמישי 18.10.2018 בשעות 18:00-20:00: רקע לצמיחת המיזם, כיצד עורכים את ויקידאטה ומוסיפים לו נתונים, ולמה זה בכלל חשוב?

מפגש שני: סדנת ויקידאטה מעשית – יום חמישי 25.10.2018 בשעות 18:00-21:00:איך מחלצים מידע מוויקידאטה: שאילתות ו-SPARQL.

הסדנה מתאימה גם למי שאינו בעל רקע טכני או ידע תכנותי.

הסדנה תועבר ע”י שני אבנשטיין, מרצה וחוקרת מהפקולטה לרפואה וביה”ס לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מומחית לחכמת ההמון ומיזמי תוכן חופשי וחברת עמותת ויקימדיה ישראל.

להרשמה לחצו כאן.

כתובת: מתחם שרון, האקדמיה לפיננסים BDO, דרך מנחם בגין 48, תל אביב

כניסה למפגשים ללא עלות Keren - WMIL - שיחה 13:45, 9 באוקטובר 2018 (IDT)

היי, מה עם לצלם את הסדנה? הלא אנו בעד הנגשת מידע. Shannen - שיחה 11:52, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

קבוצת רכישה - מנוי מוזל "הארץ בדיגיטל" לעורכות.ים בוויקיפדיה

לאחר שנתקלתי בקשיים בכתיבת ערכים בשל גישה מוגבלת לאתר הארץ, פניתי (בהצעתו של דוד שי) לליאור קודנר, ראש חטיבת הדיגיטל של קבוצת "הארץ", והוא הציע מנוי מוזל מאוד לעורכות ועורכים בוויקיפדיה. מחיר המנוי יקבע על פי מספר המשתתפות.ים - ככל שיהיו יותר משתתפים המחיר ירד. זהו בירור ראשוני לבדיקת מידת ההיענות - לאחר שנעריך בכמה א.נשים מדובר אפרסם את המחיר שיקבע. מי רוצה להצטרף? Staval - שיחה 14:55, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח להצטרף למנוי בקבוצת הרכישה. דני. Danny-w • שיחה 15:04, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח מאוד. (המנוי הוא גם למרקר?) eli - שיחה 16:25, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

נראה לי שלא, אבל אני אבדוק. Staval - שיחה 16:39, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח להצטרף מרווין האנדרואיד הפראנואיד - שיחה 16:54, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

אני רק מזכיר שהוחלט למעט בקישורים להארץ, בפרט כתבות חדשותיות, בגלל חומת התשלום שלהם. נרו יאיר • שיחה • א' בחשוון ה'תשע"ט • 19:14, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

אפשר למעט כל זמן שיש תחליף, אבל למאמרים רבים ב"הארץ" אין תחליף במקור אחר. דוד שי - שיחה 20:08, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

לכן כתבתי "למעט". כשיש תחליף צריך להימנע, לא למעט, ובדרך כלל בכתבות חדשותיות יש חלופות. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 10:39, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח להתעניין. פעם היה לי מנוי למהדורה המודפסת עד שיוסי קליין כתב שאנשים כמותי (כאלה שמניחים תפילין ומניפים דגל ביום העצמאות) יותר גרועים מהחיזבאללה. --ריהטא - שיחה 20:12, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח להצטרף. נתנאל • שיחה 20:34, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

יש לי כבר מנוי, כולל לדה מרקר. Tzafrir - שיחה 20:39, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

Tzafrir, אני רוצה לוודא כי המנוי "המוזל" כולל את המרקר. ידוע שהמנוי הוא לקבוצת הארץ. eli - שיחה 20:42, 10 באוקטובר 2018 (IDT)

בדיוק ביטלתי כי אני קורא שם כתבה או שתיים בחודש, אבל אולי אחדש. צחי לרנר - שיחה 07:39, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא רוצה לממן אותם אבל אשתי רוצה לקרוא אותם (: האם המנוי יהיה מוזל בהשוואה לתנאים המוצעים לסטודנטים? תודה, ליאור पॣ • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 08:11, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח להצטרף לקבוצת רכישה, כדי להוזיל את המחיר הגבוה שאני משלמת. Tmima5 - שיחה 08:27, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח להצטרף, בכפוף למחיר נמוך מאוד (אין לי מושג איזה מחיר אנחנו מסוגלים להשיג, אבל אני מצרף את שמי, לצורך העניין). אלדד • שיחה 08:36, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

גם לי זה נשמע מעניין, כל עוד זה כולל מנוי לדה מרקר. ‏Lionster‏ • שיחה 09:58, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

1+ רנדום - שיחה 11:12, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

תלוי במחיר הסופי, גם אני אולי אהיה מעוניין. Dovno - שיחה 11:14, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

בס"ד קבוצת רכישה? אני כבר רשומה לשם, אבל במסלול החינמי, הם יקרים מאד. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 11:19, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

מעוניין בכפוף למחיר. H. sapiens - שיחה 16:19, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

יש מספר דרכים לקרוא את כל האתר בחינם, אבל לא אכתוב את זה כאן כמובן.... • חיים 7 • שיחה • 12:21, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה, חיים!!! נדנד - שיחה 12:41, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אשמח, כל עוד המחיר יהיה נמוך *מאד* (ברמת הסמלי) Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:14, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מעוניין. נעם דובב - שיחה 13:15, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

שאלת אגב, מה זה עורכות.ים בויקיפדיה? בן עדריאל • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ט 14:25, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

ניחוש: תקלדה בכתיבת „עורכות/ים״. Tzafrir - שיחה 22:12, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

טעות. זה השיחדש של הפמיניזם הרדיקלי. יזהר ברק • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ט • 17:18, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

וראו בכלל אידיוטיותים ודומיו במזנון, ובסמיכות בלי ם, מזעזע לגמרי, העיוות של השפה בשם אג'נדות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ו' בחשוון ה'תשע"ט • 17:25, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

השפה שייכת לדוברים. אין דבר כזה "עיוות" של השפה. יש דברים שמצליחים להיכנס ויש שלא. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ט 17:36, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

השפה מושאלת לדוברים. היא שייכת לדוברים בתום לב. עוזי ו. - שיחה 17:42, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

תום לב לא רלוונטי כשמשהו הופך להיות שגור בשפה. לדוברי השפה העברית עוד חמש מאות שנה לא באמת ישנה מה הנסיבות שגרמו להם לדבר כפי שהם מדברים. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ט 17:51, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

בדיוק. עוזי ו. - שיחה 18:07, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

ניטפוק: אג’נדה היא במקור מילה בלשון רבים. כלומר: אג’נדות הן אג’נדומימים. אבל השפה (האנגלית, במקרה הזה) מתפתחת. Tzafrir - שיחה 18:04, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

מתעניין (בכפוף לתנאים בפועל כמובן). ראובן מ. - שיחה 18:45, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

מעניין גם אותי. שמזן#שיחה • ערכי בראבו • 18:54, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

שלום eli , מסתבר שבמקביל אליך גם אני ניסיתי לארגן רכישה קבוצתית למנוי הארץ. ליאור שאל אם אני הפנתי אותך אליו וכמובן שלא היה לי מושג על מה הוא מדבר. בכל מקרה, לאחר שדיברתי איתו ועם נאור, מנהל שיווק מנויים, נותרו שתי אופציות (ולצערי שתיהן לא אטרקטיביות כמו שניתן היה לקוות): א. רכישת מינוי ארגוני - עלות המנוי 345 ש"ח שבה פונים לקרן וויקימדיה בבקשה שיארגנו את הרכישה (איסוף הכספים באופן פרטני וביצוע הרכישה מול נציג הארץ) והם יקבלו חשבונית אחת על שם הקרן. ב. רכישת שת"פ - עלות המנוי 378 ש"ח שבה הארץ יקימו דף נחיתה ייעודי וכל אחד יבצע רכישה בנפרד ויקבל חשבונית בנפרד (באופן זה גם האנונימיות נשמרת). הם נותנים 30% הנחה על המחיר המלא (המחיר שמוצג באתר כולל הנחה למנויים חדשים ואין כפל הנחות לכן מחשבים את ההנחה לפי הסכום הגבוה). מדובר על עד 30 מנויים, מ-31 נרשמים תינתן הנחה נוספת (אבל לא משמעותית). הבעיה היא שאנחנו לא יכולים להתחייב למספר הנרשמים (הצעתי שנגבה תשלום מראש דרך פייבוקס והם לא הסכימו) - אז הדרך היחידה לקבל הנחה נוספת היא אם נבצע את הרכישה דרך וויקימדיה או חברה אחרת (אבל אז יש בעיה עם פרטיות המשתמש וגם לא מקבלים חשבונית אישית). נשארנו עם הצעה של 378 ש"ח על כל הטרחה שלנו, כשמנוי רגיל לשנה עולה 425 ש"ח 460 ש"ח. Staval - שיחה 19:08, 28 באוקטובר 2018 (IST)

המחיר שהוצע לנו הוא 378 ש"ח (ראו הסבר בתגובה למעלה) - מדובר בהנחה של 30% מהמחיר של מנוי במסלול חודשי (540 ש"ח). עם זאת, מסתבר שיש עכשיו באתר שלהם מבצע למנוי שנתי בעלות של 345 ש"ח - זו ההנחה הגדולה ביותר שהם מעניקים (מינוי ארגוני) וכנראה הוחלט להציע אותה לזמן מוגבל לכלל הגולשים. אין כפל הנחות ולכן לא נקבל הנחה נוספת על זו שנמצאת באתר. קיוויתי שנצליח להשיג מחיר טוב יותר ולצערי התבדיתי. אני מציעה לנצל את המבצע הנוכחי ומתייגת את אלו שהביעו התעניינות: Danny-w, eli , מרווין האנדרואיד הפראנואיד, ריהטא, צחי לרנר, ליאור, Tmima5, אלדד, Lionster, רנדום, Dovno, ליאת, H. sapiens, Ranbar, נעם דובב, ראובן מ., שמזן - בברכה Staval - שיחה 01:36, 29 באוקטובר 2018 (IST)

המחיר עודכן עכשיו ל388 ש"ח והוא תקף לשעה הקרובה - מה שאומר שבבוקר זה כבר לא יהיה רלוונטי וחזרנו לנקודת ההתחלה. זה ממש מתסכל ומרגיז שהם לא טרחו לעדכן אותנו שיש את המבצע הזה כשהוא יותר משתלם מההצעה שהם נתנו לנו. אבדוק מחר אם תהיה אפשרות להאריך עבורינו את המבצע של מנוי ב-345 ש"ח. Staval - שיחה 03:20, 29 באוקטובר 2018 (IST)

"העולם שוקע במיתון גיאופוליטי; הסדר הגלובלי שהובילה ארצות הברית מגיע לסופו"

החוקר הפוליטי איאן ברמר : העולם שוקע במיתון גיאופוליטי; הסדר הגלובלי שהובילה ארה"ב מגיע לסופו.

"הכלכלה העולמית שוקעת במיתון גיאופוליטי שמבשר על סופו של הסדר הגלובלי שהובילה ארצות הברית, העריך איאן ברמר, מהחוקרים הפוליטיים המובילים בעולם.

"המיתון הגיאופוליטי הזה הוא למעשה מאוד פשוט - זהו סוף הסדר הגלובלי בהובלת ארצות הברית. ואנחנו עדיין לא יודעים מה יחליף אותו", אמר נשיא ומייסד חברת הייעוץ ומחקר הסיכונים הפוליטיים יוראסיה גרופ, במסגרת דברים שנשא בכנס בסינגפור, לפי דיווח ערוץ CNBC.

ברמר הזהיר גם כי משבר כלכלי עולמי נוסף עלול להגביר את מגמת ההתפרקות, וכי השלכות של המשבר הכלכלי הבא יהיו התרסקות גדולה הרבה יותר.

ברמר הוסיף כי אחת הסיבות העיקריות לחיכוכים הפוליטיים הנוכחיים היא כי "הסדר הגיאופוליטי כבר אינו מיישר קו עם ארצות הברית ובעלות בריתה". לדבריו, חלה התדרדרות ביחסים בין ארצות הברית לאירופה על רקע ירידת השפעתה של האחרונה על הסדר העולמי. בה בעת, הולכת וגוברת חשיבותה של סין ושל שווקים מתעוררים ככלל, הוסיף.

"אחת הסיבות הגדולות לכך ששקענו במיתון גיאופוליטי, היא שכל היסודות הבינלאומיים המרכזיים של הסדר שהובילה ארצות הברית התערערו במהלך 25 השנים החולפות", סיכם ברמר.
eli - שיחה 12:49, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

ברמר נזהר מלקרוא לילד בשמו, אבל די ברור שגם כך או אחרת (לא בטוח שטראמפ ממשיך או יוצר את הבעיה הזו), טראמפ הוא חלק גדול מכל הבעיה הזו, לאמור, אני לא בטוח שטראמפ יפתח ב"מלחמת עולם" אבל אני די משוכנע שהוא יוביל אותנו לשם. eli - שיחה 12:54, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אלי, הוא מדבר על 25 שנה! לצערי, טראמפ נשיא רק שנתיים... נדנד - שיחה 12:57, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

נכון, הוא מציג את התדרדרות ביחסים כחלק ממגמה שנוצרה לפני 20 שנה, אבל הוא גם מזהיר ממשבר עולמי שתיכף יבוא = אם כל נשיא המשיך את "הסטטוס-קוו" - אירופה וארה"ב ביחסים קרירים, הרי שטראמפ הגיע ושבר הכל. להזכירך, שתי התקריות בועידת ה-OECD. eli - שיחה 13:10, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה טוען שכל הנשיאים ב25 שנה האחרונות מובילים את העולם למלחמת עולם שלישית? הטענה שלו לכאורה היא לא על התנהלות כזו או אחרת, אלא על שינוי עולמי שלא קשור לנשיא זה או אחר, כגון ההתעוררות של סין. ולפי דבריו ההידרדרות באה על רקע מיעוט השפעתה של ארצות הברית , ואם כן הבדלנות של טראמפ צפויה להציל את העולם. הוא שובר את הסטטוס קוו.נדנד - שיחה 13:18, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

ברורר. eli - שיחה 13:26, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

”חלה התדרדרות ביחסים בין ארצות הברית לאירופה על רקע ירידת השפעתה של האחרונה על הסדר העולמי.” מה לא ברורר?! נדנד - שיחה 13:33, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

על קטרוג יתר

החלטתי לכתוב זאת כאן ולא במזנון כי אני יודע שאכשל בשינוי המדינות. בחודשים האחרונים אני מרגיש שיש הצפת קטגוריות וחלוקה לתתי-קטגוריות. אפילו עשו תחרות נושאת פרסים ע"מ שקטגוריות יעטרו בשמחה את ערכינו. אני מוצא את זה בלתי נסבל. אתן שתי סיבות: 1) זה בכלל לא מופיע באפליקציה הרשמית של ויקיפדיה. 2) חיפשתי אחר יזמי היי-טק אמריקאים (רציתי לראות מאילו מוסדות הם נשרו - אז לא זה העניין). מסתבר שיש חלוקה למייסדי חברות ולמייסדי חברות טכנולוגיה יהודים. כלומר אם לא הייתי יודע מראש שמארק צוקברג הוא יהודי היה נמנע ממני המידע. אני מבין חלוקה לפי מדינות אך מה היות צוקברג יהודי קשורה לכאן? עזבו שזה לא נייטרלי, זה גם לא עוזר לקורא.
כמובן יבואו ויגידו "זה נושא לשיחה בדף הקטגוריה", אך אני יכול להראות עוד ועוד חלוקות מוזרות כאלו. נדמה לי שמעט התבלבלנו בין עיקר לטפל. Shannen - שיחה 14:09, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אעיר שמטרת המתקפה לא היתה בהכרח להוסיף קטגוריות אלא גם לארגן ולסדר. הבעיה עם הקטגוריות אינה שיש יותר מדי, אלא שאין בהן סדר ועקביות. לדוגמה, הקטגוריה שחיפשת, יזמי היי-טק אמריקאיים, לא קיימת. לעומתה קיימת קטגוריה:יזמי היי-טק ישראלים וגם קטגוריה: מייסדי חברות טכנולוגיה ישראלים. יש גם מייסדי חברות טכנולוגיה בכלל (שיש בה פחות מעשרה ערכים) ומייסדי חברות טכנולוגיה סינים. בלי להתעמק אני יכול לנחש שיש לא מעט מייסדי חברות טכנו' שלא קוטלגו.

קשה לצפות מראש מה יעזור לקורא, אולי יש דווקא מישהו שמתעניין בהיותו של אדם יהודי.

אני לא רואה ממש פיתרון כללי לעניין במצב הנוכחי. כמי שהיה פעיל לפני שנים, זה לא עניין של החודשים האחרונים. משהו בסיסי באופי הלא-היררכי של המיזם, שבו כל אחד תורם מה, מתי ואיך שבא לו בתקווה לשיפור מתמיד ברמה הכוללת, לא משתלב עם משימת הקטלוג, שמחייבת מעל הכל סדר, שיטתיות וארגון. במידה מסוימת הפתרון שנמצא הוא דווקא מה שאתה יוצא נגדו - פשוט להוסיף עוד ועוד קטגוריות, בקטלוג כפול (כדי להימנע מהבעיה שציינת, שלא תמצא את הערך בקטגוריה הכללית יותר ולא תדע לאיזו תת-קטגוריה הוא משתייך. הוא יקוטלג גם למטה וגם למעלה).

ייתכן שהפיתרון העתידי יבוא מתוך ויקינתונים. יהיה ממשק נוח וזמין לכל, שיאפשר מעין יצירה דינמית של קטגוריות, כולל דברים כמו: "יזמי היי-טק אמריקנים שנולדו בשנות השישים בקליפורניה". דב ט. - שיחה 16:39, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אולי. אבל הבעייה עם ויקינתונים היא שחלק גדול מהנתונים אינו נמצא שם. בכל יום נוצרים ערכים בויקיפדיה שאין להם דף בויקינתונים. חלק מהכותבים כלל אינם מודעים לאותו מיזם ולא יודעים ליצור שם דף, לא כל שכן להזין את הפרטים הנדרשים. זו לא טענה כלפיהם, זו פשוט עובדה. ביחס להרבה ערכים - במיוחד מישראל - יש דפים אך בלי הזנת נתונים. השורה התחתונה: הפוטנציאל הגדול של ויקינתונים רחוק ממיצוי. לכן עד שויקינתונים תביא את הגאולה המצופה ממנה אין תחליף לקטגוריזציה טובה של הערכים בויקיעברית. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:29, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

ייתכן שהישועה לא תבוא מוויקינתונים אבל קטגוריציה טובה של הערכים לא קרתה בעשר השנים האחרונות ולא סביר שתקרה. הסבך שתיארתי למעלה בנושא יזמי היי-טק/מייסדי חברות טכנולוגיה מאד אופייני. משימת הקטלוג שונה במהותה מעצם כתיבת הערכים. בכתיבת ערכים, זה לא נורא אם אנשים עושים עבודה חלקית ולא מתואמת. בקיטלוג זה כן נורא. קטגוריה חלקית יכולה ממש להפריע למצוא את הערך, שהיה אמור להיות כלול בה ולא נכלל. דב ט. - שיחה 17:43, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מסכים עם שאנן בכל פה. הקטגוריות יצאו מזמן משליטה ומבזבזות את זמננו לריק. לאחרונה היה בלגאן אדיר עם קטגוריות של אישים במאה ה-20 וה-21. כמה שבועות שרשימת המעקב שלי מלאה עד אפס מקום בשינויים שבוטים עושים בקטגוריות, ושינוים חוזרים ותיקונים. ברוב ערכי האנשים במאות האלה יש בשבועות האחרונים 6-8 שינויים נפרדים של בוטים. אתם יכולים לדמיין מה הבלגאן האטומי הזה עושה לאפקטיביות של הניטור. השחתות הולכות לאיבוד בין עשרות אלפי פעולות בוטים שמשנים קטגוריות הלוך ושוב. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 20:31, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

מטריד

לפניכם פוסט שחבר העלה לפייסבוק, ואני מצטט: ”תקשיבו משהו מדהים מעדות אישית שלי. לאחרונה ראיתי שדברים אישיים שדיברתי בבית עם אשתי (לא בטלפון) מיד לאחר מכן אני רואה פרסומות בנושא. אחר חיפוש קטן הבנתי שכל מי שיש לו את האפליקציה של פייסבוק על הסמארטפון הוא מוקלט במקרופון ומוקלט במיקום ומוקלט בהתכתבויות של ווצאפ אפילו - לצורך שיווק פירסומי והצעות אישיות.”

מישהו עוד נתקל בדבר המטריד הזה ? eli - שיחה 15:28, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

לא נתקלתי, אבל כבר שמעתי על תופעות כאלו מכמה כיוונים. יזהר ברק • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 15:37, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

כן, אבל מדברים ש"אי אפשר להוכיח" ויכולים להיות צירופי מקרים. בשיחה עם חברים הזכרתי בירות. מופעים לי פרסומת של בירה בפייסבוק. אני מדבר עם חבר על הבורסה (ואני אישית לא הכרתי את המילה בורסה באנגלית לפני כן) ומופיעה לי קליקבייט מושלם עבורי "יהודי אמריקאי התעשר בבורסה... ". Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:43, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

קראתי על דברים כאלו כבר כמה פעמים בידיעות. פייסבוק משתמשת במקרופון לניתוח כלכלי גם כשלא עובדים באפליקציה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:53, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

(אין לי את האפליקציה, סליחה על הבורות) אי אפשר לנתק לה את ההרשאה למיקרופון? או שזה הולך יחד עם עם השמע. דגש - שיחה 15:56, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

דגש פייסבוק שולטת גם על וואטצאפ. כך שאני לא מכיר אנשים שלא יתנו הרשאה לוואטצאפ. eli - שיחה 15:59, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

הבן אדם מוקלט נון סטופ גם כשהוא לא משתמש באפליקציה?? אני משער שזה לא חוקי. יאללה תביעה ייצוגית. נדנד - שיחה 15:57, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

תלוי במערכת הפעלה, גרסה שלה, ומכשיר. אלא אם כן הם הגדירו את זה בתור "לא להפעיל את האפליקציה ללא הרשאות מיקרופון". לא יודע, אני גולש בפייסבוק בנייד מדפדפן, מסיבה שונה לגמרי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:59, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כל מי שיש לו אנדרואיד מוקלט באופן רנדומלי. אפשר למצוא את ההקלטות בהיסטוריה של גוגל או איפשהו בהגדרות, לא זוכרת איפה, אבל כבר מצאתי אותם בעבר. לא שמעתי על פייסבוק בהקשר הזה, אבל פייסבוק כן עוקב אחרי צ'אטים, וגם לוקיישנים, ומציע חברים ופרסומות בהתאם, כך שלא יפתיע אותי שהם גם מקליטים או משתמשים בהקלטות של גוגל. ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 16:03, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

וזה למה אנשים פרנואידים כמו בעלי מנטרלים את האופציה של הקלטה בפלאפון. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט 16:10, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

זה לא יעזור אלא א"כ הוא יכבה את ההרשאה של המקרופון גם בוואטצאפ. eli - שיחה 16:12, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

זה באקטיביטיס. הסיבה הרשמית היא לתפוס את "OK, Google". ביטלתי את זה לפני שנים ומחקתי את כל מה שהצטבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:13, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

הוא מבטל את זה ברמת המערכת, ככה שגם אם הוא נותן הרשאה לאפליקציה ספציפית היא לא יכולה להפעיל את המיקרופון. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט 16:20, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

איך מונעים את זה? כבר תפסתי את הטלפון שלי ממתין להקלטה כבר מספר פעמים אמא של גולן - שיחה 16:58, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

לא בטוח שתוכלי. אבל כאמור, תתחילי באקטיביטיס, כשאת יושב מול מחשב נורמלי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:05, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אני זוכר משהו ממש מטריד מגוגל מפות. הייתי אורח במלון אחד, שלא אני הזמנתי (לא שילמתי עליו, אלא רק קיבלתי הזמנה מאוניברסיטה שיש לה דיל עם בית המלון). אחרי שחזרתי לארץ אני מקבל סקר מגוגל מפות לגבי אותו המלון. אשכרה יש להם אלגוריתם שידע למצוא באיזה מקום שהיתי על סמך התנהגות שלי, GPS והתחברות לוייפיי מקומי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:09, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

היה תקופה שהם שלחו לי כל ה-1 לחודש איפה הייתי, כמה נסעתי, כמה הלכתי! (- למרות שביטלתי את ההרשאת מיקום) לבסוף, חבר הציע צאת מהחשבון ולהיכנס חזרה. כנראה שזה עזר. eli - שיחה 17:12, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

Corvus, לא מבינה מה מפתיע. גוגל מפס גם מבקש ממני לדרג מקומות שהייתי בהם. אם יש לך GPS דלוק או WIFI שמתחבר אוטומטית הוא יכול לאתר את המיקום שלך בקלות. אני די משוכנעת שכל זה מופיע בתנאי השימוש ובפירוט ההרשאות לאפליקציה. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט 17:16, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אכן, המקרה של קורבוס נשמע צפוי. הקלטות ללא בקשת המשתמש לצרכים פרסומיים זה משהו אחר לגמרי. אתם אומרים שפייסבוק וואטסאפ מודות בזה?! נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 20:21, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

זה ממש לא מובן מאליו שיהיה אלגוריתם שמטרתו לבדוק באיזה מסעדה אכל אובייקט המעקב ובאיזה מלון הוא ישן על סמך הצלבת מידע שהאובייקט לא מסר בעצמו, אלא חושב לפי נתונים עליו. וזה שזה רשום בשורה ה115 באיזה חוזה שימוש - הרי ידוע לכל שאף אחד לא קורא אותו אף פעם. הרעיון של החוזה הוא רק מניעת תביעות משפטיות, לא יותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:58, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

[1] יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:31, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה עונה לי? אצלי בסלולרי לא קורה כלום כשאני אומר אוקיי גוגל. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 20:37, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

כן. לא דיברתי על הנייד שלך. אלא על מקרה מפורסם המראה שהם באמת מקשיבים ולא מתביישים בזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:49, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

קורבוס, עדיף לא להגיב לפני מי שהגיב לפניך. זה לא אלגוריתם. כנראה נתת הרשאה לגוגל מאפס להשתמש במיקום שלך. יגאל, אני מניח שמי שעובד אצלו חיפוש קולי לאחר המילים אוקיי גוגל - אז הוא עובד אצלו. אני שואל אם פייסבוק וואטסאפ מודים שהם מקליטים שיחות פרטיות לצורך פרסומות. קשה לי להאמין. ואם הם מכחישים, ובכל זאת זה נכון - זו תהיה רעידת אדמה. מזכיר את השימועים של צוקרברג בסנאט ובפרלמנט האירופי לא מזמן. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 21:21, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

היו טענות כאן שמנכ"ל וואטסאפ נטש את החברה בגלל בעיות הפרטיות שלה. יקרא הקורא וישפוט. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 06:22, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

אם יש לחבר הזה שלך HumancentiPad תגיד לו שייצפה בסרט Terms and Conditions May Apply יאצקין52 - שיחה 04:15, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

זה הוכח כבר שאפליקציות מאזינות לנו ומכניסות פרסומות לפי נושא השיחה. פעם אחת עשינו ניסוי בכיתה - פתחנו על המקרן את הפייסבוק של המורה, ולפני זה סיכמנו לדבר על כך שאנחנו רוצים לטוס ללונדון במחיר משתלם. דיברנו ודיברנו, ויום למחרת פרופיל הפייסבוק של המורה הכיל לפחות 5 פרסומות של ארקיע או אופיר טורס על טיסות ודילים משתלמים ללונדון. ניב - שיחה 17:33, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

הניסוי הזה לא ברור לי. מה הייתה קבוצת הבקרה בניסוי? איך אתה יודע שביום רגיל הפרופיל לא מקבל 5 פרסומות של חברת תעופה? מה הסיכוי שביום רגיל הפרופיל יקבל פרסומות של חברת תעופה? ואולי דווקא בגלל הניסוי המורה חיפשה במחשבה מידע על טיולים ללונדון? Tzafrir - שיחה 22:17, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

אנחנו כרגע גרים בארה"ב. אשתי קיבלה החלטה שיש לה השפעה על מעמדנו החוקי, ודיברה על זה בטלפון. אחר כך היא נכנסה לאפליקצית הפנס, וקיבלה פרסומת על עו"ד שמטפל בענייני המעמד החוקי בארה"ב. אומר משהו? לא יודע. משה פרידמן - שיחה 01:00, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

מחפש דיוני ניטרליות לא פוליטיים

אחר צהריים יפים לכולם. קרובת משפחה שלי עורכת מחקר לדוקטורט על כתיבה נייטרלית בויקיפדיה מהזווית הלשונית - בלשנית. כחלק מזה היא בוחנת ערכים שהתקיימו עליהם דיוני ניטרליות (לא חשיבות לא מקורות - npov). בתחום הפוליטיקה יכלתי לשלוף בעצמי די הרבה, אבל אם אתם זוכרים דיונים רלוונטיים על ערכים מהתחומים הבאים: דת, צמחונות וטבעונות, מין ומגדר, מדע, ספרות ואמנות, אשמח אם תכתבו לי פה או בפרטי. נתנאל • שיחה 16:22, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

אלימות מינית במגזר החרדי אולי ? eli - שיחה 16:26, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

היה משתמש בשם משתמש:יחסיות האמת שהיה מסור מאד לנושא. זכור לי במעורפל דיון בנושא נזקי עישון, שבו מתח את רעיון ה-NPOV לקצה. אולי הדיון בשם הערך - במקום "נזקי עישון טבק" ובמקום "השלכות עישון" (כביכול מילה עם קונוטציה שלילית) - "השפעות בריאותיות של עישון טבק". הנה כאן היה דיון אינסופי בנושא השם ועוד עניינים שיחה:השפעות בריאותיות של עישון טבק/ארכיון 1.

אפשר לחפש את המחרוזת npov במרחב השיחה ומרחב ויקיפדיה (הצבעות מחלוקת למיניהן) ואפשר גם לבחון את תרומות אותו משתמש למרחבים אלה. דב ט. - שיחה 17:16, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

(שים לב נתנאל שערכתי את הודעתי הראשונה). דב ט. - שיחה 17:23, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

מין ומגדר יש הרבה מאוד. אפשר לחפש לפי משתמשים פעילים בפורטלים בנושאים האלה. נרו יאיר • שיחה • ב' בחשוון ה'תשע"ט • 20:22, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

פרשת הדם, חוות מזור, ביתא ישראל, קטגוריה:חברי כנסת להט"בים, פלאשמורה, דנה אולמרט, יוסף סלמסה, ליהיא גרינר, מוצא ביתא ישראל, הגניוס היהודי, קטגוריה:ישראלים ממוצא אתיופי, שמואל שניצר, מילת נשים, עמוס לוינברג, ארתור רופין, יונה מצגר. בהצלחה! ליאור पॣ • ג' בחשוון ה'תשע"ט • 21:49, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

הפלרת מי-שתייה, ניסויים בבעלי חיים, חקלאות אורגנית.. יורם שורק - שיחה 18:10, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

העברתי. תודה לכולם! נתנאל • שיחה 01:43, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

הוספת דגלים בערכים

זכור לי שלא מזמן היה דיון על הוספת דגלים בערכים על אישים ועוד, משהו יודע מה נקבעה המדיניות בסוף הלל יערי • שיחה • ג' בחשוון ה'תשע"ט • 20:35, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

לא נקבעה מדיניות כי לא הייתה מספיק השתתפות. המצב הנוכחי הוא שאיש הישר בעיניו יעשה וכל דאלים גבר. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:43, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה על כך שהגבת לי, גם אם ההשתתפות דלה ניתן לקבוע מדיניות לפי כמות האנשים המצביעים בדיוק כמו כל הצבעה שמספר המשתתפים בו אין לה כל משמעות הלל יערי • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ט • 01:16, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

משתמש:MathKnight איך ניתן לקבוע מדיניות ברורה בנושא הלל יערי • שיחה • ו' בחשוון ה'תשע"ט • 15:03, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

"המצב הנוכחי הוא שאיש הישר בעיניו יעשה וכל דאלים גבר" - זה ככה בכל נושא, לא? -- ‏גבי‏ • שיח 19:11, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

לא. יש דברים שבהם עברה החלטת פרלמנט ולפיה יש לנהוג. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:49, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

אם היה דיון מדוע לא סיימו אותו גם אם יש משתתפים מועטים הלל יערי • שיחה • ז' בחשוון ה'תשע"ט • 19:50, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

כי צריך לגייס 5 חתימות במזנון על ההצעה (ויש כבר הצעה מוכנה) כדי לפתוח הצבעה בפרלמנט. אתה מוזמן לפתוח דיון במזנון ולגייס 5 חתימות, כי אני כבר ניסיתי פעמיים, ואני מקווה שתצליח. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:10, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

בקשת עזרה לבחור בין שתי תמונות

איזה מבין התמונות של רובה הצלפים רמינגטון M24 עדיפה: הימנית או השמאלית?

• 
  תמונה 1
• 
  תמונה 2

אנא השתתפו והביעו את דעתכם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:56, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

זו שאלה מצויינת לדף השיחה של הערך. עוזי ו. - שיחה 22:10, 11 באוקטובר 2018 (IDT)

הימנית, כמובן. נדנד - שיחה 00:15, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

אכן. רדיומן - שיחה 07:46, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

מדובר בגרסאות שונות? אני רואה שהקת היא שונה ועל השמאלית יש מסילות. אולי צריך להציג את שתיהן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:59, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

שתי תמונות שונות של רובים שונים (אבל שניהם M24). התמונה השמאלית היא חדשה יותר, של M24 מ-2018 עם כוונת "לאופולד סימן 6" חדשה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 20:34, 12 באוקטובר 2018 (IDT)

השלישית. יאצקין52 - שיחה 03:59, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

מעדיף את הימנית, בעיקר בגלל איכות גרפית מעט יותר טובה (בשמאלית-החזר פלאש ניכר). להבנתי זו גם גרסה יותר סטנדרטית ומייצגת. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 09:05, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה על הביקורת המנומקת. התמונה השמאלית אכן צולמה כאשר ה-M24 היה מאחורי זכוכית. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:50, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

באמת לא מובן מדוע דיון זה מתקיים כאן ולא בדף השיחה של הערך. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 09:07, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

כי זה רלוונטי גם לערכים משיקים, וכאן יש יותר חשיפה. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:50, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

World Kindness Day

היי חברס,
למי שלא מכיר, אני חבר בLife Vest Inside, עמותה שפעילה בעשרות מדינות ומנסה להפיץ שמחה ואושר בעולם.
ב11 בנובמבר יש התכנסות של המוני אנשים מסביב לעולם כחלק מהחגיגות של World Kindness Day.
במקרה, העמותה בחרה השנה להתמקד בישראל (בכל שנה מתמקדים במדינה אחרת) ולערוך את האירוע המרכזי בירושלים.
כחלק מהחגיגות ישנו ריקוד מסורתי שנרקד ומצולם בכל העולם. בשנה שעברה, היה מוקד אחד בישראל (0:06 1:37 2:49 3:28 5:37 בסרטון) אך השנה ישנם מספר מוקדים ברחבי הארץ.
אני מזמין את כולכם לבוא להצטרף אלינו ב11 בנובמבר, במוקד המרכזי שממוקם במתחם התחנה הראשונה, ירושלים
אם מעניין אתכם לדעת פרטים נוספים, מוזמנים להיכנס לאתר.
מאחל לכם אושר ושמחה, בר הראל • שיחה 00:49, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

איך העולם השתנה. אצלי היום הזה מתקשר לדקת דומייה לזכר הרוגי המלחמה הגדולה. Tzafrir - שיחה 09:38, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

בהחלט השתנה. כיום מוכר בציבור הישראלי בעיקר כיום הרווקים הסיני שפרץ לתודעה כשהפך לאלטרנטיבה של אתרי הקניות הסיניים לבלאק פרידיי. יזהר ברק • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ט • 23:51, 13 באוקטובר 2018 (IDT)

כך חולפת תהילת עולם. ה-11 לנובמבר 2018 יהיה היובל המאה לסיום המלחמה. אבל בימינו, עם פרוץ הפריצות לתודעה לתודעה, זה יום של קניה מוגברת. עוזי ו. - שיחה 00:00, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

מי זה עומר בן יעקב?

הורי דיוו לי שהוא ה"ויקיפד הרשמי" שמתראיין בנושאי ויקיפדיה בערוצי התקשורת. האם הוא ויקיפד פעיל? דבר או דובר של העמותה? האם מישהו נתו לו רשות לפעול כנציגנו עלי אדמות? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:19, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

משתמש:עומר בן יעקב אינו משתמש פעיל, לפחות לא בשם זה. כותב על הוויקפדיה ב"הארץ" נדמה לי ומכונה לפעמים "האנציקלופדיסט", לא לבלבל עם משתמש: האנציקלופדיסט שהוא אדם אחר לגמרי. שנילי - שיחה 09:27, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

אני אכן לא עורך פעיל - אני רוצה להישאר נייטרלי ככל האפשר ביחס לתחום הסיקור --עומר בן יעקב - שיחה 20:16, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

אין נציג רשמי לוויקיפדיה. בעבר היה על זה דיון שלם, אם אני לא טועה במזנון. בברכה, זאב קטן • שיחה • ה' בחשוון ה'תשע"ט • 10:22, 14 באוקטובר 2018 (IDT)

ניתן לראות בעומר "כתב לענייני ויקיפדיה", בדומה לכתב ספורט שאינו ספורטאי פעיל ואינו דובר של קבוצות הספורט. עומר צופה במתרחש בוויקיפדיה (לאו דווקא ויקיפדיה העברית) ומספר על מה שראו עיניו. למיטב זכרוני הוא גם דוקטורנט (או מאסטרנט) שעוסק בנושא זה בלימודיו. דוד שי - שיחה 06:23, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

אני עוקב אחריו בפייסבוק, הוא גם מגיב שם לשאלות בתחומי העניין שלו: עומר בן יעקב, ברשת החברתית פייסבוק -- ‏גבי‏ • שיח 19:10, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

משתמש:דוד שי צודק. אני עיתונאי ואקדמאי צעיר שחושב שצריך לסקר ולחקור את ויקיפדיה כפי שמסקרים וחוקרים כל זירה חברתית או פוליטית. בעבר כתבתי כאן והצגתי את עצמי ואת הרצון שלי לסקר את הקהילה בעברית כי את המחקר שלי אני ממקד בויקיפדיה באנגלית. את המחקר אני עושה במסגרת תואר שני במכון כהן להיסטוריה ופילוסופיה של המדע והרעיונות באוניברסיטת תל אביב וביחד עם חוקרת צעירה ממכון וויצמן. אפילו פרסמנו את המחקר שלנו לאחרונה (העוסק בערכים מדעיים באנגלית). אני גם כותב טור לא קבוע במוסף הארץ בשם ״אמש בויקיפדיה״ שמתפרסם גם בעיתון באנגלית, איפה שאני מחזיק תפקיד אדיטרויאלי במערך החדשות. אני גם עושה פינה חצי קבוע בהיום שהיה עם גיא זהר בחדשות עשר בשם האנציקלופדיסט. השם של הפינה ניתן על ידי המערכת ולא על ידי - אני אכן לא אותו משתמש: האנציקלופדיסט שהוא אכן אדם אחר לגמרי. כפי שכתבתי בעבר, אני מחפש עזרה גם בהקשר העיתונאי וגם האקדמי, ומזמין את כל מי שרוצה ליצור איתי קשר לגבי מלחמות עריכה, דיוני מדיניות או כל סיפור מבוסס ויקיפדיה שנראה לכם/ן חשוב, חדש או מעניין. ניתן למצאו אותי גם בטוויטר כ @omerbenj או לשלוח לי מייל בomer.benjakob at haaretz dot co dot il. בכבוד --עומר בן יעקב - שיחה 20:14, 17 באוקטובר 2018 (IDT)

אני מסכימה שיש חשיבות לסיקור וחקירת הנעשה מאחורי הקלעים בוויקיפדיה. אתה יכול להוסיף כל ערך לרשימת המעקב שלך (שניתן לגשת אליה מהתפריט העליון, מימין לכפתור תרומות) על ידי סימונו בכוכב בתפריט העליון (משמאל לכפתור גרסאות קודמות). ניתן לעקוב אחר הצבעות מחיקה בקטגוריה:ויקיפדיה: הצבעות מחיקה, אחר ערכים במחלקות בקטגוריה:ויקיפדיה: ערכים שנויים במחלוקת ואחר דיוני מדיניות בפרלמנט. אתה מוזמן להטמיע את הקוד למטה בדף המשתמש שלך לגישה מהירה:

{| <div style="padding: 10px; background-color: #f9f9f9; border: 1px solid black; width: 250px; float: left;"> '''[[:קטגוריה:ויקיפדיה: הצבעות מחיקה|הצבעות מחיקה''']] <categorytree hideroot="on" mode="all" style="background-color: transparent">קטגוריה:ויקיפדיה: הצבעות מחיקה</categorytree> '''[[:קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים שנויים במחלוקת|ערכים במחלוקת''']] <categorytree hideroot="on" mode="all" style="background-color: transparent">קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים שנויים במחלוקת</categorytree> </div> |}

זה יראה כך:

הצבעות מחיקה

משתמש:דגש/שגיאה

ערכים במחלוקת

בברכה, Staval - שיחה 04:40, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה רבה! --עומר בן יעקב - שיחה 12:53, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

עומר בן יעקב או קיי, כעת אני נזכר שכבר נתקלתי בפועלך. לדעתי אתה נוטה בטוריך שהיו בזמנו במוסף הארץ להתמקד ב"צהוב", ברכילותי ובאקטואלי על פני הרבדים המהותיים והעמוקים, אבל זו זכותך. מה שמפריע לי זה שנוצרת בציבור (לפחות כפי שהדבר שוקף לי על ידי הורי) שאתה סוג של דובר מטעם ויקיפדיה, בשעה שאין הדבר כך. לדעתי עליך להדגיש ולהבהיר שאינך דובר מטעם הוויקיפדיה אלא, כפי שתיארת זאת, "כתב לעינייני", שאיננו משתתף פעיל במשחק. לא יודע עד כמה עשית זאת, אבל הרושם נוצר. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 09:01, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה על המשוב הכן. אני שמעתי בעבר לא מעט את הביקורת הזאת ואני מקבל אותה. אני חושב שחלק מהכתיבה שלי היא "צהובה" בדיוק כי אני חושב שצריך לעניין אנשים בנעשה בויקיפדיה ובסופו של דבר כתבה על כמה הערך של המהפכה צרפתית, לדגומא, הוא מצוין לא בדיוק מושך קוראים או עניין. מצד שני, צריך גם לומר את האמת: אנשי הקהילה של ויקיפדיה חווים וחושבים על ויקיפדיה בצורה מאוד שונה מאנשים שרק משתמשים בה כקוראים מזדמנים, שעבורם רוב התהליכים הפנימיים הם שקופים עבורים. סיקור ויקיפדיה לא נעשה בשביל מי שמבין ופעיל - אלא בשביל מי שלא - והוא גם לא נעשה במטרה לעשות יחסי ציבור לויקיפדיה, ולכן יתכן לא מעט חיכוחים סביב השאלה מה חשוב ומה לא, מה ראוי לסיקור ומה לא. אבל בעייני צריך לגרום לאנישם להבין את תהליכים שקוראים (נגיד מה שמהמשעות של העמוד שיחה או רוב העמוד שיחה) גם אם זה מחייב סקירה צהובה של ויכוחים בין מחנות פוליטיים. לגבי הרושם שנוצר אצל ההורים שלך - גם בטור בעיתון וגם בטלווזיה מצוין שאני כתב לענייני ולא דובר רשמי - וזה זה בדיוק דוגמא לאיך אנשים מבחוץ לא מבינים את ויקיפדיה ומניחים דברים מסוימים על איך היא עובדת ובעייני מחדד את הצורך בעבודה שלי. מעבר לזה איני יכול לקחת על זה אחריאות על מה אנשים חושבים, אבל אני כן יכול לנסות לעזור לציבור להבין וכך אני מנסה לעשות --עומר בן יעקב - שיחה 12:53, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

אני חושב שהתהליכים אצלנו שקופים פי כמה וכמה מאשר התהליכים מאחורי הקלעים בהארץ או בחדשות 10. וגם שם (במיוחד בערוץ 10) יש פער בין היוצרים ובין הצרכנים. אולי גם בעניינים האלה תעזור לציבור להבין. נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ט • 14:36, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

נרו, אם תקרא שוב, אני די בטוח שהשימוש במונח ״שקופים״ היה במשמעות של ״הציבור לא רואה את\מסתכל על״ התהליכים בויקיפדיה, ולא במובן של ״התנהלות במסתרים״. כמובן שיש גופים ואנשים שמסקרים את התקשורת ואת אופן פעולתה, אני אישית לא מתעניין בזה הרבה אבל די אם נציין את העין השביעית או המזבלה.

משתמש:עומר בן יעקב, בעיני חשיפת אחורי הקלעים של ויקיפדיה לציבור היא משימה חשובה בהחלט, אבל רוב האנשים טועים באופן בסיסי בהבנת אופן הפעולה של ויקיפדיה. בכל תחום, סיקור אירועים שגרתיים יכול להועיל רק לאנשים שיש להם ידע וכלים בסיסיים להבין אותו. אם תקרא לתלמיד בית ספר יסודי ידיעה מעיתון כלכלי, רוב הסיכויים שזה לא יאמר לו כלום, גם זה יהיה דיווח על ביטול המע״מ, או הפרטת רכבת ישראל, נתיבי ישראל, הנמלים ובתי הסוהר ומכירתם לפוטין. אם אנשים חושבים שאתה ״נציג רשמי של ויקיפדיה״, כתבה שלך על דיון לוהט בדף שיחה כנראה לא תשנה כלום - הם הרי לא מבינים את ההקשר בו התפתח דיון כזה, ואת הויקיפדיה ברמה הבסיסית ביותר שלה; ואז מה שנשאר זה רק הצד ה״צהוב״ או הבידורי של הדיווח. גם אם נשים בצד את טובת הויקיפדיה או את הבעייתיות במראית עין של שליחות רשמית, אם אתה לא טורח להבהיר לציבור את הבסיס של הבסיס של איך ויקיפדיה עובדת - שאין לה מנהל או עורך ראשי, שמדובר בקהילה פתוחה וכו' - עבודתך כעיתונאי ומדווח הופכת חסרת ערך, לקוראים ולויקיפדיה כאחד. נתנאל • שיחה 16:26, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

מאד מסכים עם נתנאל. אם אכפת לך מ"מושא הסיקור" שלך, המשימה שלך צריכה להיות הסבר (עם דוגמאות, סבבה) למה שהולך כאן. Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 16:37, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

עם החלק הזה גם אני מסכים. אבל עם כל הכבוד לעין השביעית או למזבלה, השקיפות בויקיפדיה היא פי מאה מהשקיפות של התהליכים הפנימיים בהארץ או בחדשות ערוץ 10. אצלנו כל הדיונים הפנימיים מתנהלים באינטרנט. נראה את המערכות של עומר, הפועל למען השקיפות, עושות את זה. נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ט • 22:54, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

הבעיה שלאף אחד אין מושג לגבי השקיפות הזאת. רוב האנשים לא מודעים לקיומם של דפי שיחה, גרסאות קודמות, דיוני מדיניות וכדומה. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ט 23:01, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

אם מאות או אלפי הכתבות עד היום בנושאים האלה לא הועילו - גם הפינה הנוכחית ספק אם תשנה את המצב. נרו יאיר • שיחה • י"ד בחשוון ה'תשע"ט • 23:03, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

40 חוחיות בגרביונים?

איך בדיוק? פלסטיני נתפס במעבר גשר אלנבי לאחר שניסה להבריח 40 חוחיות, שהוסתרו בגרביונים שלבש דגש - שיחה 18:57, 15 באוקטובר 2018 (IDT)

לשאלה איך, יש בקישור שהבאת תצלום, לא? מה שלא לגמרי ברור, זה באיזה כיוון נעשה ניסיון ההברחה. קיפודנחש 17:13, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

השאלה העיקרית היא, מה הטעם בהברחת 40 חוחיות מתות. חשבתי שהרעיון הוא לשים אותן בכלוב ולזווג אותן עם כנריות, כדי שישירו. שזו אכזריות נוראה דיה, אבל ציפור מתה לא שרה, כנראה המבריח האידיוט לא חשב על זה.שלומית קדם - שיחה 19:02, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

הזמנה לכנס GLAMWIKI תל אביב 3-5.11.18

שלום לכולם,
אני שמחה להזמין אתכם ל- GLAMWiki Conference 2018 שיתקיים בתל אביב בתחילת חודש נובמבר. בכנס ישתתפו ויקיפדים וויקימדיים מכל העולם שיספרו על פעילותם עם מוזיאונים, ארכיונים וספריות. יערכו גם סדנאות מעשיות בעיקר סביב מיזם ויקינתונים. ויקיפדים המעוניינים להשתתף בכנס יוכלו לקבל קוד הנחה 95 ש"ח ליום במקום 120 ש"ח. לקבלת קוד הנחה בבקשה כתבו ל- glam2018wikimedia.org.il.
הכנס לא היה יוצא לפעול ללא תרומתה החשובה של שני כיושבת ראש ועדת התוכן ודרור שסייע רבות בתכנון וארגון הכנס. תבואו עליכם הברכה.
אני מקווה לראות אתכם ואתכן בכנס!
לכל מי שהתעניין בהתנדבות בכנס, תודה רבה! אנחנו נפרסם רשימת אפשרויות התנדבות בקרוב.
תודה מיכל לסטר - שיחה 12:01, 16 באוקטובר 2018 (IDT)

אופס

מכונאי ירה ממטוס - והשמיד בטעות F-16... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 10:24, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

מעניין אם חיל האוויר הבלגי הרופס ירשום את זה כהפלה לזכות המכונאי. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:18, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 21:06, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

גיבורים

http://rotter.net/forum/scoops1/507586.shtml?utm_source=rotter.net&utm_medium=mivzakside

פשוט לבכות. נדנד - שיחה 15:41, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

באופן טיפוסי, כמישהו בשמאל אומר משהו, בהתחלה אנשי הימין מוציאים את דבריו מהקשרם, ואחר כך מסלפים אותם לחלוטין. במילה אחת - דמגוגיה. -- ‏גבי‏ • שיח 11:59, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

שהשמאל יאשים את הימין בהוצאת דברים מהקשרם. כמו שאמרתי, פשוט לבכות. נדנד - שיחה 19:57, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

שהימין יסלף דברים? מה פתאום. https://www.facebook.com/aviv.yashar.1/posts/2332150396814323 -- ‏גבי‏ • שיח 22:03, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

מדעי החרטוט

• כתבה בכלכליסט. צחי לרנר - שיחה 22:13, 19 באוקטובר 2018 (IDT)

"הם לא רצו סתם לטעון את הטענה שלהם, לכן החליטו להוכיח אותה בכלים של מדע טוב". לא רק שזה לא מדע טוב, זה לא מדע בכלל: לפחות ככל שניתן לשפוט מן הכתבות והראיונות עם ה"חוקרים": לא הייתה להם השערת אפס, לא הייתה להם קבוצת ביקורת, וה"תוצאות" פורסמו בעיתונים וברשתות חברתיות. עדיין הכתבה לא מתביישת לעשות קביעות מרחיקות-לכת ולטעון ל"הוכחה" בכלים של "מדע טוב". העורך בכלכליסט היה יכול באותה מידה לבחור בכותרת "מטא חרטוט" (או אולי בעצם "מטא מטא חרטוט"). H. sapiens - שיחה 17:21, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

התוצאות פורסמו במגזינים מדעיים. זה בדיוק הרעיון: שהם חרטטו מחקר, ומישהו אשכרה אישר להם לפרסם את זה. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • י"א בחשוון ה'תשע"ט 20:32, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

לפי הכתבה הרעיון לא היה סתם לחרטט מאמר ולפרסם אותו (זה כבר נעשה בעבר בצורה יותר מוצלחת). הרעיון היה שיש תחומים ספציפיים וטכניקה ספציפית לעשות זאת. אך מכיוון שהם לא בדקו תחומים אחרים וטכניקות (או חוסר טכניקות) אחרות בתנאים שווים, הם כשלו בהדגמת טענתם. ולכן הם גם לא שלחו את הטענה לפרסום תחת ביקורת עמיתים (באופן אירוני במיוחד) אלא כסנסציה בעיתון. ועדיין הם לא מתביישים לטעון בכתבה בעיתון שהדגימו את טענתם "בכלים של מדע טוב". חבל מאוד כי בשנים האחרונות דווקא כן נערכים מחקרים רציניים, במדעים מדוייקים ובמדעי החיים, על איך ולמה תוצאות שגויות עוברות ביקורת עמיתים. H. sapiens - שיחה 21:24, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

בפרט: היו כמה וכמה מקרים של פרסום מאמרים שהתפרסמו על נתונים מזויפים. עד כמה הנתונים שסופקו עם המאמרים היו מופרכים? או שהם היו אמורים להיות מספיק טובים כדי לעבור ביקורת עמיתים? ביקורת עמיתים היא כלי שנועד להבטיח איכות, אבל לא כלי שמצליח להתמודד היטב עם זיוף (הערה: נדמה לי שרק שניים ממאמריהם כללו נתוני מחקר מזויפים).

כמוכן ניתן לראות בבדיקה שלהם הרחבה לפרשת סוקל: ידוע כבר שאפשר לפרסם מאמרים שטותיים. הם ניסו לבדוק בצורה שיטתית יחסית את הגבול. בשנת 2017 בוגוזיאן ולינדזי הצליחו לפרסם מאמר מופרך שכזה באחד מכתבי העת. אבל אז נמתחה עליהם ביקורת שמדובר על כתב עת שמתפרנס מכותבי מאמרים ושרמת השיפוט בו גרועה. לכן במקרה הזה הם בחרו לפרסם בכתבי עת שלא דורשים תשלום על הפרסום. הם ניסו לפרסם מאמרים במגוון כתבי עת. נדמה לי שהטובים יותר דחו אותם. Tzafrir - שיחה 17:27, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

במדע, כמו בחיים, צריך גם קומון סנס. זו אכן בעיה מוכרת שבעבודה המדעית יש גם טעויות. זה לא המצב כאן. החבר'ה הללו אשכרה פרסמו בכתבי עת "מדעיים" קשוקושים שלא אמורים להתפרסם בבטאון שבט של הצופים. למרוח את זה עם ביקורת על שיטות המחקר שלהם זו התחמקות. אם אני עורך עיתון בתחום מדעי הרוח היום, אני עושה בדק בית רציני כדי לוודא שדברים כאלו לא קורים אצלי בבית. משה פרידמן - שיחה 19:57, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

"קומון סנס" לכשעצמו זה דבר מסוכן במדע. המציאות לעיתים קרובות לא מתנהגת כפי שלנו נראה הגיוני שהיא תתנהג. זו בדיוק הסיבה שהיה צריך מדע מלכתחילה, אחרת יכולנו פשוט להפעיל קומון סנס. ולכן שיטות מחקר מתאימות חשובות במדע יותר מקומון סנס. כעורך עיתון בתחום מדעי הרוח (אגב, למה דווקא מדעי הרוח? איך אתה יודע שבמדעים מדוייקים זה לא קיים? כי שלישיית הליצנים החליטו שיהיה להם יותר קל להריץ מתיחות במדעי הרוח?) אין לך עכשיו שום כלי חדש או ידע חדש שיעזור לך לטפל בבעיה. לכל היותר אתה עכשיו יודע להיזהר משלישיית הליצנים עצמם. H. sapiens - שיחה 20:38, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

מדיניות פרסום איננה מדע. אף עורך של כתב עת מדעי לא עורך מחקרים כדי לקבוע האם מאמר הוא רציני וכדאי לפרסם אותו. לא כל דבר שעושים באוניברסיטה הוא מדע, ועורך עיתון מדעי צריך המון קומון סנס. גם מדען. מי שחושב שהשיטה המדעית מאפשרת להזכות על הקומון סנס לא מבין מהו מדע. ולגבי היקף הבעיה: אני לא יכול לדבר על כל המדעים המדוייקים, אבל מהכרותי את תהליך הביקורת בתחומי אני סמוך ובטוח שחרטוטים ברמה הזו לא היו מתפרסמים בכתב עת רציני. גם קראתי כמה וכמה מאמרים, ומעולם לא נתקלתי בשטויות ברמה הזו. אתה מוזמן לנסות בעצמך ולהווכח. כמובן, יכול להיות שאני טועה. אם אכן מישהו יעשה תרגיל כזה ויצליח, אני לא אבקש ממנו השערת אפס וקבוצות ביקורת. זה פשוט לא קשור. אני בפשטות אהיה ביקורתי יותר בקריאת המאמרים. משה פרידמן - שיחה 21:41, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

אני חושב שחלק משמעותי שמתפספס כאן הוא ההקשר שבו התבצע ה"ניסוי" הזה. זו לא סתם ביקורת על המנגנון האקדמי, אלא על הלך רוח מסוים ורווח כיום בקמפוסים בארה"ב בפרט ובחברה האמריקנית בכלל. מדעי הטבע לא נוגעים לנושא. אני מאמין שיימצאו כאן אנשים שמתמצאים ויתארו זאת טוב ממני, אבל זה מהתרשמותי ההדיוטית ממיני מקורות שנתקלתי בהם במרשתת:
ישנה תחושה רווחת, בעיקר מצד קבוצות המזוהות עם האגף הפוליטי הימני בארה"ב אבל לא רק, שקיים איום ממשי על חירויות שונות (חופש ביטוי, חופש מחקר אקדמי, שוויון הזדמנויות, וכו'), מצד קבוצות כוח מסוימות, המזוהות עם האגף הפוליטי השמאלי. אולי המונח "Social Justice Warriors" הוא המתאים ביותר לתיאורן של האחרונות. אלו, בתיאור מקוצר נמרצות, מתאפיינים בעיקר בהתנגדות לעליונותו של "הגבר הלבן" וכל תולדותיה בתרבות המערבית, תוך טענה להתמשכות הקיפוח והדיכוי של כל מי שאינו גבר לבן גם כיום, ושימוש ברעיונות פמיניסטיים, מגדריים במובן של לימודי מגדר, אנטי-קולוניאליסטיים, תקינות פוליטית, וכו'. הקבוצות האלו, לטענת המתנגדים, משיגות השפעה בעמדות כוח משמעותיות ביותר ומתייחסות לביקורת כלפיהן כ"פגיעה בקבוצות מוחלשות" או "המשך הדיכוי" וכך שוללות את הלגיטימציה של ההתנגדות לרעיונותיהן. חקיקת החוק הקנדי Bill C-16 הוא דוגמה לאירוע שעורר הדים והתנגדות רבה, ומזוהה עם המגמה הזו. אפשר למצוא ברחבי הרשת פארודיות ודוגמאות רבות שמביאות את הלך הרוח הקיים לכדי אבסורד, וה"ניסוי" הזה של שלושת ה"חוקרים" המפברקים הוא בהחלט דוגמה כזו. R.G. - שיחה 00:18, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

מעניין שכל פסקת הביקורת הזו נוסחה במונחים פוסט מודרניסטיים. דרך אחרת לנסח את הביקורת היא שהערכי החופש והשוויון כבר לא עומדים (מספיק) לנגד עיניהם של רבים מבין אותם חוגים בגלל פוליטיקת הזהויות. Tzafrir - שיחה 01:26, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

באמת מעניין. אני מניח שבעיניי ביקורת פוסט מודרניסטית היא תיאור ממצה ואפקטיבי יותר של עמדות פוסט מודרניסטיות. ואולי התיאור שלך עדיף. R.G. - שיחה 02:37, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

אני דווקא חושב שהתיאור שלך בהחלט מתאר ביקורת שהושמעה מחוגי ימין. השימוש במינוחים הללו באותה הביקורת הפתיע אותי בהתחלה. Tzafrir - שיחה 12:24, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

מי שקבע שהבעייה היא ב"הלך רוח מסוים" בתחום מסויים במדעי הרוח זה שלושת הליצנים, והם לא עשו דבר כדי להדגים את טענתם באיזשהו אופן שאפילו מתקרב להיות "מדעי". למשל לשלוח מאמרי שטות למספר כתבי-עת ממספר תחומים ו"הלכי רוח" שונים, ולראות מי חסין יותר ומי פחות. יש כל כך הרבה דרכים פשוטות להפוך חרטוט פוליטי למחקר בעל ערך מדעי. אמילי רוזה עשתה זאת כשהייתה בכיתה ד'. אך כמובן, כאשר אנו עורכים ניסוי מדעי אמיתי, יש סכנה ממשית שנגלה שהמציאות שונה ממה שאנו בטוחים עם ה"קומון סנס" שלנו. הרבה יותר בטוח להגיב על חרטוט פוליטי בחרטוט פוליטי לצד הנגדי. H. sapiens - שיחה 16:33, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא יודע אם ביקשת להתייחס לטענה שלי או של המגיב האחר, אבל מכיוון שהשתמשת בביטוי שלי אומר בפשטות: הבעיה לא צריכה להיות בעיה פוליטית כדי להיות בעיה, ולכן אין שום ערך לבדוק הלכי רוח שונים. זה לא ממש יעזור אם נגלה שכתבי עת מקצועיים מפרסמים מאמרי שטות מכל קצוות הקשת הפוליטית. אך כמובן, כאשר נתייחס ברצינות למה שהדגימו שלושת החוקרים, יש סכנה ממשית שנגלה שהמציאות שונה ממה שאנו בטוחים עם הקונספציות שלנו על הליכי ביקורת עמיתים ומקצועיות אקדמית. הרבה יותר בטוח להגיב בטענות לא רלוונטיות על התקפות המדעית של הביקורת. ככה נוכל להמשיך לפרסם שטויות באופן מדעי ותקף לחלוטין. משה פרידמן - שיחה 17:01, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

התייחסתי כמובן למכלול הטענות שמעלי, למשל לטענת ה"הלך רוח". כמובן שהיה ערך לבדוק הלכי רוח שונים, שכן זה היה יכול לתמוך או להפריך טענה מרכזית בנושא, לפיה הבעייה נעוצה בהלך רוח פוסט מודרניסטי מסויים, וכמובן זו טענה שיש לה השלכה ברורה לאופן הטיפול בבעייה. לגבי ערך מדעי, למרות שכל המאמרים היו מאמרי שטות, הפרסום המדעי שלהם תחת ביקורת עמיתים עדיין עושה אותם פחות גרועים מהיציאה של שלושת הליצנים לתקשורת. הסיבה היא שפרסום מדעי שעבר ביקורת עמיתים ניתן למשוך (retraction, אני מבין שאכן כולם נמשכו) ובכך מבוטל ערכו כפרסום שניתן להסתמך עליו, מופנית נגדו ביקורת רשמית, והוא אף מצטרף לסטטיסטיקה של בדיקות מדעיות ממשיות של ביקורת עמיתים. לעומת זאת את היציאה של שלושת הליצנים לתקשורת (שהייתה לה הרבה יותר השפעה מאשר איזשהו מאמר שטות בכתב-עת מדעי נידח) אי-אפשר יהיה למשוך אפילו אם יסתבר בעתיד שכל אחת ואחת מטענותיהם שגוייה לחלוטין. H. sapiens - שיחה 19:23, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

לעניין הלך הרוח אני לא מתייחס. מדובר על עניין בפני עצמו. העובדה שאתה מצביע עליה, שמתארת יתרון מסויים (ודי שולי) של פרסום בספרות מקצועית על פני כתבה עיתונאית, לא מאוד מחמיאה לספרות המקצועית. היא גם לא רלוונטית לבעיה שהם הציפו. אתה יכול להמשיך לכנות אותם ליצנים מתוך נסיון להגן על הכבוד המקצועי של האקדמיה, אבל הם עשו עבודה עיתונאית טובה מאוד, שמי שיצאו משם ליצנים אלו כתבי העת, שאמורים היו לעמוד בסטנדרטים מקצועיים גבוהים לאין שיעור. הנסיון לטאטא את הבעיה שהם הציפו זה רק יחריף אותה. בוודאי כשזה נעשה באופן לא ענייני. משה פרידמן - שיחה 19:32, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

שלושת הליצנים (אני משתמש בביטוי באופן מדויק - אנשים שמבצעים מתיחה חסרת ערך מדעי) אינם עיתונאים, ולא ראיתי שהם התיימרו לעשות "עבודה עיתונאית". בסטנדרטים עיתונאיים הם אכן השיגו סקופ מוצלח ולא מעט רייטינג. אולי הם צריכים לעשות הסבת מקצוע. אבל כל שלושתם אנשי אקדמיה, והם כן התיימרו להוכיח את טענתם לגבי "הלך הרוח" באופן מדעי, מה שכמובן הם לא עשו. לא באתי להגן כאן על כתבי-העת שפישלו ולא על "הכבוד המקצועי של האקדמיה", אלא על מתודה מדעית נכונה. כתבי העת שכשלו אינם ליצנים, בדיוק משום שלקחו על עצמם סטנדרטים מדעיים, ובכך העמידו את עצמם לאותה ביקורת שהיום הם חוטפים בצדק. הליצנים לעומת זאת חיסנו את עצמם מביקורת בכך שבחרו לפעול בהליך ומתודה בלתי-מדעיים. ועדיין לא הייתי מגיב פה כמה פעמים אילו לפחות לא היו מתהללים עכשיו ב"מדע טוב". לא טוב ולא מדע. H. sapiens - שיחה 00:11, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה לא משתמש במושג מדויק. מה שהם עשו לא היה מעשה לצים (מעשה ליצנות לדוגמה הוא מאמרים שונים לרגל ה־1 באפריל). יכול להיות שהתכוונת למושג טרול. כתבי העת כשלו בבדיקות בסיסיות (לדוגמה: חלקם פרסמו או שקלו לפרסם מאמרים בשמם של חוקרים שלא קיימים. לפני שבכלל מסתכלים על התוכן). הטענה הבסיסית של השלושה היא שיש יותר מדי כתבי עת שיקבלו כמעט כל מאמר אם הוא כתוב נכון (ז’רגון וכדומה) ומגיע למסקנה שרצויה לעורכים, והדרך לא ממש משנה. ובכלל הזלזול שלך בעבודה עיתונאית מקומם. במקרה הזה העיתונאים היו אילו שחשפו לראשונה את הזיופים כאן (לפני שעורכי כתבי העת התחילו להעלות שאלות). במקרה של אנדרו וייקפילד היה זה תחקיר עיתונאי שחשף את האינטרסים מאחורי פרסום המאמר שלו (עד אז זה היה נראה סתם מאמר גרוע. התחקיר העיתונאי הוא זה שהוביל למשיכת המאמר). יש גם עובדות מחוץ למה שמפורסם בפרסומים אקדמיים. Tzafrir - שיחה 01:01, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

טוב, זה כבר פתטי. קראתי קצת תגובות דומות לשלך ואף גרועות יותר מהעולם האקדמי, ואני כבר לא יודע מה יותר מטריד, ההצלחה של השלושה לפרסם חרטוטים, או התגובות למב שהם עשו. דבר אחד ברור לי: היחס שלי לתחום האקדמי הזה כבר לא דומה למה שהוא היה קודם. משה פרידמן - שיחה 17:27, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

בגדי המלך החדשים של מדעי הרוח, החברה והמגדר באקדמיה הפוסטמודרנית. הפתרון שהם מציעים: לסתום את הפה לילד שצעק "המלך הוא עירום". בחיי, האמונה האלכימאית של ימי הביניים שניתן להפוך עופרת לזהב נשמעת הגיונית יותר לעומת מה שמתפרסם בפקולטות האלה ובכתבי העת שבתחום. והיא גם הביאה יותר תועלת למדע. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:16, 3 בנובמבר 2018 (IST)

דרושים מתנדבים - כנס ויקיפדים בינלאומי בתל אביב

שלום לכולם,

כפי שידוע לכם (ואם טרם ידוע - עכשיו יהיה ידוע), בראשית חודש נובמבר יערך בתל אביב כנס בינלאומי בנושא GLAM. אנו זקוקים למתנדבים שיסייעו בהכנת כנס בינלאומי מרשים. לכנס צפויים להגיע כ-50 ויקיפדים מכל העולם, וכן מנכ"לית הקרן, ומרצים מחו"ל. ניתן לראות את לו"ז הכנס כאן.

בשנת 2011 אירחה ישראל את כנס ויקימניה הבינלאומי, בחיפה, שנחשב עד היום לכנס הטוב ביותר של תנועת ויקיפדיה שהיה אי פעם. לפני שנתיים אירחה ישראל את כנס המתכנתים הבינלאומי של תנועת ויקימדיה בירושלים, ואף כנס זה נחשב הטוב ביותר שהיה אי פעם.

ועתה, ישראל תהיה המדינה הראשונה שמארחת את כל שלושת הכנסים. הכנס יתקיים בתל אביב ואני זקוקים למתנדבים:

• מתנדבים יכינו דברים מראש עבור הכנס (יום שלישי 30 באוקטובר - יום הבחירות - הפעילות תהיה במשרדי העמותה בתל אביב).
• מתנדבים שיהיו בשדה התעופה, יקבלו את הבאים, ויעלו אותם על האוטובוסים (רק בימים חמישי ושישי, 1 - 2 בנובמבר)
• מתנדבים שיהיו בתחנת רכבת מרכז בתל אביב ויעזרו לבאים לעלות על האוטובוס (תחבורה ציבורית) למלון (רק ביום שישי 2 בנובמבר).
• מתנדבים במלון ביום הראשון שיעזרו לבאים למצוא את מקומם (רק ביום שישי 2 בנובמבר).
• מתנדבים בבוקר במלון שיוודאו הבאים יעלו בזמן על האוטובוסים לאתר הכנס (בימים שבת - שני 3 - 5 בנובמבר בשעות 8:00 - 9:00 בבוקר)
• מתנדבים שילוו סיורים בתל אביב (יום ראשון 4 בנובמבר בשעה 18:00 בערב).
• מתנדבים שילוו סיור לירושלים (יום שני 5 בנובמבר בשעות 12:00 - 20:00)
• מתנדבים באתר הכנס, בעמדות ההרשמה, ובדלפק הייעוץ של הכנס (בימים שבת - שני 3 - 5 בנובמבר בשעות 8:30 - 18:00).
• מתנדב שיהיה בחדר המזוודות ויקבל ויתן את המזוודות חזרה (ביום שני 5 בנובמבר)

(כמובן שמתנדבים יעבדו במשמרות קצרות, ולא יצטרכו להיות בעמדה יותר משלוש שעות, וכן מתנדבים שיתחייבו לסייע יום שלם, יוכלו להשתתף בכנס (להיות בארוחות ובהרצאות) בלא תשלום).

אנא הרשמו וסייעו להתנדבות הרשמו כאן

בתודה מראש, דרור - שיחה 23:47, 20 באוקטובר 2018 (IDT)

The best conventions EVER.‏ יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 18:20, 21 באוקטובר 2018 (IDT)

מבצע החבלה במתקן המים הכבדים בנורווגיה הכבושה

בתקשורת מדווח על מותו בשיבה טובה של יואכים רונברג, מפקד המבצע הנועז לחבלה במתקן לייצור מים כבדים בנורווגיה הכבושה בידי הנאצים. [2]. בוויקיפדיה העברית אין ערך על המבצע ולא מצאתי כמעט כל התייחסות אליו בערכים רלוונטיים אחרים, כמו המחתרת הנורווגית (מוזכר בשורה אחת) ופרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית (לא מוזכר כלל). דב ט. - שיחה 10:43, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

ערך באנגלית: (Norwegian heavy water sabotage), וכן (Joachim Rønneberg). ‏ Dovno - שיחה 10:55, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

הערך על המבצע קיים ביותר ויקיפדיות מאשר המחתרת הנורווגית. הגיוני דווקא, זה מסוג המבצעים שמציתים את הדמיון. דב ט. - שיחה 11:06, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

הערך באנגלית הוא בעצם על סדרה שלמה של מבצעים (חלק הצליחו וחלק נכשלו). המבצע הספציפי של רונברג מתואר שם בפסקה "Operation Gunnerside". ‏ Dovno - שיחה 11:11, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

הסרט גיבורי טלמרק עוסק בנושא.אודי - שיחה 10:58, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

אל תעזרו לנו להרחיב רשימה

השחתה שהחזיקה מעמד חודשיים: en:special:diff/855147103 יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:47, 22 באוקטובר 2018 (IDT)

אוי, זה איכותי ממש!!! התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 00:01, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

השגיאה היא דווקא בכך שנמצאת שם התבנית "expand list" הקוראת להרחיב את הרשימה. תבניות - לא בכל מחיר, ולא בכל מקום. עוזי ו. - שיחה 00:55, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

הסתרת שם מושב ברקת בערבית

לפני כמה ימים העליתי כאן שבתמונה המוצגת בערך (של הכניסה למושב) מוסתר שם המושב בערבית (במציאות, ולא בעריכה על ידי מעלה התמונה). רציתי לדעת האם יש מדיניות בנושא (הסתרת שמות בשפה מסוימת/הצגת תמונות שבהן הדבר המרכזי הושחת) והאם יש אפשרות לצלם תמונה אחרת של הכניסה למשוב (כולל שמו בערבית)? בברכה, מלך הצבים - שיחה 22:25, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

אפשר לצלם את הקיר האמנותי של הכניסה ללא השלט הלבן, אבל בכל מקרה לא יהיה שם השם בערבית. לדעתי התמונה הנוכחית היא בסדר גמור, ולא צריך שום מדיניות בנושא. אף אחד לא יחשוב שהתמונה מביעה תמיכה במעשה ההשחתה, ואם יחשוב - זו בעיה שלו. יזהר ברק • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תשע"ט • 22:32, 23 באוקטובר 2018 (IDT)

אם כבר כיתתתם רגליכם לברקת, כדאי להיכנס למושב ולבקש מתושביו להשביח את הערך על יהדות חבאן. הגירסה הנוכחית של הערך מציינת אמנם כי מנהגיהם ותפילותיהם שונים מאלה של שאר יהודי תימן, אך לא מבהיר במה. ההבדלים החזותיים המתוארים בערך אולי בולטים יותר לעין מאשר הבדלים במנהג, אך חשיבותם משנית לדעתי. ליאור पॣ • כ"א בחשוון ה'תשע"ט • 13:36, 30 באוקטובר 2018 (IST)

סוברני שמצאתי שיטה יעילה להשתמש בממשק הויקיפדי לעבוד על ערך (אך מבלי לערוך את הדף עצמו ומכאן גם את ויקיפדיה\בויקיפדיה) אפילו כשכתובתי חסומה זמנית בלבד, באופן שלכאורה לא מהווה עבירה על הכללים

מה שמביא אותי לחלוק עם קהילה זו את הטקסט הבא הוא 2 חסימות אייפי ל-3 ימים כל אחת שחוויתי כאן כמפורט נכון להים בדף זה. חסימות אלה כבר תמו. המשך קריאה מהנה:

כידוע, כשאומרים לאדם "ניתן להשתמש בויקיפדיה" יש להגדיר למה מתכוונים ב"להשתמש". "שימוש" אינו רק "עריכה"; גם קריאה וגם עבודה על ממשק העריכה מבלי עריכה בפועל על ידי שמירת שינויים (למשל, לצורך התנסות) הן "שימוש".

מכאן נובע שאם אומרים למשתמש חסום (אנונימי או רשום) "אסור לך לערוך אלא את דף שיחתך וזאת לצורך תקשורת עם משתמשים אחרים בלבד", צריך להגדיר בפניו מה זה בדיוק "לערוך"; האם שינוי טקסט של ערך X בלי ללחוץ על כפתור "השמירה" נחשב עריכה? אני בספק. לא ראיתי ראיה לכך ובלי ראיה כזאת אין לי סיבה להניח שכן. למעשה, על פי הטרמינולוגיה הנפוצה בעורך החזותי למשל, ישנו הבדל בין להתחיל לערוך לבין לסיים לערוך (שמירת שינויים, מן הסתם); משמע, שינוי מבלי שמירה לכאורה אינו נחשב "כעריכה" כי לא בוצע שום שינוי גרסאתי.

סיבוך העלילה

מוסכם כי אל לעורך לערוך דף כל שהוא מלבד דף שיחתו כשכתובתו חסומה, אך מצד שני אין מניעה שעורך ימשיך לעבוד על ערך X שנחסם מלהמשיך לערוך בתוך המיזם הויקיפדי --- מחוץ למיזם הויקיפדי; כלומר, אין מניעה שהוא יעבוד על הערך במחשבו האישי, בקובץ עורך טקסט עשיר - Rich Text Editor/RTE כמו Microsoft Word, שכן הכלל הוא שכל עוד אדם לא עובר עבירה, הרי שיעשה במחשבו כרצונו. אני עצמי קיבלתי הצעה כזו ממפעילה שחסמה כתובת איי פי ממנה פעלתי וראיתי בהצעה זו עלבון לאינטליגנציה שלי ושל כל אחד אחר שבא לתרום לכאן באיזה שהוא אופן וספג "חסימה" דומה ובכל מקרה מעיד מבחינתי על מיושנותה של המערכת ועל מוגבלותה של הגרסה הנוכחית של ויקיפדיה שכן איננה מספקת חלופה יעילה למשתמשים עם חסימה זמנית להמשיך לעבוד על ערכים ברקע באופן ויקיפדי-סביר - מבלי עריכה בפועל (עצוב מאד, כי הזמן שלנו לא צומח על העצים ולכן עיכובים של 3 ימים או 6 ימים או ווטאבר כמה זמן הן אבסורד שכן היום קצר והמלאכה מרובה).

אפשר גם לעבוד על ערך עם הממשק הויקיפדי ברקע, רק לעבוד, בלי לערוך בפועל, כלומר בלי ללחוץ על כפתור השמירה ואז זה כאמור (אלא אם יוכח אחרת), לא ייחשב ל"עריכה". זה גם עדיף לדעתי אבל יש עם זה בעיה:

הבעיה

לעתים לוחצים על כפתור השמירה בטעות - סתם כי העכבר מוקם עליו \ בלבול של רגע \ סוגיה בנגישות (קושי מוטורי) או אף על אחד ה key combos לשמירה (כגון Alt+Shift+S) ספק מתוך הרגל או מטעות נדירה. מצב כזה יביא לעריכה ו"סנקציות" על החוסם כמו הארכת חסימה או כפל חסימות (אצל אנונימיים).

הפיתרון

הדרך שמצאתי להתמודד עם זה (ושאף אחד בבקשה לא יעז להאשים אותי ש"ערכתי" כך בעקיפין בלי הוכחה לכך וחמור מכך, בלי להוכיח שמדובר ב"עריכה"), היא זו:

הסקריפט הבא הכתוב בשפת JavaScript אמור לחסל את כל האופציות לשמור שינויים (הן על ידי העלמת כפתור השמירה והן על ידי העלמת האופציה לשמור בעזרת קומבו-מקלדתי (Alt+Shift+S במקרה הזה):

document.querySelector("#wpSave").remove();
document.querySelectorAll("[accesskey]").forEach((e)=>{
    e.removeAttribute('accesskey');
});

window.addEventListener("keydown",  (e)=>{ e.stopPropagation(); }, true);
window.addEventListener("keyup",    (e)=>{ e.stopPropagation(); }, true);
window.addEventListener("keypress", (e)=> { e.stopPropagation(); }, true);

// "e" means either "element" or "event" here: In forEach() and stopPropagation() accordingly;

למי שלא מכיר; ניתן להריץ את הקוד ברקע כל הזמן (וגם לשלוט על הפעלתו\כיבויו) עם תוכנות הרצת סקריפט בדפדן (Browser Script Executor) כמו Greasemonkey או Tampermonkey (ראו דוקומנטציה או סרטון יוטיוב להדרכה).

אם כתובת האיי פי שלכם נחסמה לעריכה אך בכל זאת בא לכם לפתח ערכים לצורך פרסומם לאחר תום החסימה אך תוכנות RTE כמו MS Word או LB Writer (החינמית והמעולה אגב) לא מספקות אתכם, אז נסו לפתח ערכים או לעבוד עליהם בלי לבצע עריכה בפועל עם הסקריפט הנ"ל; את התוכן ששיניתם אין בעיה לשמור באמת לקובץ RTE כל שהוא (כמו .rtf או .odt).

הערות

• בתכלס אפשר גם אוף-ליין, למי שקימפל אפליקציה נייטיבית של ויקיפדיה למחשב האישי או אולי מתוסף דפדפן המאפשר סביבה ויקיפדית אם יש כזה; את הערכים ניתן יהיה לשמור ישירות במחשב (נניח בבסיס נתונים פנימי של תוכנה כזו, או כאמור בקובץ RTE כל שהוא ואז בבוא העת להעתיק לויקי און-ליין).

תודה וברכה. 79.179.39.131 08:01, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

מחוכם מאד ומיותר להפליא. עוזי ו. - שיחה 15:06, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

לדעתי חבל שלא התחלת ב"לדעתי"... בברכה. 79.180.51.199 15:22, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

למחוק מכאן ולשקול להעביר לוק:LMAO. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:25, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

יגאל, ההצעה למחוק ללא העברת גיבוי לי ככותב מקורי לדעתי איננה נאותה, בלשון המעטה (לדעתי רק לשקול גיבוי לא מועיל); לצד זאת אוסיף שאני עד להצעה זו מאד כיבדתי אותך כאנונימי, עכשיו פחות. אבל אני מצהיר שהשקעתי כאן רבות ושווה לגבות את התוכן בתוך ויקיפדיה. 79.180.51.199 15:38, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

א', יש את הטקסט הזה בדף השיחה. ב', אם מישהו היה מדביק לכאן את לוח רכבות של ציריך, היו מוחקים את זה, למרות שאין בו שום דבר רע. זה פשוט לא קשור לוויקיפדיה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:40, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

דף השיחה יימחק על ידי בוט ככלל כאשר יגיע משתמש חדש, לא כן? מעבר לכך, מקודם הצעת "לשקול להעביר" ל וק:LMAO, עכשיו זה "לא קשור"? כמה לא קשור? תוכל לכמת לי את זה? 79.180.51.199 15:53, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

לא ייחמק. לא עושים אצלנו דברים כאלו. זה לא קשור, אבל ייתכן שזה מצחיק, אז לשקול. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

דפי שיחה לא נמחקים על ידי בוט. למערכת אין דרך לדעת אם משתמש שמחר יכנס מאותה כתובת הוא "חדש" או אותו משתמש. Dovno - שיחה 15:58, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

בסדר, יגאל, חזרתי להעריך אותך כמו קודם אחרי קריאת דבריך לפיהם אתה לא בעד שהתוכן יימחק. אם יש כאן מאגר קטעי JS שימושיים לדעתי עדיף שזה יעבור אליו. בכל מקרה, התואנה שלי שיש בעיה עקרונית שמלבד דרך זו אין דרך ויקיפדית להמשיך לעבוד על טיוטות וערכים באופן ויקיפדי-סביר גם בעת חסימה לא-פרמננטית, נשארת במקומה; היעדרה של דרך כזו גורע זמן, מרים את כמות הגרסאות הנשמרות בבסיס הנתונים (ובכך מקשה על מעקב שינויים) ועוד, אבל זה כבר אולי לדיון אחר. בברכה. 79.180.51.199 16:23, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה רוצה להגיד שכתבת את זה ברצינות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:38, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

כן. אני לא רואה עם התיעוד של זה בעיה - לא ברמה הטכנית, למי שרוצה לבטל מכל סיבה שהיא את כל אופציות השמירה ולא מהרמה העקרונית של תיאור הבעיה שהצגתי שגורמת לדעתי להפסד-זמן, יתרתיות-גראסות ועוד בעיות. בברכה. 79.180.51.199 16:45, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אוי. לי זה נראה מתיחה, כי אין בטקסט הזה שום הגיון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:46, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

לדעתי מדויק יותר לומר שאתה לא מוצא היגיון, אני תיארתי את ההיגיון מבחינתי; זה כבר עניין סובייקטיבי לדעתי. 79.180.51.199 17:15, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אין לי בעיה גם עם הניסוח הזה, אבל אני מניח שגם שלי הוא נכון. את האמת, הטקסט נראה כאילו לא שלם. הוא כאילו מוקדש לתיאור בעיה מסויימת, מבלי להגיד על מה מדובר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:17, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

לדעתי תיארתי די טוב את העניין של "לשלוח" עורכים לעבוד על טיוטה ב Rich Text Editors למיניהם (שזה אבסורד ונובע מבעיה ארכיטקטורית בתוך הגרסה הנוכחית של ויקיפדיה) אבל בכל מקרה אולי עם הדיון הזה יגדל הסיכוי שהקורא יסיק על בעיה רחבה. תודה. 79.180.51.199 17:30, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אז יכול להיות שרצית להצביע על איזושהי בעיה שאתה מבין אותה, אבל לא הצלחת להעביר את זה לכולם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:35, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

למה כתבת זאת? ואגב הוספתי שם הסבר. 109.66.63.204 09:22, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

כי לכל הפחות אני עדיין לא מבין במה מדובר. למרות תוספת הסבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:07, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

יש משהו ספציפי שלא היה לך ברור? בכל מקרה, הקוד מאפשר למשתמשים לשנות מידע בתוך ויקיפדיה (עם כל הממשק והתצוגות המקדימות והנוחות שלו וכו') אך מבלי לשמור את השינויים בתוך ויקיפדיה אפילו בטעות ובכך להימנע טוטאלית מלערוך בויקיפדיה (ניתן יהיה להעתיק את כל הטקסט המפורמט בתחביר wiki לקובץ חיצוני לשימוש מאוחר יותר - מיד אסביר). למה שמישהו ירצה לעשות זאת? ובכן משתמש אנונימי או רשום שכתובתו או חשבונו נחסמו זמנית אך לא פרמננטית מלערוך בויקיפדיה שהתאכזב כשאמרו לו, ספק באופן סרקסטי "תמשיך לערוך מוורד" אולי ירצה להשתמש בכך ובכך להימנע מסנקציות שייגרמו לו אם בטעות ישמור שינויים ("יערוך") בויקיפדיה בעת חסימת הכתובת\חשבון. בברכה. 79.182.27.198 18:40, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

ספציפית, לא ברור לי על מה אתה מדבר. בכלל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:58, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

לא ברור לי מה לא ברור לך; מה הקוד עושה אני בטוח שהבנת, אולי מדוע מישהו ירצה להשתמש בו לא הבנת. נסה לקרוא שוב אחרי קריאת דף השיחה הנ"ל. בכל מקרה, מכיוון שאני לא מעביר לך שיעור פרטי על זה בשכר, אולי מישהו אחר ירצה לנסות להסביר לך. בברכה. 79.182.27.198 20:28, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

Dovno, קרה לי בעבר שנכנסתי מאיי פי כל שהוא וקיבלתי הודעה שדף המשתמש של האייפי נמחק על ידי בוט בתואנה "משתמש ישן" או משהו כזה. אתה לא מכיר מכניזם כזה? תודה. 79.180.51.199 16:23, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

Matanyabot מוחק דפי שיחה אנונימיים שאינם בשימוש (אם כי אני שם לב שהפעם האחרונה שהוא הורץ לפעולה זו הייתה לפני שלוש שנים וחצי). דגש - שיחה 16:25, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

זה כי מאז התקבלה החלטה לא לעשות זאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:38, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אנונימי חרוץ, א. למיטב הבנתי חסימת כתובות ip אינה עונש אלא כלי למניעת השחתות. ב. אם אתה חסום, אתה מנוע טכנית מלשמור עריכות, אז כנראה אין חשש שתלחץ בטעות על "שמירה". ג. הפתרונות מיותרים, כאמור, כי למשתמשים רשומים אין שום בעיות כאלה. אם האי פי חסום (במקום ציבורי למשל) ומונע ממך לעבוד אתה פשוט מבקש הרשאת חסין חסימות IP. ככל הנראה גם יתייחסו אליך יפה יותר בדיונים. מוזמן להירשם נתנאל • שיחה 23:09, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אגב, אם מישהו אחר יערוך ערך שתהיה פתוח עליו - כשתרצה לשמור זו תהיה התנגשות עריכה, ואז תתחיל להסתבך. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 06:20, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

Netanel488, לדעתי הפתרון לא מיותר עבור אנונימיים או עבור מי שבכל זאת לא רוצה להעתסק עם "סנקציות" ו"איומים" על ששמר בטעות.

התו השמיני, אני חושב שאתה טועה - כל עוד הערך לא נשמר למיטב ידיעתי אין התנגשות; התנגשות שאתה מתאר היא רק אם שני משתמשים (X ו Y בהתאמה) נכנסו למצב עריכה ומשתמש Y שמר את הדף לפני שמשתמש X שמר אותו. אבל כל עוד לא בוצעה שמירה בתוך ויקיפדיה (אלא למשל במסמך חיצוני), אין השפעה על מערכת הגרסאות. בברכה. 109.66.63.204 09:41, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

חידת סטטיסטיקת צפיה

חידה: מה גרם לקפיצה ב-16 באוקטובר במספר הצפיות בערך מנשה (מלך יהודה) ? eman • שיחה • ♥ 20:45, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה יודע את התשובה? נרו יאיר • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תשע"ט • 23:09, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

אנשים שיתפו בפייסבוק את הסרטון מתוך היהודים באים על המלך מנשה ששלט ביהודה 50 שנה. שנילי - שיחה 23:10, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

כאן העלו את זה בפייסבוק באותו יום. משום מה. נרו יאיר • שיחה • ט"ו בחשוון ה'תשע"ט • 23:25, 24 באוקטובר 2018 (IDT)

כן, אני יודע את התשובה (בגלל הגדרתי את זה כ"חידה"). חצי ממנה נפתרה. ונשאר החלק של למה הם העלו את זה באותו יום. זה לא היה מקרה. eman • שיחה • ♥ 00:23, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

אותי דווקא מעניין למה ב30/11/17 הייתה קפיצה לכמעט 600 צפיות ביום בעוד שבשיתוף האחרון יש רק 230? פעיל למען זכויות אדם - שיחה 12:08, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

אולי אז זה שודר בטלוויזיה. ולגבי החצי השני של החידה, כמדומני שזו הייתה דרכם של אנשי כאן להגיב לנאום פתיחת מושב החורף של נתניהו. להשוות אותו למנשה ולומר שהוא עובד על הציבור. תקשורת נייטרלית וחסרת פניות פוליטיות, כיאה לגוף שידור ממלכתי. נרו יאיר • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ט • 13:19, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

אתה בכיוון (ומראש ברור שהקטע הזה גם במקורו היה על נתניהו), אבל מה שהזכיר להם (ולא רק להם, אני שיתפתי אותו מיוטיוב עוד לפני שהם העלו אותו לפייסבוק) היה אירוע אחר.

ולגבי ההלונות שלך על התקשורת - תפסיק להיות כזה חמוץ!!!! eman • שיחה • ♥ 13:30, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

חמיצות זה להתלונן על החיים במדינה (למשל הקטע הזה, כשמבינים את הקשרו), לא על הטיה ספציפית. שיתפת אותו עוד לפני הנאום? נרו יאיר • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ט • 13:34, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

לא, שיתפתי אותו באותו יום שהם העלו אותו (16 באוקטובר). eman • שיחה • ♥ 14:29, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

העתקה מושלמת

כתבה שלימה בכיכר השבת מועתקת מוויקיפדיה מילה במילה מבלי לתת קרדיט. זה חוקי? חוץ מזה, אם זה צוטט מוויקיפדיה, אפשר להכניס את הקישור לערך בתור מקור? התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 09:16, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

זה מקור מאיכות נמוכה, בלית ברירה אנחנו משתמשים באתרי חדשות כמקור, וכיכר השבת למרות רמת האמינות השואפת לאפס (כשהיא במצב עלייה...) שלו, אינו מבייש את מתחריו הדתיים והחילוניים כאחד. הערך המוסף הכמעט יחיד שלהם, הוא שהנוער משנן באמצעותם את אותיות העברית, גם אם לא תמיד בסדר הנכון בתוך המילה. ביקורת - שיחה 10:42, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

אין היגיון להכניס כמקור מקור שמצטט את ויקיפדיה כמקור. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ט 13:20, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

כמובן. התו, לזה התכוונת?! נרו יאיר • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ט • 13:21, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

זו די הייתה שאלה צינית, לא התכוונתי שיתייחסו אליה ברצינות... התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 14:28, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

מידע על המועמדים בבחירות לרשויות המקומיות

אנחנו כמה ימים לפני הבחירות ומשרד הפנים טרם פרסם את רשימת המועמדים בכל יישוב ויישוב לרשות ולמועצות. עדיין לא פורסמו גם על לוחות המודעות בערים שמות המועמדים, כפי שהיה בבחירות הקודמות. האם לא מגיע לציבור לקבל את המידע הזה? Nirvadel - שיחה 13:39, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

לא יודע אם מגיע, אבל מה ישנה המידע הזה? מישהו יגלה איזה שם חדש (שאינו מופיע כבר בכל מקום אפשרי במרחב הציבורי), יצביע לו ובעקבות זאת המועמד העלום ייבחר? נרו יאיר • שיחה • ט"ז בחשוון ה'תשע"ט • 13:45, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

החשיבות היא בעיקר בחברי הרשימה. אני שגר בעיר קטנה ועוקב בעיתונות ובאינטרנט אחרי הבחירות בעיר, עדיין לא יודע מיהם מספרי שניים של חלק מן הרשימות. זה חשוב. מעבר לכך, זהות של חברי רשימה יכולה להשפיע לחיוב או לשלילה על הצבעה Nirvadel - שיחה 14:20, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

בדיוק תיעדתי הודעה כזו אתמול בבית שמש. ‏עמיחי • שיחה 14:19, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

אצלנו ובערים השכנות טרם שמו Nirvadel - שיחה 14:21, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

תגידו מה יותר שוחק?

להיות רופא בישראל או מפעיל מערכת בויקיפדיה בישראל? מה זה? הדף שם בקושי זז... 79.182.27.198 21:56, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

אולי יגאל ישקול להעביר גם את זה לוק:LMAO.

בברכה. 79.182.27.198 22:06, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

לא, למה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:48, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

חשבתי שתצחק, למרות שתכלס זה די עצוב. 79.182.27.198 23:55, 25 באוקטובר 2018 (IDT)

בעקבות מלחמות המגדר והמיניות בויקיפדיה ברצוני לצרף סרטון

סרטון מאת ShoeOnHead שאולי יתן לחלקכם קצת מושג על "מאבקי" במה שאני מזהה כאן (במיוחד סביב כמה ערכים) כהטיה קווירו-קונסטרוקטיביסטית\פסאודופמיניסטית-רדיקלית\פוסט-מודרנית וכו'. 79.182.27.198 00:55, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

קרב אבוד, חבר, יש נושאים בהם האמת נעדרת. איפה הסרטון?? נדנד - שיחה 11:34, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

אנא אל תאבד תקווה (קישרתי לסרטון מיד בתחילת הטקסט --- קישורים בתחבירי markup לפעמים יכולים להיות קצת חמקניים)... אתה גם כמובן מוזמן להשתתף בשיחה:התפתחות הזהות המגדרית; מבלי קולך שם, יגדל הסיכוי שהמערכה הספציפית הזאת תהיה אבודה. 79.182.27.198 11:54, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

אני לא ממש מבין בנושא אז אין לי טענה קונקרטית, אבל הרוח לצערי ברורה, והיא בושה וחרפה.

בכל מקרה, שְכּוֹיֵיח! נדנד - שיחה 12:03, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

נדנד גם אם אין לך טענה קונקרטית על נושא הערך, נטען לגבי שם שאני פעלתי ב"חוסר שיתופיות" (זאת מבלי הוכחה לפעולה ספציפית שביצעתי של מחיקת תוכן, גסויות או עוקצנות). אתה התרשמת שפעלתי ככה? עזוב רגע בצד את תוכן הערך, נראה לך שאני באמת פעלתי ככה? את זה אתה יותר ממוזמן לכתוב ומה שתכתוב תכתוב - אני כמובן לא מייעץ לך מה לכתוב ויכול רק להציע לך לכתוב את האמת שלך. 79.182.27.198 12:08, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

קחו חדר. • צִבְיָה, רבת הפיליפינים • שיחה • י"ז בחשוון ה'תשע"ט 13:58, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

צביה, לא ידעתי שאת ונדנד נפרדתם. 79.183.72.223 15:20, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

מתי בפעם האחרונה קראתם ערך שאינו קצר מתחילתו ועד סופו?

הכוונה לערכים מ-20k וצפונה. באיזו תדירות אתם קוראים ערכים כאלה?

האם דפוס הקריאה האופייני שלכם הוא קריאת ערכים במלואם או רפרוף וקריאת הפתיח וחלקים נבחרים?

דב ט. - שיחה 13:27, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

שאלה טובה - אני תוהה מתי קראו את התפתחות הזהות המגדרית כך, מבלי להתחשב בתבניות שהונחו עליו שמצאתי כמוטות. ולעצם השאלה, לא עולה בזכרוני מתי קראתי ערך אחר ארוך כפי שאתה מתאר אך בד"כ אני קורא את הפתיח, עושה הפסקה קטנה (אפילו של כמה שניות או עד חצי דקה נניח "לעבד" את המידע) ואז חוזר לקרוא את כל השאר או פרק פרק במידה והפרקים ארוכים. בברכה. 79.182.27.198 13:40, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

האמת שהכינוי "ארוך" לערך של 20k היה נכון אולי ב-2009. הערך שהבאת הוא בגודל 103k. השאלה מתייחסת גם לערכים שהיו נחשבים היום לבינוניים, נניח רכישת שפה או ליטא. דב ט. - שיחה 13:54, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

תראה, סה"כ האורך של גופי הטקסט דומה (התפתחות הזהות המגדרית מכיל 103 בתים בין היתר בגלל ריבוי מקורות והערות), אבל בתכלס גם בערכים אלה הייתי קורא כך אם כי בליטא למשל את חלק מהפרקים אולי הייתי קורא בבת אחת (כמה פרקים ברצף) אבל פרקים ארוכים הייתי מפצל לשתי חלקי קריאה עם הפסקה של כמה שניות בין כל חלק (ואף מסמן עם הכבר את מה להמשיך לקרוא). קצרמרים לעומת זאת אני קורא בבת אחת בדרך כלל. 79.182.27.198 14:02, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

תודה. לא הבנתי רק מה הכוונה "הפסקה של כמה שניות"? מבחינתי זה עדיין רצף. דב ט. - שיחה 14:10, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

או, לדעתי נגעת פה בנקודה חשובה, לדעתי תמיד טוב לעשות הפסקה של עיבוד מידע כשמסיימים לקרוא פסקה "כבדה" או "מהותית" בערך מסוים. אני אתן לך עוד דוגמה טובה לאו דווקא מקריאה - לפעמים שאתה רואה סרטון ב YouTube נניח אז מישהו אומר משהו ואתה אולי תרצה לעצור לכמה שניות לחשוב על מה שהוא אמר. האם זה רצף או תת-רצף ("ואל או אינטר-ואל") זה כבר פילוסופי לדעתי האישית... בברכה. 79.182.27.198 14:14, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

אני, מדי פעם. יש לא מעט ערכים (לדוגמה: מלחמת הברית המשולשת שמקושר מהדף הראשי היום) שכתובים כסיפור אחד ונוח לקרוא אותם. Tzafrir - שיחה 15:47, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

זאת לא חוכמה, כתב אותו סופר. אני בדרך כלל לא קורא ערכים ארוכים. לכן, בעיני זה שנהוג פה לתת ערכים מומלצים (שרובם ארוכים כאורך הגלות ועמוסים בפרטים לעייפה), כדוגמא לעורכים חדשים איך צריך לכתוב ערך נכון, היא שגויה בעליל.אודי - שיחה 19:40, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

אם הערך כתוב טוב והנושא מסקרן אותי, אין לי בעיה לקרוא ברצף מההתלךה עד הסוף גם הוא ארוך. השבוע קראתי את כל הערך של מנחם בגין היה מעולה. Amirosan - שיחה 22:37, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

ערכים ארוכים חייבים להכיל פתיח תמציתי ארוך (יחסית) שייתן לקורא אפשרות לקרוא ערך בסדרי גודל של האנציקלופדיות הישנות ולכסות פחות או יותר את נושא הערך. אחר כך אפשר להרחיב ולהרחיב בנתונים, פרטים, ושאר פרטים חשובים ככל שיהיו שבעבר היו מושמטים מחוסר מקום. ביקורת - שיחה 09:03, 29 באוקטובר 2018 (IST)

זה נושא לדיון בפני עצמו. כרגע יש פתיחים שהם הגדרה קצרצרה בלבד, גם לערכים ארוכים יחסית, למשל ערכי מדינות כמו ליטא ואלבניה. מצד שני יש פתיחים שעמוסים במידע צדדי יחסית ומפורט, לפי דעתי יתר על המידה, כמו לונדון. זה לא עניין של גודל בהכרח אלא של מידת הירידה לפרטים והדקדקנות. העמדת הפתיחים על ההיקף האידאלי, מה שלא יהיה, היא משימה חשובה למדי, בהנחה הסבירה שבאמת קוראים אותם הרבה יותר מאשר חלקים אחרים. דב ט. - שיחה 15:45, 29 באוקטובר 2018 (IST)

גם אני חושבת שערכים ארוכים מדי מרתיעים ומכילים לעיתים קרובות פריטים זניחים וחסרי חשיבות. קחו למשל את הערך על צ'רלי צ'פלין, שהוא ערך מומלץ. יש לו קרוב ל100,000 בתים. לחנה רובינא שלנו יש פחות מ-20,000 בתים. עם כל הכבוד לצ'פלין, איפה הפרופורציה? בזמנו ניסיתי לקרוא את כל הערך כדי לבדוק את זכאותו להמלצה וכל פעם התייאשתי מחדש. עשרות פרטים חסרי חשיבות על ילדותו, על הקריירה שלו, שהיו יכולים מדי פעם להיכנס למשפט אחד של סיכום. זה מזכיר לי את משפטו המבריק של בלז פסקל: "הייתי כותב מכתב קצר יותר, אך לא היה לי הזמן לכך" Tmima5 - שיחה 21:23, 30 באוקטובר 2018 (IST)

גם אני כשלתי בנסיון לצלוח את הערך המונומנטלי על צ'פלין. דב ט. - שיחה 10:18, 31 באוקטובר 2018 (IST)

עמוד ראשי

חבר'ה העמוד הראשי נראה כמו שוק ממתקים של אינפורמציה שמתחלף בקצב מסחרר (מדי - לטעמי...) נא להוריד את הקצב... 87.70.54.8 19:53, 26 באוקטובר 2018 (IDT)

תגובת הארץ לגבי התרת גישה למשתמשי ויקיפדיה לקבוצת הארץ + מנוי

משיחה מול ליאור קודנר - סמנכ"ל חטיבת הדיגיטל של עיתון הארץ, הוצע על ידי כי תותר גישה לקישורים של קבוצת הארץ למשתמשי ויקיפדיה לאחר פרק זמן סביר שיוחלט על ידי מערכת הארץ. מהבירור עלה כי הדבר הוא בלתי אפשרי מכמה סיבות שנומקו על ידו (אם תרצו, אעלה כאן את הנימוקים שלהם). מאידך הובהר על ידו כי בשונה מאורחים שאינם-רשומים בקבוצה - למשתמשי ויקיפדיה מותרת הגישה כמשתמשים רשומים שאינם מנויים - קרי, גישה לשש כתבות בחודש.

עוד הובהר, כי ככל שיעלה הביקוש למנוי כך תושג הנחה משמעותית יותר. בברכה, eli - שיחה 02:19, 28 באוקטובר 2018 (IST)

בינתיים נראה שיש 19 מעוניינים. נראה הגיוני לקוות להגיע ל-50.

כאן המקום להזכירכם, אנא המהרו לצרף חתימתכם למנוי:) eli - שיחה 02:20, 28 באוקטובר 2018 (IST)

לא בדיוק הבנתי. לכ"א (אם הוא קשור לוויקיפדיה או לא) יש אפשרות לקרוא שש כתבות בחודש. אז מה החידוש פה? או שפיספסתי משהו. Shannen - שיחה 10:13, 28 באוקטובר 2018 (IST)

Shannen, זו בדיוק הנקודה, אין כאן שום חידוש. זה המצב שהיה לפני פנייתי. ניסיתי להציע פתיחה רטרואקטיבית של כל הכתבות למשתמשים דרך ויקיפדיה. eli - שיחה 18:21, 28 באוקטובר 2018 (IST)

eli , כעת בילבלת אותי לגמרי. אם מגיעים להארץ דרך קישור מוויקיפדיה - הכתבה (לרוב) נפתחת. אם מנסים להיכנס לאתר אז יש שש כתבות בחודש למי שלא שילם. Shannen - שיחה 18:59, 28 באוקטובר 2018 (IST)

אאוץ':-)

אם נכנסים דרך ויקיפדיה - אז זה יהיה מוגבל עד 6 כתבות בחודש (במילים אחרות כמו משתמש רשום שלא מנוי). eli - שיחה 19:02, 28 באוקטובר 2018 (IST)

העברת שורת הפתיח לתחילת הדף

ביקשתי בדף שיחה לפני יותר משבועיים אבל כנראה שאף אחד לא עוקב אחריו - ניסיתי להעביר את שורת הפתיח "המקום בוויקיפדיה לשתף את הקהילה והחברים בדעותיכם ובתחושותיכם" לתחילת הדף (מעל התמונה) ולהדגיש אותה (כמו במזנון) אבל חירבשתי את כל הדף. במיקומה הנוכחי קל לפספס את שורת ההסבר, שחשובה בעיקר לעורכים חדשים (כמוני) שאינם מתמצאים עדיין במרחבי ויקיפדיה הפתלתלים. אשמח אם מישהי/ו שמבינים יותר ממני יוכלו לעזור. Staval - שיחה 03:31, 29 באוקטובר 2018 (IST)

ניסיתי גם ולא הצלחתי. יזהר ברק • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ט • 08:23, 29 באוקטובר 2018 (IST)

תודה שניסית. Staval - שיחה 10:06, 29 באוקטובר 2018 (IST)

עדכון: נראה לי שעכשיו הצלחתי. זה קצת עם טלאי על טלאי, אבל עובד. יזהר ברק • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ט • 15:57, 29 באוקטובר 2018 (IST)

כן אבל צריך לכפתור לרדת לתחתית הדף יהיה מעל הכיתוב ולא מתחתיו. Gutter • שיחה 16:06, 29 באוקטובר 2018 (IST)

למה? דווקא נראה לי יותר הגיוני ככה. יזהר ברק • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ט • 16:17, 29 באוקטובר 2018 (IST)

לטעמי זה פחות אסתטי ככה.Gutter • שיחה 17:02, 29 באוקטובר 2018 (IST)

תודה רבה! Staval - שיחה 01:26, 30 באוקטובר 2018 (IST)

כתיבת ערך בתשלום

הערך נורית צדרבוים נכתב ע"י "לוטן תדמיות, משרד יחסי ציבור מעל ומתחת לרדאר". סביר ביותר שהערך נכתב תמורת תשלום, אך הדבר אינו מצויין בדף השיחה (אין שימוש בתבנית כתיבת ערך בתשלום). מה עושים?Esternit - שיחה 11:23, 29 באוקטובר 2018 (IST)

לפי התדמית שעולה מדף השיחה של לוטן תדמיות, אני נוטה להניח שזה נובע מבורות. Tzafrir - שיחה 13:01, 29 באוקטובר 2018 (IST)

לי פחות נראה ש"לוטן תדמיות" כה בורים ותמימים. נרו יאיר • שיחה • כ' בחשוון ה'תשע"ט • 13:24, 29 באוקטובר 2018 (IST)

השאלה הזו נשאלה כבר באפריל, אך נותרה בעינה. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 23:46, 29 באוקטובר 2018 (IST)

למען האמת היא השיבה ביוני בדף השיחה שלה (במקום לא נכון) וטענה שאין מדובר בערך בתשלום. דף השיחה אכן אינו מרשים. אמיר מלכי-אור - שיחה 23:57, 29 באוקטובר 2018 (IST)

סופרת שלא מסוגלת לכתוב כמה משפטים בעצמה? נו שוין. Shannen - שיחה 12:35, 30 באוקטובר 2018 (IST)

הזלזול אינו במקום. כל אחד יכול לכתוב "כמה משפטים", אבל (1) כתיבת ערך אנציקלופדי שונה מכתיבה ספרותית, (2) יהללך זר ולא פיך. עוזי ו. - שיחה 11:13, 31 באוקטובר 2018 (IST)

הטענה של לוטן תדמיות כי הערך לא נכתב בתשלום לא נשמעת אמינה לאור העובדה שנורית צדרבוים היא לקוחה שלו (כאמור בדף שיחתו). גם אם לא קיבלו תשלום ספציפי על כתיבת הערך, יש ביניהם יחסים עסקיים. כתבתי הערה בדף השיחה של הערך. יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 11:23, 31 באוקטובר 2018 (IST)

אני מסכימה עם קודמי, ונראה לי שהגענו למבוי סתום. אי אפשר להוכיח שהערך נכתב בתשלום, למרות שדי ברור שכך הדבר. לוטן תדמיות מזמינה כל מאן דבעי לקבל את השירות הזה ("חינם"... ראו בדף השיחה של הערך), ולכן צריך לחשוב על "מדיניות" חדשה, כי נראה שהנוכחית אינה מספיקה. Esternit - שיחה 23:01, 31 באוקטובר 2018 (IST)

Esternit, נראה לי שלא כל כך הבנת את הסרקזם שבדבריי. היכן לוטן הזמינה את כל מאן דבעי לקבל את שירות זה? דגש - שיחה 16:45, 1 בנובמבר 2018 (IST)

בתשובה לשאלתך, הרי ציטוט מתוך דף השיחה של נורית צדרבוים, ויש בו הזמנה כזאת (ההדגשה שלי, לא במקור): "כמובן, יש לציין, שסיוע זה נעשה בהתנדבות, מתוך רצון עז לתרום לקידום הידע החופשי בישראל (ובעולם), והוא נעשה בידי לוטן עבור כל אישיות שתפנה אל לוטן, ללא כל תשלום ולאחר בדיקה מחמירה של רף החשיבות בוויקיפדיה העברית".Esternit - שיחה 17:32, 9 בנובמבר 2018 (IST)

הזמנה לדיון על הכללת עמדה גזענית בערך של יצחק יוסף

― הועבר לדף ויקיפדיה:לוח מודעות#הזמנה לדיון על הכללת עמדה גזענית בערך של יצחק יוסף

על השווה והשונה בערך על מלחמת יום הכיפורים בוויקיפדיה בעברית ובערבית

מאמר של פרופסור הלל פריש. https://besacenter.org/perspectives-papers/yom-kippur-war-wikipedia/. שנילי - שיחה 12:26, 31 באוקטובר 2018 (IST)

ראש VS ראשת

בהמשך לדיון שמתנהל בכמה דפים - פוסט של אבשלום קור. כמדומני, החלטת האקדמיה כי אין הבדל ואיש הישר בעיניו יעשה. eli - שיחה 16:30, 1 בנובמבר 2018 (IST)

היו בוויקיפדיה שני דיונים וההחלטה שהתקבלה בהן כי בוויקיפדיה יש להשתמש בצורה "ראש העיר" גם כאשר מדובר על אישה. לדעתי האישית – אישה היא הראש של העיר, כמו שהיא מסמר (ולא מסמרת או מסמרית) הערב. דגש - שיחה 16:38, 1 בנובמבר 2018 (IST)

זה בדיוק מה שקור אומר:) eli - שיחה 18:00, 1 בנובמבר 2018 (IST)

בניגוד למה שנאמר כאן, התקבלה החלטה, לפיה כל אחד יוכל לכתוב ראש או ראשה כראות עיניו. לעומת זאת, לאחר שזה כבר נכתב, אם מישהו יחליף לגרסה השנייה, ניתן לשחזר זאת במיידי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:56, 1 בנובמבר 2018 (IST)

שטויות. לא התקבלה כל החלטה כזו. מר יגאל מוזמן לרענן את זכרונו ולקרוא שוב את הדיון ההוא, ועל הדרך לקרוא גם את דף המדיניות בעניין. דגש - שיחה 10:20, 2 בנובמבר 2018 (IST)

כרגיל, אשמח אם תבדוק לפני שאתה מאמין במשהו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:38, 2 בנובמבר 2018 (IST)

שניכם מתווכחים מה הוחלט בדיון כלשהו. האם מאן דהו מסוגל להביא קישור לדיון המדובר? הָאֶלְקֹשִׁי • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ט 13:44, 2 בנובמבר 2018 (IST)

דיון שנסגר בלא הכרעה ממשית (15 משתתפים עם דעות מגוונות לעומת קרוב למאה שהיו בדיון שלפניו). על כל פנים – דף המדיניות שהבאתי מדבר בעד עצמו, ויש ליגאל סיבה מצוינת להתעלם ממנו. דגש - שיחה 13:57, 2 בנובמבר 2018 (IST)

אני בהחלט אנסה למצוא את ההחלטה, כשיהיה לי זמן. מדובר במדיניות, אז אין יותר מדי דפים בהם זה יכול להיות. חבל שדגש חזק ממשיך להתעקש על דבר לא נכון. לגבי טענה על סיבה - הפתעה. אני לא בטוח שעכשיו הייתי מצביע את אותו הדבר כמו אז. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:38, 3 בנובמבר 2018 (IST)

הסיבה שאני מדבר עליה היא אותה סיבה שגורמת לך שוב ושוב להתבטא נגד דף מדיניות (ויקיפדיה:לשון), לטעון שיש דף אחר בלי להביא אותו, ועוד להאשים אותי בכך ש_אני_ מתעקש לטעון דבר שאינו נכון. תוכל לנחש לבד מהי הסיבה. רמז: סולם, עץ). דגש - שיחה 19:48, 3 בנובמבר 2018 (IST)

כמה שנמאסו עליי המלחמות הבלתי פוסקות איתך. אתה תמיד יוצא מפסיד, אבל זה לוקח המון עצבים. כמובן שאין טעם לתקן שגיאות בדף מדיניות לפני שהיה לי זמן למצוא את הדיון הרלוונטי, כי ישחזרו אותי בלי מקור בתקציר העריכה, ובצדק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:41, 4 בנובמבר 2018 (IST)

ממש לא מטריד אותי מה מאוס עליך, והפרשנויות שלך למה שקורה _תמיד_ - מביישות בעיקר את מי שאומר אותן. כשתמצא את הדיון, תדבר (ולא אדרוש ממך להתנצל, למרות שבעיניים אובייקטיביות הדבר ממש מתבקש). דגש - שיחה 08:53, 4 בנובמבר 2018 (IST)

יגאל, במקרה זה דגש צודק, היה רוב ל"ראש". הדיון ההוא אורכב בדף השיחה של דף המדיניות הלשוני, כמובן תומכי ה"ראשה" החליטו שבגלל שהקרב היה צמוד אז המדיניות הקודמת (לא לאפשר "ראשה") בטלה, לא ברור על סמך מה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט • 13:05, 4 בנובמבר 2018 (IST)

דגש חזק, אל תדאג. עד כה תמיד הפסדת, ובמקום להתנצל, בכל המקרים חוץ מאחד, העלבת. אם אני טועה, אני יודע להתנצל. מכה"כ, הפעם אני צודק. אין כזה דבר, שמתקבלת החלטה וכל אחד מבין אותה אחרת. יש מקרים בהם אנשים לא זוכרים, וזה מה שאני רוצה למנוע. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:16, 4 בנובמבר 2018 (IST)

יגאל, אפשר הסבר? כתבת שהתקבלה החלטה שניתן לכתוב מה שרוצים כאשר הרוב לא סברו כך, וכפי שמופיע בדיון אליו קישרתי, המיעוט תמכו בהחלטה שכזו. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט • 13:21, 4 בנובמבר 2018 (IST)

אינני יודע על אילו "עלבונות" יגאל מדבר, בדיון זה אני רואה התייחסויות גבוליות בפן האישי, וחוסר יכולת להוכיח טענה ספציפית. האם אני היחיד שחושש לקשר בין השניים? דגש - שיחה 13:29, 4 בנובמבר 2018 (IST)

תשובה זהה לשניכם. כמו שאמרתי, כשיהיה לי זמן, אולי היום או בעוד שבוע, לא יודע, אמצא את ההוכחה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:15, 4 בנובמבר 2018 (IST)

ובכן, תוצאת ביניים. טרם מצאתי את הדיון שחיפשתי, שחנה לקחה בו חלק משמעותי, אבל עברתי על שני הדיונים שקישרתם. הם מצביעים באופן חד משמעי על ההחלטה שהתקבלה. ראו במיוחד את תגובת אלדד, הצעתו של נרו יאיר "אם נחזור לגוף השאלה, שתי הצורות לגיטימיות על פי האקדמיה, וויקיפדיה לא מעדיפה אף אחת מהן. כל כותב יכול לנסח את דבריו באחת הצורות, אבל אין לשנות באופן יזום מצורה אחת לשנייה. מה שכבר כתוב - תשאירו. נרו יאיר • שיחה • י"ח באדר ה'תשע"ז • 14:54, 16 במרץ 2017 (IST)", וסיכום של דוד שי, לאחריו אף אחד לא התנגד. אמשיך לחפש את הדיון השלישי, כדי לסיים את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:32, 4 בנובמבר 2018 (IST)

דברי סיכום של נ"י וד"ש כנגד דעת הרוב שמבוארת קודם לכן אין להם תוקף. הדיון מיצה את עצמו והיה אפשר לתת לד"ש לומר את המילה האחרונה האף שהיא מוטעה. וחנה היתה מעורבת מאד, קקרא שוב. לא זכור לי דיון נוסף, ועקבתי אחריהם באדיקות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ז בחשוון ה'תשע"ט • 18:06, 4 בנובמבר 2018 (IST)

הסיכום נובע ישירות מהעובדה שהיה חצי חצי עבור כל אחת מהאפשרויות, ככה שאף אפשרות לא התקבלה כמובילה. אם מישהו היה לא מסכים עם הסיכום, הוא היה אומר את זה אז, או, לחילופין, פונה לפרלמנט. אני לא מתכוון להתווכח על עובדות, אז פשוט אנסה מתישהו למצוא את הדיון השלישי ואז אביא כאן את הקישור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:30, 4 בנובמבר 2018 (IST)

אני לא הסכמתי עם הסיכום ההוא, אלא שמשום מה חנה (אאל"ט, אם זה מישהו אחר, אני מתנצל) שחזרה אותי בכל פעם. בן עדריאל • שיחה • כ"ז בחשוון ה'תשע"ט 23:40, 4 בנובמבר 2018 (IST)

יגאל, סיכום זה אולי היה נכון אילו היה מדובר בנושא שבו שני הצדדים שקולים, אבל ברגע שאחד הצדדים בא לשנות את המצב הקיים ידו על התחתונה, מעין גרסה יציבה, כך שאין בידי חצי-חצי (גם אילו זה היה המצב) לאשר את ההמצאה החדשה. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח בחשוון ה'תשע"ט • 20:59, 5 בנובמבר 2018 (IST)

אוףףףףף. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:50, 5 בנובמבר 2018 (IST)

נ"ב זאת לא הייתה הסכמה, אלא facepalm. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:10, 5 בנובמבר 2018 (IST)

זכור לי שהאקדמיה החליטה שדוקא "ראשת" היא המילה הנכונה. נדנד - שיחה 00:00, 2 בנובמבר 2018 (IST)

נדנד הנה הקישור להחלטה. eli - שיחה 00:01, 2 בנובמבר 2018 (IST)

לא ברור לי שם אם איש הישר בעיניו או דוקא לשון נקבה. נדנד - שיחה 00:06, 2 בנובמבר 2018 (IST)

האקדמיה החליטה ששתי האפשרויות תקינות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:15, 2 בנובמבר 2018 (IST)

ציטוט מתוך עמוד הפייסבוק של האקמיה ללשון: ”גבירתי ראש העיר או רֹאשַׁת העיר? שתי הצורות אפשריות! לפי החלטת האקדמיה אפשר ליצור צורת נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה. החלטה זו לא נועדה להיענות לדרישה אידאולוגית כלשהי, אלא נסמכת על המקורות העבריים העתיקים שבהם לנשים בעלות תפקיד יש תוארי תפקיד בצורת נקבה. בעברית לאורך הדורות נוצרו צורות נקבה לשמות המציינים תפקידים ושמות תואר המיוחסים לנשים, כגון מלכה, נביאה, רבנית ושַׁלּיטה, וגם בימינו ישנן מילים רבות המתארות תפקידי נשים: חשבת, ספרית, חזאית, שדרנית, שגרירה, אלופה, פרקליטה, כוכבת, קנצלרית, מנכ"לית וגם ראשה (כאשר המילה מציינת תואר, דרגה ותפקיד). ברוח זו אין האקדמיה רואה כל טעם לפגם ביצירת צורות נקבה לכל תואר ותפקיד אם וכאשר ייווצרו בפי הדוברים בעברית.” eli - שיחה 00:16, 2 בנובמבר 2018 (IST)

מה בשלב הבא? כבוד הדוקטור יצווה שאסור לומר "כוכבת קולנוע" אלא חייבים לומר "כוכב קולנוע" גם כשמדובר על שחקנית, כי המילה "כוכב" היא בזכר? eman • שיחה • ♥ 00:25, 2 בנובמבר 2018 (IST)

אין ברירה, נצטרך להסתמך על דוקטורה אחרת. יזהר ברק • שיחה • כ"ד בחשוון ה'תשע"ט • 01:47, 2 בנובמבר 2018 (IST)

דוקטורית. eman • שיחה • ♥ 15:01, 2 בנובמבר 2018 (IST)

לפי החלטת יושבת ראשת הדירקטריון הוויקיפדי? בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט • 13:05, 4 בנובמבר 2018 (IST)

אם זה מורא מפריע לך אפשר כוכבית קולנוע. איתן - שיחה 23:46, 3 בנובמבר 2018 (IST)

אגב, הדוגמא של אימן קצת מטופשת כי אומרים "מניירות של כוכב" והתבטאויות כיו"ב. אף אחד לא אומר החלטה של "ראש". ראש הממשלה בא/ה בצמד. איתן - שיחה 23:47, 3 בנובמבר 2018 (IST)

מקוה שזה לא מפריע שאני נדחף...ובאיחור ניכר, אבל איך אומרים "מניירות של דיווה" לכזה מין כוכב? יש מושגים ואין מניעה ליצור מושגים חדשים.Dovole - שיחה 23:25, 7 בנובמבר 2018 (IST)

ובעל הבית שלי לא מוכנה לתקן את התריס. זה יותר טוב? אפשר להביא 1000 נימוקים לכאן ולכאן. היו על זה כבר שני דיונים מעייפים. האקדמיה קבעה מה שקבעה, אבל לאנשים כאן זה לא מפריע להמשיך ולטחון את הנושא.אודי - שיחה 12:22, 4 בנובמבר 2018 (IST)

בעל (במובן של בעלות) זהו מונח תלוי מגדר (בדיוק כמו מנהלת). ראש, יד ורגל יש להם מין אזכורי קבוע בלא קשר לנושאם. אכן, זהו דיון בכיכר העיר. דגש - שיחה 12:26, 4 בנובמבר 2018 (IST)

בסופו של דבר מדובר על עניין של הרגל והאקדמיה בהחלטה חריגה אף ציינה זאת. מאחר שהציבור רגיל לומר ראש עיר מ1001 סיבות אזי ראוי שכך גם ויקיפידה תתנסח, ולא תהיה צדיקה יותר מהאקדמיה. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 15:30, 2 בנובמבר 2018 (IST)

כפי שאמרתי בעבר, הצורה "ראשה" היא שגויה ברמה הלשונית, ובזה נבדלת מדוגמאות אחרות שהביאה האקדמיה (חשבת, ספרית וכו'). הדוגמאות הללו הן שמות המבוססות על משקל המשמש תפקידים, ולכן, מטבע הדברים, ישנו משקל מקביל לנקבה הנושאת בתפקידים האלה. לעומת זאת "ראש ממשלה" איננו תפקיד כי אם מטפורה המשתמשת באיבר ראש. שם האיבר הוא בזכר בין אם הוא נמצא על כתפי זכר או על כתפיה של נקבה, ולכן אין הגיון בהמצאת הצורה "ראשה" לצורך המטפורה. בקצרה: ראש ממשלה הוא (או היא) אדם העומד בראש הממשלה, ולכן כלל לא משנה האם האדם הזה הוא זכר או נקבה, שהרי גם אשה עומדת בראש הממשלה. (הצורה "ראשת הממשלה" שקולה למשפט כמו "גולדה מאיר עמדה בראשת ממשלת ישראל", שהוא, לכל הדעות, מוטעה). יהיה טעם כלשהו בצורה זו, אם יוחלט במקביל שלכל האיברים יש צורת נקבה כאשר הם בגוף של אשה, ולהפך. (היינו פלוני תרם כלי וחלה בדלקת ראי, ופלונית עברה ניתוח לבה וחלתה בסרטן הדממה) בעצם, אם כבר מקבלים החלטה מעין זו, יש להשתמש בצורה "ראשת ממשלה" הן עבור זכר והן עבור נקבה כי התפקיד מציין עמידה בראש ממשלה, וממשלה היא נקבה כמובן. בן עדריאל • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט 14:00, 4 בנובמבר 2018 (IST)

אוסיף את שכתבתי בדף שקט:ראשות רשויות מקומיות בישראל, שברמה הפורמלית גרידא, מבלי להיכנס לתוכן הדיון, המדיניות הנוכחית צריכה לאסור שימוש ב"ראשת" כי היה בעבר קונצנזוס במזנון, הדורש ע"מ להפוך אותו הצבעה פרלמנטרית ברוב רגיל או קונצנזוס חדש. שני אלה לא התקיימו מעולם, ולכן לכאורה הקונצנזוס ההוא עדין בתוקף, למורת רוחם של כמה משתמשים... בן עדריאל • שיחה • כ"ו בחשוון ה'תשע"ט 14:13, 4 בנובמבר 2018 (IST)

האקדמיה היא הגוף היחיד שמחליט מה תקין ומה לא. והאקדמיה החליטה שתקין. לא ברור מי חושב שהוא יותר רשאי להחליט על דעת עצמו שמשהו הוא שגוי לשונית לאחר שהאקדמיה קבעה קביעה ספציפית בעניין. הניתוח, לכן, לא רלוונטי. בפועל, שפה היא דבר חי אשר משתנה מתוך שימוש בפועל, ולא קשור לתקינות או הגיון. אבל ברמה שדורשת תקינות - אז האקדמיה קובעת. ולא הייתה קביעה במזנון, הדיון לא היה חד משמעי, ולבטח לא קונצנזוס. ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 23:38, 7 בנובמבר 2018 (IST)

כבר אמרו זאת, אבל אחזור שוב. להחלטות האקדמיה אין סמכות עצמית. לרוב הן מתקבלות אצלנו, אך לא תמיד. לכן, יש מקום לדון עניינית על כל החלטה ולקבל אותה או לדחותה על סמך שיקולים עניינים, ולא להימנע מהעלת טענות ענייניות כי 'מי יבוא אחר המלך'. בן עדריאל • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ט 23:34, 8 בנובמבר 2018 (IST)

כפי שצוין כאן קודם, לא כל מה שנשאר שמחה החליטה מקובל כאן, לדוגמא אנו כותבים: אנגליה, איטליה, גרמניה וקוריאה ולא אנגלייה, איטלייה, גרמנייה וקוראה, זאת בניגוד לדעת האקדמקה שכבר איבדה סמכותה בעיני חובבי השפה (לא הסלנג), וראי עוד בוק:לשון#חידושי האקדמיה ללשון העברית. ומדוע בעצם יש עדיפות לאקדמיה על פני דוקטורים ופרופסורים אחרים? המימון שהיא מקבלת מהמדינה?

לעניין הקונצנזוס, המדובר הוא על קונצנזוס מלפני שנים רבות יותר (מקושר כאן בדיון), שהיה נסיון להפכו בדיון האחרון, נסיון שזכה לתמיכה מעטה מה-55% הנדרשים (ואולי בעצם צריך היה יותר?). בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ל' בחשוון ה'תשע"ט • 17:42, 8 בנובמבר 2018 (IST)

אם אני זוכר נכון, המספרים הללו רלוונטיים רק אחרי הצבעה בפרלמנט. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:06, 8 בנובמבר 2018 (IST)

ע"פ החלטת הפרלמנט הזו, ע"מ להפוך קונצנזוס במזנון יש צורך ברוב רגיל (ולא מיוחס) בהצבעה פרלמנטרית. בן עדריאל • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ט 23:31, 8 בנובמבר 2018 (IST)

אני בנייד ולא במצב לפתוח קישורים עכשיו. ההחלטה הקודמת באמת התקבלה פה אחד? נשמע לא סביר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:15, 9 בנובמבר 2018 (IST)

לא פה אחד, אבל הדיון נטה לצד אחד, מה שמספיק להכרעה בדיון במזנון. בן עדריאל • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ט 15:20, 9 בנובמבר 2018 (IST)

בדיוק כמו שחשבתי. זה מספיק לקבל החלטה, ולא מספיק בשביל קונסנזוס, ככה שהכלל שצוטט לא רלוונטי כאן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:23, 9 בנובמבר 2018 (IST)

לא אמרתי שכל מה שמקובל על האקדמיה מתקבל כאן אוטומטית. כן אמרתי שכל ניתוח של מה "לא נכון" לשונית מתייתר ברגע שמשהו מתקבל על האקדמיה, שהיא הקובעת של התקינות הלשונית. מותר לוויקיפדיה להחליט על צורה אחת גם כששתיים מקובלות בלשון, אך ויקיפדיה (או ויקיפדים) אינם יכולים לומר שהצורה השנייה "לא תקינה" אלא רק שהיא לא מה שמקובל בוויקיפדיה. ‏TMagen‏ • שיחה • מיזם ויקי נשים 15:47, 9 בנובמבר 2018 (IST)

לדעתי ראשת אכן נשמע עילג, למה לא מצביעים על זה ומסיימים את הסגה? Assafn • שיחה 23:51, 14 בנובמבר 2018 (IST)

תוצאות הבחירות הרשמיות

באתר משרד הפנים. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 07:30, 2 בנובמבר 2018 (IST)

תודה רבה התו השמיני. צחי לרנר - שיחה 19:23, 2 בנובמבר 2018 (IST)

תודה רבה, התו השמיני. אלדד • שיחה 00:48, 3 בנובמבר 2018 (IST)

תודה Staval - שיחה 03:09, 3 בנובמבר 2018 (IST)

תודה, עכשיו צריך לגלות איך חולקו המנדטים. ‏DGtal‏ - שיחה 11:18, 4 בנובמבר 2018 (IST)

תודה, יש קישור ברמת הקלפי? דב ט. - שיחה 12:18, 4 בנובמבר 2018 (IST)

תודה רבה, התו השמיני!. מצטרף לשאלת דב ט. ומרחיבה גם לתוצאות הרשימות. האדם החושב - שיחה 14:06, 4 בנובמבר 2018 (IST)

חיפשתי היום שוב, אבל משרד הפנים שלנו כנראה לא אוהב לשתף אותנו במה שיש לו, כי עוד אין שום דבר. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 17:37, 5 בנובמבר 2018 (IST)

האם ו' החיבור יכולה לבוא לאחר פסיק?

התשובה העקרונית שאולי תפתיע רבים היא כן! ‍‍‍‍‍‍ ☑️ ו' החיבור יכולה לבוא אחרי פסיק כאשר היא פותחת משפט עצמאי בעל נושא ונשוא. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ לדוגמה: סטטיק יצא לחופשה חלומית של שבועיים באיביזה, ובן־אל הצטרף אליו כעבור יומיים. יש כאן 'משפט איחוי' – משפט אחד שנוצר מחיבורם של שני משפטים קטנים יותר (המכונים 'איברים' או 'משפטים מאוחים'). ההחלטה אם לתת פסיק בין האיברים תלויה הרבה פעמים באורכו של האיבר השני. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ☑️ לעומת זאת לא יבוא פסיק לפני ו' החיבור אם היא מחברת בין מילים או צירופי מילים ברשימה. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ לדוגמה: אריק ובנץ קנו עגבניות, כפתורים, סביבון ואוויר במחיר מבצע של שקל אחד. בדרך כלל מדובר בו' הבאה לפני הרכיב האחרון ברשימת רכיבים בעלי תפקיד זהה במשפט. בלשון הבלשנים רכיבים אלו מכונים יחד 'חלק כולל' או 'חלק משפט מאוחה'. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ☑️ נעיר כי אין מניעה לחזור על ו' החיבור כמה פעמים ברשימה אחת במקום פסיקים, כמו בפתגם המפורסם מפרקי אבות "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים". כמו כן אין מניעה שלפני האיבר האחרון ברשימה לא תבוא ו' אלא יסומן פסיק. 129.69.140.138 13:09, 3 בנובמבר 2018 (IST)

הכלל השני (לא יבוא פסיק לפני ו' החיבור אם היא מחברת צירופי מלים ברשימה) - בעייתי. הוא מנחה את מי שרוצה לומר ש"למסיבה הוזמנו שני הליצנים, אריק, ובנץ" (ובסך הכל ארבעה) לומר במקום זה ש"למסיבה הוזמנו שני הליצנים, אריק ובנץ". עוזי ו. - שיחה 18:04, 3 בנובמבר 2018 (IST)

מאיפה זה מועתק? Tzafrir - שיחה 18:23, 3 בנובמבר 2018 (IST)

מכאן. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 10:07, 4 בנובמבר 2018 (IST)

משתדל ליישם את הכללים האלה בערכים, אבל יש שגיאות לשון נפוצות ובעייתיות הרבה יותר. עוזי, הפתרון הוא לנסח "שני הליצנים ואריק ובנץ". נתנאל • שיחה 00:12, 4 בנובמבר 2018 (IST)

הפסיק של אוקספורד . שנילי - שיחה 10:27, 4 בנובמבר 2018 (IST)

ובאותו הקשר https://www.themarker.com/wallstreet/1.3935790. שנילי - שיחה 10:31, 4 בנובמבר 2018 (IST)

משדר ברדיו על ויקיפדיה וכנס גלאם

כרגע ב105.1FM (כאן תרבות). קרוב לוודאי שיעלה מאוחר יותר באתר כאן. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 15:44, 4 בנובמבר 2018 (IST)

ההקלטה בקישור. על הכנס מדברים החל מדקה 18:15 ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 13:48, 5 בנובמבר 2018 (IST)

לא הייתי בכנס, אבל עצם קיומו הוא הישג חשוב של ויקימדיה ישראל. כבוד למארגנים! דוד שי - שיחה 21:22, 5 בנובמבר 2018 (IST)

Hummingbird‏, זה שווה האזנה? התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 00:43, 6 בנובמבר 2018 (IST)

דוד-בהחלט! התו השמיני-תלוי בך. אם אתה מכיר את GLAM כנראה שלא יחדש לך. אם הנושא קרוב לליבך או שמעניין אותך לשמוע על פעילות ויקימדיה ואיך מסקרים את ויקיפדיה, אז כן. ‏Hummingbird‏ ° כולי אוזן ° ^{יש לך הודעה} 00:55, 6 בנובמבר 2018 (IST)

סוף סוף!

עודכנו כל נתוני הבחירות באתר משרד הפנים. לשואלים - אין מידע ברמת קלפי, אבל זה טוב שלפחות שבוע אחרי קיבלנו את התוצאות של הרשימות. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ תובנות 05:40, 7 בנובמבר 2018 (IST)

מעולה התו השמיני. צחי לרנר - שיחה 06:42, 7 בנובמבר 2018 (IST)

כנס הצילום השנתי - הנחה לויקיפדים

שלום לכולם!

כחלק מהחסות שנותן רועי גליץ לתחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת, הוא הסכים גם לתת קופון הנחה לכל הויקיפדים לכנס הצילום השנתי של ישראל, שהוא מארגן בעוד כשבועיים. ראו פרטים נוספים גם בדף הפייסבוק של הכנס.

קוד הקופון שמקנה 10% הנחה ברישום הינו: ויקיפדיה.

תהנו- ‏Ovedc • שיחה 15:20, 7 בנובמבר 2018 (IST)

נשיאות טראמפ

התאפקתי עד עכשיו אבל אני לא יכול יותר להמנע מלומר שאחת ההברקות הוויקיפדיות היותר טובות שהיו לי זו הקטגוריה הזו. סשנס אמר מקודם ש״נחצה קו אדום״, לדעתי הקו הזה הוא כבר סגול/כתום/ירוק. אני אישית מחבב מאוד את הצבע הירוק. eli - שיחה 23:12, 7 בנובמבר 2018 (IST)

זה די מדהים שהדבר היציב ביותר בממשל טראמפ... הוא לא אחר מאשר טראמפ :-) Dovole - שיחה 23:43, 7 בנובמבר 2018 (IST)

בוויקי האנגלית אין קטוגריה כזו, אבל יש ערך עם רשימה מפורטת, ומנגד אין ערך כזה על ממשל אובמה... אגסי - שיחה 20:49, 8 בנובמבר 2018 (IST)

אבל בדברים החשובים באמת טראמפ פועל כמו שצריך ויודע מי הרעים ושצריך להילחם בהם ולא להתרפס בפניהם: הוא פרש מהסכם מינכן עם מדינת הטרור איראן והטיל עליה סנקציות כבדות, הוא הכיר בירושלים כבירת ישראל והעביר אליה את שגרירות ארצות הברית בישראל, הוא מינה את ניקי היילי לשגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות וביחד איתה נלחם נגד האנטישמיות החדשה והצביעות האנטי-ישראלית במוסדות האו"ם, הוא הפסיק לממן את אונר"א וקיצץ את התקציב לאו"ם, ובענייני פנים - כלכלת ארצות הברית פורחת. אז הסגנון שלו קצת קפריזי, גם וינסטון צ'רצ'יל היה אדם מחוספס. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:01, 8 בנובמבר 2018 (IST)

לטעמי הקטגוריה הזאת אינה במקומה. באופן כללי לא נכון להמציא קטגוריה העוסקת בפעילותו של נשיא ספציפי ללא קטגוריה מקבילה אצל שאר הנשיאים; או קטגוריה הקשורה לאמריקה שאין לה מקבילה בויקי האנגלית. נרו יאיר • שיחה • ל' בחשוון ה'תשע"ט • 21:23, 8 בנובמבר 2018 (IST)

MathKnight אתה שוכח לציין שאנשים אלה שאתה משבח הם אותם הגורמים ממתנים שלו ושל הממשל, וגם כנראה עוד אנשים שכחו (סליחה מתבקשת על הקריפיות במילה ״שכחו״:)) אבל הנשיא שנתן בלי חשבונות של יתנו יקבלו את תקציב ביטחון ישראל ל-10 שנים הכי גבוה בהיסטוריה של ישראל זה לא אותו נשיא שאמר ״זה טירוף״, ״ישראל תשלם על זה טבין ותקילין״. eli - שיחה 22:27, 8 בנובמבר 2018 (IST)

התקציב לביטחון הוא חלק קטן ממה שאנחנו צריכים מאמריקה, ובאופן טבעי הוא גדל עם השנים. אני חושב שמעטים יתווכחו על כך שטרמאפ הוא ידיד ישראל גדול פי כמה מאובמה. די להזכיר את הווטו ההיסטורי של אובמה באו"ם ואת העברת השגרירות ההיסטורית של טראמפ. שני הפכים. נרו יאיר • שיחה • א' בכסלו ה'תשע"ט • 00:17, 9 בנובמבר 2018 (IST)

מעטים יתווכחו אבל מה באשר לרבים הטועים...טראמפ מבחין בין טוב לרע באופן מחוספס? אותו דונלד grab'em by the...טראמפ? ועשו טובה ולא תנסו לאייר מציאות שבה מדובר באמירה לא מייצגת מפי האיש שלעג לאישה שהיא מכוערת מכדי ש... (בסגנון בוסונארו) או שלעג לנכותו של כתב פשוט כי הוא הריח מחולשה פיזית שזה הדבר היחידי שטראמפ יכול להבחין בו בחושיו המחוספספים (-רדודים). טראמפ שהיחס שלו לנשים כאמצעי האדרה עצמית, ניכר לא רק במילים מחוספסות. טראמפ שמאיין את הבריתות ויחסי החוץ של ארה"ב (ככל שנשיא בלתי קוהרנטי יכול כך הוא מצליח) לא מועיל לבת בריתה של האימפריה, ישראל, שמעתיקה בריתות מגרמניה להונגריה, מבריטניה לפיליפינים, בציר מדינות שהמשותף להן אמור להחריד את מי שרואה מרחוק המתחולל בפיליפינים, בפולין ובהונגריה. להבדיל, מטראמפ המתדלק התמיכה בו בקריצות ל"עליונות לבנה" מסורתית מתעבת יהודים ופרו נאצית, אובמה פעל בתוך הקשר יהודי עמוק, לפיו ברית מיעוטים של שחורים ויהודים היא שאפשרה את המהלך העוצמתי של התנועה לזכויות האזרח בשנות ה-60, אובמה אהד את היהודים הרבים בממשלו, לא כי הם היו מרצים וחנפנים, אלא בשותפות אידיאולוגית. אובמה המשיך להזין את בת החסות של האימפריה במיליארדים של דולרים, הוא הטיל וטו בכל ההצבעות למעט אחת, הוא תפעל חזית בינלאומית רחבה גם אם לא מושלמת (סין...)בהפעלת הסנקציות המקיפות ביותר כנגד איראן, שהביאו בהצלחה להסכם שלא היה כדוגמתו בהיסטוריה, הסכם שרובו ככולו מפרט מנגנון אכיפה דרקוני (כראוי) על תכנית אזרחית-ספק צבאית (הספק לא קיים מודעינית כן...רק ברמה ההצהרתית). לא רק שאובמה היה ידיד ישראל (ואיני מחזיק לו טובה על כך, כמו שאיני מחזיק טובה על האופן בו פתר משבר הסאב פריים ב-2008) אפקטיבית גדול יותר (לא הצהרות, מעשים) אלא שמה התועלת בידיד גדול כמו טראמפ שכל מה שהוא יכול להציע זה אימפריה בדעיכה, המתכחשת לקידמה ונשענת על ערגה לעבר מדומיין שבו היה "טוב יותר", טראמפ יכול להציע סמלים, את המחיר בעבורם ישלמו מי שחיים כאן...אלה המשרתים ושמשפחותיהם בשירות ההורג והנהרג.Dovole - שיחה 02:04, 9 בנובמבר 2018 (IST)

כיוון שהנשיא טראמפ, ידידנו הגדול, ידוע בחיבתו לזונות, אין לי אלא לצטט את ישעיהו הנביא: ”אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה”. דוד שי - שיחה 15:12, 9 בנובמבר 2018 (IST)

כדאי להמתין לפחות 10 שנים אחרי תום כהונת נשיא כלשהו כדי להעריך את מעשיו בזמן כהונתו. לכן, אני לא יכול עדיין לשפוט מה תרומת חתן פרס נובל לשלום, ברק אובמה לשלום, אבל אני יכול לשפוט שהנשיא האנטישמי, שהיה הדמות השנואה ביותר על ידי הזרם הליברלי בארה"ב, לפני, בזמן ואחרי כהונתו, ריצ'רד ניקסון, תרם לשלום העולמי יותר מכל אדם אחר ב-50 השנים האחרונות.אודי - שיחה 15:51, 10 בנובמבר 2018 (IST)

אלי, ממליץ לך לא להתלהב מהתמיכה הכלכלית של אובמה. סוד גלוי הוא שהאמריקנים מרוויחים מכך לא פחות מאשר ישראל, ורבים בארץ קראו להפסיק לקבל את התמיכה. וודאי שלא כדאי להילחץ מאמירה של טראמפ, שנוהג לומר מה שעולה לו לפה (אני אוהב את זה!). המדד היחיד הוא המעשים, ובזה הוא פשוט מצויין. אפילו הדמוקרטים לא מצאו בעיות, ולא נותר להם אלא להאשים אותו ב"הסתה" ו "פילוג העם". צביעות מדהימה, כי הם יכולים ללכלך עליו כל הזמן, לשקר ולטנף, אבל אם הוא יגיד שהם שקרנים אז הוא מפלג את העם. למרבה הצער, העם האמריקני לא קונה את זה, והוא זוכה להישגים פעם אחר פעם, כולל בבחירות האמצע האחרונות. בברכה, נדנד - שיחה 21:42, 10 בנובמבר 2018 (IST)

להסתכל בקטגוריה הזאת ולקנא. הלוואי עלינו כזאת משילות. כאן לפקידים אין סיבה להתפטר כשמתחלף השלטון. גם ככה הם השליטים בפועל. יזהר ברק • שיחה • ג' בכסלו ה'תשע"ט • 21:51, 10 בנובמבר 2018 (IST)

כאן פקידים - ובעיקר יועמ"שים ושופטי בג"ץ - מתנהגים כמו "עבד כי ימלוך" וגורמים נזק לכולנו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 22:12, 10 בנובמבר 2018 (IST)

אין מה להתלונן עליהם, הם מרגישים גיבורים בגלל התקשורת שנותנת גיבוי לכל דבר הזוי, רק שיהיה נגד הממשלה. ה"עבד כי ימלוך" היא התקשורת, שמזמן איבדה את ההגינות המינימלית. נדנד - שיחה 22:16, 10 בנובמבר 2018 (IST)

אפשר להבין מהדברים שלכם שאתם מייחלים לטראמפ משלנו, כי המנהיגים שלנו, איך להגיד הם לא יכולים לכישרונם של הפקידים...מנהיגים סמכותיים, מוטב גם יהיה להם שפם.Dovole - שיחה 00:11, 11 בנובמבר 2018 (IST)

גם טראמפ מעריץ הממשלה שלו, בגלל זה הוא מרבה להחליף אותה...כי הממשלה איננה אנשים שונים, הממשלה היא משילות, ומשילות היא שלטון היחיד.Dovole - שיחה 03:04, 11 בנובמבר 2018 (IST)

הרמיזה ממש לא במקום. ודווקא אותם פקידים "שומרי הסף" לא שומרים על זכויות אדם, אלא פוגעים בהם, יותר בשמחה ולהט מאשר המנהיגים. ראינו איך "שומרי הסף" שאמורים להגן על זכויות האדם התנהגו בתוכנית ההתנתקות וראינו איך בג"ץ מתנהג בשנים האחרונות כלפי יהודים ומשפחות שכולות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 09:05, 11 בנובמבר 2018 (IST)

מעניין שזכויות האדם אצלך נוגועת אך ורק ליהודים (ושבצד השני אין אף אחד...נגיד אוכלוסייה כבושה, קרקעות שהופקעו שלא כדין, ענישה קולקטיבית, והרי כל הדברים האלה הם מיטב המשפט העברי משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח, איש בחטאו יומתו ועם כאלה שופטים ישראלים, יהודים רובם ככולם, אולי עדיף כבר שופטים שאינם יהודים שלא יפלו לרעה יהודים)... אין רמיזות בדברים המפורשים שלי, טראמפ הוא זה שדיבר על האנשים הנפלאים המפגינים בשרלוטסוויל (למי שלא מבין מדובר היה באנשי עליונות לבנה תומכי נאצים).Dovole - שיחה 19:43, 11 בנובמבר 2018 (IST)

דב, מעניין שהמשפט הבינלאומי המקובל ביתר העולם לא תופס אצלך, ובמקום זאת אתה מדבר בסיסמאות מקושקשות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ד' בכסלו ה'תשע"ט • 11:31, 12 בנובמבר 2018 (IST)

למיטב הבנתי בעולם המשפט מקובל שההתנחלות היא הפרה של החוק הבינלאומי ורצופה פשעי מלחמה, אבל שוב אני מדבר שטויות, כי היהודים עשוקים, גזולים, מרומים, ומקוננים על ציון מאז שבו אליה (בתודעתם) ועם הארץ בני הארץ הם הנהנים הגדולים מהשלטון העברי בן זמננו, ואפרטהייד וסגרגציה אינם אלא קולוניאליזם נאור.Dovole - שיחה 15:59, 12 בנובמבר 2018 (IST)

דב, הכוונה (כמובן) היא לעקרונות המשפט הבינלאומי כפי שיושמו ופורשו במקומות אחרים בעולם, ולא להחלטות מוטות בנושא ישראל בלבד. ההתעלמות מוחלטת ממה שעמ"י סבל ממנו - אין שום קשר, מעשיה של ישראל עומדים בקנה המידה הכללי של המשפט הבינלאומי, הגם שלא מעטים, ובעיקר אנשי הכח והתקשורת, מחליטים לסלף עובדות ועקרונות בשביל להאשים את ישראל. איפה עוד מצאנו בעולם שבניהול בשטח שנמצא תחת משטר צבאי (כבוש) ללא טענת ריבונות של אף מדינה נחשב כפשע מלחמה (מושג המשמש עבור מקיימי ג'נוסייד)? או בכלל כפשע? איפה מצאנו שהפקעת קרקעות בעקבות מלחמה היא פשע בל יסולח? אני לא רואה שמפת אירופה מצוירת מחדש למצב קודם המלחמות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ה' בכסלו ה'תשע"ט • 22:38, 12 בנובמבר 2018 (IST)

מנגנון האכיפה של המשפט הבינלאומי הוא מנגנון מוגבל ביותר, הגם שישראל מתלוננת שהיא מופלית לרעה היא נהנת מהגנה פוליטית רחבה, במסגרת בריתות שהיא היטיבה למסד. פלסטין הוכרזה ב-1988, המאבק הלאומי הפלסטיני החל קודם ל1964 (עוד לפני הכיבוש הישראלי, בימים שהיה רק ממשל צבאי בתוך ישראל), יותר ויותר מדינות מכירות בפלסטין כמדינה. ולעניין העבירות על הדין הבינלאומי (אמנת ז'נבה), בכלל לא מדובר בעניינן של מדינות, מדובר באוכלוסייה ילידית והעתקת אוכלוסייה אזרחית לתוך השטחים בלוחמה. עברת בדברים שלך מ"פשע" ל"פשע בל יסולח" (ייענו חלש יותר, כן פשע, אבל בן מחילה אם צמים למשל ביום הכיפורים, או מבקשים סליחה שלש פעמים). ההשוואה של ישראל לאירופה מצחיקה...מקרה ישראל אינו אירופה, הוא מקרה דומה יותר לאלה שבאפריקה, אוסטרליה ואמריקה. לא הבנתי פשר האזכור "ג'נוסייד"... גם התמיכה דה פקטו בישראל, "רוב מדינות העולם מתנגדות למדיניות הקמת ההתנחלויות של ישראל" (מהערך התנחלות, שבו באורח מפתיע מוצגת עמדת המיעוט המשפטית, אך בהחלט הקובעת, שאינה רואה בהתנחלות פשע מלחמה במשפטים בודדים, כמו הייתה דעת המיעוט שתומכים בה מעניין מדוע משפטנים יהודים וישראלים (גם כן...כנראה מיעוט שבהם)).Dovole - שיחה 23:48, 12 בנובמבר 2018 (IST)

מערכת האכיפה איננה קשורה בכלל, וכך גם לא ההכרה של כל מיני מדינות בפלסטין. אני מדבר על תקדימים במשפט הבינלאומי, שאינם מתאימים במאום לגינויים שיוצאים כנגד ישראל. מדוע המקרה של אירופה שונה? לעניין הג'נוסייד, אתה (וכמה מדינות עוינות) מכנים את הקמת ההתנחלויות "פשע מלחמה" כינוי ששימושו האחר הוא לתאור מעשי הטבח של היטלר, אסד, קדאפי, סטלין ודומיהם, כך שקריאה לבניה בשטח כבוש "פשע מלחמה" היא זילות בחיי אדם. מלבד זאת, שהפקעת קרקעות בתום מךלחמה ולאחר מכן הבניה בהן היא פרקטיקה מאד מקובלת בעולם ומגובה בתקדימים רבים שלא זכו לגינוי של מדינות העולם בגלל שהיא לגיטימית (ולשם כך הדגמתי במפת אירופה לפני/אחרי המלחמות), כמו גם יישוב פליטים ועקורים במדינות אחרות. (והערת אגב, איך "פשע בל יסולח" קל יותר מ"פשע"? לא במילון שלי) ובקשה ליו אליך, אנא שפר את הניסוח שלך כדי שיהיה אפשר באמת להבין את מה שאתה כותב, ולא לנחש חצי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' בכסלו ה'תשע"ט • 18:04, 14 בנובמבר 2018 (IST)

אני לא הבנתי מדוע מי שמגנה מחוייב לאיזה תקדים של המשפט הבינלאומי, למה המגנים הם משפטנים...? המגנים מסתייעים במציאות המשפטית בה מרבית המדינות רואת בהתנחלות עבירה על החוק הבינלאומי. פשע מלחמה אינו בהכרח "ג'נוסייד" אבל אתה עסוק בסמנטיקה ושיווק, היה בטוח שאם היה מדובר ברצח עם לא הייתי מכנה אותו "פשע מלחמה" כשיש מונח הולם כל כך כמו "רצח עם" ו"שואה". אתה מגלה חולשה משמעותית בטיעונים שלך כשאתה למעשה נאלץ לרמוז לכך, שיש אולי לא מעט פסול אבל זה לא חמור כמו "ג'נוסייד", אלה הם דברים המשתמעים לפחות מהסטת הדיון למקום שהוא פשוט לא היה בו, לסיכום אתה יצרת המציאות שאתה מלין עליה בפרשנותך. כן הכיבוש אינו השואה, זה לא עושה אותו לבלתי חמור. ההנהגה הציונית וישראל פשעה במעשי גירוש, ולא כנגד המתנחלים של גוש קטיף גנים וכדים...אלא ב-47'-49' כנגד מאות אלפי פלסטינים, תכניות גירוש כאלה היו המשך ישיר של מיסוד ההפרדה והאפלייה שהתנגד אליה אחד מנחם בגין, הממשל הצבאי, ולמעשה יצאו לפעול בכישלון ונעצרו (ראה טבח כפר קאסם ו"עידוד ההגירה" של אשכול מהרצועה). הפוך מכה"כ מ"פשע" (חלש) ל"פשע בל יסולח" (חזק) (המעבר למושג חזק יותר, מצומצם יותר, מחליש את הטיעון הכללי). עושה כמיטב יכולתי.Dovole - שיחה 21:28, 14 בנובמבר 2018 (IST)

המחויבות היא לעקרונות הצדק לפי המשפט הבינלאומי, שבוטאו ודויקו במקרי עבר. התעלמות מהתקדים ופעולה הפוכה במקרה נוכחי היא צביעות, אם היו כנים היו יוצאים גם נגד המקרים התקדימיים. לגבי פשע ופשע מלחמה, אינני מסכים אתך כלל שיש כאן איזשהו פשע ישראלי בריבונות המוחלטת על שטחים מופקעים, רק שאני מוכן לקבל שיש לך דעה משלך גם אם היא מוטעה, רק שכאשר היא מגיעה להאשמות מזעזעות כמו "פשע מלחמה" אינני מסוגל להבין מאיפה מגיעה אותה השוואה שבלתי תאמן בין פושעי המלחמה (ועיין בחוק הישראלי לגבי הוצאה להורג (ספוילר - פושעי מלחמה נאצים))(אמנם יש רצח עם, אבל למבצעים אין כינוי הולם יותר מאשר פושעי מלחמה) לבין בניה על שטח כבוש שהיא מעשה לגיטימי בכל רחבי העולם. אכן, ננקטו כמה פרקטיקות שאני מוכן להסכים שהם לא מוסריים האתיקה כללית, אך לאחר שכבר נעשו אינני רואה דבר שעלי לשנות בהתייחסות, זה שבכפר קאסם נהרגו כ-50 איש בגלל גחמה של איזשהו מפקד לא מתיר עכשיו לחמאס לעשוק את העזתים ולפגוע בנו החסינות האוכלוסיה האזרחית אותה היא ממסכנת ומשכנת בסביבותיה תוך סיכונה (לא יכולתי להתאפק עם משחק השרשים). ההבדל בין גירוש גוש קטיף לגירושין הכפרים הערביים, הוא שגירוש אזרחי אויב היה פרקטיקה מקובלת ולגיטימית, בעוד גירוש עצמי של אזרחים הוא בעצם בגידה באחיך. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ז' בכסלו ה'תשע"ט • 23:17, 14 בנובמבר 2018 (IST)

אותה המחויבות היא זו שמביאה לביקורת על ישראל...נחש מה בעיקר מפי צאצאי מי שסבלו וסובלים מהמדיניות שלה, ואתה עצמך מודה שהיו דברים פסולים (אתה רק מרכך זאת כי אתה מזהה עצמך עם ישראל). אתה בוודאי יכול לחשבון נפש עמוק באשר למדוע איננו דור המשיח, כי חטאי ישראל רבים (מחללי שבת ועוד תרי"ב מצוות), אך אינך יכול לעשות החשבון הזה באשר למדינת ישראל. אתה ממשיך באותה השגיאה של איור רצח עם כפשע המלחמה היחידי ורק מחבר זאת לישראל...אינך מבין שדווקא אתה זה שאמור לרצות שלא להשוות את ישראל באותן השוואות? בכל מקרה נראה שלא יסייעו לי הררי המילים ותלי הבייטים אתה תמשיך בהלך המחשבה שלך, מוכה זרם תודעה, פשע מלחמה שווה מתמטית לרצח עם (יש מדרג פשע מלחמה, פשע נגד האנושות, רצח עם). בנוגע ל"גחמה" של איזה מפקד בכפר קאסם ראה "טבח כפר-קאסם: ביוגרפיה פוליטית" מאת אדם רז. אני חושב שאני די מבין מה קורה במלחמות...אני מוכן להתפשר על גירוש בלא מעט מהמקרים (מוות אתה יודע...) זה עושה את הגירוש פרקטיקה מקובלת...ועדין נתעבת, במיוחד כאשר הוא נעשה כנגד מי שלא פשעו אלא בהיותם "אזרחי האויב" (כן...לא חיילים, לא נלחמים, מאיימים אך ורק בעצם היותם). אני אח שלך מכה"כ כמו שאני אח של הפלסטינים, אתה מוכן לבגוד באחיך הפלסטינים, אחים קרובים לך מרבים אחים בני האדם האחרים, לבגוד בזכותם לחיים, חרות ורווחה, בעבור הזכות שלך לרווחה אקסטרה לארג' בארץ קודש אקסטרה לארג'...אומר שלי שלי ושלך (זה כבר משנה אם שלך או שלי? זה מידת סדום וזו מידת רשע). המשך להסביר כמה המלחמה היא לגיטימית, כמה הפעולות בה הן לגיטימיות...ואתה תבנה המקדש.Dovole - שיחה 03:44, 15 בנובמבר 2018 (IST)

בית הדין הפלילי הבינלאומי שבהאג (לא לבלבל עם בית הדין הבינלאומי לצדק ששוכן גם הוא באותה העיר) קיים רק משנת 2002. לכן הוא לא עסק בסטאלין או באסד האב. בית הדין פתח בהליך נגד מועמר קדאפי, אולם בטרם מוצה ההליך, קדאפי הודח והוצא להורג. בפני בית הדין עומדות, בין השאר, תלונות שלא הגיעו לפתיחת חקירה רשמית בעניינן של ישראל (צוק איתן והתנחלויות) ושל ארצות הברית (הפלישה לעירק ב־2003). יש גם תלונה של גאורגיה נגד רוסיה בעניין אבחזיה. לא לגמרי ברור לי למה אין כלום בעניין מלחמת האזרחים בסוריה. Tzafrir - שיחה 08:46, 15 בנובמבר 2018 (IST)

הנשיא כיכב, לא מזמן, ככוכב תוכנית המציאות "המתמחה", ובה נודע באמירתו "אתה מפוטר!" (you're fired!). התוכנית זכתה להצלחה בטבלאות הרייטינג. ייתכן שהוא מנסה לשחזר את ההצלחה גם בתפקיד הנוכחי. דב ט. - שיחה 12:53, 13 בנובמבר 2018 (IST)

למדינות אלו מספר מסיימי לימודי דוקטורט הרב ביותר

• באתר World Economic Forum. צחי לרנר - שיחה 00:12, 8 בנובמבר 2018 (IST)

"It’s worth bearing in mind that if we looked at the numbers per head of the population, the top of table might look rather different". והשמש צהובה. עוזי ו. - שיחה 01:08, 8 בנובמבר 2018 (IST)

מגיש החדשות הראשון בעולם שנוצר באמצעות תוכנת בינה מלאכותית

היי. תהנו: [3]. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:24, 8 בנובמבר 2018 (IST)

תודה רבה IKhitron. צחי לרנר - שיחה 20:31, 8 בנובמבר 2018 (IST)

זה לא אומר שישדרו רק חדשות אמיתיות בלי הטיות פוליטיות. אגסי - שיחה 10:45, 11 בנובמבר 2018 (IST)

מיזם חודש אסיה - קול קורא

המיזם החל ורשומים כרגע 15 משתתפות ומשתתפים. אני מזמינכם שוב להצטרף למיזם הבינלאומי החשוב הזה. ויקימדיה ישראל מעודדת את המיזם ומשתתפיו, למשתתפים ינתןשי ואם יהיו די משתתפים ויכתבו ערכים מקיפים ובעלי איכות, נקיים גם אירוע סיכום שיכלול כיבוד אסייתי והרצאה בנושא. Shnili-WMIL - שיחה 12:04, 11 בנובמבר 2018 (IST)

תקשורת ימנית

"מביש ומחליא": עמית סגל ואראל סג"ל נגד ערוץ 20. אותי מדהים שאפילו בעיני הימין הוא נתפס כלא אמין ולא רציני. יושבים באולפן חדשות ומסתחבקים עם מחבל טרוריסט כאילו שזה מצחיק.

אני מצטט מתוך ראיון משותף של רביב דרוקר ועמית סגל את דברי דרוקר על התקשורת הימנית בכנס יש"ע להסברה ותקשורת 2015:

”בוא נגיד את האמת על הרבה מהאנשים האלה שמייצגים את העמדות הימניות וגם נושאים את כל הנהי והבכי הזה הם לא רוצים לעבוד. זאת אומרת, אני מסתכל על אראל סגל וחנוך דאום שהם אנשים מוכשרים ברמה בלתי רגילה אתה אומר להם "חברים אני צריך את הכתב הבא ל"המקור" אני צריך מגיש למקור, אני יכול לפנות אליכם? לא. אני לא יכול לפנות אליכם כי אתם לא מוכנים לעשות עבודה מקצועית עיתונאית לצמוח ולהיות אמנון אברמוביץ'. אמנון אברמוביץ' הוא גם שמאלן אדיר אבל מצד שני הוא עיתונאי ענק שעשה המון המון ידיעות לאורך השנים, סלל את דרכו ב-40 שנה של ידיעות, ואמרתי להם תראו, עמית סגל עוד 5-6 שנים 3 שנים או 10 שנים הוא יהיה אמנון אברמוביץ' ולא יהיה אכפת לערוץ 2 שהוא כנראה בנשמתו לא מצביע למרצ. למה? כי הוא עשה עבודה עיתונאית, אבל אתה חנוך דאום אתה מספר לנו כמה אתה אוהב לישון וכמה אתה לא אוהב לעבוד, ואתה רוצה לבוא לערוץ 10 ואתה מתבכיין ששמו אותך כעלה תאנה? אבל אל תהיה עלה תאנה, לך תעשה תחקירים לך תעבוד. בא, אנשים שרוצים להשפיע על המקום הזה תאמינו לי המקור וכל תוכנית אחרת לפני העמדות אנחנו שוקלים מקצועיות, ולא בגלל שאנחנו כאלה אנשים טהורים אציליים וישרי דרך וכו'.” eli - שיחה 02:55, 12 בנובמבר 2018 (IST)

כי מה לימין אין עינים לראות ואינו מדמם ונגעל...הם גינו זאת, לא צריך לשפשף המלח בפצע, גינוי ראוי צריך לבוא בהמשך לזעזוע פנימי, ולא לקול הערות מבחוץ, במובן הזה מה שאתה עושה כאן לא משרת המטרה, שאינה ניגוח של "הימין", סגל (עם גרשיים או בלי), אלא הוקעה של החולצות החומות (שלכנותם יודו-נאצים יהי שגוי, כי אין בהם שמץ של יהדות).Dovole - שיחה 03:11, 12 בנובמבר 2018 (IST)

בשמאל לא עשו דברים כאלה? מי טרוריסט גדול יותר, דג הרקק הזה ששרף בית ספר או ערפאת ואבו מאזן? אולי אכן רק לימין יש עיניים. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ט • 12:29, 12 בנובמבר 2018 (IST)

ערפאת, שמאל, מי טרוריסט גדול יותר, מסקנה ישראל החזקה בעולם והמוסרית בעולם

ערפאת היה בשמאל? נו טוב אם רבין (ולא אני לא מתכוון לאבי רבין עוזי ו.) היה איש שמאל...אני סבור שטרוריסט גדול יותר הוא מי שהורג יותר, בחשבון זה ישראל היא טרוריסטית גדולה יותר מהפלסטינים על פלגיהם השונים. אך אולי יש מי שיציע שטרוריסט גדול הוא זה המשרה אימה, כי אז היהודים היו הטרוריסטים הגדולים בגרמניה של לפני מאה שנה, חוללו טוב והרבו חכמה אך היו מאיימים מאין כמותם.Dovole - שיחה 15:54, 12 בנובמבר 2018 (IST)

טרוריסטים הם מי שרוצחים אזרחים במכוון. ישראל לא רוצחת אזרחים במכוון ולכן היא לא טרוריסטית. ההשוואה שלך נואלת ומקוממת. – ד"ר MathKnight-at-TAU ✡ (שיחה) 15:56, 12 בנובמבר 2018 (IST)

ספר את זה לעז א-דין אבו אל-עייש ולאלפי ההורים שילדיהם מתו עליהם ברצועה בעשור האחרון בהיעדר הכוונות הישראלי, בלי כוונה, בלי כיוון, בלי מצפון.Dovole - שיחה 16:01, 12 בנובמבר 2018 (IST)

למה מתו, לשיטתך נרצחו בידי ישראל הטרוריסטית. למעלה התכוונתי כמובן ש"השמאל" ראיין את ערפאת, אבל למה שתתרגש מזה אם בעיניך ישראל היא הטרוריסטית הגדולה. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ט • 20:58, 12 בנובמבר 2018 (IST)

לא נרצחו, אני בסך הכל מנסה להבהיר מה המקום של הסיסמא הזו (לקחתי את התיאור הזה ממלא כל הארץ כבודי) "טרוריסטים", הם טרוריסטים ולנו יש צבא מסודר מאד ומוסרי מאד. מה זה משתפי פעולה, ראיינו את ערפאת...הריצו איתו דחקאות על פיגועים גם...נכון? משמרת זורקת היין שומרת השמרים. ישראל לא הטרוריסטית הגדולה, היא פשוט אלימה לא פחות מה"טרוריסטים" שנלחמים על עניינים כמו חרות ועצמאות.Dovole - שיחה 21:49, 12 בנובמבר 2018 (IST)

ישראל לא תקפה במכוון את האזרחים הללו. הסיבה שהם נהרגו היא טבעה של המלחמה (בכל מקום בעולם) והשימוש של הפלסטינים באזרחיהם כמגן אנושי תוך התבצרות בלב שכונות מאוכלסות. מבחינת היחס בין מחבלים הרוגים לאזרחים הרוגים - ישראל היא במקום הטוב ביותר בעולם (כלומר: הכי מעט אזרחים נהרגים מתוך סך ההרוגים). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:48, 12 בנובמבר 2018 (IST)

לא בטעות עף פגז, הטנקיסט בטעות התיישב על הכפתור האדום...אם לא היית כותב שטבעה של מלחמה הוא מוות וחורבן, עוד הייתי טועה שהטבע שלה צמר גפן מתוק...הם משתמשים במגן, להם יש צבא הגנה, אנחנו בסך הכל תוקפים, מתקיפים, מה לנו ולאחריות, זרחן, פצצות מצרר, טונות של חומר נפץ...לא אחריותנו ולא אשמתנו, הם אשמים שהטלנו עליהם כל הטוב והמתוק הזה. שוב ספר היחסים הנפלאים הללו לאלפי ההורים שילדיהם מתו עליהם ברצועה.Dovole - שיחה 21:54, 12 בנובמבר 2018 (IST)

הטעות היא לא שעף פגז, הטעות (או שמא עלי לומר אשמת מציבי המגנים האנושיים המתעלמים ממאמצי הקש בגג ואזהרות נוספות) היא המצאם של אזרחים חפים מפשע (אם לא תומכי לחימה) באזור לחימה. בלית ברירה ייהרגו חלקם, שהרי חפים מפשע ייהרגו אם תינתן יד חופשית ליורים מתוך אוכלוסיה אזרחית (ומלבד זה ירי דו"צ אינו דבר נדיר כל כך, לא כל שכן פגיעה באזרחים שלא היתה דרך לצפות את המצאם). אם הצבא שלהם הוא רק להגנה (כדבריך) אז איך זה שנהרגו עזתים (אך לא במספרים שבדית) רק לאחר יידויי אבנים/הצתת שדות חקלאיים/שיגור רקטות ועוד מרעין בישין? ואני מנסה להבין איך התאור (או שמא עלי לומר סילוף) נלקח מדבריי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ה' בכסלו ה'תשע"ט • 22:47, 12 בנובמבר 2018 (IST)

במקרה של משפחת אבו אל עייש לא היה שום הקש בגג, וזה בכלל לא רלבנטי אם אנחנו מאמינים לדובר הצבא הישראלי, שהוא שקרן מוכח (אין הודעה ראשונית שלו שקרובה באיזו צורה להודאת הצבא הסופית, מי שטורח להקשיב להודעות דובר הצבא, לומד כבר בהודעה עצמה איזה ערך יש לאמת עבור מוסד הדוברות, בהודעות התבניתיות אומרים שלא היה שום דבר ואז אומרים שחוקרים את הנושא, כאילו אנחנו, הציבור, מפגרים שצריך קודם כל לשקר להם ואז להגיד שבעצם לא יודעים כי עוד לא בדקו בכלל). ההגנה שאתה מציע מכה"כ נפלאה, אפשר לומר זאת נגיד לאותו איש תמים שישב הערב בסלון ביתו ולפתע נשמעה אזעקה ו"בום" רקטה מחרבת ביתו...מה פתאום הוא נמצא באזור לחימה?! אני לא בדית מספרים בעשור האחרון נהרגו למעלה מאלף ילדים ברצועה, ולא הם לא "הילד של כולנו" נוסח אלאור אזריה החמוש.Dovole - שיחה 23:33, 12 בנובמבר 2018 (IST)

נשאלת השאלה, למה שמדינת ישראל תרצה להרוג ילדים בדיוק? כדי שהעולם יוכל להתהפך עליה?? והתשובה ברורה - מדינת ישראל עושה מאמצים אדירים שלא לפגוע באוכלוסיה חפה מפשע, גם מסיבות מוסריות וגם מסיבות מדיניות, והסיבה שילדים נפגעים היא כי חמאס מכניס להם רקטות למיטות, ולא ממש מפנה אותם בזמן מבצע. ובכלל, שכחנו כבר משהו! האזרחים שם בחרו בחמאס לשלטון, בידיעה גמורה שהוא ארגון טרור רצחני. אסור בשום אופן להתחשב בהם על חשבון אזרחי ישראל, קל וחומר חיילים. וההשוואה הבזויה שלך לירי טילים לערים אזרחיות מעוררת גועל. נדנד - שיחה 22:50, 13 בנובמבר 2018 (IST)

מי שהוא דיבר על רצון? דיברו על מה שקורה, תכלס, אם מישהו מכם טועה שאת ההרג הנרחב של אזרחים ברצועה (מצומצם ככל שיהיה אנחנו מדברים על אלפי אזרחים בעשור האחרון) אפשר יהיה להסביר למשפחות ההרוגים ולפלסטינים ברצועה, אני מציע להביט אל מה שהתחולל שבוע שעבר באזור התעשייה ברקן, במלאות חודש לרצח זיו חג'בי וקים לבנגרונד יחזקאל, עלתה (בכל זאת ברקן בגובה של איזה חצי קילומטר) המשפחה לאזור התעשייה והציגה משם הטענה שבלתי סביר שיעבדו ישראלים-יהודים לצד פלסטינים (בהתנחלות כן...), וזאת חרף כל הנסיון האישי בוודאי והידע הכללי המקובל בארץ, לפיו סביר שאת הבתים של אותן המשפחות בישראל, ולא באזורי הכיבוש שלה, בנו פלסטינים, אם מישהו לא היה מודע לזה גם את מרבית הבתים בהתנחלויות בנו פלסטינים, גם בברקן. וחרף המציאות שבה נכנסים מזה עשורים לאזור התעשייה אלפי פלסטינים מדי יום ולא אירע תקרית ביטחונית גם שנים מתוחות בהן נהרגו למעלה מ-1000 ישראלים ו-6000 אלפים פלסטינים. עכשיו קחו את שתי המשפחות האלה ותכפילו לא באלף, תכפילו ביותר מאלפיים. כולם אשמים בהריגתם של תושבי הרצועה, רק ישראל שמטילה הפצצות, מיטב החימוש החכם והטיפש, רק היא יכולה להגיד בביטחון מקודש "ידינו לא שפכו את הדם הזה".Dovole - שיחה 01:45, 14 בנובמבר 2018 (IST)

אני אומר למשפחות ההרוגים - אנו מנסים להימנע מפגיעה. האשם בזה שאנחנו לא מצליחים הוא חמאס, שאתם בחרתם בו, לכן כשאין ברירה איננו מחוייבים להימנע מירי עליכם. כל כך פשוט. נדנד - שיחה 10:00, 14 בנובמבר 2018 (IST)

אני ממש מקוה שהם שומעים ומבינים אותך, יכול להיות שהצלת אותנו...Dovole - שיחה 21:14, 14 בנובמבר 2018 (IST)

הבעיה היא לא שהם לא שומעים אותי, אלא שהם וכל העולם שומעים אותך ואת חבריך הנחמדים, ואנחנו משלמים את מחיר הנחמדות הזאת. זאת הבעיה. נדנד - שיחה 21:21, 14 בנובמבר 2018 (IST)

הבנתי, חמאס הבעיה, העולם הבעיה, אתה מוכן להודות שאפילו חלק מישראל הוא הבעיה, אני ו"חברי הנחמדים", ורק אתה ושכמותך לא מצליחים להשמיע את קולם הרועם באש ותמרות עשן ובדם וביזע. אתה יכול לראות שהלך המחשבה שלך אינו בחלל ריק והיו שותפים לו כמה חברה' טובים שממש כמוך, מאמינים אמיתיים, היו משוכנעים ש"נחמדים" שכמותי הם בעיה, אבל הם להבדיל ממך גם הציעו פתרון והוציאו לפעול...Dovole - שיחה 21:37, 14 בנובמבר 2018 (IST)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

אני מבין שלדבריך חמאס איננו בעיה. היו אנשים עם הלך מחשבה דומה לשלך, אבל הם להבדיל ממך גם הציעו פתרון והוציאו לפועל... בקשר לעולם - נכון שרוב האנשים באירופה ככלל מאשימים את ישראל, אבל לעומתם באמריקה הרוב תומך בנו. וגם באירופה יש כמה מדינות שבהן הרוב תומך בפעולות ישראל במבצעיה בעזה. אני מאמין שגם אתה לא מתייחס ברצינות לדעת ארצות ערב על חוסר המוסריות שלנו... כשיש לך מלחמה שבה יש בצד אחד ילדים הרוגים שתמונותיהם מופיעות על במסך באופן קורע לב, מול נפגעים מעטים מאד בצד השני, ועדיין חצי עולם תומך בנו, אתה יכול להבין לבד עם מי הצדק. אם תרצה, כמובן. ונחמדים כמוך הם בהחלט חלק מהבעיה, ושילמנו דם רב בגללכם. נדנד - שיחה 21:58, 14 בנובמבר 2018 (IST) ┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מי שמסיר מהפלסטינים אחריות למצבם ומאשים בהכל רק את ישראל הוא גזען של ציפיות נמוכות. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 18:55, 15 בנובמבר 2018 (IST)

ומי שמסיר האחריות מעניים הוא כנראה שונא עניים...אז לא, אין בושה בחולשה, המציאות היא שהפלסטינים היו בלתי מאורגנים פוליטית, בלתי מזוהיים פוליטית, בלתי מגוייסים ומלוכדים בחברה מרכזית, להבדיל מהיישוב העברי שלא נולד כאן אלא היגר לכאן מבחירה וביוזמה. אל תבלבל שכולנו שואפים להיות אבירים, לא יותר מאנשים הגונים, מתעבי חולשה אך חומלים על החלשים, מתעבי עוני ולכן משתדלים להיות שם בשביל העניים.Dovole - שיחה 01:48, 16 בנובמבר 2018 (IST)

דיברתי על המצב כיום ושלטון חמאס ברצועת עזה, והסירוב המוחלט שלך להכיר באחריות ובאשמה של חמאס והפלסטינים במצב. וגם במלחמת העצמאות, הם פתחו במלחמה נגדנו, אז הם לא יכולים לבוא אלינו בטענות שסרבנו ללכת כצאן לטבח וניצחנו אותם. והיישוב העברי לא היגר לכאן, הוא חזר לביתו, לארצו, למולדתו. המהגרים הם הפלסטינים, שרובם באו לכאן רק בעקבות הפיתוח הכלכלי שחולל היישוב העברי. אה, ולשלוח עני לבצע פיגוע התאבדות (כפי שעושים הערבים) זה ממש לו לחמול עליו ולהיות שם בשבילו. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 19:52, 16 בנובמבר 2018 (IST)

אני לא מבין מה זה "הם"... הפלסטינים לא היו חברה מגויסת כמו זו של היישוב, לכן חלק נכבד מהם הפך אזרחי ישראל. אתה מנסה לשכנע אותי שהאחריות למצב ברצועה היא אך ורק על חמאס, ואני לא משתכנע...לא כי אני מסיר האחריות, אלא כי יש לי חוש של מידה...הפנטזיות שלך מלאות בסתירות, רגע אחד לפלסטינים יש אחריות רגע אחר כך אין להם אחריות על הטוב, השפע והשגשוג שלהם בארץ, כי הכל בזכות היהודים...אני לא שלחתי מעולם אדם לפיגוע התאבדות, ולא אני הוא שמעטר את דף המשתמש שלו בכלי משחית. הניסיון לאייר את העמדה שלי יחד עם זו של חמאס מאולץ ומופרך, העמדה של חמאס היא תמונת מראה של העמדה שלך, "אחים כלי חמס מכרותיהם".Dovole - שיחה 02:54, 17 בנובמבר 2018 (IST)

נגמרו הטיעונים הענייניים, אז עברת לאד הומינם? בתגובותיך אתה מסיר את האחריות מהפלסטינים לכל מה שהם עושים, מסרב להאשים או לגנות את חמאס ומציע לפלסטינים שבמקום לשפר את חייהם ולהתנער מהטרור, שימשיכו בדרך הנוכחית שלהם - של טרור ורצח - שרק מובילה אותם למצב עוד יותר גרוע. זה שאתה נותן לפלסטינים פטור מכללי מוסר ואחריות לא משפר את מצבם ולא עוזר להם, זה רק גורם להתחפר עמוק יותר בבור הביבים שהם כורים לעצמם. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 14:24, 17 בנובמבר 2018 (IST)

אני מסיר האחריות מהמפגין שרץ אל כדור הצלפים שנורו אליו כשהוא בגבול הרצועה מצלף קר רוח ומוגן מרחק מאות מטרים, המפגין הפלסטיני אשם. אני מסיר האחריות מהילדים המשחקים כדורגל בחוף הים התיכון ומה הם חיפשו שם בכלל בחוף הרצועה...מדוע עמדו שם בדרך של הפצצה שהוטלה מאווזי הזהב של חיל האוויר הישראלי...אני מסיר האחריות מהקורבנות המתים שהעזו לפתות את הורגיהם להמיתם. אכן אני הרושם פטורים ממוסר, ואתה החרד למוסר שלהם יודע בוודאות שאין ולו פגם, פגמונצ'יק בהתנהלותך (ישראל)...והרי אם יש אשמים אין רק הפלסטינים אלא גם מי שרואים בהם אנשים, ונבהלים ממדי ההרג, והאומללות, והרי מי אשם בעליית הנאצים אם לא הקומוניסטיםם שורפי הרייכסטאג, ומי אשם בעוולות העוני אם לא העני, ומי אשם במלחמה אם לא המתנער מכלי המשחית.Dovole - שיחה 16:38, 17 בנובמבר 2018 (IST)

מטבע הדברים במלחמה יש טעויות, לעתים טרגיות. בגלל זה להימנע ממבצע זה חוסר מוסריות, עד כמה שהמבצע צודק ונועד להגן על חיילינו, על אחת כמה וכמה אזרחים תמימים. אבל הפגנות על הגדר זה סיפור אחר. גם לדעתי לא כל מי שמגיע לאזור הגדר צריך למות בעיקרון, אבל פוטנציאל הנזק שיקרה אם לא יהיה "קו מוות" בהחלט מצדיק את ההתנהלות הזאת. (אגב - מי שאשם בעוולות העוני אלו בעיקר האנשים שהורסים את כל כלכלות העולם למען ה"שיוויון", שכו-לם יהיו עניים.) נדנד - שיחה 18:27, 17 בנובמבר 2018 (IST)

בקיצור, דובלו, מבחינתך שהפלסטינים ימשיכו בטרור שלהם והאשמים הם רק היהודים האלה שלא מוכנים ללכת כצאן לטבח בידי החמאס והג'יהאד ומעיזים להגן על עצמם. רק אל תשלה את עצמך שזו עמדה מוסרית או עוזרת לפלסטינים. והערה אחרונה, מאחר שהכנסת לוויכוח את הנאצים, דע לך שמי שהכי קרוב לנאצים כיום הם הפלסטינים - עם שהומצא על ידי חאג' אמין אל-חוסייני הנאצי ושעד היום הם מחזיקים באידאולוגיית השמדת היהודים של היטלר (חמאס אותו אתה מסרב לגנות מצהיר על כך בגלוי) ומנסים לממש אותה (ולא מצליחים בזכות צה"ל וכוחות הביטחון שמונעים זאת מהם בכוח ומוח). – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 21:26, 17 בנובמבר 2018 (IST)

המטפל בטיפולי המרה לשינוי נטייה מינית הולך יחף

נורמן גולדווסר הוא מטפל המציע בקליניקה שלו טיפולי המרה לגייז, אבל בסתר הוא פועל באפליקציית הכרויות לגברים בה הוא מכנה את עצמו 'חם ושעיר' ומעלה תמונות בעירום (כתבה כאן). לאחר שיצא לדייט עם תחקירן והדבר התפרסם בתקשורת, טען שהוא מצטער על הכאב שגרם לכ"כ הרבה אנשים, שאין הצדקה להתנהגותו ושהוא לא מצליח לעזור לעצמו. הפרופיל של גולדווסר התגלה כנראה על ידי מטופל עבר של גולדווסר. מצער מאוד שגם היום אנשים מתעקשים שניתן לשנות נטייה מינית וכהוכחה מצביעים על גברים נשואים כמו גולדווסר ש"חזרו לתלם" בלי להבין שיש הבדל בין נטייה מינית להתנהגות מינית, ואלו לא תמיד חופפות (אם מחליטים לא להתנהג מינית לפי הנטייה המינית). דוג'רית - שיחה 06:47, 12 בנובמבר 2018 (IST)

יש פער לוגי בין המקרה שהבאת ובין המסקנה העקרונית שאת מסיקה ממנו. זה כמו להביא מקרה ספציפי של להט"ב שקרה לו משהו (התאבד? רצח? נרצח?) ולהסיק שמצער מאוד שגם היום יש אנשים שמתעקשים וכו'. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ט • 11:33, 12 בנובמבר 2018 (IST)

ואין שום פער לוגי בקיום (בריא) ותכוף של משכב זכר ומתן "טיפולי" המרה, גולדווסר מועמד מוצלח לשר ההיגיון בישראל, בהינתן שר המדע אקוניס, שרת התרבות רגב, ושר החינוך בנט.Dovole - שיחה 15:50, 12 בנובמבר 2018 (IST)

במקום להתייחס לדבריי העדפת להשתמש בסרקזם. אוקיי. נרו יאיר • שיחה • ד' בכסלו ה'תשע"ט • 20:54, 12 בנובמבר 2018 (IST)

לא הבנתי את ההסבר לגבי "מקרה ספציפי..." (ניסיון אישי, אנקדוטה...?)? התייחסתי לחלק שנראה לי עיקרי בדבריך, האם אתה התייחסתי לעיקר בדברי דוג'רית?Dovole - שיחה 21:42, 12 בנובמבר 2018 (IST)

לא סרקזם - אִוֶּלֶת. מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • ה' בכסלו ה'תשע"ט • 23:10, 12 בנובמבר 2018 (IST)

דובולה, אם לא הבנת עדיף לא להגיב כאילו הבנת. נרו יאיר • שיחה • ה' בכסלו ה'תשע"ט • 21:06, 13 בנובמבר 2018 (IST)

אני יכול להגיב אך ורק למיטב הבנתי (אני מבין שאתה יכול ליותר...), הדבר שלא הבנתי הערכתי כשולי, אתה עדין יכול להסביר האם התכוונת לניסיון אישי, אנקדוטה...Dovole - שיחה 01:33, 14 בנובמבר 2018 (IST)

מכון האמנות של שיקגו שחרר לציבור מעל 50 אלף תמונות ברישיון CC0 באיכות גבוהה

ראו כאן (דרך לורנס לסיג). ערןב - שיחה 15:29, 12 בנובמבר 2018 (IST)

מדהים ערןב, תודה רבה ! יאיר, אולי תוכל להיעזר בכך ? צחי לרנר - שיחה 08:58, 13 בנובמבר 2018 (IST)

חדש ברשת: 28 אלף תמונות מארץ ישראל שלפני קום המדינה, זמינות בחינם

ראו כאן (כל התמונות הועלו לוויקישיתוף)

ולמי ששאל, מדובר בעוד אחת מהפעולות המבורכות של עמותת ויקימדיה ישראל. כל הכבוד לכל צוות העמותה והמתנדבים שהביאו להישג הזה!

עכשיו רק צריך לשדרג את החיפוש בקומונס, כך שניתן יהיה לאתר תמונות בצורה נוחה... ‏Lionster‏ • שיחה 16:45, 13 בנובמבר 2018 (IST)

אדיר! יש קטגוריית על? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:12, 13 בנובמבר 2018 (IST)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: תודה. מיכל לסטר, האם התמונות נמצאות במרוכז בקטגוריה כלשהי ? יואב ר. - שיחה - נופי חלונות 10 17:14, 13 בנובמבר 2018 (IST)

האמת שהיו עדכונים על ההעלאות. האחרונה והגדולה מביניהם נמצאת בקטגוריה זו (כ-15000 תמונות), ארכיון קק"ל כאן (כ-9000 תמונות), לע"מ כאן כ-8000 קבצים ועוד. Geagea - שיחה 18:47, 13 בנובמבר 2018 (IST)

תודה לכולם על הברכות. פה תוכלו למצוא את הקישורים לכל הקטגוריות עם התמונות. נשמח מאוד אם התמונות ישובצו בערכים. בהזדמנות זו אני מבקשת להודות למתניה, דרור, חנה ולגיאה. תודה מיכל לסטר - שיחה 18:59, 13 בנובמבר 2018 (IST)

• רק תגובה לדברי מנהל הארכיון הציוני בכתבה. נציגי ויקימדיה אכן פנו או ניסו לפנות לארכיון הציוני אבל זכו להתעלמות מוחלטת. מי שלא זכה להתעלמות כזו היה ארכיון הרוורד הכולל מאות אלפי תמונות (ואולי יותר) באיכות סבירה שהועברו אליהם מהארכיון הציוני. Geagea - שיחה 20:46, 13 בנובמבר 2018 (IST)

כיצד ניתן לראות את התמונות שהועלו מן הארכיון הציוני? RimerMoshe - שיחה 23:58, 13 בנובמבר 2018 (IST)

"חיל נשים - עבודות גינון בבית החולים"?

מדהים. כל הכבוד. מעיון זריז אני רואה שחלק מהשמות והתיאורים אינם מתאימים לתמונות, כמו כאן - לתשומת לב המשתמשים. דב ט. - שיחה 10:07, 14 בנובמבר 2018 (IST)

Geagea, ד"ר יגאל סיתרי לא מדייק במידע שנתן בכתבה. שוחחתי איתו בטלפון ואף היינו שם בפגישה עם הצוות שלו.

RimerMoshe, התמונות מהארכיון הציוני עדין לא עלו. בקרב, בלי נדר.

דב ט., לאיזה תמונה התכוונת? התמונות מהארכיון הציוני שמות התמונות לא מתארות את התמונות, בסוף הערך יש תיאור התמונה. לסטר - שיחה 11:10, 14 בנובמבר 2018 (IST)

זו שמשמאל. תיאור התמונה זהה לשמה ("חיל נשים - עבודות גינון בבית חולים") ולא מתאים לתמונה עצמה שבה רואים חיילים גברים בשטח. דוגמה אחרת כאן - הכיתוב והתיאור "חייל תוקע בשופר", בתמונה רואים חייל על אופנוע. בתמונה אחרת באותו רצף מופיע אדם תוקע בשופר, אך כותרתה אינה מתייחסת לכך. ("פלוגה 4" ללא פירוט, התמונה כאן). נראה כאילו יש היסט מסוים בחלק מהתמונות. בדוגמאות האלה הטעות ברורה, ואיש לא יטעה בין אופנוע ושופר. צריך להיזהר כשזה פחות ברור, נניח אם כתוב "סרן בן-ארצי" ורואים איזה קצין, לא לרוץ למקם את התמונה בערך על קצין בשם זה. דב ט. - שיחה 11:22, 14 בנובמבר 2018 (IST)

דב ט. על תשומת הלב. אני אבקש לבדוק האם הטעות היא במקור, בארכיון המדינה, או בהצלבת מטא-דאטה עם התמונה. מיכל לסטר - שיחה 13:48, 14 בנובמבר 2018 (IST)

תשאלי גם על השופר וגם על עבודות הגננות? יש כנראה עוד הרבה כאלה. תודה רבה, מיכל. דב ט. - שיחה 14:53, 14 בנובמבר 2018 (IST)

בקשר לחיל הנשים, הבעיה היא במקור. הוספתי את הקישור למקור. Geagea - שיחה 15:10, 14 בנובמבר 2018 (IST)

בקשר לתמונה עם הכיתוב באפס. מדובר במתנדבי היישוב בבאפס. Oyoyoy כבר הוסיף את הקבצים לקטגוריה המתאימה. החומר שהועלה הוא חומר גולמי. יש לעשות עבודה של הוספת קטגוריות כדי שהתוצאה תהיה טובה יותר. Geagea - שיחה 15:32, 14 בנובמבר 2018 (IST)

תודה גיאה. הבעיה היתה עם תמונה של חיילי באפס, בכיתוב "חייל תוקע בשופר," שמראה חייל רוכב על אופנוע:[4] דב ט. - שיחה 16:53, 14 בנובמבר 2018 (IST)

לפי מה שאני רואה כל האי-תאימויות הן במקור. לדוגמה, ראו את השופר במקור [5]. באופן כללי הבעיה הכי גדולה במאגר הזה זה הmetadata שאינו אחיד במקרה הטוב או לא קיים בכלל - יש המון תמונות מצויינות שלא העלינו בגלל שהיו בעיות עם הmetadata. מוזמנים גם להעיף מבט בקוד של הזחלנים פה [6] --Wmilbot-operator - שיחה 17:46, 14 בנובמבר 2018 (IST)

וזה החייל שלא תוקע בשופר.. [7] --Wmilbot-operator - שיחה 17:53, 14 בנובמבר 2018 (IST)

הוא תוקע בצופר... המסקנה לוויקיפדים היא שצריך לנהוג בכיתובים כבדהו וחשדהו כשמשלבים בערכים, לא תמיד הטעות בכיתוב תהיה ברורה לעין כמו פה. דב ט. - שיחה 18:03, 14 בנובמבר 2018 (IST)

ברכותי לעמותה ולכל מי שעסקו במלאכה. דבר אחד שראוי לעשות כעת הוא לפתוח במה שאנו קוראים "מתקפת איכות" (גם אם מדובר בוויקישיתוף ולא בערכים). ראוי שהעמותה תארגן פעילות של טיוב הנתונים (עד כמה שניתן), או לכל הפחות הוספת קטגוריות מתאימות ותיקון שמות קבצים, כשיש צורך. סתם כדוגמה, ראו את התמונה הנחמדה הזאת. האם באמת היא תהיה לעזר כשהיא בין מאות תמונות בקטגוריות בהן היא משובצת ובשם לא רלוונטי? זה טוב ויפה להעלות מסות של תמונות בבת אחת ולהשען על מידע, שלצערנו מתברר שלא תמיד חובר לתמונות באופן קפדני במקור, כלומר בארכיון. תפקידנו הוא לדאוג גם לכך שיהיה בקבצים שימוש. אם התמונות סתם תערמנה במקום מסוים בוויקישיתוף, הסיכוי שמישהו יעזר בהן בעתיד, לאחר שתשכח החגיגה הנוכחית ולא יזכרו עוד את הקישור לקטגוריות הראשיות, הופך לנמוך למדי. מיכל, אלי, מה דעתכם? אשמח כמובן לעזור. Ldorfman • שיחה 01:51, 15 בנובמבר 2018 (IST)

לירון הכוונה היא בהחלט לערוך מתקפת איכות לשילוב תמונות ותיקון מידע. נעדכון בנושא בקרוב. תודה על הנכונות לסייע. לסטר - שיחה 11:50, 15 בנובמבר 2018 (IST)

אנחנו נוהגים להגיד שהעלאת חומרים למיזמי התנועה היא תרומה לשני הצדדים. שכן גם קהילת ויקימדיה מסייעת בקטלוג החומרים, הוספה ותיקון של מידע. הדוגמא פה בדיון היא הוכחה לכך שאנחנו יכולים לעזור גם לארכיונים במציאה ותיקון טעויות. אני אשמח באם תתקלו בעוד כאלה שתעדכנו. כך נוכל להראות לארכיונים (שכאמור סירבו לתת את החומרים) כי מהשת"פ הזה הם גם יכולים להרוויח חזרה. Itzike - שיחה 19:55, 17 בנובמבר 2018 (IST)

המדע מתקדם!

אל תישארו מאחור! בחרו לכם מגדר מתוך מגוון האפשרויות העומד לרשותכם, או המציאו אחד חדש.

https://www.youtube.com/watch?v=czsltdXEcY0&authuser=0

נדנד - שיחה 10:07, 14 בנובמבר 2018 (IST)

ככותב הערך התפתחות הזהות המגדרית אהבתי את רוב הסרטון ואני ממליץ לצפות בו אבל הבחור טעה לגבי אינטרסקסואליות; לא נפוץ לראות בה זהות מגדרית שכן היא שם כולל למגוון מצבים אנטומיים ופיזיולוגיים שיכולים לגרום נזק לאדם ומסכת של מעקבים רפואיים-אנדוקריניים בחייו ולמיטב הבנתי רבים מן האינטרסקסואלים מזדהים כנשים או גברים בלי כל הפרוגרסיביות המגדרית שמתוארת בסרטון ושפוסט מודרניסטים רדיקליים מנסים לכפות עלינו בכל מגזר אפשרי ובמיוחד באקדמיה (תשאלו את ג'ורדן פיטרסון). מעבר לכך, לדעתי הכמיהה הפוסט-מודרנית רדיקלית (שאני אישית מתנגד לכנות "פמיניזם רדיקלי") ליצור חברה עם עשרות\מאות מגדרים ולצפות מאנשים לשנן את כל המגדרים האלה ולפנות לאנשים המזדהים עימם בלשון אינדיבידואלית זו היא עלבון לאינטליגנציה של כולנו ויש להתעלם מדרישה זו כפי שהתעלמו אנשי מרלין מן המלכה מאב. גם בנטיות מיניות לא נפוץ לראות מגדר.

המחקר האנתרופולוגי אישש שאכן יש חברות מעטות שלפי הגדרה מחקרית יש בהן בין 3 ל-5 מגדרים כמו עומאן (ראו חנית'), שבט הנאבאחו (two spirit), האי סמואה (פאפאפיני), תאילנד (למשל, גבר, אשה, איש-נשי ואשה-גברית), אינדונזיה (5 מגדרים והחמישי אם אינני טועה הוא שילוב של כל הארבעה ונקרא "ביסו") ועוד כמה; מגדרים שבדרך כלל אדם יאמץ בבגרותו גם אם ייחסו לו מגדר אחר בילדותו והסיבות לכך הן מחקר שלם, אבל גם זה שונה פלאים מהדרישה הפוסט-מודרנית רדיקלית לשנן עשרות\מאות מגדרים שמנסים לכפות עלינו, טרור שאותו מבקר ולדעתי בצדק האיש בסרטון. אני סבור שחברה תתפקד מצוין עם 5 מגדרים שהחמישי בהם הוא "שילוב" או "אחר" אבל זו כמובן רק דעתי האישית.

תודה ששיתפת. בברכה. 79.180.41.158 08:38, 15 בנובמבר 2018 (IST)

אולי מישהו יכול להציע הגדרה של מגדר שתאפשר קיומם של חמישה כאלה (ורצוי במבנה: "שני פריטים של המין הביולוגי הומו ספיינס שייכים לאותו מגדר אם ורק אם..."). הערך מגדר אצלנו קובע שזהו "מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות"; ואם כך יש לכל היותר שניים. עוזי ו. - שיחה 11:58, 16 בנובמבר 2018 (IST)

יש שניים, מה לעשות? יש בני אדם עם תכונות מעורבות אבל הכל משני המינים הללו. אפשר להמציא אינסוף מגדרים, כגון גבר שאוהב שוקולד וגבר שלא אוהב שוקולד וכו' וכו', ואתה יודע למה אין? כי יש נשים כאלה וגברים כאלה! כלומר - כל הגדרת המגדר יוצאת מהבסיס של גבר\אשה, ואז יש הבדלים בתוך המגדר. נדנד - שיחה 12:13, 16 בנובמבר 2018 (IST)

זה לא עונה לשאלה. השאלה היא מהן ההגדרות שעל בסיסן אפשר לטעון שבמקום מסויים יש יותר משני מגדרים. למשל, מן הערך חנית' אצלנו אפשר להבין שלשני פריטים של הומו ספיינס יש אותו מגדר אם ורק אם יש להם אותה תסרוקת. זו הגדרה שאני מבין, ושמאפשרת כמה מגדרים. אבל לא נראה לי שזו ההגדרה המקובלת. עוזי ו. - שיחה 14:04, 16 בנובמבר 2018 (IST)

כיון שכינוי מגדרי הוא עניין של שפה, ואנשים נקראים על פי איברי המ‏ין שלהם (בקרב רוב מוחלט של האוכלוסייה), התשובה היא שיש רק שני "מגדרים". יתכן שיש שם לתופעות מסויימות אחרות, אבל לא תחת ההגדרה "מגדר". נדנד - שיחה 14:25, 16 בנובמבר 2018 (IST)

מעלות-תרשיחא הוכרזה כעיר בשנת 1995.

לאחר 42 שנה כראש עיריית מעלות-תרשיחא, הפסיד שלמה בוחבוט לארקדי פומרנץ (הארץ). פורסם היום בעמוד הראשי של ויקי וזה לא נכון. 129.69.140.138 13:09, 14 בנובמבר 2018 (IST)

כן, הוא עמד בראש היישוב במשך 42 שנה, כמועצה מקומית ואחר כך כעירייה. אפשר לנסח מחדש. דב ט. - שיחה 13:23, 14 בנובמבר 2018 (IST)

אנה ארונוב עושה פרומו לוויקיפדיה

אתמול שודרה בטלוויזיה התוכנית "לאהוב את אנה", בה מחפשת אנה ארונוב בן-זוג מבין 12 מועמדים. לאחר שפסלה בן-זוג נאה ועשיר, מאחר ולא ביקר מעולם בתיאטרון ולא ידע מי זו פרידה קאלו - היא פסלה אותו במחי עפעוף. היום נוכחתי לדעת שאלפי אנשים נכנסו לערך של פרידה קאלו, כדי לבדוק את כשירות מועמדותם לאנה ארונוב. מה שלא יעשו 100 הרצאות וכתבות, תעשה רקדנית יפהפייה אחת ו...הוויקיפדיה העברית. . Tmima5 - שיחה 09:34, 16 בנובמבר 2018 (IST)

בהחלט הזוי! אני בהלם, נכנסתי עכשיו לנתוני צפייה וראיתי במבט ראשוני ערך ממוצע למדי עם כמה צפיות ליום ועלייה רצינית אתמול, לא מי יודע מה, עד שקלטתי שהקנה מידה הוא אלפים! לא נורמלי. תודה על השיתוף. פעיל למען זכויות אדם - שיחה 14:54, 16 בנובמבר 2018 (IST)

אולי כדאי לנצל את ההזדמנות כדי להשיג תמונה טובה של אנה לערך אנה ארונוב. – ד"ר MathKnight ✡ (שיחה) 17:12, 16 בנובמבר 2018 (IST)

היא לא בדיוק עשתה פרומו, אבל גרמה לזינוק בצפיה ל-8,022. בהזדמנות זו, צופי התוכנית "לאהוב את אנה" מתבקשים לעדכן את הערך של התוכנית. אגסי - שיחה 17:40, 16 בנובמבר 2018 (IST)

אגסי, promo, מגיעה מהמילה Promotion - פרסומת, קידום מכירות, קדימון, וכיו"ב. ל"זינוק בצפייה" של הערך "פרידה קאלו" גרמה (באופן לא מודע, כמובן) אנה ארונוב. Tmima5 - שיחה 20:11, 16 בנובמבר 2018 (IST)

אוקיי תמימה, כפי שהתכוונתי- פרומו במשמעות הרחבה :) אגב, הפרומו שעשינו כאן לערך של התוכנית (התוכנית "לאהוב את אנה" ) לא עזר בינתיים, שכן, מאז אף אחד לא עשה עריכה בערך, למעט כותבו...

הסיפור מזכיר לי בדיחה של סיינפלד: בדייטים לנשים לרוב חשוב מה המקצוע וההשכלה של הגבר, ואילו גברים רבים, אם הם רואים לפניהם בלונדינית יפה, לא ממש מתעניינים בעיסוק שלה.. את שוטפת גופות, אה אוקיי.. (זו בדיחה). אגסי - שיחה 11:30, 17 בנובמבר 2018 (IST)

בנושא זה, כתבה שזיעזעה אותי, מסתבר שבנוסף לאופן הנפוץ בו נתפשת הבחירה של נשים, יש גם צד אפל. אילן שמעוני - שיחה 15:06, 17 בנובמבר 2018 (IST)

פעיל, לא סתם הרבה צפיות - "פרידה קאלו" היה הערך הנצפה ביותר בוויקיפדיה העברית אתמול. Ldorfman • שיחה 23:55, 17 בנובמבר 2018 (IST)

לא ממש קשור, אבל גם ראש ממשלת בריטניה, תרזה מיי, עשתה לאחרונה "פרסומת" לפרידה קאלו.[8]. אליסף · שיחה 01:12, 18 בנובמבר 2018 (IST)