קורניי צ'וקובסקי

קוֹרניי איוואנוביץ' צ'וּקוֹבסקי (ברוסית: Корней Ива́нович Чуко́вский,‏ 31 במרץ 1882 - 28 באוקטובר 1969) היה סופר ומשורר ילדים נודע בשפה הרוסית, ממוצא יהודי. יצירותיו כ"דוקטור אוי-כואב" (מוכר בשם העברי "לימפופו"), "כך ולא כך" (בתרגום לעברית של לאה גולדברג), "הקרוקודיל" ואחרות היו לחביבות על דורות של ילדים דוברי רוסית. הוא גם היה מבקר ספרות ומסאי.

קורניי צ'וקובסקי
Корней Чуковский

בול דואר סובייטי המציג את קורניי צ'וקובסקי, 1982
לידה	19 במרץ 1882 (יוליאני) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית
פטירה	28 באוקטובר 1969 (בגיל 87) מוסקבה, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, ברית המועצות
שם לידה	Николай Васильевич Корнейчуков
מדינה	האימפריה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות פרדלקינו
מקום לימודים	אוניברסיטת סנקט פטרבורג
שפות היצירה	רוסית
תקופת הפעילות	מ-1901
בן או בת זוג	Maria Goldfeld (1903–?)
צאצאים	לידיה צ'וקובסקיה, ניקולאי צ'וקובסקי, מריה צ'וקובסקיה
פרסים והוקרה	עיטור לנין עיטור הדגל האדום של העמל פרס לנין

מימין לשמאל: יורי אננקוב, מאייר וגרפיקאי רוסי, בנדיקט ליבשיץ, קורניי צ'וקובסקי ואוסיפ מנדלשטם: משוררים וסופרים רוסים ממוצא יהודי. צילום מ-1914.

ילדותו

נולד בשם ניקולאי ואסילייביץ' קורנייצ'וקוב. את השם קורניי איבאנוביץ' צ'וקובסקי הוא הגה כשם עט כשעבד בעיתון חדשותי באודסה ב-1901. הוא נולד בסנקט פטרבורג לנערה ממשפחת איכרים מאזור פולטבה, ששמה היה יקטרינה אוסיפובנה קורנייצ'וקובה ולעמנואל סולומונוביץ' לוינסון, יהודי ממשפחה עשירה, ביחסים מחוץ לנישואין. משפחתו של לוינסון לא ראתה בעין יפה את האפשרות שינשא לקורנייצ'וקובה והם נאלצו להפרד. אמו של צ'וקובסקי עברה לאודסה עם אחיו ולוינסון תמך בהם כספית עד שנישא לאישה אחרת. צ'וקובסקי למד בגימנסיום של אודסה ואחד מחבריו לכיתה היה זאב ז'בוטינסקי. בשלב מאוחר יותר נזרק צ'וקובסקי מהמוסד בשל "מקורו השפל" (שכיוון להולדתו מחוץ לנישואין) ולמד לימודים גבוהים בהתכתבות.

הוא למד אנגלית בעצמו ובין השנים 1903–1905 היה כתב עיתון אודסאי בלונדון, אך בילה את מרבית זמנו בספריה הבריטית. כשחזר לרוסיה תרגם יצירות מאנגלית של וולט ויטמן וכתב מספר מאמרי ביקורת על אמנים אירופיים בני זמנו, מה שקנה לו את הכרת חוגי הספרות הרוסית וידידות עם המשורר אלכסנדר בלוק. הוא פרסם כמה כתבים ספרותיים כ"מצ'כוב ועד ימינו" (1908) ו"פנים ומסיכות" (1914) וכתב במגזין סאטירי בשם "סיגנל", מה שהביא למעצרו לשישה חודשים בגין "העלבת השלטון".

בברית המועצות

בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים קנה לו צ'וקובסקי את מרבית פרסמו כסופר ומשורר לילדים. רבים מסיפוריו עובדו לסרטים מצוירים, לתיאטרון ואף לבלט ואופרה, על ידי סרגיי פרוקופייב.

צ'וקובסקי ערך את כל כתבי ניקולאי נקרסוב ופרסם בשנת 1933 את הספר "משתיים ועד חמש" שהיה למדריך פופולרי להבנת שפתם של ילדים. על פי הכתוב ביומניו, הוא ניצל את הפופולריות של והשפעתו כדי לסייע ליוצרים שנרדפו על ידי השלטונות הקומוניסטיים כאנה אחמטובה, מיכאיל זושצ'נקו, אלכסנדר גאליץ' ואלכסנדר סולז'ניצין. הוא היה הסופר הסובייטי היחיד שבירך רשמית את בוריס פסטרנק לרגל זכייתו בפרס נובל לספרות. בתו, לידיה צ'וקובסקיה, הייתה סופרת, בלשנית והעוזרת של אנה אחמטובה.

בשנת 1962 הוא קיבל את פרס לנין ותואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אוקספורד על ספרו "אמנותו של נקרסוב".

בסוף שנות השלושים עבר צ'וקובסקי להתגורר בכפר פרדלקינו ליד מוסקבה, שם מת ונקבר.

ספריו

• קרוקודיל (1912) — קורות תנין המטייל ברחובות עיר.
• קשת בענן (1918)
• טרקניטשה (1923. תר' לייב קופרשטיין בשם רב-שפם בתוך זבובה זהובה [ראה להלן]; לאה גולדברג בשם הפרעוש בתוך דבר לילדים, 1939; אלה סוד בשם ג'וק-מקק ענק, 2018) — מעשה במקק אימתני שהטיל אימתו על שוכני היער.
• פלא-עץ (1923. תר' לאה גולדברג, 1942) — מעשה בעץ המצמיח גרביים ונעליים לילדים.
• מוידודיר (1923. תר' רבקה דוידית, בשם זִפְתִינוֹק, 1939, אלה סוד בשם מלכיור הכיור, 2019) — הרפתקאות ילד שונא רחצה.
• זבובינה זמזמינה (1924. תר' לייב קופרשטיין בשם זבובה זהובה, 1944; עינת יקיר בשם זבובה זמזומובה, 1988) — קורות זבובונית, שיתוש אמיץ הצילה מקורי עכביש.
• הטלפון (1925. תר' בנימין הרושובסקי, 1977; אלה סוד בתוך עולם הפוך, 2018) — שיחות טלפון משעשעות עם חיות משונות.
• תוגת פודורינו (1926. תר' אלה סוד בשם הצרה של מירב, 2018)
• בלבול (1926. תר' אלה סוד בתוך עולם הפוך, 2018)
• בַּרְמַלַי (1927. תר' נתן אלתרמן, 1946) — ילדים עורכים מסע באפריקה, פוגשים את "המפלצת בעלת השן הקוצצת" והופכים אותה למוכר רקיקים חביב.
• דוקטור אוי-כואב (1929. תר' נתן אלתרמן בשם לימפופו, 1943; רפאל ספורטה בשם דוליט בלימפופו [עיבוד], 1958; אלה סוד בשם דוקטור אַיכּוֹאֵב, 2017) — מסעו ההרפתקני של רופא-חיות, שיצא לאפריקה לרפא את שוכני היער החולים (בעקבות יו לופטינג ובהתבסס על ד"ר צמח שב"ד).
• השמש הגנובה (1934. תר' לייב קופרשטיין, 1944; אלה סוד בתוך מלכיור הכיור, 2019) — מעשה בתנין שבלע את השמש ומעשה בדב שהחזירה למקומה.
• נכון ולא נכון (1935. תר' לאה גולדברג בשם כך ולא כך, 1954; מרים ילן-שטקליס בשם אבא מצחיקון [בתוך שיר הגדי], 1958; אוריאל אופק בשם כן נכון ולא נכון, 1968) — מעשה בילדה ואביה הצייר המפוזר.
• לילדים (1945) — כינוס מבחר מיצירותיו.
• עולם הפוך (1946)
• סיפורים (1966)

לקריאה נוספת

• טטיאנה דרובצקוי, "תרגומי יצירותיו של קורניי צ'וקובסקי לעברית", מעגלי קריאה, 30 (תשס"ד), עמ' 55–59.
• יהודה אטלס, "קורניי צ'וקובסקי: וירונן וירועע ויזומר: רב תודות לרופא אויזמר", בספר ילדים גדולים (כרך 3, עמ' 140-117), הוצאת ידיעות אחרונות, 2003.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קורניי צ'וקובסקי בוויקישיתוף

• דוד רפ, פרשנות איורית מחודשת לקלאסיקות "עוג מלך הבשן" ו"ברמלי", באתר הארץ, 24 ביולי 2011
• יהודה אטלס, "ברמלי" חוזר אלינו בלבוש חדש, מרנין ומזמין, באתר הארץ, 5 באפריל 2015
• מרית בן ישראל, צ'וקובסקי, אלתרמנסקי, פולונסקי, ברמלי, 20 במרץ 2015
• לאה גולדברג, על שפת הילדים, על המשמר, 6 בינואר 1956
• ש. ל. שניידרמאן, פגישה עם קורניי צ'וקובסקי, הצופה, 4 בפברואר 1966
• ש. ל. שניידרמאן, "אין לדכא את הכוחות היוצרים של העם היהודי", הצופה, 25 בפברואר 1966
• א. לרנר, קורניי צ'וקובסקי, דבר, 21 בנובמבר 1969