אמנות האג
אמנות האג הן הסכמים בינלאומיים שנוסחו בוועידות השלום הראשונה והשנייה שנערכו בעיר האג בהולנד בשנים 1899 ו-1907, ולצד אמנות ז'נבה הן מכילות את הניסוחים הרשמיים הראשונים של דיני מלחמה ופשעי מלחמה כחלק מן המשפט הבינלאומי הפומבי. ועידת שלום שלישית אשר נועדה להתכנס בשנת 1914 (ונדחתה לשנת 1915), לא התכנסה עקב פרוץ מלחמת העולם הראשונה.
אמנת האג משנת 1899
עריכהב-29 באוגוסט 1898 יזם הצאר ניקולאי השני כינוס ועידת שלום. הוועידה התכנסה בין המועדים 18 במאי ועד 29 ביולי 1899. ביומה האחרון נערך מעמד החתימה על האמנה אשר נכנסה לתוקף ב-4 בספטמבר 1900. אמנת האג משנת 1899 מכילה ארבעה פרקים ושלוש הצהרות נוספות (הפרק האחרון זהה משום מה להצהרה הראשונה):
- פרק ראשון – ישוב סכסוכים בינלאומיים בדרכי שלום
- פרק שני – דינים ומנהגים של מלחמה ביבשה
- פרק שלישי – יישום עקרונות ועידת ז'נבה משנת 1864 למלחמה בים
- פרק רביעי – איסור על שיגור קליעים וחומרי נפץ מכדורים פורחים
- הצהרה ראשונה – על שיגור קליעים וחומרי נפץ מכדורים פורחים
- הצהרה שנייה – על שימוש בקליעים אשר מטרתם פיזור גז הגורם חנק או הזיות
- הצהרה שלישית – על שימוש בקליעים המתרחבים או נמעכים בקלות בגוף האנושי
ההשפעה העיקרית של אמנת האג משנת 1899 הייתה באיסור על שימוש באמצעים צבאיים מסוימים, פרי הטכנולוגיה המודרנית: הפצצות מן האוויר, נשק כימי וקליעי הולופוינט. האמנה אף יצרה את בית הדין הקבוע לבוררויות (Permanent Court of Arbitration) אשר מקום מושבו בהאג.
אמנת האג משנת 1907
עריכההוועידה השנייה לשלום התכנסה בשנת 1907 בעקבות קריאה של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט בשנת 1904, אולם מועד כינוסה נדחה עקב פרוץ מלחמת רוסיה–יפן. הוועידה התכנסה ב-15 ביוני 1907 וננעלה ב-18 באוקטובר ומטרתה הייתה להרחיב את אמנת האג משנת 1899, לשנותה בהתאם לנסיבות ולהוסיף לה חלקים נדרשים, תוך התמקדות במלחמה בים. הבריטים ניסו בוועידה להגביל את השימוש בסוגי נשק שונים, אולם לא זכו לשיתוף פעולה של המעצמות האחרות ובראשון גרמניה אשר חששה כי הבריטים מנסים לחבל בצמיחת הצי הגרמני. גרמניה אף דחתה הצעה לבוררות חובה. אולם הוועידה הרחיבה את מנגנון הבוררות מרצון וקבעה תנאים לגביית חובות, דיני מלחמה, וכן זכויות וחובות של מדינות נייטרליות. ב-18 באוקטובר 1907 נחתם הנוסח הסופי של אמנת האג השנייה והוא נכנס לתוקפו ב-26 בינואר 1910. לאמנה 13 פרקים, 12 מתוכם אושררו ונכנסו לתוקפם:
- פרק 1 – ישוב סכסוכים בדרכי שלום
- פרק 2 – הגבלות על השימוש בכוח לגביית חובות חוזיים
- פרק 3 – פתיחה במעשי איבה
- פרק 4 – דינים ומנהגים של מלחמה ביבשה
- פרק 5 – הזכויות והחובת של אנשים וכוחות נייטרליים בעת מלחמה ביבשה
- פרק 6 – מעמד אוניות סוחר של האויב בפרוץ מעשי איבה
- פרק 7 – הסבת אוניות סוחר לאוניות מלחמה
- פרק 8 – הטמנת מוקשים תת-מימיים אוטומטיים
- פרק 9 – הפצצות מכוחות צי בעת מלחמה
- פרק 10 – יישום עקרונות אמנת ז'נבה למלחמה בים
- פרק 11 – הגבלות מסוימות ביחס לזכות לתפיסת רכוש בעת מלחמה בים
- פרק 12 – יצירת בית דין בינלאומי לשלל מלחמה (לא אושרר)
- פרק 13 – זכויות וחובות של כוחות נייטרליים בעת מלחמה ימית
שתי הצהרות נחתמו בוועידה:
- הצהרה ראשונה – הרחבת ההצהרה השנייה מוועידת האג משנת 1899 לכלי טיס נוספים
- הצהרה שנייה – על בוררות חובה
פרוטוקול ז'נבה לאמנת האג
עריכהאף שפרוטוקול ז'נבה לא הוסכם בעת ועידת השלום בהאג, הוא נחשב לתוספת לאמנה. הפרוטוקול נחתם ב-17 ביוני 1925 ונכנס לתוקפו ב-8 בפברואר 1928. הפרוטוקול מטיל איסור קבוע על השימוש בכל סוגי הנשק הביולוגי. שמו המלא של הפרוטוקול הוא "פרוטוקול לאיסור על השימוש בנשק כימי חונק, מרעיל או אחר ובשיטות מלחמה בקטריולוגיות" (באנגלית: Protocol for the Prohibition of the Use in War of Asphyxiating, Poisonous or Other Gases, and of Bacteriological Methods of Warfare). פרוטוקול זה בא על רקע דאגה ציבורית גוברת כנגד השימוש בנשק כימי לאחר השימוש בגז חרדל וכלי נשק דומים במהלך מלחמת העולם הראשונה, וחשש כי שימוש בכלי נשק כימי וביולוגי עלול להוביל לתוצאות הרות אסון במלחמה עתידית. להוראות פרוטוקול זה נוספה אמנת הנשק הביולוגי (Convention on the Prohibition of the Development, Production and Stockpiling of Bacteriological (Biological) and Toxin Weapons and on their Destruction) משנת 1972 ואמנת הנשק הכימי משנת 1993.
לקריאה נוספת
עריכה- ברברה טוכמן, המתופף העיקש, הג 1899 ו-1907, פרק מתוך: המגדל הגאה: דיוקן העולם לפני מלחמת העולם הראשונה, 1890–1914, תרגום: עמי שמיר, תל אביב: דביר, תשנ"ט, 1998.
קישורים חיצוניים
עריכה
- אמנות האג משנת 1899 ו-1907 (באנגלית)
- אמנות האג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)