ויקיפדיה

הבית היהודי

מפלגה ציונית דתית-לאומית ימנית ישראלית

הבית היהודי היא מפלגת ימין ציונית דתית. הבית היהודי היא המשכה של המפד"ל, מפלגה ציונית דתית-לאומית ישראלית.

הבית היהודי
מדינה ישראלישראל ישראל
מנהיגים
תקופת הפעילות דצמבר 2008 – 15 באוגוסט 2023 (כ־14 שנים)
אפיון מפלגת ימין ציונית דתית
אידאולוגיות ציונות דתית
ארץ ישראל השלמה
התיישבות ביהודה ושומרון
ריסון שיפוטי
כלכלה חופשית
שמרנות
כנסות 17 - 23
ממשלות 32 - 35
אותיות ב (2009, 2022)
טב (2013)-(2019)
שיא כוחה 12 מנדטים (2013)
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה (2022)
רשימה פוליטית איחוד מפלגות הימין (2019)
הבית היהודי – האיחוד הלאומי (2019)
ימינה (2020-2019)
נוצרה מתוך מפד"ל
התמזגה לתוך מפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית
מטה ירושלים
מיקום במפה הפוליטית ימין
צבעים רשמיים   כחול,   ירוק זית
baityehudi.org.il

מפלגת הבית היהודי הוקמה בשלהי הכנסת ה-17 כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל במטרה לאחד את המפלגות שהיו בסיעה זו (מולדת, תקומה, אח"י ומפד"ל) למפלגת ימין דתית-מסורתית אחת ובראשה עמד הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ. הניסיון נכשל עוד לפני הבחירות לכנסת השמונה עשרה, שבהן ייצגה רשימת הבית היהודי את המפד"ל בלבד תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה". לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הצטרפה מפלגת תקומה (בשמה החדש, "האיחוד הלאומי-תקומה") מחדש לרשימת הבית היהודי, שוב במטרה להתאחד בהמשך למפלגה אחת, הפעם בראשות נפתלי בנט יו"ר המפד"ל החדשה. בבחירות לכנסת ה-19 זכתה המפלגה ב-12 מנדטים. בבחירות לכנסת ה-20 נחלשה הרשימה וכוחה הגיע ל-8 מושבים, אך היא קיבלה את משרד החינוך, משרד המשפטים ומשרד החקלאות.

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו בנט והשרה איילת שקד כי הם פורשים עם חברת הכנסת שולי מועלם כדי להקים מפלגה בשם הימין החדש. במקומו של בנט נבחר הרבצ"ר והטייס לשעבר הרב רפי פרץ, בידי ועדה ציבורית. בבחירות לכנסת העשרים ואחת התמודדה מפלגת הבית היהודי במסגרת רשימת איחוד מפלגות הימין שכללה גם את האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית. הרשימה קיבלה חמישה מנדטים, בהם שלושה ממפלגת הבית היהודי, בעוד הימין החדש לא עברה את אחוז החסימה.

בבחירות לכנסת העשרים ושלוש (2020) התמודדה מפלגת הבית היהודי במסגרת רשימת ימינה. הרשימה זכתה בשישה מנדטים, מתוכם אחד למפלגת הבית היהודי. הרב רפי פרץ פרש משאר חברי הרשימה, שנותרו באופוזיציה, ומונה לשר לענייני ירושלים.[1]

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, פרש הרב רפי פרץ מראשות הבית היהודי. בבחירות מקדימות נבחרה חגית משה לעמוד בראש המפלגה. בבחירות אלו לא הצליחה המפלגה להגיע להסכם עם מפלגות נוספות בדבר ריצה משותפת ולא התמודדה לכנסת. תחת זאת תמכה במפלגת "ימינה" בראשות נפתלי בנט ואפשרה לה להשתמש באות ב' בתמורה למינוי נציג מטעם הבית היהודי כשר אם תיכנס מפלגתו לממשלה.[2]

בבחירות לכנסת העשרים וחמש הגישה מפלגת הבית היהודי רשימה משותפת יחד עם מפלגת ימינה בראשות איילת שקד ממפלגת ימינה והרשימה לא עברה את אחוז החסימה.

באוגוסט 2023 נחתם הסכם מיזוג מפלגות בין הבית היהודי והאיחוד הלאומי–תקומה (המוכרת בשם "הציונות הדתית").[3] לאחר שהבית היהודי תתמזג לתוך מפלגת האיחוד–תקומה שם המפלגה ישונה למפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית.

היסטוריה

עריכה
 
הרב פרופסור דניאל הרשקוביץ, היו"ר הראשון של הבית היהודי ושר המדע מטעמה בממשלה ה־32

הבית היהודי הוקם בנובמבר 2008,[4] שלהי הכנסת השבע עשרה, סמוך להכרזה על הבחירות לכנסת השמונה עשרה, כהמשך לסיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל. זו האחרונה, כללה במקור תשעה חכ"ים מארבע מפלגות: אח"י של אפי איתם ויצחק לוי, מולדת של אריה אלדד ובני אלון, תקומה של אורי אריאל וצבי הנדל (שלושתן ביחד היוו את האיחוד הלאומי) והמפלגה הרביעית, מפד"ל ובה זבולון אורלב, אליהו גבאי וניסן סלומינסקי. המטרה הייתה לאחד את כל מרכיבי הסיעה למפלגת ימין דתית-מסורתית רחבה.

 
סמלילה הראשון של המפלגה

ב-3 בדצמבר, פנתה סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל לוועדת הכנסת וזו אישרה את שינוי שם הסיעה ל"הבית היהודי מיסודם של המפד"ל והאיחוד הלאומי".[5] שם המפלגה נקבע בסקר באתר האינטרנט של המפלגה, בו גם ניתנה אפשרות להציע מועמדים לרשימה ולבחור לוגו למפלגה.מפלגת הבית היהודי - מפד"ל החדשה, באתר nrg‏, 3 בפברואר 2009[4]

אפי איתם מאח"י ואליהו גבאי מהמפד"ל החליטו שלא להצטרף בסופו של דבר לאיחוד ועברו שניהם למפלגת הליכוד[6][7] ואריה אלדד ממולדת, פרש והקים את התקווה - מפלגה ציונית לאומית. צבי הנדל מתקומה ויצחק לוי מאח"י פרשו לחלוטין מהחיים הפוליטיים, כך שמתשעה חברי הכנסת המקוריים של המפלגה נותרו רק ארבעה: אורלב וסלומיאנסקי מהמפד"ל, אריאל מתקומה ובני אלון ממולדת.

עם ההחלטה על הקמת המפלגה נבחרה מועצה ציבורית עצמאית בת כ-40 חברים בראשות יעקב עמידרור,[8] שנועדה לקבוע את רשימת המפלגה לבחירות.[9] ניתן למועצה חופש מלא לקבוע את שיטת הבחירות, אך הומלץ שיו"ר המפלגה ייקבע בבחירות מקדימות פתוחות לכלל הציבור. חברי הוועדה עצמם לא יכלו להיבחר לכנסת או לתפקיד אחר מטעם המפלגה. כמו כן הומלץ שיישמרו בעשירייה הראשונה של הרשימה מקומות לנשים, למסורתיים ולמועמדים חדשים.[10]

המועצה החליטה להימנע מבחירות מקדימות, וב-8 בדצמבר בחרה בעצמה את הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ ליו"ר התנועה (בין שני המועמדים האחרים היה גם אבי וורצמן).[11] ב-17 בדצמבר התכנסה המועצה שוב וקבעה גם את הרשימה לכנסת. במקומות השני והשישי הוצבו שני הח"כים הוותיקים מהמפד"ל, זבולון אורלב במקום השני וניסן סלומינסקי במקום השישי. אורי אריאל מתקומה הוצב במקום השלישי. נציג מולדת, הרב בני אלון הוצב רק במקום ה-17 ופרש בעקבות זאת מהחיים הפוליטיים, ומפלגתו מולדת הצטרפה לרשימת התקווה של אריה אלדד.[12] במקום הרביעי ברשימה הוצבה אישה, שולי מועלם, במקום החמישי העיתונאי אורי אורבך ובמקום השמיני דני דיין כמועמד החילוני. מנכ"ל המפד"ל לשעבר, שר שלום ג'רבי, הוצב במקום התשיעי.

ב-25 בדצמבר 2008 פרש גם הח"כ אורי אריאל מהרשימה לטובת הקמה מחדש של האיחוד הלאומי יחד עם שרידי מולדת, התקווה של אריה אלדד וארץ ישראל שלנו של הרב שלום דב וולפא וברוך מרזל.[13]

יעקב עמידרור, ראש המועצה הציבורית, הגיב לפילוג בצורה חריפה: "מעולם לא הבנתי כיצד זה יהודים טובים, חכמים ומאמינים הגיעו עד לכלל שריפת המזון בירושלים בזמן המצור הרומאי בשם עקרונות נשגבים. עתה ברור לי - כי הדבר התרחש לאחרונה בנוכחותי ממש".[14]

ביום הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, 28 בדצמבר, כללה הרשימה, שכונתה כעת "הבית היהודי - מפד"ל החדשה" בעיקר אישים המזוהים עם המפד"ל. מבין תשעת חברי הסיעה המקורית, רק אורלב וסלומיאנסקי התמודדו לבסוף מטעם "הבית היהודי". שאר חברי הסיעה המקורית התפצלו לרשימות שונות: אורי אריאל (תקומה) ואריה אלדד (התקווה) התמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש, אליהו גבאי מהמפד"ל הצטרף לליכוד, התמודד בבחירות המקדימות והוצב לבסוף במקום ה-56 הבלתי ריאלי, ואח"י התמזגה בליכוד ושוריינו לה המקומות 39 ו-45 הבלתי ריאליים גם הם (איתם עצמו לא התמודד בבחירות אלו). בני אלון, יצחק לוי וצבי הנדל פרשו מהחיים הפוליטיים.

הכנסת השמונה עשרה (2009–2013)

עריכה

בבחירות פברואר 2009 לכנסת ה-18 קיבלה "הבית היהודי" שלושה מושבים בכנסת והצטרפה לקואליציה ולממשלת ישראל השלושים ושתיים בראשות בנימין נתניהו. האיחוד הלאומי זכה בארבעה מושבים ונשאר באופוזיציה. "הבית היהודי", באמצעות נציגה דניאל הרשקוביץ קיבלה בממשלה את תיק המדע. סעיף בהסכם הקואליציוני כלל הסכמה לחקיקת "החוק הנורווגי", לפיו חבר הכנסת המכהן כשר יוכל לפנות את מקומו בכנסת לטובת הבא אחריו ולשוב למקומו בכנסת עם סיום כהונתו כשר.[15] המטרה הייתה לאפשר את חזרתו לכנסת של ניסן סלומינסקי, הרביעי ברשימת "הבית היהודי", אך בפועל החוק לא נחקק.

במהלך רוב הקדנציה נמצאה המפלגה במשבר, מכיוון שלא הוקמו לה מוסדות קבועים והקשר בינה לבין מוסדות המפד"ל, ובראשם מרכז המפד"ל, היה נתון במחלוקת משפטית.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה

עריכה
 
נפתלי בנט, יושב ראש הבית היהודי בשנים 2012–2018 ושר בממשלות ישראל
 
סמליל הבחירות של הבית היהודי לבחירות לכנסת ה-19

כבר בנובמבר 2009 יזם אורי אורבך קיום מפקד חברים ועריכת בחירות פנימיות למרכז חדש, מצומצם יותר מקודמו.[16] בסופו של דבר הוכרז על "מפקד הציונות הדתית" ואחרי דחיות נקבעו הבחירות הפנימיות ליו"ר המפלגה, ב-6 בנובמבר 2012 וכעבור שבוע לרשימת המועמדים לכנסת, למרכז המפלגה ולסניפים.

במאי 2012, בעקבות ההכרזה על ההקדמה הצפויה של הבחירות לכנסת התשע עשרה לספטמבר 2012, מיהרו הבית היהודי והאיחוד הלאומי להודיע על הסכם ריצה ביחד לכנסת, אך זמן קצר לאחר מכן הוכנסה קדימה לקואליציה והקדמת הבחירות בוטלה. ב-18 באוקטובר 2012, לאחר שהוחלט להקדים את הבחירות לכנסת התשע עשרה לינואר 2013, הודיעו הבית היהודי והאיחוד הלאומי שוב, על ריצה משותפת. למעשה, ההודעה השנייה ייצגה את מפלגת תקומה (יעקב כץ (כצל'ה) ואורי אריאל), כיוון שאריה אלדד (התקווה) ומיכאל בן-ארי (ארץ ישראל שלנו) התנגדו למהלך והודיעו שירוצו בנפרד.[17][18]

ההכנות לבחירות המקדימות נמשכו ושלושה מתמודדים הודיעו על ריצה לראשות המפלגה: זבולון אורלב, הרב דניאל הרשקוביץ ונפתלי בנט, שהצטרף למפלגה יחד עם חבריו לתנועת "הישראלים" איילת שקד והרב אביחי רונצקי. לקראת סוף המירוץ פרש הרשקוביץ והעביר את תמיכתו לאורלב.[19] עם הגשת המועמדויות הצטרף למירוץ מועמד בשם יהודה כהן שזכה לתמיכה זעומה.[20] במירוץ לרשימה לכנסת התמודדו שישה עשר מועמדים ותיקים וחדשים, ביניהם בלטה איילת שקד.

ב-6 בנובמבר 2012 התקיימו הבחירות לראשות הבית היהודי, בהן ניצח בנט, שקיבל כשני שלישים מהקולות. זבולון אורלב, שהפסיד, פרש מהחיים הפוליטיים.[21] לאחר שבוע, ב-13 בנובמבר, התקיימו הבחירות לרשימה לכנסת. במקום הראשון (שני ברשימה אחרי בנט) נבחר ניסן סלומינסקי. איילת שקד סיימה במקום השני (השלישי ברשימה), ואחריה אורי אורבך, אבי וורצמן, מוטי יוגב, יוני שטבון, שולי מועלם וג'רמי גימפל.

ב-29 בנובמבר 2012 חתמו הבית היהודי ומפלגת האיחוד הלאומי על ריצה משותפת בבחירות לכנסת התשע העשרה. האיחוד הלאומי כללה כעת רק את מפלגת תקומה.[22] הוסכם שבנט ישמש כראש הסיעה ושמונה מתוך שנים עשר המועמדים הראשונים יהיו מהבית היהודי וארבעת האחרים מתקומה. יו"ר מולדת לשעבר, אורי בנק, הוצב במקום ה-19. נקבע גם לוח זמנים לאיחוד המפלגות לאחר הבחירות.[23]

בבחירות עצמן זכתה הרשימה ב-12 מנדטים, מספר ששחזר את הישגיה ההיסטוריים של המפד"ל, כדוגמת בבחירות לכנסת השביעית (1969) והתשיעית (1977).

הכנסת התשע עשרה (2013–2015)

עריכה
  ערכים מורחבים – הכנסת התשע עשרה, ממשלת ישראל השלושים ושלוש
 
השר אורי אורבך, שנפטר ממחלה ב-16 בפברואר 2015.

כאמור, רשימת הבית היהודי זכתה ב-12 מנדטים, 8 מהם נציגי הבית היהודי ו-4 מהם נציגי האיחוד הלאומי-תקומה. הסיעה הצטרפה לממשלת ישראל השלושים ושלוש בראשות בנימין נתניהו, לאחר משא ומתן קואליציוני שכלל תיאום עמדות עם מפלגת יש עתיד. הסיעה הצטרפה לממשלה, ונפתלי בנט, אורי אריאל ואורי אורבך מונו לשרים. אלי בן-דהן ואבי וורצמן מונו לסגני שרים. המפלגה קיבלה גם את ראשות ועדת הכספים, תפקיד שאליו התמנה ניסן סלומינסקי. יו"ר הסיעה בכנסת הייתה איילת שקד.[24]

בבחירות לרשויות המקומיות באוקטובר 2013 זכו הרשימות המקומיות של הבית היהודי, שהתמודד ב-88 רשויות מקומיות, ביותר ממאה מנדטים ונבחרו 2 ראשי ערים מטעם הבית היהודי: אלון דוידי (מועמד משותף לעבודה, הליכוד והבית היהודי) בשדרות, אליהו (ללו) זוהר בקריית מלאכי. המפלגה זכתה בהישגים בפריפריה, אך בלטה בכשלונה בבחירות לעיריית ירושלים, שם זכתה הרשימה שנקבעה על ידי בנט במנדט בודד (דב קלמנוביץ) לעומת 4 בבחירות הקודמות, בעקבות פיצול בין הסניף לראשי המפלגה.[25]

בכנסת ה-19 הועברו ביזמת הסיעה מספר חוקים בולטים: חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שנתמך, בין היתר, בידי השר בנט ועבר חיזוק משמעותי בדיונים בוועדת הכספים בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי בשיתוף פעולה חוצה מפלגות; חוק יסוד: משאל עם המחייב משאל עם על מסירת שטחים (עוגן כחוק יסוד); תיקון 19 לחוק שירות ביטחון להסדרת גיוס בני ישיבות לצה"ל שנוסח בוועדה בכנסת בראשות חברת הכנסת איילת שקד; ו"חוק המחבלים" של איילת שקד שמונע שחרור מחבלים שביצעו רצח חריג בחומרתו במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור או משא ומתן מדיני.

ב-10 בספטמבר 2014 אושרה בהצבעה של מרכז המפלגה החוקה החדשה של המפלגה, שיזם היו"ר בנט, המרחיבה את סמכויותיו, לרבות הרשאתו לשריין מועמד לכנסת בראש כל חמישייה.[26]

הכנסת העשרים

עריכה

לקראת הבחירות המקדימות והבחירות לכנסת העשרים ב-17 במרץ 2015 ערכה המפלגה מפקד בזק דרך האינטרנט, שבו נרשמו כעשרים אלף מתפקדים חדשים. מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה שקלה להתפצל מהבית היהודי ולרוץ עם המפלגה של אלי ישי. בסופו של דבר הוחלט על ריצה משותפת ולנציגי תקומה שוריינו המקומות 2, 9, 14 ו-18 ברשימה המשותפת. כמו כן, הובטח לאורי אריאל תפקיד השר הבכיר במפלגה אחרי בנט.[27][28] בנט הוביל מהלך לאישור חוקה חדשה למפלגה המשדרגת את סמכויות היו"ר. בין היתר, החוקה החדשה אפשרה לו לשריין ברשימת המפלגה לכנסת מועמדים במקומות 3, 6, 11 ו-16. לקראת הבחירות, שריין ברשימה את ינון מגל ואת ענת רוט (במקום ה-15). ב-26 בינואר 2015 בנט הודיע גם על שריון כדורגלן העבר אלי אוחנה (במקום ה-11).[29] שריון זה עורר ביקורת רבה[30][31] בתוך המפלגה, מאחר שאוחנה נעדר ניסיון של פעילות ציבורית, ובעבר תמך בתוכנית ההתנתקות.[32] לאחר מספר ימים הודיע אוחנה כי בשל הסערה הציבורית החליט לפרוש מהרשימה.[33]

 
כרזת בחירות לכנסת ה-20 של הבית היהודי עם ססמת הבחירות: "מפסיקים להתנצל. אוהבים את ישראל."

הבחירות המקדימות נערכו ב-14 בינואר 2015 והיו"ר בנט גבר ברוב גדול על הרב שמעון אור. למקומות הראשונים הגיעו איילת שקד, אלי בן-דהן וניסן סלומינסקי. יוני שטבון לא התמודד במסגרת הבית היהודי אלא במסגרת יחד (אלי ישי). בין המתמודדים החדשים הצליחו לקבל מקום גבוה ניר אורבך (בבחירת חברי מרכז המפלגה) והרב אביחי רונצקי (שניהם לא נכנסו לכנסת).

 
איילת שקד, אורי אריאל וינון מגל אצל נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין אחרי הבחירות לכנסת העשרים.

ב-16 בפברואר 2015 (כ"ז בשבט ה'תשע"ה) נפטר השר לאזרחים ותיקים וחבר הכנסת מטעם הבית היהודי אורי אורבך, אחרי מאבק במחלה קשה, החליף אותו הלל הורוביץ.[34]

בבחירות לכנסת העשרים נחלשה הרשימה באופן ניכר וירדה מ-12 מנדטים ל-8 מנדטים, שניים מהם נציגי האיחוד הלאומי-תקומה. אחרי משא ומתן שנמשך עד הרגע האחרון, חתמו הליכוד והבית היהודי על הסכם קואליציוני שבמסגרתו מונה נפתלי בנט לשר החינוך ושר התפוצות, אורי אריאל מונה לשר החקלאות והאחראי על החטיבה להתיישבות ואיילת שקד מונתה לשרת המשפטים (ללא אחריות על בתי הדין הרבניים). אלי בן-דהן מונה לסגן שר במשרד הביטחון וניסן סלומינסקי קיבל את ראשות ועדת החוקה, חוק ומשפט. על פי חוק, שקד חברה בקבינט המדיני-ביטחוני, ובנט מונה לקבינט כראש הסיעה.

ב-22 באוגוסט 2016 נפתח מפקד הבית היהודי מחדש, אף שהבחירות לא היו צפויות להתקיים בקרוב, על מנת להרחיב את מספר המתפקדים. בשונה ממפקדים קודמים, שבהם נדרש תשלום חד פעמי, עברה המפלגה לגביית דמי חבר שנתיים. המפקד נסגר בסוף 2016 ומספר המתפקדים ירד לכ-28,000, כמחציתם מתפקדים חדשים.[35]

ב-6 בפברואר 2017, פחות משבוע אחרי פינוי המאחז עמונה, חוקקה הכנסת, ביוזמת הבית היהודי, את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון. החוק מסדיר בתים שנבנו בתום לב במקרקעין הטעונים הסדרה או שניתנה הסכמת המדינה לבנייתם, תוך מתן בחירה לבעל הזכויות בקרקע בין כמה אפשרויות פיצוי.[36]

לאחר כחודש, ב-9 במרץ 2017, הוכרז על הקדמת הבחירות לראשות הבית היהודי ל-27 באפריל.[37] בבחירות ניצח בנט ברוב של 80.3% מהקולות לעומת יונתן ברנסקי עם 12.2% והרב יצחק חי זאגא עם 7.5%. הרב שמעון אור פרש מוקדם יותר מהמירוץ.[38]

הכנסת העשרים ואחת

עריכה

ב-29 בדצמבר 2018 הודיעו יו"ר המפלגה נפתלי בנט והשרה איילת שקד על הקמת מפלגה בשם הימין החדש, שתרוץ בנפרד מ"הבית היהודי".[39] חברת הכנסת שולי מועלם הצטרפה למפלגה זו.

המפלגה החדשה נפתחה תוך 3 ימים מאישור החוק לפיזור הכנסת, על מנת לפטור את חברי כנסת אלו מחובות מפלגת הבית היהודי, הנאמדים בכ-19 מיליון ש"ח.[40] נשמעו טענות כנגד עזיבתם במצב הכלכלי המסובך של המפלגה,[41] אם כי בעת הצטרפות בנט ושקד למפלגה עמדו החובות על כ-20.8 מיליון ש"ח.[42]

 
הרב רפי פרץ, יו"ר הבית היהודי בשנים 2018–2021 שר החינוך ושר ירושלים ומורשת מטעמה, הרב הצבאי הראשי לשעבר בצה"ל.

כמה מחברי הכנסת ומועמדים נוספים הודיעו על התמודדות על ראשות המפלגה, אולם בעקבות המצב שנוצר החליט המרכז כהוראת שעה לבטל את הבחירות המקדימות ליו"ר ולרשימת המפלגה.[43][44] תחת זאת, מונתה ועדה מסדרת ובה 17 אישים.[45] ב-3 בפברואר בחרה הוועדה ברב רפי פרץ ליו"ר המפלגה שמינויו אושר למחרת במרכז המפלגה.[46] הוועדה בחרה גם למקום השלישי ברשימת המפלגה, ששוריין לאישה, בעיתונאית יפעת ארליך; ולאחר התפטרותה (עוד לפני הגשת הרשימה) בעידית סילמן.[47] מרכז המפלגה בחר במוטי יוגב, דוידי בן-ציון, אלי בן-דהן ועוד.[48]

לאחר משא ומתן ארוך, ב-14 בפברואר 2019 נחתם הסכם בין הבית היהודי למפלגת האיחוד הלאומי – תקומה בראשות בצלאל סמוטריץ' על ריצה משותפת בבחירות ברשימת איחוד מפלגות הימין, בדומה לריצה המשותפת בשתי מערכות הבחירות הקודמות. הוחלט כי במקומות האי-זוגיים ברשימה יוצבו נציגים של מפלגת הבית היהודי ובמקומות הזוגיים יוצבו נציגים של מפלגת האיחוד הלאומי-תקומה. בראש הרשימה יעמוד הרב פרץ. סמוטריץ' יוצב שני אך יבחר ראשון תפקיד בממשלה. אם תקבל הרשימה רק תפקיד אחד בממשלה תתקיים רוטציה על התפקיד בין סמוטריץ' לפרץ. אם הרשימה תזכה במספר אי זוגי של מושבים בכנסת תתקיים רוטציה בין נציגי שתי המפלגות על מושב.[49] כשבוע לאחר מכן סוכם שרשימת עוצמה יהודית תרוץ כבלוק טכני עם הבית היהודי, ובתמורה מתחייב הליכוד לשריין את המקום ה-28 ברשימתו לכנסת, עבור ח"כ מהבית היהודי (אלי בן-דהן), שיצטרף לסיעה מיד לאחר היבחרו לכנסת. עוד הבטיח נתניהו לבית היהודי שני תפקידי שרים בממשלה הבאה.[50]

במהלך מערכת הבחירות הושק לוגו חדש למפלגה בכינוס מרכז המפלגה. בלוגו החדש הוחלף סמל מגן דוד ירוק בחץ תחתון סגול (צבע אשר סימן בעבר את מפלגת המפד"ל), יחד עם הסיסמה "יוצאים לדרך".

בלוגו לא נעשה שימוש מעבר לכינוס מרכז המפלגה, מכיוון שזמן לא רב לאחר השקתו, המפלגה נכנסה לסיעת איחוד מפלגות הימין ומאוחר יותר לבית היהודי המאוחד וימינה. לאחר הפרישה מימינה חזרה המפלגה להשתמש בלוגו הקודם.

הכנסת העשרים ושתיים והעשרים ושלוש

עריכה

לאחר כישלון ניסיונו של בנימין נתניהו להקים ממשלה חדשה הוקדמו הבחירות לכנסת העשרים ושתיים לספטמבר 2019. בבחירות אלו התמודד הבית היהודי יחד עם האיחוד הלאומי-תקומה ועם הימין החדש ברשימה שנקראה ימינה והוגדרה כ"בלוק טכני". רשימת המועמדים מטעם המפלגה בבחירות התבססה על הרשימה לכנסת ה-21 בשינויים מעטים ולא נערכו בחירות חדשות ליו"ר או לרשימה. בבחירות זכתה ימינה ב-7 מנדטים, מתוכם 2 מטעם הבית היהודי (הרב פרץ ויוגב). ימים אחדים לאחר כינון הכנסת ה-22 התפצלה הרשימה לסיעת הבית היהודי – האיחוד הלאומי ולסיעת הימין החדש.

לאחר כישלון שני בהקמת ממשלה והקדמת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש למרץ 2020, חתם יו"ר הבית היהודי רפי פרץ על הסכם להתמודדות משותפת עם מפלגת עוצמה יהודית ושיבוץ איתמר בן גביר במקום השלישי ברשימה.[51] לאחר שמפלגת האיחוד הלאומי חברה אל הימין החדש, זנח פרץ ביום הגשת הרשימות את ההסכם עם עוצמה יהודית, והבית היהודי התמודדה בשנית במסגרת ימינה. בבחירות זכתה "ימינה" בשישה מנדטים, מתוכם אחד למפלגת הבית היהודי.

במאי אותה שנה קמה ממשלת אחדות בראשות הליכוד ו"כחול לבן". סיעת "ימינה" נותרה באופוזיציה, בנימוק שנתניהו מזלזל בה ועל כן לא הציע לאנשיה תפקידים משמעותיים.[52] עם זאת, רפי פרץ מונה לשר לענייני ירושלים בממשלת ישראל השלושים וחמש והתפצל מרשימת "ימינה".

לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע

עריכה
 
חגית משה, יו"ר הבית היהודי בשנים 2021–2023, סגנית ראש עיריית ירושלים

לקראת הפריימריז לראשות המפלגה שנערכו לרגל הבחירות לכנסת העשרים וארבע, הודיע פרץ על פרישתו מהחיים הפוליטיים.[53] הבחירות המקדימות התקיימו ב-19 בינואר 2021. המתמודדים העיקריים היו סגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה, ומנכ"ל המפלגה ניר אורבך. משה נבחרה בקולות 56% מהמצביעים.[54] בתקופה זו כיהנו ברמה המוניציפלית 108 נציגים ברשויות המקומיות בהם כ-40 סגני ראשי רשויות.

לקראת סיום היום האחרון להגשת הרשימות המתמודדות בבחירות ב-4 בפברואר, לאחר שמשא ומתן לריצה משותפת במסגרת רשימת הציונות הדתית נכשל, הודיעה משה כי המפלגה לא תתמודד בבחירות אלא תתמוך ברשימת "ימינה" של נפתלי בנט, וכן שתשאיל להם את השימוש באות ב', ובתמורה ימונה נציג של הבית היהודי לשר בממשלה עתידית בהשתתפות ימינה, בתחומי אחריות החשובים לציבור הדתי-לאומי. הרב חיים דרוקמן וחבר הכנסת לשעבר מוטי יוגב העבירו את תמיכתם לרשימת הציונות הדתית. בפועל, מינוי השר לא יצא לפועל.

הבחירות לכנסת העשרים וחמש

עריכה

מרכז "הבית היהודי" אישר את מיקומו של יוסי ברודני במקום הראשון ברשימת 'הבית היהודי' בבחירות לכנסת העשרים וחמש. חגית משה תמשיך לכהן כיו"ר המפלגה.[55] במקביל נרשמה על ידי מקורבים לברודני מפלגה חדשה בשם "דתי לאומי ישראלי למען כלל ישראל" שנועדה לאפשר את מימון מערכת הבחירות כיוון שחשבון הבנק של הבית היהודי היה מעוקל בשל חובות ענק.[56]

באמצע ספטמבר חתם ברודני על הסכם ריצה משותפת עם איילת שקד. ב-14 בספטמבר הצטרפה ניצנה דרשן-לייטנר, ממייסדות שורת הדין לרשימה.[57]

הרשימה רצה בשם "בית יהודי בראשות איילת שקד" והשישיה הפותחת הייתה איילת שקד, יוסי ברודני, אמיתי פורת, ניצנה דרשן-לייטנר, יום טוב כלפון ואורנה שטרקמן. הרב אמסלם לא נכלל ברשימה. חלק מהמועמדים מטעם מפלגת הבית היהודי התמודדו רשמית מטעם מפלגת "דתי לאומי ישראלי".[58] בבחירות עצמן קיבלה הרשימה 1.19% מהקולות (56,775 מצביעים), לא עברה את אחוז החסימה שעמד על 3.25%, ולא נכנסה לכנסת ה-25.[59]

המיזוג עם האיחוד הלאומי-תקומה

עריכה

באוגוסט 2023, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות, חתמה יו"ר המפלגה חגית משה על הסכם מיזוג מפלגות עם בצלאל סמוטריץ', יו"ר מפלגת האיחוד הלאומי–תקומה (המוכרת בשם "הציונות הדתית"). על פי ההסכם מפלגת הבית היהודי תתמזג לתוך מפלגת האיחוד הלאומי–תקומה. מוסדות הבית היהודי יפורקו, וחברי המרכז של הבית היהודי יצורפו למרכז מפלגת האיחוד הלאומי–תקומה,ש ום המפלגה לאחר המיזוג יהיה "מפלגה דתית לאומית – הציונות הדתית"[3] מרכז הבית היהודי ומרכז האיחוד הלאומי–תקומה אישרו את ההסכם.[60][61] לקראת הפירוק החלה המפלגה למכור את נכסיה על מנת להחזיר את המרב האפשרי מחובותיה.[62]

אידאולוגיה

עריכה

הבית היהודי מחזיקה באידאולוגיה ציונית-דתית ותומכת בעמדות הימין המדיני. היא מאמינה שישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית ומדינת הלאום של העם היהודי. היא מאמינה בתורה ועבודה, אהבת ישראל וקירוב לבבות. מבחינה מדינית היא דוגלת בארץ ישראל השלמה, התיישבות והתנגדות להקמת מדינה פלסטינית. מבחינה ביטחונית היא תומכת בלחימה בטרור באמצעים נוקשים ותקיפים כגון סיכולים ממוקדים והריסת בתי מחבלים. מבחינה חברתית ודתית היא דוגלת בריסון שיפוטי, שמרנות וחיזוק האופי היהודי של ישראל.

עם הצטרפותו של נפתלי בנט (ותנועת "ישראלים" שבראשותו) והיבחרותו לראשות הבית היהודי, וביחד עם מעורבות פעילה מאוד של אורי אורבך, שינתה המפלגה את אופייה ממפלגת סקטוריאלית של הציונות הדתית והציבור הדתי-לאומי למפלגה כלל-ישראלית שפונה לכל הציבורים והזרמים בישראל מתוך אידאולוגיה ימנית המתבססת על הציונות הדתית והשילוש "ארץ ישראל - עם ישראל - תורת ישראל". כחלק משינוי זה, שונה מצע המפלגה וכן שולבו מועמדים חילוניים בשורותיה.

המצע ועקרונות המפלגה שפורסמו בתקופת בנט הם:[63]

ראשי המפלגה

עריכה
# דיוקן שם תחילת כהונה סיום כהונה
1   הרב דניאל הרשקוביץ

(1953-)

2008 2012
2   נפתלי בנט

(1972-)

2012 2018
– יעקב סולר (זמני) דצמבר 2018 פברואר 2019
3   הרב רפי פרץ

(1956-)

2019 2021
4   חגית משה

(1971-)

2021 2023

חברי כנסת

עריכה
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה
כנסת ח"כים הערות
הכנסת ה-17 (2006) 9 מנדטים: זבולון אורלב, אפי איתם2, אריה אלדד2, אורי אריאל, בנימין אלון2, אליהו גבאי, צבי הנדל, יצחק לוי2, ניסן סלומינסקי
  • ב-3 בדצמבר 2008 שינתה סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל את שמה ל"הבית היהודי מיסודם של המפד"ל והאיחוד הלאומי".
  • ב-23 בדצמבר 2008 התפצלה סיעת "הבית היהודי" לשלוש סיעות: "הבית היהודי מיסודם של המפד"ל", "אח"י - ארץ חברה יהדות" (אפי איתם ויצחק לוי) ו"מולדת - האיחוד הלאומי" (אריה אלדד ובנימין אלון).
הכנסת ה-18 (2009) 3 מנדטים: דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב, אורי אורבך הרשימה התמודדה בשם "הבית היהודי-מפד"ל החדשה"
הכנסת ה-19 (2013) 12 מנדטים: הרשימה התמודדה בשם "הבית היהודי בראשות נפתלי בנט - מיסודם של האיחוד הלאומי ומפד"ל החדשה"
הכנסת ה-20 (2015) 8 מנדטים: הרשימה התמודדה בשם "הבית היהודי בראשות נפתלי בנט"
הכנסת ה-21 (2019) במסגרת איחוד מפלגות הימין 3 מנדטים (מתוך 5 לרשימה כולה): רפי פרץ, מוטי יוגב, עידית סילמן
הכנסת ה-22 (2019) במסגרת ימינה 2 מנדטים (מתוך 7 לרשימה כולה): רפי פרץ, מוטי יוגב
הכנסת ה-23 (2020) במסגרת ימינה מנדט אחד (מתוך 6 לרשימה כולה): רפי פרץ ב-14 ביולי 2020 המפלגה התפצלה מרשימת "ימינה" לסיעה עצמאית.
הכנסת ה-24 (2021) לא התמודדה
הכנסת ה-25 (2022) הרשימה לא עברה את אחוז החסימה הרשימה, שלא נבחרה לכנסת, הורכבה מנציגים של הבית היהודי שבראשם יוסי ברודני ונציגים של הימין החדש בראשות איילת שקד, שהובילה את הרשימה כולה.

קנסות

עריכה

פעמים אחדות הטיל מבקר המדינה קנסות על "הבית היהודי":

  • בפברואר 2014 הוטל קנס בסך 380 אלף ש"ח, עקב ניהול לא תקין של חשבונות המפלגה במהלך הבחירות לכנסת התשע עשרה.[65]
  • באוקטובר 2016 הוטל קנס בסך מיליון ו-850 אלף ש"ח, עקב השתתפות המפלגה בעצרת של מפלגות הימין בכיכר רבין יומיים לפני הבחירות לכנסת העשרים, שאותה ראה המבקר כתרומה אסורה, ועקב התנהלות כספית לקויה.[66]
  • בפברואר 2018 הוטל קנס בסך 180 אלף ש"ח, עקב התנהלות כספית לקויה.[67]

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הבית היהודי

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ עטרה גרמן, ‏פרטי ההסכם המלאים של הבית היהודי והליכוד, באתר "סרוגים", 15 במאי 2020
  2. ^ הבית היהודי תחבור לימינה: חגית משה תמונה לשרה, באתר "סרוגים", 4 בפברואר 2021
  3. ^ 1 2 חזקי ברוך, הפעם לא בדקה ה-90: הבית היהודי ו"הציונות הדתית" מתמזגות, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2023
  4. ^ 1 2 נדב שרגאי, מסתמן: מפלגת הימין החדשה תיקרא "הבית היהודי", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2008
  5. ^ פרוטוקול מס' 272 מישיבת ועדת הכנסת, יום רביעי ו' בכסלו ה'תשס"ט (3 בדצמבר 2008) שעה 12:30, באתר הכנסת
  6. ^ אטילה שומפלבי, בדרך לאיחוד בימין: איתם משיק את מפלגת אח"י, באתר ynet, 26 בדצמבר 2007
  7. ^ חזקי ברוך, ח"כ אליהו גבאי הודיע על הצטרפותו לליכוד, "אני סבור שהליכוד היא תנועה עממית הנטועה בכל מגזרי הציבור במדינה"., באתר ערוץ 7, 23 בנובמבר 2008
  8. ^ 38 חברי הגרעין המייסד של הוועדה, לפי סדר א"ב: שרה אליאש, הרב איתן אייזמן, שלומית אקשטיין, יפה גיסר, יהודה דובדבני, מירו דיין (בית שאן), הרב חיים דרוקמן, הרב צפניה דרורי, ד"ר יעקב הדני, הרב יהושע ויצמן, הרב אלישע וישליצקי, פרופ' יפה זילברשץ, מוטי זיסר, הרב שמואל זעפרני, פרופ' אפרים חזן, ד"ר אשר כהן, הרב אליקים לבנון, אוריאל לדרברג, הרב דב ליאור, פרופ' זמירה מברך, איתן מור יוסף, משה ("מושקו") מושקוביץ, עו"ד יצחק מירון, עו"ד גרשון מסיקה, הרב אלי סדן, יעקב עמידרור, צבי פלג, השופטת בדימוס שרה פריש, הרב רפי פרץ, יואל צור, יקיר שגב, פרופ' אליאב שוחטמן, אבי שנור, הרב יובל שרלו והרב דוד תורג'מן מדימונה. נקבע שהוועדה רשאית לצרף לה חברים נוספים
  9. ^ נדב שרגאי, "הבית היהודי" - ימין מאוחד או גירושין בהתהוות, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2008
  10. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם אורי אריאל, זבולון אורלב ובני אלון, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2008
  11. ^ קובי נחשוני, יו"ר הבית היהודי: פרופ' דניאל הרשקוביץ, באתר ynet, 9 בדצמבר 2008
  12. ^ רועי שרון, מולדת הודיעה על פרישתה מהבית היהודי, באתר nrg‏, 18 בדצמבר 2008
  13. ^ רועי שרון, ח"כ אורי אריאל פורש ממפלגת הבית היהודי, באתר nrg‏, 25 בדצמבר 2008
  14. ^ יעקב עמידרור, ‏יעקב עמידרור מחזיר את המפתחות, באתר כיפה, 28 בדצמבר 2008
  15. ^ הסכם קואליציוני לכינון הממשלה ה-32 למדינת ישראל שנערך ונחתם בתאריך כ"ט באדר התשס"ט, 25 במרס 2009, בין סיעת הליכוד בכנסת ה-18 לבין סיעת "הבית היהודי" בכנסת ה-18, באתר הכנסת
  16. ^ עמיעד טאוב, פרסום ראשון:תוכנית אורבך לשיקום הבית היהודי, 12 בנובמבר 2009, באתר דתילי
  17. ^ אורי פולק, ‏"הבית היהודי" ו"האיחוד הלאומי" חתמו סופית על ריצה משותפת, באתר כיפה, 18 באוקטובר 2012
  18. ^ מורן אזולאי, הציונות הדתית ברשימה אחת: "נביא 15 מנדטים", באתר ynet, 18 באוקטובר 2012
  19. ^ יובל קרני, צביקה ברוט ומורן אזולאי, הרשקוביץ יפרוש ויתמוך באורלב: "תרגיל מסריח", באתר ynet, 22 באוקטובר 2012
  20. ^ תומר ניר, ‏מועמד שלישי לראשות הבית היהודי, באתר "סרוגים", 25 באוקטובר 2012
  21. ^ אפרת פורשר, דרעי ובנט סיכמו לשתף פעולה, באתר ישראל היום, 7 בנובמבר 2012
  22. ^ מפלגת מולדת, שלא יוצגה בכנסת ה-18, חדלה לתפקד. מפלגת ארץ ישראל שלנו, השותפה הרביעית באיחוד הלאומי בכנסת ה-18, נכשלה במגעים להקמת רשימה עם גורמים אחרים לאחר שבן ארי פרש ממנה לטובת עוצמה לישראל והיא לא התמודדה בבחירות לכנסת ה-19
  23. ^ תומר ניר, ‏יש איחוד: נחתם הסכם בין הבית היהודי לאיחוד הלאומי, באתר "סרוגים", 29 בנובמבר 2012
  24. ^ מורן אזולאי, אורבך שר הגמלאים, סלומינסקי יו"ר ועדת הכספים, באתר ynet, 17 במרץ 2013
  25. ^ יונתן אוריך, ‏"הבית היהודי" בבחירות המקומיות - תמונת מצב: 107 נציגים בכל הארץ, באתר כיפה, 23 באוקטובר 2013
  26. ^ מתי טוכפלד, לבסוף הושגה פשרה - והחוקה של בנט עברה, באתר ישראל היום, 11 בספטמבר 2014
  27. ^ הוכרע: תקומה-האיחוד הלאומי תישאר בבית היהודי, באתר ישראל היום, 21 בדצמבר 2014
  28. ^ חנן גרינווד, ‏הסכם הבית היהודי תקומה: יתרונות משמעותיים לטובת בנט, באתר כיפה, 26 בינואר 2015
  29. ^   אלי אוחנה של הכרתם, סרטון באתר יוטיוב
  30. ^ חזקי עזרא, בנט מבקש: תנו לי אשראי, כנסו לפרופורציות, באתר ערוץ 7, 27 בינואר 2015
  31. ^ "35% ממצביעי הבית היהודי: שוקלים להצביע לליכוד", באתר nrg,‏ 2 בפברואר 2015
  32. ^ שבתי בנדט‏, לא מתנצל? אוחנה בעבר: "יש לנו מספיק שטחים, מצדי שיפנו הכול", באתר וואלה, 27 בינואר 2015
  33. ^ מורן אזולאי, הפארסה של בנט: אלי אוחנה פורש מהבית היהודי, באתר ynet, 29 בינואר 2015
  34. ^ מעריב אונליין, ‏השר לאזרחים ותיקים, אורי אורבך, הלך לעולמו לאחר מאבק במחלה קשה, באתר מעריב אונליין, 16 בפברואר 2015
  35. ^ אריה יואלי, ‏הבית היהודי מפרסמת נתונים סופיים של המפקד, באתר "סרוגים", 19 בינואר 2017
  36. ^ איציק וייס, חוק ההסדרה עבר בכנסת. בבית היהודי מאושרים: "עשינו היסטוריה", באתר חדשות 0404‏,‏ 6 בפברואר 2017
  37. ^ זאב קם, בנט ממהר: הבחירות לראשות הבית היהודי - ב-27 לאפריל, באתר nrg‏, 9 במרץ 2017
  38. ^ בלי מתחרים: בנט ניצח בענק את הבחירות, באתר "סרוגים", 27 באפריל 2017
  39. ^ חיים לוינסון ויותם ברגר, בנט ושקד הכריזו על הקמת מפלגת "הימין החדש": "נהיה יו"רים משותפים", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2018
  40. ^ צבי זרחיה, בלעדי לכלכליסט ועדת הכנסת אישרה את התפלגות בנט, שקד ומועלם למפלגה החדשה - "צל"ש", באתר כלכליסט, 30 בדצמבר 2018
  41. ^   חגי עמית, בנט ושקד משאירים מאחוריהם את הבוץ הפיננסי שבו תקועה הבית היהודי, באתר TheMarker‏, 30 בדצמבר 2018
  42. ^   צבי זרחיה, מפת החובות של המפלגות נחשפת: חוששות מהבנקים, נוטלות הלוואות מהמדינה, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2014
  43. ^ דני זקן, ‏מרכז מפלגת הבית היהודי אישר הערב ברוב גדול ביטול הבחירות המקדימות, באתר גלובס, 27 בינואר 2019
  44. ^ עטרה גרמן, ‏מרכז הבית היהודי הכריע: ועדה מסדרת ליו"ר המפלגה, באתר "סרוגים", 27 בינואר 2019
  45. ^ מירב כהן ויהונתן קליין, ‏המרכז אישר: ועדה מסדרת בבית היהודי, באתר כיפה, 27 בינואר 2019
  46. ^ המפד"ל בחר חרד"ל: הוועדה המסדרת של הבית היהודי בחרה ברפי פרץ להנהגת המפלגה, באתר גלובס, 3 בפברואר 2019
  47. ^ עידית סילמן תשוריין בבית היהודי; אלי ישי ירוץ בנפרד, באתר גלובס, 21 בפברואר 2019
  48. ^ אריק בנדר, ‏ח"כ מוטי יוגב ניצח בפריימריז בבית היהודי, ח"כ אלי בן דהן נדחק ברשימה, באתר מעריב אונליין, 5 בפברואר 2019
  49. ^ יותם ברגר, הבית היהודי והאיחוד הלאומי ירוצו יחד: פרץ יעמוד בראש, סמוטריץ' יהיה השר הבכיר, באתר הארץ, 14 בפברואר 2019
  50. ^ מורן אזולאי, נתניהו והבית היהודי סיכמו: איחוד בימין תמורת שני תפקידי שר ושריון בליכוד, באתר ynet, 20 בפברואר 2019
  51. ^ עמיחי אתאלי, הבית היהודי אישר את ההתמודדות המשותפת עם בן גביר, באתר ynet, 13 בינואר 2020
  52. ^ אנה רייבה ברסקי, ‏בנט נגד נתניהו: "בחר להפוך את ימינה ללא רלוונטית ולא רצה אותנו בממשלה", באתר מעריב אונליין, 11 במאי 2020
  53. ^   עטרה גרמן, ‏פחות משנתיים אחרי שהצטרף לפוליטיקה, רפי פרץ פורש, בעיתון מקור ראשון, 5 בינואר 2021
  54. ^ מורן אזולאי, חגית משה נבחרה לכהן כיו"ר הבית היהודי, באתר ynet, 20 בינואר 2021
  55. ^ גיא עזרא, ‏המרכז אישר: יוסי ברודני יוביל את רשימת הבית היהודי, באתר "סרוגים", 18 ביולי 2022
  56. ^   עטרה גרמן, ‏חשבון הבנק של הבית היהודי עוקל, ברודני מצא דרך לעקוף את החובות, בעיתון מקור ראשון, 3 באוגוסט 2022.
  57. ^ חזקי ברוך, ניצנה דרשן-לייטנר מצטרפת לבית היהודי, תשובץ במקום ה-4, באתר ערוץ 7, 14 בספטמבר 2022.
  58. ^ בית יהודי בראשות איילת שקד באתר ועדת הבחירות המרכזית 2022.
  59. ^ רועי רובינשטיין, שקד מחוץ לכנסת: "הלכנו עם האמת". בנט: "נלחמה כמו פייטרית", באתר ynet, 1 בנובמבר 2022.
  60. ^ אריה יואלי, ‏מרכז הבית היהודי אישר את ההסכם לפירוק המפלגה, באתר "סרוגים", 20 באוגוסט 2023
  61. ^ מרכז מפלגת הציונות הדתית אישר את הסכם האחדות עם הבית היהודי, באתר ערוץ 7, ‏2023-08-20
  62. ^ עמיאל ירחי, ‏הבית היהודי מוכרת נכסים בשווי מיליונים - כך מנסה המפלגה לצאת מהחובות, באתר כיפה, 11 בנובמבר 2023
  63. ^ מצע הבית היהודי, באתר גלובס, 22 בפברואר 2015
  64. ^   תכנית ההרגעה - עושים מה שטוב לישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:34)
  65. ^ גדעון אלון, מבקר המדינה: קנס חריג בחומרתו לבית היהודי, באתר ישראל היום, 26 בפברואר 2014
  66. ^ יהונתן ליס, המבקר: עצרת הימין לפני הבחירות - תרומה אסורה; קנס את המפלגות שהשתתפו במאות אלפי שקלים, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2016
  67. ^   צבי זרחיה, מבקר המדינה: הגירעון של הבית היהודי עלול לסכן את המשך קיומה, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2018


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הבית_היהודי&oldid=39927210"