ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון101
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
האם יש מילה בעברית למעבר של תבשיל מכלי הבישול לצלחת הסועד
עריכהמים מוזגים ומרק יוצקים. איזה מילה מתארת מעבר של תבשיל (כמו אורז או בשר או גולש או קוסקוס) מהכלי שבו בושל אל הצלחת בשולחן? עד כמה שידוע לי, אין בעברית מילה לפעולה זו. אני צודק? והמילה 'הגשה' אינה נראית לי נכונה ומתאימה מספיק. בתודה, סוס פרא אציל
- אני לא מכיר מילה מטעימה (אופס, מתאימה). כך שאני מזדהה עם תחושתך. אלדד • שיחה 00:46, 7 בדצמבר 2009 (IST) אני מכיר מילה מתאימה! מזיגה! גם מאכלים וגם משקאות מוזגים! בתודה דוד מעפולה.
- לפי מיטב ידיעתי, תבשילים מגישים. ואני מאחלת לך ולמשפחתך שתגיש להם ארוחות רבות שאתה בישלת Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 05:00, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- יש מי שעורם ערמות של אוכל בצלחת, אבל נדמה לי שזה תלוי במידת המוצקות של האוכל. יוסאריאן • שיחה 10:09, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי מיטב ידיעתי, תבשילים מגישים. ואני מאחלת לך ולמשפחתך שתגיש להם ארוחות רבות שאתה בישלת Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 05:00, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- הובחן , סוס פרא אציל , מרבים להשתמש במילה 'להגיש' או 'להביא'(יותר בכלליות) .Nimrod333 - שיחה 13:33, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- תעמיס לי ביסלי! Valleyofdawn - שיחה 14:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- השאלה היא מה סוג האוכל. אם מדובר במרק, הרי שניתן למזוג. דייסה (או חמין רציני, גם גולש טוב) אפשר לצקת לצלחת. דברים אחרים אפשר להגיש לצלחת מכלי הבישול (ומה רע במילה?). זהר דרוקמן - שלום עולמי 21:41, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- תעמיס לי ביסלי! Valleyofdawn - שיחה 14:23, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- "צילחות", משמש בעיקר לפן האסתטי של הסידור על גבי הצלחת. טבעת-זרם - שיחה 01:33, 8 בדצמבר 2009 (IST)
למה אתה שואל? האם אתה ממלא תשבץ? כותב חמשיר?. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 01:49, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- אפשר לצקת גם מאכלים מוצקים (הא!), ולא רק נוזלים. אם לפני חנוכה אנחנו עומדים, הרי דברי ספר שמואל על לביבות: "וַתֵּלֶךְ תָּמָר בֵּית אַמְנוֹן אָחִיהָ וְהוּא שֹׁכֵב וַתִּקַּח אֶת הַבָּצֵק וַתָּלָשׁ וַתְּלַבֵּב לְעֵינָיו וַתְּבַשֵּׁל אֶת הַלְּבִבוֹת: וַתִּקַּח אֶת הַמַּשְׂרֵת וַתִּצֹק לְפָנָיו". דוד - שיחה 20:38, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מילים במשך הזמן משנות את משמעותן. האם תגיד היום את המשפט: "מה ירבו פרחים בחורף על הכרך", או: "גם אם איוורש ואהלך שחוח" ? ואם תגיד זאת כמה יבינו? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 04:23, 11 בדצמבר 2009 (IST)
אלכסנדר פן בעיתון "דבר"
עריכהקראתי שלמשורר אלכסנדר פן היה טור שירה אקטואלי בעיתון דבר בראשית שנות השלושים (בדומה לטור השביעי של נתן אלתרמן). האם מישהו יודע מתי היה הפרסום הראשון של הטור ובאיזה תדירות הוא פורסם?
- על פי הערך אלכסנדר פן הוא כתב בדבר תחת שם העט "תנו רבנן". האם בדקת בארכיון דבר כאן?Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 04:56, 7 בדצמבר 2009 (IST)
תודה! הצלחתי למצוא (:
- אז מה עם לשתף אותנו במידע? Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 13:42, 8 בדצמבר 2009 (IST)
מה פרוש המילה לואו-טק ( LOW TECH ) ?
עריכהבשבוע שעבר ראיתי כתבה בטלויזיה על המהנדס "חיים שפיר" שלפני 20 שנה עשה תפנית בחייו והקים את חברת "שפיר" למשחקי חברה. בראיון שהיה איתו בתוכנית לונדון וקירשנבאום הוא אמר שהוא מפתח תעשיית "לואוו-טק" ( LOW TECH ) בניגוד למילה "היי-טק" ( HI-TECH ) רציתי לשאול בבקשה מה זה ושמישהו יסביר לי באיזה תעשיה מדובר שזה לא כל כך טכנולוגי כמו היי-טק , או שזה סתם כינוי . Shahar - שיחה 21:29, 7 בדצמבר 2009 (IST)
- הכוונה היא לכל דבר שאיננו דורש טכנולוגיה עילית - למשל נגרות, פחחות, קרמיקה, או למשל עיצוב משחקים. בדרך כלל מופיע על דרך הניגוד בהשוואה להי-טק, כמו כאן. האמת שבימינו כמעט כל דבר כן דורש טכנולוגיה עילית... Harel • שיחה 21:32, 7 בדצמבר 2009 (IST)
אם ככה אז צריך שיהיה למילה הזאת ערך. Shahar - שיחה 13:40, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זה לא סתם כינוי, זהו ביטוי שמשתמשים בו כל הזמן בתעשיות שאינן הי טק Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 00:38, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- מדובר במושג די שימושי, למשל בטכנולוגיה מסייעת. היי-טק זו טכנולוגיה שזה עתה האדם רכש ולאו טק, זו טכנולוגיה שהאדם מכיר מזה זמן. אלה מושגים יחסיים. מקל הליכה הוא מוצר טכנולוגיה נמוכה לעומת קביים, הקביים הם טכנולוגיה נמוכה לעומת כיסא הגלגלים הידני, כיסא הגלגלים הידני הוא טכנולוגיה נמוכה לעומת כיסא הגלגלים הממונע וכולי. אחד העקרונות החשובים בטכנולוגיה מסייעת הוא לא להסתנוור מתחכום המוצר ולא לתת למי כיסא גלגלים ממונע למי שיכול להסתפק במקל הליכה. עִדּוֹ (Eddau) הוצא תורה מציון - תרגם ערכים לאנגלית / עשה לך מנהג קבוע, כתוב בויקימילון פעם בחודש - שיחה 01:43, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- זה לא סתם כינוי, זהו ביטוי שמשתמשים בו כל הזמן בתעשיות שאינן הי טק Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה? 00:38, 8 בדצמבר 2009 (IST)
אבל המילה TECH זה קיצור של המילה "טכנולוגיה = TECHNOLOGY" ולא בהכרח מקצועות שהם אינם טכנולוגיים. Shahar - שיחה 13:43, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני חושב שתעשיה הייטקית היא כזאת שמבוססת על אלקטרוניקה ותעשייה לואוטקית היא כזאת שלא מתבססת על אלקטרוניקה או אפילו על תהליכים ממוכנים. תומר א. - שיחה 13:48, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- גם נפחות ונגרות הן סוגים של טכנולוגיה. יוסאריאן • שיחה
- לא במובנה של המילה דהיום. תומר א. - שיחה 14:03, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- גם נפחות ונגרות הן סוגים של טכנולוגיה. יוסאריאן • שיחה
ניקוד ש שמאלית חלומה
עריכהשלום, כיצד יש לנקד ש' שמאלית עם חולם? יש מספר מילים כאלה, נדמה לי שאחת מהן היא "משוש" בכתיב חסר. תודה, Gil mo - שיחה 20:06, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- למיטב ידיעתי, סימן הניקוד לש' שמאלית ולחולם הוא זהה לגמרי - תו ASCII מספר 0210. לכן אני חושב שאין דרך להבדיל בין ש' שמאלית שיש אחריה חולם חסר, לכזו שלא. odedee • שיחה 00:56, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- למה - מדובר בשני סימני ניקוד שונים, שנראים אחרת ומופקים על ידי מקשים שונים במקלדת (שין שמאלית -ׂ- => שׂ- ,ולעומה חולם -ֹ- => שֹ-. ועם שניהם יחד: -שֹׂ-. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:11, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני חושב שזה חולם מלא, לא חולם חסר - החולם המלא מופיע במרכז האות ו', והחולם החסר - משמאל לאות. odedee • שיחה 02:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אין סימנים נפרדים לחולם חסר ולחולם מלא. נדגים זאת במילה שבה בכתיב חסר (מנוקד) יש ש' שמאלית עם חולם חסר: ”שֹׂטֵם”. ניתן לראות את ההבחנה (אם כי יש גופנים שבהם ההבחנה ברורה עוד יותר לעין – כמו קורן למשל, שאגב, זכור לי שזה ממש אחד מהשבחים שהורעפו עליו). אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:54, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מתברר שב"קורן" באמת התאמצו לפתור עניין זה, כך כתוב כאן - וגם ש"נקודת החולם ונקודת השי"ן תמיד היו זהות, והיו "מתלכדות" במקרים בהן הופיעו בסמיכות זו לזו". בכתיבה רגילה במחשב, כפי שאפשר לראות למשל כאן, ישנו הבדל בין החולם המלא, שצריך להופיע מעל האות ו', במרכז, ובין החולם החסר, שצריך להופיע מצד שמאל ולא במרכז האות - ואז קשה להבדיל בינו לבין הנקודה ששייכת לשין השמאלית. יש על זה הסבר מפורט פה, בתחתית הדף. odedee • שיחה 03:23, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן. אבל, כפי שהדגמתי לעיל, גם גופן סטנדרטי כמו הסוג של דוד שמשמש כאן מסוגל להתמודד עם זה. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 04:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- חשבתי שאמרת שאין סימנים נפרדים לחולם מלא וחסר... לפי הבנתי אתה אמנם יצרת שתי נקודות מעל האות, אבל הן אינן ממוקמות נכון - כי החולם שהוספת הוא מלא, הוא אינו נמצא משמאל לאות. איך אתה יוצר ו' שעליה חולם מלא ולעומתה ו' שעליה חולם חסר? odedee • שיחה 09:45, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן. אבל, כפי שהדגמתי לעיל, גם גופן סטנדרטי כמו הסוג של דוד שמשמש כאן מסוגל להתמודד עם זה. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 04:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מתברר שב"קורן" באמת התאמצו לפתור עניין זה, כך כתוב כאן - וגם ש"נקודת החולם ונקודת השי"ן תמיד היו זהות, והיו "מתלכדות" במקרים בהן הופיעו בסמיכות זו לזו". בכתיבה רגילה במחשב, כפי שאפשר לראות למשל כאן, ישנו הבדל בין החולם המלא, שצריך להופיע מעל האות ו', במרכז, ובין החולם החסר, שצריך להופיע מצד שמאל ולא במרכז האות - ואז קשה להבדיל בינו לבין הנקודה ששייכת לשין השמאלית. יש על זה הסבר מפורט פה, בתחתית הדף. odedee • שיחה 03:23, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אין סימנים נפרדים לחולם חסר ולחולם מלא. נדגים זאת במילה שבה בכתיב חסר (מנוקד) יש ש' שמאלית עם חולם חסר: ”שֹׂטֵם”. ניתן לראות את ההבחנה (אם כי יש גופנים שבהם ההבחנה ברורה עוד יותר לעין – כמו קורן למשל, שאגב, זכור לי שזה ממש אחד מהשבחים שהורעפו עליו). אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:54, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני חושב שזה חולם מלא, לא חולם חסר - החולם המלא מופיע במרכז האות ו', והחולם החסר - משמאל לאות. odedee • שיחה 02:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- למה - מדובר בשני סימני ניקוד שונים, שנראים אחרת ומופקים על ידי מקשים שונים במקלדת (שין שמאלית -ׂ- => שׂ- ,ולעומה חולם -ֹ- => שֹ-. ועם שניהם יחד: -שֹׂ-. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:11, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- אני מציע להעלות את הידע הזה לערך על ניקוד עברי. אני לא מומחה אז לא אעשה זאת בעצמי כדי לא לכתוב שטויות - אבל זו שאלה מעניינת ותשובה עוד יותר מעניינת. :-) טוסברהינדי (שיחה) 10:09, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זו שאלה בטיפוגרפיה יותר מאשר בניקוד; אפשר לשאול את אורי רדלר. עוזי ו. - שיחה 21:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
גנרל צרפתי קבור בעמידה
עריכהשמעתי שהיה גנרל צרפתי לפני זמן, שהיה עסוק באופן מתמיד בסכסוך בין צרפת וגרמניה, וקברו אותו בעמידה לכיוון גרמניה, לסמל את עמידתו הלוחמנית, גם אחר המוות, מול החזית הגרמנית. האם תוכלו להוסיף לי פרטים לגבי זהותו. רוב תודות, חיים השלישי
- הגרנאדיר נואסו (Noisot) נקבר בעמידה ליד פסל מפקדו הנערץ נפוליאון Valleyofdawn - שיחה 00:06, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- רק תיקון קטן לתעתיק: נואזו. אלדד • שיחה 02:44, 9 בדצמבר 2009 (IST)
חיפוש מילה
עריכהמישהו יכול להזכיר לי איך מחפשים מילה בערך של ויקיפדיה? הציוני ✡ שיחה 23:35, 8 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתי את השאלה. אביעדוס • כ"ב בכסלו ה'תש"ע • 02:07, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- יש צירןף מסוים של 2 מקשים שמעלה תיבת חיפוש של אות או מילה בדפי אינטרנט (וכך גם בקבצי וורד) שכחתי את הצירוף המסוים הזה. הציוני ✡ שיחה 12:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- CTRL-F. תומר א. - שיחה 13:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה רבה! הציוני ✡ שיחה 14:31, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- CTRL-F. תומר א. - שיחה 13:15, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- יש צירןף מסוים של 2 מקשים שמעלה תיבת חיפוש של אות או מילה בדפי אינטרנט (וכך גם בקבצי וורד) שכחתי את הצירוף המסוים הזה. הציוני ✡ שיחה 12:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
חשמל ואש
עריכההרבה פעמים מתעורר ויכוח בין יהודים דתיים לחילונים בנוגע להפעלת מכשירי חשמל בשבת, למשל טלוויזיה. הדתיים אומרים שאסור להבעיר אש בשבת וחשמל זה אש. אני לא מבין בפיזיקה, אבל פעם שמעתי שחשמל ואש זה שני דברים שונים לגמרי. עיינתי קצת בערכים אש וחשמל, האחרון בילבל אותי עם הנוסחאות, לכן אני מבקש מאנשים שמבינים בעניין (ואני מאמין שלא חסר כאלה פה) שיעמידו את ההבדל בין אש לחשמל, האם זה לגיטימי לטעון שהם מאותו מקור (ולכן להדליק חשמל זה כמו להבעיר אש) או שלא ומדוע? 84.228.143.112 00:25, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מבחינה כימית ופיזיקלית חשמל אינו אש, אבל בוויכוחים האלה יש פנים דתיים-ערכיים (וגם בקרב אנשים דתיים יש דעות מגוונות בעניינים אלה), כך שלא הפיזיקה היא העיקר. אתה יכול לקרוא על המקרים השונים למשל כאן. odedee • שיחה 00:47, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- הוספתי לאחר התנגשות עריכה: :החשמל לא נאסר מטעם איסור בעירה המקראי, אלא מחמת שיקול דעת של רבנים מהדור האחרון (החזון איש למשל) למותר לציין שלא הייתה לכך אחדות דעים אולם הזמן עשה את שלו וכעת כבר אין הציבור יודע להבדיל בין איסור אש המקראי לאיסור חשמל הטרי בן זמנינו שנסיבות האיסור שלו קלושות למדי. למותר לציין שהאיסור על חשמל לא נעשה מתוך הבנת התהליך הפיזקאלי שבו, ובמובן מסוים אין הבדל בין מים הזורמים מהברז לבין זרם אלקטרונים. Rex - שיחה 00:52, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיון שערכתי אם אדם דתי עלה נושא האיסור על אב-מלאכה "בנייה" בהקשר של "בניית מעגל חשמלי". במכשירים מסויימים המותרים לשימוש חירום בשבת יש מעגל חשמלי סגור, שמותקן בו נגד עוצמתי שלא יוצר נתק ממש אלא רק זרימת זרם נמוך מאד ובשבת כל מה שעושים זה להפחית את התנגדות הנגד (פוטנציומטר) וכך מאפשרים לזרם לזרום ו את הדלקת המכשיר. כך עוקפים את האיסור על אב-מלאכה "בנייה". Ranbar - שיחה 10:34, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- לעודדי: אין מדובר בהיבט ערכי במקרה זה, אבל יהודי-דתי במובן של הדינמיקה היוצרת את הנורמות ההלכתיות, לפחות מאז תקופת הגאונים, ודבריו של Rex בהקשר זה מדוייקים למדי (הדמיון למים זורמים אינו כל כך מוצלח, משום שבכל זאת, האנרגיה החשמלית מומרת לאנרגיה תרמית תוך כדי ההולכה, והמרחק האסוציאטיבי ל'אש' אינו רב). ל-Ranbar: התשובה שקיבלת מלמדת על גישה אופיינית, לפיה מחפשים 'פתרונות' טכנולוגיים או אחרים (כמו ה'פטנט' של 'גוי של שבת' או 'מכירת חמץ'), כדי לצאת 'בסדר', במקום להתמודד עם הבעיה ההלכתית ברמה הבסיסית או העקרונית שלה. בנצי - שיחה 16:08, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיון שערכתי אם אדם דתי עלה נושא האיסור על אב-מלאכה "בנייה" בהקשר של "בניית מעגל חשמלי". במכשירים מסויימים המותרים לשימוש חירום בשבת יש מעגל חשמלי סגור, שמותקן בו נגד עוצמתי שלא יוצר נתק ממש אלא רק זרימת זרם נמוך מאד ובשבת כל מה שעושים זה להפחית את התנגדות הנגד (פוטנציומטר) וכך מאפשרים לזרם לזרום ו את הדלקת המכשיר. כך עוקפים את האיסור על אב-מלאכה "בנייה". Ranbar - שיחה 10:34, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בכל הערך על חשמל יש נוסחא אחת ויחידה והיא מאוד פשוטה ולמעשה הוסברה כאן באחת ההערות - ככל שיש יותר התנגדות כך יש פחות "חשמל".
- אש בשבת אינה אסורה, יש איסור להדליק, לכבות ולבצע פעולות שונות באש (יותר מורכב ממה שכתבתי). דין החשמל בשבת שנוי במחלוקת בין פוסקי ההלכה יש הרואים בו אש ממש (הסבר קצר בהמשך) ולדעתם זה דין שחומרתו 'דאוריתא' ויש האוסרים להשתמש בחשמל מטעמים אחרים כמו סגירת מעגל ולשיטתם האיסור קל יותר 'דרבנן'.
- הגדרת האש בהלכה אינה ההגדרה המדעית, יתכן וההגדרה תתלכד עם הגדרת המדע אך אין זה מחייב. מתכת לוהטת נחשבת גם כאש על פי ההלכה ולעומת זאת ניצוץ אינו נחשב כאש. המחלוקת שיש בין הפוסקים בעניין היא הגדרת האש. (גם הגדרת החשמל ההלכתית אינה כפופה למודל התיאורטי האחרון בפיזיקה). מקווה שקצת עזרתי. להרחבה יש את סיפרו של הרב הררי 'מקראי קודש - חשמל בשבת' וכן 'פניני הלכה שבת א' פרק י'הלכה א'[2] • יצחק • בואו למיזם תרי"ג • 11:54, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- מה שאתה אומר אינו מדוייק כלל. יש בדבריך, כמו בספרות הלכתית של מאות השנים האחרונות, השלכה לאחור של נורמות שקובעו בהלכה בתקופה זו, תוך יצירת אידיאליזציה של הנורמות הנוכחיות, המבוססת על הפרדה מלאכותית בין 'הלכה' ל'מדע'. כל בחינה של קביעתן של נורמות הלכתיות בעבר הקדום - התקופה המשנאית והתקופה התלמודית, נוכח לדעת ששם היתה זיקה ברורה להבנת האופן בו הטבע פועל, ברמה שהיתה ידועה ומובנת אז. הסרתה של זיקה זו היא תפנית מאוחרת ביהדות, שקיבלה דינמיקה עצמאית אבל עם הצדקה עקרונית בעייתית. משנים את 'מרכז הכובד', ואומרים שתמיד היה כך, ללא קשר להיסטוריוגרפיה של ההלכה. בנצי - שיחה 18:15, 10 בדצמבר 2009 (IST)
חוטר ישי
עריכהמה הכוונה כשאומרים "חוטר ישי" ? 93.173.6.47 06:59, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- חוטר הוא ענף היוצא מהענף המרכזי או מהגזע. בהשאלה למשפחות - חוטר הוא בן למשפחה או ענף צדדי שלה. חוטר ישי - צאצא של משפחת ישי, אביו של דוד המלך. יואלפ - שיחה 07:34, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- בפני עצמו הביטוי הזה הוא שיבוש של הפסוק בישעיהו י"א - "ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה". עוזי ו. - שיחה 21:23, 9 בדצמבר 2009 (IST)
מספרים ראשוניים ומושלמים
עריכההאם מספרים שליליים יכולים להיות מושלמים וראשוניים. לדוגמה האם מינוס 11 הוא ראשוני המקביל לראשוני 11? 89.138.249.130 07:53, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זה עניין הגדרתי. בד"כ כשמדברים על מספרים ראשוניים הכוונה רק לחיוביים, אבל בהגדרה הכללית יותר של איבר ראשוני בחוג, כשהיא מוחלת על חוג השלמים, גם השליליים יכולים להיות ראשוניים. גדי אלכסנדרוביץ' - שיחה 08:24, 9 בדצמבר 2009 (IST)
לאו דווקא! מספר ראשוני מוגדר כמספר שמתחלק גם בעצמו וגם ב-1, לכן כל מספר שלם קטן מ-2 הוא ראשוני. (11-) הוא אינו ראשוני כי הוא מתחלק גם ב- (1-)
ממוצע גשמים ביער גשם.
עריכהמהו ממוצע הגשמים בשנה ביער הגשם? ―אנונימי לא חתם
- קרא/י את המשפט הראשון בערך יער גשם.שנילי • שיחה 20:22, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- לזה אני קורא האכלה בכפית איתן - שיחה 20:48, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- זו תשובה קצת מטעה, משום שהערך מספר רק מהי כמות המשקעים שמתחתיה היער אינו נחשב ליער גשם. הוא לא מגלה לנו כמה משקעים יורדים ביערות גשם (בממוצע) בפועל. עוזי ו. - שיחה 21:40, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- להזכיר את הפתגם הסיני המדבר על לתת חכה לעני לעומת לתת לו דג? ת/יקרא השואל/ת הנכבד/ת את הערך ואם לא ימצא שם תשוב יגיע ממנו לקישורים נוספים, כגון יער גשם טרופי ושם אולי ת/ימצא תשובה ויתכן שגם היא תהיה חלקית ות/ימשיך לחפש, לבסוף ת/ימצא תשובה וגם ת/ילמד איך למצוא מידע.שנילי • שיחה 23:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מתי יגיע המוכשר שייצור את האפליקציה הזאת עבור ויקיפדיה? Rex - שיחה 01:30, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- מה שאתה אומר אינו תואם את מה שאתה עושה. להשיב כאן אין פירושו יצירת הפניות לא מדוייקות, רק מסיבות 'דידקטיות'. הערתו של עוזי משמעותית מספיק כדי לתת עליה את הדעת. בנצי - שיחה 18:04, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- זאת כבר אינפוזיה. אני מניח שקוראי ויקיפדיה מספיק אינטלגנטיים כדי לאתר את הערך בעצמם. מי שלא - שיברר במקומות המיועדים לכך ולא יבזבז את זמנו של שנילי ואחרים על דיון מיותר. איתן - שיחה 11:37, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- להזכיר את הפתגם הסיני המדבר על לתת חכה לעני לעומת לתת לו דג? ת/יקרא השואל/ת הנכבד/ת את הערך ואם לא ימצא שם תשוב יגיע ממנו לקישורים נוספים, כגון יער גשם טרופי ושם אולי ת/ימצא תשובה ויתכן שגם היא תהיה חלקית ות/ימשיך לחפש, לבסוף ת/ימצא תשובה וגם ת/ילמד איך למצוא מידע.שנילי • שיחה 23:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
הורמוני מין
עריכההאם לקיחת הורמוני מין משפיעה רק פיזיולוגית על האדם או גם פסיכולוגית/ רגשית וכו..? רחלי.
- ההשפעה הרגשית ניכרת מאד. אילן שמעוני - שיחה
שיר
עריכהאני מחפש- איך קוראים לשיר/מנגינה/נעימה שהלחין שלמה גרוניך .
מידע שיכול לעזור: השיר ללא מילים אך שר אותו ילד קטן (או מקהלת ילדים שבראשם ילד קטן) במבטא של עולה מאתיופיה (כאילו צועק/זועק את המנגינה). המנגינה חוזרת על עצמה ויחסית מינורית ועצובה. להבנתי המנגינה די ידועה?.
האם מישהו מכיר ויוכל להגיד לי איך קוראים לה (למנגינה)? תודה מראש - ALPR - שיחה 22:00, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- יכול להיות שזה פשוט שלמה גרוניך שר ? (הוא יכול להגיע לקול סופרן מצחיק וכו')Nimrod333 - שיחה 22:33, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- לא, על אף ששלמה אכן מוכשר ועושה קולות שונים שומעים בבירור שזהו ילד אתיופי (עולה חדש אני מניח) עם מבטא. זוהי מנגינה נטו בלי מילים. הילד "שר" אותה רק ב-"אההה". ALPR - שיחה 22:53, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- איך חיפוש רב ומטיש מצאתי את הפתרון- "סולם יעקב" מתוך האלבום "לעינייך הכחולות" של "יהודה פוליקר".ALPR - שיחה 23:20, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מעולה , תודה על כך שהעלתה.Nimrod333 - שיחה 00:07, 10 בדצמבר 2009 (IST)
תדר ויכולת העברת מידע
עריכהמה קובע את יכולת העברת המידע של תדר אלחוטי? מדוע Wifi יכול להעביר 54 מגה סל"ש אבל בלוטות' מוגבל ל3 מגה-סל"ש? אני יודע שחלק מהקצב הוא הדחיסה של האלגוריתם ועוד כל מיני קומבינות אפנון, אבל מה מציב את החסם העליון על הקצב? תומר א. - שיחה 22:48, 9 בדצמבר 2009 (IST)
- מה עם ההספק חשמלי. ההספק החשמלי של הבלוטות' בנוי להיות נמוך משמעותית מ-Wifi, בכדי לתמוך באוזניה עם סוללת זעירה. מה שמשפיע על טווח השידור שלו, יכול להשפיע גם על נפח המידע המועבר. אפי ב. • התחברו לרגשותיכם • 12:54, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- החסם התאורטי הוא תדר נייקוויסט שקובע את התדירות המקסימלית שגל יכול להעביר. מכיוון שכל ביט שמשודר דורש אפנון של הגל הנושא, קצב שידור הביטים על ידי הגל חסום על ידי תדר נייקוויסט. יש לציין שמדובר בתדר נייקוויסט של רוחב האפנון ולא של הגל הנושא עצמו, כלומר אם לדוגמה התדר של הגל הנושא הוא 2.4 GHz ורוחב האפנון הוא 10 MHz, קצב השידור התאורטי הוא 5 MB/s. הספק השידור לא משנה את החסם בצורה ישירה, אבל היחס בין עוצמת האות והרעש מפחית את הקצב התאורטי (בשל הצורך בקוד תיקון שגיאות) כך שיש השפעה עקיפה. Easy n - שיחה 14:43, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- אם אני מבין נכון, חסם נייקוויסט משפיע על מהירות הדגימה הדרושה כדי להפיק מידע מאפנון מסויים. קצב האפנון (קצב השידור?) מושפע מגורמים טכנולוגיים ואינו מושפע מהגל עליו הוא נישא. אם היה לי ציוד תיאורטי שיכול לאפנן באיזה קצב שאני רוצה האם הייתי יכול להעביר מידע המושפע רק ממרחק התחנות או שיש איזשהו חסם תחתון (שאינו טכנולוגי) המגביל את קצב האפנון על-גבי הגל? תומר א. - שיחה 01:36, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תומר, דווקא הניסיון שלך לסכם ולהבין הוא המדוייק מכולם (וסליחה עם האחרים). טכנולוגיה, עלויות ורישוי הם הגורמים שבאמת משפיעים על קצב השידור של מוצרים. אבל אם נשים את כל אלו בצד, אז אפשר לבנות משדר ממש חזק, שישדר למרחק ממש קצר, ויעביר ברוחב סרט ממש קטן, המון המון גיגה-ביטים לשנייה (ואפילו יותר). הכל שאלה של איזה אפנון אתה משתמש, וכמה אנרגיה אתה מוכן להשקיע כדי לשדר (ולקלוט) אותו. ניקוויסט לא ממש קשור, אבל יכול לעזור בבניה של מקלטים לפענוח של אפנונים פשוטים. אגב, כל זה נכון גם לתקשורת קווית ולאוו דווקא אלחוטית. באופן מעשי נהוג להשתמש בעוצמות שידור מסויימות כדי לא להפיץ יותר מידי קרינה, וכדי לא לשלם על השידור יותר מידי כסף. רוחב הסרט של הערוץ נקבע ע"י תדרים פנויים, רישיונות, ושיטות שונות להבדלה בין משתמשים (אם צריך). והאפנון נקבע ע"י הטכנולוגיה הקיימת, ולמעשה ע"י רמת מחירים סבירה של סוגי רכיבים אלקטרוניים, וכמה מסובכים אלגוריתמי האפנון/הפענוח שהם יכולים לבצע. טבעת-זרם - שיחה 01:31, 18 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה טב"ז. תומר א. - שיחה 02:21, 18 בדצמבר 2009 (IST)
- תומר, דווקא הניסיון שלך לסכם ולהבין הוא המדוייק מכולם (וסליחה עם האחרים). טכנולוגיה, עלויות ורישוי הם הגורמים שבאמת משפיעים על קצב השידור של מוצרים. אבל אם נשים את כל אלו בצד, אז אפשר לבנות משדר ממש חזק, שישדר למרחק ממש קצר, ויעביר ברוחב סרט ממש קטן, המון המון גיגה-ביטים לשנייה (ואפילו יותר). הכל שאלה של איזה אפנון אתה משתמש, וכמה אנרגיה אתה מוכן להשקיע כדי לשדר (ולקלוט) אותו. ניקוויסט לא ממש קשור, אבל יכול לעזור בבניה של מקלטים לפענוח של אפנונים פשוטים. אגב, כל זה נכון גם לתקשורת קווית ולאוו דווקא אלחוטית. באופן מעשי נהוג להשתמש בעוצמות שידור מסויימות כדי לא להפיץ יותר מידי קרינה, וכדי לא לשלם על השידור יותר מידי כסף. רוחב הסרט של הערוץ נקבע ע"י תדרים פנויים, רישיונות, ושיטות שונות להבדלה בין משתמשים (אם צריך). והאפנון נקבע ע"י הטכנולוגיה הקיימת, ולמעשה ע"י רמת מחירים סבירה של סוגי רכיבים אלקטרוניים, וכמה מסובכים אלגוריתמי האפנון/הפענוח שהם יכולים לבצע. טבעת-זרם - שיחה 01:31, 18 בדצמבר 2009 (IST)
- אם אני מבין נכון, חסם נייקוויסט משפיע על מהירות הדגימה הדרושה כדי להפיק מידע מאפנון מסויים. קצב האפנון (קצב השידור?) מושפע מגורמים טכנולוגיים ואינו מושפע מהגל עליו הוא נישא. אם היה לי ציוד תיאורטי שיכול לאפנן באיזה קצב שאני רוצה האם הייתי יכול להעביר מידע המושפע רק ממרחק התחנות או שיש איזשהו חסם תחתון (שאינו טכנולוגי) המגביל את קצב האפנון על-גבי הגל? תומר א. - שיחה 01:36, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- החסם התאורטי הוא תדר נייקוויסט שקובע את התדירות המקסימלית שגל יכול להעביר. מכיוון שכל ביט שמשודר דורש אפנון של הגל הנושא, קצב שידור הביטים על ידי הגל חסום על ידי תדר נייקוויסט. יש לציין שמדובר בתדר נייקוויסט של רוחב האפנון ולא של הגל הנושא עצמו, כלומר אם לדוגמה התדר של הגל הנושא הוא 2.4 GHz ורוחב האפנון הוא 10 MHz, קצב השידור התאורטי הוא 5 MB/s. הספק השידור לא משנה את החסם בצורה ישירה, אבל היחס בין עוצמת האות והרעש מפחית את הקצב התאורטי (בשל הצורך בקוד תיקון שגיאות) כך שיש השפעה עקיפה. Easy n - שיחה 14:43, 10 בדצמבר 2009 (IST)
מקור הסופגנייה
עריכהאנא ראו שאלתי בדף השיחה. אשמח אם מישהו יודע לענות.
ועל הדרך: אם למישהו יש תמונה של סופגנייה קלאסית, כזאת עם ריבת תות שדה ואבקת סוכר מעל, אשמח אם יוכל לשים בערך לקראת החג הבע"ל. אביעדוס • כ"ג בכסלו ה'תש"ע • 17:33, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- זו הזדמנות לעורר את לב הקוראים להבדל שבין סופגנייתנו הציונית, העגלגלה, לבין דמויי-הסופגניות שמעבר לים הקרויים בלשונם "doughnut". וזאת לראיה: לשתיים אפילו אין אותו גנוס. עוזי ו. - שיחה 21:46, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- זה מזכיר לי סצנה מרובוקופ. איזשהו חכמולוג ניסה לשדוד חנות דונאטס הסמוכה לתחנת המשטרה. תוך מספר שניות הוא מצא עשרות אקדחים וצייני לייזר מכוונים אליו, והמבין יבין. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 16:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- ביקשת, קיבלת! בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 15:41, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- מעולה, תודה! אביעדוס • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 22:42, 12 בדצמבר 2009 (IST)
האם יש חומר כלשהו שאפשר להפיק אותו בכמויות גדולות (כ-100 מ"ל) ושזז בחשיפה לאור, כמו כלורופיל. תודה מראש, 17:47, 10 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- זז? אתה מתכוון שיש לו אלקטרונים ברזוננס שעקב פגיעת הפוטונים הופכים להיות אלקטרונים חופשיים באופן רגעי אני מניח. כן, אני די בטוח שיש אבל אין לי דוגמא בראש, אחפש ואחזור.מתיישר - שיחה
- חזרתי, (אגב כלורופיל קל להפיק מצמחים בכמויות הרבה יותר גדולות) הרבה מהפיגמנטים בתעשיה שהם קומפלקס של מולקולה אורגנית ואנ-אורגנית עונים על דרישותיך (לדוגמא: Pigment Yellow 151 שהוא קומפלקס עם ניקל ). אבל אני חושב שהכלורופיל עצמו הרבה יותר קל להפקה ומכאן גם זול. מתיישר - שיחה 13:26, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה, אבל איך אני מפיק את הכלורופיל? 12:21, 17 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- חזרתי, (אגב כלורופיל קל להפיק מצמחים בכמויות הרבה יותר גדולות) הרבה מהפיגמנטים בתעשיה שהם קומפלקס של מולקולה אורגנית ואנ-אורגנית עונים על דרישותיך (לדוגמא: Pigment Yellow 151 שהוא קומפלקס עם ניקל ). אבל אני חושב שהכלורופיל עצמו הרבה יותר קל להפקה ומכאן גם זול. מתיישר - שיחה 13:26, 16 בדצמבר 2009 (IST)
נדמה לי שעשיתי זאת כך פעם במעבדה אקדמית: 1) טחינה קצרצרה של עלים במיקסר. 2)הרחפה במים 3)סרכוז בצנטרפוגה. השכבה אחת לפני הכי כבדה בצבע ירוק זה הכלורופיל. אבל אני לא בטוח בדיוק, אם מישהו זוכר יותר טוב שיכתוב. מתיישר - שיחה 16:04, 21 בדצמבר 2009 (IST)
הדגל מונף על ידי חיילי חטיבה שבע אחרי כיבוש מלכיה במבצע חירם, הצבאות הערביים שהיו במלכיה הם הצבא הלבנוני, הצבא הסורי, וצבא ההצלה של קאוקג'י. Valleyofdawn - שיחה 20:03, 10 בדצמבר 2009 (IST)
לבנון
עריכהאני תוהה, מדוע בעצם אין שלום בין ישראל ללבנון? רק בגלל חיזבאללה? Yonidebest Ω Talk 20:28, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- אני בספק אם הלבנונים מוכנים לקבל קיום ישות ציונית דה - יורה אילן שמעוני - שיחה
- למה לא? אם הירדנים והמצרים הסכימו, במה הם שונים? Yonidebest Ω Talk 23:02, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- מאז הסכמי השלום עם מצרים וירדן התחדד (לטעמי בצדק) נושא "מדינה יהודית" מול "מדינת כל אזרחיה". כיום ברור לחלקים נרחבים מהציבור שההכרעה בנושא מהותית לעתיד החזון הציוני. כפי שהגיב מובאראק כששמע את זה - אף מנהיג ערבי לא יסכים לקבל את ישראל כמדינה יהודית. אני בספק אם הבכמי השלום היו נחתמים אם ישראל הייתה מתעקשת על הגדרה זו בגוף ההסכם. אילן שמעוני - שיחה
- למה לא? אם הירדנים והמצרים הסכימו, במה הם שונים? Yonidebest Ω Talk 23:02, 10 בדצמבר 2009 (IST)
השלום עם סוריה יביא שלום עם לבנון, החיזבאללה שולית בעניין. שנילי • שיחה 23:14, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- אתה אומר שסוריה שולטת בלבנון? חשבתי שהסורים יצאו משם...? Yonidebest Ω Talk 23:18, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- הסורים יצאו אבל ההשפעה שלהם נשארה. תומר א. - שיחה 18:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
לישראל אין שלום עם לבנון כי אף פעם לא הייתה לה מלחמה ישירה עם לבנון. Fade to Black - שיחה 01:59, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- "אף פעם לא הייתה לה מלחמה ישירה עם לבנון"? מלחמת ששת הימים, מבצע ליטני, מלחמת לבנון, מלחמת לבנון השנייה ועוד כמה וכמה מבצעים, כל זה לא נחשב בעיניך? דוד שי - שיחה 15:45, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- שים לב שרוב המלחמות הללו היו כנגד מיליציות מזוינות שלממשלת לבנון אין כל שליטה עליהם.
- בכלל מוגזם ביותר לדבר על מדינה בשם לבנון, אולי באופן רשמי יש דבר כזה אבל במציאות שיכולת אכיפת הסכות שלה שואפת לאפס ממשלת לבנון שווה כקליפת השום.79.180.101.81 18:06, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שלישראל לא הייתה מלחמה ישירה עם לבנון ה"רשמית" (צה"ל מול צבא לבנון) כמו שהיה עם ירדן, סוריה ומצרים, אלא שהיתה מלחמה עם ארגונים חמושים שונים בשטח לבנון. במילים אחרות הייתי אומר שאין משמעות ל"הסכם שלום" עם לבנון עד שלמדינה הזאת לא תהיה שליטה על הכוחות המזויינים הפועלים בשטחה. Fade to Black - שיחה 18:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- היה הסכם שלום עם לבנון. אבל בשיר ג'ומאייל שחתם על ההסכם מהצד הלבנוני נרצח. במרץ 1984 הודיע נשיא לבנון אמין ג'ומאייל על ביטול הסכם השלום בין ישראל ללבנון,
- אהוד אולמרט הודיע ב-3 בספטמבר 2006 כי העביר מסרים לראש ממשלת לבנון, פואד סניורה, להשכנת שלום בין ישראל ללבנון. משום מה לא הסתייע. מוטי - שיחה 00:24, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- מצב המלחמה עם לבנון הוא עוד ממאי 1948 והיה רק הסכם הפסקת אש.Ewan2 - שיחה 03:36, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי שלישראל לא הייתה מלחמה ישירה עם לבנון ה"רשמית" (צה"ל מול צבא לבנון) כמו שהיה עם ירדן, סוריה ומצרים, אלא שהיתה מלחמה עם ארגונים חמושים שונים בשטח לבנון. במילים אחרות הייתי אומר שאין משמעות ל"הסכם שלום" עם לבנון עד שלמדינה הזאת לא תהיה שליטה על הכוחות המזויינים הפועלים בשטחה. Fade to Black - שיחה 18:47, 11 בדצמבר 2009 (IST)
שאלה לגבי חום ואינפרא אדום
עריכהחום הוא מהירות התנועה האטומית שנגרמת מגלים אלקטרומגנטים משום שאלה מושכים ודוחפים את האטומים בגלל השדה חמשלי-מגנטי המתחלף שלהם. עד כאן נכון?
למה נטפלים כל פעם בקשר לחום רק לאינפרא אדום, הרי כל קרינה א"מ היא חום! וכל אובייקט (גוף שחור) מקרין את כל הספקטרום שמוקרן אליו
תודה מני111 - שיחה 20:47, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- ההתחלה שלך היא בכלל לא נכונה. חום זה לא קרינה אלקטרומגנטית!
- מה שכן, גוף שיש לו טמפרטורה מסויימת פולט קרינה אלקטרומגנטית לפי ספקטרום של קרינת גוף שחור. זה ספקטרום רציף, אבל לא אחיד. יש לו מקסימום, שתלוי בטמפרטורה. ככל שהטמפרטורה יותר גבוהה, ככה המקסימום של הספקטרום נמצא באורכי גל קצרים יותר.
- ועכשיו לשאלתך, למה נטפלים רק לאינפרא אדום. העיניין הוא שהשיא של הספקטרום עבור גופים בטמפרטורה שיש על כדור הארץ הוא בטווחים של הקרינה האינפרא-אדומה. הפליטה שלהם בתחום האור הנראה זניחה לחלוטין. בשביל לקבל קרינה בתחום של אור נראה צריך טמפרטורות כפי שיש על פני השמש. eman • שיחה • ♥ 21:19, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- התשובה מופיעה גם בערך תת-אדום. דניאל ב. 21:27, 10 בדצמבר 2009 (IST)
- וגם בערך קרינת חום. Keleti - שיחה 17:02, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- אפרופו קרינת גוף שחור, ראו את ההערה ההאחרונה בדף השיחה שיחה:קרינת גוף שחור
טוב החלק השני היה פחות חשוב לי כי הוא עוסק בהגדרה, מחר יגדירו אחרת את [הטווח של] אינפרא אדום.
אני משער שפליטה של קרינת אינפרא אדום (כלומר תהליך הפוך מחימום ע"י קרינה) היא כתוצאה מהחוק שאומר שכל תנועה של אוביקט גורמת לו להקרין. מדוע זה?
חום זה לא קרינה אלקטרומגנטית (לא היינו יכולים להרגיש חום אם לא היינו עשויים חלקיקים נעים), אבל תנועת האטומים כתוצאה מהקרינה היא כן החום. מה שאני בעיקר רוצה לדעת זה עניין העירור של האלקטרונים ותנועת האטומים בהשפעת אנרגיה. אין לי מושג למה (יכול להיות ששאלתי במקום אחר אם כי לא נראה לי), אבל אני צריך לחזור על משהו שכבר הסבירו לי. אמרו לי שהאור נספג באלקטרון ואני לא הבנתי את זה כי האלקטרון הוא חלקיק אלמנטארי ולכן אין משמעות שאנרגיה תספג. הדרך היחידה שאני יכול לראות את זה היא שהמטענים המתחלפים פשוט מושכים ודוחים את האלקטרונים באורביטאלים החיצוניים שבתורם מסיטים את האטום כולו (תנועה מכאנית-מגנטית כזו) וזו הטמפ' שאנחנו מכירים. ואנחנו נזהרים שמא אלה ינועו מהר מידי ויפרקו את חלבונינו. אגב, בפורום ליבוביץ מישהו אמר לי שזנחו את הגרביטונים, מישהו יודע על זה משהו? זה נשמע פשוט תמוה לגמרי, הרי בלי גרביטונים לא ניתן להסביר משיכה. גם עיוות בחלל ע"י על עצם נראה הסבר מוזר (ומה גורם לעיוות אפשר לשאול)
תודה גדולה!מני111 - שיחה 23:00, 10 בדצמבר 2009 (IST) אני מחכה לאישור אם יש פה אולי פיזיקאי שרואה את זה
בערך צמיג כתוב: "גם רוחב גדול של צמיג תורם לאחיזה עקב חיכוך גדול יותר עם הכביש"
רוחב צמיג מגדיל את האחיזה? כזכור לי, חיכוך זה לחץ כפול מקדם החיכוך, כשהלחץ נמצא ביחס הפוך לשטח המגע. כלומר, ככל השטח המגע גדול יותר, כך הלחץ קטן יותר, וכך החיכוך קטן יותר. וחיכוך קטן פירושו אחיזה רופפת יותר. אני מתבלבל? 79.176.61.224 15:29, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- החיכוך הסטטי הקריטי הוא מקדם החיכוך הסטטי כפול הכוח הנורמלי (ולא הלחץ) - שהוא לחץ כפול שטח. אחיזה טובה היא כאשר החיכוך הסטטי קטן מהחיכוך הסטטי הקריטי ולכן רצוי חיכוך קריטי גדול. כל עוד הכוח המניע את הגלגלים קטן מהחיכוך הקריטי, כוח החיכוך שווה לכוח המניע את הגלגלים והוא לא מקדם החיכוך כפול הכוח הנורמלי - זהו רק הכוח הקריטי שמעליו תהיה החלקה, מה שאנחנו רוצים להימנע ממנו, והוא פרופורציוני ללחץ ולשטח, אך כשהשטח גדל הלחץ קטן וסה"כ לחיכוך הקריטי לא אמורה להיות תלות בשטח. הכלל הזה תקף רק לגופים קשיחים. החיכוך בין גופים אלסטיים שונה והוא כן תלוי בשטח המגע ביניהם משום שהאנרגיה בשטח זה משתנה, וככל שהשטח גדול יותר כך סך השינוי באנרגיה גדול יותר והחיכוך גדול יותר. Keleti - שיחה 16:57, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתי את ההסבר לגבי גוף אלסטי. איך "אנרגיה בשטח זה משתנה"? לא הבנתי איך הגדלת השטח מגדילה את החיכוך. 79.176.61.224 17:10, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- הרעיון הוא שבחיכוך בין גוף אלסטי (הצמיג) וגוף פלסטי (הכביש) כוח החיכוך הסטטי המקסימלי שניתן להפעיל בין הצמיג לכביש אינו פרופורציוני לכוח הנורמלי, אלא לכוח שקול שלוקח בחשבון תופעות נוספות כמו כוח האדהזיה - כוח שנובע ממשיכה בין מולקולרית בפני השטח, שתלוי בשטח המגע. מה שחשוב הוא שהוא שונה מהחיכוך הקלאסי שאנחנו מכירים (שלפיו אין תלות בשטח המגע), ושלפי מודלים שלו הוא כן תלוי בשטח המגע. Keleti - שיחה 17:53, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תראה, אני יודע שצמיג חלק לגמרי(שחוק) הוא בעל שטח מגע מקסימלי, והוא ממש מחליק על הכביש. מזה אני יכול להסיק שככל ששטח הצמיד גדול יותר כך הרכב בעל אחיזה חלשה יותר... 79.176.61.224 18:05, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- צמיג חלק לא בהכרח בעל אחיזה גרועה יותר, למשל במרוצי דראג משתמשים בצמיגים חלקים, כמו שניתן לראות [3]. אם אני לא טועה, צמיג שחוק הוא בעל אחיזה גרועה יותר גם בגלל שהגומי עצמו כבר בלוי. החריצים שנעשים בצממיגי המכונית מיועדים להרחיק מים ולכלוך בין הצמיג ובין הכביש ובכך להגביר את המגע של הצמיג עם הכביש. צמיגים רחבים יותר הם גם עמידים יותר לכוחות צד, ולכן תורמים לאחיזה בפניות. בכל מקרה, תנסה לעיין בקישורים שהובאו בסוף הערך (אם הקישורים לא שבורים). Poo - שיחה 20:09, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- תראה, אני יודע שצמיג חלק לגמרי(שחוק) הוא בעל שטח מגע מקסימלי, והוא ממש מחליק על הכביש. מזה אני יכול להסיק שככל ששטח הצמיד גדול יותר כך הרכב בעל אחיזה חלשה יותר... 79.176.61.224 18:05, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- הרעיון הוא שבחיכוך בין גוף אלסטי (הצמיג) וגוף פלסטי (הכביש) כוח החיכוך הסטטי המקסימלי שניתן להפעיל בין הצמיג לכביש אינו פרופורציוני לכוח הנורמלי, אלא לכוח שקול שלוקח בחשבון תופעות נוספות כמו כוח האדהזיה - כוח שנובע ממשיכה בין מולקולרית בפני השטח, שתלוי בשטח המגע. מה שחשוב הוא שהוא שונה מהחיכוך הקלאסי שאנחנו מכירים (שלפיו אין תלות בשטח המגע), ושלפי מודלים שלו הוא כן תלוי בשטח המגע. Keleti - שיחה 17:53, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתי את ההסבר לגבי גוף אלסטי. איך "אנרגיה בשטח זה משתנה"? לא הבנתי איך הגדלת השטח מגדילה את החיכוך. 79.176.61.224 17:10, 11 בדצמבר 2009 (IST)
שיח ועץ - מי מכיר?
עריכהפגשתי היום את העץ שמימין ואת השיח שמשמאל, ואשמח לדעת את שמותיהם. דוד שי - שיחה 15:42, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- העץ נראה לי ברכיכיטון en:Brachychiton שנילי • שיחה 16:15, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- והפרח קריסה גדולת פרחים en: Carissa ממשפחת ההרדופיים שנילי • שיחה 16:42, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה רבה. דוד שי - שיחה 00:01, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- יש גם ערך בעברית - קאריסה. אני מקווה שהמפגש התקיים בנסיבות נעימות, הקאריסה קוצני מאוד. יוסאריאן • שיחה 20:14, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה רבה. דוד שי - שיחה 00:01, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- והפרח קריסה גדולת פרחים en: Carissa ממשפחת ההרדופיים שנילי • שיחה 16:42, 11 בדצמבר 2009 (IST)
החברים של דב ומוחמד
עריכהאת התמונה צילמתי בהפגנה של חד"ש שנערכה השבוע. את המגפון מחזיק ח"כ דב חנין, ומשמאלו ניצב ח"כ מוחמד ברכה. האם אתם מזהים מפגינים נוספים? דוד שי - שיחה 16:13, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- אאל"ט מימינו זה איימן עודה, מזכ"ל חד"ש.79.180.101.81 18:04, 11 בדצמבר 2009 (IST)
מציאת ערך בביולוגיה
עריכהיש מחלה כנראה זיהומית? המועברת ע"י וירוס הנמצאת רק בצמחים (יכול לעבור משיח לעץ וכד') הגורמת להם להשחים ולהרקיב. מהי שמה של מחלה זאת? תודה.Nimrod333 - שיחה 21:43, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- אולי שידפון, שיזפון, חילדון, או משהו דומה? Gidip - שיחה 00:05, 21 בדצמבר 2009 (IST)
אורות בשמי נורבגיה
עריכהמישהו יכול להסביר את התופעה של מערבולת אור בשמי נורבגיה? כי הסבר "ניסוי גרעיני רוסי כושל" לא באמת מסביר כלום. מה זאת התופעה המרהיבה הזאת? 79.176.61.224 21:50, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- בחדשות אמרו כי :"אין סיכוי שהניסוי הגיע עד לשם" , ושהם יכלו לעשות את הניסוי במקום אחר , וכנראה איזה שהיא גרסת כיסוי למשהו אחר . ואז בא הגנרל או משהו בסגנון של נורווגיה ואמר בנוגע לרוסיה , שאין ביכולתו להגיב על הנושא הזה עם הטיל החדשני של רוסיה והיה דיאלוג :"האם זה קשור לרוסיה ? - אנחנו לא יכולים להגיד את זה , תשלימו את זה אתם". באמת לא ברור העיניין. אך לי זה היה נראה כמו מקרן ענקי.Nimrod333 - שיחה 21:55, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי הארץ[4] הרוסים הודו שזה אכן ניסוי שנכשל. הידרו - שיחה 22:12, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה , מישהו יכול לספר על אודות הטיל החדשני הזה?Nimrod333 - שיחה 22:24, 11 בדצמבר 2009 (IST)
אמרתי שההסבר של "ניסוי גרעיני רוסי כושל" לא מסביר כלום. מה זה המערבולת הזאת?.. איך זה שאיזה טיל "כושל" יוצר אפקטים שנראים כמו מופע אור-קולי ביום העצמאות? 79.176.61.224 22:36, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- תסתכל בלינק של הידרו, יש שם סירטון שמסביר איך האפקט הזה קורה. תומר א. - שיחה 22:50, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- וגם מדובר על הטיל עצמו :"מדובר בשיגור טיל גרעיני מסוג "בולאווה". מדובר בטיל במשקל 37 טונות, המשוגר מצוללת ומסוגל לשאת כמה ראשי נפץ למרחק של עד 8,000 קילומטרים." וגם שמתי לב שאין הרבה ערכים על טילים אנא תירמו.Nimrod333 - שיחה 22:56, 11 בדצמבר 2009 (IST)
- רק הבהרה חשובה - לא ניסוי גרעיני! ניסוי שיגור של טיל, שמסוגל לשאת ראש נפץ גרעיני, וכמובן שלא נשא כזה. אין ניסויים גרעיניים קרקעיים או אטמוספיריים כבר משנות ה-60, אז נחתמה אמנה שאוסרת את הניסויים האלה, עקב הנשורת. הכימאי לינוס פאולינג קיבל פרס נובל לשלום על פעילותו בתחום. עדיין עושים ניסויים תת-מימיים (צרפת) או תת-קרקעיים (הודו, צפון קוריאה). הרוסים הודו בקיום ניסוי כושל של טיל Bulava באותו יום (היו לטיל כבר 14 ניסויים, מתוכם נכשלו 7-8), למרות שלא הודו בכך שמה שנראה בשמיים זה התוצאה של הניסוי. עופר קדם - שיחה 23:08, 11 בדצמבר 2009 (IST)
סקטה מסקוטה
עריכהנשאלתי מה זה - אני מבין שמדובר בסוג של תבלין? או שאולי בסוג של אבן מסוימת? לא ברור. מישהו מכיר את המושג ויכול לשפוך אור על העניין? אלדד • שיחה 13:01, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן תבלין , [[5]] מצאתי שזה בכלל שם אחר לאגוזי מוסקט טחונים\מגורדים - יש מידע פה על השימוש במזון [[6]].Nimrod333 - שיחה 13:12, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה רבה, מעניין. השאלה היא אם זה אכן שם אחר לאגוז מוסקט, או שלמישהו ידועה אינפורמציה אחרת. בכל מקרה - חן חן! אלדד • שיחה 13:25, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- וכמובן, שכחתי שאלה חשובה: מה מקור השם? האם מדובר בערבית? היו לי כמה השערות, אבל הן לא הובילו למשהו מסוים. אלדד • שיחה 13:27, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- אני לא בטוח אבל יכול להיות ספרדי\צרפתי מקור לטיני האומר "ריחני" או בכלל מזרחי לפי השימוש בתבלין המסויים הזה, אנא אם מישהו יכול לכוון.
ולפי השם זה נראה די דומה למילה מוסקט - שיש אגוז מוסקט שיכול אולי לאמת שמדובר בדבר.בבקשה אם מישהו מומחה תקן \ אשר.Nimrod333 - שיחה 13:30, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- יפה! לא חשבתי על זה, המילה דומה מאוד ל"מוסקט". תודה רבה! (צריך עדיין להמשיך בבירורים, אבל נתת לי קצה חוט). אלדד • שיחה 17:52, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- הכינוי מוסקט עצמו, מקורו בצרפתית. בנצי - שיחה 19:17, 12 בדצמבר 2009 (IST)\
- היום שאלתי את אימי , היא אמרה לי שהמילה סקטה - פירושו "חתוך" בלטינית וקשור גם כמובן לאנגלית "section", ומוסקט זה פשוט שם סוג האגוז שבא כנראה מצרפת במקור לטיני גם כן בפירושו "ריחני" (Musk) - כריח המושק. ופירוש כל השם זה :"ריחני חתוך".Nimrod333 - שיחה 22:17, 12 בדצמבר 2009 (IST)
ירח מנבא רעידות על פני כדור הארץ?
עריכהשלום , אתמול ראיתי תוכנית על הירח והשפעתו , עכשיו , מסופר על כך כשהירח במקום הכי קרוב לכדור הארץ - פריגיאה וכשהוא הכי רחוק - אפוגיאה הוא עושה השפעות של גרויטציה על כדור הארץ בכך שהוא עושה משחק משוך בחבל יחד עם השמש על כדור הארץ , וכך משפיע הגאות והשפל ועל הלוחות טקטוניים [[[:קובץ:Plate tectonics map.gif]]] , שגורמים לרעידות כדור הארץ והתפרצויות הרי געש על פני כדור הארץ , עכשיו האם אפשר לחזות כפי שכמה חזאיים חוזים רעידות \ התפרצויות הרי געש \ צונאמי ע"י מיקומו ומצבו של הירח ? מסופר על מקום בארגנטינה אם אני לא טועה שיש אמונה שאחרי שהירח במצב שלם האזרחים מחכים לרעידת אדמה. האם יש בכך אמת ? שע"י כך שהירח מלא או קרוב \ רחוק לכדור הארץ יש עליו השפעה על 9 לוחות הטקטוניים שלו ? Nimrod333 - שיחה 13:05, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- מחזור האפוגיאה ופריגיאה של הירח לא תואם למחזור מולד הירח. כשהירח מלא, אין זאת אומרת שהוא קרוב ביותר לכדור הארץ. לכן בכל מקרה אמונת המקומיים אינה מבוססת. דניאל ב. 13:18, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- לא הבנתה אותי נכון (שנובע מטעויות כתיב שלי , סליחה) , התכוונתי שהאם באחד מן המקרים האלה , 1 ) הירח מלא , 2)הירח קרוב \ רחוק לכדור ארץ , לא ביחד יש קשר לאירועים על פני כדור הארץ?Nimrod333 - שיחה 13:25, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- ירח מלא הוא אפקט אופטי בלבד, לא יכולה היות לו השפעה מהסוג שאתה מתאר. לקרבת הירח ויש השפעה על כוחות גאות ושפל, אך לא ידוע לי על השפעות טקטוניות שלהם. דניאל ב. 13:52, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- לפי מדענים יש גם אפקט של משיכה שבין הירח-כדור הארץ-השמש. שמשחקים ב"משיכה בחבל". שעשוי לפי מדענים לגרום לשינויים בלוחות הטקטוניים בכדור הארץ.Nimrod333 - שיחה 22:21, 12 בדצמבר 2009 (IST)
גבולות עוטף ירושלים
עריכההאם מישהו יודע לסמן את תוואי הגדר (לשם הכנת מפה)? אביעדוס • כ"ו בכסלו ה'תש"ע • 22:37, 12 בדצמבר 2009 (IST)
- פנה לעיר עמים ואולי הם יסכימו אפילו לתת מפה לשימוש חופשי. Ranbar - שיחה 16:28, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- המפה שאתה מחפש נמצאת כאן (באתר שלהם) Ranbar - שיחה 16:31, 13 בדצמבר 2009 (IST)
מה מותר לי לפי חוק לעשות?
עריכהישנו חוקר פרטי שמשלם לאנשים בגיל שלי בסביבה שלי לצלם אותי ברשות הרבים במצבים מביכים. הם אחר כך מפיצים את זה באינטרנט וזה פשוט בלתי נסבל כל מקום שאנשים מצלמים אותי עם הפלאפון. אני שם לב גם אם אני לא מסתכל ישירות. אני יוצא פחות מהבית, זה ממש שקוף שזה מצולם עם הפלאפון או מנשהו דומה ולא על ידי בעלי מקצוע. מה לעשות לפני שלא אוכל לצאת בכלל?
אני לא פרנואיד, נבדקתי אצל פסיכולוג
- פנה למשטרה. תומר א. - שיחה 08:59, 13 בדצמבר 2009 (IST)
תודה, אשמח לשמוע עוד העצות. בעיקר אשמח לקבל מדעי משפטי.
- ויקיפדיה אינה מקור לייעוץ משפטי. פנה לגורם מוסמך. דניאל ב. 11:35, 13 בדצמבר 2009 (IST)
א. אם את/ה סלבריטי - אין לי עיצה. אבל מומלץ לשכור איש/אשת יחסי ציבור.
ב. אם מדובר במעקב עקב סכסוך או מסיבה פלילית, עיין/י במאמרים חוק הגנת הפרטיות, ו-ההגנה על הפרטיות בנזיקין. אמנם הזכות לפרטיות היא בביתך ולא בסביבת הרבים, אך במקרים מיוחדים של הטרדה מאיימת יש מקום לפניה למשטרה ו/או לעו"ד.
כפי שצויין מעלי - אין באפשרותינו לייעץ מבחינה משפטית במקרים ספציפיים. ביכולתך לפנות למשטרה, לעורך דין או לסיוע משפטי. בהצלחה. Danny-w 14:10, 13 בדצמבר 2009 (IST)
כמה שאלות
עריכה1) אני רוצה לבנות מפסק שהפעיל אותו (לחיצת כפתור 1) הוא יכבא פלאפון 1 ויפעיל שני, איך עושים את זה?
2) איזה חומרים ברגעשיפעילו עליהם לחץ הם יתקופפו, איזה לא? הכוונה אלומיניום לא חוזר, מה כן?
נושא לא קשור - יש דרך לראות דרך קירות? (תחום רחב סרט)
כמות DNA בתא (גוף האדם)
עריכההאם יש שוני בכמות הDNA בתא בגוף בחלקים שונים של הגוף? אם כן מה ההבדל? איפה מוצאים מידע על זה?
- לא רק שבכל תאי הגוף יש פחות או יותר אותה כמות של DNA, בכל התאים בגוף ה-DNA זהה. יוצאים מן הכלל הם תאי דם אדומים שאינם נושאים DNA וכן תאי רבייה בהם יש רק חצי מכמות ה-DNA הרגילה (ראה/י מיוזה). דניאל ב. 11:33, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- שתי הדוגמאות נכונות, אם כי השניה צריכה לבוא ראשונה, בהיותה מובהקת יותר. תאי דם אדומים נוצרים מצויידים בגרעין, אבל מאבדים אותו בשלב הבוגר-בשל של חייהם כשהם נכנסים למערכת הדם ההיקפית. עובדה זו מאפשרת להם גמישות מספקת ע"מ להגיע לנימי הדם הדקים ביותר, שקוטרם כבר בסדר הגודל של הכדוריות עצמן. בנצי - שיחה 14:18, 13 בדצמבר 2009 (IST)
איפה אפשר לקנות Ninhydrin ?
עריכהחומו כימי לפיתוח טביעות אצבע (והאם זה חוקי להחזיק אותו ולהשתמש בו)
מגנט
עריכהאני רוצה לקחת מגנט/חומר ולגרום לו שניה למגנט שנייה ל. כמו במנופים שעובדים על מגנט.
איך אני עושה את זה? איך זה עובד? איפה קונים את זה? איך מרכיבים את זה?
- ראה את הערך אלקטרומגנט. eman • שיחה • ♥ 12:28, 13 בדצמבר 2009 (IST)
כלי תרגום אוטומטי
עריכהשלום לכל המומחים.
לא אחת אני נתקל בצורך לתרגם איזשהו ערך מאנגלית אבל אני מתאכזב מהתהליך שצריך להוסיף מחדש את כל הקישורים, התמונות, התבניות וכו'.
הייתי מאוד שמח שיהיה כלי כזה (אשמח לדעת שכבר יש) שאתה כותב מאיזה שפה ומאיזה ערך לתרגם והוא יוצר לך טקסט בעברית עם כל הקישורים (המסונכרנים כבר עם הקישורים המקבילים בעברית), התמונות וכד'. וכל מה שנשאר זה לעבור ולשפץ את התרגום ואם צריך גם להוסיף דברים שרלוונטיים רק בעברית.
תודה מראש --Inon - שיחה 11:46, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- מנוע התרגום של גוגל הוא אמנם לא מושלם, אבל הוא טוב, יעיל, ובחינם. ראה: [9].
- נכון מאוד. הבעיה היחידה היא שהתוצאה היא ב html ולא בויקית. (מאבד את כל היעילות) אבל תודה :) --Inon - שיחה 13:33, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- אם תבצע העתק-הדבק מתוך מסך העריכה תקבל גם את הסוגריים המרובעים ושאר התגים במקום. עם זאת, שימוש בתרגום מכונה ליצירת ערכים הוא רעיון רע מאוד שיש להמנע ממנו. התוצאה היא לרוב ערכים לשכתוב (או אף למחיקה מהירה). זהר דרוקמן - שלום עולמי 14:19, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- כמובן, אך ההפניות יהיו לערכים באנגלית. וגם לא בטוח שהתמונות הם מויקישיתוף כך שגם אותם יצטרכו להעלות. לגבי התוצאה - יש להשאיר את התוצאה במצב העריכה עד למעבר אנושי על התרגום. בנוסף תהיה תבנית מיוחדת לשם כך שתוסר רק לאחר שהתרגום יושלם במלואו. בקיצור אני עדיין חושב שזה רעיון לא רע. Inon - שיחה 14:36, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- תרגום מכונה שמועלה הנה (וגם לוויקיפדיה האנגלית, וכנראה עוד רבות אחרות) כפי שהוא - נמחק מיד. לא תהיה שום תבנית להשארת דברים כאלה במרחב הערכים. odedee • שיחה 14:42, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- כמובן, אך ההפניות יהיו לערכים באנגלית. וגם לא בטוח שהתמונות הם מויקישיתוף כך שגם אותם יצטרכו להעלות. לגבי התוצאה - יש להשאיר את התוצאה במצב העריכה עד למעבר אנושי על התרגום. בנוסף תהיה תבנית מיוחדת לשם כך שתוסר רק לאחר שהתרגום יושלם במלואו. בקיצור אני עדיין חושב שזה רעיון לא רע. Inon - שיחה 14:36, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- אם תבצע העתק-הדבק מתוך מסך העריכה תקבל גם את הסוגריים המרובעים ושאר התגים במקום. עם זאת, שימוש בתרגום מכונה ליצירת ערכים הוא רעיון רע מאוד שיש להמנע ממנו. התוצאה היא לרוב ערכים לשכתוב (או אף למחיקה מהירה). זהר דרוקמן - שלום עולמי 14:19, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- נכון מאוד. הבעיה היחידה היא שהתוצאה היא ב html ולא בויקית. (מאבד את כל היעילות) אבל תודה :) --Inon - שיחה 13:33, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- האם לתנינאים יש את עוצמת הנשיכה הגדולה ביותר מבין בעלי החיים שחיים כיום?
- האם זה נכון שכאשר לופתים/סוגרים את פיו של תנין (למשל בעזרת הזרועות) הוא לא יכול לפתוח אותו? (אלא יכול לפתוח את פיו רק כאשר לא מופעל עליו לחץ?)
בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 21:10, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- 1) נראה לי שכן אבל אני לא בטוח.
2) זרועות חזקות כן ולא למשך זמן(בשל החמקמקות של התנינים) , צריך לעטוף את הראש עם בד כלשהוא , חוט נוקשה(כן למרות שכח קטן יכול גם לעשות את העבודה , צריכים להיות זהירים - "Better safe then sorry") , או אפילו עם מכשירי מתכת כלשהם\מקלות(ממרחק) אם יש בסביבה שאפשר לסגור איתו את הפה. כל הלחצים הללו לא יאפשרו לתנין לפתוח את פיו. "Crocodiles can exert enormous pressure when closing their jaws, but the force for opening them is so weak, that an adhesive band is enough to keep a large crocodiles' jaw shut up. The powerful jaws can be extremely delicate, working like pencils, when removing offspring from the nest. Still, beware at the tail: it inflicts powerful blows. " - מתוך [[10]] , כמובן שבזמן שסוגרים את הפה של התנין צריך לקחת את הכי הרבה זהירות ולהביא כמה אנשי צוות שיעזרו בלסגור לו את הלסתות האימתניות והחזקות שלו וגם את הזנב ושאר הגוף -כי יש תנועה עם כח בלתי נלאה בתזוזה של התנין ,אם לא , סכנה גדולה תיפול עליו וגם על הצוות שלו אם הם לא יהיו זהירים מאד.Nimrod333 - שיחה 21:35, 13 בדצמבר 2009 (IST)
- זכור לי במטושטש משהו על מין של צב ים בעל נשיכה עוד יותר חזקה, אבל אני לא זוכר פרטים. יואלפ - שיחה 07:49, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- אכן יש צב ים שיכול כמעט להגיע לנשיכה של התנין אך לא במלואה. אכן הראו את זה בעבודות מלוכלכות - כשהוא עשה בדיקות לצבי הנחל הענקיים-שיכולים להוריד אצבעות בלי בעיה לפי המקצוען שבודק אותם.Nimrod333 - שיחה 10:03, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- עבודה מחקר מקיפה בנושא עוצמת נשיכה ערך ד"ר בריידי באר, עבודה שבוצעה בחסות נשיונל ג'יאוגרפיק. אינני זוכר אם אכן זהו תנין, ורצוי לפנות אליהם באתרם. שכחו להזכיר כאן את הצבוע, אחד מהנשכנים היותר בולטים. לגבי פתיחת לסתות סגורות: אכן, שרירי הפתיחה בלסתות תנין חלשות בהרבה בהשוואה לשרירי הסגירה שלהן. אבל אין זה פוטר, כמובן, מנקיטת אמצעי זהירות, כפי שתיאר זאת בצורה ציורית קודם, נמרוד. בנצי - שיחה 19:07, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- צריך לבדוק את העוצמה של האריה וההיפופוטם גם הם בין החזקים.Nimrod333 - שיחה 22:04, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- אם אני לא טועה לצבוע יש את הנשיכה החזקה ביותר. זאת לפי זכרוני מתוכנית בנשיונל ג'יאוגרפיק שעסקה בנושא- שלמרות שנראה שהלסת שלו לא גדולה במיוחד הי בנויה בצורה טובה ומלאת שרירים. ALPR - שיחה 22:28, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- ההיפופוטם אוכל כמה מאות אנשי שבט באפריקה כל שנה. גם את זה צריך לקחת בחשבון-הלסתות שלו די מלאות בשרירים לאמרות שהשיניים שלו לא הכי גדולות. לעומת זאת כתוב בערך צבוע - "בלסתות החזקות ביותר בין היונקים." מישהו יכול להביא אישור ממאמר\מחקר או את השידור מהתוכנית הספציפית הזאת שראיתם ?.Nimrod333 - שיחה 22:30, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- ההיפופוטם לא אוכל אדם אלא פשוט רומס ברגליו כל מה שנקרה בדרכו, כפריים ותיירים כאחד. Ranbar - שיחה 09:20, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- היו סיפורים שהוא אכל רגליים של אנשים בנהר כשהם לא שמו לב כשהוא שם והרגיזו אותו בלי שהתכוונו. היפופוטם יכול להפוך לאגרסיבי גם עם פיו. הנה הלסתות שלו [[11]] ופה אוכל תנין די מדהים שהוא יכול לבלוע כזה דבר[[12]]Nimrod333 - שיחה 10:43, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- קצת סדר ויתר דיוק , לא יזיקו. היפו אינו אוכל אדם כי איננו טורף, בדר"כ. אבל, הוא מאוד רגיש לחדירה לטריטוריה שלו, וכשהדבר קורה, הוא מגיב בתוקפנות רבה ובזריזות מפתיעה. כך גם כאשר יצור כלשהו (להוציא פיל) עומד בדרכו חזרה לנהר, לאחר אכילת לילה, או כאשר מתקרבים לאם עם גור. הכוח בלסתותיו של היפו הוא עצום, והוא מסוגל לחתוך תנין לשניים, תופעה שנצפתה לא אחת. לכן הוא כה מסוכן לאדם - גוף האדם הוא כה פגיע באופן יחסי, והיפו מאויים יכול לחולל שמות בו ובסירתו. הוא גם לא אוכל תנינים לארוחת בוקר, למרות מה שלכאורה נראה בתמונה של נמרוד. זה נראה יותר כמו תנין שנקלע למקום הלא נכון, ועומד לסיים את הקריירה שלו בשני חלקים. אני חוזר ומציין את מה שאמרתי בתשובתי הקודמת לגבי מחקרו המקיף של ד"ר באר מנשיונל ג'יאוגרפיק, וגם את האפשרות לפנות אליהם לפרטים נוספים ומאמרים רלוונטיים. כמה מאיתנו, כלומר מבין אלה שהגיבו כאן, ראו את תיעוד הדברים בתוכניות TV של נשיונל ג'יאוגרפיק. אינני זוכר לגבי היפו, אבל צבוע עולה בבירור על אריה או כל יצור יבשתי אחר. לא הגודל קובע, אלא מבנה הלסת שלו ומבנה שרירי הכתף הייחודיים שלו, המאפשרים לו ליצור מנוף עם מומנט מספיק חזק כדי לבקע עצם. דומני שרק תנינים עולים עליו, מלבד גאביאל (תמונת הלסת שלו מסבירה למה). בנצי - שיחה 15:45, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה לכולכם על התשובות. בקשר להיפופוטם, מדובר בחייה צמחונית, לסתותיו יכולות לנשוך אבל לא בשביל לאכול בשר. זכורה לי גם התוכנית מנשיונל גאוגרפיק ונראה לי שבה זכה התנין. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:16, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- אם תשים לב, רמזתי בתשובתי הקודמת על כך שזו חיה צמחונית, בדר"כ. כלומר, יש מקרים יוצאים מהכלל. בנסיבות מיוחדות, בשל תפריט דל בחלבונים כנראה, נצפו היפופוטמים לוכדים צבאים ואוכלים את בשרם. מין סטיה דיאטטית שכזו. בנצי - שיחה 22:20, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- גם אני ציינתי את זה ואמרתי שרק אם מעצבנים את החיה הזאת בטריטוריה שלה היא כנראה כמו רוב החיות תנסה לתקוף(או אפילו לקרוא לחברים שלה).Nimrod333 - שיחה 01:21, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- קראתי על זה מאמר בנשיונל ג'יאוגרפיק, להיפופוטם יש את עוצמת הנשיכה הכי חזקה בטבע. 2 טון מכל לסת. זה יכול לקרוע את רוב השחפ"צים. (חוץ מהיקרים והאיכותיים ביותר). ―אנונימי לא חתם
- א. זה יהיה מאוד נחמד, ומאוד מעניין, אם גם תציין את מס' הגליון ומועד יציאתו. יהיו פה כמה שישמחו לקרוא את המאמר. תודה. ב. בטבע ? גם בים ? בדקו שם גם פילים ? קטלנים ? ראשתנים ? בנצי - שיחה 12:02, 24 בדצמבר 2009 (IST)
- בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:13, 25 בדצמבר 2009 (IST)
- אם תשים לב, רמזתי בתשובתי הקודמת על כך שזו חיה צמחונית, בדר"כ. כלומר, יש מקרים יוצאים מהכלל. בנסיבות מיוחדות, בשל תפריט דל בחלבונים כנראה, נצפו היפופוטמים לוכדים צבאים ואוכלים את בשרם. מין סטיה דיאטטית שכזו. בנצי - שיחה 22:20, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- תודה לכולכם על התשובות. בקשר להיפופוטם, מדובר בחייה צמחונית, לסתותיו יכולות לנשוך אבל לא בשביל לאכול בשר. זכורה לי גם התוכנית מנשיונל גאוגרפיק ונראה לי שבה זכה התנין. בברכה, MathKnight הגותי (שיחה) 20:16, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- קצת סדר ויתר דיוק , לא יזיקו. היפו אינו אוכל אדם כי איננו טורף, בדר"כ. אבל, הוא מאוד רגיש לחדירה לטריטוריה שלו, וכשהדבר קורה, הוא מגיב בתוקפנות רבה ובזריזות מפתיעה. כך גם כאשר יצור כלשהו (להוציא פיל) עומד בדרכו חזרה לנהר, לאחר אכילת לילה, או כאשר מתקרבים לאם עם גור. הכוח בלסתותיו של היפו הוא עצום, והוא מסוגל לחתוך תנין לשניים, תופעה שנצפתה לא אחת. לכן הוא כה מסוכן לאדם - גוף האדם הוא כה פגיע באופן יחסי, והיפו מאויים יכול לחולל שמות בו ובסירתו. הוא גם לא אוכל תנינים לארוחת בוקר, למרות מה שלכאורה נראה בתמונה של נמרוד. זה נראה יותר כמו תנין שנקלע למקום הלא נכון, ועומד לסיים את הקריירה שלו בשני חלקים. אני חוזר ומציין את מה שאמרתי בתשובתי הקודמת לגבי מחקרו המקיף של ד"ר באר מנשיונל ג'יאוגרפיק, וגם את האפשרות לפנות אליהם לפרטים נוספים ומאמרים רלוונטיים. כמה מאיתנו, כלומר מבין אלה שהגיבו כאן, ראו את תיעוד הדברים בתוכניות TV של נשיונל ג'יאוגרפיק. אינני זוכר לגבי היפו, אבל צבוע עולה בבירור על אריה או כל יצור יבשתי אחר. לא הגודל קובע, אלא מבנה הלסת שלו ומבנה שרירי הכתף הייחודיים שלו, המאפשרים לו ליצור מנוף עם מומנט מספיק חזק כדי לבקע עצם. דומני שרק תנינים עולים עליו, מלבד גאביאל (תמונת הלסת שלו מסבירה למה). בנצי - שיחה 15:45, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- היו סיפורים שהוא אכל רגליים של אנשים בנהר כשהם לא שמו לב כשהוא שם והרגיזו אותו בלי שהתכוונו. היפופוטם יכול להפוך לאגרסיבי גם עם פיו. הנה הלסתות שלו [[11]] ופה אוכל תנין די מדהים שהוא יכול לבלוע כזה דבר[[12]]Nimrod333 - שיחה 10:43, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- ההיפופוטם לא אוכל אדם אלא פשוט רומס ברגליו כל מה שנקרה בדרכו, כפריים ותיירים כאחד. Ranbar - שיחה 09:20, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- ההיפופוטם אוכל כמה מאות אנשי שבט באפריקה כל שנה. גם את זה צריך לקחת בחשבון-הלסתות שלו די מלאות בשרירים לאמרות שהשיניים שלו לא הכי גדולות. לעומת זאת כתוב בערך צבוע - "בלסתות החזקות ביותר בין היונקים." מישהו יכול להביא אישור ממאמר\מחקר או את השידור מהתוכנית הספציפית הזאת שראיתם ?.Nimrod333 - שיחה 22:30, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- אם אני לא טועה לצבוע יש את הנשיכה החזקה ביותר. זאת לפי זכרוני מתוכנית בנשיונל ג'יאוגרפיק שעסקה בנושא- שלמרות שנראה שהלסת שלו לא גדולה במיוחד הי בנויה בצורה טובה ומלאת שרירים. ALPR - שיחה 22:28, 14 בדצמבר 2009 (IST)
עייפות
עריכההאם אצל מתבגרים בגילאים 13-15 שמתחילים לשתות קפה, נהיים יותר עייפים מילדים אחרים בגיליהם שלא שותים?
אם איש ששותה קפה בגיל יותר מוקדם מאיש אחר יהיה איש יותר עייף ממנו בעתיד?
ובעצם, האם שתיית קפה אצל מתבגרים משפיעה על עייפות?
77.126.216.9 19:23, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- בנוגע לשאלה ה3 שלך , שתיית קפה משפיעה על כל הגילאים בקשר לעייפות לרוב ע"י הסוכר הרב הנמצא בקפה לרוב.Nimrod333 - שיחה 22:26, 14 בדצמבר 2009 (IST)
- אז אתה בעצם אומר שאם אני אשתה קפה בלי סוכר אני לא אהיה עייף ככה? 77.126.216.9 20:12, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- כן , חלק מהעייפות נובעת מהסוכר בקפה. נראה לי שיש גם תופעת אפטר-אפקט עם הקפאין.Nimrod333 - שיחה 20:35, 15 בדצמבר 2009 (IST)
Beep
עריכהאיך עובד ה-beep שהמחשב משמיע גם כשהרמקולים מכובים (ליודעי C#, נסו Console.Beep(1000, 100);). תודה, 16:26, 15 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- יש רמקול (המכונה ביפר) בתוך המארז, לפעמים אף כחלק מהלוח אם. שמוליק - שיחה 16:41, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- אם כבר יש רמקול, אז בשביל מה צריך לקנות רמקולים נוספים? 00:16, 16 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- משום שהרמקול הזה מאוד בסיסי: הוא יכול להשמיע רק צליל אחד בכל פעם ועוצמת הצליל לא ניתנת לשינוי (אאל"ט). נסה לשחק פעם באחד המשחקים הישנים בדוס ותבין למה אני מתכוון. 89.138.182.132 00:49, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- אם כבר יש רמקול, אז בשביל מה צריך לקנות רמקולים נוספים? 00:16, 16 בדצמבר 2009 (IST) ―אנונימי לא חתם
- הרמקול הזה נקרא גם PC Speaker. 93.172.45.221 12:43, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- ומכונה בהומור PC squeaker אילן שמעוני - שיחה 15:22, 18 בדצמבר 2009 (IST)
- ואפשר לכבות גם את זה, נסה בגוגל. 93.173.26.186 21:08, 26 בדצמבר 2009 (IST)
זיהוי המקרה
עריכהמתישהו לפני שנת 1996, הלכה לאיבוד במהלך טיול בארה"ב נערה כבת 15 מאחת החסידויות מברוקלין. היא הלכה לאיבוד על הגבול בין קונטיקט למסצ'וסטס. היא נמצאה כעבור יומיים. אני מחפשת עוד פרטים- מה בדיוק קרה, מתי וכו'... ―אנונימי לא חתם
- אאל"ט, בשנת 1995 הוציאה מקהלת פרחי מיאמי אלבום בשם "One By One" שאחד השירים בו (חסדי ה' כי לא תמנו) הופיע בהשראת המעשה, כפי שהם מספרים תוך כדי השיר. Rex - שיחה 11:36, 16 בדצמבר 2009 (IST)
שלומיאל
עריכהשלום היום ברדיו היה אבשלום קור ודיבר על מקור השם שלומיאל - אמר שיש לו מקור יידישי האומר :"ביש מזל" ופירוש עברי "לא יעיל" . עכשיו הוא דיבר שהשם שלילי בגלל שהעמים הפכו אותו למעשה אחד כזה. ובמקור זהו שם מאד מכבד כי שלומיאל היה הנשיא ה5 בשבט שמעון. האם יש לשם הזה עוד מקור שהופך אותו דווקא לחיובי?Nimrod333 - שיחה 20:32, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- איך שהזמנים משתנים. יתכן ששלומיאל התגלגל בהשראת שלימזל. התוכל להיזכר בהסברו המלא של ד"ר קור, לפחות כדי לצנן את ההתלהבות . בנצי - שיחה 22:12, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- כן הוא דיבר גם על התגלגלות השלימזל שהזכרתה על זה שזה פעם היה מזל שלם-שלימזל בארמית וגרסה אחרת_ לשלא-עם-מזל הלחם עיברי שעבר בהגיה יידישית לשלימזל. וגם את האימרה :"שלומיאל הוא המלצר שצלחת המרק הרותח נפלה מידו , והשלימזל הוא זה שהמקר נשפך עליו" וקצת צחק וזהו למען האמת הוא לא דיבר עוד על למה השם הזה היה חיובי בעבר. וזה מה שאני שואל פה , האם יש עוד פעמים בהיסטוריה ששלומיאל היה שם מכבד וחיובי?Nimrod333 - שיחה 01:16, 16 בדצמבר 2009 (IST)
מחשב
עריכהקניתי מחשב חדש והיו בו שני כוננים: אחד C שתפס את רוב המקום והיה עוד כונן אחד שהנפח שלו היה קטן מאחד ג'יגה. אפשר לבטל את הכונן הקטן ולהעביר את המקום לC או שיש לכוןנן זה תפקיד? 89.138.164.130 20:37, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- תלוי מה התוכן שלו. מתניה • שיחה 20:39, 15 בדצמבר 2009 (IST)
- המחשב הוא של חבר שלי והוא מחק את הכונן הזה, אמרתי לו שזה כונן מערכת ושאסור למחוק אותו ולא ידעתי להגיד לו האם זה יעשה בעיות. אגב אני לומד C# במסגרת בית הספר ורציתי להרחיב בנושא, מישהו יכול להמליץ לי על מדריך בעברית? תודה מראש. 89.138.164.130 23:02, 15 בדצמבר 2009 (IST)
זיהוי תוכנית
עריכהמהו שמה של תוכנית קומית בריטית ששודרה בערוץ 1 בשנות התשעים בה מככבים שני צעירים שלומיאלים, ששמו של האחד היה, כמדומני, פרנק? תודה מראש, משה.
זיכרון חיסוני
עריכההאם בכל המחלות- ויראליות ובקטריאליות, שהגוף חלה בהם נשאר זיכרון חיסוני? ז"א- אם הגוף ידבק בהם שוב, האדם יחלה? וספציפית: אם אדם (מבוגר) חלה בחזרת הוא יוכל להדבק בזה שוב? רחלי.
- מתוך הערך מערכת החיסון - ”אחד ממאפייניה הבולטים והחשובים של מערכת החיסון, לצד יכולתה לזהות במדויק מספר עצום של פתוגנים, הוא הזיכרון החיסוני. חשיפה של מערכת החיסון לגורם זר או לפתוגן עימו היא התמודדה בעבר, מעוררת תגובת זיכרון (Memory Response), המתאפיינת במהירות גבוהה יותר ובעוצמה חזקה יותר. תגובת הזיכרון מאפשרת למערכת החיסון לפעול ביתר נמרצות כנגד הפתוגן, לסלקו ביעילות ולמנוע התפתחות מחלה.” לפעמים די בכך למנוע השנות המחלה. וראי גם חזרת (מחלה)#חיסון.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
שנילי • שיחה 13:51, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- רק יש לשים לב שפעמים שמחלות מסויימות מופיעות בגרסאות ויראליות שונות, כדוגמת שפעת, כך שחיסון מפני זן אחד של וירוס אינו הופך את המחוסן עמיד בפני זן אחר. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:06, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- ליתר דיוק, האבולוציה של נגיף השפעת מהירה מדי. כלומר, עד שהזכרון החיסוני האנושי, לצורך דוגמא, מוכן למפגש הבא, הנגיף מקדים אותו, והוא כבר שונה במידה מספקת כדי שלא יזוהה, או שלא יזוהה באופן יעיל דיו. בנצי - שיחה 02:31, 17 בדצמבר 2009 (IST)
- רק יש לשים לב שפעמים שמחלות מסויימות מופיעות בגרסאות ויראליות שונות, כדוגמת שפעת, כך שחיסון מפני זן אחד של וירוס אינו הופך את המחוסן עמיד בפני זן אחר. גוונא + שיחה + אין לנו פורטל הלכה! 23:06, 16 בדצמבר 2009 (IST)
תדר בזרם חשמלי
עריכההאם לזרם ישר ישנה תדירות ? הרי היא בעצם גל אלקטרומגנטי 79.182.39.89 12:44, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- תדירות יש לכל דבר שחוזר על עצמו. זרם ישר הוא קבוע ולכן אין לו תדירות או שתדירותו 0. זרם הוא לא גל אלקטרומגנטי. זרם חילופין יוצר שדה אלקטרומגנטי. Setreset - שיחה 16:35, 16 בדצמבר 2009 (IST)
האם למחשבים יש אינטילגנציה?
עריכהאני חיפשתי את השאלה באתר ולא מצאתי, תוכלו להסביר לי על אופי המחשב ואם יש לו אינטילגנציה? ―אנונימי לא חתם
- לא במובן שאינטליגנציה מוגדרת אצל בני אדם. בכל מקרה נכון לימינו המחשב הוא מכונה, משוכללת ככל שתהיה,מוגבלת להוראות הנמצאות במרכיביה. ראו גם מבחן טיורינג. שנילי • שיחה 13:56, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- ומשום כך מדברים על תחום הנקרא בינה מלאכותית. בנצי - שיחה 02:27, 17 בדצמבר 2009 (IST)
- תשאל גם האם לרשת יש אינטליגנציה ?212.179.22.123 07:19, 17 בדצמבר 2009 (IST)
- הרשת, או ליתר דיוק המרשתת (Network), אינה דוגמא טובה לצורך העניין, משום שאופן התנהגותה שונה באופן בסיסי, מזה של מעבד המבוסס על מבנה כזה או אחר. הבעיה היא בהתייחסות לאופן קבלת ההחלטות וסוג הבעיות (או החוויות) עליהן צריך לקבל החלטה. אלה שונים בשניהם, ושונים ביחס למוח האדם, כדוגמא. בנצי - שיחה 12:33, 17 בדצמבר 2009 (IST)
- נראה לי שזה קצת דומה לנשמות , רק שמחשבים לא יודעים עליהם , הומור .212.179.22.123 00:38, 18 בדצמבר 2009 (IST)
- הרשת, או ליתר דיוק המרשתת (Network), אינה דוגמא טובה לצורך העניין, משום שאופן התנהגותה שונה באופן בסיסי, מזה של מעבד המבוסס על מבנה כזה או אחר. הבעיה היא בהתייחסות לאופן קבלת ההחלטות וסוג הבעיות (או החוויות) עליהן צריך לקבל החלטה. אלה שונים בשניהם, ושונים ביחס למוח האדם, כדוגמא. בנצי - שיחה 12:33, 17 בדצמבר 2009 (IST)
- תשאל גם האם לרשת יש אינטליגנציה ?212.179.22.123 07:19, 17 בדצמבר 2009 (IST)
- ומשום כך מדברים על תחום הנקרא בינה מלאכותית. בנצי - שיחה 02:27, 17 בדצמבר 2009 (IST)
- האם יש באמת הבדל (חוץ מזה שזה מלאכותי) , והאם יהיה הבדל בעתיד?[[17]]Nimrod333 - שיחה 08:53, 18 בדצמבר 2009 (IST)
השאלה היא שאלה עמוקה, המערבת נושאים פילוסופיים ומדעיים מתחומים מגוונים. מספר תשובות אפשריות ניתנו, ואין תשובה אחידה. שני מקומות שכדאי לעיין בהם הם הספר "נפש, מוח ומדע" של ג'ון סרל שם ניתן משל החדר הסיני והספר "גדל, אשר, באך" של דאגלס הופשטטר. אלמוג 09:19, 18 בדצמבר 2009 (IST)
כדורים אדומים תלויים בכבלי המתח הגבוה???!!!! אפשר הסבר?
עריכה85.64.137.227 22:59, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- זה כדי שטייסים יוכלו להבחין בכבלים ולא יתנגשו בהם. חובבשירה - שיחה 23:03, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- בעיקר מטוסי ריסוס מנמיכי טוס. שנילי • שיחה 23:23, 16 בדצמבר 2009 (IST)
- יש לכדורים האלה שם? איך המתקינים שלהם קוראים להם? מתיישר - שיחה 16:09, 21 בדצמבר 2009 (IST)
- בעיקר מטוסי ריסוס מנמיכי טוס. שנילי • שיחה 23:23, 16 בדצמבר 2009 (IST)
ורד שחור
עריכהשלום, הייתי רוצה להכין ורד שחור לבד בבית, ולפי מה שמצאתי באינטרנט צריך לשים ורד לבן באגרטל שבו מים מעורבבים עם צבע שחור. עכשיו, השאלה היא מאיפה אני משיגה צבע (מאכל?) שחור, או כל צבע אחר שיכול לצבוע את הוורד בשחור. חשבתי אולי לשים צבע מאכל כחול בכמות גדולה, אבל לדעתי זה ייצא כחול כהה מאוד ולא כחול על גבול השחור. שמעתי גם על משהו עם לתלות ורד אדום מעל אמוניה או משהו כזה, אני אשמח אם תסבירו גם את השיטה הזאת. אז - איך אני צובעת ורד בשחור? ―אנונימי לא חתם