ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 271

דפי ארכיון של הכה את המומחה
ארכיון כללי
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
11	12	13	14	15	16	17	18	19	20
21	22	23	24	25	26	27	28	29	30
31	32	33	34	35	36	37	38	39	40
41	42	43	44	45	46	47	48	49	50
51	52	53	54	55	56	57	58	59	60
61	62	63	64	65	66	67	68	69	70
71	72	73	74	75	76	77	78	79	80
81	82	83	84	85	86	87	88	89	90
91	92	93	94	95	96	97	98	99	100
101	102	103	104	105	106	107	108	109	110
111	112	113	114	115	116	117	118	119	120
121	122	123	124	125	126	127	128	129	130
131	132	133	134	135	136	137	138	139	140
141	142	143	144	145	146	147	148	149	150
151	152	153	154	155	156	157	158	159	160
161	162	163	164	165	166	167	168	169	170
171	172	173	174	175	176	177	178	179	180
181	182	183	184	185	186	187	188	189	190
191	192	193	194	195	196	197	198	199	200
201	202	203	204	205	206	207	208	209	210
211	212	213	214	215	216	217	218	219	220
221	222	223	224	225	226	227	228	229	230
231	232	233	234	235	236	237	238	239	240
241	242	243	244	245	246	247	248	249	250
251	252	253	254	255	256	257	258	259	260
261	262	263	264	265	266	267	268	269	270
271	272	273	274	275	276	277	278	279	280
281	282	283	284	285	286	287	288	289	290
291	292	293	294	295	296	297	298	299	300
301	302	303	304	305	306	307	308	309	310
311	312	313	314	315	316	317	318	319	320
321	322	323	324	325	326	327	328	329	330
331	332	333	334	335	336	337	338	339	340
ארכיון מתמטיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פיזיקה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון ביולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
ארכיון פסיכולוגיה
1	2	3	4	5	6	7	8	9	10

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

למה יש נשים גרושות שנשארות עם שם המשפחה של הבעל?

מה ההסבר של התופעה הזאת? האם היא נפוצה יותר בקרב דתיים או חרדים? ולמה?--192.114.7.2 19:22, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

זה לא קשור לדתיות, זה קשור לילדים - אימהות רוצות לשאת אותו שם משפחה כמו ילדיהן ונכדיהן. בברכה. ליש - שיחה 19:24, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

גם זה וגם - אדם יוצר קשרים כל העת, אשה שרבים מחבריה מכירים אותה בשם משפחתו של הבעל והתגרשה, לא צריכה להפסיד את שמה (המותג שלה) וללכת לעדכן את כל העולם ואשתו על שינויים. השם שלה אינו שייך לבעלה והיא עשויה לרצות להמשיך להשתמש בו. ביקורת - שיחה 21:56, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

הםם, ביקורת. אם כך, אז למה היא הסכימה לקבל את שמו כשהתחתנו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:58, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

יפה אמרת. אבל בכל זאת יש הבדל בין אירוע חגיגי של חתונה שבחלקו הוא השקת מותג חדש "משפחת ..." לבין גירושין שאנשים לא רצים לספר התגרשתי, החלפתי שם, החלפתי כתובת וכו' נת קייק - שיחה 22:04, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

אולי יש בזה משהו. אבל אני לא הייתי מחפש אישה חדשה ואומר לבחורה ששם משפחתי נשאר מאישה קודמת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:08, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

נשים גרושות שפיתחו קריירה כשנשאו את שם הבעל קשה לחזור לשם הנעורים, זה כמו מוניטין. שנילי - שיחה 22:12, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

וכשיתחתנו שוב? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:18, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

או תשאנה שני שמות או תשארנה עם כל שם שיתאים להם. שנילי - שיחה 23:04, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

לא שאלתי כדי לדעת מה היא אמורה לעשות. זה מובן מאליו. אלא שאלה רטורית כדי להראות את הבעייתוית בהסבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:08, 10 באוגוסט 2017 (IDT)

אמנם הבדיחה אומרת שמוחה של האישה הוא הדבר המהיר בטבע, אך אני חושב שגם אישה, כשהיא מתגרשת, לא חושבת לעצמה מה תעשה בנישואיה הבאים (אם יגיעו) Eyalweyalw - שיחה 12:09, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

השאלה מניחה ששמירה על שם או החלפתו היא עניין של "נשים" ולא של כל אישה על פי שיקוליה (גם אם יש שיקולים שחוזרים על עצמם בקרב נשים רבות). היא גם מניחה ששם המשפחה הוא "של הבעל" ולא של האישה. על שני הדברים אפשר לחלוק, כמובן. זה די משעשע, כשחושבים על זה: קודם יש ציפייה חברתית שהאישה תשנה את שמה ותאמץ לעצמה שם חדש רק כי היא נישאה. אחר כך יש הפתעה (ששאלת השואל/ת משקפת אותה, בין אם השואל/ת שותף/פה לציפייה בין אם לאו) שהאישה אכן אמצה לעצמה את הזהות של השם ואינה משנה אותו נוכח גירושין. החברה מצפה שנשים תשננה את שמן לפי השתייכותן לגברים. (בנישואין חד-מיניים אף אחד לא מצפה להחלפת שם). או לחלופין - השם הוא של הגבר. האישה מחזיקה בו בהשאלה לטווח ארוך. הוי.YR on wiki - שיחה 13:01, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

התייחסות ביקורתית לאתאיזם בכתבים איסלאמיים של עד המאה ה-19

מישהו נתקל בהתייחסות ביקורתית לכפירה (שרכ - شرك) ספציפית מהסוגים השונים של אתאיזם, בכתבים איסלאמיים של עד המאה ה-19? חיפשתי בגוגל לגבי Ibn-Arabi, Al-Ma'ari, וכן גם לגבי זרם המועתזילה אבל לא מצאתי משהו ספציפי לגבי אתאיזם, אולי הייתה התייחסות כזו מזרמים אחרים. Ben-Yeudith 11:30, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

Ibn ʿAbd al-Wahhab considered his movement ...He also denounced popular beliefs as polytheism (shirk), כך הויקי באנגלית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 13:11, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

זה לא עוסק באתאיזם. Ben-Yeudith

https://www.reddit.com/r/atheism/

שרכ הוא 'שיתוף', לא בדיוק במובן היהודי, אבל קצת דומה, לכן לא סביר בעיני שאתאיזם ייכלל בו. לעצם השאלה, לא יודע. אולי בעלי הידע באסלאםקובץ על יד, סיון_ל, מלא כל הארץ כבודי, Tshuva, Yoelpiccolo31, amikamraz, Eldad, בן עדריאל, oz1988, ויקי4800, Ommnia, מגבל ‏ אחרים עסקו בנושא האתאיזם באסלאם. ודרך אגם לאבן ערבי יש ערך בוויקיפדיה העברית. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באב ה'תשע"ז • 23:26, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

שלמה דב גויטיין מגדיר את شرك ("שרכ", שיתוף) כך: "שיתוף ('שרכ') הוא המונח המוסלמי לעבודת אלים רבים, כלומר, לשיתוף אל לאללה היחיד." לפי הגדרה זו של המונח, הוא אינו מתייחס לאתאיזם, אלא לאמונה דתית מסוג אחר. Amikamraz - שיחה 23:50, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

כמו עמי. אך אדגיש כי השרכ של המועתזילה הוא הורחב גם בעבודה שאינה לשם שמים (שמכוון גם לכבוד וכד'). זה רווח מאוד באסכולה זו ובענפיה. דבר זה הותאם בהמשך גם למובן היהודי בספר חובות הלבבות (בשער ייחוד המעשה, פעמים רבות). קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 00:24, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

אז לא שרכ, מונח אחר

אולי זנדקה (زندقة). אולי נתקלתם בספרות בהתייחסות לאתאיזם בהקשר זה? כל המלצה על ספרות לבדיקה תתקבל בברכה. Ben-Yeudith 03:16, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

יש שני מונחים מודרניים מקובלים: إِلحاد ו-لادينية שמתייחסים לאתיאיזם. אפשר לקרוא את הפרק על אתאיזם בעולם האסלאם פה ואת הערך mulhid באנציקלופדיה של האסלאם. סיון ל - שיחה 07:55, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה סיון, הקישור השני לא עובד והעתקה שלו מקוד המקור מביאה אותי לגוגל. בבקשה תיצרי אותו מחדש לדף שאליו התכוונת. Ben-Yeudith 08:21, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

עדכנתי את הקישור. סיון ל - שיחה 14:08, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

אקורד G בגיטרה

מה זה אקורד G? בחלק מהמקומות אומרים שזה ככה ובחלק שזה ככה. למי להאמין? 213.55.176.176 23:16, 11 באוגוסט 2017 (IDT)

שתי הצורות נכונות. אתה פשוט יכול לבחור איזה תו להדגיש יותר: B (סי) או D (רה). נסה את שתיהן ובחר את זו שנשמעת לך יפה יותר. Liad Malone - שיחה 01:18, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

טריק מלוכלך לגיטריסטים עצלנים: קל מאוד להשתיק את ה-G של המיתר הגבוה בעזרת החלק הפנימי של כף היד, ו/או להשתיק את מיתר 2 בשינוי זעיר של זווית האצבע שלוחצת על G במיתר הנמוך. באופן כזה ניתן לנגן אקורד G עם שתי אצבעות או אפילו אצבע אחת בלבד! שימושי ביחוד למעברי אקורדים מהירים. בנוסף אני מציע לתרגל אצבוע של אקורד G (בגרסת שלוש האצבעות) עם אצבעות 2,3,4 במקום 1,2,3 לטובת מעבר פשוט יותר לאקורד C. לכאורה זה מצריך פרישה קשה בין אצבעות 3 ו-4, אבל בשילוב עם הטריק שלמעלה אין בעיה. ניתן גם לנגן את גרסת ארבע האצבעות של G עם אצבעות 2,3,4 בשילוב עם השתקת המיתר הגבוה ו/או השתקת מיתר 2 כנ"ל. שימוש בכל הוריאציות האלו בהתאם לצרכים הופך את G לאחד האקורדים הקלים והמהנים בגיטרה. H. sapiens - שיחה 12:09, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה, נהדר ונפלא. לשואל השאלה: אקורד G, הידוע בשמו סול מז'ור, הוא אקורד מז'ורי משולש שהצליל הבסיסי שלו הוא G או סול. הצלילים באקורד הם סול, סי ורה. בצורות שהפנית אליהן יש הכפלה של הצלילים האלה. בצורה הראשונה סי מופיע פעמיים וסול שלוש - סול-סי-רה-סול-סי-סול ובצורה השנייה רה פעמיים במקום סי - סול-סי-רה-סול-רה-סול. אנבה - שיחה 16:49, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מה הטעם בחיים ללא מודעות?

רוב מוחלט של צורות החיים בעולם לא מודעות לקיום של עצמן- חיידקים, נגיפים, יצורים מיקרוסקופיים למיניהם, ואפילו מאות מיליוני מיני החרקים, פרוקי הרגליים למיניהם, הרכיכות, יצורי הים הפרימיטיביים למיניהם- כל אלה הם די "חסרי שכל", המודעות שלהם לעצמם ולעולם היא מוגבלת ביותר, אם בכלל. אין להם מחשבות, רגשות, הם לא חווים הנאה. הם פועלים אך ורק בצורה אינסטינקטיבית נטו, כמו תוכנת מחשב שתוכנתה לעשות אך ורק פעולות XYZ.

השאלה שלי היא מה ערכם של חיים כאלה? במה חיים של מדוזה שונים מ"חיים" של סלע, או עדיפים עליהם או שווים יותר?--185.149.255.106 13:46, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

זאת שאלה מאוד פילוסופית. אתה מניח שערכם של חיים תלויים במודעות לקיום. האם אדם שעקב פגיעה מוחית מאבד את ההכרה, אז חייו מאבדים כל ערך? כנראה שלא. אנו כחברה מתקשים מאוד במתן המתות חסד לחולים חסרי הרכה. אתה מנסה למצוא נוסחה לפיה אתה יודע להעריך חיים של חד תאי ביחס לסלע או לכלב, נכון? אני לא מאמין שדבר זה אפשרי כיוון הערכה היא סובייקטיבית. לדגומה, העצם הדומם שהוא חלון של הבית שלי מבחנתי בעל ערך נעלה ביחס לחתול ביתי של אדם זר לחלוטין. אדם אחר יכול לשפוט אחרת. אתה במבקש למצוא הבחנה ערכית בית תגובות כימיות בחד תאי חי, שיבדילו אותו מתגובות כימיות במבחנה שבה החומר לא חי. אני אישית לא חושב שאפשר לענות על השאלה באופן חד וחלק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:32, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

מי אמר שלחיים מכל סוג יש ערך? לגבי עדיף או לא, אמר החכם באדם ”יוסיף דעת יוסיף מכאוב”. • צִבְיָה • שיחה • כ' באב ה'תשע"ז 20:23, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

הא, זה כבר קל. הקישור חיים הוא כחול ולכן לחיים יש ערך. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:54, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

אבל האם יש להם חשיבות? • צִבְיָה • שיחה • כ' באב ה'תשע"ז 23:01, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

42 שנילי - שיחה 22:47, 12 באוגוסט 2017 (IDT) ┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

כנראה שמר. ואם לענות ברצינות, אז לטובת מטרות וצורות נעלות יותר, לגבי זקנים/מוגבלים/בעלי מומים, אכן ייתכן שמבחינת עצמם אין להם טעם, אך ביטול חייהם יגרום יותר נזק בטוווח הארוך, ולכן ההתייחסות אליהם כבעלי ערך וזכות נועדה לטובת כאלו שבאמת בעלי ערך וזכות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"א באב ה'תשע"ז • 23:22, 12 באוגוסט 2017 (IDT)

מזמן לא נתקלתי בוויקיפדיה בתגובה כל-כך קהת חושים ומזעזעת. לחייו של זקן או בעל מום אין טעם? אתה מוזמן למחוק את ההערה הזו אחרי שתקרא אותה. עוזי ו. - שיחה 08:36, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

ייתכן שמבחינת עצמם אין להם טעם! 87.193.12.118 12:50, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

אולי היינו מגלים את התשובה אם האנושות היתה מוצאת דרך לתקשר עם זקנים. עוזי ו. - שיחה 13:10, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

היו נסיונות, אבל הזקנים לא הצליחו לתפעל את הסמארטפון שלהם ולענות לצלצול. 18:00, 27 באוגוסט 2017 (IDT)

אם מישהו מאמין בערך של חיי אדם באשר הוא אדם, הרי שלכולם ללא יוצא מן הכלל יש ערך. אם מישהו מתחיל לדרג ערך של חיי אדם ומחריג ממנו, לדוגמה, רוצחים או מחבלים - הרי שזהו תחילתו של המדרון החלקלק. • צִבְיָה • שיחה • כ"א באב ה'תשע"ז 13:03, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

אם לחזור לשאלה המקורית, לפי סולם הערכים האנושי, אכן לחיים של בקטריה או של זבוב יש מעט מאוד ערך. זו רק הדגמה שהמציאות לא בהכרח מתנהלת לפי סולם הערכים האנושי המקובל. H. sapiens - שיחה 13:08, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

וזה שיפוט סובייקטיבי ותלוי תרבות וחינוך. יש שיעדיפו למחול על חיי זבוב, אך לא יהססו לחתוך אבן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:23, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

אפילו המעטים שיעדיפו למחול על חיי זבוב, לא ימחלו על חיי חיידק (אני לפחות לא שמעתי על מישהו כזה, גם לא אותם בודהיסטים שנזהרים לא לדרוך על נמלים). ובהתחשב שבמשך רוב תקופת החיים עלי אדמות הם כללו רק חיידקים ואורגניזמים ברמת מורכבות דומה, אני חוזר על התצפית שלי מלמעלה: המציאות לא בהכרח מתנהלת לפי סולם הערכים האנושי. H. sapiens - שיחה 20:32, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

‏‏אפקט הפרפר‎‎ 132.71.108.17 19:12, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

כתבתי ערך על תרופה אך שמותיה המסחריים לא מובילים אליו בגוגל

ישנה תרופה בשם לירגלוטייד הנמכרת בארץ כ"סקסנדה" ו"ויקטוזה". כתבתי את שני השמות האלה בתחילת הערך, מובלטים אך גוגל מציג רק את לירגלוטייד (כשמחפשים את המונח) אבל לא מציג תוצאה ויקיפדית עבור סקסנדה או ויקטוזה. מה אפשר לעשות? ניסתי ליצור הפניות וזה לא עזר. אני לא בטוח שזמן יעשה את העבודה ולא הייתי רוצה להמר על זה... Ben-Yeudith 04:24, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

אל דאגה. גוגל מכיר את המקצוע. עם הזמן החיפושים יובילו גם לשם. בעצם, העלאת השאלה כאן גם יכולה לזרז קצת את התוצאה הוויקיפדית: כל קורא שינסה בעצמו את החיפוש, ישרת את המנוע של גוגל... קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 04:54, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

מסמכים ישנים בבריטניה

האם מכתבים שהתקבלו ע"י גורמי שלטון בריטים בתקפת המנדט הבריטי בארץ, נמצאים פתוחים לכל דורש, או שייתכן שצריך אישורים מיוחדים להגיע אליהם? האם יש ארכיונים רלוונטיים סרוקים באינטרנט, או לפחות ארכיונים רלוונטיים שהקטלוג שלהם זמין באינטרנט? האם הבריטים לקחו איתם את כל הניירת, או שבכלל המקום לחפש הוא ארכיונים בארץ? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

זאת לא תשובה, אבל זה יכול לעזור לך: בסביבות קיץ 2008 שודרה בארץ בהרחבה בחדשות בערוצים ותחנות שונים ידיעה בנושא, "היום שחררה ממשלת בריטניה לקהל הרחב מסמכים רבים מהיסטוריה שלה בתקופת המנדט. מסמך מעניין במיוחד מספר כי הקצין שקיבל התראה על הפיצוץ הצפוי במפקדת המודיעין הבריטי במלון קינג דייוויד, בידי אצ"ל, והחליט להתעלם ממנה, הוא קים פילבי, המרגל הסובייטי המפורסם". כלומר, נראה שיש את זה פתוח באיזה מקום. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:53, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

כדאי לדבר עם ארכיון המדינה. מה שהבריטים השאירו בארץ הגיע לשם. אני מאמין שהם יוכלו לייעץ גם לגבי חומר שנלקח לבריטניה. --א 158 - שיחה 19:42, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

הידיעה הזו על פילבי מעניינת. היא כרגע מופיעה בערך העברי ללא מקור ולא מופיעה בערך האנגלי עליו. Tzafrir - שיחה 20:27, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

אני חושב שבאחד הקישורים החיצוניים מזכירים את זה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:32, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

שאלות אישיות

מי היה המרואיין בתכנית ״שאלות אישיות״ אתמול בגלי צה״ל ? שושושושון - שיחה 22:21, 13 באוגוסט 2017 (IDT)

העיתונאי ניר חסון. בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 13:25, יום שני בשבת, כ"ב באב ה'תשע"ז (IDT).

תודה רבה. שושושושון - שיחה 23:08, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

מידע רשמי על שנת הקמה של תחנות רכבת

יש בערכים בויקיפדיה על תחנות רכבת בישראל מידע על שנת הקמה. רציתי לדעת אם מישהו יודע מה המקור הרשמי למידע זה. דוגמה: https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%AA%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91_%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

תודה רבה.

תסתכל בקישור לכתבה בהארץ תחת "קישורים חיצוניים". Shannen - שיחה 21:48, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

איך פועל האינטרנט?

כשאני מזין כתובת "ווו. ויקיפדיה. קום" לדגומה, איך הדפדפן שלי יודע לאיזה שרת לגשת? כי האתר יכול להיות על מיליון שרתים שונים בכל רחבי הגלובוס. ברור שהמחשב שלי לא יעבור שרת שרת וישאל אותם "האם האתר הזה הוא שלך?". אז איך הוא יודע לאיפה לפנות? 213.55.176.240 12:29, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

ישנם שרתי DNS שזה תפקידם. מנגנון הפרוטוקול במחשב ניגש לשרתים אלה ומבקש מהם לתת כתובת IP לשם השרת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:52, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

ראה DNS וכן כתובת IP. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שאלה בבלשנות אנגלית

האם היתה בעבר מילה לגוף שני יחיד בנפרד מyou ברבים?--192.114.7.2 19:51, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

en:thou יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:56, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

האם קרינה מייננת היא תמיד רדיאקטיבית?

האין ה"אקטיביות" קשורה באופן מוחלט ב"יינון" (או אולי גם בתופעה אחרת בנוסף ל"יינון")? בתודה, Ben-Yeudith 22:18, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

לא. קרינה אולטרא-סגולה מייננת, אך אינה בהכרח ממקור רדיואקטיבי. קרינה רדיואקטיבית מוגדרת כקרינה שמקורה בהתפרקות גרעין האטום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:59, 14 באוגוסט 2017 (IDT)

לא כל הקרינה האולטרה-סגולה מייננת (אפשר לראות בקרינה מייננת). אבל דוגמה מובהקת הרבה יותר היא קרני רנטגן שאכן היא לא ממקור גרעיני. eman • שיחה • ♥ 00:19, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

לא תמיד ממקור גרעיני, אבל לפעמים כן. משה פרידמן - שיחה 04:56, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

אני הסקתי כך: כל קרינה רדיאקטיבית היא מייננת אבל לא כל קרינה מיננת היא רדיאקטיבית. Ben-Yeudith 11:35, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

זה לא נכון. קרינת נייטרונים (למשל מאורניום 235) אינה מייננת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:02, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

קרינת נויטרונים מייננת, אבל באמצעות מכניזם שונה מפוטונים, שכשלעצמם מייננים באמצעות מכניזם שונה מחלקיקים טעונים. באופן מעשי כל קרינה רדיואקטיבית היא קרינה מייננת. משה פרידמן - שיחה 16:16, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

זה שקרינת ניטרונים מייננת חדש לי. איך זה קורה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:47, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

נייטרון חופשי הוא חלקיק לא יציב (זמן חיים של מספר דקות) ודועך לפרוטון ואלקטרון (לכן אנו לא יכולים למדוד קינת ניטרונים מכוכב באופן ישיר), אבל לא רק זה: בפגיעה בגרעין של אטום אחר הוא יכול לפגוע ביציבות שלו ולגרום לו לדעוך ליסוד אחר. אבל, אם אני לא טועה (משה פרידמן יתקן אותי במידת הצורך): חתך הפעולה הוא נמוך למדי, מכיוון שאין משיכה חשמלית בין הגרעין לבין הנייטרון החופשי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:16, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

כל זה נכון, אבל האינטראקציה הדומיננטית היא פשוט פיזורים אלסטיים על הגרעינים, במקום על האלקטרונים. הנויטרון בדרך כלל נושא כמות אנרגיה הגדולה בכששה סדרי גודל מאנרגית הקשר המולקולרית, ולכן הוא מפרק מולקולות ביעילות רבה מאוד. למעשה, צפיפות היוניזציה (יונים ליחידת מרחק) בקרינת נויטרונים שניה רק לקרינת אלפא, וגבוהה בהרבה מקרינת פוטונים או בטא. (להמחשה, כדי לפזר זבובים היושבים על כדורגל אפשר לנפנף את הזבובים, או לבעוט את הכדור בעוצמה אדירה הרחק משם. הדרך השניה אומנם לא נוגעת באף זבוב, אבל הרבה יותר יעילה בפיזור שלהם). העובדה הזו, בצירוף הטווח הגדול שלהם (בניגוד לקרינת אלפא), הופכת את קרינת הנויטרונים לקרינה מייננת קטלנית במיוחד שקשה להתגונן מפניה. אין לי שום מושג בכל מה שקשור לנשק גרעיני, אבל מקריאת הערך פצצת נייטרון עולה שעובדה זו עומדת בבסיס עקרון הנזק של הנשק הנוראי הזה. משה פרידמן - שיחה 20:22, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

אני חושב שאין לי מספיק ידע במדעי הפיזיקה להבין את תגובתו של משה, אז רק אשאל, ביחס לשאלה המקורית, מה התשובה הסופית? האם אכן "כל קרינה רדיאקטיבית היא מייננת אבל לא כל קרינה מיננת היא רדיאקטיבית"? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה

אם לא מנסים להתחכם, התשובה לשאלתך חיובית. משה פרידמן - שיחה 14:59, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

אם להתחכם עד הסוף: בהתפרקות בטא שנוצרת כתוצאה של הפיכת ניוטרון לפרוטון ואלקטרון, נוצר גם חלקיק ניוטרינו. חלקיק זה אינו סתם לא מיינן. הוא כל כך אדיש שדי קשה לבנות גלאי שיגלה אותו. לכן גם לא כל קרינה רדיואקטיבית מייננת. Tzafrir - שיחה 18:59, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

קרינה מייננת לא מוגדרת על בסיס ההסתברות לאינטראקציה, אלא על בסיס התוצאה של האינטראקציה. קרינת נייטרינו היא קרינה מיננת, וכך מגלים אותה. אם תרצה להתחכם, הרי שבהתפרקות בטא האנרגיה של התוצרים מתפלגת רציף עד לאפס, מה שאומר שישנם חלקיקי בטא שנושאים מעט מדי אנרגיה על מנת ליינן (וגם נייטרינו בהתאם). משה פרידמן - שיחה 19:12, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

מעמד סוציואקונומי של דתיים לאומיים

האם בישראל דתיים לאומיים בממוצע עשירים יותר מהאוכלוסייה היהודית הכללית? אם כן - בכמה? תודה.

היסטוריית אונס בישראל

בבלוג הזה נטען שנתוני האונס בארה"ב מראים על ירידה עקבית ומשמעותית. האם יש נתונים דומים לגבי ישראל? באופן ספציפי מדד מתוקנן, כמו "שיעור מקרי האונס ל 100,000 איש לשנה"? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:08, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

פחמן דו חמצני

מספרית: כמה פחמן דו חמצני מייצר האדם מדי שנה? כמה פד"ח מיוצר באופן טבעי ללא התערבות האדם מדי שנה? 213.55.176.240 22:36, 15 באוגוסט 2017 (IDT)

The body produces approximately 1.0 kg of carbon dioxide per day per person, כך הויקי באנגלית. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 10:03, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

זה לא עונה על השאלה. שאלתי כמה פחמן דו חמצני מייצר האדם באופן גלובלי, כלומר כולל שריפת דלקים. ואיך זה עומד ביחס לייצור הטבעי. 213.55.176.240 10:43, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

https://www.themarker.com

15.05.2013 - התחממות גלובלית -המין האנושי פולט, נכון לסוף 2012, 35.6 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני לאטמוספירה מדי שנה. לכמה פד"ח מיוצר באופן טבעי ללא התערבות האדם מדי שנה לא מצאתי תשובה. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 15:10, 16 באוגוסט 2017 (IDT)

עריכת טיוטה - זכות הצבעה

האם עריכות במרחב הטיוטה עולות למניין העריכות לגבי זכות הצבעה?
בתודה אגלי טל - שיחה 00:28, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

לא. רק עריכות במרחב הערכים וברחבים המשיקים לו (מרחבי השם המשיקים למרחב הערכים הם מרחבי הפורטלים, הקטגוריות, הקבצים, היחידות והתבניות (כש"תבניות" אינו כולל תיבות משתמש), לא כולל דפי השיחה שלהם). פירוט תוכל למצוא בויקיפדיה:נהלים/הגדרות ובויקיפדיה:הצבעת מחיקה. Eladti - שיחה 00:32, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

אני מכיר את המשפט שהבאת, אך הסתפקתי להיכן יש לשייך את הטיוטות. תודה על הבהרתך.

לדעתי זה לחלוטין לא מוצדק. עבודה על טיוטה היא ממש כמו עבודה על ערך מבחינת התרומה. מה ההבדל?

בתודה אגלי טל - שיחה 00:37, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

כשהטיוטה עוברת למרחב הערכים, גם העריכות נחשבות כאלה. כשהיא במרחב טיוטה לא. הרציונל ברור, מרחב טיוטה הוא מרחב פחות מוקפד ובדרך כלל לא מנוטר, כך שעריכות שהצטברו שם אינן בהכרח איכותיות או יביאו תועלת כלשהי. וגם ממרחב שיחה עוברים קטעים שלמים לפעמים למרחב הערכים - אי אפשר להצביע עליהם כתרומות כל עוד שלא עמדו במבחן ההצגה לציבור. ביקורת - שיחה 11:00, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

אבל כשהטיוטה תהפוך לערך זו תחשב רק עריכה אחת במרחב הערכים, או שכל העריכות הקודמות שלה תיספרנה?

בתודה אגלי טל - שיחה 12:38, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

כל העריכות הקודמות. • צִבְיָה • שיחה • כ"ה באב ה'תשע"ז 12:39, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה רבה לך. ותודה רבה לביקורת ולELadti. אגלי טל - שיחה 12:55, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

למה לאלוהים קוראים באות ה' או ד'?

שמתי לב עוד מפלני מלא שנים שאלוהים קוראים באות ה'. למה ה' ולא י'? שמתי לב לאחרונה שקוראים לו באות ד'. לא ברור למה?

ה' אאל"ט בגלל האות הראשונה במושג "השם המפורש". חזרתי • ∞ • שיחה 22:46, 17 באוגוסט 2017 (IDT)

וד' למיטב ידיעתי זה בשל החשש מחילול שם ה' כאשר יזרקו נייר עם השם וכד', הבנתי שתלמידי הרב קוק נוהגים כך, לא כל כך ברור העניין בהתחשב בכך שה' אינו אחד השמות שאינ נמחקי, כנ"ל לגבי קו מפריד בכינוי יי. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו באב ה'תשע"ז • 16:19, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

למה Addition = חיבור?

מישהו יודע למה בעברית אנחנו קוראים ל-Addition 'חיבור' ולא 'הוספה'? אולי משהו על ההיסטוריה של זה? ישנו הבדל סמנטי בין המונחים כמובן ולכן אני שואל. ביקורת - שיחה 01:52, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

אולי Eldad? ביקורת - שיחה 08:15, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

ראיתי את שאלתך כשהעלית אותה, אבל לא היה לי מה להוסיף, לצערי. אלדד • שיחה 08:29, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

ראה כאן (עמ' 3) הערה מעניינת על חיבור המשיחה והתשבורת של רבי אברהם בר חייא (מהמאה ה-12): "לגבי חלק ממונחי החשבון נהג בר חייא בחוסר קביעות, הוא השתמש במילים שונות עבור מושג מתמטי אחד, ללא כל מגמה להגיע לביטוי מבורר ומדויק. לדוגמה, את הפועל 'חיבר' הביע על ידי: אסף, חיבר, הוסיף, כינס, צירף, קיבץ...". עוזי ו. - שיחה 09:11, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

ומי החליט להשתמש רק בחיבור? בן יהודה? האקדמיה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:52, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

המשך לשאלה הזו: זכור לי שקראתי בספר על מתמטיקה של Time Life שהפירוש המילולי של אלגברה הוא חיבור, ושבימי הביניים היה שימוש במונח ‚אלגבריקן’ לרופא שמאחה שברים (מן הסתם רק שברים פשוטים). האם זה נכון? Tzafrir - שיחה 18:19, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

Tzafrir, האם אתה מתכוון במקרה לדבר הזה:

”Algebra is used today by surgeons to mean bone-setting, i.e. the restoration of bones, and the idea of restoration is present in the mathematical context, too.”

”Ne take noon hede to brynge togidere þe parties of þe boon þat is to-broken or dislocate, til viij. daies ben goon in þe wyntir, & v. in þe somer; for þanne it schal make quytture, and be sikir from swellynge; & þanne brynge togidere þe brynkis eiþer þe disiuncture after þe techynge þat schal be seid in þe chapitle of algebra.”

יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:32, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

עוזי ו., תודה על המקור!

Tzafrir, גם לי זכור משהו כזה. יש לי את המהדורה העברית של הספר שציינת, אבל מרפרוף וחיפוש לפי מפתח העניינים לא מצאתי. ביקורת - שיחה 16:40, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

מכיוון שאלגברה היא עיוות של "אל-ח'בר" הערבי (בדומה לאל-ח'ואריזמי שהפך לאלגוריתם, יש יסוד לטענה שכך נקרא רופא מאחה, ובכל מקרה זהו קשר לשוני ח/ח' משתנות בשפות השמיות השונות. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • א' באלול ה'תשע"ז • 23:18, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

הרב יצחק בנימין זאב מלנדסברג

מחפש מידע על האיש. ראיתי שאין עליו ערך. מי יודע פרטים עליו, להפנות אותי למקורות אודותו וכדומה (או אפילו יכול לכתוב את הערך)?--47.21.53.50 07:27, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מדובר על הרב יצחק בנימין זאב וולף אשכנזי מחבר הספר הזה. הוא היה אב"ד לנדסברג ורב בסלוצק. נפטר בסלוצק בכ"ח בחשוון ה'תמ"ז, 15 בנובמבר 1686 (ולא כפי שכתוב בערכו במפעל הביבליוגרפיה). להרחבה: דעת קדושים (פטרבורג תרנ"ז) עמ' 47 ואילך; פנקס סלוצק (תל אביב תשכ"ב) עמ' 33. ביקורת - שיחה 10:30, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה רבה! --47.21.53.50 13:04, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

משפחת פאצ'צי//באג'ה ג'י

האם אכן שמם של העראקים הללו היה פאצ'צ'י והבעיה היא באותיות הערביות, או שמא הבעיה היא באותיות הלטיניות. הגיבו בבקשה בוק:ייעוץ לשוני#משפחת באג'הג'י/פאצ'צ'י, שם אני עוקב. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו באב ה'תשע"ז • 16:27, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

מה הקשר בין אקורדים שונים עם אותו השם?

אני מנסה להבין חוקיות במתן שמות לאקורדים. למה כל הרשימה הזאת נושאת את אותו השם? מה הקשר בין כל הצלילים? כשכותבים בשיר G: איך יודעים איזה מהם צריך לבחור? ניסיתי אותם ב[www.guitarchordsworld.com/g-variations/ אתר הזה]. נשמעים שונים לגמרי. 213.55.184.150 22:52, 18 באוגוסט 2017 (IDT)

אקורד G (כשכותבים G בלבד כאקורד הכוונה ל-G מז'ור, להבדיל למשל מ-G מינור) מורכב משלושה תווים: סול (בסיס האקורד), סי (הטרצה) ורה (הקווינטה).
הצורה הבסיסית לנגן אקורד משולש היא כשבסיס האקורד הוא התו הנמוך ביותר (הבס), הטרצה באמצע, והקווינטה היא התו הגבוה ביותר. אבל למעשה, כל פריטה שבה ינוגנו שלושת התווים האלו בו זמנית תהיה דרך לנגן את האקורד. כל תו ניתן לנגן באוקטבות שונות, או להפיק ע"י מיתר שונה. מעבר לכך, בגיטרה בעלת ששה מיתרים יש אפשרות להפיק ששה צלילים בו זמנית, כך שכמה מתווי האקורד מנוגנים על גבי יותר ממיתר אחד (ו"מעשירים" את הצליל). לכן, באופן עקרוני יש אינספור דרכים להפיק את אותו האקורד בגיטרה. תוכל לראות שכל התווים בצורות האקורד השונות בדף האתר שהבאת מתמפים (העזר בזה) תמיד לאותם שלושה תווים (G,B,D), ושסול הוא תמיד הצליל הנמוך ביותר.

כל עוד הבס הוא בסיס האקורד, האקורד אמור להישמע מאוד דומה בצורותיו השונות ולהתאים כליווי היכן שהוא נדרש. אם זה נשמע לך שונה עד כדי כך שזה כבר לא מתאים כליווי היכן שצורה אחרת של האקורד כן, סביר להניח שיש לך טעות בביצוע. R.G. - שיחה 02:51, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

כבר כתבתי תשובה דומה מאד אבל הקדימו אותי, אז אציג אותה כאן בכל זאת, למקרה שמשהו לא הובן בתשובה הראשונה. מדובר באצבועים שונים של אותו אקורד - G מז'ור. בכל האצבועים במקומות השונים על צואר הגיטרה נפרטים אותם 3 תוים שמרכיבים את האקורד הזה: G, B, D. שני האצבועים שכדאי להתמקד בהם הם שני השמאליים העליונים. השמאלי הוא אצבוע של מיתרים פתוחים והימיני של אקורד "בארה", כלומר, כשהאצבע המורה (1) לוחצת על כל המיתרים שלא לחוצים על ידי האצבעות האחרות. שניהם כוללים פריטה על כל 6 המיתרים ולכן גם נשמעים "מלאים" יותר. הם נשמעים לך שונים לגמרי רק כי אתה מתחיל ועדיין לא רגיל לזהות שמדובר באותם שלושה תוים, וגם מכיוון שכמה מהם לא מסתיימים באותו צליל כמו השאר, כלומר, התו האחרון שמנוגן בפריטה (במיתר התחתון, הדק) ברוב האצבועים הללו הוא G, אבל באחד מהם הוא B ובאחד אחר הוא D. הצליל האחרון בפריטה משאיר לך טעם קצת שונה בכל אצבוע. Liad Malone - שיחה 03:00, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

אוסיף עוד שפעמים רבות, הצליל הגבוה ביותר הוא המורגש ביותר (זה נכון לא רק לגבי גיטרה ואקורדים, אלא בכלל) ככה שלרוב כפי שנכתב מעליי הוא יהיה סול, G, על מנת שזה יהיה הצליל המורגש והעיקרי. בנגינה על פסנתר (אינני מומחה לגיטרה) כאשר רוצים להורות בפירוש על נגינה דווקא בתו בסיס אחר (כלומר, במקום לנגד סול-סי-רה, G-B-D, לנגן סי-רה-סול, B-D-G) כותבים זאת עם קו אלכסוני - G/B. אינני יודע האם הנוהג קיים גם בגיטרה (הידע שלי בגיטרה בסיסי). כך או כך, כפי שנאמר לפני, כנגן מתחיל לא אמור להיות הרבה הבדל ביניהם והייתי ממליץ לך להתמקד בשמאליים למעלה - הם דומים מאוד לשאר, נפוצים יותר, ולא מכילים וריאנטים מורכבים כמו פריטה על חמישה או ארבעה מיתרים, פעולה לא קלה למתחיל. הדמיון בין האקורדים יהיה בולט יותר כשתתפתח השמיעה המוסיקלית שלך, ובפרט, אתה תגלה שאם אתה מלווה זמרת או פסנתרן או כל כלי "מוביל" אחר, כולם מסתדרים עם אותה הובלה - לא משנה איזו וריאציה של G תנגן, היא תתאים לשירתה של הזמרת, אבל אם תנגן D השילוב יישמע צורם. בהצלחה! Eyalweyalw - שיחה 12:24, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

הכתיבה עם הקו האלכסוני נהוגה גם בגיטרה - אקורד G עם בס B.‏ Liad Malone - שיחה 12:42, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

באתר הזה ניתן לעשות אקורדים. וניתן לשמוע הבדל ברור בין הגרסאות. ככה שלא ברור איזו גרסה צריך לבחור. אמרו לי שעדיף עם הבארה כי אחרי זה בא F וזה אותו דבר רק ביקום fert 3 עושים בארה על fert 1

אכן, יהיה לך נוח יותר לעשות בארה כדי לעבור לאקורד בארה אחר אחריו. תתאמן היטב על הבארה, כי הוא יהווה בהמשך אצבוע בסיסי לאקורדים אחרים בעלי יותר מ-3 צלילים. Liad Malone - שיחה 12:57, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

אלמוני, שים לב שבאתר הראשון שהבאת, שלוש הוריאציות האחרונות הן גרסאות גבוהות יותר ואינן עושות שימוש בכל המיתרים (סימון ע"י האיקסים). פריטה על המיתר הששי ללא לחיצה על סריג כלשהו מפיקה את התו מי שמשמש צליל הבס לאקורד (לא רק שהוא לא סול, הוא אפילו לא חלק מאקורד G). אם זה המקרה אצלך, זה בהחלט יגרום לאקורד להישמע באופן שונה מאוד (ולצרום כליווי היכן ש-G רגיל נדרש). R.G. - שיחה 15:48, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

דוגמה ספציפית מוכרת היטב להרבה גיטריסטים היא אקורד G הפותח והעיקרי בשיר Wish you were here. בביצוע המקור של הפינק פלויד זהו ללא ספק האצבוע של ארבע האצבעות. אם תשתמש באצבוע הנפוץ של G עם שלוש האצבעות הליווי עדיין ישמע בסדר, כלומר אף צליל לא יצרום. אבל תוספת תו ה-D במיתר 5 באצבוע ארבע האצבעות היא זו שנותנת לביצוע המקור את ה"צבע" הייחודי והמוכר שלו. לכן כדאי לנסות כמה גרסאות לכל אקורד, ולהשתמש במה שבא טוב באוזן וביד. H. sapiens - שיחה 21:30, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

סוגים של דיבגינג בעולם התכנות

אם אני מבין נכון יש שני סוגים של דיבוג בעולם התכנות - דיבוג ידני, ודיבוג אוטומטי (כמו כאשר מדביקים קוד Javascript ופתאום התוכנה זורקת "Unrecoverable syntax error" או "Expected a semicon"). האם החלוקה הזאת מדויקת באופן כללי או שיש חלוקה שונה? בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 02:41, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

אני לא מכיר את המונחים האלו (מעבר להבנתם פשוטם כמשמעם) ועדיין לא מבין למה אתה מתכוון, ומנחש שאני לא היחיד. אולי כדאי שתסביר יותר למה אתה מתכוון ובאיזו מסגרת נתקלת במונחים הנ"ל.

[הוספה לאחר עריכה] בעצם אפשר להבין משאלתך הקודמת, אבל אני לא מכיר את הפלטפורמות ההן. אני חושש שאתה מתייחס לשגיאות תחביר כאל באגים. זו לא המשמעות המקובלת ל-debugging. ניפוי שגיאות נוגע לאיתור שגיאות שמתרחשות במהלך הריצה של התכנית (שגיאות לוגיות וכד'). לא שגיאות ברמת השפה שמונעות מן התכנית לרוץ מלכתחילה.R.G. - שיחה 22:21, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

לא נתקלתי במונחים שהזכרתי לעולם, הם נטו פרשנות שלי. אני מבין עכשיו את החלוקה שהצגת - אם אין שגיאות תחביר אבל יש שגיאות לוגיות, אז התוכנה תתחיל לרוץ והיא תעצור איפה שיש שגיאה לוגית (נניח אחרי שהיא כבר רצה 62%) אבל מספיק שחסר איזה brace או bracket והיא כלל לא תתחיל לרוץ. אוקיי. תודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 03:42, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

הערה: שגיאה לוגית אין פירושה, דווקא, שהתוכנית תפסיק לרוץ (זה כן יכול לקרות - לדוגמה, אם כתוצאה מהשגיאה הלוגית, התוכנית מחלקת באפס). אבל באופן כללי שגיאה לוגית יכולה להוביל לתוצאות שונות מהתוצאות הנכונות. ייתכן, לדוגמה, שהתוכנית מחשבת משהו, אבל לא את המשהו שרצית.

אכן, אני מודע לכך ולא ניסחתי מספיק מדויק את ההבדל. אכן שגיאה לוגית יכולה להוביל לתוצאות לא רצויות בתוכנה שרצה באופן מלא, ולא רק לגרום להרצה חלקית של התוכנה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:29, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

אני רוצה לסייג את דבריי. בתכניות שרצות ע"י מפרש ההבדל באמת עשוי להיות פחות ברור, ואולי גם פחות רלוונטי (סקריפט batch למשל ירוץ בצורה תקינה ופעולתו תופסק בעקבות שגיאת תחביר רק כאשר הוא יגיע לביצוע פקודה שמכילה אותה. מהבחינה הזו, לגיטימי להתייחס לשגיאה כזו כבאג בסקריפט. אני לא מכיר JS ולא יודע אם זה דומה). לעומת זאת, בשפות שדורשות קומפילציה, הגבול ברור מאליו. שגיאות תחביר יגרמו לתהליך הקומפילציה להיכשל, ולכן לא יתקיימו במהלך ההרצה של התכנית (שיימנע למפרע). R.G. - שיחה 15:35, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

תהיה: האם מותר בישראל לתובע שוטרים בשל גרימת נזק נפשי במהלך חקירה?

לא ייעץ משפטי. רק תהיה: נניח משטרה מנסה להוציא ממישהו וידוא על עבירה שהוא לא עשה. ולמרות המאמץ הרב הוא לא חותם ויוצא זכאי במשפט, אבל נגרם לו נזק נפשי בעקבות הפעלת הלחץ נגדו: האם הוא יכול לתבוע את השוטר שהיה ממונה על החקירה באופן אישי? אני פשוט קצת בהלם משיטות החקירה שנהוגות בישראל שנחשפתי להם בסרטון הזה. אני אישית הייתי נזקק לטיפול נפשי בעקבות החקירה. 213.55.176.190 21:22, 19 באוגוסט 2017 (IDT)

אינני עו"ד אך אגיד כך: באופן כללי כל אחד יכול לתבוע כל אחד (אדם או ישות). במקרה הזה, אם מצורפת לתביעה חוות דעת פסיכולוגית או פסיכיאטרית, אזי זה מחזק את סיכויי התובע לזכייה. שופט יכול לדחות תביעה על הסף אבל זה הליך נדיר ואני מאמין שזה בחיים לא יקרה עם תביעה כזו. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:37, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

אבל האם לשוטרים חסינות כלשהי בשל תפיקדם שבאופן טבעי כולל הפעלת אלימות?

למיטב ידיעתי אין שום חסינות כזו באף מדינה דמוקרטית. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 05:34, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

אם הגנה כזאת, השוטר מבצע עבירה כל פעם כשעוצר חשוד, מכיוון שעליו להפעיל אלימות. 213.55.211.57 23:32, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

איך קובעים מה יוצג בערך? בערך "נקבה" ישנה מחלוקת, שאינה נפתרת מלבד בכוחניות. אני אובד עצות.

― הועבר לדף שיחה:נקבה#איך קובעים מה יוצג בערך? בערך "נקבה" ישנה מחלוקת, שאינה נפתרת מלבד בכוחניות. אני אובד עצות.

בקשת עזרה

לא רציתי לפנות לכתחילה לכאן בבעיה אישית, אבל משוויקיפד המליץ, אקח את עצתו.

אם מישהו יודע לעזור: שיחת משתמש:IKhitron#בקשת עזרה

תודה רבה, Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 22:25, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

קרה לי במכשיר אחד. הפתרון היה שדרוג גירסת אנדרואיד, אבל זה היה כאב ראש לא נורמלי. בתכלס שקול לעבור ל maps במקום. נכון שהוא פחות יפה אבל עושה את העבודה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:00, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

וואו. מבחינתי זו לא אופציה לוותר על ווייז. איך משדרגים גירסת אנדרואיד? ואם בשבילך זה היה כאב ראש, האם זה אומר שבור כמוני לעולם לא יסתדר עם זה? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 23:02, 20 באוגוסט 2017 (IDT

מצאתי קישור למדריך "צעד אחרי צעד" בFXP. הרבה צעדים, ותוכנות להתקין. לידיעתך, בסלולרי אני בור ועם הארץ. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:46, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

וכמובן, אף אחד לא יכול להבטיח לך שהבעיה אצלך זהה לבעיה שהיתה לי... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:48, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

אילן, אפשר את הקישור? Mr. W ~‏ T ~ בית המשפטים העליון 23:59, 20 באוגוסט 2017 (IDT)

זה היה בפורום הזה. אין לי איך למצוא את השירשור שלי. בכל מקרה - אתה צריך לבקש הנחיות ספציפיות למכשיר ולגירסת האנדרואיד שאתה רוצה. הפורום הזה הוא של מכשירי סמסונג. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:29, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

כניסה לנמל תעופה בן גוריון מכיוון תל אביב

כאשר נוסעים לנתב"ג מכיוון תל אביב, צריך לנסוע בערך 12 דקות נוספות לשטח הבידוק באגף המזרחי של השדה ואז לנסוע בתוך השדה לאגף המערבי, בשביל להיכנס לאזור הטרמינלים 1 ו-3. כל זה כאשר אם הייתה כניסה ישירות לאגף המערבי, כל הנסיעה הזו הייתה נחסכת. במקרים שבהם יש פקקים זה יכול להאריך משמעותית את זמן הנסיעה.

הייתכן שבכל שנות קיומו של נמל התעופה לא תכננו לבנות גם שטחי בידוק באגף המערבי לבאים מכיוון תל אביב? האם יש תוכניות כאלה?

בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 07:48, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

תכננו להקים את הכניסה הראשית מערבה מהיכן שהיא היום, בגלל לחץ של כפר חב"ד, המחלף לא הוקם, זה עולה לכולנו מיליונים (בדלק, בפקקים, במוניות). [1] בברכה, --איש המרק - שיחה 09:28, 21 באוגוסט 2017 (IDT)

אבל למה לא בנו את היציאה מהכיוון ההוא. רק מסלול הכניסה הפריע לחב"ד. תוואי מסלול היציאה לא הפריע לאיש, אך נגנז עם מסלול הכניסה. 84.229.90.20 16:10, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

הבעת רגשות אצל חיות

האם הבעת רגשות אצל חיות - כגון גרגור או קשקוש בזנב - היא מודעת? ואם כן, האם היא רצונית?--185.149.255.113 10:24, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

אין דרך לענות על זה מלבד אולי בקופי אדם וגם שם זה מוגבל להשערה נטו (כי חוקר לא יכול להיכנס לחוויה הנפשית של בעלי חיים שאינם הוא עצמו ולחוות אותה) וגם עם בני אדם זה מוגבל אך עם בני אדם זה הכי פחות מוגבל ובגלל שיש תקשורת מילולית עם הנחקרים האנושיים, ברור שיש תאימות רבה בין מה שהחוקר מבין לבין מה שהנחקר מדווח שהוא חווה ולכן יש בסיס לקבוע שלכלל בני האדם אכן יש חווייה נפשית מודעת באופן מוחלט ואפשר לאמת על זה על ניתוח סטטיסטי לגבי סוגי ידע ששמורים רק לחווייה נפשית (למשל, למצוא מתאם בין חוקר שאומר - הצבע אדום לבין 50 נחקרים שאומרים שהצבע אדום ולאשר את זה עם ניתוח לאורכי גל שמוחזרים מהעצם שנתפס כבעל צבע אדום).

קופי אדם הכי דומים לבני אדם מבחינה רגשית בכך שהם מביעים הכי הרבות הבעות רגשיות דרך פניהם ביחס לחיות אחרות - הם יכולים למשל לחייך ולמיטב ידיעתי כלל החיות האחרות לא.

חוקר אינו יכול לדעת אם חויית הקוף (או כל חיה אחרת) תתבטא גם במודעות אם היא מכנית נטו אם כי אין סיבה לחשוב שהיא מכנית נטו אלא בסה"כ חווייה נפשית שונה מזו של בני אדם (לדעתי לחשוב שאין לקופים חווייה נפשית זה זלזול ודה פרסונליזציה שלהם ואני מאמין שיש להם חווייה מודעת באופן מוחלט). לגבי אם היא רצונית במידת מה, זו שאלה אחרת וכבדה לא פחות ותלויה במידה רבה בהגדרה של "התנהגות רצונית" ובפרט בשאלה אם התנהגות רצונית חייבת להיות מוקדמת בשפה כמו במשפט "אני רוצה גלידה" או שמספיקה רק תחושה של רצון למשהו ספציפי - נניח למאכל ספציפי; אם תרצה תמך נוירוביולוגי אז בגלל הדימיון האנטומי הרב בין מוח אנושי למוח קופי ואני מניח שגם לחולייתנים אחרים, אפשר אולי להצביע על מתאם בין אזורים הפועלים בעת פעולות רצוניות ולבסס על כך את המוסכמה שכן, יש פעולות רצוניות ויש שאינן. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:01, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

ראשית יש להבדיל בין מודעות לבין מודעות עצמית, כאשר בני-אדם נוטים להניח אוטומטית שהראשונה פירושה גם השנייה (שאלת קיומה של מודעות עצמית אצל חיות היא שאלה קשה בפני עצמה). מודעות עצמית של אדם לרגשותיו יכולה להיות בנוסח של "אני כועס" או "אני מרוצה", כאשר אצל חיה שלא מודעת לעצמה יתכן שמודעות לרגשות היא יותר כמו "כעס" (או אולי "העולם כועס"? כמובן לא באופן מילולי). כמובן שגם אצל בני-אדם הבעת רגשות היא לעתים קרובות בלתי-מודעת ו/או בלתי-רצונית. אצל חיות מסויימות (קרוב לוודאי בעלות המוח המפותח ביותר, כמו יונקים ועופות מסויימים, ומן הסתם לא דגים או זבובים) יתכן שניתן להראות מודעות להבעת רגשות מסויימים, למשל יתכן שניתן ללמד כלב בניסוי לבחור באפשרות א' אם הוא גרגר ובאפשרות ב' אם הוא כשכש בזנב (לא עולה לי לראש כרגע ניסוי ספציפי כזה). יותר קל לבדוק אם הבעת רגשות היא רצונית, למשל האם ניתן ללמד כלב לגרגר או לכשכש בזנב לפי פקודה? באופן כללי כן אבל זה לא קל, וקרוב לוודאי מעיד על מנגנון יותר עקיף מאשר פעולה רצונית פשוטה (אולי כמו ששחקנים אנושיים מסויימים מסוגלים להזיל דמעות לפי הזמנה על-ידי מחשבה על משהו עצוב). H. sapiens - שיחה 12:08, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

האם יש סיכוי לשמוע שדרים מגלקסיות אחרות?

סטיבן הוקינג אמר בעבר שאם היו חיים תבוניים (מתקדמים מספיק) בגלקסיה שלנו, סביר שהיינו שומעים את שידורי הרדיו שלהם. זה נוגע לגלקסיה שלנו, אבל מה לגבי גלקסיות אחרות כל שהן, האם הגעה של רדיו מהן (או כל גל בצורת מידע מאורגן ומתוכנן) מגלקסיות אחרות אל עומק שביל החלב היא משהו שבכלל סביר לדבר עליו? האם סביר להניח שלאיזו שהיא צילוויזיה חייזרית תהיה טכנולוגיה שמאפשרת לשלוח גלים כל שהם כאלה מרחקים (או שלכאורה אין אפשרות וזה כלל לא קשור בטכנולוגיה)?

קרינה אלקטרומגנטית לא מוגבלת בזמן ומרחק: היא תנוע כול עוד לא פוגעת משהו שחוסם אותה. כך שקרן מגלקסיה אחרת תגיע אלינו בלי בעיה. אבל... וכאן האבל הגדול: קרינה שמגיעה אלינו מאיזור קטנטן של גלקסיה היא התאבכות של קרינה מכל הכוכבים באותו האיזור. עוצמת הקרינה מכוכב בודד עולה אלפי מונים על עוצמת הקרינה מכשיר מלאכותי. כך שהסיגנל גם אם קיים יבלע לחלוטין בקרינה של הרקע שלו: אור ממאות אלפי כוכבים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:32, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

תוסיף לזה את ההנמכה של עוצמת האות הנובעת מהזווית המרחבית הזעירה אותה אנו קולטים. משה פרידמן - שיחה 17:56, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

קורבוס, אז למה סיגנל שיוצא מכוכבים אחרים בגלקסיה שלנו (עליו דיבר הוקינג) לא ייבלע בקרינת הרקע שלו?

משה, אפשר הסבר מה הכוונה ב"זווית מרחבית"? (תנוחה מרחבית?). בתודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:18, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

הכוונה של משה שהקרניים מתפזרות, כך שאם אתה עומד קרוב מאוד למקור האור אתה רואה הרבה ממנו, וכשאתה עומד רחוק, אתה רואה מעט. אבל אפילו אם תשוגר חבילת גלים ישירות אלינו, עם מפתח זוויתי צר מאוד, עדיין לא תהיה לו אפשרות פיזית להבחין בה עקב הדברים שציינתי. בגלקסיה שלנו יש לנו אפשרות להבחין בכוכבים בודדים עם מרחק זוויתי סביר (הכוונה היא שאתה יכול לכוון את הטלסקופ ישר לכוכב מסוים, ואז לסובב בזווית כשלהי ולכוון לכוכב אחר). כך אנחנו יכולים להבחין בשינויים מזעריים בכוכב המבוקש ולמצוא לדגומה כוכב לכת הסובב אותו. Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:24, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה, מה לגבי שדרים בתוך הגלקסיה שלנו כמו מה שדיבר עליו הוקינג? אני מניח שלעתים זה לא יהיה אפשרי אבל לעתים כן, עד איזה היקף מרחקי (שנות אור?) כן נוכל לקלוט קרינת רדיו בלי בעיה משמעותית בתוך הגלקסיה שלנו? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:34, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

טכנולוגיית "חילוץ אותות קבורים ברעש" מתקדמת בהתמדה, כך שמדובר במרחק שגדל בהתמדה. אין לי מושג מה הגבול הסביר כרגע. זה גם תלוי בעוצמת השידור - אם החייזרים משקיעים המון (בקנה מידה שלנו) ובונים משדר של ג'יגהוואט ברור שהטווח יגדל מאד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:25, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

סברתי שהתכוונת - מרחק שקטן בהתאמה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 10:08, 23 באוגוסט 2017 (IDT)

הכוונה היא למרחק שבו היחס אות לרעש מאפשר את חילוץ האות. והמרחק הזה גדל עם התפתחויות טכנולוגיות ומתמטיות. לשאלה המספרית "איזה מרחק" אין תשובה, מכיוון שכוכבים שונים מאירים בעוצמה מאוד שונה ואין קשר בין עוצמת האור המקורית לבין המרחק אל מערכת השמש. כך שיתכן שכוכב קרוב יהיה בהיר כל כך שיבלע כל סיגנל אפשרי בזמן שכוכב מרוחק יהיה חלש מספיק בשביל שהשדר יהיה ניתן לחילוץ מהרעש. הבהרה (כי אולי זה לא 100% ברור): "רעש" זה כל קרינה שאתה לא מעוניין למדוד. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:38, 23 באוגוסט 2017 (IDT)

אפילו לא שגוי.

קראתי את הערך. אפשר לקבל דגומה למשהו שהוא שגוי ולמשהו שהוא אפילו לא שגוי? שואל השאלות - שיחה 19:27, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

לא קראתי הערך ונכון שזה לא הכה את המנחש אך בזהירות אגיד שאם אינני טועה, כל מה שהוא בלתי ניתן להפרכה, הוא אפילו לא שגוי. כמובן שזה שהוא אפילו לא שגוי לא אומר שהוא שגוי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 19:29, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

יש בערך דוגמאות לדברים שהם "אפילו לא שגויים". דוגמא למשהו שגוי יכולה להיות "בוויקפדיה העברית ישנם, נכון לשנת 2016, לא יותר ממאה ערכים". בהערת אגב אומר שלא ברור לי למה צריך לעשות ערך מאמירה צינית של פיזקאי. משה פרידמן - שיחה 19:33, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

התכוונתי לדוגמה של משהו מתחום המדע או המתמטיקה. שואל השאלות - שיחה 19:40, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

מסכים עם בן-יהודית- מה שלא ניתן לבחינה אמפירית אפילו לא שגוי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:05, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

הכוונה אינה בהכרח למה שניתן להפרכה. הטענה P=NP היא נכונה או שגויה. לא לגמרי ברור. כך גם (במובן שונה לחלוטין) אקסיומת הבחירה. אבל מדובר על טענות שיכולות להיות נכונות או לא נכונות. בדרך כלל הכוונה היא להגדים שאין להם משמעות מספיק מוגדרת. לדוגמה: „תנין הוא יותר ארוך או יותר ירוק?״ גם תשובה חיובית וגם שלילית לשאלה הן אפילו לא שגויות: או אפשר להשוות בין אורך לבין (כמות?) צבע. Tzafrir - שיחה 20:17, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

הא... זה פשוט: ברור שתנין הוא יותר ירוק. הוא יותר ירוק כי הוא ירוק גם לאורך וגם לרוחב, אך הוא ארוך רק לאורך! חזרתי • ∞ • שיחה 20:34, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

אני קורא את הטענה כ"אני לא יודע מאיפה להתחיל להסביר כמה זה שגוי", דוגמת "הזרקת חיסון גורמת לריכוז של 90% אלומיניום בדם של ילדים וזה מאוד מסוכן ויכול לגרום לתגובה אלרגית" (יצא לי לראות בקבוצת מתנגדי חיסונים כלשהי). אמירה כזו היא "אפילו לא שגויה", בניגוד לטענה "חיסון נגד שפעת גורם ב-50% מהמקרים לתופעות לוואי קשות המלוות בכאב משתק". הטענה השניה היא שגויה - חיסון בשפעת גורם לתופעות לוואי קשות, עד רמת כאב משתקת, במקרה הרבה יותר קטן מהמקרים אם בכלל. הטענה הראשונה היא "אפילו לא שגויה" - יש בה כמעט יותר טעויות ממילים. הזרקת חיסון לא יוצרת אלומיניום טהור בדם; ובוודאי לא בריכוז ל 90% (במולים? בנפח? במסה? לא, לא ולא); האלומיניום לא "מאוד מסוכן" ולא ידוע לי שהוא עשוי לגרום לתגובה אלרגית ועוד ועוד (ואני בכלל לא איש מקצוע). Eyalweyalw - שיחה 23:00, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

הקריאה שלך נכונה אך לא עקבית עם ההגדרה בערך. יחד עם זאת, מדובר על תגובה צינית לאמירה טפשית, ולא ברור לי למה צריך להגדיר בכלל דבר כזה. מדובר על ערך נטול מקורות משמעותיים, כולל המקור שלו בויקיאנגלית, ולדעתי ראוי להסירו ומהר. משה פרידמן - שיחה 23:09, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

הטענה כי "הזרקת חיסון גורמת לריכוז של 90% אלומיניום בדם של ילדים וזה מאוד מסוכן ויכול לגרום לתגובה אלרגית" היא נכונה או שגויה כי ניתן לבדוק אותה: האם חיסון מעלה את רמת האלומיניום בדם, והאם אלומיניום בדם עלול לגרום לתגובה אלרגית. טענה שהיא "אפילו לא שגויה" היא טענה שאין דרך להפריכה בצורה מדעית (לא כזו ש"אין לי כוח" להפריכה...) מכיוון שאינה מוגדרת כראוי בכלים מדעיים (ולכן אינה יכולה להיות שאלה מתמטית או פיסקלית כלשהי); לכן נראה שיש צורך בהשארת הערך - כמובן, לאחר הבאת מקורות נוספים... בברכה ובתודה, דג ירוק (שיחה) • 15:44, יום רביעי בשבת, א' באלול ה'תשע"ז (IDT).

כאמור לעיל, דבריך נכונים על פי ההגדרה בערך. אבל מי אמר שהיא נכונה? יתרה מכך, מי אמר שיש הגדרה לביטוי ציני? האם יש הגדרה ל"טענה הזויה"? מהי ההגדרה ל"טענה שלא מחזיקה מים"? איך נגדיר "יצירה אלמותית"? לא כל ביטוי שאנשים משתמשים בו הוא מושג שצריך להגדיר עם מקורות וניתוחים למיניהם. בעיני, "אפילו לא שגוי" הוא ביטוי כזה, ולכן הערך מיותר. אבל אני לא מתכוון לעשות דבר בנידון, אז אתה יכול להשאר רגוע... משה פרידמן - שיחה 17:39, 23 באוגוסט 2017 (IDT)

פרדוקס השקרן הוא אפילו לא שגוי, נראה לי 77.138.170.194 20:32, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

פריגת חייבים לפסטר את המיצים הטבעיים שלהם לפי חוק או מסיבה אחרת?

אני קונה לעתים מיצים טבעיים של פריגת כמו בקבוק של מיץ תפוזים מקורר 2 ליטר. כלל המיצים הטבעיים שאני קונה מפוסטרים (מיץ טבעי הכוונה - 100% רכיבי פרי, ללא תוספת סוכר או כל חומר אחר). האם החברה חייבת לפסטר לפי חוק? האם זה נעשה מרצון להאריך את חיי המדף? או שמא גם וגם? ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 23:57, 22 באוגוסט 2017 (IDT)

ממה שאני מבין, אכן, החוק בארץ מחייב לפסטר (הם נהנים מהחוק הזה משום שזה מאריך את חיי המדף של המוצר בלי פעולות נוספות מצידם). ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 15:47, 23 באוגוסט 2017 (IDT)

האם ייתכן שבעבר היו חיים בכוכב חמה ונגה?

עם הזמן, השמש גדלה ומתעצמת, כך שטווח המרחק שבו יכולים להתקיים חיים הולך ומתרחק ממנה. בעתיד כדור הארץ יהיה חם מדי בשביל לחיות בו, אך מאדים עד אז "יבשיל" לאכלוסם של יצורים חיים. לאחר מכן, כשהשמש תגדל ותבלע את כוכב חמה ונגה, גם מאדים יהיה חם מדי, אך ענקי הגז "יבשילו"... האם ניתן להסיק מכך שייתכן שבעבר התקיימו חיים בכוכב חמה ו/או נגה?--185.149.255.85 00:33, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

העובדה המדעית כי בעבר הרחוק היו חיים על מאדים מנוגדת לתאוריה הזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:40, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

אני לא חושב שניתן לטעון שחיים במאדים באיזהו שלב זו עובדה מדעית. אתה יכול להוכיח זאת? משה פרידמן - שיחה 00:46, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

לא. אני לא אסטרונום. בשנת 2008 פורסם בהרחבה, כולל במהדורות החדשות רבות, כי מדענים, נדמה לי של נאס"א אבל לא בטוח, הוכיחו כי לפני אלפי או מיליוני, לא זוכר, שנים, היו במאדים חיים בצורת מיקרואורגניזמים חד תאיים, והם נכחדו באותה צורה בה חושבים שנכחדו הדינוזאורים אצלנו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:58, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

אני מעתיק מהערך Life on Mars בויקיאנגלית:

The possibility of life on Mars is a subject of significant interest to astrobiology due to the planet's proximity and similarities to Earth. To date no proof has been found of past or present life on Mars. However, cumulative evidence is now building that the ancient surface environment of Mars had liquid water and may have been habitable for microorganisms. The existence of habitable conditions does not necessarily indicate the presence of life. משה פרידמן - שיחה 01:03, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

אז שני הדברים הללו מנוגדים אחד לשני. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:16, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

(הוספה לאחר התנגשות עריכה) השמש נמצאת, פחות או יותר, במצב יציב החל מזמן קצר יחסית לאחר היווצרותה ועד לימינו. השמש לא ממש גדלה ומתעצמת. בעתיד, כאשר שלב בעירת המימן יתחיל לדעוך, השמש תגדל, אבל לא מדובר על תהליך הדרגתי. לכן, הטמפרטורות בכוכב חמה ובנוגה לא התאימו לחיים, כפי שאנו מכירים אותם, מעולם. (בעקרון זה תלוי גם באטמוספירה ובעוד כמה דברים, אבל זה לא משנה את המסקנה). כך שלכאורה התשובה לשאלתך שלילית. מאידך, יש לזכור שאנו לא יודעים הכל, ובפרט, אנחנו מכירים אך ורק את החיים על פני כדור הארץ, כך שנראה לי שזה יהיה יומרני לקבוע שלא היו בנוגה וכוכב חמה חיים מעולם. ראיתי, אגב, שיש מי שטוען שיש חיים בנוגה, אבל זה לא קשור לשינוי במימדי השמש שלנו. משה פרידמן - שיחה 00:44, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

אני רוצה לתקן את תשובתי: ה"אטמוספירה ועוד כמה דברים" אולי יותר משמעותיים משחשבתי. בכל מקרה, זה לא קשור לגדילה של השמש. משה פרידמן - שיחה 00:59, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

מאוד לא סביר שהיו אפילו צורות פרימיטיביות של כמעט חיים בכוכב החמה: אנחנו לא יודעים הרבה לגבי התנאים האופטימליים להיווצרות חיים, אבל אנחנו יודעים מה בטוח לא מתאים: הארה בעוצמה שלא מאפשרת קיום של נוזלים, אטמוספרה דלילה שלא מאפשרת אפקט חממה והגנה מפני מטאוריטים. ככה שניתן לפסול את כוכב החמה מראש. לגבי נוגה: המקרה יותר מעניין. חיים במבנה כימי שלנו בטוח לא יכולים להתאפשר בעיקר עקב משטר טמפרטורות אחר ומולקולות אחרות שזמינות (עקב פעילות געשית). לא הייתי פוסל את נוגה כחשודה כפוטנציאל לביוכימיה אלטרנטיבית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:54, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

האם לאישה ממוצעת ולגבר ממוצע יש את אותה כמות הילדים?

שאלה בסטטיסטיקה: בהנחה שכל האנשים הם גברים או נשים ושלכל צאצא יש אימא אחת ואבא אחד: האם זה מחייב את התוצאה שממוצע הילדים של גבר שווה לממוצע הילדים של אישה? שואל השאלות - שיחה 16:46, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

אענה בהתחכמות - התשובה לשאלה שאתה רוצה לשאול היא כן מסוייג, אבל כפי שהיא מנוסחת עכשיו - לא. שתי סיבות עיקריות:

1. יש יותר נשים מגברים בעולם. לכן ממוצע הילדים לאישה נמוך יותר

2. גברים נוטים למות במלחמות. אבל רובם מתים כשאין להם הרבה ילדים. לכן גבר שמת ומותיר אישה בלי ילדים מעלה בקצת את הממוצע לילדים עבור גברים (הרי יש גבר אחד פחות עבור כל אישה) ומוריד בקצת עבור נשים. מצד שני, יכול להיות שנשים שילדו הרבה ילדים יולדות בגיל מאוחר ולכן מתות יותר מסיבוכים. בכל מקרה, יש אפקטים רבים וקשה לי להאמין שכולם יתקזזו במדויק - אז התשובה היא לא.

"השאלה שרצית לשאול" למיטב הבנתי היא "אם יש אותו מספר של גברים ונשים בכל רגע בעולם, והתפלגות הגילאים שלהם זהה, האם יש לגבר ולאישה אותו מספר ילדים בממוצע?". אם אתה מניח אחידות מוחלטת בין גברים לנשים בנוגע להתפלגות הגיל בו מתחילים להביא ילדים, גיל המוות וכו' אז אני חושב שהתשובה היא כן ולו רק מטעמי סימטריה. במקרים אחרים, לא - דוגמה קיצונית תהיה עולם שבו היו המון תאים משפחתיים של אם, אב וילד ואז כל האבות נעלמו מהעולם. עכשיו יש אותה כמות של נשים וגברים, אבל לאישה ממוצעת יש ילד אחד ולגבר ממוצע יש 0. זה קיצוני אבל גם ההנחה של הסימטריה קיצונית (בכיוון ההפוך) אז אני חושש שהתשובה היא לא.

ולדברי קודמי אוסיף שיש הרבה יותר משפחות חד הוריות הכוללות אם עם ילדים מאשר אב עם ילדים. קחו בחשבון את הנשים היולדות ללא בעל לפני שייסגר המועד, הפריות מבחנה מגבר אלמוני, את הנשים שלא יודעות מי האב ואת מקרי ההריון כתוצאה מאונס - יש סיבות לכך שיהיו ילדים עם אם ובלי אב. בברכה. ליש - שיחה 07:16, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

הכוונה ל"אב" במובן הביולוגי בלבד. לגבי הטענה שגבר שנהרג ומותיר אישה ללא ילדים מעלה את הממוצע עבור גברים: ממש לא הבנתי. זה פחות גבר שיש לו ילדים ופחות אישה אחת שיש לה ילדים. שואל השאלות - שיחה 11:49, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

נניח שהיו עשרה זוגות (מניח מונוגמיה וכו') - איציק ואהובה, בני וברכה, גידי וגליה, וכו'. לחמשת הזוגות הראשונים (איציק ואהובה עד הארי והילה) יש ארבעה ילדים לכל זוג, ולחמשת הזוגות האחרונים (וויליאם ו-ורד עד יוסי ויונה) אין ילדים. כרגע ממוצע מספר הילדים הוא 2 גם לגבר וגם לאישה. אם וויליאם ימות במלחמה, אז ממוצע הילדים לגבר הוא ${\frac {4*0+5*4}{9}}={\frac {20}{9}}\approx 2.2$ וממוצע הילדים לאשה הוא עדיין 2. אפשר גם לומר שאם ורד לא תינשא בשנית ולא תביא ילדים אז היא "מושכת" את ממוצע הנשים מטה, אבל זה כבר עניין סבוך יותר. Eyalweyalw - שיחה 15:02, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

ספוק

באיזה סרט מר ספוק פורש מהצי והופך לשגריר של פדרציית הכוכבים המאוחדת? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:54, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

סטארטרק יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:32, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

צפייה בגרמי שמיים ללא זיהום אור כלל בישראל

האם אני מבין ואלה 2 הדרכים היחידות לצפות בגרמי שמיים ללא זיהום אור כלל בישראל?

1. לשוט עם סירה (נניח יאכטה) מערבה בים התיכון, לוודא שאין אוניות מאירות ברקע ולכבות את האורות.

2. לנסוע לאחד ממצפי הכוכבים על כביש הערבה.

לגבי 1, עד כמה צריך להתרחק עם הסירה בשביל לצפות בגרמי שמיים כך?

לגבי 2, האם אלו באמת נטוליי זיהום אור לחלוטין?

בתודה! ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 20:45, 24 באוגוסט 2017 (IDT)

אענה לגבי 1 (זהירות - תשובה ארוכה): "ללא כל זיהום אור כלל" זו דרישה מאוד קיצונית. אתן הערכה - עבור צופה שגובהו מעט פחות משני מטרים (מדובר בגובה ביחס לפני הים) מרחק קו האופק הוא 5 ק"מ. עבור הארובה ברידינג, קו האופק הוא במרחק של בערך ארבעים וחמישה קילומטרים. לכן, אתה צריך להיות במרחק של 50 ק"מ מתל אביב על מנת לא לראות אף שמץ של אור. עבור מגדל גבוה סטנדרטי של נאמר 90 מטרים, קו האופק הוא בערך במרחק של קצת פחות מ-35 ק"מ, כלומר אתה תיאלץ להיות במרחק של 40 ק"מ מהחוף (כל חוף), אולי קצת פחות, בשביל להיות בחושך מוחלט. זה שם אותך מחוץ למים הטריטוריאלים של ישראל, ובקצה "האזור הסמוך". כמובן, שעליך לוודא שאין אוניות באזור - אם אוניה היא בגובה של 5 מטרים האופק שלה במרחק 8 ק"מ ולכן אתה צריך לוודא שאין ספינות במרחק של 8 ק"מ ממך - משימה לא פשוטה. אבל כמו שכתבתי "ללא זיהום אור כלל" היא דרישה מאוד קיצונית.

אחרי קצת מחקר (יחידות למדידת אור ובהירות זה עניין סבוך), הנה הסיכום - בהירות של כוכבים נמדדת בסולם לוגריתמי הפוך, בו קפיצה של 5 רמות מקטינה את עוצמת האור פי מאה. הארה של מקור אור אפשר למדוד בשלוש דרכים, כל אחת מייצגת משהו שונה - קנדלה היא כמות הארה של מקור אור, לומן הוא קנדלה כפול סטרדיאן, זווית מרחבית, ומייצג שטף אור, ולוקס הוא לומן למטר רבוע. לוקס הוא מה שאנחנו מרגישים - אם עוצמה של 1000 לומן תתרכז על מ"ר נקבל 1000 לוקס, ואם היא תתמקד על 4 מ"ר נקבל 250 לוקס. אם מתרחקים פי שניים, מקבלים שערך הלוקס קטן פי ארבעה (בערך דרגה וחצי של בהירות). לפי הערך על בהירות בויקיפדיה האנגלית, לוקס אחד שקול ל-14.2 בסולם בהירות. אם אנחנו נמצאים במרחק ק"מ ממנורה בעוצמה של 21,000 לומן (מצאתי רשימה של סוגי נורות והארה שלהן באינטרנט, וזה היה הערך הכי גבוה - מדובר בנורה סטנדרטית יחסית לדעתי: MH-200W-CLR-PS) אז נקבל שצריך לחלק ב 1000 מ' בריבוע ונקבל 0.021 לומן - לא מרשים במיוחד. הזרקורים הסטנדרטיים של המשטרה, מהסוג שיש על מסוקי חיפוש, יוצרים באזור 50,000 לומן. נניח שיש בניין עם שני זרקורים שעל אחד מהם פולט 500,000 לומן (לא ריאלי בעליל), ואנחנו נמצאים קילומטר ממנו - נקבל מיליון לומן ממרחק ק"מ שהם בדיוק לוקס אחד. כמה מעט זה לוקס אחד? אם נורת המטבח שלך היא חלשה יותר מהסוג שהשתמשנו בו קודם, ויש לה עוצמת הארה של 3,600 לומן, אז זו עוצמת האור שמתקבלת אם תעמוד במרחק של 60 מ' ממנה.

אם לסכם, לאורות החוף הגבוהים ברמה בלתי סבירה תהיה השפעה מקסימלית של 1 לוקס במרחק ק"מ, שהם בערך 14 בסולם הבהירות. כמה זה מעט? לפי הטבלה שמופיעה בראש הערך לבהירות בויקי האנגלית, 6.5 הוא בערך סף ההבחנה של העין האנושית. אפילו אם יש לך טלסקופ שמסוגל לאסוף הרבה אור ולהפוך גם כוכבים בעלי בהירות 10 לנראים (האור חלש פי 25, צריך עדשת אובייקטיב עם רדיוס גדול פי 5 מעדשת האוקולר, שזה אפשרי) אתה תוכל לראות 340,000 כוכבים. ישנם 15 מיליון כוכבים בעלי בהירות מתחת ל-14, כלומר שיהיו בהירים יותר מההשפעה של עשרים זרקורים משטרתיים במרחק קילומטר. אם נדבר על שמונה זרקורים במרחק שני קילומטרים, או לחלופין על עשרים מהנורות החזקות של הפסקה הקודמת, נקבל 400,000 לומן, ו0.1 לוקס, שהם פחות או יותר 16 בסולם הבהירות. יש מעל 80 מיליון כוכבים שתוכל לראות בשמיים שיאירו כמו הזרקורים האלו - וזיהום האור של הפנסים לא רלוונטי.

אם לסכם באמת - לבניין דירות (אני מניח 20 נורות חזקות שפונות כולן לכיוון שלך) במרחק שני ק"מ תהיה בהירות של בערך 16. ישנם מעל שמונים מיליון כוכבים עם בהירות כזו לפחות, וסביר להניח שהציוד שלך לא משוכלל מספיק למדוד דברים כל כך קטנים, אבל אם כן - ההשפעה של בניין תהיה זהה להשפעה של כוכב אחד מתוך שמונים מיליון. כמות אור כזו לא נחשבת לזיהום אור בשום מדד. אז שני קילומטרים לתוך הים (ושני קילומטרים מכל ספינה אחרת, בהנחה שהיא מאירה כמו בניין דירות) יספיקו בהחלט כדי ליהנות משמים זרועים במיליוני כוכבים. Eyalweyalw - שיחה 23:40, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

אלף תודות אייל על התשובה המפורטת והנדירה. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 13:13, 27 באוגוסט 2017 (IDT)

אני לא יודע איפה השגיאה שלך, אבל זה שגוי לחלוטין. ממרחק 20 ק"מ עדיין ניתן להבחין בקלות בהילה של מצפה רמון, שמפריעה מאד בתצפית לכיוון צפון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:56, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

יישר כח לEyalweyalw על התשובה המפורטת. אבל החישוב אינו צריך להיות מבוסס על נורה בודדת, חזקה ככל שתהיה, אלא על מאות אלפי נורות בעלות עוצמה מצטברת (תאורת רחוב, חלונות הבתים). עוזי ו. - שיחה 22:42, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

אנסה שוב, בקיצור נמרץ - עבור 100 בניינים, שבכל אחד מהם 50 נורות של 20,000 לומן, מקבלים סה"כ 100,000,000 לומן. במרחק של ק"מ, מקבלים 100 לוקס, שזה מתחת לסף ההבחנה האנושי בהרבה. כדי לראות דרגת בהירות של 6 (לסיריוס יש בהירות של בערך -1, כלומר העין שלך קולטת פי 250 פחות אור מאשר מסיריוס), צריך לראות באזור ה-700 לוקס. במרחק 20 ק"מ, מדובר ב280,000,000,000 לומן. לפי הקומיקס הרלוונטי (אני מתקשה למצוא מקורות מוצלחים) זרקורי IMAX של 30 קילו ואט יוצרים 1,000,000 לומן. אני מתקשה להאמין שמצפה רמון יוצר אור כמו 280,000 זרקורים כאלו, אבל אולי אני טועה. אילן, שים לב שהתקרבות פי שניים משמעה הגברה של האור פי ארבעה. התקרבות ממרחק 20 ק"מ ממצפה רמון למרחק 20 מטרים מהמצפה תהיה, לפיכך, כמו הגדלה פי מיליון של עוצמת האור. אני לא יודע כמה חזק האור שאתה מתאר שראית, אבל תחשוב שמקור האור שיוצר זאת עוצמתי פי מיליון ממקור האור שהיה יוצר אותה הארה ממרחק 20 מטרים. זה נשמע לך סביר? (אני לא סרקסטי בכלל, מנסה להבין את הסיטואציה). ייתכן ששבירות מהאוויר או תופעות דומות אחרות גורמות להעצמת האור מעבר לחישוב שלי (שמניח שאין השפעה של האוויר, הטמפ' וכו') אבל אני מסופק שהאפקט גדול כל כך. Eyalweyalw - שיחה 00:40, 27 באוגוסט 2017 (IDT)

התשובה שלי מבוססת על נסיון, ואני מניח שתסכים איתי שהכרעה אמפירית היא הקובעת... בשנים האחרונות אני כבר לא יוצא לתצפיות, כך שאינני יכול להזמין אותך, אבל אתה יכול לצאת לשטח ולודא בעצמך שזה המצב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:34, 27 באוגוסט 2017 (IDT)

תשובה מניסיון: לא. אין אף שטח נקי מזיהום אור בישראל. המקומות הקרובים ביותר ללא זיהום אור הם סיני וירדן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:47, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 11:22, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

בעלי הידע באסטרונומיהאילן שמעוני, קובץ על יד, Funcs, hagay1000, eman, Tshuva, מבני הנביאים, בורה בורה, Byc63, Avishay, Pixie.ca (בנושאים מסוימים), GidiD ‏ ובעלי הידע בפיזיקהנדב ס, Tshuva, hagay1000, רמי (ידע בסיסי), eman, Eyalweyalw, משה פרידמן, בנצי, E L Yekutiel, saroad, שלום אורי, GidiD, avronj ‏. לתשומת לבכם. הערך האידאלי הוא לכאורה זיהום אור. תודה מראש. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 22:35, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

לדעתי כדאי להוסיף לערך זיהום אור פרק העוסק בזיהום אור במזרח התיכון, בפרט בישראל, ירדן ומצרים (סיני) אליו אולי ירצה לתרום משתמש:אילן שמעוני. כמו כן, צריך פרק העוסק בזיהום אור בתוך הים, וכמובן עם המידע שנתן אייל, פרק על מדידת זיהום אור. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 00:41, 27 באוגוסט 2017 (IDT)

אם קיים מי שיהפוך את המפה הזו לתמונה חופשית מזכויות יוצרים (יצריך קשר עם מיכאל ולסוב) אני רואה לזה מקום. כרגע יש רק את הפסקה הקצרצרה "בישראל אין מקום שחופשי מזיהום אור, אך קיימים שטחים בהם תצפית לזנית וסביבתה חופשיים למדי מזיהום אור" _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:23, 27 באוגוסט 2017 (IDT)

שלום, אני חושב שאני יודעה איפה השגיעה בתשובה המפורטת למעלה. לפי הערך לפי הערך על בהירות בויקיפדיה האנגלית, לוקס אחד שקול ל-14.2- בסולם בהירות ולא ל 14.2. שאר הפרטים בחישוב נראים לי נכונים. לכן בינין דירות מואר, יראה ממרחק ק"מ בבהירות 12- ולא 16. מה שאומר שהוא יהיה בהיר בערך כמו הירח. הבינינים עלֹ קו החוף ממרחק עשרית קילומטרים יהיו משמעותית פחות בהירים מהירח אך בהירים יותר מכל גרם שמיים אחר. כך כנראה שכדי לראות את הכוכבים לייד החוף צריך כאמור להתרחק למרחק 40-50 ק"מ ו8 ק"מ מכל אוניה. לא כל-כך פרקטי :-(.

שגיאה נוספת היא אי הכללה של תאורת רחוב וכבישים, שהן מקור עיקרי לזיהום אור. אלמלא זה היה כך, הפילטרים לטלסקופים שנמכרים לשיכוך זיהום אור לא היו פועלים - פילטרים אלה (לא כולם) פשוט מסננים תאורה שמקורה בנל"ג נתרן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:50, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

יש לי שאלה אחרת: אם אני לא מעונין בכוכבים שלייד האופק. האם מספיק לעלות למקום גבוה יחסית (למשל גג של בית) להקיף את אצמי בגדע אטומה בגובה כמה עשרות ס"מ, לישכב בתוחה ולהיסתכל לשמיים למשך מספיק זמן? האם אז אני ארה את כל הכוכבים שאפשר לראת ללא זהום אור שנימצאים יותר מ 30 מעלות (למשל) מעל האופק?

בתודה

רמי (Aizenr) - שיחה 12:09, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

לא. בכל האזורים פרט לאזורים החשוכים ביותר במפה קיים זיהום אור (ברמות שונות) מאופק לאופק. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:47, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

לא בא לחלוק, רק להעיר שלעירוני טיפוסי שכמותי, שבאופן מעשי לא יודע צורת כוכב מהי, מראה השמיים בלילה בשטח במילואים הוא מרהיב ביותר, ללא כל השוואה למה שאני רואה בחיי היום יום. משה פרידמן - שיחה 16:32, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה אילן. האם אתה יכול לפרט קצת יותר. בהנחה שאין מקורות אור מלכותיים בגובה יותר מ-30 מעלות מעל האופק ובהנחה שכל מה שנמוך יותר מוסתר ממני ולכן לא אמור להשפיעה עלֹ רעיית הלילה שלי, האם מקורות אור נמחים יותר עדיין מפריעים לי? אם כן אז איך? האם זה ביגלל הפיזור שלהם באטמוספרה? רמי (Aizenr) - שיחה 12:22, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

בדיוק - פיזור האור מחלקיקי אבק וקרח (בגובה רב) יוצר שמיים מאירים. בעיר קל לראות שלשמיים צבע כתום ממש. במקומות עם פחות זיהום אור קל לראות שגם אם כל מקורות האור הישירים חסומים, עדיין הסביבה מוארת.

חשוב לציין שזיהום אור לא מפריע במידה שווה לכל תצפית. תצפיות בכוכבי הלכת והירח (למעט אוראנוס ונפטון) אינן מושפעות מזיהום אור. תצפיות בצבירים פתוחים וכוכבים כפולים מושפעות חלקית. תצפיות בערפיליות, גלקסיות וצבירים גלובולריים מושפעות במידה רבה מאד, לרוב עד שלא ניתן לצפות כלל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:55, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

מפעלים לייצור חומרי נפץ בישראל

מי הם המפעלים הישראלים העוסקים בייצור של חומרי נפץ? התעשיות הביטחוניות בישראל עושות שימוש בחומרי נפץ כחלק מקו המוצרים שלהם (טילים, רקטות וכו') אבל מי מהן מייצר את חומרי הנפץ ומי רוכש אותם מיצרנים מקומיים בארץ? לדוגמה, אני יודע שהתעשייה האווירית לא מייצרת חומרי נפץ, על אף שחלק מהמוצרים שלה מכילים חומרי נפץ. מה לגבי התעשייה הצבאית? האם היא מייצרת בפועל את חומרי הנפץ או שהיא רוכשת אותן? ואם כן, מה זהות המפעלים? אני מעוניין לדעת רק על מפעלים ישראלים לייצור חומרי נפץ (זה כחלק מכתיבת הערך "תעשייה כימית בישראל"). ממש תודה על העזרה למי שמכיר. Meir138 - שיחה 12:15, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

תעשיות חרושת חומרי נפץ (בבנימינה/זכרון יעקב), ולפי זה – היא היחידה בתחום זה לשוק האזרחי. חזרתי • ∞ • שיחה 12:47, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה! Meir138 - שיחה 12:55, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

מה לגבי תעש מערכות, רפאל ואלביט מערכות? האם הם הם מייצרות חומרי נפץ מסויימים (גם לשימוש פנימי) או שהם רוכשות מחברות חיצוניות? Meir138 - שיחה 12:55, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

ניהול המדינה VS שמירת שבת

האם מתקיימות ישיבות ממשלה בשבת? האם מתקיימות ישיבות ממשלה דחופות בשבת בעת חירום? האם מתקיימות פגישות עם מנהיגים זרים בשבת? האם שרים דתיים עובדים בשבת? האם יום אחד כשיהיה ראש ממשלה דתי בישראל (וזה הרי רק עניין של זמן), האם הוא יעבוד בשבת?--185.149.255.85 23:22, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

למיטב ידיעתי אין ישיבות ממשלה בשבת באופן סדיר, ייתכן שבמקרי חירום מכנסים כאלו. פגישות עם מנהיגים זרים - קשה לי להאמין. בחו"ל אולי, בארץ - לא נראה לי, ואם כן, אז תוך שמירת שבת (או לפחות, בלי תהלוכות כלי רכב וכו'). שרים דתיים לא עובדים בשבת, בדיוק כמו ששרים לא דתיים לא עובדים בשבת, ובדיוק כמו שכל יהודי שלא עוסק במקצוע מציל חיים (רופאים) לא עובד בשבת. לגבי ראש ממשלה דתי - שוב, אני מניח שהוא לא יעבוד באופן סדיר בימי שבת, אבל אפשר לומר (במידת וודאות רבה מאוד) שהוא גם לא יעבוד ביום הכיפורים - ובכל זאת, קרו מקרים מעולם. Eyalweyalw - שיחה 23:43, 25 באוגוסט 2017 (IDT)

בשעת חרום אין בעיה של שבת או יום כיפור, ואף אחד לא התלונן על ישיבות ממשלה בעת מלחמה. גם השרים הדתיים הגיע לישיבות אלו, אם כי השתדלו לצמצם את חילול השבת (למשל ללון במלון סמוך מרחק הליכה מהמשרד ולא לחזור הביתה). לגבי עיתות שגרה, השאלה היא מה ההגדרה של 'עבודה'. פגישות פורמליות, ביקורים ברחבי הארץ, אירוח מנהיגים זרים, דיונים רשמיים - סביר שכל אלו נחשבים ל'עבודה', ולכן פוליטיקאים שחשוב להם להצטייר כשומרי שבת (כלומר כל חברי המפלגות הדתיות וכל אלו שרוצים או ירצו את המפלגות הדתיות בקואליציה עתידית) נמנעים מפעילויות כאלו. האם מפגש לא פורמלי של כמה חברים בשבת בבוקר לשיחה על ענייני דיומא היא 'עבודה'? ואם במקרה החברים הם חברי כנסת, חברי מרכז המפלגה, עיתונאים או מובילי דעת קהל - האם אז זו 'עבודה'? האם הופעה ב'שבת תרבות' היא עבודה (בהתחשב בכך שלהתראיין מהווה חלק מעבודת הפוליטיקאי)? האם פוליטיקאי דתי נמנע משיחה בענייני היום לאחר שחרית של שבת, והרי הסברה היא חלק מעבודת הפוליטיקאי? בקיצור, מרבית הפוליטיקאים נמנעים מ'עבודה' פורמלית בשבת, אך ממשיכים לעשות עבודה פוליטית ברמות שונות. HLron - שיחה 00:53, 26 באוגוסט 2017 (IDT)

זיהוי אירוע על פי קריקטורה

מי יכול לזהות את הארוע אליו מתייחסת הקריקטורה הזו?אודי - שיחה 11:01, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

אולי אותו נאום שלו באו"ם ב-1974, בעודו לבוש מדים וחגור באקדח? Liad Malone - שיחה 12:01, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

אותי יותר מעניין מה זה "דחוף! 4 ענקיים". _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:15, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

הניחוש שלי שזה "עותקים" וזה איזה אות מוסכם בין עורכים של העיתון. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:16, 28 באוגוסט 2017 (IDT)

בספטמבר השחור 1970 היתה מתקפה רבתי של ארגוני טרור פלסטינים (ובהם ארגונים המשוייכים לאש"פ בראשות עראפת), שכללה חטיפת מטוסים, וחלקם גם פוצצו. באותה תקופה כתב ארט בוכוואלד טורי סאטירה שהתפרסמו גם במעריב (לא בטוח שיש קשר). לעניות דעתי (הבלתי מקצועית), סגנון הקריקטורה מתאים גם לדוש. HLron - שיחה 10:49, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

יואל בוכוולד, ישראלי, יליד אוסטריה, 1997-1920. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 14:15, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

טלפורציה של פוטונים

אני מבין שכאשר אדם מדליק נורה (כלומר, מזרים אלקטרונים לאטומי הנורה או גורע אלקטרונים מאטומי הנורה --- ליצירת מתח חשמלי), ואז, באופן פתאומי, מגיחים פוטונים מן הזרם החשמלי בקרבת התיל שבנורה. הפוטונים הללו כמובן מתפזרים הרחק מן התיל בצורת פטרייה.

ממה שהבנתי, אין שום מוסכמה חד משמעית בקרב פיזיקאים למה זה בכלל קורה, כלומר למה המתח החשמלי גורם להופעה פתאומית של פוטונים. האם אני מבין נכון ואחד ההסברים לכך הוא טלפורציה של אנרגיה (להבדיל אלף אלפי הבדלים מטלפורציה של מסה, תופעה תאורטית שיש הרואים בה אימפוסיבילית לפחות בצורתה המלאכותית שאיננה חור שחור)?

בטלפורציה של אנרגיה אני מתכוון שהפוטונים נעים ממקור אור אחד היכן שהוא ביקום, אל אותו המקום בו ישנו הזרם החשמלי, מסיבות שאולי לגמרי אינן מובנות כעת. 79.180.1.206 04:18, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

הפוטונים לא נובעים ממתח חשמלי. לכל נורה יש את מנגנון הפעולה שלה, ואני חושב שאנחנו די מבינים איך הנורות פועלות. כמובן, הכל שאלה של עד כמה למטה אתה חופר. משה פרידמן - שיחה 20:07, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

אז ממה נובעים הפוטונים? זה עיקר מה שאני מנסה לברר - האם יודעים בוודאות מדוע הם פתאום מגיחים או אם אין יש תאוריות שונות ומחלוקת חריפה (כך הבנתי מדברי הפיזיקאי לורנס קראוס בדיבייט האחרון שלו עם רוברט רייט). 79.180.1.206 20:22, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

כמו שמשה הגדיר "תלוי כמה עמוק אתה חופר". עקורנית, אנחנו יודעים לייצר פוטונים בשלל צורות שונות. לדגומה: כשאתה מחמם חומר, אתה מעלה את החלקיקים ברמת האנרגיה. זה לא רק שהם נעים מהר יותר, אלא חלק מהאלקטרונים שבאטומים עולים ברמת אנרגיה (מה שנקרא "עירור"). אלקטרון לא אוהב להיות ברמה גבוהה בזמן שהרמה הנמוכה עוד פנויה (והיא פנויה כי הוא עלה למעלה). אז הוא יורד בחזרה ולכן מאבד את ההפרש בין הרמה הגבוהה לנמוכה. ההפרש הזה משתחרר החוצה כפוטון.

זה רק אחד המנגנונים. יש עוד לא מעט: "קרינת סינכרוטרון", פליטה גרעינית, פליטה מאולצת, קרינת בלימה ועוד ועוד. יש בתורת החלקיקים גם הסברים תאורטיים למה נפלט דווקא פוטון ולא חלקיק אחר (שימור מטענים שונים). Corvus‏,(Nevermore)‏ 20:40, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

חגיגות העשור

למה לדעתכם הכותרת "פידיקה" (במקום "פיזיקה" או "פיסיקה") החזיקה מעמד בערך 1899 במדע מעל עשור? ALPR - שיחה 08:59, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

בגלל החוק הראשון של ניוטון (1686 במדע). עוזי ו. - שיחה 15:06, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

או כי ד דומה גרפית ל-ז. מסתבר שלמוח יש "בודק איות אוטומטי" שמאפשר לו לקרוא מילים ולהבינם גם אם נכתבו באופן שגוי כל עוד הן דומות מספיק למילה הרצויה. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 15:18, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

"אננחו ילוכים לעברב את המליים בכל צרוה שנצרה. כל עוד נפקיד למשור על הדסר של הואת הראשנוה ושל הואת האחנורה, לטסקט יש עידין ממשעות הגוינית". חזרתי • ∞ • שיחה 16:29, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

ענק! משה פרידמן - שיחה 20:05, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

שים לב, למספר העוקבים בערך... • חיים 7 • שיחה • 21:44, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

מוצאן של חיות הבית

האם כל כלבי הבית הם צאצאים של זאבים, או שיש גם כלבים שהם צאצאים של שועלים? האם כל חתולי הבית הם צאצאים של חתולי בר, או שיש גם חתולי בית שהם צאצאים של חתולי ביצה?--185.149.255.85 20:55, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

עד כמה שידוע לי מעולם לא נמצאה עדות גנטית לכלבי בית שמוצאם אינו זאבי. עם זאת אי-אפשר לפסול את האפשרות שיש כלבי-בית אשר נושאים כמה גנים של כלביים שאינם זאבים, בעיקר קויוטים ותנים. הסיכוי לגנים שועליים קטן אפילו יותר מכיוון שהם שייכים לסוג נפרד, אך גם אפשרות כזו לא הייתי פוסל על הסף, מכיוון שלאחרונה מתרבות העדויות הגנטיות מיונקים שונים שרביית כלאיים פורייה עם מינים אחרים, ובמקרים קיצוניים אפילו עם סוגים אחרים, היא אמנם נדירה ביותר, אבל לא בלתי-אפשרית לחלוטין. צאצאי הכלאות בטבע בין קויוטים לזאבים ידועים בצפון אמריקה. דוגמה כזו ניתן לראות אצל חתולי בית, שאמנם על פי כל הבדיקות הגנטיות מוצאם מחתול הבר (Felis silvestris), אך לאחרונה הצליחו כמה מגדלי חתולים להכליא חתולי בית עם חתולי סרוואל ולקבל צאצאים פוריים, למרות שהסרוואל שייך לסוג נפרד. גזע הכלאיים הזה ידוע כיום כחתולי סוואנה. H. sapiens - שיחה 23:16, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

תוספת: מסתבר שהצליחו להכליא חתולי בית גם עם חתולי ביצה ולקבל צאצאים פוריים. הגזע הזה נקרא כיום צ'אוסי. H. sapiens - שיחה 23:39, 29 באוגוסט 2017 (IDT)

מאז 1960, מגדלי חתולים באופן אקראי ובכוונה הכליאו חתולים מקומיים עם חתולי טבע. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:41, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

יש לציין שחלק מגזעי החתולים החדשים בעלי המראה ה"פראי" אינם בני-כלאיים עם מיני בר, אלא חתולי-בית רגילים שעברו ברירה מלאכותית ע"מ לטפח פרווה מנומרת, מפוספסת וכיו"ב. H. sapiens - שיחה 23:20, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

כלבי הבית הם מאותו מין של הזאבים. הם יכולים להעמיד צאצאים ונכדים עם הזאבים. אלו זנים שונים של אותה חיה. 77.127.40.35 14:00, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

החפצה

מדוע כאשר גבר נמשך מינית לאישה קוראים לזה החפצה? החפצה הוא מונח מקרסיסטי שמתאר התייחסות של מעמד הקפיטליסטי לפועלים כאל חפצים: מבחינתו הם אינם בני אדם, אלא כוח יצרני. ואם אפשר היה להחליפם במכונה: היו עושים זאת במקרה וזה משתלם.

זה לא המצב במקרה של משיכה מינית ( או עלבון בעל אופי מיני) כלפי אישה: אף אחד לא מתייחס אליה כדומם או כמכונה ייצור. אז מדוע משתמשים במונח הזה? הרי חפץ לא מעורר משיכה מינית לרוב. 213.55.184.229 01:06, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

איפה ראית שקוראים לזה כך? Shannen - שיחה 07:44, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

http://www.e-mago.co.il/magazine-819.htm

מיניות מוחפצת, חיים מוחפצים - גבריאל רעם - אין תחום או חלק בבני אדם המחופצן יותר מן המיניות... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המונח לא מתייחס לעצם המיניות אלא לצורה שבה היא נתפסת לעתים קרובות ומיוצגת כמעט תמיד. המונח לא מתאר את המשיכה, אלא את היחס לאובייקט המושך בעקבות המשיכה. אם ההתייחסות הייתה כאדם המשיכה עצמה הייתה נוצקת בתבניות החשיבה של הנמשך יחד עם כל מה שמשיכה אנושית כוללת, בראש ובראשונה ההיבט הרגשי המפותח אצל האדם, אם המשיכה או ייצוגיה כוללים רק את החלק הכימי-פיזי, זו התייחסות לאדם כאובייקט, או בקצרה: החפצה. ביקורת - שיחה 10:10, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

הטענה לא ממש ברורה. מדוע משיכה גופנית המבוססת על אינסטינקט (מה שמונה "כימי-פיזי" בתגובה שלך) מרמז על אובייקט? משיכה מינית גופנית היא כלפי בן אדם בלבד, אלא אם כן מודבר בפטישיזם. 213.55.184.229 10:45, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

כל מה שכתבת נכון, אבל אנחנו מתייחסים לאדם כמשהו גדול יותר מבעל החיים שבו. אנחנו נמשכים גופנית בדרך כלל רק לחיה "אדם", אבל אם נתייחס לאדם אחר כאל חיה יאשימו אותנו בצדק. הטענה בדבר 'החפצה' היא, שמיניות האדם, כמו האדם עצמו, היא משהו מורכב יותר, וייצוג של מיניות או התייחסות לאיש או לאישה כמושא למיניות עצמה ולא למשהו המורכב יותר, היא החפצה, העמדה כאובייקט. ביקורת - שיחה 16:17, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

כרטיס סים

השאלתי למישהו כרטיס סים. האם הוא יכול להיכנס לחשבון גוגל שלי? 31.154.139.207 19:17, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

כן. הוא יכול לבקש שיחזור/שינוי סיסמה, פעולה שמתבצעת באמצעות סמס לטלפון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:48, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

צילום של זיקית ירוקה לזיהוי

איזו זיקית היא זאת?

צלמתי בגינה שלי, הזיקית נוהמת עלי כי ניסיתי לסגור את הברז. אני זקוקה לעזרה בזיהוי מין הזיקית הספציפית. תודה חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 21:46, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

בישראל מוכר רק מין אחד של זיקית, זיקית ים-תיכונית, ואכן היא זו הנראית בתצלום. H. sapiens - שיחה 23:09, 30 באוגוסט 2017 (IDT)

תודה רבה H. sapiens . חנה Hanay • שיחה • מיזם אוניברסיטת חיפה - תוכנית רודרמן 03:45, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

פלורנטין

הערך פלורנטין מכיל גרסאות סותרות. פסקת הפתיחה אומרת "פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב [...] אשר נקראת על שמו של שלמה פלורנטין." בעוד שתבנית השכונה טוענת שהעיר קרויה על שם דוד פלורנטין. פסקת ההיסטוריה טוענת ש "פלורנטין נוסדה על ידי דוד אברבנאל והקבלן שלמה (סלומון) פלורנטין, שעלה לישראל מסלוניקי שביוון. את השכונה קראו על שם אביו של שלמה, דוד פלורנטין" אבל לפי שנות החיים בערכים, דוד פלורנטין נולד בשנת 1874 בעוד ששלמה פלורנטין נולד ב-1864. בערך שלמה פלורנטין כתוב "בשנת 1929 התחיל לבנות עם דוד אברבנאל שכונה מצפון יפו, היא שכונת פלורנטין[...] שלמה פלורנטין נפטר בתל אביב, ב-10 בנובמבר 1946. שכונת פלורנטין קרויה על שמו." ובערך דוד פלורנטין כתוב בפסקת הפתיחה "על שמו נקרא רחוב פלורנטין שבדרום תל אביב." הכתבה שמופיעה כמקור טוענת "חזונם של דוד אברבנאל וחברו הקבלן סלומון פלורנטין מסלוניקי להנציח את זכר אביו של סלומון, דוד פלורנטין, ממנהיגי התנועה הציונית ביוון, עמד מאחורי הקמת השכונה ב1927". אבל דוד פלורנטין אינו אביו של שלמה פלורנטין. הערך דוד פלורנטין כותב "על שמו נקרא רחוב פלורנטין בתל אביב (בשכונת פלורנטין הקרויה על שם שלמה פלורנטין ואין קשר בין השניים)". אם הצלחתי להבין, יש פה בלבול - בין דוד פלורנטין, אביו של שלמה פלורנטין ומנהיג ציוני ביוון, לבין דוד פלורנטין שגם הוא היה, לפי הערך, נציג יוון בקונגרס הציוני הבינלאומי ה-11. אבל הנושא כל כך סבוך (ויתכן שמידע על אביו של שלמה פלורנטין נכנס בטעות לערך דוד פלורנטין) שהייתי מעדיף להשאיר למומחה את הפרדת הנכון מהשגוי. Eyalweyalw - שיחה 00:21, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

מה נסגר עם תליינו של שלמה בן יוסף?

בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון טמון א.ט. טורטון, תליינו של שלמה בן יוסף. כמה וכמה ערכים בעברית ובאנגלית מזכירים את פועלו של טורטון, לרוב באופן מוטה ומטעה. התוכלו בבקשה לעזור בדבר קורותיו ותאריך מותו של טורטון?

1. לכל הדעות, טורטון נפצע אנושות מפיצוץ זירת מטעני חבלה שטמנו לח"י ברחוב יעל 8 בתל אביב. בפיצוץ נהרג שלמה שיף ונפצע אנושות נחום גולדמן. לפי רישום קברו של טורטון הוא גווע למחרת הפיצוץ, בדומה לגולדמן. אולם בשני ערכים בוויקיפדיה , נכתב כי טורטון גווע שבוע אחרי הפיצוץ. אז מתי הוא מת?
2. לפי ערך אחד הפיצוץ תפס את טורטון ביומו הראשון בעבודה במשטרת מחוז ת"א, כשלפני כן קיבל מדלייה ממלך בריטניה על כך שהציל רכבת מלאה יהודים מפגיעתו הרעה של אספסוף ערבי. האם יש ממש בדברים, או שמדובר בשקר גס?

תודה, ליאור पॣ • ט' באלול ה'תשע"ז • 01:31, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

ולמה זה לא חיפשת באתר עיתונות יהודית היסטורית המבורך?

אוולין תומאס טרטון (Evelyn Thomas Turton; בחלק מהמקורות, משום מה – ג'ורג' י') נולד באנגליה ב-1902. שירת בגדוד תותחנים, ובשנת 1930 התגייס למשטרה הארצישראלית; שירת בירושלים, בעכו, בחיפה, בשכם, ויומיים בתל אביב. בעת היותו שוטר בכלא עכו שימש כתליין. בשנת 1938, בהיותו סרג'נט, שומר בית כלא, הוענקה לו מדליית המלך (מידי הנציב העליון) על כך שהציל רכבת נוסעים ליד קלקיליה ממחבלים. בשנת 1940 הועלה לדרגת מפקח. יום לפני הפיגוע בינואר 1942 התמנה למפקד תחנת המשטרה הצפונית בתל אביב. יומיים לאחר פציעתו בפיגוע נפטר בביה"ח אסותא בעיר. הותיר אישה ובת. (אותות כבוד למשטרה, דבר, 23 בפברואר 1938; מפקד משטרת ת"א, הקצין שלמה שיף נהרג מפצצה; הקצינים גולדמן, דיכטר וטורטון – נפצעו קשה, המשקיף, 21 בינואר 1942; הקצין א. י. טורטון – הקרבן השלישי, הַבֹּקֶר, 22 בינואר 1942; תל-אביב נפרדה מהקצין ג'. טורטון, שבא לעזור בשמירה על בטחונה, דבר, 23 בינואר 1942; הלוית הקצין טורטון בת"א וירושלים, הַבֹּקֶר, 23 בינואר 1942; הלוית הקצין טורטון בת"א וירושלים, הַבֹּקֶר, 23 בינואר 1942; Bruce Hoffman, Anonymous Soldiers: The Struggle for Israel, 1917-1947. על אלמנתו ובתו: גורל הילדה טורטון, המשקיף, 30 בדצמבר 1945; Yisrael Medad, What happened to Ann Turton?, JPost.) אביעדוס • שיחה 04:47, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

אין כמוך אביעד (: תודה רבה! נראה לי מתבקש לחבר ערך אנציקלופדי אחד על טורטון ולהפנות אליו מכל הערכים הרלוונטיים, במקום למסור את אותם הפרטים שוב ושוב בהטיות שונות. האם יש לנו ערך קיים על קו הרכבת המנדטורי שחלף ליד קלקיליה? ליאור पॣ • י' באלול ה'תשע"ז • 20:10, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

המסילה המזרחית. בברכה, Easy n - שיחה 00:37, 1 בספטמבר 2017 (IDT)

סדרת טלוויזה עם עלילה

מה היתה סדרת הטלוויזיה הראשונה שהיה בה קו עלילה אחד מהפרק הראשון ועד האחרון ולא פרקים בלתי קשורים כאשר לכל פרק יש עלילה משלו? שואל השאלות - שיחה 15:24, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

ויקיאנגלית מציינת את בלוז לכחולי המדים, אבל יש שם דרישת מקור. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:35, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

או שלא הבנתי את השאלה או שדאלאס (לדוגמה) הייתה קודם. חזרתי • ∞ • שיחה 04:15, 1 בספטמבר 2017 (IDT)

מה עם האחים, ההגדה לבית פורסייט או קו אונידין ? Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 13:04, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

מציאת שאלה ששאלתי בעבר

מקווה שאוכל למצוא עזרה ממומחי החיפוש בויקיפדיה. בעבר העליתי לכאן שאלה במכניקה קלאסית. אני לא זוכר בדיוק את השאלה (רק בערך), ולא מסוגל לחשוב על מילות מפתח לא מדי גנריות. מה שאני כן זוכר הוא, שהעליתי איור של הבעיה, ולדעתי זו התמונה היחידה, או כמעט היחידה, שהעליתי אי פעם למיזם. ראיתי בדף המשתמש תחת "תרומות משתמש"->"העלאות" אפשרות לחפש תמונות שהעליתי, אבל החיפוש חוזר ריק. יש למישהו רעיון איך אני יכול למצוא את השאלה ששאלתי? תודה, משה פרידמן - שיחה 19:11, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

העלית בוויקיפדיה או בוויקישיתוף? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:57, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

ייתכן שהשאלה הועברה לויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים, ושהתמונה נמחקה בגלל זכויות יוצרים. אתה יכול לחפש מילות מפתח דרך גוגל, והוא יפנה אותך לדף בוויקי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא זוכר איך העליתי, נדמה לי וויקישיתוף. מדובר על תמונה שיצרתי בעצמי, וכמדומני שנשאלתי בעניין זכויות היוצרים כשהעליתי את התמונה. אני אנסה עם מילות מפתח, הבעיה היא שהם גנריות מדי. תודה על המאמץ. משה פרידמן - שיחה 20:14, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

אני יכול לנסות לחפש עם הכלים שלי. אם אתה מעוניין, אבל לא רוצה לחשוף את הפרטים, כי לא כתבת כאן כלום, אתה מוזמן לשלוח לי מייל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:15, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

לא יאומן, אבל הצלחתי למצוא. אפילו התמונה עדיין שם. מעשה כשפים ממש. סליחה על ההטרדה. משה פרידמן - שיחה 20:22, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

נסה לחפש לפי התקצירים כאן. חזרתי • ∞ • שיחה 20:24, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

איך אקורד יכול להיות שמח או עצוב?

איך יתכן ששילוב צללים בודד (כמו דו מג'ור) הוא שמח? ואיך זה שילוב אחר (Em) הוא עצוב? 213.55.184.195 22:36, 31 באוגוסט 2017 (IDT)

Major and Minor are European concepts. They didn't exist in the classical music of Persia. India, China, Japan, Bali, or Java. What we think of as "sad" or "cheerful" doesn't affect these cultures in the same way. So to begin with, let's realize that our interpretation is culturally derived, by no means a human universal trait. This is something we pick up as children, and teach to our children. So one easy way of answering the question is to say that Western music applies the emotive component to harmony by cultural consensus, not because there is an innate quality of the brain. גוגל מצא. זה משהו שאנחנו מקבלים בילדותינו. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 12:59, 1 בספטמבר 2017 (IDT)

שלוחת כפר סבא - בקרבת שדי חמד

בקרבת שדי חמד נבנתה שלוחה מזרחה לכוון אזור התעשייה של כפר סבא. השלוחה נבנתה בתקופת המנדט או לאחר הקמת המדינה? 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 11:27, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

שלוחה של מה? של שכונה? של פסי רכבת? של תעלת ניקוז? 77.127.40.35 13:58, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

של פסי רכבת. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:51, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

תבנית אתר פשוטה וחינמית, ללא קרדיט

אולי אני מבקש יותר מדי? אני מחפש איזושהי תבנית פשוטה ולא מעוצבת במיוחד של אתר פשוט: תפריט בראש העמוד המדפדף בין שלושה עמודים. באל יש לי דרישות מיוחדות: שלא יהיה איזשהו סימן מסחרי או זכויות יוצרים בתחתית העמוד (זה לא בעיה למחוק. אבל זה התנהגות לא ראויה). האם זה קיים איפשהו? מישהו מכיר? יש לי מקום שבו אני יכול לשים את האתר, ככה שלא צריך להציע לי שרתים "חינמיים" למיניהם. 213.55.184.219 17:47, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

Microsoft FrontPage. ענתיקה, אבל אני ממש אוהב אותה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:12, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

זאת תוכנה לעריכת אתרים. זה לא מה שאני מחפש. אני מחפש תבנית פשוטה בhtml שבה יש תפריט למעלה שמנווט בין מספר דפים. שהתבנית לא תהיה מוגנת זכויות יוצרים ולא תדרוש קרדיט. 213.55.184.219 18:17, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

מה זה תבנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:23, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

תבנית הוא קוד מקור (בדרך כלל html) של אתר לדגומה. קל מצוא אלפים כאלה ברשת. כולן מציינות קרידט ליוצרים. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אז תכין בעצמך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:41, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

בדוק את wordpress.com _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:32, 2 בספטמבר 2017 (IDT)

נסה את הממשק של Bootstrap. (¯`gal´¯) - שיחה 21:38, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

כתיבה בסמארטפון

אני שואל את עצמי אם השאלה מתאימה לכאן.
האם בעיות בכתיבה בסמארטפון, בתוכנת וורד, בוויקיפדיה - אך לא בוואצאפ למשל - מוכרות, או שרק אני נתקל בהן. בעצם אולי זו בעיה אחת, כשאני מוחק מילה, היא 'נדבקת' לעיתים למילה שלפניה, כשאני מוחק בה רק אות, כל המילה מתחלפת למילה האחרונה שהקלדתי. מוכר?? בתודה אגלי טל - שיחה 14:11, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

גש לטכנאי. 77.127.40.35 13:57, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

אוטוקורקט. בוואטסאפ , אולי פועל אוטוטוקורקט אחר של התוכנה שמבטל את זה של המקלדת, וכנראה שאתה משתמש באוצר מילים שונה. 2A01:6500:A041:4DB5:70A3:C7A4:4041:9200 14:33, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

לא הבנתי. האם זו בעיה טכנית שניתנת לפתרון או שככה זה? בברכה אגלי טל - שיחה 15:06, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

קוסמוגניה: האם יש הוכחה חד משמעית או אישוש מספיק לטענה ש"לא היה זמן לפני המפץ הגדול"?

אני שומע לעתים את הטענה הזו ממדענים המזוהים כאתאיסטים אך האם יש לה הוכחה או אישוש הגורם לה להיחשב לפחות כ"קונצנזוס" כי לא היה "זמן" לפני המפץ הגדול? תודה, 79.180.1.206 14:54, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

תגדיר "הוכחה", "קונצנזוס" ו"זמן". • צִבְיָה • שיחה • י"ב באלול ה'תשע"ז 15:00, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

הוכחה בהקשר זה היא כל ממצא שיגרום לפיזיקאים לטעון שזה אכן כך, בלי שאלוהים יגרום להם לטעון את זה. קונצנזוס הוא הטענה של לפחות 75% מהמדענים שזה אכן כך. זמן מבחינתי הוא מונח סובייקטיבי - אם הקוסמוס שבו מתרחב היקום נצחי, כל זמן הוא סובייקטיבי או לפחות סובייקטיבי-קולקטיבי (סובייקטה שמקובלת על ידי קולקטיב). אם הקוסמוס הופיע באופן נסי על ידי אלוהות נצחית, הזמן הוא מדד שהחל עם היווצרות הקוסמוס אם כי ייתכנו גם הגדרות אחרות אם הקוסמוס אינו המיקום הבסיסי ביותר במציאות הפיזיקלית ממנה אנו חלק. כל אלו הן הגדרות אישיות שלי. 79.180.1.206 15:08, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

לא רלוונטי לאתאיזם. אתאיזם היא גישה השוללת קיום של ישות על טבעית שקוראים לה "אל", או כל ישות על טבעית אחרת. קוסמולוגיה היא ענף מדעי השייך לענף חקר החלל החוקר את התפתחות, מבנה ותחילת היקום.

לגבי "הוכחה": לא ברור למה לצפות, שכן יש סתירה בטענה. המושג "לפני" משמעותו "קודם למשהו בזמן" ולכן הוא דורש את הגדרת המושגים "זמן" ו"קודם ל". לכן אין משמעות לצמד המילים "לא היה זמן לפני ...". Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:15, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

אני יודע היטב מה זה אתאיזם בהגדרתו הנפוצה (אי אמונה בקיום אלוהים \ אי אמונה בקיום אלים) ולא מסכים שזה לא רלוונטי - לדעתי, אם מדען מוטה מאתאיזם (מהסוג שמאמין באי קיום של אלים) טוען ש"אין טעם לדבר על בריאה אלוהית לפני המפץ בגלל שלא היה זמן לפני המפץ" הוא לפחות, מנסה ליצור את הקשר... מעבר לכך עיקר מה שכתבת לא היה לי ברור. התכוונת שהטענה ש"לא היה כלום לפני המפץ כי לא היה זמן" היא תמיד אבסורדית? 79.180.1.206 15:44, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

יתכן שאתה יודע מהוא אתאיזם, אבל מתקשה להבין מהיא השיטה המדעית. כי שוב, אין קשר בין השניים שכן מדענים רבים הם חובשי כיפות (או לחילופין מגיעים לכנסייה באופן קבוע). בינהם ניתן למנות את צבי מזא"ה: חוקר חלל מאוד מצליח שאין לי ספק שאינו מגדיר עצמו כאתאיסט. העניין שאתה מנסה לנסח הוא שבשיטה המדעית אין כל צורך לדבר על ישות על טבעית ויותר מכך: הסבר של תופעת טבע כלשהי על ידי ישות על טבעית היא בחכרך נוגדת את מהותה של הפיזיקה (כי פיזיקה דנה בטבע ולא בעל טבעי). עם זאת, דחיית כל הסבר פיזיקלי הכולל התעברות אלוהית היא אינה אתאיזם.

לגבי הטענה בכותרת: אכן. הטענה "לא היה זמן לפני המפץ הגדול" היא פרדוקסלית כי המוסג "לפני" מחייב סדר אירועים כלשהו. והסדר הזה הוא "זמן". אם זמן לא קיים, אין משמעות למילה "לפני". Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:24, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

אני ממש לא מתקשה להבין מהי השיטה המדעית: אדם מציג שאלה, מעלה השערה ברת הפרכה, חוקר אותה לבדוק אם ניתן לאשש אותה ומפרסם את ממצאיו אותם כעיקרון ניתן לשחזר. אני שאלתי אם יש הוכחה או אישושים מדעיים לטענה (שמניסיוני תמיד נטענת על ידי אתאיסטים) לפיה "לא היה זמן לפני המפץ הגדול ולכן אין טעם לדבר על מה היה לפניו" שזה כביסה יפה ל"שלא תעיזו לדבר על מה היה לפניו". 79.180.1.206 18:00, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

זו דחיה בקש. נסה "מחוץ" במקום "לפני". עוזי ו. - שיחה 17:27, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

אתאיסטים לא צריכים הוכחות לכל דבר, הם יכולים להסתפק ב-"אנו עדיין לא יודעים". הם *מאמינים* ש*אין אלוהים*, בדיוק כפי שדתיים *מאמינים* ש*יש אלוהים*. אמונה, בכל דבר, לא חייבת הוכחות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נראה שאתה מערבב שני סוגים שונים של אתאיזם - יש הבדל משמעותי בין אתאיסט שאומר: אינני בעל אמונה בקיום אלים לבין אתאיסט שמאמין באי קיומם. 79.180.1.206 20:48, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

מה שמעניין הוא שעד תחילת המאה העשרים רעיונות מסוג המפץ הגדול היו חביבים יותר על קוסמולוגים דתיים. אצלם ליקום הייתה צריכה להיות התחלה. מה קרה לפני המפץ הגדול (בריאת העולם)? פילוסופים נוצרים מימי הביניים טענו שהזמן עצמו לא היה קיים. לעומת זאת עם עליית הנאורות ואיתה המדע המודרני (שכלל גם אסטרונומיה), דגלו אנשיה ביקום נצחי ובלתי משתנה. לכך היו בעיות (הפרדוקס של אולברס שאומר שמתישהו חייב לבוא עידן הנאורות. כמוכן כדי שהכוכבים ביקום יהיו יציבים נדרש איזון מאוד עדין ולא יציב). כאשר האבל העלה את רעיון התפשטות הגלקסיות, הוא נתקל בהתנגדות מבין רבים מעמיתיו בין השאר בגלל שהרעיון נראה „דתי״. אבל הרעיוןן מסתדר בינתיים עם העדויות הרבה יותר טוב מכל החלופות ולכן המדענים נאלצו לקבל אותו. Tzafrir - שיחה 21:15, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

למיטב הבנתי על פי תורת היחסות הכללית זמן ומרחב נגזרים מקיום מאסה ואנרגיה. מוטב שמישהו שמבין בזה יותר (אולי משה פרידמן) יגיב כאן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:58, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

למיטב הבנתי תגובתך קצרה וקולעת. על כן, מוטב יהיה לו למאמין להמנע מליחס מושגי "לפני" ו"אחרי" לבורא, שמא יחטא בהגשמתו. אגב, ההכרה הזו עלתה על הכתב אצל חכמינו הרבה לפני שאיינשטיין נולד. משה פרידמן - שיחה 18:24, 3 בספטמבר 2017 (IDT)

כל הוכחה בכול תחום נשענת על הנחות מוצא ועל צעדים שמותר לעשות, כדי להגיע מההנחות למסקנות. דוגמה לצעד כזה הוא אישוש בניסוי. כן, גם בניסויים אפשר להטיל ספקות.... לשום דבר בעולמינו אין הוכחה חד משמעית. לכלום. 77.127.40.35 13:56, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

האיש במעלית

בסרטים ראיתי מספר פעמים מקצוע די מוזר: אדם שעומד במעלית ולוחץ על הכפתורים (דבר שבערך כל נוסע מעלית עושה לבד). השאלה היא מדוע היה צורך באיש כזה? 213.55.211.102 11:07, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

כי זה לא הדבר היחיד שהוא עשה. הסרטים הם בדרך כלל על העבר הרחוק, נכון? כל מיני מכשירי חשמל מתקדמים עם השנים, ולא שמעו, נגיד, מוזיקה עם אייפון לפני מאה שנה, אלא סובבו את ידית הפטיפון. גם במעלית היו הרבה יותר דברים לעשות - לבחור קומה, לסגור ולפתוח דלת, בהתחלה ידנית ואחר כך עם כפתורים, לכוון את המהירות, לא לעצור בין הקומות, ועוד. ואם מדובר לא בבניין מגורים, נגיד במשהו שקוראים לו קניון היום, הבן אדם גם הודיע מה יש בכל קומה. ראה en:Elevator operator לעוד פרטים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:53, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

בספר התפסן בשדה השיפון, מוריס נער המעלית, היה גם הסרסור של בית המלון. 77.127.40.35 13:53, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

לולאה כפולה: האם סדר פעולות משנה?

נדבר על פעולות מתמטיות כמו כפל, חילוק, השווה וכדומה. מבחינת זמן ריצה האם זה שקול לעשות 10 מיליון פעמים שבע פעולות (כלומר ללולאה שרצה 10 מיליון פעמים מפעילה בכל פעם מפעילה לולאה בת 7 פעולות) או לעשות שבע פעמים 10 מיליון פעולות (כלומר לולאה בת 7 ריצות מריצה כל פעם לולאה שעושה 10 מיליון פעולות?). התוצאות זהות בשני המקרים ושונים רק בלוגיקה. אבל האם מבחינת המחשב אלגוריתם אחד עדיף על השני? Corvus‏,(Nevermore)‏ 17:04, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

למיטב הבנתי, בשל תכונת branch prediction של מעבדים, מוטב להריץ שבע פעמים לולאה של מליון פקודות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:00, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

לשם השעשוע, עשיתי ניסוי קצר עם קוד שמגריל מיליארד ערכים המתפלגים בהתפלגות נורמלית סטנדרטית:

/*
 * A short program to check loop ordering effect on run time.
 * As an example, the code creates standard normal distribution.
 * Usage example: after compiling, type:
 * >>time ./check_order_effect 10 100000000
 * >>time ./check_order_effect 100000000 10
 */ 

#include "math.h"
#include <stdlib.h>
#include <stdio.h>

const double pi = 3.14159265;

int main(int argi, char **argc)
{
  long int Imax = atol(argc[1]);    //first loop
  long int Jmax = atol(argc[2]);    //second loop
  double x,u,v;         //some needed variables
  double dist[80];      //distribution histogram
  int i,j,n;              //indeces
  for (n=0;n<80;n++)    //initialize histogram
    dist[n]=0;
  
  for (i=0;i<Imax;i++)
    for (j=0;j<Jmax;j++)
    {
      //generate standard-normal distributed value
      u = rand()/(RAND_MAX*1.0);
      v = rand()/(RAND_MAX*1.0);
      x = sqrt(-2.*log(u))*cos(2*pi*v);
      //update histogram
      n = (int)(x*10+40);    //find correct bin
      if ((n>=0)&&(n<=80))  //check range
        dist[n]++;
    }
      
  for (n=0;n<80;n++)
    printf("%.1f %.2e\n",(double)(n-40)/10.0,dist[n]/(Imax*Jmax));
  
  return 0;
}

הרצתי פעמיים עם 10 ומאה מליון. עבור הקוד הספציפי הזה, האופציה של המספר הגבוה בלולאה הראשית הניב זמן ריצה איטי יותר בכ 0.7%. משה פרידמן - שיחה 19:34, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

עם קומפיילר וקטורי ופלטפורמה מתאימה (ומעבר לפונקציית rand וקטורי), היית יכול לקבל פער של פי עשרות. עוזי ו. - שיחה 21:06, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

אתה מתכוון לחישוב מקבילי? אני משתמש בחישוב מקבילי באופן די מצומצם, ואינני מכיר את אופן פעולתו של קומפיילר וקטורי. באופן נאיבי הייתי אומר שניתן למקבל את הקוד הזה באופן זהה ללא קשר לסדר הלולאות. מדוע לקומפיילר וקטורי תהיה העדפה לסידור אחד על משנהו? משה פרידמן - שיחה 06:14, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

לא מקבילי אלא וקטורי. זה מאד תלוי כאמור בפלטפורמה. יש מערכות (זו לדוגמא) שיודעות לבצע פעולות על 512 ביט (או יותר) בבת-אחת, ואז הבאת וקטור של משתנים קטנים לזכרון יכולה להאיץ את הביצוע. ראה גם מעבד וקטורי . עוזי ו. - שיחה 14:19, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

התשובה שלי מתייחסת למקרה בו החישוב לא מבוצע באופן מקבילי: זה תלוי במה שקורה בתוך הלולאה - בעיקר כתוצאה מ-caching. אם הלולאה הכפולה מבצעת פעולה בדידה כלשהי כמו הגרלת מספר אקראי זה לא אמור לשנות. לעומת זאת, אם מבצעים פעולה כלשהי באופן סדרתי על מבנה נתונים (כמו חישוב מכפלה של שתי מטריצות), ההבדל יכול להיות דרמטי מאוד. נניח שרוצים לסכום את איברי מטריצה A[n][m]. נשווה את שתי הפונקציות הבאות:

int sum = 0;

//a

for (i=0; i<n; i++){
   for (j=0; j<m; j++){
     sum+= A[i][j]
   }
 }

// vs. 

// b
for (j=0; j<m; j++){
   for (i=0; i<n; i++){
     sum+= A[i][j]
   }
 }

מעט רקע על זיכרון מטמון: מנגנון ה-caching מאפשר למחשב לשמור בכל רגע בזיכרון מהיר מאוד (ולכן גם יקר ומוגבל בכמותו) את המידע שנראה שיש סיכוי רב ביותר שנרצה להשתמש בו (לקרוא או לכתוב), כאשר ההערכה מתבצעת לפי אלגוריתמים היוריסטיים שונים. בנוסף, כאשר ניגשים לתא זיכרון לכתיבה או לקריאה, בפועל נקרא בלוק גדול של זיכרון (֛Machine word) ולא תא יחיד. במקרה a, באיטרציה הראשונה, כאשר i=0 וגם j=0, המחשב מתבקש לקרוא את הערך ששמור ב-A[0][0]. ערך זה אינו נמצא ב-cache, וולכן הוא מובא מה-RAM (ונשמר ב-cache לשימוש עתידי). כאמור בפועל יובא בלוק של תאים סמוכים ולא רק A[0][0]. נניח לשם פשטות שגודל ה־word הוא כזה שהוא קורא בדיוק m תאי זיכרון. במקרה זה, בתוך כל הלולאה הפנימית עבור i=0, נקרא מתוך התאים A[0][1], A[0][2],..., A[0][m-1] שכבר נמצאים ב-Cache לאחר הקריאה הראשונית של A[0][0], ולא נצטרך לקחת אותם מה-RAM האיטי יותר, לכן החישוב יהיה מהיר משמעותית. רק כשנעבור לאינדקס הבא i=1 בלולאה החיצונית, נצטרך שוב לבצע קריאה יחידה מה-RAM, וחוזר חלילה n פעמים.

לסיכום, במקרה זה נבצע n קריאות יקרות מה-RAM ו-(m-1)*n קריאות זולות מה-cache: ניצלנו את ה-en:Locality of reference כדי להשיג ביצועים טובים יותר. לעומת זאת, במקרה b בכל איטרציה בלולאה הפנימית, עובדים על שורה אחרת מתוך A - כלומר, עובדים על תאים רחוקים זה מזה מרחבית בזיכרון, שסביר יותר שלא נכנסו יחד ל־cache. לכן, נבצע בקירוב n*m קריאות יקרות ל-RAM, כי לא הקפדנו לגשת באופן סדרתי לתאים סמוכים בזיכרון. ההבדל יכול להיות משמעותי מאוד בלולאות ארוכות - עד כדי עשרות אחוזים, אבל זה תלוי מאוד באיך מבנה הנתונים מיוצג בזיכרון, מבנה ה-cache ואופטימיזציות שקומפיילרים מודרנים מבצעים אוטומטית. למידע נוסף ראה en:Loop optimization. בברכה, 77.127.95.225 13:37, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה על התגובה. ניסיתי לממש כפי שהצעת, ולא ראיתי הבדל בזמני הריצה של שתי האפשרויות. משה פרידמן - שיחה 18:34, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

טוב, כפי שאמר יוגי ברה, בתאוריה אין הבדל בין התאוריה לפרקטיקה, אבל בפרקטיקה יש...ניסיתי לקמפל את שתי הגרסאות ב-C (בקומפיילר GCC 6.3), ובדיקה בדיאסמבלר מראה שהן יוצרות בדיוק אותו קוד אסמבלי כך שהתוצאה שקיבלת נובעת כנראה מאופטימיזציה של הקומפיילר. נסה לקמפל ב-GCC עם ה-flag שמבטל אופטימיזציות לגמרי -0O (קודם מינוס, אז O, אח"כ אפס - הסדר מתהפך כאן). כדאי גם לבחור ערכי n,m גדולים. בגלל חוסר מוטיבציה להתעסק ב-C כתבתי את התוכנית הבאה בפייתון:

import time


n,m = 10000, 10000
A = [[0. for j in range(m)] for i in range(n)]

sum = 0.
start = time.time()
for i in range(n):
 for j in range(m):
  sum+=A[i][j]

print (time.time() - start)


sum = 0.
start = time.time()

for j in range(m):
 for i in range(n):
    sum+=A[i][j]

print (time.time() - start)

והתוצאה היא זמן ריצה של 10.668 שניות במקרה הראשון, ו-17.000 שניות במקרה השני ב-python 3.5 - בריצות חוזרות מתקבל פער דומה של כמה שניות. אני מניח שהמפרש הסטנדרטי של פייתון מבצע פחות אופטימיזציות מ-GCC.

77.127.95.225 22:48, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה! אני לומד... עכשיו אני מבין שאני בכלל בדקתי משהו אחר. אתה מדגים החלפה בין אינדקס ראשון לשני, בעוד אני בדקתי החלפה בין ריצה של לולאה קצרה (=מעט חזרות) בתוך ללואה ארוכה עם לולאה ארוכה בתוך לולאה קצרה. אני חושב שלזה התכוון השואל, אבל זה פחות חשוב, כי אנחנו לא יודעים מהו הקוד הספציפי שלו. מה שיותר חשוב זה שהדגמת כאן השפעה על זמן ריצה של משהו שלא הייתי מעלה על דעתי. משה פרידמן - שיחה 22:56, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

שמח לעזור (: 77.127.95.225 23:12, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

סטטיסטיקת עריכה

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק יעוץ#סטטיסטיקת עריכה

וכך היה אומר

מי הלחין את הלחן הזה? • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ז 18:39, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

לפי מה שכתוב שם "החזן הראשי חיים אדלר" David7031 - שיחה 00:14, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

את זה קראתי.. מישהו טען באוזניי שזה לחן ותיק וזה לא שלו. • צִבְיָה • שיחה • י"ד באלול ה'תשע"ז 00:18, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

אולי המידע באתר הזה יעזור לך, צִבְיָה. בסוף הפסקה הרביעית מוזכר "וכך היה אומר" בהקשר של החזן מהמאה 18 Ahron Beer. בערך הגרמני נאמר שהוא היה מוסיקאי בולט של הליטורגיה היהודית. Tmima5 - שיחה 15:18, 11 באוקטובר 2017 (IDT)

שיטה מדעית לעומת שיטה הנדסית

השיטה המדעית היא כך: שאל שאלה, הצב השערה ברת הפרכה, אשש אותה בצורה מספקת, ופרסם את הממצאים למען קידום התהליך המדעי והגדלת הסיכוי לשחזורם. אבל האם יש גם שיטה הנדסית? הייתי מניח שאם אין הבדל בודד כל שהוא, שתי השיטות זהות וההבדל בין מדען למהנדס לא תלוי בשיטתיות העבודה הבסיסית ביותר אלא במטרת העיסוק - לאסוף ידע או לפתח תוצרים על סמך ידע מדעי. 79.180.1.206 01:15, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

מה שאתה כותב פה על השיטה המדעית, זו דעתו של קרל פופר על השיטה המדעית. ההכללה מדעתו על האמת המוחלטת, לא בהכרח נכונה. 77.127.40.35 13:42, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

איך יודעים מתי שמים a, מתי the ומתי כלום?

יש איזה כלל אצבע שאפשר לדעת בעזרתו מתי שמים a,the או כלום? לגומה במשפט: "Previous works reveal that humans are starange", איך יודעים האם צריך להגיד "The Previous works " או אולי "A Previous works ", האם צריך משהו לפי הhumans? לפי מה קובעים? שואל השאלות - שיחה 17:49, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

אני חושב שזו פשוט שאלת ה' הידיעה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:54, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה אבל זה לא כל כך עונה על השאלה. כי עברית יש רק ה' הידיעה אחת. ובאנגלית יש שלוש אופציות (a, the וכלום). וגם לתגרם מעברית זה לא כלל טוב כשמנסים לכתוב באנגלית. שואל השאלות - שיחה 21:49, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

a היא קידומת לשם עצם יחיד לא-מיודע ולכן "A Previous works" זאת שגיאה. Liad Malone - שיחה 22:03, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

למיטב זכרוני (אם כי אני לא מומחית ואולי טועה) הכלל הוא ששם עצם ביחיד חייב לקבל מגדיר. המגדיר יכול להיות מיודע או לא מיודע לדוגמה: The Cat - במשמעות החתול הזה, הספציפי; A cat - חתול בעלמא; אי אפשר לכתוב סתם "cat" בלי מגדיר. אני חושבת שברבים אין חובת מגדיר וכמו שליעד כתב אסור ממש להשתמש במגדיר "a/an" שמיועד ליחיד בלבד. אופק כחול - ביבר הזכוכית 22:28, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

אז ככה. יש באנגלית, כמו בעברית, שני סוגי ידוע, מיודע ולא מיודע. התרגום והשימוש הם זהים. ההבדל הוא רק במילים המדויקות. בעברית מיודע הוא "ה", באנגלית יש שני סוגים, שנכתבים אותו דבר, the, ומובדלים רק בצלילים, תלוי בצליל הראשון של המילה הבאה. בעברית הלא מיודע הוא "ריק", באנגלית הוא יכול להיות אחד משלושה, "ריק", אבל קיים, ברבים, a או an ביחיד, תלוי בצליל הראשון של מילה הבאה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:20, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

השאלה היא מה אתה מנסה להגיד. "עבודות קודמות" (רובן, בהכללה); "העבודות הקודמות" (כולן, אלו שהתייחסנו אליהן מוקדם יותר) או "עבודה קודמת" (ספציפית). עוזי ו. - שיחה 23:15, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

אם תכתוב Previous works, המשמעות תהיה "עבודות קודמות" (כלומר, אתה לא מתייחס לעבודות ספציפיות; בשמות עצם ברבים באנגלית אפשר לא להשתמש בשום תווית, או להוסיף את תווית היידוע, the). אם תרצה להתייחס לעבודות קודמות מסוימות, ורק להן, תוכל ליידע על ידי הוספת the, כלומר: The previous works reveal etc. אלדד • שיחה 23:30, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

למה חברות מסוימות הן subsidiaries?

בויקיפדיה האנגלית בערכיי חלק מהחברות כתוב Type: Subsidiary. מה הכוונה? מי מסבסד ולמה? הממשלה? תודה, 79.180.1.206 02:24, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

חברה בת.

איתור תכנית טלוויזיה מצוירת משנות ה-90 המוקדמות (לא יודע אם זה סרט או סדרה)

התכנית מציגה שני ילדים, אח ואחות או אולי חבר וחברה שגדלים בסביבה מודרנית אבל מגלים פתאום איזו טירה במקום נסתר בעולמנו או בעולם קסום והילדים מתארחים שם לזמן מה. הטירה מנוהלת על ידי אישה מבוגרת קצת, בלונדינית, לבושה בבגדי אצילות שחורים. יש דיירים נוספים ואולי גם ילדים נוספים בטירה. ייתכן שהטירה היא מעין בית ספר לקסמים כמו בהארי פוטר ויש בה ילדים נוספים. יש סצנה של ארוחת ערב שבה הילדים מתארחים. ראיתי רק חלק מהתכנית אבל המוטיב העיקרי זה זוג הילדים (אם אני לא טועה לילד היה שיער חום או אדום).

יש מצב שזו הייתה מיני סדרה ולא סרט. כמו כן, לפי הארט-דיירקטינג שאני זוכר במעורפל סביר שהתכנית נוצרה בין שנת 1988 לבין שנת 1995), הגרפיקה שלה די מתקדמת לסדרות אחרות ששודרו בתקופה שמקורן יותר בשנות ה-70 וה-80 וכבר בתור ילד שמתי לב לזה.

אני לא יודע להגיד אם התכנית שודרה בערוץ הילדים או שראיתי אותה מקלטת.

תודה, 79.180.1.206 14:49, 4 בספטמבר 2017 (IDT)

סדרה בריטית? 77.127.40.35 13:51, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא יודע. בבקשה פשוט תגיד מה נראה לך שזה זה. 79.180.1.206 18:29, 5 בספטמבר 2017 (IDT)

url לערך מומלץ אקראי

שלום

הקישור https://he.wikipedia.org/wiki/Special:Random?action=raw מגריל טקסט של קוד מקור של ערך אקראי. האם יש קישור דומה שנותן ערך מומלץ אקראי (כמו ויקיפדיה: מומלץ אקראי, אבל במעבר ישיר לטקסט קוד המקור של הערך)? תודה 77.127.95.225 09:05, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

מיוחד:דף אקראי בקטגוריה/קטגוריה:ערכים מומלצים (ובאופן דומה אפשר גם בקטגוריות אחרות). ערן - שיחה 20:55, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה, אבל אני מעוניין בקישור שמוביל לקוד המקור (כולל סוגרים מרובעים עבור קישורים פנימיים וכו') של הערך כקובץ טקסט, כמו הקישור הנ"ל בשאלה. האם קיים דבר כזה? 77.127.95.225 21:33, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא מכיר אפשרות כזו (נראה שזה לא עובד בדף אקראי בקטגוריה). ערן - שיחה 01:49, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

נסה להשתמש ב API של ויקיפדיה כדי לחלץ את קוד המקור. (¯`gal´¯) - שיחה 14:30, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

הנה מימוש בפייתון כדי לעשות את זה בעזרת ?action=raw:

import urllib.request
print(urllib.request.urlopen(urllib.request.urlopen('https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%93%D7%A3_%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%99_%D7%91%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D').geturl() + '?action=raw').read().decode('utf-8'))

(¯`gal´¯) - שיחה 16:20, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

https://he.wikipedia.org/wiki/Special:Random?action=edit עובד אצלי ‏«kotz» «שיחה» 21:31, 2 באוקטובר 2017 (IDT)

קימפול מווינדוס ללינוקס

שלום לכולם! אני לא מבין גדול במחשבים. לרוע המזל, הוטלה עלי משימה כזאת: אני צריך לכתוב תוכניות פשוטות ב-C או C++, ולקמפל אותם דווקא במחשב שפועל עם ווינדוס (ווינדוס 10 לצורך העניין אבל לא עקרוני) באמצעות משהו שנקרא "קרוס-קומפיילר" כך שיווצר קובץ הפעלה שיוכל לרוץ על מחשב/כרטיס שפועל עם לינוקס. חיפשתי בגוגל וגיליתי שזה לא פשוט. התחלתי לנסות להתקין משהו שנקרא Cygwin אבל אז הבנתי שהוא ייתן לי קובץ שבסופו של דבר יפעל במחשב של הווינדוס ולא הלינוקס. מה לדעתכם אפשר לעשות? באופן אופטימלי אני מחפש קומפיילר שאפשר פשוט להוריד ולהתקין על ווינדוס ולכתוב לו בהגדרות שיקמפל בשביל לינוקס.. יש דבר כזה? תודה רבה לכל המסייעים! 2A01:6500:A049:E888:3571:7359:3DF8:74E9 11:11, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

אם תסביר למה צריך לעשות דבר כזה מוזר, זה יעזור. למשל, אני עושה דברים כאלו עשרות פעמים ביום, אבל לא הצלחתי להבים אם הדרך בה אני משתמש תתאים לדרישותיך. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:01, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

זה במסגרת קורס אקדמי. ייתכן שבהמשך ישמש לקימפול תוכנות רציניות יותר והרצתן על כרטיס, כרגע זה למטרות לימודיות/ניסיוניות בלבד. 2A01:6500:A049:E888:3571:7359:BDDC:37E9 13:37, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

אז זה לא יעזור לך. כי אני משתמש ב-putty. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:55, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מנחש שאותו מחשב רץ על מעבד עם ליבת ARM כלשהי. אני גם מנחש שמדובר על 32 ביט (רוב הלוחות הזולים שבשוק). אבל מדובר על סתם ניחוש. ההתקנה של cygwin או mingw אינה סתם המלצה. כיוון אחד היא להשתמש בה כדי לבנות את כלי הבניה שבהם תשתמש. ר' הסבר כאן. יכול להיות שתמצא כבר את התוצר של התהליך הזה בנוי במקום כלשהו. אבל לא מן הנמנע שיהיה מדובר על גרסאות ישנות של כל מיני כלים. תמיד מועיל שיש לך יכולת לשלוט על גרסת הכלים שבהם אתה משתמש. Tzafrir - שיחה 14:17, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מניח שאתה מכיר את הדף הזה. האם ניסית את מה שכתוב בו, כולל התקנת ה cross compiler על cygwin? 79.183.53.117 16:01, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

גרסה 3.3.6 של GCC. אתה מפנה ברצינות להוראות כאלו? Tzafrir - שיחה 17:49, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

ביחס לתגובה שלפני הקודמת: מכיר והתחלתי לנסות מה שכתוב שם, אבל הפסקתי באמצע כי הגעתי למסקנה שזה נותן קובץ שירוץ לא על הפלטפורמה של הלינוקס אלא על המחשב עם הווינדוס בסביבה של Cygwin. אולי טעיתי. Tzafrir, זה נראה דף מעניין, תודה. אנסה מה שכתוב שם. אם אמצא תוצר בנוי דווקא אשמח להשתמש בו, לפחות בשלב ראשון. 2A01:6500:A052:E888:3571:7359:3DDE:62F7 18:19, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

לאיזה סוג מעבד אתה בונה? x86? (אם כן: 32 ביט או 64 ביט?) ארם? משהו אחר? Tzafrir - שיחה 18:35, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

ארם 2A01:6500:A052:E888:3571:7359:3D54:82F7 20:05, 6 בספטמבר 2017 (IDT)

ארם 6 הן ליבות ישנות מאוד שלדעתי כבר כמעט לא בשימוש. אני מנחש שמדובר על ליבה שמריצה ארכיטקטורת ARMv6. יש בשוק לוח אחד נפוץ וזול שמריץ את זה: Raspberry Pi (המקורי וכן גרסאות Zero). האם זה מה שיש אצלכם? אם כן: האם הוא מריץ Raspbian? Tzafrir - שיחה 22:56, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

הספרה 6 היא לא חלק משם המעבד אלא הגיעה איכשהו מהחתימה של ויקיפדיה.. (-: המעבד הוא ARM Cortex-A9, על רכיב של חברת Xilinx עם Wind River Pulsar Linux. (ללא חתימה)

Tzafrir מן הסתם זה אמור לעבוד עם הגרסאות המשודרגות של החבילות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:54, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

ניב תל אביבי

האם זה נכון שקיים ניב שמייחד את תל אביב? למיטב הבנתי יש הגייה שונה של האות ס' שנשמעת כמו th באנגלית. האם יש עוד משהו? 213.55.184.252 11:49, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

הבנת לא נכון. אין הגייה שונה בתל אביב. Liad Malone - שיחה 12:33, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

תסתובב בקריות, אחרי זה במושבים בצפון הגליל ואחרי זה תגיע לדיזנגוף סנטר. ישר תשמע הגה דיבור שונה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:31, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

אני חי בתל אביב ומסתובב הרבה ברחבי הארץ. אין שום הגייה שונה. לא היה ולא נברא. Liad Malone - שיחה 19:35, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

מצטרף. ...ואפילו משל לא היה. יש סטריאוטיפ "צפוני" שקצת מאנפף (קרי: קצאץ מאנפ, או משהו כזה), אבל רבים מאלו שמחקים את זה אינם צל-אביבים. ההגייה ברחוב לא שונה מההגייה בחיפה. ביקורת - שיחה 21:44, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

התופעה האופיינית לסטריאוטיפ ה"צפוני" היא לא אנפוף (Nasalization) אלא Affrication. ‏R.G. - שיחה 23:16, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

R.G., תודה! למדתי. לא הכרתי את המונח ולכן הכללתי בראשי את הצליל הזה כסוג של אנפוף. ביקורת - שיחה 11:54, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

שיטת שולצה

הי, אני צריך לחשב תוצאות הצבעה ע"י שיטת שולצה. עזרה....? יש איזה כלי שאני מזין אליו את הנתונים והוא מחשב לי אוטומטית את התוצאה? חצי חציל 13:56, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

יש ברשת מחשבונים; זה למשל. יש לבדוק בזהירות איך הם מתמודדים עם תוצאות תיקו. עוזי ו. - שיחה 14:03, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה! חצי חציל 14:12, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

חצי חציל מתוך סקרנות: למה חצי חציל? ומה קרה לחצי השני? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:17, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

סיפור עצוב. חצי חציל 19:25, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

אני דווקא חושב שזה טוב שיש רק חצי. אישית, התפיסה שלי לגבי הגיהנם היא של מקום שאוכלים חצילים כשברקע מתנגן הציפצוף של השעון המעורר. אז - כמה שפחות יותר טוב! משה פרידמן - שיחה 19:35, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

חצי חציל 20:05, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

משה, אתה לא אוהב לאכול חצילים? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:09, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

איך ידעת? משה פרידמן - שיחה 20:59, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

לא מצחיק. היית פעם בברית המועצות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:59, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

לא. למה? משה פרידמן - שיחה 21:20, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

אני כן. אחד המאכלים האהובים עליי היה חצילים. כאן אני לא נגעתי בהם ולו פעם אחת. כי מתכון ההכנה כאן הוא מה שנקרא שם "הוא עד כדי כך מטומטם שמצליח להרוס אפילו את החצילים". אמור להיות להם טעם אחר לגמרי, חצי מתוק, עשיר וקטיפתי, בהכנה בתנור על כלי עגול מחורר מיוחד, כשאם נוגעים בזה ולו לרגע עם מתכת, נגיד עם כף, זה נהרס וצריך לזרוק, כי זה עובר למצב שבו אוכלים את זה בארץ. רק עם כף עץ. נזכרתי בזה עכשיו כשדיברת על חצילים. אולי היית אוהב אותם כאלו. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:34, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

  משה פרידמן - שיחה 21:50, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

חציל זה טעים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:51, 7 בספטמבר 2017 (IDT)

לטבע יש מספר כלשונות בולטים. אחד מהם זה חציל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 10:43, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

קורבוס, ע"ע מה שכתבתי למעלה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:27, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

כל הנסיונות לאסוף חציר באמצעות חציל הסתיימו בקישלון. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:33, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

משה פרידמן - שיחה 15:21, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

אני חושבת שאחד הכישלונות הבולטים של הטבע הם אנשים שלא אוהבים חצילים. כשרק התחלתי לצאת עם בעלי הכנתי באחד הפעמים שני כריכים מושקעים לבילוי בטבע. לא הבנתי למה הבחור נראה כאילו הוא עומד לקבל התקף לב תוך כדי אכילת הכריך. התברר לי שהוא לא סובל חצילים והכריך היה משופע בהם בנדיבות. ולמרות זאת, באצילות גמורה, אכל את הכריך כולו ולא אמר דבר (כאילו אמר, אבל רק בסוף). זה היה הרגע שהבנתי שאני לא צריכה להתחתן אתו. חצילות קודמת לאצילות. • צִבְיָה • שיחה • י"ז באלול ה'תשע"ז 15:43, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

אחד הסיפורים הכי רומנטיים שקשורים לחציל שיצא לי לשמוע! במקום השני, עם הפרש גדול עומדת ידידה גרמניה שאמרה שכאשר היא אומרת את המילה העברית "חציל", זה נשמע כמו פלירטוט. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:59, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

רגע, צביה, מחד את אומרת שזה היה הרגע בו הבנת שאת לא צריכה להתחתן איתו (קרי טרם התחתנת), מאידך את מכנה אותו "בעלי". התואילי לישב את הסתירה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:28, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

כולנו עושים טעויות מדי פעם. • צִבְיָה • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ז 19:43, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

'צטער, אספרגר וזה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:17, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

המדינה הודיעה לבג"ץ. מי זאת "המדינה"?

במספר כותרות הופיעה האמירה "המדינה לבג"צ: אין צורך בתחבורה ציבורית בשבת". כידוע לי הבג"ץ הוא גוף מייצג של המדינה. אבל כאן יש עוד "מדינה". אז מי זה שאמר את הטענה המדוברת? שואל השאלות - שיחה 15:31, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

לשכת היועמ"ש יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:55, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

בג"ץ אינו מייצג את המדינה; בג"צ הוא בית המשפט העליון כשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק. המדינה מיוצגת על־ידי פרקליטות המדינה או לעתים על־ידי היועץ המשפטי לממשלה. חזרתי • ∞ • שיחה 19:02, 8 בספטמבר 2017 (IDT)

המדינה בכל פעם היא הגוף הרלוטנטי ממוסדותיה לנושא. לדוגמה בנוגע לתחבורה ציבורית זו הממשלה. אגלי טל - שיחה 15:01, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

מה הנימוק נגד זכות ההצבעה לנשים?

את הנימוקים בעד כולם מבינים: שוויון בין בני אדם מכל סוג, הזכות להחליט על הגורלך, וכדומה וכדומה (כאילו ברור לאדם המודרני שזה זכות בסיסית). השאלה היא מה הם הנימוקים נגד שהחזיקו כל כך הרבה זמן? שמעתי שהיה נימוק "אישה תצביע כמו שבעלה אומר". אבל זה נימוק ממש חלש. אז שתצביע כמו שבעלה אמר. זאת לא סיבה למנוע ממה להצביע ובטח לא סיבה להפעיל סנקציות, ולהתנגד באופן פעיל. מה היה הבסיס המוסרי של מתנגדי זכות ההצבעה לאישה? 213.55.176.200 11:56, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מניח שהייתה הנחת יסוד שנשים פחות מפותחות שכלית מגברים, יותר אמוציונליות, ונוטות להיסטריה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:26, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

נראה שהשאלה מניחה שפעם היתה זכות כזו, שבוטלה, אך זה אינו המצב - תהליכי דמוקרטיזציה התפתחו לאורך ההיסטוריה, כאשר במקביל (אך בנפרד) חלו התפתחויות בזכויותיהן של קבוצות שונות באוכלוסיה - נשים, ילדים, שחורי-עור, עניים ועוד. ביוון העתיקה היתה דמוקרטיה, אך זכויות הצבעה היו לאזרחים זכרים בלבד. כשארצות הברית נוסדה כדמוקרטיה, זכויות ההצבעה היו לאזרחים זכרים לבנים בלבד. רק כשהבשילו תהליכי הכרה בשיוויון בין בני אדם, הורחבה זכות ההצבעה לקבוצות שקודם לכן לא קיבלו זכות זו. רון חל (HLron) - שיחה 04:57, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

בצרפת הצביעו נשים לראשונה בשנת 1945 (אחרי מלחמת העולם השנייה). הסיבה הידועה שם נגד זכות ההצבעה לנשים הייתה החשש שהנשים תצבענה בהשפעת הכנסייה כי הן נטו לשמוע לעצת הכומר המקומי. Rivka1000 - שיחה 00:27, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

בנוגע לעת העתיקה לדעתי חשוב לזכור שמצבן האמיתי של נשים באותם זמנים היה שונה לחלוטין ממצבן כיום. לדבר על זכות הצבעה לנשים בזמן שהן אנאלפבתיות, בורות ובלתי מפותחות זה רדיקלי מאוד. בברכה אגלי טל - שיחה 15:00, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא רוצה לקלל אותך, אז בואו נלך בדרך הפוזיטיבית. שמעת פעם על אוגוסטה קינג? יש עוד מלא דוגמאות, אבל זה המובהק ביותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:36, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

קח את הטבלה השלישית כאן כדוגמה לארץ מפותחת יחסית באותה תקופה. אפשר לראות שבשנים שהפער בין הגברים לנשים היה גדול יחסית, שיעור האוריינות גם בקרב גברים היה נמוך יחסית ממילא. כלומר אם הטיעון הוא בורות - אז גם גברים לא היו צריכים לקבל זכות הצבעה באותה מידה. ניקח את 1820 כנקודת פתיחה - שיעור האוריינות בקרב גברים היה בסך הכל 60%, רחמנא ליצלן. ובתקופה בה נשים נאבקו למען זכות הצבעה לנשים שיעור האוריינות היה זהה וגבוה מאד.

צר לי להביא את זה לתודעתך התמימה, אבל האפליה והדיכוי נגד נשים אין מקורה באיזה רציונל גברי מדהים. המאבק לא כלל סטטיסטיקות מפורטות מצד מתנגדי מתן זכות הצבעה לנשים. אלא פשוט ברצון האנושי הבסיסי להשיג כוח ולהתנשא על האחר. אותו רצון שגרם לדיכוי מיעוטים שונים (לא רק נשים) ברחבי העולם. אותו רצון שגורם לגברים רנדומליים בחייה של כל אישה (ועל אחת כמה וכמה בחברה דתית או שמרנית), משכילים בוודאי פחות ממנה, להתנשא עליה רק בגלל שהיא אישה. • צִבְיָה • שיחה • כ"ג באלול ה'תשע"ז 15:58, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

גם זכות הבחירה לכל הגברים לא הייתה מובנת מאליה. בבריטניה זכות הבחירה נתנה לנשים ב־1929 אך זכות בחירה מלאה לכל הגברים ניתנה רק ב־1919. במקור הפרלמנט בבריטניה היה מוסד שייצג את האצולה הבכירה: כאשר המלך לא היה מספיק חזק, הוא היה צריך לבקש אישור מהברונים לגבות מיסים. נסיבות שונות הביאו להתחזקות הפרלמנט ולעצמאותו מול הממשלה שמינה המלך. במהלך המאה ה־19 היו כמה רפורמות שנתנו זכות בחירה כללית, אך מותנית בכמות רכוש (כמות הולכת ופוחתת). ההנחה הבסיסית הייתה שנדרש סף של השכלה וזמן פנוי כדי להיות מספיק מעורבים בפוליטיקה, ויותר מדי קל להטות את האספסוף. אבל עם הזמן ה„אספסוף״ צבר השפעה ואי אפשר היה להתעלם יותר ממנו. Tzafrir - שיחה 19:10, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

יגאל, האם הדמות שהבאת שייכת לעת העתיקה (עליה דיברתי)? את הפתיח של דבריך לא הבנתי בדיוק.

צִבְיָה, לגבי הנתונים שציינת (הטבלה לא זמינה לי אז אתייחס רק למה שהבאת בדברייך), כמובן שדרישות של אוריינות הן ביחס למצב הקיים, לא הגיוני להשוות בין תקופות שונות. חשוב יותר, אוריינות היא לא הסיפור העיקרי אלא פיתוח כללי. כשאישה ממעטת לצאת מביתה, לא עוסקת במסחר וכו' כלל היכולות החברתיות שלה מתמעטות. מה שאני אומר זה שאין מקום לבחון את שאלת זכות ההצבעה במנותק ממצב כללי של נשים.

לגבי הפרשנות שלך - אני כמובן לא מקבל אותה. יש הרבה מה להגיד בזה אבל הדבר הבסיסי ביותר הוא שלכל גבר יש אישה ואמא שהן שתי הדמויות המשמעותיות והאהובות עליו ביותר ולכן מופרך בעיני להציב אותו במחנה אחד עם שכנו הגבר כנגד 'הנשים'. אלו חלוקות שתאורטיקניות פמיניסטיות עושות, לא אנשים אמיתיים.

מכיון שיש לי בעיה לעקוב אחרי דף זה אבקש מהמגיבים לי לתייג אותי. בתודה אגלי טל - שיחה 22:28, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

הפתיח אומר שבכל זמן שהוא אף אישה בהיותה אישה לא הייתה אנאלפבטית כי בחרה בכך, ובימי עבר גם הרבה מאוד גברים היו כאלו. במיוחד בעת העתיקה. אז זה לא טוב להעביר את הגבול בין נשים לגברים, ולקשר את זה לזכויותיהם. אם היית אומר, בלי שאתעמק בהאם זה נכון עובדתית, שהאנאלפבטיות גררה חוסר זכות הצבעה בעבר, זה כבר משהו אחר. ולא, הדמות היא מלפני כמה מאות שנים, כשלנשים עדיין לא הייתה זכות הצבעה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:37, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

ראשית, הבה נחדד את הדיון על המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20, אז הדיון היה רלוונטי. בתקופות קדומות יותר לא היה זכות הצבעה לאף אחד או לחילופין רק לחלק מהאוכלוסייה.

אגלי טל מה זה "ביחס למצב הקיים"? בכל תקופה אתה יכול להחריג אוכלוסיות מסויימות שסטטיסטית משכילות פחות ולטעון שהם משכילים פחות "ביחס למצב הקיים". בימינו אתה יכול לקחת את החרדים, את הערבים, את המזרחים, את תושבי הפריפריה - כל אחד לחוד או כולם ביחד. לא רק זה, הרי מדובר בהכללה לא מוצדקת - גם אם פער האוריינות בין גברים לנשים הוא 50% מול 10% - איזו הצדקה יש לך לשלול מאותן 10% את זכות הבחירה? אם אתה מעוניין לדרוש קריטריונים כלשהם (מעשה אנטי-דמוקרטי לכשעצמו), תצביע עליהם. מה אתה דורש? יכולת קריאה? תואר ראשון? תואר שני? תברור את המצביעים על פיהם, אל תשלול את כל הקבוצה.

כל הדיון הזה הוא אבסורדי מעיקרו, משום שכל הרעיון הוא שכולם ללא יוצא מן הכלל מקבלים זכות בחירה. ברור שאם זה היה תלוי בי הייתי מעדיפה שתהיה כאן דיקטטורה ואני אעמוד בראשה. הייתי מבטלת את תקציב הכדורגל ומקדמת נבחרת לאומית של הוקי קרח. אבל הרעיון הוא שאנחנו נותנים זכות הצבעה לכולם כדי למנוע ניצול לרעה של קבוצת אליטה שתבחר את סדר היום על פיה. מה שמעניין את אדון כהן מכפר שמריהו לא בהכרח מעניין את מר כהנא מדימונה.

כמו כן, זה קצת הרצחת וגם ירשת: לא רק שאלפי שנים האישה כפו על האישה להישאר בבית ולא לרכוש השכלה, כעת מנמקים את היעדר זכות ההצבעה שלה בגלל שאין לה השכלה אותה היא לא יכלה לרכוש כי זה לא היה מתפקידיה הנשיים.

כמו כן2, זה גברים אוהבים את הנשים ואת הבנות שלהם זה לא אומר כלום. אנשים גם מחבבים מאד את הכלבים שלהם. לכן מה? זה לא מלחמה של נשים נגד גברים, אשכנזים נגד מזרחים, שניהם ביחד נגד אתיופי וכן הלאה. זה העיקרון של החזק מנצל את החלש. והוא עושה את זה מהסיבה הפשוטה: כי הוא יכול. אף אחד (כלומר, הרוב) לא עושה את זה במודע. זה הדברים שאנחנו מתחנכים עליהם, התרבות שגדלנו עליה, אינסטינקטים טבעים וכן הלאה. תהליכים שמתרחשים בתת-מודע. זה לא הגברים רעים, הלבנים רעים וכולי. זה כולנו רעים, כי אנחנו יכולים. • צִבְיָה • שיחה • כ"ה באלול ה'תשע"ז 23:34, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא חושב שכולנו רעים, יש הסבר פשוט (יחסית) לעניין זכות ההצבעה שלא נובע מרוע אנושי מיוחד. בעת העתיקה יכולותיו של הגבר היו חיוניות יותר לעצם הקיום של המשפחה הקהילה וכו', המאמץ הקשה יותר היה שלו, הסיכונים הגדולים היו שלו, האחריות הכבדה הייתה שלו, ממילא טבעי שגם ההכרעה וההובלה תהיה שלו. לאורך השנים המצב השתנה אט אט אבל עדיין רוב המלאכות התאימו לגברים הרבה יותר, ממילא היה הגיוני יותר להשקיע בהשכלה של גברים יותר מכיון שהיא הייתה חיונית יותר. לא היה כסף וזמן להוציא על לימודים לצורך הרחבת דעת. באופן טבעי שינוי נסיבות גורר אחריו שינויי חקיקה באופן איטי. כך נכון וטוב. בברכה אגלי טל - שיחה 00:09, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מספר מניות של חברה

א. מה קובע או מגביל את מספר המניות שחברה מנפיקה? ב. כיצד ניתן להשוות בין שתי חברות עפ"י שווי המניה שלהן, הרי יכול להיות שלכל חברה מספר מניות שונה?

א. שום דבר, עקרונית. אני די בטוח (ויתקנו אותי בעלי הידע בכלכלהYuri, Geagea, Ovedc, Nizzan Cohen, hagay1000, Ldorfman, Yoavd, דן וינקלר, Orielno, RonyH73 איתן, הבבא מהוג'י, Tshuva א. שראל, דור מאיר, שבת מנשה, האזרח דרור, פורטל‏, ) שחברה גם יכולה להחליט על "פיצול" המניות שלה, אם הן נהיות יקרות מידי כל אחת (כלומר, אם שווי המניה מאה דולר, אז כל אחד יגיע עם מספר המניות שלו ויקבל במקומן פי 100 מניות בשווי דולר כל אחת. בהנפקה המקורית בוודאי שחברה יכולה להנפיק כמה מניות שתרצה, והמחיר של כל מניה ירד עם כמות המניות.

ב. אי אפשר. זה כמו שאי אפשר להשוות בין ארה"ב לגוש היורו רק על סמך המטבעות שלהם. מה שמשנה הוא ההתנהגות ביחס לעבר - אם בעבר מניה א' עלתה דולר ומניה ב' חמישים דולרים, והיום מניה א' עולה שני דולרים ומניה ב' שישים דולרים, אז מניה א' הפגינה ביצועים טובים יותר. בדומה, לירה שטרלינג שווה יותר מדולר. האם כלכלת בריטניה חזקה יותר מהכלכלה של ארה"ב? לא. לעומת זאת, שער הפאונד-דולר בירידה מאז 2014, ואיבד סה"כ כמה עשרות אחוזים, מה שמראה שמצבה של בריטניה ביחס לארה"ב פחות טוב ממה שהיה. אבל אי אפשר להסיק משהו "אבסולוטי" רק מערכי המניות. מה שכן, השווי הכולל של חברה הוא מכפלת מספר המניות בערך של כל מניה. זה דווקא כן מייצג משהו - את השווי שמיוחס לכל החברה. זו כמות הכסף שהיית צריך להשקיע אם היית רוצה לרכוש את כל החברה, ולכך יש משמעות. Eyalweyalw - שיחה 23:55, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

השוואה בין שתי חברות מבצעים לפי ניתוח כלכלי והשוואה של הדו"חות הפיננסיים: מאזן, דו"ח רווח והפסד, תזרים מזומנים ועוד. חזרתי • ∞ • שיחה 01:16, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

מה שנכתב לגבי המניות הוא נכון. עקרונית כל חברה יכולה להנפיק כמה מניות שהיא רוצה, רק שיש לכך עלות (מינימלית אך קיימת). תשומת לב גם לכך שיש הון רשום , מונפק ונפרע. הון רשום זה מספר המניות המקסימלי שהחברה יכולה להקצות. המשפט האחרון נכון בתאוריה, לו כל רכישת יתרת המניות היתה מתבצעת בו זמנית. אם הרכישה תתבצע לאורך זמן, סביר להניח שמחיר המניה יעלה עקב "איסוף" המניות ולכן המכפלה תעלה. --‏Yoavd‏ • שיחה 07:12, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

הפלות

במדינות המתירות הפלות מלאכותיות, האם יש שלב מקסימלי בהיריון אחריו ההפלה אסורה? האם יש מי שמתיר לסיים את חייו של תינוק שכבר יכול להיוולד? מה ההבדל המהותי בין תינוק שכבר נולד או שהוא עדיין בבטן?

לגבי ארצות הברית ראה ערך פסק דין רו נגד וייד:

"בית המשפט קבע כי מותר לבצע הפלה בשליש הראשון של ההיריון וכן קבע כי הגבלות מסוימות מותרות בשליש השני מתוך רצון להגן על בריאותה של האם. הגבלות מתוך רצון להגן על העובר מותרות רק בשליש השלישי. בית המשפט קבע כי חוקת ארצות הברית אינה מכירה ב"אדם שאינו ילוד" היינו בזכויות העובר.

...בפסק דין הורות מתוכננת נגד קייסי (505 U.S. 833 (1992)) נערך דיון נוסף בשאלת הזכות החוקתית להפיל. בית המשפט החליט להותיר על כנה את הלכת רו ברוב של 5 שופטים נגד 4, בשינוי קל, כלומר - דחיית גישת הטרימסטרים הנוקשה של רו לטובת אבחנה המבוססת על חיות העובר (viability). בית המשפט קבע כי זכות האישה להפיל עומדת לה עד לרגע החיות, וכי המדינות רשאיות להגביל את הזכות להפיל לאחר החיות על מנת להגן על האינטרס הציבורי בשימור חיים פוטנציאליים." מבקר המדינה - שיחה 21:43, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

בדרך כלל שבוע 23-24 נחשב כשבוע שממנו יכול עובר לשרוד מחוץ לרחם. בפועל, שרדו פגים גם בני 22 שבועות. בישראל, חייבים לעשות החייאה החל משבוע 24. ככל שהטכנולוגיה תתפתח, עוברים בגיל מוקדם יותר יוכלו לשרוד מחוץ לרחם. זה יעלה הרבה שאלות אתיות מעניינות בנוגע להפלות. • צִבְיָה • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ז 21:54, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

למה יש ימים חמים יותר ופחות?

שלום! אני יודע למה בקיץ יותר חם מאשר בחורף. אבל למה בקיץ יש ימים חמים יותר ויש ימים חמים פחות? לפעמים ממש מרגישים איך השמש קופחת על הראש, ולפעמים לא.

הגיית drum בהולנדית

ישנו טבק הולנדי בשם drum. האם יש לבטא את שמו בהגייה האנגלית של תוף - drum - או שיש להגות droom? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:39, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מקווה שמשתמש:tomn ידע. גילגמש • שיחה 06:24, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

להערכתי, ההגייה היא משהו שבין דרוּם לדרים, כלומר, כאילו כתובה כאן u אומלאוט. ואכן, ניגשתי הרגע כדי לבדוק ב-Forvo. אלדד • שיחה 22:28, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

חזוס, בחיים לא אצליח לבטא את זה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:29, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

ההבדל בין TOR לבין VPN

לפי מה שאני מבין המטרה בשניהם דומה רק ש TOR היא ציבורית כאשר VPN היא פרטית-ארגונית (כלומר פרטית וייחודית לארגון מסוים כמו חברה מסוימת). שניהם בסופו של דבר נותנים לך מידת מה של חיסיון כאשר ב VPN הרשת הפנימית (בתוך ה World Wide Web) מכילה שם וזהות ברורה כמו שם החברה וב TOR היא איננה, כלומר רק רואים TOR.

בתודה, 79.180.1.206 22:11, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

חצי נכון. ברשת TOR יש גם הסתרה טובה למדי של כתובת המקור. כל חבילה מנותבת בכוונה דרך מספר גדול של תחנות TOR. אין זה המצב בVPN. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:23, 9 בספטמבר 2017 (IDT)

אפשר עוד טיפה פירוט, בפרט איך היית מציג את זה "כמו במשוואה"? נניח:

TOR=רשת ציבורית + הסתרת אייפיאים שפנו ל TOR.

VPN=רשת פרטית + חשיפת אייפיאים שפנו ל VPN.

איך אתה היית מנסח זאת? תודה, 79.180.1.206 19:38, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

באופן הבא: VPN מקיימת תעבורה ישירה (כלומר מנתב לנתב, ללא עיבוד של חבילות המידע) של מידע מוצפן. קל לגלות את התעבורה, אך התוכן שלה נשאר חסוי כל עוד לא נפרצת ההצפנה.

TOR מקיימת שכבות הצפנה אחת על גבי השניה, כמספר תחנות הביניים (מחשב המריץ TOR, לא נתב) המעבירים את המידע. כלומר לא רק שהתוכן חסוי, גם המקור והיעד חסויים - אלא אם תחנות הביניים שסמוכות מיידית לנקודות הקצה פרוצות (וגם אז המידע עדיין מוצפן, אבל התעבורה נחשפה).

אם אתה רוצה משוואה, נסה את

VPN=TOR+הצפנת תחנות הביניים למיסוך המקור, היעד ועצם התעבורה בינהם.  אילן שמעוני -   שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר  22:03, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

ב־TOR התעבורה עצמה אינה מוצפנת. בפרט: היא עובדת הרבה ידיים בדרך (זו מטרת הפרוטוקול). לכן כל מי שמפעיל צומת מנתבת בדרך יכול להקשיב לתעבורה שעוברת דרכה. אין לו מושג מאיפה ולאיפה ההודעה, אבל הוא יכול לקרוא את התוכן. לכן חשוב להשתמש שם רק בפרוטוקולים מוצפנים ככל האפשר, לדוגמה: https, כלומר HTTP מעל TLS‏. Tzafrir - שיחה 04:28, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

האם הלבנונים שונאים אותנו יותר מעמים אחרים או שזו טעות נוראה לחשוב כך?

זה נראה לי כאילו האוכלוסייה בלבנון שונאת אותנו במיוחד, בערך כמו המצרים אם לא יותר, ביחס לירדנים, לסורים ולטורקים, זה נראה לי ככה כי חלק ניכר מאוכלוסיית הלבנונים היא נוצרית וגם בקרב הנוצרים שם ראיתי במקרים המועטים שנאה אדירה נגד ישראל, אבל אולי אני טועה כי אני מודה שלא חקרתי את זה ממש לעומק, אבל קיבלתי את הרושם שבמלחמות נגד ישראל לחמו גם במידה רבה נוצרים ואני לא יודע אם מדובר בשנאה שהיא בעיקר דתית, בעיקר פוליטית ומה מקורותיה העיקריים באי אילו מן המקרים (הייתכן שהזרמים הנוצריים הלבנוניים יותר אנטי יהודיים? הייתכן שהשיעים כל כך ישפיעו על הנוצרים?). 79.180.1.206 01:00, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

יש, או לפחות היו, בלבנון נוצרים, שיעים ואחרים שהיו בעלי בריתנו. אני לא יודע אם הלבנונים שונאים אותנו יותר מהמצרים למשל, אבל העניין שחלק ניכר מאוכלוסיית לבנון נוצרית לא בהכרח ימתן את השנאה. אולי להיפך - בשביל חלק מהערבים הנוצרים, תקוותם היחידה להשתלב במרחב היא הדגשת הלאומיות הערבית (ולא הזהות המוסלמית-דתית) ומכאן נובעת ההתנגדות לישראל והמאבק נגדה. Reuveny - שיחה 21:56, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

דמות על קריקטורה של יאיר נתניהו

שהתפרסמה בימים האחרונים. מה זה הסמל עם עיגול ומשולש על חכה לפניו? כותבים גם שזה לקוח מקריקטורה אנטישמית, יש מקור לזה? 77.138.170.194 14:25, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

אם אני לא טועה זהו סמל המתייחס לאילומינטי _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:26, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

מחפש מידע על רובוט Saaga או אולי G-Saaga

שתמיד, עד כמה שידוע לי, לוקח מקום ראשון בהיאבקות רובוטים דמויי אדם. מישהו יודע מי יצר אותו? 77.138.170.194 17:09, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

האם מעסיק יכול לחייב מועסק לבצע מטלות עבודה אחרי עבודתו?

האם מעסיק יכול לחייב מועסק לבצע מטלות עבודה אחרי עבודתו? למשל, לענות למיילים ולעשות טלפונים ואף להשלים מטלות מסוימות בביתו אחרי יום העבודה? או שמא זה לא חוקי כלל? 79.180.1.206 19:32, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

אם המעסיק הוא מדינת ישראל, זה ייתכן - ראה מצבם של אנשי צבא, משטרה, שירותי הביטחון וכדומה. אם המעסיק הוא אזרח רגיל הקשר בין השניים תלוי בהסכם העבודה האישי ו/או הקיבוצי. בברכה. ליש - שיחה 19:39, 10 בספטמבר 2017 (IDT)

אנשי צבא ומשטרה לא עובדים אלא משרתים. זה לא עניין סמנטי. אין להם יחסי עובד-מעביד לכן למשל הם לא יכולים להתאגד. גם שופטים הם מכהנים ולכן גם הם נבדלים. כדי לענות על השאלה היא צריכה להיות ברורה יותר ובכל מקרה ויקיפדיה אינה המקום הכי טוב לייעוץ משפטי. Shannen - שיחה 06:31, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

לשוטרים יש יחסי עובד-מעביד עם המשטרה, והאיסור להתאגד נקבע בסעיף 93ב לפקודת המשטרה.

ההיתר להעסיק שוטרים ועובדי מדינה ללא הגבלה נקבע בסעיף 30 לחוק שעות עבודה ומנוחה. דוד שי - שיחה 16:14, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

שאלת אסטרופיזיקה

איך זה שאגמי המתאן בירח טיטאן לא נדלקו מאיזה ברק? אין בירחים ברקים? אני מניח שאין ברקים בירחים?

Keine Blitze auf Titan. astronews.com, Pressemitteilung des Instituts für Weltraumforschung der ÖAW, 12. Mai 2011, 15. Mai 2011 אין ברקים בירח טיטאן. 2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB 09:51, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא יודע אם יש או אין ברקים בטיטאן, אבל מה שאני יודע שאין, זה חמצן באטמוספירה שלו, ובלי חמצן, המתאן לא יבער. בברכה, Easy n - שיחה 11:42, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

Corvus, התוכל לסייע לנו? אמא של גולן - שיחה 12:41, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

כידוע לי אין פעילות חשמלית אטמוספרית ברמה כמו בכדור הארץ על טיטן. וכמוכן ריכוז החמצן החופשי (O2) לא מספיק גובהה בשביל ליצור תגובת שרשרת שתבעיר כמויות גדולות כך כל של מתאן. חשוב לזכור שעל כל X מולקולות של מתאן צריך Y מולקולות של חמצן. אם אין מספיק מאחד מהם: התגובה תיפסק. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:48, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

שחזור כרטיסיות בכרום

אני מחפש דרך מבריקה לשחזר כרטיסיות שנסגרו לי בכרום. את הדרך של cyrl+shift+t וכן את חיפוש פשוט בהיסטוריה. הבעיה היא ששניהם לא עוזרים לי. היו לי כרטיסיות פתוחות מהעבר הרחוק שהמתינו אצלי פתוחות לקריאה וטיפול, והללו נמחקו בעקבות קריסה של המחשב. אם אפעל בדרך הראשונה - "פתח מחדש את הכרטיסייה הסגורה", אצטרך לפתוח כמה עשרות כרטיסיות ויותר בשביל להתחיל להגיע אל אלו שנסגרו לאונסי. לעומת זאת, נבירה בהיסטוריה תביא לי את מה שפתחתי לאחרונה, ולא דווקא את מה שסגרתי לאחרונה. יש כרטיסיות שפתחתי לפני חודש ונסגרו רק לאחרונה עם הקריסה, ואותן אני מחפש.

בקיצור, מה שאני מחפש, זה אם יש דרך לקבל רשימה של כרטיסיות שנסגרו לאחרונה בכרום.

משווע לעזרה. 37.26.148.184

אני לא מכיר משהו כמו שאתה מחפש, אבל קביעה בהגדרות שכרום יפתח עם הכרטיסיות שאיתן ניסגר שומרת את רשימת הכרטיסיות גם במקרה של התרסקות, וכך מאפשרת שיחזור. המחיר הוא ויתור על דף הבית האהוב עליך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:03, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

לחיצה על תפריט (אצלי בצד שמאל), אחרכך לחיצה על היסטוריה ואחר כך נסגרו לאחרונה. דרך אגב בהפעלת הכרום לאחר קריסה הוא שואל אם ברוצנך לשחזר את הכרטסיות שהיו לפני הקריסה! בן-ימין - שיחה 20:57, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

לצערי אין לי דבר רלוונטי לעכשיו להציע לך. קיים תוסף Session Buddy ששומר את הכרטיסיות הפתוחות, גם ידנית וגם אוטומטית וגם כשמדובר על לפני הרבה זמן ניתן לגשת לזה, אך כמובן שזה לא רלוונטי אם התוסף לא היה מותקן בזמן שזה קרה. מה שמובנה בכרום, הוא לגבי הסגירה האחרונה, ניתן לשחזר את כל הכרטיסיות מהפעם הקודמת שכרום נסגר מתפריט - היסטוריה. (¯`gal´¯) - שיחה 22:00, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

גישה לתפריט UEFI

האם יש דרך לגשת להגדרות ה UEFI בהפעלת המחשב, לפני ה boot, כפי שהיה ב BIOS? (¯`gal´¯) - שיחה 21:56, 11 בספטמבר 2017 (IDT)

מה רע בשיטה הישנה? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 06:31, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

איזו שיטה ישנה? כיום לא ניתן לגשת לתפריט לפני עליית מערכת ההפעלה. נדרש להשתמש בפונקציה של מערכת ההפעלה, שכנראה שולחת פקודה ל-UEFI שבהפעלה הבאה יפתח את התפריט. ומה קורה אם מערכת ההפעלה לא מצליחה לעלות מאיזושהי סיבה? הבנתי שזה גם בעייתי לנסות להיכנס לתפריט בעזרת hotkey כאשר מערכת ההפעלה מותקנת על SSD, כי אז ה boot מתבצע מהר מידי. (¯`gal´¯) - שיחה 23:28, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

הBIOS עולה לפני הדיסק (ולא משנה שמדובר בSSD). לגבי מחשבים שלא מגיבים למקש הכניסה לBIOS - אני לא מכיר כאלו. יתכן שמדובר בפגם בלוח האם. אני מציע שתוריד את המדריך של לוח האם שלך (בד"כ קיים באתר היצרן תחת support) ותבדוק בו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:41, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

אגב, לוחות אם רבים מגיעים עם תוכנת ממשק בין הBIOS לחלונות. גם את אלה ניתן בדרך כלל להוריד מאתר היצרן. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:12, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

גם אצלי לא ניתן להיכנס ל SETUP UEFI דרך HOTKEY. הפתרון שלי זה להתקין REFIND BOOT MANAGER ואחת האופציות שהוא נותן היא להיכנס לSETUP. לגבי "מה קורה כשמערכת ההפעלה לא מצליחה לעלות" - בדר"כ הBIOS (טוב הUEFI) אמור לדעת לזהות את זה ולהיכנס לבד לSETUP. אם הוא לא מצליח, אפשר לפתוח המחשב ולנתק את כל הכוננים הקשיחים באופן זמני. ‏«kotz» «שיחה» 08:33, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

נראה לי שזה ככה בכל UEFI לא משנה היצרן, אחרת לא היו טורחים לאפשר כניסה לזה דרך מערכת ההפעלה, ועוד באופן די מסורבל שכנראה נועד למנוע מאנשים שלא מבינים להיכנס לשם בטעות. שמעתי שהווינדוס עצמו יעלה ישירות את התפריט שלו לכניסה לשם אם הוא מזהה בעיות בעליית מערכת ההפעלה, אך יכול להיגרם נזק מסוג אחר למערכת ההפעלה שלא יזוהה ע"י מערכת ההפעלה או ה UEFI שימנע שימוש בה. תודה על הצעת הפתרון. הייתי שמח שהייתה אפשרות אחרת מאשר התקנת boot manager, זה לא יפריע למי שבאמת מעוניין להתקין לפחות 2 מערכות הפעלה, אך לא תמיד למי שמעוניין רק באחת. ולרוב משתמשים ב boot manager שמערכת ההפעלה השנייה מתקינה אוטומטית כשמזהה מערכת הפעלה נוספת מותקנת. (¯`gal´¯) - שיחה 13:05, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

דג נקבה

איך כותבים? יוני - שיחה 00:25, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

לדעתי "דג ממין נקבה" כשלא ברור הקשר ו"הנקבה" כשההקשר ברור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:46, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

לפי מילון בן יהודה יש למילה ”דָּגָה” כשם עצם כמה הוראות: א) שם הקבוץ לדגים; ב-ג) דג אחד, בפרט דג קטן; ד) דג נקבה. כפועל, המשמעות היא: פרה, רבה. ביקורת - שיחה 12:48, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

המממ... אם כך הרי שדג נקבה שילדה הרבה דגים אפשר לומר: דגה דגה דגה? יוני - שיחה 13:59, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

דגה שדגה בחכתה דגה אחרת תתאים יותר. ביקורת - שיחה 14:30, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

היתכן? "וַיִּתְפַּלֵּל יוֹנָה... מִמְּעֵי הַדָּגָה". עוזי ו. - שיחה 14:43, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

עוזי תודה! מצאתי: (מלבים יונה ב') "היה תחלה במעי דג זכר ואח״כ פלטו ובלעתו דגה נקבה והיה צר לו שם מן הביצים אשר במעיה, ובאמת שם דג כולל זכר ונקבה, ושם דגה הוא שם הקיבוץ, כמו 'והדגה אשר ביאור מתה', וממה שכתב ממעי הדגה מורה שהיה במעיה קיבוץ דגים רבים, ומזה מבואר שהיה דג נקבה בעת ההשרצה שכבר ימצא בדג א׳ כמה רבבות ביצים שהם דגים רבים". יוני - שיחה 15:43, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

עוזי ו., לא הבנתי את התימה "היתכן?", ישנן כמה הוראות, כמובן שהדגה של יונה מוזכרת אצל אב"י כמקור להוראה ד', אבל יש מקורות גם להוראות האחרות. ביקורת - שיחה 09:54, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

יתכן ש"היתכן?" היה על השואל שלא זכר את הפסוק הנ"ל. אודה ואבוש שאכן כך היה. בכל אופן תודה לשניכם. ברב-מכר הבא "דגה דגה דגה" אזכיר אתכם בקרדיטים... יוני - שיחה 13:15, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

מיליון מסוקים ודולר אחד

היי. הזכירו לי היום את הבדיחה הישנה על חולה מבית משוגעים, שכבש את הבניין, החזיק את כל הרופאים והחולים כבני ערובה ודרש בתור כופר מיליון מסוקים ודולר. שאלה טפשית: יש בכלל בעולם מיליון מסוקים במצב פעיל? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:43, 12 בספטמבר 2017 (IDT)

ר' w:List of countries by number of heliports (ותודה ל־CIA): נראה שלא עובר את ה־100,000. שאלת המשך: איזה שטח תופסים אפילו 1000 מסוקים? איזה שטח מינימלי נדרש לאלף מסוקים כדי להמריא בו־זמנית? Tzafrir - שיחה 07:38, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

הזכרת לי בדיחה שסיפרו בגרמניה בתקופתו של היטלר: היטלר בא לבקר בבית משוגעים, ודורש שיעשו לכבודו מסדר. כל האנשים במסדר מצדיעים, ואחד לא. היטלר שואל אותו "למה אתה לא מצדיע", והוא עונה "אני לא מאושפז פה, אני עובד פה". ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתרים\אפליקציות אינטראקטיביים טובות ללימוד ילדים בכיתה א' על מערכת השמש

ישבתי עם אחיינית שלי והסברתי לה קצת על מערכת השמש דרך Google Images במילים ממש ממש פשוטות והיא מאד שמחה ואהבה את זה. הראתי לה תמונות של אסטרואנוטיות בחלל והראתי לה פלנטות ואסטרונאוטים בירח והיא למדה איתי את הפלנטות ולא הפסיקה לחייך ואני תוהה האם באמת יש איזו אפליקציה (או אתר חינמי) שאפשר לללמד דרכו ילדים על מערכת השמש בצורה פשוטה מאד ובהנגשה לילדים. כמובן ש Google images זה מצוין אך לעתים קופצות שם תמונות שיכולות להיות מוזרות או מפחידות עבור ילדים ולכן אני בכל מקרה אשמח לדעת עם יישומים לימודיים שניתן להתקין בטלפון הנייד למשל או על אתר כל שהוא שמיועד לכך שאראה גם להוריה. תודה, 79.180.1.206 02:23, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

שלום לאנונימי, יש אתר של נאס"א המיועד לילדים וגם אפליקציה של נאס"א על טילאות. יש גם אתר של סוכנות החלל האירופאית לילדים. הילדים שלי ממש אהבו את סדרת הסרטים על הגשושית רוזטה, ולצפיית כוכבים התוכנה הזו שימושית כדי לזהות דברים בשמי הלילה. זה בתור התחלה, ובהצלחה. אמא של גולן - שיחה 08:57, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

האישה הראשונה במטאל

מי היתה הסולנית הראשונה במטאל? באיזו להקה? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני חושב שדורו נחשבת ותיקה. Liad Malone - שיחה 19:18, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

לא, Plasmatics קדמו לWarlock. וגם לא בטוח אם הם הראשונים. Corvus‏,(Nevermore)‏ 22:46, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

מקלדת עברית

היי. הדיעה הרווחת היא שהבלגן באותיות במקלדת האנגלית נוצר כדי שיהיה קל יותר לעבוד במהירות - אותיות שנוטים להתבלבל ביניהן הוזזו לקצוות השונים של המקלדת, או לכל הפחות הוצבו במרחק זו מזו. שמעתי על זה פודקאדט שלם בכאן דיגיטל לפני זמן מה. בדקתי כמה מקלדות של שפות אחרות - גם שם זה נשמר. למה בעברית זה לא ככה? א' צמוד לע', ו' צמוד לן', ו' צמוד לי', ק' קרוב לכ', פ' צמוד לף', ש' קרוב לס', ה' צמוד לע', וכך הלאה? זה בכוונה הפוך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:17, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

https://youtu.be/OySK3gHnlkE. חזרתי • ∞ • שיחה 19:43, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

איכס. תודה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:53, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

תיקון לגבי הטענה הפותחת: הרחקת האותיות זו מזו היא לא בין "אותיות שנוטים להתבלבל ביניהן" אלא אותיות נפוצות, והסיבה שזה מסייע למהירות היא במקורה היסטורית: המכניקה של מכונת הכתיבה (ראה QWERTY). ‏R.G. - שיחה 20:01, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

זה מה שאמרו שם בתוכנית. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:10, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

ו’ צמוד ל־י’, א’ ו־ע’ מכיוון שכולן אותיות נפוצות (ביידיש) ולכן כולן נמצאות במקום טוב במרכז המקלדת. כמוכן (לפחות לפי הפודקאסט, ולא ברור לי מהם המקורות שעליהם הוא מסתמך), הטענה בדבר אותיות שנוטים להתבלבל ביניהם היא טענה שגויה (ר' דוגמאות שם). Tzafrir - שיחה 21:03, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

כלומר, אתה חושב שפשוט לא הבנתי על מה הם דיברו? יש מצב. אני אנסה לשמוע את זה שוב בהזדמנות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:04, 13 בספטמבר 2017 (IDT)

טקסונומיה של חוקי פיזיקה

אני מבין שחוקי פיזיקה מתחלקים לשני סוגים:

חוקים שחלים בכל מקום ביקום (כולל בחלקיקים), וחוקים שחלים רק בגרמי שמיים מסוימים (למשל רק בפלנטות על ארציות כמו כדור הארץ יתרחש חוק ארכימדס).

איך נכון לכנות החלוקה הזאת בלשון המדעית המקובלת בין פיזיקאים?

אני לא בטוח שאין חוקים שנופלים איפה שהוא בין מיקרו למאקרו ואיך נכון לכנותם. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא קיימת חלוקה כזאת... חוק ארכימדס תקף לא רק בכדור הארץ. פשוט רכיב ה-g יהיה שונה. חוק טבע מעצם הגדרתו חייב להתקיים תמיד. מה שכן, קיימים חוקים שהם רק קירוב לחוק טבע אמתי. והקירוב תקף רק בתחום מסוים של פרמטרים. לדוגמה עקרונית יש כבידה בין שני פרוטונים, אבל בתחום המסות שלהם אין לחוק הכבידה שום משמעות. הכוח הגרעיני החזק מאבד משמעות כשמדובר בגופים מסדר גדול של גופים מקרוסקופיים. וכדומה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:05, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה קורבוס, יש טרמינולוגיה מקובלת להבדל שהצגת? נניח כמו natural law לעומת Xeno natural law (כמו חוק טבע)? 79.180.1.206 21:48, 14 בספטמבר 2017 (IDT)נוסחה אמפירית (פיזיקה)]].

לא שידוע לי. פשוט יגידו "חוק ... הוא למעשה קירוב". קיימים גם חוקים שאין להם הסבר, אלא באים ממדידות בלבד וזה קוראים נוסחה אמפירית (פיזיקה). לא ידוע לי על קיום סיווג או סיסטמיזציה כלשהי של חוקים, כך שחלק מהחוקים, כדגומת חוק הנרי הם למעשה קירובים לחוקים רחבים יותר (חוק הנרי "פשוט" הוא קירוב לחוק הנרי התלוי בטמפרטורה). Corvus‏,(Nevermore)‏ 23:38, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

סרט שנוצר עד 2005 על חיילים שעשו עליהם ניסוי של מניעת שינה

מישהו מכיר סרט כזה? כמובן לא מדובר בסרט דוקומנטרי אלא בסרט מתח, סביר להניח עם אלמנטים של אקשן, על ניסוי מניעת שינה בחיילים. תודה. 176.13.21.26 11:25, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

יש מצב שאתה מתכוון לסרט הזה - אילן שמעוני מחוץ לחשבון

לא יודע על סרט, אבל שמעתי תיאור של ניסוי כזה ממפקדה לשעבר של היחידה בה נערך הניסוי. משה פרידמן - שיחה 17:34, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

אני חושב שאתה מתכוון ל"קפיצת הלוליין" הידוע לשימצה. אין קשר לסרט למיטב ידיעתי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:17, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מאמין שזה זה, תודה אילן. 79.180.1.206 21:47, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

בכיף. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:14, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

אברג'יל

מה מקור ומשמעות שם המשפחה אברג'יל? Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:27, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

אברג'יל. חזרתי • ∞ • שיחה 19:45, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

מחזורים של דניאל גולדשמידט

מישהוא יודע האם ואיפה ניתן להשיג?David7031 - שיחה 23:17, 14 בספטמבר 2017 (IDT)

המחזורים יצאו לאור בהוצאת קורן, וכדאי לברר אצלם. לפי הידוע לי המחזורים אזלו בהוצאה, וניתן להשיגם, במחיר גבוה, בחנויות לספרים משומשים. דוד שי - שיחה 12:16, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

האם עצמות יכולות להישרף?

כלומר, האם שריפה או אש חזקה יכולה לכתוש עצמות? 77.138.183.216 06:57, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

למיטב זכרוני בשריפה עצמות הופכות להיות פריכות ושבירות, אך לא נשרפות ממש. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:45, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

האם יש סיבה לכך? 77.138.183.216 16:52, 15 בספטמבר 2017 (IDT)

כמובן שאפשר. כך למשל שרפו את גופתו של אדולף אייכמן (כולל כמובן גם העצמות) ונשאר רק אפר, אותו פזרו בים. ולהבדיל, זה גם מש שנעשה במחנות ההשמדה הנאציים בשואה

לכובע שלי שלוש פינות

הועבר לשיחה:לכובע שלי שלוש פינות. דוד שי - שיחה 17:26, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

איך משלמים ברכב שכור על חניה בכחול לבן? וכנ"ל לגבי כביש שש.

חזרתי • ∞ • שיחה 10:11, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

סעיף 6 לחוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה – 1995 קובע כי החייב בתשלום אגרת הנסיעה הינו בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד ביצוע הנסיעה. בהתאם לכך, בגין נסיעות המבוצעות בכביש 6 באמצעות רכב ליסינג / השכרה - החשבונית נשלחת לתשלום לחברת הליסינג / השכרה.

כידוע, חברת הליסינג / השכרה נוהגות לגבות מהמשתמשים עמלת טיפול בגין חשבוניות אלה, עמלה זו משולמת לחברת הליסינג ע"י שוכר הרכב (סכום העמלה משתנה מחברת ליסינג אחת ויכול להגיע לעשרות שקלים לחשבונית). על מנת להימנע מתשלום עמלה לחברת הליסינג / השכרה, אנו ממליצים לצרף את הרכב למנוי בכביש 6 לפני ביצוע נסיעות בכביש. המנוי לכביש 6 אינו כרוך בהתחייבות או בתשלום דמי מנוי (לא נסעת - לא שילמת) ומוזיל משמעותית את תעריפי הנסיעה בכביש. לחצו כאן לטבלת תעריפי הנסיעה בכביש 6. בחשבון המנוי מעדכן בעל המנוי אמצעי תשלום קבוע ממנו ייגבו חיובי הנסיעות (במידה ובוצעו) - הוראת קבע או כרטיס אשראי. החיוב נגבה באופן אוטומטי מאמצעי תשלום זה בכל חודש ובאופן זה, אנו נמנעים מחיוב חברת הליסינג / השכרה בגין הנסיעות, ובכך מונעים חיוב בגין עמלה. להצטרפות מיידית, מהירה וקלה לחצו כאן, או פנו למוקד השירות 6116* או לכל אחד ממרכזי השירות של כביש 6 ברחבי הארץ. בנוסף כמנויים תוכלו לצפות בחשבוניות ובפירוט הנסיעות באתר, להוסיף ולהסיר כלי רכב באופן מיידי מחשבון המנוי שלכם, ולקבל את החשבונית באמצעות המייל. חשוב לזכור להסיר את הרכב ממנוי מיד עם החזרת הרכב לחברת הליסינג / השכרה וזאת על מנת להימנע מחיובים מיותרים.

תודה, אך מה לגבי כחול לבן? חזרתי • ∞ • שיחה 11:22, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

או לשלם במדחן/מכשיר מקומי ברחוב, ככל שיש כאלה (בתל אביב בלתי אפשרי למצוא, אך במספר ערים אחרות כמו ירושלים יש), או לצרף את הרכב השכור לחשבון פנגו/סלופארק. Magister • שיחה 12:07, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

גם בירושלים כבר אין מדחנים ומכשירי כירטוס. יואב ר. - שיחה 13:13, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה. נאלצתי להצהיר שהרכב (שכבר היה רשום בפנגו ע"י אדם אחר) בבעלותי. חזרתי • ∞ • שיחה 14:58, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

בלי לשלוח תמונה של העברת בעלות או הרשיון? _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:59, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

לא ביקשו כלום. רק לחיצת כפתור. חזרתי • ∞ • שיחה 00:24, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מה הסיבה שתרבות אפריקה כל כך נחותה?

סליחה שאני לא מצנזר אלא כותב את מה שכולם די מבינים בצורה ישירה: ברוב תרבותיות מרכז אפריקה (לא צפון אפריקה) אין פיתוח טכנלוגי מתקדם, אין אמנות מרשימה ואין ספרות. רמת הציור והפיסול באמונות של המאה ה-20 באפריקה מבחינה טכנית לא מתקרבת אפילו לרמת הפיסול של יוון העיקה וסין העתיקה. הרמה הטכנולוגית בשבטים האפריקאים לפני הכיבוש על ידי אירופאים היתה ברמה נחותה יותר מממלכת בבל. ואי אשפר לטעון שמדובר בתרבויות שהערכים הרוחניים עולים בצורה קיצונית על החומריים. תרבויות הודיות עתיקות(וזאת לא תרבות אחת) היו רוחניות מאוד וניתן לראות טכניקה מתקדמת מאוד בכלי הבית, בפיסול, בארכיטקטורה ועוד.

אז מה הסיבה לכך שדווקא אפריקה שהיא מוצא האדם עצרה מלכת ונתקעה בשלב של ציידים-לקטים בפיגור של אלפי שנים אחרי אסיה ואירופה? 213.55.184.213 13:03, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

John Reader’s extraordinary Africa: Biography of a Continent.

Reader’s argument is that the reason there are few ruins is because Much of Africa’s history is explained by its fragile soils and erratic weather. They make for conservative social and political systems. “The communities which endured were those that directed available energies primarily towards minimising the risk of failure, not maximising returns,” says Mr Reader. This created societies ---designed for survival, not development;--- the qualities needed for survival are the opposite of those needed for developing, ie, making experiments and taking risks. Some societies were wealthy, but accumulating wealth was next to impossible; most people bartered and there were few traders.

https://www.amazon.de/Africa-Biography-Continent-John-Reader/dp/0140266755

זאת אכן שאלה מרתקת - מה גורם לאנשים באזור מסוים להתעשר ובאזור אחר להשאר בעוני. נעשו הרבה מאוד מחקרים בתחום זה. אני ממליץ להתחיל בספר רובים, חיידקים ופלדה שתורגם לעברית. יש ספרות נוספת שאפשר להחשף אליה לאחר קריאת הספר. בינתיים אציע לקרוא את הערך ולחפש הרצאות של המחבר ביו טיוב (יש לו כמה וכמה) הן יכולות להציע הסבר אפשרי לשאלתך. גילגמש • שיחה 15:06, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מצטרף להמלצה של גילגמש. בתמצית, ג'ארד דיאמונד טוען בספר המדובר שהמהפכה הנאוליתית מהגיעה לאפריקה שמדרום לסהרה בשלב מאוחר מאוד, ובהתאם ההתפחות של חברות מדינתיות גדולות, טכנולוגיה והיבטים אחרים של ציוויליזציה היו בחיתוליהם כאשר האירופאים הגיעו לשם וכבשו את היבשת. למה למהפכה החקלאית לקח כ-10,000 שנה לחצות את מדבר סהרה? בעיקר בגלל שגידולי היסוד הנאוליתיים וחיות המשק של מערב אסיה, שהתאימו לאגן הים התיכון ומרכז ודרום אסיה, לא התאימו לגידול במחצית הדרומית של אפריקה. כלומר מבחינתו מדובר ב"מזל רע" גיאוגרפי מקרי. Reuveny - שיחה 17:00, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

במילים אחרות, כל אדם שלא היה מתחומי אירופה ואסיה נגזר מראש לפגר בהתפתחותו התרבותי והטכנולוגית _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:39, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

אתה שואל שאלה נפוצה מאוד שרבים מנסים לענות עליה, ואין עליה תשובה מוחלטת. אני מצטרף לקודמיי וממליץ לך לקרוא את הספר "רובים, חיידקים ופלדה" של ג'ארד דיימונד. אם אתה לא רוצה/יכול לקרוא אותו, הנה תמצית טענותיו (אבל זה ממש לא מחליף קריאה של הספר):

1. בני האדם התפתחו באפריקה. בשל הרצף הטריטוריאלי באפריקה, אירופה ואסיה, יצא שמיני אדם שונים (כלומר, לא הומו סאפיינס בהכרח) למדו את אמנות השימוש בכלים במקביל לבעלי החיים. כך, בעלי החיים למדו לפחד מבני האדם וכן התפתחו כדי לברוח מהם. כתוצאה מזה, נותרו בע"ח נוחים לביות (סוסים, פרות, כלבים, חתולים, למות, גמלים ועוד) באירואסיה ואפריקה. לעומת זאת, כשבני האדם הגיעו לאמריקה או לאוסטרליה (ובעידן המודרני, למקומות כמו איי גלפגוס) הם הרגו את כל בעלי החיים שהיו מעל כמה ק"ג בשביל הבשר. בעלי החיים האלו היו מקור בשר זמין, אפשרו חקלאות בקנה מידה רחב כשחוברו למחרשה, היו אמצעי תחבורה נוח והעבירו לבני האדם את המחלות שלהם. כך הם התחסנו נגדן באופן טבעי, וכשקולומבוס (ורבים אחריו) הגיע לאמריקה הוא הדביק את כל הילידים באותן מחלות, שהוא נשא אבל היה עמיד אליהן.
2. תחילת הביות של צמחים. רוב הדגנים הניתנים לביות נמצאים באירואסיה ואפריקה. זה לא מאוד מפתיע, כי האזור הזה גדול בהרבה. אבל מעבר לכך, אירואסיה (הפעם בלי אפריקה) נמתחת ממזרח למערב, ולכן תנאי האקלים בה דומים. התירס בוית במקסיקו ולקח לו המון זמן לנדוד ממקסיקו לארה"ב, כי התנועה צפונה שינתה מאוד את תנאי הגידול ולפיכך דרשה התקדמות איטית - כמה עשרות קילומטרים צפונה, מגדלים כמה "דורות" כדי שהמותאמים למזג האוויר הקר יוותר ישרדו, וחוזר חלילה. לעומת זאת, חיטה נדדה מיפן לפורטוגל בלי שינויים משמעותיים.
3. הטענה השלישית (ולמיטב ידיעתי, הכי שנויה במחלוקת) של דיימונד היא שבניגוד לסין ולבבל, באירופה היו הרבה אזורים מבודדים. סין נשלטה על ידי שלטון מרוכז במשך שנים רבות בהיסטוריה העתיקה, ושוב באלף האחרון. לכן, לא הייתה בה תחרות בין מעצמות שהובילה למשל לקולוניאליזם. אירופה, לעומתה, תמיד נותרה מפוצלת. רומא נאבקה בבית סלאוקוס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ובבית תלמי עד אותו זמן בערך. לאחר פחות מחמש מאות שנים היא כבר התפצלה, וחלקה המערבי נעלם מהר מאוד. פרט לתקופה הזו, ולתקופת שלטונו של אלכסנדר הגדול, נותרה אירופה מפולגת, מה שהתניע את המירוץ לייצר כלי נשק ולקולוניאליזם. שרל הגדול שלט רק בצרפת, חצי מגרמניה וצפון איטליה - בריטניה והערבים מדרום שמרו על תחרות מתמדת.

יובל נוח הררי מעלה טענה שונה לגבי סין מול אירופה, בספרו קיצור תולדות האנושות. לטענתו עד 1600 לערך היו סין ואירופה שוות מבחינת קידמה וטכנולוגיה. אך אז התחוללו שתי מהפכות חשובות באירופה - המהפכה המדעית והקפיטליזם. שני אלה יצרו התקדמות מהירה מאד, וב 1750 כבר היה לאירופאים יתרון טכנולוגי עצום, שאיפשר את השפלת סין. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:20, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

הסיבה לשוני שאתה מכנה "נחיתות" בין אפריקה לבין שאר העולם היא כנראה המאפיינים האקולוגיים הייחודיים של אפריקה (בעיקר מרכזה ודרומה ופחות צפונה): זוהי היבשת עם המגוון הגנטי הגדול ביותר שעד ל-100 השנים האחרונות לערך רובם המוחלט של שטחיה היו מאוכלסים עם חיות בר טורפות אימתניות מסוגים רבים. לאיש השבט האפריקני הממוצע, כל יום היה מלחמת הישרדות רוויית כאב. האנרגיה הרבה שהלכה על הישרדות בסוואנה ובג'ונגלים הייתה יכולה ללכת על פיתוח טכנולוגי אמנותי ואחר אם התנאים היו נוחים יותר. כך או אחרת, הסיבה לשוני הוא בטוח לא גנטיקה אנושית - יש יוצאי אפריקה העוסקים בכל תחום מכובד והסיבה שבמדינות מסוימות יש מעט יותר מלא חומי עור היא כי האוכלוסייה הלא חומת עור גדולה הרבה יותר מהאוכלוסייה חומת העור ו\או לעתים מתייחסת לילדיה בבית הספר בגזענות (ראה נבואה המגשימה את עצמה שזה מצב בו מורה באופן בלתי מודע וכמעט אוטומטי מתייחס בשפת גופו פחות נעים לילדים השונים מהקבוצה אליה שייך, נניח קבוצה אתנית) מה שמסכן ילדים אלה בחוסרים וצורך בהשלמת הידע בגיל מאוחר בעתידם. בקיצור, באפריקה לאט לאט יוצאים מזה ע"י הפיכת היבשת למלאכותית יותר ומעבר לתרבות מערבית יותר ומחוץ לאפריקה מה שמעכב את צמיחתם התרבותית של יוצאי אפריקה במדינות לא אפריקאיות רבות משולל כל קשר למה שהתרחש עד לאחרונה (ממשיך להתרחש במידה פחותה) באפריקה עצמה וזה בעיקר גזענות ואפקט פיגמליון. המסקנה, אל לאף אדם לשפוט אחר לפי גווני גופו. ואני גם רוצה להוסיף, תופעה דומה ל "אקולוגיה המחבלת בהתפתחות הטכנולוגית והתרבותית" התרחשה גם ברוסיה, גם כן מדינה ענקית אשר בעיקר במזרחה ובעיקר באזורים מבודדים יש המון קשיים שהם אקולוגיים נטו ואפשר לדבר גם על דרום אמריקה (בעיקר עומק יערות האמזונס). לגבי צפון אפריקה: מדינות צפון אפריקה מפותחות טכנולוגית ותרבותית (בעיקר מצרים ותוניסיה) ומה שמחבל בהתפתחות הטכנולוגית, כלכלית וכו' של חברות אלה זה בעיקר אסלאם פונדמנטלי פנאטי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:24, 16 בספטמבר 2017 (IDT) ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 22:12, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

זה לא מסביר את התפתחותה המאוחרת של אפריקה לאורך ההיסטוריה. ההסבר הזה תקף רק מתחילת הקולוניאליזם המערבי, ואלפי שנים לפני כן אפריקה והאמריקות השתרכו מאחור. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:21, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

גם באסיה היו חיות טרף אימתניות: אריות, תנינים, נמרים ודובים. הסיבה היא שהחיות האסייתיות בויתו בהצלחה (זאב מצוי->כלב הבית, שור הבר->בקר הבית, כבש הבית ועז הבית, וכן סוס רמכי->סוס הבית) בעוד שרוב החיות באפריקה שמדרום למדבר סהרה הן בלתי ניתנות לביות עקב אופי פראי מידי. ‏MathKnight ✡ (שיחה) 23:03, 16 בספטמבר 2017 (IDT)

באסיה (ובפרט בארץ) היו הרבה חיות טרף וחיות פרא. אבל עם התגברות השטחים המעובדים הן פשוט לא עמדו בתחרות ונדחקו. בגליל עוד היו נמרים ודובים בודדים בתחילת המאה העשרים. חיות שבויתו המשיכו בעיקרות להתקיים בבר (לדוגמה: עז ויעל). אבל עם כל השטחים שנתפסו לחקלאות, הן נדחקו לשוליים. לכן המסקנה היא הפוכה: הכמות הגדולה של בעלי חיים שנשארו היא עדות לתרבות פחות מפותחת עם חקלאות פחות אינטנסיבית.

אומנות נוצרת על ידי אנשים עם זמן פנוי ומשאבים מיותרים. Tzafrir - שיחה 14:50, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

יש לציין שהתפיסה לפיה תרבות אפריקה "נחותה" היא בחלקה תופעה של היסטוריה שנכתבת על-ידי המנצחים. למשל ניתוק מצרים העתיקה מאפריקה הוא ניתוק מלאכותי שניתן להקביל לניתוק יוון ואיטליה מאירופה ע"מ להוכיח שהאירופאים היו נחשלים עד סוף ימי הביניים. ההיסטוריה האירופוצנטרית נוטה לשכוח שבמערב אפריקה חישלו ברזל כבר באלף השלישי לפנה"ס, הרבה לפני ארץ-ישראל למשל, ולפני כל אזור אחר בעולם חוץ אולי מאסיה הקטנה. בימי הביניים, כמה מן האימפריות הגדולות והעשירות בעולם כמו אימפריית מאלי ואימפריית סונגהאי שכנו במערב אפריקה. במאה ה-13 כאשר מנסא מוסא הראשון, מלך מאלי ערך חאג' למכה, הוא הביא איתו כל-כך הרבה זהב, שמחירי הזהב באסיה ובאירופה ירדו. בבירה טימבוקטו הייתה מדרסה עם משפטנים, אסטרונומים ומתמטיקאים, קרוב לוודאי יותר מאשר בכל אוניברסיטה אירופית באותה תקופה. הדומיננטיות האירופית מול כל שאר העולם נוצרה בעת החדשה כתוצאה מן המהפכה המדעית והתעשייתית. H. sapiens - שיחה 16:50, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

הטבלה העוסקת בכך ב"חיידקים רובים ופלדה" מספרת סיפור שונה מאד ממה שתארת כאן. באופן עקבי התפתחויות באפריקה אחרו יחסית ליורואסיה. אני לא זוכר ספציפית לגבי מה שהעלית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:31, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

את כל העובדות שכתבתי קל לוודא בערכים העבריים ו/או האנגלים המקושרים. על איזו טבלה בספר אתה מדבר? הספר בד"כ מסייג את עצמו לאזורים ספציפיים בתוך יבשת אפריקה: אפריקה שמדרום לסהרה, "אפריקה התת-משוונית" או אפילו רק דרום אפריקה, ולעומת זאת את צפון אפריקה הוא לעתים קרובות משייך לאזורים המתקדמים ביחד עם "הסהר הפורה" ו"דרום מערב אסיה". כדאי לזכור שגם באסיה ובאירופה ישנם אזורים מבודדים שעד לאחרונה היו מאוכלסים בשבטי רועים-נוודים ואפילו ציידים-לקטים (לפלנד, הצ'וקצ'ים, איי אנדמן). H. sapiens - שיחה 23:03, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:07, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

תכנות מוכוון עצמים לעומת פונקציונלי

האם תמצית ההבדל בין תכנות מוכוון עצמים (Object oriented) לבין תכנות פונקציונלי היא שבראשון לא מפרידים בין מבני מידע לבין אלגוריתמים ובשני כן מפרידים?

הערות לשאלה:

1. מבנה מידע, בהקשר זה לפי הבנתי, הוא פונקציה עם properties של אובייקט.
2. אלגוריתם, בהקשר זה לפי הבנתי, הוא פונקציה אשר לא היא, ולא הפונקציות הפנימיות שלה (אם ישנן), כוללות properties.
3. כתבתי "מוכוון עצמים" ולא "מונחה עצמים" כי זה נראה לי נאמן יותר למונח האנגלי oriented.
4. בבקשה גדולה, נא לא להשיב לשאלה בסרקזם מכל סוג שהוא אם כתבתי משהו שגוי, אלא באופן טכני בלבד.

בתודה מראש ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדיוק הפוך. בתכנות מונחה עצמים יש הפרדה בין המידע לאלגוריתמים, בתכנות פונקציונלי לא בהכרח (עשוי להיות, אך זה לא קו מנחה). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 05:55, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

נראה לי שהתכוונת לתכנות פרוצדורלי. (¯`gal´¯) - שיחה 14:13, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

התכוונתי למוכוון עצמים לעומת פונקציונלי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ביצים של ?

שלום, לא יודעת אם פה או דף אחר. בסוף השבוע היינו בטיול בחורשת הארבעים ובשלב של המצוק בתוך השניר מצאנו נקיק קטן עם ביצים מודבקות לתקרה של החור הקטן. זה נראה הרבה יותר קטן ממרווח של ציפור (וגם זה לא קן), אז מה זה יכול להיות?

ביצים שנראו בטיול בחורשת הארבעים

תודה אמא של גולן - שיחה 10:38, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מה בערך הגודל של כל ביצה? (אם אין הערכה של הקוטר במ"מ אז סדר גודל או השוואה, נגיד גדולות מגרגרי אפונה? גדולות מגולות?). ביצים עם קליפה קשה שהן לא ביצי ציפור הן ביצים של זוחל. שממית הבתים לפעמים מדביקה את הביצים לקיר או תקרה, אבל לזכרוני יש לה רק שתי ביצים בתטולה. אולי שממית עצים או מין אחר של שממית. H. sapiens - שיחה 14:39, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

הי H. sapiens בערך גודל של גולה קטנה. האם זוחלים מדביקים את ביציהם? בברכה אמא של גולן - שיחה 16:58, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

לאחר בדיקה באנציקלופדיה של החי והצומח אני מתחזק בדעתי שאלו ביצי שממיות. רוב מיני השממיות מדביקים לפעמים את הביצים לקיר או תקרה. אמנם יש להן רק ביצה אחת או שתיים בתטולה, אבל הנקבות לעתים קרובות חוזרות להטיל עוד פעם באותו מקום כך שהקליפות הריקות מצטברות כמו שרואים בצילום. בנוגע למין הספציפי אני מהמר על מניפנית מצויה שנפוצה בכרמל. מתוך הערך: "לנקבות החיות עם אותו זכר בטריטוריה משותפת יש לרוב אתר הטלה משותף. המניפנית מטילה כ- 2 ביצים, באדמה או בחריצי סלעים, ומדביקה אותן לתקרת הסלע. ביצי המניפנית הן בעלות קליפה רכה וגמישה, המתקשה לאחר ההטלה. כל נקבה חוזרת להטיל באותו מקום עד ארבע פעמים בשנה, וכך מצטברות על התקרה ביצים כדוריות רבות שקוטרן כ-15 מילימטרים." מתאים? H. sapiens - שיחה 19:54, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה! אמא של גולן - שיחה 08:51, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

המציאות כמחשב

האם אפשר תאורטית להשתמש בתכונות "חישוביות" של המציאות עצמה, כלומר בחוקי הפיזיקה, בתור כלי חישובי? אני מניח שמחשוב קוונטי הוא דוגמה ליישום מסוג זה. יש עוד? פרינציפ - שיחה 11:35, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

גם מחשב רגיל משתמש בתכונות פיזיקליות של מוליכים למחצה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 12:24, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

לא כל כך קשור, אבל הייתה תאוריה שטענה שהיקום הוא מחשב קוונטי, אך הופרכה. (¯`gal´¯) - שיחה 14:16, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

היו פעם כל מיני מחשבים מכניים (לדוגמה: זכור לי במעומעם משהו שקשור לחישוב טווחים של תותחים או משהו דומה). הנה דוגמה לצעצוע מחשב מכני. ויש כמובן את הדוגמה הפשוטה של חשבוניה. מעבר לכך גם באלקטרוניקה אפשר לעשות שימושים יצירתיים יותר: בעבר היו מחשבים אנלוגיים שחישבו פעולות שונות כמו חיבור, חיסור, כפל, חילוק, נגזרת ואינטגרל באמצעות מעגלים חשמליים מתאימים. Tzafrir - שיחה 14:29, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

בקשר למחשבים מכניים, המחשב הראשון שתוכנן היה מכני, אך מעלום לא נבנה - מנוע אנליטי. זה היה בתקופה הוויקטוריאנית, כשהשתמשו במנוע קיטור. כנראה לפני שגילו את החשמל. יש כל מיני אנשים שבנו מודלים של מכונת טיורינג, לרוב בעזרת אמצעים אלקטרונים, או מחשבים שמתפעלים אותם, אך קיים גם המודל הזה שהוא מכני לחלוטין. (¯`gal´¯) - שיחה 18:55, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה לעונים. פרינציפ - שיחה 15:31, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

מה משמעות של "רישיון נהיגה לא תקף"?

מייל ממשרד הרישי הישראלי:

תוקף רישיונך פג ב-2009.
רישיונך כבר לא תקף ועליך לעבוד מבחנים מחדש לצורך רישיון נהיגה ישראלי.

אני גר באירופה, עם אשרה B ודרכון ישראלי. ואם אני מעוניין להוציא רישיון מקומי ושם צריך לכתוב אם יש לי רישיון זר. והאם פעם היה לי והוא נשלל. אז אני לא יודע מה זה אומר "לא תקף". הכוונה שהוא לא קיים יותר ואני יכול לסמן שאין לי? אני יודע שזה לא פורום יעוץ משפטי. אבל אין לי מישהו שמבין בזה יותר מכם. 213.55.184.158 12:22, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

האם אתה יכול לצלם את השאלות הספציפיות ולהעלות לכאן (אם זה באנגלית) או לתרגם מילולית סעיף-סעיף את השאלות? בעיקרון, מצבך מבחינת החוק הישראלי: היה לך רישיון נהיגה בישראל, והוא כעת ללא תוקף (כי לא חידשת אותו ע"י תשלום האגרה מאז פג לאחרונה ותוך שנה מאז שפג). אם תרצה לחדשו, תצטרך לעמוד בתנאים שיידרשו על ידי רשות הרישוי. סביר ביותר שיידרשו מבחן תאוריה, מינימום שיעורי נהיגה ומבחן מעשי. חזרתי • ∞ • שיחה 21:44, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

אם בישראל מכירים ברשיון נהיגה בינלאומי, יתכן שאין שום בעייה מעשית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 02:47, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

השאלה המקורית הייתה מה עליו לסמן בעת מילוי בקשה לקבלת רישיון נהיגה מקומי בחו"ל ("אירופה"). האם עליו לענות "כן" או לענות "לא" לשאלה (שלא צוטטה כאן מילה במילה) "האם יש לו רישיון זר" (זר ל"אירופה"). להבנתי – עליו לענות "לא" לשאלה זו, כי רישיון פג תוקף כמוהו כ"אין רישיון" באופן מעשי. לגבי נהיגה בישראל עם רישיון נהיגה בינלאומי, הרי ש"עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות) רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר [זר לישראל, ח.] בתוקף, במשך שנה מיום כניסתם לארץ". חזרתי • ∞ • שיחה 06:58, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

צודק, טעות שלי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:45, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

יתרות זהב

מה הם הסיבות שבגינם בנק ישראל לא צובר יתרות זהב ? 77.138.170.194 13:17, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

אולי אי היציבות של מחיר הזהב - אילן שמעוני מחוץ לחשבון

ולמה דווקא זהב ולא כסף? בתקופות שונות בהיסטוריה מטבעות עשויים מזהב וכסף נשאו את עיקר הערך הכלכלי. בהמשך התברר ששטרות חוב לבנקים יותר נוחים להעברה. השטרות הללו הפכו בסופו של דבר לשטרות שבהם אנו משתמשים. במקור הם גובו בזהב או כסף שהיה בבנק: השטר היה התחייבות של הבנק לתת לך כסף. אבל יכולת גם להשתמש בו לתשלומים. עם השנים התברר שלא נח לבנקים המרכזיים להיות מוגבלים על ידי יתרות הזהב הללו. היה איזשהו שלב ביניים שבו מדינות העולם השתמשו בבנק המרכזי של ארצות הברית כמחסן הזהב, אבל בסופו של דבר גם זה התפרק, והיום אין לך יכולת לקבל זהב תמורת שטר החוב שאתה מקבל מהבנק (למרות שיש עליו עדיין חתימה יפה של מנהל הבנק). הסיפור המלא בערך תקן הזהב. Tzafrir - שיחה 14:37, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

עם כל הכבוד לעונים - אילן וצפריר - עדיין למדינות אחרות יש יתרות הזהב - ראה Gold reserve בויקיפדיה האנגלית, (הערך שלא קיים בזאת העברית, אגב) בשונה ממדינת ישראל, ועל זאת נסובה שאלתי. 77.138.170.194 21:41, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

כל מדינה עורכת שיקולים משלה כיצד לשמור יתרות: מט"ח זה או אחר, זהב וכך הלאה. אין משהו קסום במיוחד ביאגירת זהב דווקא.היתרה האידאלית מורכבת מנכסים שערכם יציב או מטפס, ונסיון העבר מעלה שזהב אינו כזה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 08:33, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

בשלב המקורי מדינות יצרו כסף שהיה עשוי פיזית ממתכת יקרה, כמו מטבעות זהב או כסף. בשלב הבא מדינות הדפיסו שטרות כסף, שהיו מגובים במתכות יקרות, כדי לשמור על האמון בשטרות. כיום מקובל שהאמון בשטרות נובע מאמון במדינה המדפיסה, ולכן אין צורך בגיבוי פיזי של מתכות יקרות. בנק מרכזי יכול לקנות מטבעות זרים להשקעה או כדי להשפיע על השער, אבל זה לא נובע מצורך בגיבוי. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ציפורניים בגיטרה

האם בשביל נגן בגיטרה קלאסית בשיטה של כל אצבע על מיתר אחר (לא פריטה מלאה, אלא אצבעות אחריות על מיתרים בודדים) צריך משהו מיוחד עם הציפורניים (עדיף לקצר לאפס, עדיף ארוך וכדומה). תודה מראש. 213.55.184.158 17:56, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

יש ציפורניים מלאכותיות מיוחדות לכך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:31, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מפרט, ככה זה נקרא 147.235.8.62 23:52, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

לא. הבט למשל בוידאו משנת 88 של מייק אולדפילד. מדובר בציפורניים מלאכותיות לכל אחת מהאצבעות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 02:46, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

סיכויים טובים שהציפורניים הטבעיות שלך מספיקות, אלא אם יש לך בעיית ציפורניים שבירות ו/או אתה מנגן הרבה שעות ביום בסגנון פלמנקו אגרסיבי ו/או יש לך עיסוק אחר או עבודה ידנית שפוגמת בציפורניים ו/או אתה מופיע הרבה עם הגיטרה ומפחד מציפורן שבורה שתדפוק לך את הקונצרט. לגבי אורך וצורה יש העדפות שונות בהתאם לסגנון הנגינה והצליל שאתה רוצה להפיק, אבל בתור התחלה נסה אורך צנוע: כשאתה מסתכל על פנים כף היד הפרושה, אתה אמור בקושי לראות נימה דקה של הציפורן בולטת מעבר לכרית האצבע. לתחזק ולעגל עם פצירת ציפורניים בעיקר ע"מ למנוע סדקים שייתפסו במיתר ויגרמו לשבירת הציפורן. H. sapiens - שיחה 19:45, 17 בספטמבר 2017 (IDT)

מתי החחלה לפעול האינקוויזיציה הספרדית?

בערכים שונים יש תאריכים שונים. ר' שיחה:האינקוויזיציה הספרדית#תאריך ההקמה. Tzafrir - שיחה 10:55, 18 בספטמבר 2017 (IDT)

איך בוחרים גן ובית ספר טוב לילד?

איך ניתן לדעת לאיזה גן או בית ספר ראוי שאשלח את ילדיי בצורה רצינית? למשל, מוסדות בהם הדגש החינוכי איננו מטריאליסטי שטחי "תעשו כסף וכיף" אלא נוגע לדברים החשובים יותר בחיים כמו אהבת האחר, הפיכת העולם למקום טוב יותר, ופיתוח טכנולוגי וסביבתי. מקומות שמדגישים את היסודות של התחומים הנלמדים ושם דגש על דידקטיקה לילדים בכיתוב א'-ב' ומדגישים חינוך להגינות ושוויוניות בין הילדים במגוון שיטות הוראה.

המומחה יכול לתת קצת טיפים?... אני פשוט רואה מה הולך במערכת החינוך הישראלית באופן כללי מבחינת יחס של גננים ומורים לתלמידים ומבחינת תחומי עניין שמקנים לילדים (אין לי רושם ישיר אלא רושם עקיף מסינתזה של שמועות וידיעות תקשורת) ואני חושב שמוטב לי לברר היטב היטב לאן אשלח את ילדיי ואני שואל קודם כל לידע כללי, מה מניסיון ההורים כאן מוטב לברר כשעוברים לגור בעיר מרכזית.

מבקש תגובות שלא מכפישות אף ציבור מציבוריי ישראל ואף עיר ספציפית, אלא שפשוט נותנות עקרונות וטיפים לבחור מוסדות לימודיים בהקשרים שציינתי, בפרט בערים מרכזיות. אגב, מעניין לדבר גם על גודל הגנים לעומת גודל הכיתות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אתה מכיר מוסד חינוכי שבו הדגש הוא "תעשו כסף וכיף"? עוזי ו. - שיחה 19:08, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא מכיר מוסד שבאופן רשמי זה המוטו שלו, אבל אני מתרשם שלשם בסוף מביאים את ילדי ישראל בכיוון כללי של חומרניות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ואני מכיר דברים אחרים לגמרי. הרי ביקשת "תגובות שלא מכפישות אף ציבור ואף עיר ספציפית", והנה השאלה שלך מכפישה את כולם בלי הפליה. עוזי ו. - שיחה 11:39, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

סליחה, ניסוח לקוי. התכוונתי שאני מתרשם שבתי ספר, באופן כללי, מקדמים את הילדים בכיוון זה. אני אכן בכל ליבי מאמין כך. אני לא מתכוון להכליל את כל בתי הספר או את כל אנשי המקצוע באופן גורף, אלא נזהר ואומר "באופן כללי"... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מנסיוני, וסליחה מראש על הפסימיות: אין דרך טובה לבחור באופן מושכל גן או בית ספר טובים לילד, בגלל שתי סיבות: 1) השונות בתוך כל בית ספר בדרך כל עצומה, גדולה יותר מהשונות הממוצעת בין מוסדות. כלומר, בסופן של דבר זה עניין של מזל - למשל אם הילד שלך יקבל מחנכת טובה או פחות טובה; 2) אין לך כהורה מן השורה דרך אמינה להעריך או למדוד את איכות בתי הספר (ועוד פחות את הגנים). חלק מזה בגלל הסיבה הראשונה וחלק בגלל שזה עניין קשה להערכה ותלוי במשתנים רבים שרובם לא שקופים לנו. ההצהרות ו"האני מאמין" של המנהלים בדרך כלל לא משקפות. אולי הדרך הכי טובה היא למצוא מכר אמין שיש לו ארבעה-חמישה ילדים במערכת החינוך ביישוב מסוים ולשאול את חוות דעתו. Reuveny - שיחה 23:32, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

צפיפות רישום מידע - לא הבנתי מה זה

ציטוט - מתוך שיטות הספירה עם בסיס שלם הצפיפות הגדולה ביותר מושגת בבסיס 3. הבסיסים 2 ו- 4 מחלקים בינם את המקום השני.

מישהו יכול בבקשה להסביר בשפה פשוטה ועם דוגמה? 77.138.170.194 09:01, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

בערך בסיס (אריתמטיקה) הגדירו משום מה את "צפיפות רישום המידע" בבסיס b בתור המנה log(b)/b. הפונקציה הזו מקבלת מקסימום ב-e ויורדת משני העברים. מחקתי את הפסקה הזו מהערך. עוזי ו. - שיחה 11:48, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

תבדוק ערך Radix economy בויקיפדיה אנגלית 132.70.66.13 15:58, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה על ההפנייה. אני עדיין חושב שזה מושג שולי וחסר חשיבות, שאין צורך להתייחס אליו בערך בסיס. עוזי ו. - שיחה 19:06, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

איך ניתן לדעת בוודאות ששביל החלב ספירלית?

בשמי הלילה ללא זיהום אור אפשר לראות מעין קשת של שביל החלב (בצד השני היו יכולים לראות קשת נוספת, רק שאור השמש כמובן מונע זאת). איך ניתן לדעת בוודאות ששביל החלב ספירלית ולא למשל אליפטית? כלומר איך מתוך המראה שמציג ריכוזיות (לאו דווקא ספירלית) ניתן להקיש ספירליות דווקא? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ההבדל בין גלקסיות אליפטיות לספירליות אינו רק בצורה. בגלקסיות אליפטיות הכוכבים זקנים, ואין (כמעט) ענני גז מהם יוכלו להיווצר כוכבים חדשים. בגלקסיות ספירליות, לעומת זאת, יש גם כוכבים צעירים, ויש ענני גז (ערפיליות, נביולות) בהן מתחוללת יצירת כוכבים חדשים. שביל החלב מתאימה בבירור לקטגוריה השנייה, יהא אשר יהא המראה בצידה הרחוק. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:33, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

ראו כאן. Corvus‏,(Nevermore)‏ 19:44, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

לא ברור למה צריך ראיות עקיפות, כשהאינטרנט מפוצץ בתמונות סטילס מדהימות של שביל החלב מבחוץ. משה פרידמן - שיחה 23:12, 19 בספטמבר 2017 (IDT)

ואיך בדיוק הגיע צילום כזה אלינו? אתה יכול להצביע על דוגמה כזו? כל התמונות שראיתי צולמו במצלמה מדגם Artist's Impression‏. Tzafrir - שיחה 07:39, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מאמין באמונה שלמה שמשה צחק, למרות שהבדיחה הזו יכולה להטעות חדשים שיכולים אחר כך סתם לעשות מעצמם צחוק - כמובן שהיום אין טכנולוגיה יעילה להתרחק ממערכת השמש שלנו בזמן סביר וממילא בוודאי אין טכנולוגיה לצאת מהגלקסיה עם או בלי לצלם אותה מבחוץ... ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חשבתי שזה ברור. סליחה. משה פרידמן - שיחה 14:55, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

מעבדה תת קרקעית בישראל

שמעתי על מעבדות בארצות הברית בעומק קילומטר ושני קילומטר. מה המעבדה הכי עמוקה בישראל מתחת לאדמה?

המון תודה לכם!!! 109.253.133.131 12:05, 20 בספטמבר 2017 (IDT)

http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/170/602.html

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/234/248.html

http://m.ynet.co.il/Articles/2833926

05:18, 21 בספטמבר 2017 (IDT)

תירגום של נורא אל נורא

מה זה "דודי רפא", "נפשי נכספה", " נאזר בגבורה", "בכל זמן עזור אל נורא".

נכספה - משתוקקת, נאזר בגבורה - חגור בגבורה, כמו גם על אשת חיל נכתב "חגרה בעוז מתניה", נורא בארמית אש, כמו שנכתב על אלוהים "כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא" 213.55.184.220 01:04, 21 בספטמבר 2017 (IDT)

• אש בארמית היא נוּר או נוּרא. כאן מדובר על נוֹרא. נוֹרא (בבניין נפעל) הוא מישהו שיראים ממנו (ו’ תחילית הפכה לי’).
• אזור: ר' גם אזור (פירושונים) שם מופיע פירוש של אֵזור כחגורה רחבה. מילה דומה היא חבל [ארץ].
• נכספה: ר' גם כיסופים. אין לי מושג מה הקשר אטימולוגי לכסף, אם בכלל (נייר צילום נכסף).
• רפא: אם אני מבין נכון: יחיד של רפאים, במובן של ענק. „דודי״ הוא כמובן האהוב משיר השירים.

Tzafrir - שיחה 08:25, 21 בספטמבר 2017 (IDT)

בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך. ‏Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:49, 21 בספטמבר 2017 (IDT)

"אל נורא עלילה"- הקב"ה הוא בעל עלילות -מעשים נוראים, ע"פ תהילים סו, ה "לכו וראו מפעלות אלקים נורא עלילה על בני אדם". שתי אינטרפטציות עיקריות לפסוק

1. אלהים עושה מעשים המטילים מורא על בני האדם בכוחו לשנות הטבע ולנהיג הנהגה נסיית בהשגחתו על בני האדם. והפסוק הבא בתהילים מספק דוגמאות "הפך ים ליבשה" עלילה היא מעשה פלא הנעשה בחכמה ובעצה(דעת מקרא) עלילות הם הפעולות ששרשם מכח תכונות מוסריות, ואצל ה' הנפלאות שיעשה שרשם מפאת תכונת הצדק והמישרים ויתר מדותיו (מלבי"ם). הווה אומר, כוחו הגדול והחיובי של האל יופנה כלפי האדם משום מידת החסד והרחמים שבו- האל עומד לסלוח ולגאול את עמו. 2. אלהים עושה עלילות נוראות בעבור בני האדם עד שייראוהו (מצודת דוד ורד"ק), "יראוי על בני אדם פן ימצא להם פשע כי כל מעשיהם גלויים לך" (רש"י).

נורא=יראים מפניך אל נורא. נאזר=חגור בגבורה, שובי=חזור אלי מלכי=האל. דודי=הקב"ה (כך הוא מכונה בשיר השירים) רפא=תרפא (את געגועי, את תחלואי,), נפשי נכספה=רוצה מאוד להגיע, לביתך מלכי, לביתך מלכי. נורא, אל נורא. נורא, אל נורא. נאזר בגבורה.

נורא, אשירה= על נוראותך אשיר. לך אחבירה=לך אחבר שירים, שיר מהללי. לך אתנה מנת חבלי וגורלי=(רומז לפסוקים ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי" "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי" ראו פירוש מעניין ב http://tora.us.fm/tnk1/ktuv/thlim/th-16-0506.html . נורא,, אשירה. לך אחבירה, שיר מהללי. לך אתנה מנת חבלי וגורלי.

בכל זמן עזור אל נורא. גזע אברהם=עזור תמיד לבני אברהם, נצר תפארה=צאצאי יעקב שמידתו (בקבלה) תפארת. בכל זמן עזור אל נורא. גזע אברהם, נצר תפארה. אתה אל חי, נותן תורה, נורא.

נורא, אל נורא. נורא, אל נורא. נאזר בגבורה

מהי המילה העיברית לכתם אור המשתקף ממראה

--31.154.5.126 18:00, 22 בספטמבר 2017 (IDT)מהי המילה העיברית לכתם אור המשתקף ממראה (רואים את כתם האור על קירות או על משטחים אחרים - מי שמזיז את המראה מזיז את כתם האור)

אני לא חושב שיש מילה לכך בעברית, ואני בספק לגבי שפות אחרות. המילה הקרובה ביותר לכך היא זהרורים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:54, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

אצטרך לאכזב אותך, אילן שמעוני, אבל יש כזאת מילה בשפות אחרות. הימור שלי - השאלה באה כניסיון לתרגם את המושג מרוסית. שם זה נקרא "ארנבון השמש". Сверхсветовое движение#Солнечный зайчик, ножницы יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:31, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

IKhitron זה לא מאכזב, להיפך. חבל שזה לא זלג לעברית. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:38, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מציע: "נִצְרוּץ", כלומר נצנוץ רץ או מרצד. פרינציפ - שיחה 22:47, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

האם אנגלית היא שפה פרימטיבית?

א) אני רואה ברוסית וגרמנית הרבה מאוד אלמנטים שלא קיימים באנגלית. דוגמה טובה זה יחסה: באנגלית זה פשוט לא קיים. עברית אמנם לא קיים הבדל בין פעולה שהסתיימה לבין פעולה מתמשכת אבל מצד שני קיימים בניינים שמשקפים לא מעט ניואנסים מורכבים ( הבדל בין "הוכתב", "הכתיב", "נכתב", "התכתב", "כיתב"). אנגלית נראית ממש ענייה ביחס לרוסית בניואנסים לשוניים. אולי זאת רק התחושה שלי? או שאנגלית היא באמת שפה פרימיטיבית.

ב) האם קיים מדד אובייקטיבי למורכבות והתפתחות של של שפה? משהו שיכול להגיד "זה שפה מאוד עשירה" מול " זה שפה דלילה ופרימיטיבית"? 213.55.184.249 23:06, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

ביחס ל-(א), אם כבר אז להיפך. האנגלית איבדה את רוב היחסות והמורכבות הנ"ל לטובת פישוט של מבנים דקדוקיים אז היא "מתקדמת" יותר מהדוגמאות שהזכרת. הרי האנגלית לא צצה יום אחד יש מאין, היא השתלשלות של שפות קדומות יותר; המורכבות יורדת עם הזמן ולא עולה. Reuveny - שיחה 23:14, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

לא יודע גרמנית, אבל בהשוואה לרוסית השפה האנגלית תמיד נראתה לי יותר מדי מסובכת וקשה ללימוד, כי יש בה הרבה יותר אלמנטים דקדוקיים, כמו שקראת להם, מאשר ברוסית. למשל, עשרות זמני הפועל (אין לי אפילו מושג מה המספר המדויק), מול 6 בלבד ברוסית. גם בעברית יש פחות - תאורטית לכל היותר 18, 3 על 6 בניינים, אם כי ללפחות 99% מהפעלים יש פחות בניינים, אז המספר אפילו יורד הרבה יותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:32, 22 בספטמבר 2017 (IDT)

מעניין שאתה טוען זאת. האם למדת אי פעם דקדוק רוסי? כי לדוגמה כמות התחיליות האפשריות של פועל מעלה את כמות ה"זמנים" כביכול בכמה סדרי גדול. אני די בטוח שרוסית היא שפה בלתי ניתנת ללימוד בגיל מאוחר לרמה סבירה. רק לחשוב כמה מילים צריך באנגלית בשביל לתרגם את недопереписал או להסביר את ההבדל בין срезал, прорезал, перерезал, зарезал, надрезал, нарезал, вырезал (כנראה ההבדלים דורשים תרשמים עם עומקים וחיתוכים שונים. כי השפה לא מאפשרת). וזה רק פעלים. יש עוד מימד נוסף של יחסות שונות שפשוט לא קיים באנגלית.

לגבי זה שפישוט הוא התקדמות... אני ממש לא בטוח שזאת טענה נכונה. המשפט "אני אהבה אתה" נשמע לי פרימיטיבי בטירוף ביחס "אני אוהב אותך". וזה שהיא היתה מורכבת ואיבדה חלקים לא אומר שהיא הפכה למורכבת: זה דווקא מחזק את הטענה שהיא התנוונה משפה עשירה לשפה פרימיטיבית. לא? 213.55.184.249 00:05, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

כן, למדתי בבית ספר מכיתה א' עד כיתה י"ב לבוריה. אני יכול להבין למה רוסית יכולה להיות קשה ללימוד. אבל זה כלום לעומת האנגלית. דוגמה פשוטה - בעברית יש מילה אחת שיכולה להגיד שני דברים מנוגדים, תלוי בהקשר. ברוסית לא זוכר כאלו, אם כי בהחלט ייתכן שיש. באנגלית יש עשרות מילים כאלו. ואני מוכן להסביר לך את ההבדל בין המילים שציינת, אלו לא זמנים שונים אלא משמעויות שונות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:18, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

יש לי הרגשה שכמו במקרה של אבולוציה אנשים חושבים בטעות שהתהליך הזה יוצר התקדמות. הוא לא בהכרח יוצר התקדמות. הוא משנה. שפה מדוברת משתנה עם הזמן. לא ברור לי איך אפשר לדבר על עושר בשפה מבחינה דקדוקית. במובן אחד אנגלית בוודאי אינה שפה פרימיטיבית: היא עברה כל כך הרבה גלגולים, שהיא בוודאי אינה ראשונית. Tzafrir - שיחה 19:11, 23 בספטמבר 2017 (IDT)

"התנוונה משפה עשירה לשפה פרימיטיבית" - בהנחה שמשמעות המילה "פרימיטיבי" היא אכן "ראשוני", זה פשוט בלתי אפשרי. העושר של שפה נמדד בעיקר באוצר המילים שלה (אפשר למצוא כמה מילים יש בכל שפה) ולא בסיבוכים שהיא מעמיסה על הטיות הפועל והשם. אני מציע לומר, לכל היותר, שהדקדוק האנגלי "(נעשה) (קצת) יותר פשוט". המילה love היא גם שם עצם וגם פועל בהווה, והמילה you בתרגום לעברית היא אתה, אותך, לך, אתם, לכם, אתכם, אתן, לכן, אתכן. "אני אהבה אתה" הוא ממש לא תרגום הולם ל-I love you. השווה, למשל, ל-He loves me: הנה, יש באנגלית גם הטיה של הפועל וגם יחסה לכינוי הגוף. בעברית יש שני זמנים דקדוקיים (הווה בעברית הוא לא זמן דקדוקי) ובשפות הלטיניות יש ארבעה עשר. אז מה.- --א 158 - שיחה 15:33, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

אני חושב שבעברית יש גם זמן הווה. אנא התייחס לדעתי בעניין קיומו של זמן צווי. Tzafrir - שיחה 15:36, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

הווה בעברית הוא זמן, אבל לא זמן דקדוקי. הוא מוטה לפי הכללים של הטיית השם (שומר, שומרת, שומרים, שומרות). ציווי נחשב בדרך כלל למודוס. לא יפריע לי במיוחד אם תקרא לו זמן דקדוקי, אבל זכור שהוא קיים רק בגוף שני. ולשואל המקורי - באוצר המילים של האנגלית סופרים 220,000 מילים, מהן 170,000 עדיין בשימוש, ובאוצר המילים של הרוסית, ככל שמצאתי, 130,000. אדם רגיל משתמש בערך ב-5,000 מילים, כך שבשתי השפות יש רזרבה ענקית. --א 158 - שיחה 15:58, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

מדוע רק בגוף שני? הלכתי, הולך, אלך. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:32, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

אף אחת מן הדוגמאות שהבאת אינה ציווי. רק לך, לכי, לכו, לכנה - כולם בגוף שני. --א 158 - שיחה 21:01, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

לא התייחסתי לשאלת הציווי, אלא לטענה שאין זמנים. זמנים בבירור יש, רק לא בכל צורות הפועל. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:43, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

עכשיו תחברו את כל האלמנטים הלשוניים: יחסות, שלוש מינים לשוניים, 6 זמנים "רגלים"(לא כולל את כל ה"זמן בתוך זמן"), prefixים וsuffixים, ובנוסף אליהם כללי שרשור שמוסגלים לציור אינסוף מילים על ידי "סמיכות" ותקבלו את השפה הגרמנית. לדעתי אנגלית היא שפה קלילה ו"ילדותית" ביחס לגרמנית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 14:39, 1 באוקטובר 2017 (IDT)

מה עושה טייס קרב כל היום?

אין מבצע תקיפה כל שבועיים. וגם טיסות אימונים זה לא כל יום. אז מה עושה טייס ביתר הזמן? 213.55.211.54 16:17, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

לפי שמועה ששמעתי כל טייס ממלא תפקיד נוסף, משמעותי, בבסיס בו הוא מוצב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:02, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

מאמן טיסה. חזרתי • ∞ • שיחה 18:26, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

כוננות (תוך 5 דקות באוויר), סימולציות, תחקור אימוני טיסה (ניתוח האימון והסקת מסקנות לשימור/שיפור) ולעיתים מקבל תפקיד נוסף לצד שמירת כשירות. ALPR - שיחה 08:50, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

מהול מול נימול

מדוע בעברית עילגת אומרים "מהול" במשמעות של "נימול"? מאיפה זה מגיע? 213.55.211.54 16:53, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

בעברית עילגת אפשר להגיד מה שרוצים. "נימול" = מי שמלו אותו; "מהול" = מי שמהלו אותו. עוזי ו. - שיחה 16:58, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

הסיבה לשיבוש ברורה: מהול הוא מי שעבר הליך בידיו של מוהל.

Tzafrir - שיחה 17:05, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

ושם יש קישור הסברתי הזה - http://hebrew-academy.org.il/2012/03/27/מוֹהֵל/79.181.165.184 21:09, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

על סמך מה אתם קובעים שמדובר בשיבוש? לדעתי "מהול" = "נימול", מילה תקינה ותקנית לחלוטין שמופיעה במקורות קדומים כמאוחרים במשמעות זו. פרינציפ - שיחה 23:57, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

במקורות הקדומים ביותר מהול מתייחס למי שנעדר ערלה, למשל מי שנולד מלכתחילה בלא ערלה, ואילו נימול מתייחס לפעולת המילה, כלומר, מי שנולד ללא ערלה לא שייך לומר עליו שהוא נימול, מקווה שהובנתי, אם אדרש ארחיב עם מקורות אם יזדמן לי בוםבראש - שיחה 20:19, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

אני תוהה אם זו לא הבחנה מלאכותית. פרינציפ - שיחה 17:23, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

פרויקט חשמול הרכבת

תודה מראש על תשובה. אם המסילה עצמה אינה חשמלית אבל מצד שני גם החוט המוביל חשמל אינו מוליך (ולכן ציפורים יפות יכולות לנוח עליו בלי להיפגע) אז מה בעצם נותן אנרגיה לרכבת?

על מנת שחשמל יזרום יש לסגור מעגל. כך ציפורים יכולות לנוח על קו מתח גבוה מבלי להיפגע - הן לא נוגעות בעצם שלו פוטנציאל חשמלי שונה ולא מתיימת זרימת חשמל. לעומת זאת, ברכבת חשמלית נסגר מעגל בין החוט המוליך למעלה, לבין המסילה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:46, 24 בספטמבר 2017 (IDT)

איך אומרים "קריספי" ו"קרנצ'י" בעברית?

איך אומרים "קריספי" ו"קרנצ'י" בעברית? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אומרים: קריספי וקרנצ'י. חושבים: פריך. ביקורת - שיחה 12:56, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

האם אפשר לפתח קוביות בבטן על ידי צחוק?

ידועה התופעה שהבטן כואבת ממאמץ אחרי שצוחקים הרבה. האם בשיטה זו אפשר לפתח שרירים? האם אשפר להגיע למצב של "קוביות"? Corvus‏,(Nevermore)‏ 18:17, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

לפי חלק מהמקורות, כן. אני בטוח שיש תרגילים יעילים יותר, אבל מהנים הרבה פחות. צחק בקול רם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:16, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

לדעתי, הדבר לא אפשרי כלל. גילגמש • שיחה 23:30, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

לא תדע אם לא תנסה _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:55, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא צריך לנסות על עצמי. מדובר בשאלה פשוטה עם תשובה פשוטה. באופן עקרוני, תרגילים על שרירי הבטן לא יגרמו להופעת "קוביות" אלא אם האדם נמצא כבר קרוב מאוד לדבר הזה. במקרה כזה, תרגילים כאלה עשויים לעזור, אבל יש תרגילים יעילים יותר. התקף צחוק לא נראה לי כמשהו שאפשר לחזור עליו פעמים רבות. 21:03, 26 בספטמבר 2017 (IDT) ―Gilgamesh (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

פרדוקס גגון האופניים

איך קוראים לעקרון לפיו הדיונים לאישור תקציב מתארכים ביחס הפוך לגודלו? חשבתי שמשהו בדומה למה שכתבתי בכותרת אבל אני לא מוצא. חצי חציל 22:24, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

חוק הטריוויאליות של פרקינסון. עוזי ו. - שיחה 22:35, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

רב תודות חצי חציל 22:41, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

לא למותר לציין שגם אנחנו כפופים לחוק זה: לדיון בשאלה האם כלה מסוימת הייתה מעוברת ביום חתונתה מגיעים ויקיפדים רבים, והדיון מתארך עד אין קץ. לדיון בתוכנו של הערך המקיף טואולומי (נהר) לא מגיע איש. דוד שי - שיחה 12:53, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

קומבינטרית: כמה אנשים אפשריים בעולם?

מישהו יודע הערכה לכמות שילובי גנים האפשריים? הרי זה כן מספר סופי עבור בני האדם. כמה כאלה יש? 213.55.211.2 22:39, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

יש עם זה בעייה: לא ידועים כל האללים (מופעים קיימים) של הגנים, כך שלא ניתן לחשב כמה קומבינציות יש. אפשר לכל היותר לתת הערכה גסה (ואין לי מושג מה היא). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:51, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

יש לקחת בחשבון שהרוב המוחלט של הגנים (למעלה מ-99% מ-DNA) צריך להישאר אותו דבר בשביל שתוצאת הקומבינציה עדיין תישאר משהו שאפשר לקרוא לו "בן אדם". ‏MathKnight ✡ (שיחה) 22:53, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

ההערכות שמצאתי (שלדעתי נכתבו בפזיזות) נעות בין 10 בחזקת 48 ל10 בחזקת שלושה מיליון. לדעתי אלו מספרים בעלמא. ללא ידיעת כל האללים האפשריים (כלומר אללים שלא גורמים למוות) אין שום אפשרות לחשב את המספר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:58, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

ניתן לבסס סוג של הערכה גסה מאוד על כשלושה מיליון סניפים שתועדו בגנומים של בני-אדם חיים (לפני כמה שנים, היום כבר מוכרים יותר). זה נותן 2 בחזקת שלושה מיליון, שאם חישבתי בראש נכון הם כמיליארד מיליארדי בני-אדם אפשריים, או פי 100 מיליון בערך מאוכלוסיית העולם כיום. מן הסתם כמה מן השילובים האלו אינם ויאבילים למרות שכל סניפ לחוד הוא ויאבילי, ולכן המספר האמיתי נמוך יותר. מצד שני אין שום סיבה להניח שהמגוון הגנטי שאנו מכירים כיום באנושות הוא כל מה שאפשרי, ולכן סביר שהמספר האמיתי יותר גדול. H. sapiens - שיחה 23:33, 25 בספטמבר 2017 (IDT)

עדכון: לפי הערך האנגלי נכון לשנת 2015 נרשמו בבסיס הנתונים dbSNP כמעט 150 מיליון סניפים בגנום האדם. H. sapiens - שיחה 09:40, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

2 בחזקת שלושה מליון הם בערך פי 2 בחזקת שלושה מליון מאוכלוסיית העולם כיום. עוזי ו. - שיחה 10:02, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

טוב, בבירור אני לא צריך לעשות חישובים כאלו בראש... 2 בחזקת 3 מיליון הם עשר בחזקת 903,090 ו-2 בחזקת 150 מיליון הם עשר בחזקת 45,154,500 . H. sapiens - שיחה 14:07, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

(ואוכלוסיית העולם היא 2 בחזקת 33). עוזי ו. - שיחה 14:25, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

H. sapiens, אני לא מבין כלום בגנטיקה, אבל אני לא בטוח בכלל שאפשר למצוא 2 בחזקת 150 מליון קונפיגורציות שונות של האטומים המרכבים את הדנ"א באופן שיקיימו את חוקי הפיסיקה. משה פרידמן - שיחה 17:54, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

משה פרידמן, לא ברורה לי ההסתייגות. כל נוקלאוטיד בדנ"א מורכב מכמה אטומים ולכן לעניות דעתי מספר הקונפיגורציות של האטומים גדול ממספר הקונפיגורציות של הנוקלאוטידים. H. sapiens - שיחה 19:30, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אני בודק את עצמי כדי לא לכתוב שטויות. זה יקח קצת זמן. משה פרידמן - שיחה 19:51, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

משה, ה-DNA הוא רצף של אדנין, גואנין, ציטוזין ותימין. יש 4 אופציות לכל נוקלאוטיד ברצף. לכן 75 נוקלאוטידים שמשתנים מאפשרים 2 בחזקת 150 אופציות. למעשה, מכיוון שחלק מהנוקלאוטידים יוצרים אותו חלבון, מדובר במספר גדול יותר, אבל לא בהרבה (כל 3 נוקלאוטידים יוצרים חומצת אמינו אחת מעשרים, צריך 35 חומצות אמינו בשביל מבחר של 2 בחזקת 150, כלומר בערך 100 נוקלאוטידים). אז בהחלט אפשר להגיע למגוון כזה והרבה יותר. כמה מתוך אלו יצאו חיים? זו שאלה אחרת. Eyalweyalw - שיחה 20:12, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

ראשית, הוא דיבר על $2^{15\times 10^{7}}$. אני לא בטוח שניתן לדחוס כל כך הרבה מצבים קוונטים שונים בתוך מיקרומטר מעוקב, כשלרשותך בסך הכל מספר מצומצם של אטומים. אבל אני עדיין בודק את זה.משה פרידמן - שיחה 20:33, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

משה, אני לא כימאי אבל למיטב הבנתי כל פולימר הבנוי מכמה סוגים שונים של מונומרים ייתן לך מספר דומה של מצבים. גודל המעריך של החזקה תלוי באורך הפולימר שהוא שרירותי - אין בעיה עקרונית לחבר שרשראות קצרות לשרשרת אחת באיזה אורך שתרצה. הסיבה שבדנ"א יש שרשראות כאלו ארוכות (אורך גנום האדם כ-3 מיליארד זוגות בסיסים אבל לזכרוני יש יצורים שעוברים את ה-100 מיליארד) היא שהחיים במשך מיליארדי שנים שיפרו אנזימים מיוחדים כמו DNA פולימרז לצורך המשימה הזו. H. sapiens - שיחה 14:18, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

על עמבה והשלכותיה

האם תופעות הריח (בזיעה וכו') לאחר אכילת עמבה נובעות מהחילבה שבעמבה או בלי קשר? כי ראיתי בסופר עמבה ללא חילבה. בתודה אגלי טל - שיחה 11:14, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

אני לא מכיר שום רכיב מלבד חילבה ואולי במובן מסוים גם שום, שיוכל לגרום (לפעמים) לאותם ריחות. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 11:52, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים

• 
  נזירות בכנסיית הקבר
• 
  כמרים בכנסיית הקבר
• 
  איזה טקס זה?
• 
  כמרים או צליינים קופטים או גם וגם?
• 
  לאיזה כנסייה שייכת החצר הזו? בעיר העתיקה היכנשהו.

1. מישהו יודע לומר לי אם זה נזירות/כמרים של הכנסייה היוונית?
2. כמו כן, מהו הטקס בתמונה השלישית? גם כן בכנסיית הקבר.
3. וכן שתי השאלות הנוספות בגלריה.

• צִבְיָה • שיחה • ו' בתשרי ה'תשע"ח 22:24, 26 בספטמבר 2017 (IDT)

לגבי הקופטים, האנשים עם התרבושים הם כנראה קאוואסים. לכן הייתי מנחש שמי שבאמצע (שהוא בבירור קופטי) הוא כנראה הפטריארך הקופטי של ירושלים או משהו דומה eman • שיחה • ♥ 08:22, 27 בספטמבר 2017 (IDT).

הנזירות נראות לי פרבוסלאביות. לגבי הטקס קשה לדעת מהתמונה. החבר'ה עם התרבושים הם בוודאות קוואסים והקופטי בתווך הוא באמת ככל הנראה הפטריארך. החצר היא חצר הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית (ברחוב הפטריארכיה). יופי של תמונות! Ranbar • שיחה • בואו לתיאטרון - תהנו מהמזגן 08:52, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה לשניכם. אני לא הוסיף לתיאור התמונה לגבי הפטריארך הקופטי, כי אני לא יודעת בוודאות. אולי פעם הבאה שאסתובב שם אחקור יותר את האנשים שאני מצלמת.. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 13:45, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

חנקן

האם אנחנו נושמים חנקן? האם חנקן נכנס לריאות? האם חנקן נכנס למערכת הדם? באיזה שלב הוא מסונן החוצה?--141.226.122.78 00:37, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

רוב האוויר מסביבנו הוא חנקן, לכן הוא אכן נכנס לריאות. אבל לא למערכת הדם, כי ההמוגלובין לא יודע לקשור מולקולות חנקן (או לפחות הרבה פחות טוב מאשר חמצן). לכן הוא נכנס כמו שהוא יוצא.

לעומת זאת אם יש חומרים שנקשרים להומוגלובין יותר טוב מחמצן (כמו פחמן חד חמצני או ציאניד) זה עלול להיות מסוכן. eman • שיחה • ♥ 08:16, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה עמנואל. ז"א, אם אני מבין נכון, 100% מהרכב האוויר נכנס לריאות, ושם החנקן מסונן החוצה, ומה שממשיך אל מחזור הדם זה כל השאר- חמצן, מים, עשן וכן הלאה. הבנתי נכון?--141.226.122.78 10:13, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

לא מסונן החוצה. הוא מוצא החוצה. 129.143.71.38 15:06, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

כל האוויר נכנס פנימה - חנקן, חמצן, ארגון, פד"ח וכו. הדם עובר "ליד" האוויר שנכנס, בנאדיות הריאה, וההמוגלובין קושר את החמצן. כמו כן נפלט מהדם פחמן דו חמצני (אני לא זוכר איך בדיוק). זה מה שמכונה מחזור הדם הקטן, בו הדם יוצא מהלב אל הריאות וחוזר אל הלב. החנקן, הארגון וכו' - יוצאים כולם החוצה. הוא לא "מסונן" אקטיבית, אלא דווקא החמצן "מסונן" בנפרד כדי שיישאר בגוף. Eyalweyalw - שיחה 20:16, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

שאלת תרגום מאנגלית

איך מתרגמים forever forceful? בתודה אגלי טל - שיחה 14:19, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

א. המקום לשאלות כאלה הוא ויקיפדיה:ייעוץ לשוני. שם יוכלו מומחים בתחום לענות לך. אז כדאי שתעביר את זה לשם כדי לקבל עוד תשובות.

ב. מומלץ להביא את ההקשר של הביטוי, כלומר - את המשפט המלא.

ג. אני הייתי מתרגמת משהו כמו "והסגנון שלו מלא עוצמה". לא תמיד חייבים להיצמד לטקסט האנגלי. לפעמים זה ביטויים שלא עוברים טוב בתרגום לעברית, או שאין להם מקבילה לעברית. ובאופן כללי, אם הסתבכת יותר מדי זמן על משפט שהוא לא הכרחי - תעבור הלאה. זה סתם מעכב את העבודה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ח 14:56, 27 בספטמבר 2017 (IDT)

תודה רבה. אגלי טל - שיחה 10:03, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

השלמת הערך "סגל א'"

נאמר בחדשות היום כי ניתן לשלול הטבות הניתנות לחברי סגל א. מה הן ההטבות ? רצוי להוסיף אותן לערך של סגל א'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נשים עם שיער ארוך, גברים עם קצר

מה הסיבה שבחברה המערבית מקובל שנשים הולכות עם שיער אורך וגברים עם קצר ולא להפך? 213.55.211.40 10:55, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

זה לא היה כך בעבר. מדובר באופנה, וזו מתחלפת מדי פעם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:30, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

אצלנו בערך נאמר כי כבר "בימי הביניים שיער ארוך סימל נשיות וחסד". קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 15:39, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

אינני מכיר את הנושא לעומק. מקריאה שטחית ברשת נראה שנשים עם שער ארוך זו תופעה חוצת תרבויות, וכנראה יש לה סיבות אבולוציוניות. ראיתי מחקרים שהדגימו קשר בין מצב השיער של האישה והיכולת להעמיד צאצאים בריאים. ראיתי גם בספרות המקצועית טענה שזו הסיבה שנשים עם שיער ארוך ובריא נחשבות ליותר אטרקטיביות. לגבי השיער של הגברים אין לי מושג. משה פרידמן - שיחה 18:14, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

זה שנשים עם שיער ארוך וגברים עם קצר - זה עניין של תרבות בלבד במידה משמעותית. היו מקרים בהם כולם היו עם ארוך, כולם עם קצר, או גברים עם ארוך ונשים עם קצר. אפשר לקרוא הרבה בw:en:Long hair#Cultural history. יש שם גם כמה מילים על יהודים, אצלם שיער ארוך הוא דווקא אצל גברים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:49, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

ההפניה שהבאת איננה תומכת בטענה שהבאת בשמה. משה פרידמן - שיחה 20:02, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

איזו מהטענות? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:11, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

שיער ארוך מהווה נקודת עניין מינית, שיער קצר יותר פרקטי, נשים נוטות יותר לוותר על הנוחות האישית בשביל המראה, למשל: עקבים גבוהים, בגדים צמודים, עגילים ועל זו הדרך בוםבראש - שיחה 20:16, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

שזה עניין של תרבות בלבד. המאמר מציג שבאופן כללי בכל התרבויות לאורך ההיסטוריה, מלבד חריגים בודדים, לנשים היה שיער ארוך. בוודאי שהוא לא מציג או תומך בטענה שמדובר בעניין תרבותי בלבד, ואף מביא טענות הפוכות, למשל, תחת הכותרת "Biological significanc". משה פרידמן - שיחה 20:24, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

מקובל עליי. תיקנתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:26, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

שיער קצר או אסוף הוא הכרחי בענייני צבא, שכן קווצת שיער סוררת יכולה להפריע, בין אם בכך שהיא נכנסת לעין או נכנסת למנגנון היריה של כלי נשק חם. זו הסיבה שדורשים בצה"ל וגם בצבאות אחרים שיער קצר מגברים (בלי פטור). הנשים פטורות מכך מפני שהעובדה שלאישה שיער ארוך התקבעה, כנראה, ולכן מסתפקים בלדרוש ששיערן יהיה אסוף, אף שזה לא מספק פתרון מלא (האם האיסוף באמת מרכז את כל השיער? או ששיערות סוררות עדיין יכולות להפריע?). אם כך, זו הסיבה שללוחמים (כלומר, כל הגברים כמעט בעת העתיקה) שומרים על שיער קצר, וגם יכול להסביר למה דווקא אנשי "עם הספר" יכולים 'להרשות לעצמם' להאריך את השיער. למה לנשים שיער ארוך? אני חושב שכפי שנאמר, שיער ארוך ומלא משמעו בריאות, ויותר מזה, אם יש לאיש או אישה שיער שמצביע על שנתיים של גדילה, והוא כולו מלא - סימן שהוא או היא בריאים כבר שנתיים. Eyalweyalw - שיחה 21:08, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

מעניין שעל פי ויקי האנגלית, התספורת הצבאית האמריקאית מקורה בנבחרות החתירה של האוניברסיטאות הוותיקות והיוקרתיות במזרח ארה"ב שיישמו תספורת זו בשל אי היכולת להסיט את השער הצידה בזמן תחרויות החתירה.אודי - שיחה 21:24, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

רוב הגברים היו חיילים? זו טענה תמוהה. הגיוס ההמוני הוא תופעה חדשה יחסית, וגם אז מדובר על גיוס של חלק מהגברים לחלק מהזמן. אין בעיה לאסוף שיער. ר' לדוגמה את האופנה שהייתה לפני כמה מאות שנים כאשר כובע שלוש פינות (ר' תמונות בערך) היה מקובל. Tzafrir - שיחה 21:49, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

אני מכוון לא ללפני מאות שנים, אלא לפני אלפי שנים - תקופת הפיאודליזם, ולפני כן, התקופות בהן היה נפוץ גיוס המונים, דוגמת תקופת התנ"ך. העניין של הסטת השיער שהעלה אודי דומה למה שאני הצעתי - בעבר היה מדובר במין "סמל סטטוס", שמקורו בפעילות שלא מתאפשרת עם שיער ארוך. בנוסף ליהדות, זה מסביר גם את תופעת הנזירות - נזיר, שלא מצופה ממנו להילחם, יכול "להרשות לעצמו" לגדל שיער. Eyalweyalw - שיחה 22:13, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

תקופת הפיאודליזם היא לא אלפי שנים אחורה. לא ברור לי על סמך מה מסיקים שביהדות היה מקובל שיער ארוך. גם לא ברור לי על מה מבוססת ההנחה שיש קשר בין גידול השיער של הנזיר לענייני מלחמות. הנזיר היחיד המוזכר בתנ"ך בשמו הוא שמשון, והוא דווקא התפרסם כלוחם. משה פרידמן - שיחה 22:34, 28 בספטמבר 2017 (IDT)

הגיוס ההמוני שמתאר התנך הוא של צבא (או יותר נכון מיליציה) שמגוייס לתקופה קצרה (בסיפור המערכה של שאול מול עמלק מתברר שקשה לגרום להם לחכות שבוע). בהמשך עוברת הממלכה להסתמך על צבא קטן בהרבה. מעבר לכך, אין בעולם העתיק נשק חם עם מנגנון יריה (למעט חריגים כמו ירי חיצים בוערים מקשת). Tzafrir - שיחה 14:10, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

ממה שאני יודע, התופעה הזו החלה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה. לא זוכר איפה קראתי את זה. (¯`gal´¯) - שיחה 17:06, 8 באוקטובר 2017 (IDT)

כמה מקבל בחור ישיבה מהמדינה?

האם בחור ישיבה מקבל תמיכה כספית ישירות מהמדינה? אם כן, מאיזה משרד, מה גובה התמיכה, ובאיזה פרמטרים הוא תלוי? למניעת טעות אציין שאינני מתכוון לתמיכות כלליות, כגון הבטחת הכנסה או קצבת ילדים, אלא רק לתמיכה בזכות היותו תלמיד ישיבה. האם יש תמיכה עקיפה, שניתנת מהישיבה לתלמידיה על בסיס תקציב שהישיבה מקבלת מהמדינה? דוד שי - שיחה 13:03, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

כאן תמצא תשובה לשאלה; אינני יודע אם היא מלאה. עוזי ו. - שיחה 21:30, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

ראה גם כאן. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 23:11, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

האם רב יכול לגבות תשלום?

האם רב זה מקצוע שבו הוא יכול לקבוע תשלום על מתן עצות או ברכות? האם מותר לגבות תשלום על שירותי קבורה? איך זה הולך? שואל השאלות - שיחה 13:25, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

רב שמקבל משכורת מהמדינה או מרשות מקומית נדרש לספק שירות במסגרת משרה זו, ללא תשלום נוסף. על שירות פרטי רשאי רב לגבות תשלום ככל בעל מקצוע אחר.

שירותי קבורה בסיסיים ניתנים לתושבי ישראל חינם, במימון המוסד לביטוח לאומי. שירותים נוספים, כגון חלקת קבר במקום מסוים, ניתנים בתשלום. דוד שי - שיחה 14:50, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

כדי שיהיה ברור, חלקת הקבר ניתנת חינם אין כסף, אך בקשה לחלקה במיקום מסוים תגרור תשלום. לעתים מזומנות הפקידים גובים כסף עבור החלקה, בניגוד לחוק, ונותנים למשלמים קבלה על... תרומה. בברכה. ליש - שיחה 15:03, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

אחדד את השאלה. האם לפי היהדות, מותר לרב להתפרנס ממתן עצות, הרצאות, ברכות או קיום טקסים (כמו חתונה, בר מצווה, קבורה וכדומה)? האם זה לא "קרדום לחפור בו"? שואל השאלות - שיחה 16:23, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

ניחוש סביר: ברבות השנים נפסקה ההלכה על ידי רבנים שהיו צריכים למצוא דרכים להתפרנס. לכן התשובה היא, מן הסתם, חיובית. אם יש בעיה, קוראים לזה תרומה. הציבור מחוייב הרי לדאוג גם לרווחתו של הרב. Tzafrir - שיחה 23:38, 29 בספטמבר 2017 (IDT)

חז"ל קובעים כי "הנוטל שכרו לדון - דיניו בטלים" (משנה, מסכת בכורות, פרק ד', משנה ו'). בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף כ"ט, עמוד א') נלמד דין זה ממשה רבנו שאמר לבני ישראל (ספר דברים, פרק ד', פסוק ה') "רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי", ומבארים חז"ל בכוונת דבריו "מה אני בחנם אף אתם בחנם". חריגים מכך יש לגבי תורה שבעל פה, שזה כולל בדרך כלל את רוב דברי התורה שמוסרים רבנים בימינו, אם כך נוהגים באותו מקום, כמו כן "שכר בטלה" (=תשלום על היעדר שכר שהיה יכול הרב לעשות לו היה עוסק בזמן זה במקצוע אחר) גם כן מותר. הלכות אלו מוזכרים ברמב"ם (משנה תורה לרמב"ם, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה ז') ושולחן ערוך (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רמ"ה, סעיף ו'). בקיצור - קיימת אידאה שלא ליטול תשלום עבור לימוד תורה, אך למעשה ברוב המקרים הדבר מותר. על שאר שירותי קהילה ודת, שאינן מצוות ממש, אין כל איסור לקחת תשלום. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ הצטרפו לבעלי הידע בתחומכם - מכפילים את המאה 22:40, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

בניית מקסיקו סיטי שכבה מעל טנוצ'טיטלאן

שמעתי כבר כמה פעמים את הטענה שמקסיקו סיטי נבנתה מעל טנוצ'טיטלאן וכי לעתים, כאשר חופרים שטח להקמת בניינים חדשים במקסיקו סיטי, נתקלים בשרידי מבנים מהעיר טנוצ'טיטלאן המכוסים באדמה.

השאלה היא, איך נוצר מצב בו בנייני העיר העתיקה כוסו בכמות רבה כל כך של אדמה (שכיסתה לחלוטין או כמעט לחלוטין את מקדשיה הגבוהים ביותר). תודה, ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 18:27, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

ארבע סיבות שמצאתי בחיפוש קצרצר:

• מבנים מהווים מכשול לרוחות שנושאות אבק וחול, ולכן אלו יצטברו עליהם ובקרבתם.
• מבנים שהתמוטטו אחרי שננטשו מכסים את חלקם התחתון, השלם עדיין בשרידיהם -שלהם.
• בני אדם דאגו לשיכוב בערים שהתקיימו זמן רב בכך שבנו על בניינים עתיקים יותר
• לפני עידן פינוי הפסולת באמצעים מודרניים פסולת העיר פשוט הצטברה בתוכה.

_{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:08, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

חשבתי אם להזכיר את עניין חורבן העיר על ידי הספרדים אך בסוף לא הזכרתי... אני בספק שחורבן העיר יגרום לכך. קשה מאד להרוס בניינים כה מאסיביים באמצעים שהיו נפוצים באותה תקופה. אישית לא הייתי מאמין לטענת הפסולת לעולם ואני מניח שגם אתה לא היית מגדיר את זה גורם עיקרי. ‏Ben-Yeudith‏ • שיחה 21:28, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

האמת היא שאין לי מושג. אלו הסיבות שאמרו ארכאולוגים בתשובה לשאלה הזו. לגבי הערכות מאד לא מבוססות שלי - אם רואים את הר הזבל של חיריה קל מאד להאמין שבמאתיים - שלוש מאות שנים של עיר היא תתמלא בזבל. לגבי חורבן - יותר קל להאמין לזה אחרי שרואים מבנה שפוצץ/קרס ברעידת אדמה. מה שנישאר ממלא בקלות כמה קומות. לפי זה בניין של קומה או שתיים ישאיר ערימת הריסות של שליש מגבהו המקורי. זו תרומה לא מעטה לכיסוי. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:29, 30 בספטמבר 2017 (IDT)

בן יהודית, אתה מוזמן לבקר בתל הארכאולוגי הסמוך למקום מגוריך ולראות את התהליך במו עיניך. תל מגידו הוא דוגמה גדולה ויפה של הרס מסיבי של עיר גדולה, כולל ביצורים, מקדשים וארמונות, שעל גביו נבנית עיר חדשה וחוזר חלילה. Reuveny - שיחה 17:29, 1 באוקטובר 2017 (IDT)