חוות שפון
חוות שפון הייתה חווה חקלאית במישור החוף, שהתקיים בה בית ספר חקלאי לילדים ערבים. כיום יושבים בשטחי החווה היישובים באר יעקב ונצר סרני.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | מחוז, כפר, יישוב, כפר פלסטיני עקור, יישוב לשעבר |
מיקום | מועצה אזורית גזר |
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°55′32″N 34°49′41″E / 31.92566667°N 34.82809722°E |
היסטוריה
עריכהבשנת 1889 חכר הכומר הלותרני הגרמני, יוהאן לודוויג שנלר (1820 - 1896), מייסד בית היתומים שנלר בירושלים, 10,000 דונם מהשלטונות הטורקים בין רמלה לנס ציונה. בשנת 1895 נקדחה במקום באר שנתנה מים בשפע. שנלר קרא לבאר "באר השלום והישע"; מאז נקרא המקום בעברית "באר שלום" ובערבית "ביר סאלם"[1]. בשנת 1899 התגוררו במקום 8 נפשות[2].
בשנת 1897 נבנה במקום בית ספר חקלאי שנוהל על ידי הדיאקון הגרמני מתאוס שפון (Matthäus Spohn; 1935-1866) ולפיכך נקרא המקום חוות שפון[1].
בשנת 1906 נמכרו חלק מאדמות החווה ליהודים ונוסדה עליהן המושבה באר יעקב[1].
במלחמת העולם הראשונה התמקמו בחווה כוחות צבא טורקיים, ובשנת 1917 נכבש המקום על ידי הצבא הבריטי בפיקודו של אלנבי, שקבע בחווה את מפקדתו. הוא עצמו התמקם באחד הבתים ותכנן שם את מהלך המלחמה עד לכניעת האימפריה העות'מאנית.
בשנת 1918 אירח אלנבי במקום זה את חיים ויצמן[1].
לאחר המלחמה חזרו הגרמנים למקום[3][4]. במאי 1939 נטען בעיתון הבוקר שבחווה מתנהלת תעמולה נאצית[5]. התושבים הגרמנים גורשו במלחמת העולם השנייה, ובחווה השתכן בית ספר לקצינים טכניים של הצבא הבריטי.
ב-15 באפריל 1948 פינו הבריטים את החווה. כוח של חטיבת גבעתי שיצא מבאר יעקב תפס את החווה לפני הערבים. כוח ערבי חזק שיצא מרמלה התקיף את המקום אך נהדף[6].
ביולי 1948 התיישב במקום קיבוץ נצר סרני[7][1]. חלק מאדמותיו נמסרו למושבה באר יעקב[8]. במשך הזמן שימשו מבני החווה כמוסד חינוכי של הקיבוץ. כיום אחד המבנים נטוש, עד שיימצא לו משקיע פוטנציאלי ומבנה שני מושכר ל"גלריה רומי", ונותן שירותי סטודיו וגלריות לאמנים, ביניהם יעקב אגם, מרסל מולי, יצחק טרקאי, פיטר מקס ורבים אחרים. בבית שגר בו אלנבי נמצא מרכז כנסים ואירועים בשם "חוות אלנבי"[1].
גלריית תמונות
עריכה-
צריף ישן בחוות שפון
-
הכנסייה בחוות שפון
-
צידה המערבי של הכנסייה בחוות שפון
-
חזית בניין מגורים בחוות שפון
-
המבנה עם הגג הגלי הוא שריד של הצבא הבריטי
לקריאה נוספת
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל אתרי מורשת בישראל |
- אריה קרישק, "באר של תקווה - סיפורה של באר יעקב", הוצאת רשפים, 1997
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- תולדות-המקום חוות אלנבי
- משה גלעד, מפתיע למצוא בלב ישראל מבנים שנראים שייכים לעיירה גרמנית, באתר הארץ, 17 באפריל 2024
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 4 5 6 משה גלעד, מפתיע למצוא בלב ישראל מבנים שנראים שייכים לעיירה גרמנית, באתר הארץ, 17 באפריל 2024
- ^ ירושלים, המגיד, 8 באוגוסט 1899
- ^ באר יעקב - בשמירה ובעבודה, הַבֹּקֶר, 22 בנובמבר 1938
- ^ תחובר המושבה באר־יעקב בכביש אל המושבות הסמוכות ואל תל־אביב, דבר, 2 ביולי 1939
- ^ הנאצים באו?, הַבֹּקֶר, 12 במאי 1939
- ^ אך ראו: נכבשו וולדהיים, בית־לחם ושפון הגרמניות, המשקיף, 18 באפריל 1948
- ^ 12 ישובים הדשים הוקמו מהכרזת המדינה, הַבֹּקֶר, 1 באוגוסט 1948
- ^ פיתוח באר יעקב, הצופה, 26 באוגוסט 1948