ויקיפדיה

ראשון לציון

עיר בישראל
המונח "ראשון לציון" מפנה לכאן. לערך העוסק במשמעות אחרת, ראו ראשון.
פירוש נוסף ערך זה עוסק בעיר בישראל. אם התכוונתם לרב הראשי הספרדי, ראו הראשון לציון.

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל. העיר ממוקמת במישור החוף, בין חלקו הדרומי של גוש דן לאזור הצפוני של שפלת יהודה, גובלת בבת ים בצפון-מערב, בחולון מצפון-מזרח, בדרום בפלמחים ובנס ציונה, גובלת בצריפין במזרח ומשתרעת לאורך הים התיכון ממערב. העיר חלק מגוש דן וחברה בארגון פורום ה-15.

ראשון לציון

סמל העיר ראשון לציון
דגל העיר
דגל העיר
פוטומונטז' של ראשון לציון
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה רז קינסטליך
גובה ממוצע[1] ‎41 מטר
תאריך ייסוד 1882
סוג יישוב עיר 200,000‏–499,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 259,715 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 5
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.26 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 4,377 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 51
תחום שיפוט[4] 59,340 דונם
    - דירוג ארצי[2] 43
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[5] 		7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 67
מדד ג'יני
לשנת 2019[4] 		0.4213
    - דירוג ארצי[2] 90
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 6.7%
גילאי 5 - 9 6.8%
גילאי 10 - 14 6.4%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 12.7%
גילאי 30 - 44 18.7%
גילאי 45 - 59 18.0%
גילאי 60 - 64 5.4%
גילאי 65 ומעלה 18.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2022
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 86
–  יסודיים 60
–  על-יסודיים 50
תלמידים 38,385
 –  יסודי 20,399
 –  על-יסודי 17,986
מספר כיתות 1,511
ממוצע תלמידים לכיתה 26.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022)
פרופיל ראשון לציון נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
rishonlezion.muni.il
שלט אהבה לראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון

העיר נוסדה ב-31 ביולי 1882, טו' באב תרמ"ב, והוכרזה כעיר בשנת 1950. היא הוקמה כמושבה חקלאית ציונית; היא המושבה הראשונה שהקימו אנשי העלייה הראשונה.[6] בראשון לציון עוצב דגל ישראל; חודשה התרבות העברית – בייחוד בשפה ובחינוך. ב-1920 הוכרזה כמועצה מקומית וב-1950 הוכרזה כעיר ואם בישראל. בסוף המאה ה-20 התרחבה העיר מערבה וצפונה וגדלה באופן ניכר, והפכה לאחת הערים הגדולות בישראל.

מקור השם

עריכה

"ראשון לציון" הוא צירוף מקראי הלקוח מספר ישעיהו:

רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם וְלִירוּשָׁלַ‍ִם מְבַשֵּׂר אֶתֵּן

תולדות העיר

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. חסר מידע על המושבה משלהי המאה ה-19 עד אמצע המאה ה-20.

ראשון לציון נוסדה בשנת 1882[7] ביוזמת ועד חלוצי יסוד המעלה, ועד שהוקם כדי לקנות קרקעות ולייסד מושבות של עובדי אדמה. חיים אמזלאג, סגן הקונסול הבריטי ביפו, רכש על שמו את אדמת עיון-קרא, ששכנה כ-12.5 ק"מ דרומית ליפו העתיקה, על שטח של 3,340 דונם. על שטח זה נבנתה המושבה ראשון לציון, שמקור שמה בפסוק המבטא את שאיפת בוניה לשיבת ציון: ”רִאשׁ֥וֹן לְצִיּ֖וֹן הִנֵּ֣ה הִנָּ֑ם וְלִירוּשָׁלַ֖͏ִם מְבַשֵּׂ֥ר אֶתֵּֽן” (ספר ישעיהו, פרק מ"א, פסוק כ"ז)

הקמת המושבה

עריכה

חיים אמזלאג, סגן קונסול בריטניה ביפו, רכש את אדמות עיון-קרא מידי מוסטפא עבדאללה עלי דג'אן. השלטונות העות'מאניים הערימו קשיים בפני המתיישבים ולא נתנו להם אישורי בנייה, אך העלימו עין עד לסיום הבנייה, שכן חששו מאי-נעימויות מצד סגן-הקונסול, שהאדמות נרשמו כרכושו. אמזלאג חתם בפני המתיישבים על הצהרה שכל המבנים והבתים על שטח זה לעולם לא ישתייכו לו.[8]

בט"ו באב ה'תרמ"ב (31 ביולי 1882) עלו על הקרקע שבעה עשר מייסדי המושבה. לפי התקנות הראשונות, עיבוד הקרקע צריך היה להתבצע בשיתוף, ללא חלוקה בין המתיישבים. מים הובאו בעגלה ממקוה ישראל ומבית דג'אן. מהמעיין המקומי "עיון קרא" ניתן היה להפיק רק מים לעבודת הבנייה, עד שנחפרה הבאר הראשונה.

בנובמבר 1882 החלו קבוצת הביל"ויים לעבוד בראשון לציון, לאחר שקרל נטר, מייסד מקוה ישראל, הבטיח להם אדמה במושבה ושלושה בתים שעמדו בבנייה אז. עם השלמת הבתים שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, הפר את הבטחתו של נטר ונתן את הבתים שהובטחו להם למשרתי ציבור במושבה, ועל כן חלק מהביל"ויים עברו לגדרה.

מעורבות הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד

עריכה
 
שדרת הדקלים בגן המושבה, אשר ננטעה בשנת 1890

לאחר סבל גדול ותלאות רבות שנגרמו מפגעי הטבע וחוסר הניסיון בחקלאות, בא לעזרת המושבה הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד והקים בה את יקבי כרמל. יוסף פיינברג, אחד מעשרת המתיישבים הראשונים של ראשון לציון, התנדב לצאת לפריז בתום השנה הראשונה למושבה, ויצר קשר עם הברון רוטשילד באמצעות הרב הראשי של פריז - הרב צדוק כהן. הברון, התרשם והודיע, "כי יקציב 30,000 פרנק להשלמת הבאר, יבנה בתים לשש המשפחות העניות שהצטרפו למושבה ויעמיד גם גנן־אגרנום לעזרת המתיישבים[9][10] האגרונום שנבחר היה שאול הלזנר מבית הספר החקלאי מקוה ישראל, שהברון הורה לו ללמד את האיכרים כיצד לעבד את שדותיהם ולטעת עצי פרי. כמו כן, שמואל הירש, מנהל מקוה ישראל, מונה לפקח על ענייני הכספים.[11]

העזרה למתיישבי ראשון לציון הייתה תחילת פעילותו של הברון רוטשילד בארץ ישראל. היה זה בתום השנה הראשונה לקיום המושבה, שהייתה אז על סף התפרקות. רוטשילד סייע למתיישבים הראשונים במימון העמקת הבאר לעומק 48 מטר, עד שנמצאו מים. בהמשך הרחיב את עזרתו לסיוע כספי לתושבים, בשנים שנדרשו להכשרתם לעבודת האדמה ולהכנת האדמה לנטיעות. הוא שלח מומחים חקלאיים מצרפת כדי שידריכו את המתיישבים החדשים ואת האיכרים לגדל כרמי ענבים ולייצר יין – גידול זה נחשב המתאים ביותר לתנאי הארץ ולשיווק העולמי.

השדות הזרועים לא הניבו יבולי חיטה, והאיכרים נאלצו למשכן את האדמות כדי להתקיים. לאחר שהברון שילם את דמי המשכנתה, עברה אדמת ראשון לציון להיות בבעלותו. המושבה חדלה להיות עצמאית בסוף שנת תרמ"ג. היו בה אז 39 משפחות, שהסתכמו ב-135 נפשות. לאחר שבוטל כוחו של ועד המושבה, קבע שמואל הירש שאת כל עבודות החקלאות יעשו רק לפי ההוראות המקצועיות של האגרונום; בתמורה יקבלו מדי חודש תמיכה חודשית לקיומם. התוצאה, לפי משה סמילנסקי: "רוח האיכרים דוכאה וענייני המשק הוזנחו". הברון רוטשילד לא נענה לבקשות לשינוי ההסדרים. הירש מינה את יהושע אוסוביצקי לפקיד המושבה, שישב בה בקביעות.

הנהגת אוסוביצקי

עריכה

אוסוביצקי הגיע לראשון לציון בשנת 1884, והתקבל בהתלהבות על ידי האיכרים והביל"ויים, שראו בו כאחד משלהם. בשנת 1885 נבחר אוסוביצקי להניף דגל רקום עם שני פסים וביניהם מגן דוד בצבע כחול, בראש התהלוכה לציון שלוש שנים למושבה. דגל זה, שנקרא אז דגל ראשון לציון, דומה לדגל ישראל, והייתה זו הפעם הראשונה שהוא הונף בפומבי בארץ ישראל.

אוסוביצקי רכש 3,000 דונם אדמה בעיון קרא ומכר חלקות לעולים בעלי רכוש שנטעו באמצעיהם הפרטיים כרמי גפנים. באופן כזה נוצרה שכבת איכרים שאינם תלויים בחסדי הברון. ביניהם היה מיכאל הלפרין, שייסד בראשון לציון "איגוד פועלים" ראשון בארץ. עם הזמן נהפך הלפרין לאחד המתנגדים החריפים לשלטון אוסוביצקי. שם המקום זוהה, באופן שגוי כנראה, עם מקומו המשוער של המעיין עין הקורא הנזכר בתנ"ך: ".. עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקּוֹרֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ספר שופטים טו, יט).[12]

בשנת 1886 החלו היחסים בין אוסוביצקי והאיכרים להתערער. הפקיד פיתח גינוני שררה, הטיל קנסות וקירב אליו מלשינים וחנפנים. המושבה התפלגה לשני מחנות: "רודפי שלום" ובראשם פיינברג, שהתנגדו לאוסוביצקי, ו"אגודת רעים", שתמכו בו וטופחו על ידיו. באפריל 1887 הגיע המתח במושבה לשיא. הלפרין שלח לחובבי ציון ברוסיה מכתב תלונה על אוסוביצקי. כשנודע לאוסוביצקי על המכתב, בערה בו חמתו. הלפרין נאלץ להתעמת עם אוסוביצקי והוא ציווה עליו להסתלק מיד מהמושבה. אירוע זה הצית את המרד במושבה. בינתיים שלח אוסוביצקי שליח למושל הטורקי ביפו והודיע לו כי פרץ מרד בראשון לציון. מיד נשלחה כיתת חיילים כדי לאסור את המורדים. החיילים ניצבו מול המתיישבים, וניתנה פקודה לטעון את הרובים אם המתיישבים יתנגדו למאסר. ברגע האחרון הגיע שמואל הירש מנהל מקוה ישראל, ושכנע את החיילים לעזוב, ואת המתיישבים – להתפזר. אוסוביצקי עזב את ראשון לציון ביחד עם הירש. המורדים חגגו את "ניצחונם", אך לא לאורך ימים.

ב-1 במאי 1887 הגיע הברון רוטשילד לביקורו הראשון בארץ ישראל. המורדים "התקפלו" לנוכח איומי הברון. הברון התנה את סליחתו לאיכרים בכך שפיינברג, שהיה ממנהיגי המורדים, יעזוב את המושבה, וזה עשה כן, משום טובת היישוב, לאחר שהופעל עליו לחץ רב. לאחר חמש שנים וחצי מכר פיינברג את נחלתו בראשון לציון ועבר לגדרה.

 
בית הכנסת הגדול (צולם בין 1910 ל-1924)

הקמת בית הכנסת

עריכה
  ערך מורחב – בית הכנסת הגדול (ראשון לציון)

בית הכנסת הגדול בראשון לציון נבנה בשנים 1885–1889, על פי התכנון של המהנדס והאדריכל ברוך פפירמייסטר, והיה מוקד חשוב בחיי המושבה. בית הכנסת, שניצב על פסגת גבעה בקצה רחוב רוטשילד ובלט למרחוק, היה במשך שנים רבות אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה.

בניית בית הכנסת החלה נתקלה בהתנגדות של השלטון העות'מאני, ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. בניין הבית הושלם בזכות תרומה של הברון רוטשילד. בבית הכנסת שתי קומות: בראשונה מקום ל-150 מתפללים, ובשנייה נמצאת עזרת הנשים. בחלונות משני צדי ארון הקודש ישנם ויטראז'ים של שנים-עשר שבטי ישראל.

בסמוך לבית הכנסת גם בית הספר העברי הראשון – "בית ספר חביב", והמוזיאון לתולדות ראשון לציון.

 
רחוב במושבה בשנת 1937
 
שכונת עזרא ובצרון בעת הקמתה בשנת 1945 בחולות ראשון לציון

גידול הגפנים

עריכה

תחילת גידול הגפנים במושבה הייתה בהיסח הדעת. מיכל זלמן פוחצ'בסקי, שהיה גנן ומומחה לגידול גפנים, סיפר על הניסיון שהצליח וגרם לתחילת גידול גפנים על בסיס מסחרי באדמת ראשון לציון ובסופו של דבר לבניית היקב הראשון בארץ ישראל. מייסדי המושבה ניסו לגדל בשדותיהם חיטה, אך התאכזבו. בדרכם מיפו למושבה הבחינו תושבי ראשון לציון בצדי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית. בהנחה כי היות שהגפן היא אחד משבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם, יש סיכוי כי שתילי גפן ישגשגו גם באדמת ראשון לציון, ואכן כך היה.

כשביקרה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד, היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. בסיורם במושבה נוכחו המומחים כי בגינות התושבים גדלות בהצלחה גפנים. הם חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות.

שתילי הגפנים גדלו בהצלחה, אך האיכרים עדיין לא הצליחו בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים. הברון רוטשילד החליט לסייע ושלח לארץ מומחה מיקביו "שאטו לאפיט רוטשילד", וזה הגיע למסקנה כי יש לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את המינים המצליחים באירופה אך משום שמחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן, פשטה אז בכרמי אירופה, הציע לברון לייבא מהודו זמורות של גפנים, אשר יוכלו לשמש ייחורים. כך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה רחבת ההיקף הראשונה, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כלכלי בראשון לציון. הדוגמה של ראשון עברה לאחר מכן לשאר המושבות בארץ.

בשנת 1898 ביקר במושבה תיאודור הרצל, בראש משלחת ציונית שנועדה לפגוש את קיסר גרמניה בזמן ביקורו בארץ ישראל. באותו הזמן מנתה אוכלוסיית המושבה כ-400 נפש.[13]

במלחמת העולם הראשונה ידעה המושבה קשיים רבים: סגירת השווקים לחוץ לארץ, מכת הארבה בשנת 1915 והקרבות שהתנהלו בדרומה של המושבה בנובמבר 1917.

במרץ 1921 הגיע שר המושבות הבריטי וינסטון צ'רצ'יל לביקור בארץ ישראל, במהלכו ביקר בראשון לציון ונפגש עם איכריה. לאחר שובו ללונדון, חזר מספר פעמים על התרשמותו הרבה מהמושבה, כדי להצדיק את מדיניות הבית הלאומי היהודי של בריטניה.[14]

מלחמת העצמאות

עריכה

במהלך מלחמת העצמאות הפציצו מטוסי חיל האוויר המצרי את העיר ב-3 ביוני 1948. בהפצצה נהרגו 25 תושבים וחיילים והיו פצועים רבים.

ההתנכלויות נגד הנוסעים לראשון לציון וממנה גרמו להתמעטות הנסיעות וצמצמו כך גם את שירותי הדואר, עד שהעירייה הסדירה שירותי דואר מיוחדים באמצעות מכוניות משוריינות וגם הפיקו לשם כך את בול ראשון לציון.

בשנת 1996 הקימה עיריית ראשון לציון אנדרטה לחללי ההפצצה המצרית בקרבת צומת הרחובות הרצל ורוטשילד, לא הרחק מאתרי ההפצצה.

האנדרטה ניצבת על במה עגולה בכניסה לגן ציבורי. היא כוללת שני עמודי אבן ומעליהם שלוש פצצות בדרכן כלפי מטה - פצצות דמויות אלו שהוטלו מהמטוסים המצריים. בין העמודים שלט המביא את פרטי ההנצחה ושמות החללים.

לאחר מלחמת העצמאות

עריכה
 
אנדרטה לקרבנות הפצצת המטוסים המצרים על ראשון לציון במלחמת העצמאות
 
מדרחוב רוטשילד המחודש לאחר שיפוצים ועיצוב מחדש שנעשה ב-2013.

בשנת 1950 ניתן לראשון לציון מעמד של עיר. העיר קלטה עליה והעולים התיישבו בעיקר בשתי שכונות מרוחקות מהעיר. שיכון המזרח במזרח ורמת אליהו במערב. בשנות השישים והשבעים העיר עברה תנופת בניה בשכונות הוותיקות של העיר, עם בניה רוויה שהחליפה את הבניה הישנה. הבנייה במערב זכתה לתאוצה עם היבחרו של מאיר ניצן לראש העיר בשנת 1983, באפריל 1988 צורף המושב נחלת יהודה לעיר. ובשנות התשעים החלו להיבנות שכונות שלמות על שטחי החולות הנרחבים שבין כביש 4 לחוף הים. כאשר עוד לפני בניתם כבר בתחילת שנות התשעים מתחם מב"ת מערב הצמוד לחולון הפך להיות מוקד תעסוקה ובילוי, אך בעיקר היה ידוע במרכזי הקניות הרבים שבו ובראשם קניון הזהב שהביאו לעיר את המיתוג של "עיר הקניונים", באותה תקופה גם נחנך הסופרלנד. באותו עשור השכונות הוותיקות של העיר קלטו עשרות אלפי עולים חדשים מברית המועצות ואתיופיה. הבניה של "עיר חדשה" במערב לצד קליטה של עולים חדשים הפכו אותה מהעיר התשיעית בגודלה בישראל ב-1983 לרביעית בגודלה ב-1995.

בשנות ה-2000 הוקמה בעיר קריית הלאום, בה רוכזו בית משפט השלום ומשרדים מרכזיים של המוסד לביטוח לאומי ומשרד הפנים. בשנת 2009 נפתח לתנועה במלואו כביש 431 המחבר את ראשון לציון עם העיר מודיעין-מכבים-רעות אך גם עם כבישים חשובים כמו כביש 1, כביש 40 וכביש 6 במזרח וכביש 4 וכביש 20 במערב. ניצן כיהן כראש עיריית ראשון במשך 25 שנה, עד שהוחלף בדב צור בבחירות לרשויות המקומיות בנובמבר 2008. ב-2010 נפתחו בראשון שני מרכזי מסחר גדולים: סינמה סיטי במערב העיר וחנות איקאה באזור התעשייה מעוין שורק ליד הכביש לפלמחים. בעשור השני של המאה ה-21 החל דוב צור בגל שיפוצים נרחב בראשון הוותיקה ובמזרח ראשון, שכללו: שיפוץ כבישים ומדרכות, שיפוץ חזות בתים משותפים (חלקם במסגרת תמ"א 38), הקמת גינות ומזרקות ברחבי העיר, שיפוץ המדרחוב, שימור ושחזור מבנים עתיקים, הקמת גן בעברית וכן שיפוץ הכניסה הצפונית לראשון והקמת טיילת המכבים לצידה. אחד מהמהלכים השנויים במחלוקת היה הריסת המבנים הישנים של הגימנסיה הריאלית והקמת מבנה חדש ומודרני במקומם.

בעשור השני של המאה ה-21 נסגר היקב העתיק של יקבי כרמל והופסקה הפעילות בו. כיום המבנה ניצב נטוש למחצה כשבשטחו חניון זמני. העירייה ומספר יזמים הגישו תוכנית להקמת מגדלי מסחר ומגורים על מבני היקב המודרניים בעוד שמבני היקב ההיסטוריים (בהם "הבניין האדום" שחזיתו פונה לרחוב) ישומרו וישמשו כמוזיאון ואתר תיירות. התוכנית הנ"ל שנויה במחלוקת וטרם אושרה סופית.

בשנת 2019 החלה הקמת מתחם ה-1000 – רובע עסקים ותעשיית היי-טק בשטח 1,000 דונמים (1.0 קילומטר רבוע) ליד אגמון הסופרלנד[15][16] והקמת שכונות הנרקיסים,[17] הנוריות וחלום ראשון החדשה.

כעת מורכבת העיר משני חלקים עיקריים:

פיגועי טרור בעיר

עריכה

במאה ה-21 ראשון לציון כמעט שלא סבלה מפיגועי טרור. עם זאת, בעיר אירעו מספר פיגועים שבוצעו על ידי מחבלים פלסטינים:

ציוני דרך בתולדות ראשון לציון

עריכה
 
היקב של ראשון לציון (בעבר יקב כרמל מזרחי, היום יקב יקבי כרמל)
 
שביל ראשונים (בצבע צהוב) - העובר דרך אתריה ההיסטוריים של ראשון - ליד שדרות הרצל וגן המושבה.
 
הפסל "עליה לפסגת הגל" בחוף ראשון לציון

מאורעות חשובים בתולדות העיר

עריכה

זכות ראשונים לראשון לציון

עריכה

הסמל והדגל

עריכה

סמל העיר הוזמן על ידי המועצה המקומית לציון יובל השישים לעיר.[22] הסמל מורכב ממספר אלמנטים הקשורים לראשיתה של ראשון:

דגל ראשון לציון מורכב ממלבן כתום, לציון פרדסי פרי ההדר הרבים שהיו בעיר, שעליו מוטבע סמל העיר בירוק על גבי לבן.

לעיר נכתב המנון מאת ריקה ברקוביץ שהולחן על ידי נחום הימן. קדם לו "המנון המושבה" מאת אריה ליפא שביט.[23][24]

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים בראשון לציון 259,715 תושבים (מקום 5 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-‏2022) היה 88.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 12,487 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[25]

לפי נתוני מרשם האוכלוסין של משרד הפנים, נכון לסוף רבעון הראשון (31 במרץ) של שנת 2019, היו בראשון לציון 252,190 תושבים.[26] פריסתם בשלושת האזורים העיקריים בעיר היא כדלקמן: במרחב מזרח (מזרח העיר עד כביש 412) כ-38%, במרחב תיכון (בין כביש 412 לכביש 4) כ-23% ובמרחב מערב (מכביש 4 ועד לים התיכון) כ-39%. הנשים בראשון לציון מהוות 51% מהאוכלוסייה העירונית ואילו הגברים 49%. 43,180 מתושבי העיר הם עולים חדשים.


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:[27]

חינוך, תרבות וספורט

עריכה

חינוך

עריכה
 
בית ספר חביב - בית הספר העברי הראשון
 
הגימנסיה הריאלית - התיכון הוותיק בראשון (בתמונה: המבנה החדש)

בראשון לציון פועלים שלושה עשר בתי ספר תיכוניים מקיפים, מהם תיכון אחד דתי (מקיף ב' "אוריה"). אלו הם בתי ספר שש שנתיים מכיתה ז' ועד י"ב, בעקבות רפורמה של ראש העיר דב צור בשנת הלימודים תשע"א, "לומדים שש-שש", לביטולן של חטיבות הביניים. כל התיכונים בראשון מציעים הן לימודים עיוניים במגוון תחומים והן לימודיים מקצועיים/טכנולוגיים ולכן נקראים "מקיף". בנוסף קיימת בראשון לציון ישיבה תיכונית (בני עקיבא) ואולפנה ("עלמא ע"ש מיכל קלדרון ז"ל").

הראשון מבין התיכונים בראשון לציון שנחשב לתיכון מקיף הוא הגימנסיה הריאלית ע"ש אליעזר קררי (מקיף א'), שנוסד בשנת 1939, ומתוקף כך זוכה לתואר "התיכון הוותיק ביותר בראשון לציון" והתיכון החמישי בוותק שלו בישראל. בנוסף לאחוזי הצטיינות גבוהים, לגימנסיה גם נבחרת כדורסל המתחרה בליגת העל בכדורסל לבתי ספר תיכוניים וזו זכתה ב-3 אליפויות.

בראשון לציון נוסדו גן הילדים העברי הראשון ובית הספר העברי הראשון בעולם, "בית ספר חביב", בו כל הלימודים התנהלו בעברית ואחד ממוריו היה אליעזר בן-יהודה, ממחיי השפה העברית. במסגרת "בית הספר חביב" תחילה, הוקם בשנת 1986 "מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים" המספק העשרה בתחומים שונים כגון מדעים, טכנולוגיה, פילוסופיה, לוגיקה, אמנות, מוזיקה ומדעי הרוח לילדים שהובחנו כמחוננים בכיתות ג'–ט'.

במערב העיר נמצא תיכון מקיף ט' ראשון לציון והקמפוס של המסלול האקדמי המכללה למינהל, ובו לומדים מנהל עסקים, כלכלה, משפטים, עיצוב פנים ומדעי המחשב. מוסד אקדמי נוסף בסמוך לשכונת נווה ים – "המכללה למדעים ראשון לציון" – שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה.

נכון לסוף שנת 2013, 26 בתי ספר לוקחים חלק בפרויקט העירוני "הגגות הסולאריים" לייצור חשמל באופן ירוק. בכל בית ספר הותקנו פאנלים סולארים על שטח של כ-600 מ"ר ובסך הכל למעלה מ-15 דונם של פאנלים סולאריים בכל בתי הספר. המערכות מייצרות 50 קילוואט שעה כל אחת, ובסך הכל כ-1.5 מגה-ואט.[28]

תרבות

עריכה
 
היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן

התזמורת העברית הראשונה בארץ ישראל הייתה האורקסטרה של ראשון שהוקמה ב-1895 ונהפכה למוסד התרבותי החשוב במושבה הצעירה. האורקסטרה הופיעה בבית העם (מבנה קטן שעדיין קיים ומשמש לפעילויות תרבות) ובגן המושבה. מנצח האורקסטרה כיום הוא מיכאל יערן.

את תזמורת האורקסטרה ירשה התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון, שהוקמה בשנת 1988 על ידי מאיר ניצן ושמעון כהן. מאז 1989 היא משמשת כתזמורת הבית של האופרה הישראלית.

 
מוזיאון יעקב אגם לאמנות

היכל התרבות ע"ש מאיר ניצן, אשר כיהן במשך 25 שנה כראש העירייה של ראשון לציון, הוא המרכז התרבותי של ראשון, נחנך בשנת 1998, עם אולם להצגות וקונצרטים. באולם 686 מקומות ישיבה, בטרקלין 201 מקומות ישיבה, וביציע עליון 83 מקומות ישיבה. בהיכל התרבות שני אולמות קטנים לסדנאות אמן. מאז פתיחתו הועלו בהיכל מאות הצגות ומופעים והוא זכה להצלחה רבה המתבטאת במספר מנויים גבוה. במרחק קצר מהיכל התרבות עומד Friends, אולם "מופת" לשעבר, הניצב בסמוך לבית הסתדרות העובדים במרכז העיר. בעבר שימש המקום אולם הבית של התיאטרון השחור היחיד במדינה שנקרא "פנטאזי" בראשו עומד השחקן ליאור כלפון.

בראשון לציון יש מוזיאון ומרכזים לתולדות הציונות וראשון, ביניהם "מוזיאון ראשון לציון", הכיתה המשוחזרת בבית ספר חביב ובית זרובבל חביב (מדרשה לחקר הציונות). כמו כן מצוי בעיר בית יד לבנים (בניין הפקידות הישן של הברון רוטשילד) המוקדש להנצחת בני העיר שנהרגו במערכות ישראל ומשמש גם לקיום פעילויות תרבות.

כמו כן, נפתח בראשון לציון מוזיאון יעקב אגם לאמנות. המוזיאון, יוזמה משותפת של עיריית ראשון לציון והאמן המוכר בעולם כאבי התנועה הקינטית, מציג יצירות פורצות דרך משישה עשורים של עשייה בינלאומית, אשר הוצגו בעבר במוזיאונים ובאוספים נחשבים.

החל משנת 1989 מתקיים בראשון כל סוכות פסטיבל חג היין,[29] בהמשך שונה שמו לפסטיבל "הילולים",[30] והחל משנת 2008 נקרא "פסטיבל ראשון לציון לזמר עברי".[31]

לכבוד חגיגות שנת ה-60 למדינת ישראל נערך לראשונה כנס "לשון ראשון" המוקדש לשפה העברית.[32] מאז הוא נערך מדי שנה.[33]

בין השנים 1998–2013 התקיים ב"אמפיפארק" (אמפיתיאטרון במערב העיר, ליד החי-כיף) ביום העצמאות מופע "רוק עצמאות" בו מיטב אומני הרוק של ישראל הופיעו במרתון מהערב עד הבוקר שלמחרת.[34] הפסטיבל בוטל מאחר שלא היה כלכלי והפסיד כספים בשנותיו האחרונות.[35] באמפיתיאטרון גם מתקיימות הופעות בינלאומיות עם אומנים אורחים.[36] בשנים 2013–2015 נבנה ה"אמפיפארק" החדש "לייב פארק" ליד אגמון הסופרלנד כחלק מפיתוח פארק האגם במערב העיר.[37] אמפיפארק זה הוא הגדול בישראל מכיל כ-20,000 איש, מתוכם 4,000 בישיבה.[38]

בילויים וחיי לילה

עריכה
 
פארק השעשועים סופרלנד ומתחם הקולנוע פלאנט, ליד האגם בחולות ראשון לציון.

אחד מאזורי הבילוי של ראשון לציון נמצא בבתי הקפה והמסעדות ברחוב רוטשילד בעיר.[39] אזור נוסף הוא מתחם "הרובע" הנמצא באזור התעשייה הישן בצפונה של העיר, מזרחית ל"דרך המכבים". מתחם זה תוכנן בשנת 2011 על ידי מייזליץ-כסיף אדריכלים ושופץ בשנת 2012. הוא כולל מדרחוב וכיכר מרכזית ברחוב משה בקר ומגוון רב של מועדונים, בתי קפה ומסעדות. במקום נערכות תערוכות גרפיטי (כגון של האמן Dede), מסיבות רחוב והופעות חיות.[40]

מוקדי פנאי ובידור נוספים במערב ראשון הם הסופרלנד (פארק שעשועים) וחוף הים. חוף הים כולל טיילת, חוף רחצה, מסעדות ובתי קפה. בחוף קיים גם אזור המיועד לגולשים, ובו מועדון גלישה.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 פעלו בעיר קניונים רבים, ולכן כונתה "עיר הקניונים". כיום נותרו רק שישה בולטים: "קניון רוטשילד" במרכז העיר, "קניון הזהב", הגדול ביותר באזור הקניונים של ראשון לציון מערב, "קניון שער ראשון" המתפקד כתחנה המרכזית החדשה במערב ראשון, קניון ה-"סינמה סיטי" באזור התעשייה במערב העיר ובו משולב גם בית קולנוע, "קניון הבאר" במערב העיר וקניון עזריאלי ראשונים ליד מחלף ראשונים בדרום-מזרח העיר. הקניונים כוללים מגוון רב של חנויות, מסעדות, בתי קפה ובעבר בתי קולנוע רב-אולמיים. בנוסף, בקניון הזהב ישנו אזור המוקצה למשחקי וידאו ("ארקייד") ומיני-באולינג, שדרת הצעירים עם חנויות אופנה ייעודיות וכן שדרת נעליים. ב-2008 החלו עבודת שיפוץ קניון הזהב והגדלתו, וביולי 2011 נפתח חלקו החדש של קניון הזהב ובעתיד יפתח בו גם מתחם IMAX שנועד להחליף את בית הקולנוע גלובוס, שנסגר ב-2010 עקב פתיחת הסינמה סיטי. בנוסף לכל אלו קיימים מרכזי קניות נוספים במערב כמו "חונים קונים" מרכז "G1 (הצלחת יחזקאל לשעבר)", שידוע כמתחם קניות פתוח, ומרכזים מסחריים נוספים הפרוסים ברחבי העיר.

ב-17 במרץ 2010 נפתחו במערב ראשון מתחמי G2 ו-G Cinema City הכוללים את סינמה סיטי ראשון לציון, מגה-קומפלקס הכולל 26 אולמות קולנוע, מסעדות וחנויות. מחוץ למתחם מוצגת תערוכת בובות ענק אנימטרוניות של דינוזאורים, ובגג המתחם יש קאנטרי קלאב ומכון כושר.

ב-19 ביולי 2012 נפתח למבקרים פלאנט, מגה-קומפלקס נוסף של קולנוע. בדצמבר 2022 הופסק שיתוף הפעולה עם חברת יס, והשם שונה ל"פלאנט". המקום נבנה ליד הסופרלנד כחלק מפיתוח של אזור האגם בעיר. המתחם החדש כולל 24 אולמות קולנוע, בהם גם אולמות IMAX, ואולמות ארבעה ממדים. בנוסף, קיימים במקום שני אולמות אירועים ומספר מסעדות אשר צופות על אגמון הסופרלנד. תוך בניית המתחם, שופץ אזור האגם והוקמה עליו טיילת דואה. ב-2018 נפתח ליד אגמון הסופרלנד האמפיפארק "לייב פארק" המשמש להופעות מוזיקה ובו כ-20,000 מקומות עמידה.

ב-16 במרץ 2017 נפתח במזרח ראשון במתחם תחנת הרכבת הראשונים קניון עזריאלי ראשונים, מרכז קניות ומגדל משרדים. הקניון כולל כ-20,000 מ"ר של חנויות ומסעדות, ומגדל המשרדים כולל כ-32,000 מ"ר ב-14 קומות. מתחת לקניון יש חניון תת-קרקעי בן חמש קומות ובעל קיבולת של 1,500 מקומות חנייה.

ספורט

עריכה
 
מכבי ראשון לציון בכדורסל חוגגים את הזכייה באליפות ליגת העל בכדורסל 2015/2016.
 
תבליט של יעקב חודורוב, השוער יליד העיר, בכניסה הראשית לאצטדיון הברפלד בראשון לציון.
 
שחקני ראשון דווילס במגרש ההוקי רולר של ראשון לציון.

לראשון לציון קבוצת כדורסל בליגה הלאומית בכדורסל מכבי ראשון לציון, וקבוצת כדורגל בליגה הלאומית, הפועל ראשון לציון.

בכדוריד שולטות הקבוצות המקומיות בענף בישראל זה כמה עשורים. מאז עונת 1984/85 זכו הפועל ראשון לציון ומכבי ראשון לציון בכל האליפויות של ליגת העל בכדוריד למעט בעונות 2001/02 ו-2013/14. שחקניה הידועים של הפועל ראשון לציון הם עידן מימון, השוערים ולדימיר זייקמן ואנדריי קמישב והדוגמן דודי בלסר. שחקניה הידועים של מכבי ראשון לציון הם דוד עמר, יואב נאמן הקפטן וגם המאמן המצליח גלעד מאור. נבחרת הכדוריד של בית הספר "עמית עמל" (מקיף ג') זכתה פעמיים באליפות העולם לבתי ספר תיכוניים.

בשחמט, מועדון השחמט "פלדקליין" ראשון לציון, הנקרא ע"ש אברהם פלדקליין, אחד מאחד-עשר בני המושבה שנהרגו בקרב ליד גן-יבנה בינואר 1948, הוא אחד הטובים בארץ וזכה שלוש פעמים באליפות המדינה. בשורותיו משחקים מבכירי השחקנים, בהם בוריס גלפנד. בתקופה מסוימת, גארי קספרוב שיחק מספר משחקים בשורותיו. המועדון משקיע הרבה בטיפוח הנוער וכל יום שישי מתקיימות במועדון תחרויות ליגה עירונית לנוער, שהפכו למסורת.

בהתעמלות אומנותית, בראשון לציון ישנה נבחרת מקצועית "הפועל ראשון לציון". בנבחרת מתעמלות מכל הגילאים, הייתה מספר שנים אלופת המדינה ויצגה את ישראל פעמים רבות בחוץ לארץ. הספורטאית הבולטת של הנבחרת היא לינוי אשרם, שזכתה במדליית זהב אולימפית במשחקים האולימפיים טוקיו 2020, בנוסף למדליות רבות בתחרויות בינלאומיות.

בנוסף, תושב העיר ארטיום דולגופיאט זכה במדליית זהב אולימפית בהתעמלות מכשירים (תרגיל הקרקע) באולימפיאדת טוקיו (2020).

בענף האופניים ראשון לציון ידועה כעיר ידידותית לרוכבים עם שבילי אופניים המתחילים בפארקים בשכונות המערב לאורך שדרות משה דיין המובילות לחוף הים. בתחומים התחרותיים כמו מרוצי אופני כביש בולטים רוכבים שזכו באליפויות ישראל: צחי בויגן (1999), דניאל הלסטוך (2001), איתי ליפשיץ (2002), מקסים בורלצקי (2006) ונתי הורטיג (2008).

במחול, בראשון ישנם מספר בתי ספר לריקוד כגון: המרכז הישראלי הראשון למעודדות בהנהלת יעל בריינס "C.D.A" "גוף ראשון", "לילך פרידמן", "הסטודיו של דבי", "דנס" ו"קצב הגוף". בראשון לציון ישנן שלוש להקות המייצגות את העיר, מבית הספר למחול "שובל" של ורדה שובל, הלהקות הן "גוונים" "הילולים" ו"ניצנים ראשונים".

בטיסנאות, בראשון ישנו מועדון של קלוב התעופה לישראל, אשר בו מתקיימים חוגים לבנייה והטסת טיסנים, והשתתפות בתחרויות הארציות. למועדון הישגים רבים, ביניהם - המועדון המצטיין (מקום ראשון) במשך 3 שנים, אלוף עולם לנוער, וזכיית נבחרת ישראל (שכללה את חברי המועדון) במקום הראשון באליפות העולם ובאליפות אירופה לנוער.

בהוקי קרח, בראשון קיימות 2 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס היא אלופת ישראל לעונת 2014/2015, עונה שלישית ברציפות.

בהוקי רולר, בראשון קיימות 4 קבוצות בוגרים ומספר קבוצות נוער וילדים. קבוצת ראשון דווילס מובילה את ליגת העל בשנים האחרונות אך ללא אליפות מאז שנת 2008.

בראשון לציון פועלים שני סקייטפארקים. האחד כחלק מפארק נאות שקמה במערב העיר והשני כחלק ממרכז הנוער בצומת הרחובות תש"ח – הרצל.[41]

ב-17 בנובמבר 2011, זכתה ראשון לציון במכרז של המועצה להסדר ההימורים בספורט לבניית היכל ספורט רב-תכליתי הכולל 7,000 מקומות ישיבה ועומד בתקן הבינלאומי לאירוח אירועי ספורט בינלאומיים שונים.

 
תאורה חדשנית בחוף הים, ראשון לציון

ב-17 באפריל 2012, הודיעה עיריית ראשון על הקמת מבנה חדש למועדון גלישת הגלים בחוף ימה, המקום נקרא "מועדון הגלישה העירוני" חוף הגולשים.

בראשון לציון מספר מגרשי ספורט. אצטדיון הברפלד אשר משמש את קבוצת הכדורגל, בית מכבי המשמש את קבוצת הכדורסל העירונית ואת קבוצת מכבי ראשון לציון בכדוריד, ומגרש ההוקי רולר של ראשון לציון, מגרש הוקי רולר מקצועי, הראשון ומבין היחידים בארץ שבנוים לפי התקן של IIHF. אצטדיון האתלטיקה העירוני שמשמש לאימונים של ספורטאים, שחלקם רשומים במועדון האתלטיקה של מכבי ראשון לציון. האצטדיון שואף להשיג דירוג בינלאומי גבוה יותר מאצטדיון האתלטיקה הדר יוסף בת"א ולארח בו חלק מהתחרויות הישראליות בענפי האתלטיקה וכן תחרויות בינלאומיות.

בראשון פועלות מספר בריכות שחייה, בהן הבריכה העירונית בשיכון המזרח, קאנטרי ההסתדרות ברחוב בן-גוריון וקאנטרי "גלי הדר" בדרום העיר.

גנים וטבע

עריכה
 
גן המושבה
 
בריכת נוי בגן בעברית, פארק עירוני בנושא השפה העברית שהוקם במזרח ראשון בשנת 2013

הפארק העירוני הוותיק והמפורסם ביותר בראשון לציון הוא גן המושבה שבמרכז העיר, המשתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, מזרחית לשדרות הרצל, וכולל מספר אתרים היסטוריים. הגן שופץ בשנות ה-90 של המאה ה-20.

במערב החדש מספר רב של פארקים עירוניים גדולים, בהם פארק החולות בדרום המערב החדש, פארק הזיכרון, פארק חסידי אמות עולם ובו אנדרטה לזכר השואה, פארק ערים תאומות וכן גנים במרכזי שכונות כגון נאות אשלים ונאות שקמה. ב-2008 החל ראש העיר דב צור בשיפוץ והקמת פארקים חדשים בעיר הישנה ובמזרח ראשון. גינות רבות שופצו והוקמו פארקים חדשים, הבולטים שבהם הם גן מנהיגי האומה (הידוע גם בשם גן המנהיגים ומוקדש למנהיגי המדינה ולתומכי הקמת מדינת ישראל באו"ם) בשכונת כצנלסון סמוך לשדרות ז'בוטינסקי, גן בעברית בצפון-מזרח העיר ליד צריפין המוקדש לשפה העברית, גן הפיזיקה בשכונת נחלת יהודה וגן המוזיקה ליד דרובין.

בראשון יש גם טבע עירוני. בעבר היו בראשון פרדסים ושטחים פתוחים רבים, בהם שדות שופעי פריחה. עקב הרחבת העיר ובנייה במרכזה רבים מהם נעקרו ונהרסו לטובת בניית שכונות חדשות (כגון מישור הנוף). כיום נותרו שדות טבעיים בדרום העיר, ליד כביש 431 וכן בצפון העיר, סמוך לבית העלמין הישן. מדרום לראשון וליד נס ציונה נמצאת גבעת האירוסים, שמורת טבע קטנה של גבעת כורכר הכוללת פריחה רבה של אירוס הארגמן, כלנית מצויה, רותם, אלקנת הצבעים, חרצית עטורה ועוד. במערב העיר נמצאים חולות ראשון לציון ובהם מגוון ביולוגי רחב של בעלי חיים וצמחים המותאמים לחיים בחולות. כיום מאוים מגוון זה על ידי הבנייה הרבה באזור והפיתוח המואץ בעשורים האחרונים במערב העיר. ממערב לנתיבי איילון דרום נמצאים שני אגמים שהוקמו ב-1992: אגמון הסופרלנד ואגם הנקיק, המהווים מקום מפלט ועצירה למינים רבים של עופות מים, ציפורים נודדות, חרקים ובעלי חיים נוספים, כגון תנים. אגמים אלה הפכו ליעד צפרות חשוב באזור גוש דן ומהווים דוגמה לטבע עירוני בישראל. בין ראשון לציון ופלמחים נמצאת גבעת חומרה ובה פריחה רבה ומגוונת, הכוללת את אירוס הארגמן, כלנית מצויה, חרצית עטורה, צבעוני השרון, שקדייה, חמציץ נטוי, אלקנת הצבעים, סביונים, נורית אסיה, שום תל אביב ועוד.

במהלך שנת 2019, נערך סקר טבע עירוני ראשון-לציון . בסקר מופו ערכי החי והצומח בעיר.

בינואר 2021 הוכנה תוכנית לשימור עצים עתיקים בראשון לציון, במסגרתו תועדו אלף העצים הוותיקים ביותר בעיר.

במרץ 2023 החל סקר יונקים קטנים, בתוך מטווח 24 במערב העיר, ובשטח הסובב לו, כדי להעריך אותו מבחינה חשיבותו האקולוגית. אחרי ארבעה חודשי סקר, נתגלו פרטים רבים של מריוני חולות, גורים וצעירים, מין אנדמי שקיים רק בישראל וכמעט נכחד מכל אזור התפוצה שלו.[42][43]

בתוך העיר גינות פרטיות רבות ושטחי מעזבות בהם פורחים פרחים רבים כגון סביונים, מרור הגינות, חמציץ נטוי, חרצית עטורה, פרג אגסני וגדילן מצוי. צמחי גינון נפוצים בעיר הם היביסקוס, סיגלון חד-עלים ופלומריה ריחנית.

אתרים עיקריים בעיר

עריכה

אתרים היסטוריים

עריכה
 
בית הכנסת הגדול כיום
 
בית הספר חביב - בית הספר העברי הראשון
 
הגימנסיה הריאלית - התיכון הוותיק בראשון
 
בית התבשיל העתיק
 
שער גן המנהיגים ובו דגליהם של 33 מדינות שתמכו בהחלטת החלוקה.
 
פארק נאות אשלים
 
שדרת זוכי פרס נובל
 
מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים ומצטיינים, המבנה החדש
 
שער פריז של קניון הזהב
 
מתחם הקולנוע, המסעדות והבילויים של פלאנט
  • בית הכנסת הגדול, בצומת רחוב רוטשילד (כיום חלק זה של הרחוב נקרא כיכר המייסדים) ורחוב "אחד העם". הוקם 1885–1889 ובמשך שנים היה מרכז דתי וחברתי של המושבה.
  • בית הספר העברי הראשון בארץ, "חביב". נמצא ברחוב "אחד העם", מדרום לבית הכנסת הגדול. פעיל עד היום. חלקו המזרחי נהרס ויבנו בו מבני לימוד מודרניים ואילו חלקו המערבי, החלק ההיסטורי הסמוך לרחוב אחד העם, יעבור שימור ויהפוך למרכז התרבות "בית לעברית ראשון לציון".
  • המדרחוב או בשמו הרשמי מדרחוב רוטשילד, נמצא במרכז העיר הישנה, ובו בית העירייה הישן (בעבר בית הרופאים). לצד העירייה המדרחוב מכיל מסעדות, בתי קפה וחנויות. סמוך לו מדרום נמצאים גן המושבה, באר "מצאנו מים" ומרכז זד"ל (זלמן דוד ליבונטין). בעבר כלל המדרחוב מזרקה גדולה במערבו, עדניות גדולות עם צמחייה ורחבת משחקים הכוללת לוח דמקה/שחמט ענק. ב-2012 שופץ המדרחוב ועוצב מחדש וכיום כולל מרצפות חדשות ולאורכו תעלת מים מלאכותית ומזרקות.
  • באר "מצאנו מים"', הבאר הראשונה בה נמצאו מים שאפשרו את קיום המושבה. הבאר היא חלק מהמוזיאון ובו חיזיון אורקולי ייחודי על חפירת הבאר הראשונה ותולדות המושבה. הבאר ממוקמת בדרום-מזרח המדרחוב ולצידה מגדל המים הישן.
    • מגדל המים הישן, נבנה ב-1898.
  • בית העירייה הישן: בניין עתיק לשימור הנמצא בלב מדרחוב רוטשילד. הוקם ב-1888 כ"בית הרופאים" והפך לאחר מכן לבית העירייה, תפקיד אותו מילא במשך עשרות שנים, עד להקמת בית העירייה החדש בדרום גן המושבה. ב-2017 הוחלט לשמר את הבניין ולהפכו למלון בוטיק.[44] ב-2023 נפתח המלון בשם "רפאל-האוס".[45]
  • בית העם: נמצא ממזרח לגן המושבה, זהו בית העם העברי הראשון בארץ,1897, שם התקיימו פגישות מועצת האיכרים של ראשון, הוקמה בו ספרייה ושם ניגנה האורקסטרה של ראשון - התזמורת העברית הראשונה בארץ-ישראל, 1895. כיום המבנה משמש לפעילויות תרבות ואמנות (הרצאות, הופעות, ערבי זמר).
  • רחוב הכרמל (מדרום לגן המושבה), ובו מגוון בניינים עתיקים, כולל היקב ובית יד לבנים.
  • יקב "יקבי כרמל" (לשעבר "כרמל מזרחי") - היקב העתיק של ראשון לציון, שהוקם במאה ה-19 והיווה את אחד מענפיה המרכזיים של העיר יחד עם פרדסנות ושתילת גפנים. במהלך השנים נבנה מפעל מודרני מאחורי המבנה הישן של היקב, שנהפך למוזיאון וכולל גם מועדון ואולם אירועים. בקרוב יועבר המפעל המודרני של היקב למקום אחר, וכל המתחם הישן יוקדש כולו למוזיאון לתולדות היקב ותהליך ייצור היין. מבנה היקב בולט חיצונית בזכות הצבע האדום העז בו הוא צבוע וניחוח היין התוסס הבוקע ממנו. כיום היקב אינו פעיל ועובר תהליכי שימור. בשטח הסלול שמסביב למבני היקב פועל חניון בתשלום.
  • בית יד לבנים - לשעבר בית הפקידות של הברון רוטשילד והיום זהו מוסד המוקדש להנצחת בני ראשון שנהרגו במלחמות ישראל. נמצא בקצה רחוב הכרמל, בצומת עם רחוב אחד העם וירושלים.

מועצת העיר ומוזיאון ראשון לציון התקינו את שביל הראשונים העובר דרך רבים מאתרים אלו.

אתרים ארכאולוגיים

עריכה

מוסדות תרבות

עריכה

מרכזי בילוי

עריכה

מרכזי ספורט

עריכה

מוסדות חינוך ומחקר

עריכה

גנים ואתרי טבע

עריכה
 
גן המושבה - המדשאה הגדולה ושדרת הדקלים
 
פארק נאות אשלים
  • גן המושבה, נקרא גם גן העיר או גן הנדיב – הפארק ההיסטורי של ראשון לציון, משתרע בין המדרחוב בצפון לרחוב הכרמל בדרום, ובין שדרות הרצל במערב למדרחוב זד"ל במזרח. הגן מפורסם בזכות שדרת הדקלים שלו, שננטעה ב-1890 לכבוד הברון רוטשילד.
  • אגמון הסופרלנד – אגם מלאכותי, הנמצא בסמוך לסופרלנד, שנוצר עקב גשמים חזקים וחפירות באזור בשנת 1992. האגם מהווה מקום מפלט לציפורים וחרקים רבים ובחורף יש בו פריחה רבה. הגדה המערבית של האגם פתוחה למבקרים אך כניסה למי האגם אסורה.
  • אגם הנקיק – פארק טבעי בהקמה סביב אגם צר וארוך דמוי נקיק שמפריד בין אגם הסופרלנד לשפד"ן. סביב האגם נטועה חורשת עצי אקליפטוס וישנם מספר שבילי הליכה ושבילי אופניים.
  • פארק הזיכרון – פארק במערב ראשון לציון, שטח הגן כ-85 דונם. בגן ממוקמת אנדרטת השואה שתוכננה על ידי דוד כ"ץ. שדרות חסידי אומות העולם שתוכננו על ידי אדריכל הנוף משה בירקנטל ופסל הנצחה לפרטיזנים לזיכרון ל-50 שנה לניצחון על הנאצים על ידי הפסלים ורדה גבעולי ואילן גלבר. גן הזיכרון מחבר בין המרכיבים השונים ונותן לתושבי העיר גן עירוני הכולל אגם ומתקני משחק ברמה גבוהה. הגן קיבל פרס מגשים ישראל יפה במעמד נשיא מדינת ישראל.
  • פארק נאות אשלים – גן פנימי בשכונת נאות אשלים בצורת מלבן צר שבמרכזו עובר נחל מלאכותי מעוצב, וסביבו דשא וגינון ירוק.

אתרים ממלכתיים

עריכה

רחובות מרכזיים

עריכה
 
שדרות הרצל צפונית לתחנה המרכזית הישנה, מבט דרומה
 
מסוף הרצל, לשעבר התחנה המרכזית הישנה של ראשון לציון, בלב שדרות הרצל אחרי שיפוץ נרחב במאה ה-21
 
רחוב רוטשילד, מבט משדרות ז'בוטינסקי מזרחה
 
שדרות ז'בוטינסקי, מבט דרומה
 
הקטע המרכזי של שדרות ירושלים, בין רחוב שיבת ציון לרחוב השומר (מבט מזרחה)
 
שדרות יגאל אלון
  • כיכר המייסדים: קטע הנמצא בין בית הכנסת הגדול (מפגש הרחובות אחד-העם ויהודה לייב פינסקר) ובין תחילת רחוב רוטשילד (צומת רחובות נורדאו רוטשילד ודרור). זוהי הגבעה שסביבה הוקמה ראשון לציון בשנת 1882 ומכילה את רוב אתריה ההיסטוריים.
  • רחוב אחד העם: משתרע מדרום לצפון, מתחיל בצומת ירושלים-הכרמל ומסתיים בצומת יהודה הלוי. זהו אחד הרחובות העתיקים בראשון ובקטע שבין שדרות ירושלים לכיכר המייסדים מרוכזים הרבה ממבניה ההיסטוריים: בית הכנסת הגדול, בית הספר חביב, מלון לונדון העתיק, המוזיאון לתולדות ראשון לציון, הפוסטה, בית הפקידות ועוד.
  • רחוב רוטשילד: רחוב המשתרע ממזרח למערב, המשכו של "כיכר המייסדים". הרחוב מתחיל במפגש הרחובות נורדאו ודרור ומסתיים בצומת רחובות בן-גוריון ושדרות ההסתדרות. החלק שבין רחוב מוהליבר ורחוב הרצל הוא מדרחוב. ברחוב זה נמצאים מספר מבנים היסטוריים של המושבה, מועצת הפועלים ואולם הפועל, קניון רוטשילד ומגוון רב של בתי עסק, חנויות, מסעדות ובתי קפה.
  • שדרות הרצל: אחד הרחובות הארוכים בראשון, החותך אותה מצפונה לדרומה ומחבר בין כביש בית דגן בצפון ("דרך המכבים") לרחוב ויצמן בנס ציונה שבדרום. ברחוב זה יש מגוון רב של בתי עסק, חנויות ושירותים לציבור. הוא מהווה גבול המפריד בין שכונותיה של ראשון הוותיקה. הרחוב מהווה עורק תחבורה ראשי ובמשך עשרות שנים שכנה במרכזו התחנה המרכזית הישנה ועד היום קיימת בו תחנת אוטובוסים מרכזית הקרויה גם "התחנה המרכזית הישנה" של ראשון לציון.[דרושה הבהרה] רחוב הרצל הוא הגבול המערבי של היקב העתיק, גן המושבה והמדרחוב. ב-2013 נחנכה בחלקו הצפוני "טיילת המכבים" הכוללת קיר אקוסטי מעוצב, תאורה, דשא, גינון ומתקני נופש וספורט.
  • רחוב ז'בוטינסקי: מתפצל מרחוב הרצל בכיכר התותח ("אנדרטת התותח") ומחבר בין ראשון לכביש גהה (4) ושדרות משה דיין המובילות למערב ראשון. ברחוב זה יש מגוון בתי עסק, חנויות ועסקים. כמו כן, בו נמצאת תחנת המשטרה המרכזית של ראשון לציון, תחנת מד"א, והיכל התרבות ע"ש מאיר ניצן.
  • שדרות משה דיין/שדרות רחבעם זאבי: אחד מרחובותיה הארוכים של ראשון, שיוצא מסוף רחוב ז'בוטינסקי ומגיע עד חוף הים. מרחוב זה אפשר להגיע לרוב השכונות במערב ראשון וכן לרדת לאיילון דרום (כביש מס' 20) וכביש 4. ממזרח לכביש 20 קרוי הקטע "שדרות רחבעם זאבי" וקטע זה מגיע עד לחוף הים התיכון.
  • שדרות ההסתדרות/שדרות יצחק רבין: מחברות בין רחוב רוטשילד לתחנה המרכזית החדשה ולמערב ראשון לציון.
  • רחוב הכרמל: רחוב היקב, משתרע לדרום גן המושבה ובו נמצא בניין העירייה החדש ובתים עתיקים, בהם היקב, בית התבשיל ובית בלקינד-לוין. במערב הוא מסתיים בצומת טי עם רחוב הרצל, במזרח הוא ממשיך לרחוב ירושלים.
  • רחוב מוהליבר: רחוב ובו בתים עתיקים, בהם אורוות הברון ובית הפקידות הראשון. משתרע ממזרח למדרחוב.
  • רחוב/שדרות ירושלים: רחוב המחבר בין מרכז העיר העתיקה לשיכוני המזרח. מתחיל בצומת רחובות הכרמל ואחד העם ומסתיים במחנה צריפין במזרח.
  • רחוב יגאל אלון: מתחיל בשדרות נים ומסתיים בצומת עם רחוב ירושלים. ממזרחה לו משתרעים שיכוני המזרח וממערב נמצאות שכונות מישור הנוף ונווה הדרים.
  • רחוב צבי פרנק: משתרע ממזרח למערב ומחבר בין רחוב גבעתי (מפינת בית העלמין הישן) לרחוב הרצל.
  • רחובות גבעתי/השומר/הפלמ"ח: שלישיית רחובות הממשיכים אחד את השני ומשתרעים מצפון לדרום בין השיכונים הישנים (שכונת הרמב"ם ושכונת השומר) למישור הנוף. רחוב גבעתי מתחיל בבית הקברות הישן ומסתיים בצומת ירושלים-השומר. השומר מתחיל שם ומסתיים בצומת הפלמ"ח-שיבת ציון. הפלמ"ח מתחיל שם ומסתיים בשדרות נים.
  • שדרות נים: רחוב זה מחבר בין כביש 412 (מחלף ראשונים) למחלף נס ציונה וכביש 4313 (באר יעקב). סמוך לרחוב זה, בקצהו המערבי (כביש 412), ממוקמים תחנת הרכבת "הראשונים" וקניון ראשונים, תחנת הרכבת לא פעילה בשנתיים האחרונות עקב עבודות החשמול. רחוב זה הוא למעשה גבולה הדרומי של העיר.
  • שדרות תש"ח: מחברות את רחוב הרצל (כביש 412) עם רחוב רמז ועם כביש 42 במחלף עין הקורא, שם אפשר לעלות בנוסף על כביש 4311 (המוביל לפלמחים), כביש 4 וכביש 431. השדרות נמתחות ממזרח למערב, ועוברות בשטחים פתוחים, שדות ושטח חקלאי, ולכן מהוות מסלול פופולרי לצעדות. בחלק הצפון-מזרחי של השדרות הוקם מרכז קהילתי לצעירים ובו מתנ"ס וסקייטפארק. ממערב לו נמצא אולם הספורט "גמי" וקמפוס בן-גוריון/דורות שבעבר שימש את קריית החינוך השש-שנתית הגימנסיה הריאלית וכיום משמש את חטיבת הביניים "ידלין".
  • רחוב לישנסקי: הרחוב הראשי באזור התעשייה החדש במערב העיר, ובו ניתן למצוא מרכזי קניות בילוי וקניונים רבים.
  • רחוב נורדאו: מחבר בין רחוב הפלמ"ח לרחוב כיכר המייסדים. ברחוב ישנו בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני") ומספר בתי כנסת.
  • רחוב שיבת ציון: רחוב קטן שבו שכנה שכונת התימנים ושיכון לעולים חדשים. כיום רוב הבתים ברחוב הם בניינים משותפים מודרניים, ברחוב ישנו גן ציבורי, מתנ"ס ו-2 בתי כנסת.
  • רחוב הגדוד העברי: משתרע מדרום לצפון ומחבר בין רחוב ירושלים לאזור התעשייה הישן.
  • רחוב בן-גוריון: גבולה המערבי של ראשון הישנה, מערבה לו נמצא כביש 4 (מופרד בסוללת עפר) ועוד יותר מערבה - השכונות החדשות של מערב ראשון. רחוב בן-גוריון כולל את בית ספר תיכון, מרכז פיס קהילתי, 2 חטיבות ביניים, קאנטרי קלאב, מרכז מסחרי ואתר חפירות ארכאולוגי (בצומת רוטשילד).
  • שדרות לוי אשכול: מחבר בין שדרות ההסתדרות לשדרות משה דיין.
  • רחוב ישראל גלילי: בו נמצא בית המשפט השלום ומשרדי ביטוח לאומי.
  • רחוב רמז: אחד מהרחובות המתחברים לרחוב רוטשילד. מחבר את דרום העיר עם הכניסה מכביש 4. זהו הרחוב המרכזי בשכונה שקיבלה גם כן את הכינוי 'שכונת רמז', המהווה את לב המערב הוותיק של העיר.
  • רחוב משה בקר: רחוב הממוקם באזור התעשייה הישן של העיר. מהווה אזור ריכוז מקומות בילוי צפוף. במקום מספר רב של בתי-קפה, מסעדות מגוונות, ברים ומועדונים. בסביבת אזור הבילויים מצוי מגוון של מפעלי תעשייה קטנה ורשתות קניות גדולות.
  • רחוב יעקב פריימן: משתרע מדרך חיים הרצוג במזרח ועד לדרך המכבים במערב. מהווה ציר כניסה ויציאה מהיר ונוח לתושבי מזרח העיר ומקל על הצפיפות במרכזה. הוא הגבול הצפוני של שכונת מרום ראשון, בית הקברות הישן ושכונת נעורים. באזור שכונת נעורים מצפון לכביש מצוי מרכז קליטה.

תחבורה

עריכה
 
רכבות בתחנת ראשון לציון – הראשונים
 
נתיבי אופניים לאורך כביש 441

כביש 4 חוצה את ראשון לציון לראשון הישנה (מזרח ומרכז) ולראשון החדשה (מערב ראשון). בקטע בו הוא חוצה את ראשון נקרא הכביש "דרך צה"ל". מדרום העיר נפתח כביש 431, שהוא כביש מהיר המחבר את ראשון עם מחלף פלמחים וכן עם כביש 40, כביש 6, כביש 1 ומודיעין. מספר מחלפים מהווים כניסות חשובות לראשון: מחלף ראשון לציון, מחלף גן רווה ומחלף ראשון דרום בכביש 4, מחלפים מחלף משה דיין ומחלף רבין בכביש 20 ומחלפים מחלף עין הקורא, מחלף קריית ראשון, מחלף ראשון דרום ומחלף ראשונים (לשעבר צומת גן הוורדים) ומחלף נס ציונה בכביש 431.

כביש חשוב נוסף החוצה את ראשון הוא כביש 412. בקטע שבין צומת בית דגן לרחוב פיק"א הוא נקרא "דרך המכבים" ובקטע שבין פיק"א לצומת ראשונים (גן הוורדים) הוא נקרא "שדרות הרצל" או "רחוב הרצל". קטע זה הוא עורק מרכזי בראשון הישנה ובו נמצאים בתי עסק רבים וכן התחנה המרכזית הישנה. וכך גם כביש 441 המקשר בין חוף הים למרכז העיר וידוע כ"דרך משה דיין" במערב העיר, וכ"רחוב ז'בוטינסקי" במזרח העיר.

בראשון לציון תחבורה ציבורית הכוללת אוטובוסים, רכבת. בעיר שתי תחנות רכבת: תחנת הרכבת ראשון לציון – הראשונים בדרום העיר, ליד צומת ראשונים (גן הוורדים), שנפתחה בשנת 2003, ותחנת הרכבת ראשון לציון – משה דיין במערב העיר, שנפתחה בשנת 2011.

התחנה המרכזית החדשה (המשולבת בקניון שער ראשון), הנמצאת ליד מחלף גן רווה החליפה ב-1998 את התחנה המרכזית הישנה, שמוקמה במרכז העיר ברחוב עין הקורא. מסופים עירוניים חשובים הנם מסוף קניון הזהב, מסוף אזור התעשייה הישן, מסוף הנמצא במתחם האלף ומסוף רכבת הראשונים. כמו כן קיים מסוף אבי האסירים, משם יוצאים קווי האוטובוס של חברת "דן". את השירות העירוני ואת רוב השירות הבינעירוני מפעילה "אגד", אך ישנם גם קווים של "דן","מטרופולין", וקווים.

בעיר קיימות עבודות על הקו הירוק של גוש דן, וכן אמורים לעבור בעיר קו המטרו M1. בנוסף לקו החום אשר אמור לחצות את העיר ממזרח למערב.

  •  
    כביש 431 העוקף את ראשון לציון מדרום
  •  
    התחנה המרכזית הישנה (לפני שנהרסה)
  •  
    התחנה המרכזית החדשה
  •  
    כביש 441 במערב העיר

שכונות

עריכה

מזרח ראשון

  • קדמת ראשון (כוללת את נעורים) (זהו שמה הרשמי של השכונה המוכרת גם כ"גני אסתר")
  • גני ראשון
  • רביבים
  • מישור הנוף (כוללת את קריית שמחה וחלום ראשון)
  • נווה הדרים
  • שיכוני המזרח (כוללים את שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה)
  • מרום ראשון (צוריאל)
  • צמרות
  • נוריות (בהקמה)
  • הרקפות (בהקמה)
  • נרקיסים (בהקמה)
  • חצבים (בהקמה)

מרכז ראשון ומערב ישן

  • אברמוביץ'
  • השומר (כוללת את שכונת שיבת ציון[47])
  • כצנלסון (כוללת את "בנות חיל" ומשולש ז'בוטינסקי)
  • הראשונים (כולל את גן נחום)
  • רמב"ם
  • רמז (כולל את שיכון מפ"ם)
  • נחלת יהודה - הוקמה כמושב בשנת 1913 על שם יהודה לייב פינסקר. סופחה בשנת 1988 כשכונה לעיר.
  • מב"ת צפון (מסחר בילוי ותעשייה, ידוע גם כאזור התעשייה הישן)
  • נחלת מערב החדשה
  • האירוס

מערב ראשון

  • שער הים
  • נווה ים
  • נווה חוף (ידוע גם כ"פואבלו אספניול" ובעבר כ"גני יהודית")
  • קריית גנים
  • קריית כרמים
  • נאות אשלים
  • נאות שקמה
  • נווה דקלים
  • קריית הלאום (ראשון לציון)
  • קריית ראשון
  • קריית חתני פרס נובל
  • רמת אליהו
  • מב"ת מערב (ידוע גם כאזור התעשייה החדש)
  • מרכז עסקים שורק
  • מתחם האלף

נתוני האוכלוסייה מעודכנים לשנת 2018.[48]

ראשונים

עריכה
 
בית הספר הממלכתי-דתי "סיני" ברחוב נורדאו

שכונת (ה)ראשונים, הכוללת את גן נחום, היא אחת השכונות הוותיקות בראשון. היא משתרעת מרחוב הכרמל בצפון עד לשדרות נים בדרום, ומרחוב נורדאו והפלמ"ח במזרח עד לשדרות הרצל במערב. הכניסות העיקריות לשכונה הן מרחוב אבי האסירים, רחוב נורדאו ורחוב סוקולוב. בחלק הדרומי של השכונה הבנייה היא נמוכה וכוללת בעיקר בתים פרטיים. בחלקה הצפוני הבנייה גבוהה וכוללת בתים משותפים. בשכונה מספר גינות קטנות. בשכונה מספר גני ילדים, שני בתי ספר יסודיים: בית ספר ממלכתי ("הדרים"), בית ספר ממלכתי-דתי ("סיני"), חטיבת ביניים ("זלמן ארן"), תיכון מקיף ("גימנסיה גן-נחום") והקונסרבטוריון העירוני. בשכונה יש מספר בתי כנסת, ובהם בית הכנסת המרכזי של הזרם הדתי-לאומי ולידו סניף של בני עקיבא. עקב הקרבה לבתי כנסת ובית ספר ממלכתי-דתי בשכונה יש אוכלוסייה דתית גדולה יחסית ואחד הרחובות אף סגור לתנועה בשבת. בחלק הדרום-מערבי של השכונה, סמוך לקריית החינוך גן נחום, נמצא היכל הספורט גן נחום (אולם ספורט ומגרש כדורסל) ולצידו מסוף אבי האסירים (מסוף תחבורה ציבורית). ליד מסוף זה ישנם מספר מבני ציבור, בהם מרכז רון ורדי לטיפוח ילדים מחוננים ומרכז חינוך מדעי. צמוד לשכונה, מצפון לה, נמצא היקב העתיק של ראשון, שהיה פעיל עד העשור השני של המאה ה-21. שכונת ראשונים היא השכונה הדרומית ביותר בראשון הוותיקה, ומדרום לה נמצאים תחנת רכבת הראשונים וקניון ראשונים. בשכונה גרים כ-14,000 תושבים.

אברמוביץ'

עריכה
 
רחוב ראשי בשכונת אברמוביץ' המאופיינת בבנייה רוויה וצפופה של בתים משותפים

שכונת אברמוביץ' היא אחת השכונות הוותיקות בעיר, היא משתרעת בין רחוב הרצל במזרח לרחוב ז'בוטינסקי במערב, וגובלת בצפונה בנחלת יהודה. בשכונה ממוקמים מבני ציבור, לרבות היכל התרבות, תחנת המשטרה, תחנת מגן דוד אדום (בה שוכן המוקד הטלפוני של מרחב איילון) ומועדון השחמט. למרות סממנים אורבניים רבים, כמו מגדלי סנטרל המשקיפים על העיר, מרכז רוטשילד ומוסדות פיננסיים, היא שומרת על צביון, שקט, בנייה נמוכה וצמחייה רבה. מרבית צעירי השכונה לומדים בבתי ספר שדורגו גבוה במבחני המיצב התשע"ג. בשכונה גרים כ-16,000 תושבים.

רמב"ם

עריכה
 
רחוב רמב"ם בלב השכונה

רמב"ם היא שכונה במזרח-מרכז ראשון לציון, מהשכונות הוותיקות בעיר והמאוכלסת ביותר בהן. השכונה משתרעת בין רחוב הרצל במערב לרחוב גבעתי במזרח, ובין רחוב פיקא בצפון לרחוב ירושלים בדרום. בחלקה הדרומי-מערבי נמצא המתחם ההיסטורי של ראשית המושבה. מתחמים היסטוריים נוספים הם מתחם המגורים הראשון של עולי תימן ברחוב נחמה ושכונת האורפלים. בפינת הרחובות גבעתי-ירושלים ישבו גרעיני עליה לקיבוצים שדה נחום (1929–1936), רביבים (1938–1948) ונצר סירני (1948). בשכונה נמצאים בתי הספר "רוזן", "תרבות", "חביב", "מעלה שמעוני" (ממ"ד), בית ספר חרדי לבנות "בית יעקב" ובית ספר חרדי לבנים "חפץ חיים". מוסדות נוספים בשכונה הם המועצה הדתית המקומית, בניין יד שרה, "ספריית רוזן" ואולם ספורט ששוכנים בצמוד לבית הספר "רוזן". בשנים האחרונות השכונה פותחה לאחר שנים של הזנחה, הפיתוח כלל בין היתר שיפוץ בניינים ובניית חדשים ושיפוץ גינות ישנות. כיום, השכונה נחשבת למפותחת ומתקדמת, בצמוד למרכזי קניות רבים וגנים שונים. בשכונה גרים כ-32,000 תושבים.

רמז

עריכה
  ערך מורחב – שכונת רמז
 
רחוב רמז המחבר בין רחוב רוטשילד לדרום העיר ומהווה ציר מרכזי בשכונה

השכונה מכונה "המערב הישן" של ראשון לציון, משום שעד שנות ה-80 של המאה ה-20, עת נבנו שכונות במערב העיר, הייתה השכונה הקרובה ביותר לחוף הים.

ראשיתה הייתה ב-1933, בבית בודד בקצה המושבה ראשון לציון, ברחוב רמז פינת הגליל כיום. הבית נבנה על ידי אברהם ודבורה אברמוב שעלו מבולגריה שנתיים קודם לכן. בזמן המרד הערבי הגדול בשנים 1936–1939 שימש הבית את ה"גפירים" - משטרת היישובים העבריים - כעמדה קדמית להגנה על המושבה.

גבולותיה של השכונה הם בין שדרות הרצל ורחוב ז'בוטינסקי במזרח, שדרות תש"ח בדרום, רחוב רוטשילד בצפון ורחוב שפרינצק במערב. חלקה הדרומי-מערבי של השכונה הוקם בשנת 1937 וכונה "שכונת הבולגרים". דרומית לחלק זה הוקמה בשנות ה-90 של המאה ה-20 נווה הלל. חלקה המזרחי של השכונה מאופיין בבנייה רוויה של בתים משותפים. חלקה המערבי כולל גם בנייה נמוכה ובתים פרטיים, בעיקר בשיכון מפ"ם. השכונה כוללת בתוכה גם את שיכון מפ"ם.

בשכונה ישנה ספרייה ציבורית ע"ש יצחק שדה, ונמצאים בה מספר מוסדות חינוך: תיכון מקיף א' הגימנסיה הריאלית, השוכנת ברחוב האחים סמילצ'נסקי, ובתי הספר היסודיים "ידלין", "אשכולות", "ניצנים", "עין הקורא" ובית הספר הממלכתי-דתי "הראל". ברחוב ויניק שוכן בית האבות לעולי בולגריה. בעבר נקראה השכונה "גבעת לוינסון" ובה מתרחשת עלילת הספר "ימי הפופ" מאת עמיחי שלו.

בשכונת רמז גרים כ-25,000 תושבים, בכ-9500 בתי אב.

השומר

עריכה
 
שדרות ירושלים הן הגבול הצפוני של שכונת השומר

שכונת השומר משתרעת בצורת משולש מרחוב ירושלים בצפון לרחובות השומר והפלמ"ח במזרח ורחוב נורדאו במערב. בשכונה בית ספר יסודי ממלכתי אחד: עדיני (אחרי ש"אורנים" נסגר), בית ספר "בלקינד" לחינוך מיוחד, מספר גני ילדים, מתנ"ס ומספר בתי כנסת. השכונה כוללת בתוכה את השכונות ההיסטוריות "נווה ציון"[49] ו"שיבת ציון"[50], בהן התיישבו העולים מתימן החל ב-1912. רבים מהמבנים ב"שיבת ציון" הם מבנים צנועים ומלבניים שנבנו על ידי קק"ל, בתכנונו של האדריכל ריכארד קאופמן. בין המבנים ההיסטוריים ב"שיבת ציון": בית אברהם טביב; מבנה המרפאה וטיפת חלב שהוקם ב-1924, ושב-1939 עבר אליו גן הילדים (כיום מועדון גמלאים); בית הכנסת "שיבת ציון" שהוקם בכספי תרומות ב-1924, ובשל כך סגנונו האדריכלי שונה מיתר בתי השכונה; מגדל המים שהוקם בשנות ה-30 בסמוך לבית הכנסת.

בחלקה הצפוני של השכונה שני אתרי מורשת: האחד הוא "מגדלי בריכות המים" בסמטת בנימין, שם פעלו לפני קום המדינה תחנה של משטרת היישובים העבריים והמשמר הנע, תחנת איתות של "ההגנה" ואתר אימונים של חברי הארגון; השני הוא "בית שלומית וזרובבל חביב" ברחוב לבונטין, בו פועלת המדרשה לחקר חיבת ציון. לאורך רחוב לבונטין נמצאים גם מספר מבנים בסגנון בינלאומי. בין רחוב בלקינד ורחוב ביל"ו נמצא "גן הפרדס", בו שחזור של פרדס מראשית המאה ה-20 שהיה במקום. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.

רביבים

עריכה
 
מגדל המים בשכונת רביבים

נמצאת בצפון ראשון לציון. היא משתרעת ממחנה צריפין במזרח עד לרחוב גבעתי במערב, ומרחוב ירושלים בדרום עד לרחובות כתריאל רפופורט ויוסף בורג בצפון. בחלקה המערבי של השכונה נמצא שיכון סלע, בו מתבצעת תוכנית פינוי בינוי ונכון ל-2017 נבנו בו 5 מגדלי מגורים וגלריה בפרויקט הנקרא "קריית האמנים". החלק שמזרחית לרחוב חנה ומיכאל לוין הוא "נווה זאב". השכונה נקראת על שם גרעין העלייה לקיבוץ רביבים. סימן ההיכר של השכונה הוא מגדל המים "שרירא", שבנוי בצורת שעון חול ומעוטר בצבעים. בשכונה תיכון מקיף ז' "רביבים" (כולל את חטיבת הבניים "מיכה רייסר"), בית ספר יסודי "אופקים" ומרכז "אשכול פיס". בשנות ה-60 הוקמה בחלקה הדרומי של השכונה קריה חרדית של חסידות קאליב.[51] בית הכנסת שבקריה נחנך ב-1966, וכלל גם מקוה, ישיבה ופנימיה.[52] מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 פועלת במקום ישיבה של חב"ד. בפינה הדרום-מערבית של השכונה "חורשת רביבים", בה אנדרטה לגרעיני התיישבות שיצאו מראשון לציון, ו"גן גבעתי", שמנציח את חמשת גדודי חטיבת גבעתי (תש"ח).

ב-2013 הוקם פארק גדול ממזרח לדרך חיים הרצוג המחברת את השכונה עם כביש 44, על שטח שפינה צה"ל ממחנה צריפין. הפארק נקרא "גן בעברית" וכולל מדשאות, מתקני שעשועים לילדים, בריכה אקולוגית ועוד, ומבוסס על השפה העברית.

שיכוני המזרח

עריכה
 
שדרות יעקב, ביחד עם שדרות יגאל אלון, מהוות את ציר התנועה העיקרי בשיכוני המזרח

שיכוני המזרח מורכבת ממספר שכונות: שיכון המזרח, שיכון גורדון, כפר אריה, שכונת צמרות וכלניות. שכונות צמרות וכלניות הן שכונות קטנות יחסית, והן נחשבות כפרבר שכונתי. היא נמצאת במזרח ראשון.

שיכון המזרח היא שכונה במזרח ראשון לציון בת 16,000 תושבים, והיא אחת מהשכונות הגדולות בראשון לציון.

במקור שכן במקום כפר ערבי בשם "אבו ריזק"[53] שהיה קן לכנופיות פורעים שהטרידו את העיר במיוחד במאורעות 1936 ואילך. לאחר קום המדינה נקרא המקום ע"ש חלל מבני העיר שנהרג על ידי מרצחים בני הכפר. במשך שנים היה השיכון "אקס טריטוריאלי" לעיר והיה מופרד ממנה פיזית על ידי פרדסים ושדות.

השכונה גובלת מצפון במחנה צריפין ורחוב ירושלים, ממזרח בבאר יעקב ומחנה צריפין, בדרום בשיכון גורדון ובמערב בשכונות נווה הדרים ומישור הנוף (רחוב יגאל אלון). עם הקמת המדינה שוכנו בשכונה בעיקר עולים ממדינות ערב במעברות, ולאחר מכן הועברו לשיכונים. מרבית הבתים בשכונה הם צמודי קרקע, בשכונה כיום הוקם מתנ"ס מודרני וקניון "מגדלי העיר" ופועלים בו שני בתי ספר יסודיים: "דוד רמז" ובית הספר הדתי "ישורון".

נווה הדרים

עריכה

השכונה השוכנת במזרח העיר הוקמה בשנת 1990 ובעבר כונתה שכונת ברנשטיין. במערב השכונה נתחמת על ידי רחוב השומר, במזרח על ידי רחוב יגאל אלון, בצפון על ידי רחוב ירושלים ובדרום על ידי רחוב ראם. שמות הרחובות הם על שם בעלי הכנף. בשכונה 5,401 תושבים נכון ליוני 2012.[54] בשכונה פועל 'מרכז ספורט נווה הדרים' ומתנ"ס שכונתי בשם 'נווה הדרים יגאל אלון'.

מישור הנוף

עריכה

מישור הנוף היא אחת השכונות החדשות במזרח ראשון. היא משתרעת מרחוב הפלמ"ח במערב לרחוב יגאל אלון במזרח, ומשדרות נים בדרום לרחוב גרינשפן בצפון. השכונה נבנתה על גבי פרדסים ושדות בשנות ה-90 של המאה ה-20. בדרום השכונה בתים צמודי קרקע ובצפונה רבי קומות. הגבול הדרום-מזרחי של השכונה הוא מסלול צעדות פופולרי. בשכונה גרים כ-5,000 תושבים.

רמת אליהו (נווה אליהו)

עריכה
 
אנדרטה לנופלים במערכות ישראל בשכונת רמת אליהו
 
מראה בפרויקט "פואבלו אספניול" בנווה חוף
 
רבי קומות בשער הים, סמוך לחוף הים
 
נאות שקמה

השכונה הוותיקה ביותר במערב העיר. ממוקמת בסמוך לכביש 4 (גשר ראשון). נוסדה בסוף 1936 על ידי חברת "עזרה וביצרון" כדי לשכן במקום משפחות של פליטים יהודים משכונות גבול תל אביב-יפו שנמלטו מבתיהם בתחילת מאורעות 1936. השכונה נקראה על שם החברה המייסדת והתושבים חיו חיים קשים בתוך החולות, מנותקים. ב-8 בדצמבר 1966 שונה שם השכונה ל"רמת אליהו" על שם המרגל אלי כהן.[55] שכונה זו קלטה עולים רבים יוצאי עדות המזרח ויוצאי רומניה בעיקר. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל גל עליית עולי אתיופיה ורבים מהם הצטרפו לשכונה. ב-1995 אוחדה השכונה עם שכונת נווה ים הסמוכה ושמה שונה ל"נווה אליהו" אך לאחר התנגדות ועד שכונת נווה ים הוחלט בעירייה לבטל את האיחוד. רמת אליהו מונה כ-12,000 תושבים. בשכונה פועל קיום מתנ"ס מודרני ובריכה מקורה. בנוסף פועלים בה הסדנא לאמנות רמת-אליהו, בית הספר ויתקין, ישיבת ההסדר ראשון לציון ותחנת מכבי האש העירונית. בשכונה פועל גם שבט "יעד" מתנועת הצופים, סניף "רמת אליהו" של הנוער העובד והלומד, "בית היוצרים" של תנועת תרבות ובנוסף פועל גם סניף של בני עקיבא. בעבר פעל בשכונה "קולנוע הדר".

בנובמבר 2014 נחתם הסכם גג בין עיריית ראשון לציון למשרד האוצר, משרד השיכון והבינוי ומינהל מקרקעי ישראל הכולל פרויקט התחדשות עירונית בשכונה. הפרויקט מבוסס על תוכנית בינוי-פינוי-בינוי ראשונה מסוגה במסגרתה בשלב ראשון ייבנו דירות חדשות בשכונות אחרות בעיר אליהן יעברו חלק מתושבי השכונה, לאחר מכן בשלב שני ייהרסו בתיהם של אלה שעברו ובמקומם ייבנו דירות חדשות אליהן יועברו שאר תושבי השכונה ובשלב השלישי והאחרון ייהרסו אחרוני הבתים בשכונה ובמקומם ייבנו דירות חדשות נוספות. בנוסף במסגרת הפרויקט יתבצע חיזוק ועיבוי של שאר הבניינים בשכונה במתכונת תמ"א 38/2.[56]

נווה ים

עריכה

נווה ים היא שכונה במערב ראשון לציון. השכונה הוקמה בשנות ה-90 המוקדמות. כיום השכונה מונה יותר מ-11 אלף תושבים.

במשך השנים נעשו כמה ניסיונות של העירייה לאחד את השכונה עם שכונת רמת אליהו (לימים נווה אליהו) אך התנגדות של ועד השכונה הכשילה את יוזמה זו. בשכונה פועלים כיום שלוחה של האוניברסיטה הפתוחה, תיכון "מקיף י", בית הספר היסודי איתמר בן אבי וחטיבת הביניים אבני החושן. כמו כן נמצא בשכונה בית אבות אחוזת ראשונים מרכז מסחרי "ראשונים", בית הספר היסודי ויתקין, תנועת נוער בני עקיבא ובית הכנסת המרכזי בשכונה "מעיין חיים".

נווה חוף

עריכה

אחת מהשכונות המערביות ביותר בראשון לציון. גבולותיה: במערב - שכונת שער הים. בדרום - שדרות רחבעם זאבי (בעבר שדרות משה דיין מערב), בצפון - הגבול המוניציפלי עם בת-ים ובמזרח - מב"ת מערב (אזור התעשייה החדש).

נקראה בעבר בשמות "נווה יהודית" (בשנות השבעים והשמונים), "פואבלו אספניול" (ע"ש פרויקט הבינוי המרכזי בה שנבנה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 שעיצובו כשל בנייה ספרדית כביכול).

תחילת השכונה (כ"גני יהודית") בבניית בנייני שיכון של עמידר בצידו הצפוני של רחובה הראשי (כיום רחוב זלמן שזר) באמצע שנות ה-70 של המאה ה-20, פרויקט בינוי עצום בשם "פואבלו אספניול" שכלל בתים רבי קומות, בתים פרטיים וגם את מבנהו המקורי של בית הספר היסודי "חופית", "נווה חוף" באמצע שנות השמונים מהווה גם היום את רוב בנייני השכונה ונתן לשכונה את שמה הלא רשמי. כחלק ממסע הפרסום הקבלן נתן חסות לסרט "נשיקה במצ"ח", ולכן הסצנה הראשונה מתרחשת בחנייה של רחוב חיים לנדאו 1.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 ממזרח לרחוב כורש נבנו בתים פרטיים רבים שלקראת תחילת שנות התשעים התרחבו עד לסוללת העפר שמשקיפה על מב"ת מערב ובו-בזמן 2 פרויקטים של מדורגים המכונים "מדורגי הים התיכון ומדורגי אל-גל נבנו במערב השכונה.

בעשור הראשון למאה ה-21 מולאו "חורים" בשכונה בעזרת בניינים רבי קומות חדשים בחלקה הצפוני-מערבי של השכונה וכמו כן מעבר לרחוב "חיל השריון" לכיוון חוף הים ממש.

בשכונה בתי הספר היסודיים: "חופית" ו"נווה חוף" ומתנ"ס נווה חוף.

שמותיהם של רחובות השכונה מאופיינים בשמות חילות צה"ל (במערב) ובשמות הלקוחים ממגילת אסתר (בבתים הפרטיים שבמערב). שלושה יוצאי הדופן לכלל זה הם הרחובות הראשיים זלמן שזר וכורש[57] היוצרים כמעיין "צלב" ורחוב לנדאו שהוא הרחוב הראשי של פרויקט "פואבלו אספניול" בו נמצא בית הספר "חופית". בשכונה גרים 9,670 תושבים.

קריית גנים

עריכה

שכונת קריית גנים היא שכונה במערב ראשון לציון, בסמוך למחלף גן רווה. השכונה מוקפת בפארק, ומכאן שמה. השכונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 ומונה כ-7,000 תושבים. הרחוב הראשי, הנקרא על שם קיבוץ "נגבה", מקיף את השכונה וממנו מתפצלים יתר הרחובות הנקראים על שמות מושבי וקיבוצי חומה ומגדל, כגון: שדמות דבורה, שדה ורבורג, גנוסר, ניר דוד, בית הערבה, בית יהושע, שדה נחום וכו'. בשכונה חטיבת הביניים קריית גנים, בית הספר היסודי נגבה, מתנ"ס, מרכז מסחרי, טיפת חלב ובית כנסת.

נאות אשלים

עריכה
 
נאות אשלים - רבי קומות סביב הפארק

שכונת נאות אשלים ממוקמת במערב העיר. היא גובלת במזרח בקריית גנים, במערב בקריית חתני פרס נובל ובצפון בקריית הלאום. השכונה נמצאת בגבולה הדרומי של העיר ומדרום לה משתרע כביש 431 ומחלף קריית ראשון המחבר את הכביש לשכונה. רחוב התזמורת שאורכו קילומטר וחצי הוא רחובה הראשי של השכונה. ממנו מתפצלים שאר רחובות השכונה הנקראים על שמות כלי נגינה: המפוחית, האורגן, העוגב, הפסנתר, הגיתית, התוף, הכינור, החליל והקלנרית. רחובות החצוצרה והמצלתיים מקשרים את פנים השכונה החוצה וההפך ממזרח וממערב. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: אומנויות, אתרים ואשלים אנתרפולוגי, ובית ספר על יסודי מקיף ט', שמולו ממוקם היכל מרדכי רוזנשטיין בו מתאמנת קבוצות הכדוריד השונות של הפועל ראשון לציון. בסמוך למקיף פועל שבט "איתן" מתנועת הצופים העבריים. בשכונה מספר פארקים וגינות בתכנון אדריכל הנוף חיים כהנוביץ. עיצוב השכונה, זיכה אותה באות "מגשים ארץ ישראל יפה". השכונה מונה כ-11,000 תושבים.

כצנלסון

עריכה
 
חלקו המרכזי של רחוב כצנלסון בו יש מעבר מבנייה גבוהה בחלק המזרחי לבנייה נמוכה (בתים פרטיים) בחלקו המערבי.

אחת מהגדולות שבשכונות ראשון ומונה כ-10,000 תושבים. השכונה מחולקת לשני חלקים:

  • החלק הדרומי והוותיק יותר נקרא עד האיחוד "נווה כרמית" והוא משתרע משדרות בגין עד רחוב רוטשילד. בחלק הזה נמצאים בתי הספר וכמו כן המתנ"ס של השכונה (בתי הספר היסודיים "בארי" ו"יסוד המעלה", ומקיף ג' עמית עמל) הוא מורכב ברובו מבניינים משותפים רבי קומות ובמיעוטו מבתים פרטיים ישנים משלהי שנות ה-70.
  • החלק הצפוני והחדיש יותר נקרא עד האיחוד "משולש ז'בוטינסקי" באופן לא רשמי ו"בנות חיל" באופן רשמי בשל העובדה שהרחובות באזור הזה נקראים על שם נשות ראשי ממשלה ונשיאים, ונשים שתרמו תרומה לחברה הישראלית והוא משתרע מגן מנהיגי האומה עד שדרות בגין, חלק זה מורכב ברובו המוחלט מבתים פרטיים ווילות.

בשנת 2007 אוחדו שני החלקים הללו לשכונה אחת שנקראת על שם הרחוב הראשי שבה - כצנלסון. השכונה משתרעת בין רחוב רוטשילד בדרום לגן המנהיגים בצפון, ובין רחוב ז'בוטינסקי במזרח לכביש 4 שדרות בן-גוריון במערב.

כרמים

עריכה

שוכנת במערב העיר ומונה כ-7,400 תושבים. ובה בית ספר יסודי "כרמים", בית ספר יסודי ממלכתי דתי "זבולון המר" וחטיבת הביניים "רבין". בשכונה מרכז מסחרי וכן פארק הזיכרון הכולל אגם ומתקני משחק. במהלך מבצע "עמוד ענן", בניין בשכונה נפגע כתוצאה מירי רקטה. ליד השכונה יש את שכונת קריית הלאום, שתלמידיה הולכים לבתי ספר בשכונת כרמים. שכונת כרמים היא שכונה מאוד מפותחת ומשפחתית.

נאות שקמה

עריכה

נאות שקמה היא שכונה במערב העיר. השכונה הוקמה לקראת סוף שנות התשעים על שטח החולות שהיה ידוע כ"חולות ה' ". שמות רחובותיה קרואים ברובם על שמות רבנים גדולים כגון: הרב קאפח, הרב נריה ועוד, וכן גם על שמות של אנשי רוח, סופרים ומשוררים כגון: מרטין בובר, רחל המשוררת. ארבעת הרחובות הראשיים בשכונה הם: גדולי ישראל, תור הזהב, מורשת ישראל והשירה העברית. בשכונה שוכן קניון "הבאר" ומרכז מסחרי בשם "קארדו". בצידה הצפון מערבי של השכונה, נמצא פארק שקמה, הגובל ברחוב הראשי משה דיין פינת חיים בר-לב ומול הסינמה סיטי. בקצהו הדרום מערבי של הפארק, נמצא אצטדיון האתלטיקה העירוני. בשכונה שלושה בתי ספר יסודיים: נווה עו"ז, שקמה ומרחבים, ושני בתי ספר על יסודיים: מקיף ח' ע"ש חיים בר-לב ומקיף יא' הראשונים ע"ש אילן רמון. בשכונה ישנו ציבור דתי גדול, ולכן קיים בה רחוב דתי סגור בשבת ופועלים בה שלל בתי כנסת. בשכונה יש כ-15,000 תושבים.

מרום ראשון (צוריאל)

עריכה

מרום ראשון (צוריאל) היא שכונה חדשה בצפון-מזרח ראשון לציון. אכלוסה החל בשנת 2012. השכונה תחומה בין הרחובות מנחם גינדי מצפון, ד"ר יוסף בורג ממערב, כתריאל רפפורט מדרום, ושד' חיים הרצוג ממזרח. בשכונה בנייה בלתי צפופה, גינות ירוקות עם מתקני שעשועים לילדים, מוסדות חינוך חדישים ומרווחים: 7 גני ילדים, ובית-ספר יסודי 'תמיר' אשר מיישם עקרונות ידידותיים לסביבה. כמו כן, במרחק הליכה מהשכונה נמצא "גן בעברית", פארק רחב ידיים, שנבנה על חלק משטח מחנה צריפין שפונה, ובו מרחבים ירוקים, מסלולי הליכה ורכיבה, מתקני שעשועים לילדים העושים שימוש במאפיינים מתוך השפה העברית (כגון: גבעת האותיות), בריכה אקולוגית ואפילו בית קפה 'גן סיפור'. שמות הרחובות בשכונה נקראים על שם ההכשרה וההתיישבות העברית ויישובים שגרעיני מקימיהם יצאו מראשון לציון. הגישה אל שכונת מרום ראשון נוחה הודות לקווי התחבורה הציבורית העוברים בגבולותיה (אך לא בתוך השכונה) והודות לקרבתה לכניסה המזרחית שנפתחה לראשון לציון (בשד' חיים הרצוג) ומובילה לכביש 44 ולאזור צריפין והמרכז הרפואי אסף הרופא.

נחלת יהודה

עריכה

את נחלת יהודה הקימו נציגים מוועד חובבי ציון ב-1913 כמושב חקלאי מצפון לראשון לציון. הוא נקרא על שם ד"ר יהודה לייב פינסקר, והיה למושב העובדים השני שהוקם בארץ. עם השנים עברו תושבי המושב בהדרגה מפרנסה מחקלאות לשינוי ייעוד הקרקע ומכירתה למבני מגורים עבור תושבים חדשים. שאלת האיחוד עם ראשון לציון עלתה עוד בשנות ה-50 של המאה הקודמת, אך האיחוד יצא לפועל באופן רשמי רק ב-1988. באפריל 2018 אישרה הוועדה המחוזית תוכנית התחדשות בצפון ראשון לציון, כאשר במסגרת "פינוי בינוי", ייבנו בשכונה כ-800 דירות חדשות.[58]

עיריית ראשון לציון

עריכה
 
חזית בית עיריית ראשון לציון
 
בית העירייה הישן במדרחוב רוטשילד, כיום מלון רפאל האוס
  ערך מורחב – עיריית ראשון לציון

עיריית ראשון לציון היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהול השוטף של העיר ראשון לציון, ובה מכהנים 29 חברי מועצה. ככל רשות מקומית, עוסקת העירייה בעניינים מוניציפליים מסוג הסדרת שרותי חינוך, תרבות, רווחה, תשתיות, ניקיון ותברואה וכדומה.

ואלה הם ראשי העירייה שכיהנו בראשון לציון:

מניין ראש העירייה מספר קדנציות רצופות משך הכהונה סיעה
1 אליקום אוסטשינסקי [א] 1 1950–1951 הציונים הכלליים
2 אריה שפטל [ב] 1 1951–1952 מפא"י
3 משה גבין 1 1952–1955
4 גרשון מן [ג] 1 1955–1956
5 חנה לוין 1 1956–1960 הציונים הכלליים
(2) אריה שפטל [ד] (כהונה שנייה) 1 1960–1962 מפא"י
6 נעם לאונר 1 1962–1965 הציונים הכלליים
(2) אריה שפטל (כהונה שלישית) 1 1965–1969 מפא"י
7 חנניה גיבשטיין 3 1969–1983 גח"ל (קדנציה ראשונה),
רשימה עצמאית (2 קדנציות)
8 מאיר ניצן 5 1983–2008 מפלגת העבודה
9 דב צור 2 2008–2018 רק ראשון
10 רז קינסטליך 1, מכהן 2018– הירוקים + הצעירים
  1. ^ נבחר לראשות המועצה המקומית ב-1946, ולאחר שראשון הוכרזה כעיר ב-1950, המשיך לכהן כראש העיר של ראשון עד שנת 1951
  2. ^ התפטר מתפקידו כראש העירייה לדבריו מסיבות בריאותיות, אך המשיך לכהן כחבר מועצה
  3. ^ התפטר מתפקידו בעקבות בעיות עם סיעות האופוזיציה
  4. ^ הודח מתפקידו לאחר תרגיל פוליטי של סיעות הימין במועצה

בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ, העות'מאנים מינו לכל יישוב מוכתר, ובידיו הייתה הסמכות הבלעדית על תושבי היישוב. כאשר כבשו הבריטים את ארץ ישראל בשנת 1917, צומצמו מאוד זכויות המוכתר, וחוקי המנדט נכנסו לתוקף. במושבה ראשון לציון נבחר ועד ויו"ר הוועד, ומאוחר יותר נבחרה מועצה מקומית ויו"ר המועצה, וענייני המושבה נוהלו באמצעים דמוקרטים. המושבה התרחבה ובשנת 1946 נבחר אליקום אוסטשינסקי ממפלגת הציונים הכלליים לראשות המועצה ועמד בראשה עד שנת 1951, כאשר בתקופת כהונתו, בשנת 1950, הוכרזה ראשון לציון כעיר.

בית העירייה שוכן ברחוב הכרמל 20 (מול היקב) מ-2005, אז עברה אליו ממשכנה הקודם במדרחוב רוטשילד. ראש העירייה הנוכחי הוא רז קינסטליך.

ראשי ועד המושבה והמועצה המקומית

עריכה

ערים תאומות

עריכה

ראשון לציון מקיימת קשרים עם 17 ערים תאומות:[60]

אקלים

עריכה
אקלים בראשון לציון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 18.1 17.8 20.2 24.9 27.3 29.2 31.3 31.2 29.7 27.6 23.8 20.2
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 7.3 7.1 9.3 12.2 15.4 17.9 20.8 21.3 19.4 15.8 12.3 9.4
משקעים ממוצעים (מ"מ) 140 111 62 14 2 0 0 0 0.5 26 74 114
מקור: Israel Weather

גלריית תמונות

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

מחקר

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: ראשון לציון
  מדריך למטייל בוויקימסע: ראשון לציון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ראשון לציון

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו בעיר פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף אוגוסט 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2022
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  6. ^ ראו: יהושע קניאל, ‏הוויכוח בין פתח תקווה לראשון לציון על הראשוניות בהתיישבות ומשמעותו ההיסטורית, קתדרה 9, תשרי, תשל"ט, אוקטובר 1978
  7. ^ דייויד סלע, התחלת הגאולה: חוגגים 70 ל"עיר החזון", באתר ישראל היום, 4 באוגוסט 2022
  8. ^ הקרקע לא הוכללה בהצהרה, שכן הייתה זו ראיה לעסקת רמייה.
  9. ^ מות המורד / שלמה שבא - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  10. ^ שלוש תקופות בדברי הימים לבני ישראל (1897–1800) / אהרן הלוי איזגור - פרויקט בן־יהודה, באתר benyehuda.org
  11. ^ "134 שנה למושבה שהפכה לעיר הרביעית בגודלה בישראל - רדיו קול חי". רדיו קול חי. 2016-08-24. נבדק ב-2017-01-12.
  12. ^ ישראל רוזנסון, שמשון ב"ראשון לציון" מניין? על זיהויה המיוחד במינו של "עין הקורא"
  13. ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 319.
  14. ^ אלי שאלתיאל, פנחס רוטנברג, כרך א, עמ' 77–78.
  15. ^ אמיתי גזית, תוכנית מתחם האלף בראשל"צ בדרך לקבלת אישור סופי, באתר כלכליסט, 4 בדצמבר 2019
  16. ^ אמיתי גזית, הפניקס תבנה קומפלקס משרדים על 60 דונם במתחם האלף בראשל"צ, באתר כלכליסט, 16 בדצמבר 2019
  17. ^ מאת רונן ניב, החלה הבנייה בשכונת הנרקיסים: הזדמנות אחרונה לדירה באזורי הביקוש?, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2020
  18. ^ ירון דורון, שלושה פצועים בפיגוע דקירה בראשון לציון, באתר nrg‏, 2 בנובמבר 2015.
  19. ^ אלון חכמון, ‏נס ענק: רסיס כיפת ברזל נחת במיקום ההופעה של הבקסטריט בויז שבוטלה, באתר מעריב אונליין, 13 במאי 2023
  20. ^ אורי סלע‏, שני פצועים קשה במתקפת הרקטות על ראשון לציון, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
    פגיעות ישירות בתל אביב ורשל"צ: בת 73 במצב קשה, באתר כיפה, 7 באוקטובר 2023
  21. ^ הדגל נתפר והונף לראשונה בראשון לציון, באתר מוזיאון ראשון-לציון
  22. ^ לובמן, דב חביב וחביב, זרובבל, קורות ראשון לציון: מיום ייסודה עד פרוץ מלחמת ששת הימים, ראשון לציון: הוצאת המחבר, תשל"א - 1971, עמ' 187.
  23. ^ המנון ראשון לציון באתר העירייה
  24. ^   ביכורי אהבה - המנון העיר ראשון לציון, סרטון בערוץ "minad hapizmonim", באתר יוטיוב (אורך: 02:57).
  25. ^ פרופיל ראשון לציון באתר הלמ"ס
  26. ^ מרכז מידע ומחקר, תושבים ובתי אב בשכונות מעודכן ל-31.3.2013, באתר עיריית ראשון לציון.
  27. ^ שנתון סטטיסטי של ראשון לציון לשנת 2011, לוח 2.1 אוכלוסיית ראשון לציון, באתר עיריית ראשון לציון.
  28. ^ בעיריית ראשון לציון מבקשים לעדכן מחדש את מחירי החשמל הירוק לרשויות ציבוריות, באתר עיריית ראשון לציון, 27 בינואר 2014
  29. ^ אמיר פלג, איך מרימים פסטיבל, חדשות, 10 באוקטובר 1989
  30. ^ פסטיבל "הילולים" בראשל"צ, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2001
  31. ^ לירון פנחסי, עכבר העיר, אירועי המוזיקה הכי טובים בחול המועד, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008
    ליה פן, פסטיבל ראשל"צ: אסתר עופרים תופיע עם יוני רכטר, ערב מחווה ל"תרנגולים", באתר הארץ, 23 באוגוסט 2010
  32. ^ שירי לב-ארי, כנס "לשון ראשון" על השפה העברית, באתר הארץ, 14 באפריל 2008
  33. ^ שרון מגנזי, לשון ראשון: כנס השפה העברית, באתר הארץ, 30 בינואר 2013
  34. ^ עכבר העיר, סקס, דגלים ורוקנ'רול, באתר הארץ, 22 באפריל 2007
    אורלי נקלר, עכבר העירן, רוק עצמאות: מפגש בין דורי עם טעם של רוקנרול, באתר הארץ, 10 במאי 2011
  35. ^   ניצן פינקו, הפיגועים, הרוקנרול או רוח הנעורים שחלפה: מה הרג את "רוק עצמאות"?, באתר הארץ, 13 באפריל 2021
  36. ^   דפנה ארד, "דיפ פרפל" בישראל: החזירו את הקהל 40 שנה אחורה, באתר הארץ, 23 במאי 2016
  37. ^   בן שלו, כשכולם מדברים על עומר אדם, עידן רייכל מביא עשרות אלפים לראשון לציון, באתר הארץ, 5 ביוני 2018
  38. ^ אודות הלייב פארק, באתר www.eventer.co.il
  39. ^ אבי איצקוביץ', תושבים דורשים אכיפה: "המסעדות ברוטשילד חוסמות את המדרכה", באתר ynet ראשון לציון, ‏2 בפברואר 2022
  40. ^ מנהלת הרובע, עיריית ראשון-לציון "גרפיטי ברובע"
  41. ^ יניב אוחנה, הנה זה בא: הסקייטפארק נפתח להרצה, באתר עיריית ראשון לציון, 7 באפריל 2013.
  42. ^   צפריר רינת, בעוד המדינה והעירייה מתווכחות על הקמת שמורה בראשל"צ, בשטח התגלתה אוכלוסייה גדולה של מכרסם נדיר, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2023.
  43. ^   תכירו את מריון: המכרסם המתוק שאפשר למצוא רק בישראל, סרטון בערוץ "כאן | חדשות - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 10:02).
  44. ^ מלון בוטיק בראשון לציון יוצא לדרך, אתר עיריית ראשון לציון, יוני 2017.
  45. ^ לימור קלר, ‏להרגיש כמו רוטשילד: המלון שמוסיף לראשל"צ סטייל תקופתי, באתר ‏מאקו‏, 2 ביולי 2023.
  46. ^ נחנכה טיילת המכבים, אתר עיריית ראשון לציון, 2013.
  47. ^ מפה בהוצאת הקרן הקיימת לישראל, 1947, עם סימון השכונות 'שיבת ציון' ו'נוה ציון', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  48. ^ אוכלוסייה ומרכיבי גידול ביישובים ובאזורים סטטיסטיים
  49. ^ מפה בהוצאת הקרן הקימת לישראל, 1947, עם סימון השכונה 'נוה ציון' (בגליון 4), באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  50. ^ מפת הקרקעות והישובים היהודים בארץ ישראל, 1929, בהוצאת הקרן הקיימת, עם סימון השכונה, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  51. ^ רונן דמארי, הסתיים השיפוץ בקריית קאליב, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 29 ביוני 2009.
  52. ^ ע. גרא, חסידי קאליב חונכים ביום א' את "קרית קאליב" בראשון-לציון, מעריב, 14 בדצמבר 1966.
  53. ^ מפת אזור ראשון לציון מעודכנת לשנת 1953, הודפסה על ידי מחלקת המדידות בשנת 1955 (באנגלית) עם סימון הכפר 'אבו ריזק (הרוס בחלקו)', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  54. ^ מרכז מידע ומחקר, נווה הדרים - פרופיל דמוגרפי של השכונה 30/06/2012, באתר עיריית ראשון לציון.
  55. ^ סופר מעריב בדרום, רמת אליהו - בראשון-לציון, מעריב, 1 בדצמבר 1966.
  56. ^ אורי חודי, ‏תוכנית חדשה לבניית 21 אלף דירות בראשון לציון, באתר גלובס, 24 בנובמבר 2014
  57. ^ רמז לניסיון של יוצאי איראן לבנות בתים פרטיים במזרח השכונה בשנות ה-70
  58. ^   גילי מלניקצי, פינוי בינוי בראשון לציון: 800 דירות ייבנו במקום אצטדיון כדורגל, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2018
  59. ^ לפני זה כיהן לסירוגין כראש ועד המושבה. ראו חביב לובמן דב אברהם באלבום המשפחות, מוזיאון ראשון לציון.
  60. ^ מזל טוב: שתי ערים תאומות חדשות לראשון לציון, באתר עיריית ראשון לציון, ‏15 ביולי 2019
  61. ^ אבי קקון, 40 שנה לברית ערים תאומות של ראשון לציון עם מינסטר בגרמניה, באתר Rishon4u.co.il
  62. ^ Useful info, באתר DiscoverTeramo.it
  63. ^ TIANJIN SISTER-CITY COUNCIL FOR THE PROMOTION OF ENTERPRISES, tscpe.org
  64. ^ הזמנה לתושבי ראשון לציון: בואו להתחרות בטריאתלון באוקראינה, באתר השקמה, ‏11 באוגוסט 2019
ראשי המועצה המקומית ועיריית ראשון לציון  
כמועצה מקומית מנשה מאירוביץ דב חביב לובמן שמואל אוסטשינסקי מנשה מאירוביץ יחיאל טרכטנברג יעקב פרימן מיכאל לוין זרובבל חביב אליקום אוסטשינסקי
1922 1923–1925 1926–1927 1928–1931 1932 1933–1936 1936–1939 1939–1946 1946–1950
כעירייה אליקום אוסטשינסקי אריה שפטל משה גבין גרשון מן חנה לוין נעם לאונר חנניה גיבשטיין מאיר ניצן דב צור רז קינסטליך
1950–1951 1951–1952, 1960–1962,
1965–1969 		1952–1955 1955–1956 1956–1960 1962–1965 1969–1983 1983–2008 2008–2018 2018 ואילך
 
 
מראה פנורמי צפונה ומערבה מהמצודה האשורית במערב העיר
דירוג שם מחוז אוכלוסייה דירוג שם מחוז אוכלוסייה
 
ירושלים
 
תל אביב-יפו
1 ירושלים ירושלים 1,003,755 11 רמת גן תל אביב 177,462  
חיפה
 
ראשון לציון
2 תל אביב-יפו תל אביב 483,319 12 בית שמש ירושלים 169,983
3 חיפה חיפה 298,006 13 אשקלון הדרום 162,616
4 ראשון לציון המרכז 265,265 14 רחובות המרכז 153,653
5 פתח תקווה המרכז 258,143 15 בת ים תל אביב 129,817
6 נתניה המרכז 242,343 16 הרצליה המרכז 109,826
7 אשדוד הדרום 227,943 17 חדרה חיפה 105,077
8 בני ברק תל אביב 224,890 18 מודיעין-מכבים-רעות המרכז 103,657
9 באר שבע הדרום 216,273 19 כפר סבא המרכז 101,387
10 חולון תל אביב 197,270 20 לוד המרכז 88,127
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ראשון_לציון&oldid=39928029"