ישראל חיים טביוב

ישראל חיים טביוב
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1858; דרויה, בלארוס
פטירה	2 בדצמבר 1920 (בגיל 62 בערך); ריגה, Interwar Latvia
שפות היצירה	עברית

ישראל חיים טַבְיוֹב (בכתיב יידי: טאַוויאָוו; כ' בכסלו תרי"ח^[1],‏ 1858 – כ"א בכסלו תרפ"א, 2 בדצמבר 1920) היה סופר, עיתונאי, מתרגם ומחנך בתקופת התחייה, מחברם של ספרי לימוד בשפה העברית.

קורות חיים

טביוב נולד בדְרוּיָה שבמחוז ויטבסק של האימפריה הרוסית בשנת 1858, ובהיותו בן שנתיים עקרה משפחתו לריגה, שבה חי, פעל ונפטר. בבית אביו למד הן תלמוד והן לימודי חול ואחר כך למד כלכלה בפוליטכניקום של ריגה. לפרנסתו עבד כרואה חשבון של חברה מסחרית מקומית^[2].

כבר בנערותו החל לכתוב לעיתון "הלבנון". בשנת 1889 החל לפרסם פיליטונים בעיתון "המליץ", ואלו זכו לפופולריות רבה. הפיליטון הראשון שפרסם היה "דוגמאות מספר המלים" בגיליון 77 של המליץ לשנת 1889^[3]. בשנת 1901 (תרס"א) לקח חלק בפרסום השבועון "הדור" בוורשה, ובין השנים 1905 ל-1908 השתתף בהוצאת יומון בעברית בשם "הזמן", שיצא לאור בווילנה. בין השנים 1908–1910 הוציא לאור עיתון לילדים בשפה העברית בשם "החבר"; תחילה היה זה עיתון יומי לילדים שיצא לאור בווילנה, אך עם הזמן הפך העיתון לשבועון ועבר לצאת בעיר ריגה. בן ציון אייזנשטט הכתיר אותו כ"פדגוג מומחה"^[1].

טביוב פרסם ספרים ומאמרים בתחומים שונים. מאמר שהכה הדים בזמנו היה "ספרותינו היפה ועתידותיה"^[4], שבו קרא להרחבת הלשון העברית, התאמתה והפיכתה לשפה נמלצת פחות לפני כתיבת ספרות יפה. ספרו המפורסם ביותר הוא אוצר המשלים והפתגמים, שבו ליקט כשלושת אלפים פתגמים בשפות העברית והארמית. כל פתגם ומשל לוּוה בהסבר על מקורו והשתלשלותו לאורך השנים. הוא גם כינס אנתולוגיה על הספרות העברית מאז ימי גלות ספרד ועד ימיו. כמו כן כתב ספרים רבים ללימוד השפה העברית, אשר זכו לפופולריות רבה.

ידוע גם משפטו הנוקב של טביוב בגנות השימוש בשפה היידית בכתיבה ספרותית: "מעולם לא טנפתי [!] את עטי בלשון הז'רגונית"^[5], על אף שברבות הימים גם הוא "חטא" בכתיבה בלשון המדוברת.

טביוב גם תרגם לעברית יצירות משפות זרות; בין היתר תרגם מחזות של אוסקר ויילד, ואת יצירתו הידועה "תמונתו של דוריאן גריי". כמו כן תרגם לעברית את חיי שלמה מימון, אוטוביוגרפיה של שלמה מימון.

טביוב נפטר ב-2 בדצמבר 1920 בריגה שבלטביה, בגיל 62.

על שמו, רחוב בשכונת ביצרון בתל אביב.

לקט מכתביו

רשימת הספרים של טביוב בספרייה הלאומית
עדן הילדים: ספר מקרא לילדים ולילדות עם תרגום המלים בארבע לשונות: רוסית, אשכנזית, צרפתית ואנגלית, ורשה: תושיה, תרנ"ז
מבחר הספרות : אנתולוגיה עברית ... מראשית התקופה הערבית-הספרדית עד ימינו אלה ; עם תולדות כל סופר ... ועם הערות ובאורים ... / מאת ישראל חיים טביוב, ורשה, תושיה, 1927
מורה הילדים : להורות לילדים את תורת הלשון העברית לכל חקותיה ; עם תרגום המלים בלשונות רוסיא ואשכנז ומאמרים בלשונות רוסיא ואשכנז לתרגמם עברית / מאת י"ח טביוב, ורשה, תושיה, תרנ"ז - 1896
אגרון לבני הנעורים : מכתבים למופת לילדים ולילדות, לנערים ולנערות, עם מלון המבאר עברית והמתרגם רוסית ואשכנזית את כל המלים והמבטאים החמורים / מאת י"ח טביוב, ורשה, תושיה, תרס"ו
המכין : ראשית למודים בתורת הלשון העברית לילדים מתחילים. הוצאה אמריקנית. עם תרגום המלים בלשונות יהודית-אשכנזית ואנגלית., ברוקלין: דיא פאבלישינג קאמ., תרס"ו
תורת הנקוד : תורת הנקוד של הלשון העברית לכל פרטיה, ורשה, תושיה, 1910
אוצר המשלים והפתגמים : ... השגורים בפי הבריות ... ושמקורם בתנ"ך, בתלמודים ובמדרשים ובספרות ... עם באורים והערות עם מבוא גדול על מהותם והשתלשלותם ... / מאת י"ח טביוב, ברלין, מוריה, תרפ"ב
מארעות תם : (תמונות מחיי בני הנעורים באמריקה) הרפתקאותיו של תום סויר / מארק טוויין; תרגם מאנגלית על ידי י. ח. טביוב, אודסה, תרע"א

לקריאה נוספת

יעקב פיכמן, ישראל חייים טביוב, בספרו "רוחות מנגנות", ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ג.
מנדל בובה, 'י"ח טביוב', העבר (לדברי ימי היהודים והיהדות ברוסיה) טז (תשכ"ט), 141–163.
דוד מלמד, '"החבר" של י"ח טביוב: סיפורו של עיתון יומי עברי לבני-הנעורים', מעגלי קריאה (כתב-עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים) 20 (תשנ"א), 119–121.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ישראל חיים טביוב בוויקישיתוף

רשימת הפרסומים של ישראל חיים טביוב, בקטלוג הספרייה הלאומית
כתבי ישראל חיים טביוב בפרויקט בן-יהודה
י.ח. טביוב, אוצר השירה והמליצה, ליקוטים נבחרים ממיטב הספרות העברית בשיר ובפרוזה מראשי התקופה העברית הספרדית ועד סוף המאה החמישית לאלף השישי, תל אביב, תרפ"ט, באתר דעת
ישראל חיים טביוב, אוצר המשלים והפתגמים, מהדורת אודסה, תרע"ט-1919, באתר היברובוקס
תמונתו, באתר ביתמונה–ספריית אוניברסיטת חיפה
שלמה הרמתי, ישראל חיים טביוב: תרומתו להחייאת הלשון ולהנחלתה בתפוצות, לשוננו לעם לד, ו–ז (שלו–שלז), תשמ"ג, 169–232
אוריאל אופק, ראשיתו של ההומור בספרות הילדים שלנו, עיונים בספרות ילדים 2 (תשמ"ז), 40–45.
גליונות עיתון הילדים "החבר" בעריכת י.ח טביוב באתר הארכיון הלאומי הליטאי
ספרי הזכרונות - לסיר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית באתר פרויקט בן-יהודה
ספרי הזכרונות - לסיר משה מונטיפיורי ורעייתו יהודית, בקבצים סרוקים: חלק ראשון - ספר ראשון, ספר שני; חלק שני - ספר שלישי, ספר רביעי; נערך על ידי ד"ר אליעזר הלוי, תרגם לעברית י"ח טביוב, הוצאת "תושיה", ווארשא תרנ"ט, 1898
ישראל חיים טביוב (1858-1920), דף שער בספרייה הלאומית
ישראל חיים טביוב, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ ¹ ² טאוויאוו, ה"ר ישראל חיים, בתוך: בן ציון אייזענשטאדט, דורות האחרונים, ניו יורק תרע"א 1911, עמ' 163, באתר היברובוקס.
^ צבי קרניאל, הפיליטון העברי, תל אביב: אל"ף, 1981, פרק רביעי.
^ י"ח טביוב, דוגמאות מספר המלים, המליץ, 4 בינואר 1898.
^ פורסם בקובץ "פרדס (מאסף ספרותי)", בעריכת י"ח רבניצקי, אודסה תרנ"ב.
^ ישראל חיים טביוב, לקורות "שירי עם", המליץ, 26 ביוני 1901. וראו גם: הפולמוס על מעמד היידיש בספרות

[אייזנשטאדט-1] ¹ ² טאוויאוו, ה"ר ישראל חיים, בתוך: בן ציון אייזענשטאדט, דורות האחרונים, ניו יורק תרע"א 1911, עמ' 163, באתר היברובוקס.

[2] צבי קרניאל, הפיליטון העברי, תל אביב: אל"ף, 1981, פרק רביעי.

[3] י"ח טביוב, דוגמאות מספר המלים, המליץ, 4 בינואר 1898.

[4] פורסם בקובץ "פרדס (מאסף ספרותי)", בעריכת י"ח רבניצקי, אודסה תרנ"ב.

[5] ישראל חיים טביוב, לקורות "שירי עם", המליץ, 26 ביוני 1901. וראו גם: הפולמוס על מעמד היידיש בספרות

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]


תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	1858 דרויה, בלארוס
פטירה	2 בדצמבר 1920 (בגיל 62 בערך) ריגה, Interwar Latvia
שפות היצירה	עברית