יהי רצון

ביהדות, יהי רצון הן תפילות קצרות הנאמרות בדרך כלל בתפילה. וכן לפני עשיית מצווה ואמירת ברכה.

מקור

בתהלים יש פסוק עם ביטוי דומה לתפילת ה"יהי רצון":

יִהְיוּ לְרָצוֹן: אִמְרֵי פִי, וְהֶגְיוֹן לִבִּי - לְפָנֶיךָ - ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי!

— ספר תהלים, פרק י"ט, פסוק ט"ו

שיבנה בית המקדש

התנא יהודה בן תימא במשנה במסכת אבות אמר

יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר: הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם. הוּא הָיָה אוֹמֵר: עַז פָּנִים לְגֵיהִנָּם, ובשֶׁת פָּנִים לְגַן עֵדֶן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקינוּ - שֶׁתִּבְנֶה עִירְךָ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ.

— משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה כ'

תפילת שוא

המשנה במסכת ברכות מתייחסת בעקיפין לתפילות "יהי רצון" פרטיות:

הַצּוֹעֵק לְשֶׁעָבַר - הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא. כֵּיצַד?

הָיְתָה אִשְׁתּוֹ מְעֻבֶּרֶת, וְאָמַר: 'יְהִי רָצוֹן שֶׁתֵּלֵד אִשְׁתִּי זָכָר' - הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא.

הָיָה בָּא בַדֶּרֶךְ וְשָׁמַע קוֹל צְוָחָה בָּעִיר, וְאָמַר: 'יְהִי רָצוֹן שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֵלּוּ בְּנֵי בֵיתִי' - הֲרֵי זוֹ תְּפִלַּת שָׁוְא

— משנה, מסכת ברכות, פרק ט', משנה ג'

לברכת כהנים

הגמרא מספרת על יהי רצון שעל הכהנים לאמר באופן קבוע:

מאי מברך? אמר רבי זירא אמר רב חסדא: אשר קדשנו בקדושתו של אהרן, וצונו לברך את עמו ישראל - באהבה.

כי עקר כרעיה - מאי אמר? יהי רצון מלפניך ה' אלקינו - שתהא ברכה זו 'שצויתנו לברך את עמך ישראל' - לא יהא בה מכשול ועון

— תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ל"ט, עמוד א'

יהי רצון לאחר התפלה

התלמוד הבבלי (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ז, עמוד ב') מביא סדרה של תפילות "יהי רצון" שנאמרו בידי אחרוני התנאים וראשוני אמוראי ארץ ישראל ובבל. רובם, עם הזמן, הפך להיות חלק מתחילת תפילת שחרית או נאמר באופן קבוע בחלקים אחרים בתפילה. (לדוגמה, תפילתו של רב נאמרת בכל שבת "מברכים" בה מכריזים על החודש הקרוב).

רבי אלעזר בתר דמסיים צלותיה אמר הכי - יהי רצון מלפניך ה' אלקינו שתשכן בפורינו אהבה ואחוה ושלום וריעות, ותרבה גבולנו בתלמידים ותצליח סופנו אחרית ותקוה, ותשים חלקנו בגן עדן, ותקננו בחבר טוב ויצר טוב בעולמך, ונשכים ונמצא יחול לבבנו ליראה את שמך, ותבא לפניך קורת נפשנו לטובה.

רבי יוחנן ... יהי רצון ... שתציץ בבשתנו ותביט ברעתנו, ותתלבש ברחמיך ותתכסה בעזך...

רבי זירא... שלא נחטא ולא נבוש ולא נכלם מאבותינו.

רבי חייא ...שתהא תורתך אומנותנו ואל ידוה לבנו ואל יחשכו עינינו.

רב... שתתן לנו חיים ארוכים חיים של שלום חיים של טובה ...

רבי... שתצילנו מעזי פנים ומעזות פנים מאדם רע ...

רב ספרא... שתשים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה, ובין התלמידים העוסקים בתורתך...

רבי אלכסנדרי... שתעמידנו בקרן אורה...

— תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ט"ז, עמוד ב'

התלמוד ממשיך ומביא סדרה של תפילות מאוחרות יותר, המתחילות בקריאה: 'רבון העולמים!' או ב'אלוהי!'.

אמן כן יהי רצון - הוויכוח על 'אמן' לאחר ברכת כוהנים

בעקבות המשנה לאחר ברכת כהנים שנאמרה על ידי שליח ציבור ללא כהנים, אין לומר אמן. יש שהסבירו את אי אמירת האמן רק על פסוק נוסף לאחר ברכת כהנים ("ושמו את שמי"), ונוהגים לומר אמן על הפסוקים המקוריים. בסידור כלבו רשמו שבמקרה זה הציבור אומר "כן יהי רצון" במקום אמן. כנראה הכוונה הייתה פעם אחת בסיום הברכה כולה, אך היו שהחלו לומר זאת בכל פסוק במקום 'אמן'. ולפי הנוסח בסידורים מאוחרים אמרו גם אמן, וגם "כן יהי רצון", שסומנו בראשי תיבות אכי"ר. ביטוי זה שימש הרבה בספרות הקבלה.

ואלוקי אבותינו - נוסחים מאוחרים

בנוסחים מאוחרים וכפי שמודפס כיום ברוב סידורי התפילה, הפתיחה כוללת "יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלוקי אבותינו". נוסח זה משמש גם בכל הספרות הקבלית, המרבה לצטט ולחייב שימוש בתפילות אלו.

נוסח זה מופיע גם בתפילת הדרך.

סוגים

"יהי רצון" על מצוות ישיבה בסוכה

ישנן תפילות יהי רצון הנאמרות לפני אמירת ברכה כשאמירת הברכה היא מצווה, או לפני התפילה. תפילות אלו משולבות בדרך כלל בתוך תפילת "לשם יחוד". נוסחים מסוג זה נאמרים על פי הקבלה, גם לפני לימוד התורה בחלקי החק לישראל, לפני כניסה לסוכה, נטילת לולב, לפני הסעודות בשבת, הדלקת נרות ועוד.

כאשר התפילה נאמרת לפני התפילה, היא באה להכין את המתפלל או התפילה עצמה. כאשר התפילה נאמרת כהקדמה למצווה, היא משמשת לצורך הבטחת הכוונה של המצווה.

בסידור התפילה במהלך אמירת הקרבנות ישנם אמירות קצרות של "יהי רצון כאילו הקרבתי ...". את חלקם אין אומרים בשבת, כאשר אותו קרבן לא הוקרב בשבת, בתקופות בית ראשון ושני.

על פי פירושים חסידיים בעקבות המגיד ממעזריטש התפילה הזו "חותמת" את התפילות שלאחריהן, בתוך מעטפת שהחלה ב"לשם יחוד" ו"הנני מוכן ומזומן", כך שהם "מוגנים" ופועלים לפי מטרות נכונות וטהורות.

ישנם מנהגים של אמירת יהי רצון באכילת מאכלים מיוחדים בסעודת ראש השנה (המכונים "סימנים") בט"ו בשבט ועוד.

התנגדות

כיום בספירת העומר נהוג ברוב בתי הכנסת המתפללים בנוסח ספרד, לומר "הנני מוכן ומזומן" אך מדלגים על ה"יהי רצון". על פי פוסקים שונים, תפילת 'יהי רצון' פוגעת בהמשכיות התפילה, בייחוד במקומות בהם יש ניסיון להימנע מהפסק וניסו להימנע ממנה במקום שיכלו (למעט תפילת הכוהנים, שמקורה עתיק).

משמעות על פי גישת האר"י והחסידות

בשבת - באמירת "קרבנות" לפני תפילת שחרית, נהוג שלא לומר את ה"יהי רצון". האר"י הסביר את מושג הרצון בשתי משמעויות. מצד אחד אפשרות הבחירה של האדם, שהוא "נס בתוך הטבע" מתנתו של הקב"ה. מצד שני 'רצון' משמעותו קבלה והסכמה (מלשון ריצוי - הקב"ה כביכול מתרצה), על פי הפסוק:

וַאֲנִי - תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן,

אֱלֹהִים! בְּרָב חַסְדֶּךָ, עֲנֵנִי - בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ!

שמשמעותו על פי הזוהר תפילה שבעצמה הופכת את הזמן ל"רצון". בשבת ובראשי חודשים הפעולה הפוכה, הזמן משפיע עת התפילה, ולכן "אין זה רצוי" לנסות להשפיע על הזמן מהתפילה, אלא לתת לשבת להשפיע על התפילות. ולכן לפי דרכו אין לומר כלל את פסוקי קרבנות שבת או ראש חודש, בימים אלו. באופן מקביל אין להשפיע את ה"רצונות" שלנו בימים אלו, אלא לקבל את רצון הקב"ה באותם ימים.

קישורים חיצוניים

• מידע על יהי רצון בקטלוג הספרייה הלאומית