יצחק אביחצירא

לשעבר הרב הראשי של רמלה ולוד

הרב יצחק אביחצירא (מכונה בשם ה"באבא חאקי"; כ"ג באלול ה'תרנ"ה - כ"ה באדר ב' ה'תש"ל, 12 בספטמבר 1895 - 2 באפריל 1970), היה הרב הראשי של הערים רמלה ולוד.

רבי יצחק אבוחצירא
רבי יצחק אבוחצירא, 1964
רבי יצחק אבוחצירא, 1964
לידה 12 בספטמבר 1895
כ"ג באלול ה'תרנ"ה
ריסאני, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 2 באפריל 1970 (בגיל 74)
כ"ה באדר ב' ה'תש"ל
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי בבא חאקי
מדינה ישראל, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 2 באפריל 1970 עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו

עריכה

במרוקו

עריכה

נולד בעיירה ריסאני, במחוז תאפילאלת שבמרוקו לרב מסעוד אביחצירא, בנו של הרב יעקב אבוחצירא. הוא אחיהם של הרב דוד אביחצירא והבבא סאלי.

בשנת ה'תר"ף (1920) עבר לעיירה בודניב יחד עם אחיו הבבא סאלי, עקב גזרות נגד היהודים בריסאני ורצח אחיהם הגדול הרב דוד על ידי השלטונות. בשנת ה'תרצ"ו (1936), עבר להתגורר עם משפחתו בעיירה ארפוד, שהייתה תחת שלטון צרפתי, והנהיג בה את הקהילה היהודית. בשנת ה'תש"ה (1945) עזב את מרוקו ועבר לגור בעיר אוראן שבאלג'יריה, שבה התגוררו רבים שעקרו ממחוז תאפילאלת עקב הגזרות.

בישראל

עריכה

בשנת ה'תש"ח, עם הקמת מדינת ישראל, עלה לישראל עם משפחתו והשתכן תחילה במעברה בגבעת אולגה. כשנודע לראשון לציון הרב בן ציון חי עוזיאל על בואו לישראל, בא לפגשו ויזם את מינויו לרב הראשי של רמלה ולוד. שימש רב העיר רמלה לצד הרב האשכנזי ישראל גלזר ורב העיר לוד לצד הרב אברהם קוטנר במשך כ-20 שנים. כן היה חבר במועצת הרבנות הראשית עד לפטירתו.

מונה ליו"ר "ארגון הרבנים הספרדים ועדות המזרח בארץ ישראל", שייסד הראשון לציון הרב יצחק נסים.

ביולי 1959 התמנה להיות חבר בוועדת החקירה הממלכתית לחקר אירועי ואדי סאליב[1]. הוא היה היחיד מבין חברי הוועדה שנולד בצפון אפריקה.

בכ"ה אדר ב' ה'תש"ל (2 באפריל 1970) נהרג הבבא חאקי בתאונת דרכים בצומת גבעתי שבדרום, בדרכו חזרה מנתיבות לאחר שהשכין שלום בית בין איש לאשתו ולאחר שביקר את אחיו הבבא סאלי[2].

בהלווייתו השתתפו 20,000 איש ובהם נשיא המדינה זלמן שזר, הרבנים הראשיים יצחק נסים ואיסר יהודה אונטרמן והרב הראשי לצה"ל שלמה גורן. נקבר ברמלה.

לאחר פטירתו התמנה בנו הרב אברהם אבוחצירא (ה'בבא הנא'), עד אז הרב של יבנה, כרב העיר רמלה תחתיו. לאחר שנפטר גם הוא בשנת התשל"ד (1974), נבחר בנו האחר הרב יחיאל אבוחצירא לרב העיר.

משנתו

עריכה
 
הרב אבוחצירא (משמאל) יחד עם הרב האשכנזי הרב אברהם קוטנר וראש העיר פסח לב בתפילת יום העצמאות בבית הכנסת המרכזי בלוד, שנות ה־50

הרב היה ציוני נלהב וחזר בנאומיו על כך שזמננו זה הוא זמן אתחלתא דגאולה[3].

לאחר מלחמת ששת הימים תמך בקביעת הלל וקריאה בתורה בברכה ביום ירושלים.[4] במכתב לחייל (לימים סגן-אלוף הרב זאב לוין) כתב בעניין יום העצמאות שאנו קוראים את ההלל ביום זה, שיש שמברכים בו שהחיינו. לגבי גילוח ותספורת (אף שאלו ימי ספירת העומר) אמר שזה נתון להרגשת האדם.

במכתב לרב יהודה לייב פישמן מימון קרא הרב אביחצירא להקים את הסנהדרין[5], בראשות הרב בן ציון חי עוזיאל, הרב יצחק הלוי הרצוג והרב מיימון.

כשנשאל לגבי שימוש בפאה נכרית לכיסוי ראש האישה, כתב: "דין פאה נכרית - יש מקילים", כלומר שניתן לסמוך עליהם[6]. תמך בהיתר מכירה בשמיטה. נהג ללבוש ציצית עטורה בפתיל תכלת.[7]

משפחתו

עריכה

נישא לאחייניתו אסתר, בתו הבכורה של אחיו הרב דוד אבוחצירא, לאחר מותה נישא בשנית. משתי נשותיו היו לו 12 ילדים, חלקם עסקו בתפקידים ציבוריים, וביניהם:

בביתו גדלה בצעירותה הרבנית ברוריה זבולוני (בתו של הבבא שלום איפרגן מנתיבות)

לקריאה נוספת

עריכה
  • סידנא באבא חאקי, הוצאת יפה נוף, ירושלים
  • ארץ חמדה, סידור לימי ההודאות, יצא לאור כהוקרה לבבא חאקי וכולל מאמרים מגוונים על פועלו, עמותת הדסים, תשע"ד

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ יפעת וייס, ואדי סאליב: הנוכח והנפקד, ירושלים תשס"ז, עמ' 66.
  2. ^ הרב אבוחצירה נספה בתאונת־דרכים, דבר, 3 באפריל 1970
  3. ^ מובא בפרוטוקולים רבים של המזרחי וקק"ל
  4. ^ רבי יצחק אביחצירא, קביעת יו"ט בהלל ובהודאה על נס ההצלה וקבלת ירושלים והכותל המערבי, האוצר סה (אייר תשפ"ב) עמ' ט-י
  5. ^ נטועים, גיליון כ"ג
  6. ^ ראו צילום המכתב בספר "חן וכבוד"
  7. ^ הרה"ג יצחק אבוחצירא זצ"ל, באתר הבית היהודי השלם, ‏2 בינואר 2013