והוא, מה שטוען הרגורצ'ובי, בעניין בניית בית המקדש וחורבן בית המקדש, שחורבן בית המקדש הוא דבר הנמשך. היינו שאין הפירוש בזה, שבית המקדש נחרב לפני בערך אלפייםשנה, ומאז יש אבלות ישרה, שלכן כשמגיע תשעה באב ושלושת השבועות וכיוצא בזה, וכן בכל יום אומרים "ותחזינה עינינו", ומתפללים על הגאולה וכו', היינו שזהו דבר שאירע לפני למעלה מאלף תשע מאות שנה –
אומר על כך [הרוגורצ'ובי]: לא! חורבן בית המקדש הוא בכל יום ויום, ובמילא מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה "עד מתי" בכל יום ויום!
והוא אומר, שזה ירושלמי מפורש. איתא בירושלמי [במסכת יומא פ"א ה"א. ומובא גם במדרש תהלים סוף מזמור קל"ז], ש"כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו"!
אמנם עברו כבר אלף תשע מאות שנה, ועוד שנים לאחרי זה. אבל היות שהיום הוא יום חמישיפרשת פנחס, ונמצאים כבר לאחר תפלת מעריב, ולא נבנה בית המקדש – צריכים לדעת, שצריכה להיות הצעקה על הגאולה כאילו חרב ביום חמישי פרשת פנחס!
והיות שיהודים צעקו אתמול עד מתי, ושלשום צעקו "עד מתי" וכל הימים שלפני זה צעקו "עד מתי", ואחר כך רחמנא ליצלן "'חרב בית המקדש'" היום בבוקר או היום בצהרים – מובן מזה כיצד צריכה להיות הצעקה 'עד מתי' כעת!
וכאמור – אין זה עניין של "פשט'ל". אלא זו הלכה בתורה. שבתורה כתוב "'מי שלא נבנה בית המקדש בימיו'" כאילו כך וכך;
נצייר לעצמנו, כאשר נשרף בית המקדש ועומד לו שם יהודי שהוא יהודי קשה, ויהודי מאובן (א הארטער איד, א שטיינערנער איד), עם "'לב האבן'", ורואה כיצד נחרב בית המקדש בימיו – הרי היה הופך עולמות (געקערט א וועלט)!
אומרת תורת אמת ותורת חיים, הוראה בחיים: קער אַ וועלט היינט!!! (הפוך את העולם היום!!!)