סנסקריט
סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: "השפה המלוטשת" או "השפה שחוברה נכון") היא שפה הודו-ארית. היא אחת מתוך 23 השפות הרשמיות בהודו ושפה רשמית באוטראקהאנד. השפעות השפה ניכרות בכל השפות הצפוניות שהתפתחו ממנה ואף באוצר המילים של השפות ההודיות הדרומיות. בתקופות שונות ובאזורים שונים של הודו, הסנסקריט נכתבה בסוגי כתב שונים. כיום מקובל להדפיס ספרי סנסקריט בכתב הדוונאגרי. הסנסקריט נחשבת שפה מתה, מאחר שאין לה דוברים ילידיים.
מדינות | אסיה |
---|---|
אזורים | הודו ואזורים מסוימים בדרום ודרום-מזרח אסיה |
דוברים | כ-50,000 בצורה שוטפת, מאות מיליונים בצורה חלקית |
שפת אם | (במפקד 1991 בהודו) 6,106 |
כתב | דוונאגרי |
משפחה |
|
לאום | הודו |
קוד שפה | sa |
קוד ISO 639-1 | sa |
קוד ISO 639-2 | san |
קוד ISO 639-3 | san |
ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
הסנסקריט היא השפה הליטורגית בה נכתבו הוודות וכתבי קודש נוספים, שפת השירה והספרות הקדומה, שפת הדת והפילוסופיה ושפת המדע. מלומדים מחלקים שונים של תת-היבשת ההודית דיברו והתווכחו זה עם זה בסנסקריט, שהייתה השפה המשותפת להם ושימשה אז כלינגואה פרנקה. החיבורים העתיקים ביותר בסנסקריט הם מהקנון המוקדם של התרבות הוודית – הוודות, והם חוברו בנוסח עתיק של הסנסקריט השונה מן הקלאסי, ויש הקוראים לשפה זו "השפה הוודית". בצורתה הקלאסית התקבעה השפה במאה ה-4 לפני הספירה, אז חיבר המדקדק הגדול פניני מאמר שקיבע את כללי הדקדוק שלה. עם זאת, ניתן למצוא גרסאות מקומיות שונות של הסנסקריט והיא השתנתה במהלך הדורות. בנוסף חוברו בה רוב החיבורים האקדמיים בתת-היבשת ההודית וחיבורים טכניים שונים, כגון מדריכים לטיפול בסוסים או מדריכי בישול. קיימים יותר טקסטים בסנסקריט מאשר בלטינית וביוונית גם יחד, מכיוון שחלק ניכר מהם הועבר, בצורה מסורתית, בעל פה.
מאות מיליוני בני אדם משננים מנטרות בסנסקריט מדי יום ורבים לומדים את החיבורים העתיקים הפילוסופיים המדעיים והספרותיים שלה, שרים אותם ומשננים אותם. יש קבוצות בעלות אג'נדה לאומית שמנסות להחיות את שפת הסנסקריט ולהפוך אותה לשפת יומיום מודרנית שמייצגת את הלאום ההינדואי, בדומה למודל העברי של אליעזר בן-יהודה[1].
הגיית השפה וכתיבתה
עריכהסדקי | וילוני | חכי | כפוף | שיני | דו־ שפתי | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אפי | ŋ | ɲ | ɳ | n̪ | m | |||||||
סותם | gʱ | kʰ | ɟʱ | cʰ | ɖʱ | ʈʰ | d̪ʱ | t̪ʰ | bʱ | pʰ | ||
חוכך | ɦ | h | ɕ | ʂ | s̪ | |||||||
מקורב (צדי) |
w | j | ||||||||||
l̪ | ||||||||||||
מקיש | ɽ | |||||||||||
* תוספת פונמה בהתאמה לסטנדרט |
טקסטים מרכזיים שחוברו בסנסקריט
עריכהמונחים מוכרים מסנסקריט
עריכהתרגומים מסנסקריט לעברית
עריכה- אביתר שולמן, שירת השורש של דרך האמצע (נאגארג'ונה), הוצאת כרמל, 2010
- איתמר תאודור, הבהגווד גיטא, הוצאת כרמל, 2002
- אופירה גמליאל, שיוה ביער האורנים: סיפורים מהמיתולוגיה ההודית, הוצאת כתר, 1999
- אופירה גמליאל, יוגים, מלכים ונשים שמיימיות, הוצאת כתר, 2001
- עמרם פטר, המיתולוגיה ההודית, ספרי תל אביב, 2001
- עמרם פטר, מזמורים מן הריג-ודה, הוצאת כרמל, 2006
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- דוד שולמן ופרייה הרט, סנסקריט: מבוא לשפת האלים. ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשנ"ח, 1997
- דוד שולמן, פרקים בשירה ההודית. תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור, אוניברסיטה משודרת, תשמ"ו, 1986
- יוחנן גרינשפון, הינדואיזם: מבוא קצר. תל אביב: מפה הוצאה לאור ואוניברסיטת תל אביב ההוצאה לאור, 2005
קישורים חיצוניים
עריכה- מילון סנסקריט
- אתר ללימוד סנסקריט
- סנסקריט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שפה סנסקריט, דף שער בספרייה הלאומית
- סנסקריט, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ AFP, בן יהודה של הודו מחייה שפה בת 4,000 שנה, באתר ynet, 22 בדצמבר 2015