פצצה
פצצה היא כלי נשק מסוג "מתקן נפץ" העשוי לרוב ממכל מתכתי הממולא בחומר נפץ. חומר נפץ זה מתפוצץ ויוצר הרס רב, לרוב כתוצאה מהדף ורסיסים.
מתוך מודעת אזהרה ("אל תיגע") של "שירות המדינה למצבי חירום של אוקראינה" – נפלים שנמצאו על ידי הכוחות האוקראינים במלחמת אוקראינה–רוסיה
פיצוץ הפצצה נעשה על ידי מנגנון המכונה מרעום. המרעום יכול להיות מופעל על ידי קוצב זמן, שלט רחוק או חיישן מסוג כלשהו: חיישן לחץ אטמוספירי (לפיצוץ בגובה מסוים), מכ"ם, חיישן מגע או קרבה (חש את המרחק מהמטרה).
המונח "פצצה" משמש כיום בחוגים המקצועיים לתיאור "פצצות מרגמה" ולתיאור מתקני נפץ "בלתי ממונעים" המוטלים ממטוסים נגד מטרות על פני הקרקע או הים. יוצאת מכלל זה היא ערכת הפצצה המונחית Spice 250 ER תוצרת "רפאל", הכוללת מנוע טורבו-סילון מיניאטורי ומערכת דלק פנימית.[1]
מתקני נפץ אחרים בשימוש צבאי הם רימונים, פגזים, מטעני עומק, טילים ומוקשים. בקרב הציבור הרחב, המונח "פצצה" משמש גם כמילה נרדפת למטען חבלה.
סוגי פצצות
עריכהישנם ארבעה סוגים עיקריים של פצצות (ומספר תת־סוגים):
- קונבנציונליות – ממולאות בחומר נפץ.
- פצצות מצרר ופיזור – ממולאות בתחמישים, חומרי תבערה, כימיקלים או חומרים אחרים המפוזרים טרם הפגיעה או בעת הפגיעה.
- פצצות גרעין – מסתמכות על ביקוע גרעיני או היתוך גרעיני ליצירת הנזק.
- פצצה אלקטרומגנטית – מתקן המחולל פעימה אלקטרומגנטית – גל אלקטרומגנטי רגעי בעל עצמה אדירה אשר הורס מערכות אלקטרוניות וחשמליות על ידי השראת עומס יתר. פעימה זו מושגת על ידי דחיסת שטף מגנטי על ידי פיצוץ חומר נפץ, או על ידי שידור הפעימה ממתח האגור בקבל או סוללת קבלים.
פצצות פשוטות
עריכההפצצות הפשוטות, המכונות פצצת שימוש כללי (ש"כ) או "פצצות ברזל", אינן בעלות יכולת הנחיה או יכולת תמרון. טרם המצאת מחשבי ההפצצה, היה זה תפקידו של המטילן או הטייס לשחרר את הפצצות ברגע הנכון, על מנת לפגוע במטרה. עם התקדמות המחשבים (בשנות ה-60 של המאה ה-20) ההטלה מתבצעת אוטומטית על ידי מחשב ההפצצה ברגע הנכון, תוך הכללת משתנים רבים – מהירות המטוס, זווית צלילתו, משקל הפצצות וגורמים נוספים.
פצצות מצרר
עריכה
ערך מורחב – פצצת מצרר
פצצות דלק־אוויר
עריכה- ערך מורחב – חימוש תרמובארי
פצצת דלק-אוויר (חימוש תרמובּארי) מפזרת באוויר ענן של דלק כך שהחמצן שבאוויר המעורב בדלק הופך לנפיץ. לאחר פיזור הענן, הפצצה מדליקה את ענן תערובת הדלק־אוויר ועל ידי כך מתרחש פיצוץ עוצמתי. הפיצוץ יוצר גל הדף בטמפרטורה ולחץ גבוהים שנכנס גם מאחרי מחסות. לאחר הפיצוץ מתכלה החמצן בסביבה הקרובה ונוצר נזק משני שהוא חנק. פצצה זו יעילה במיוחד נגד בני אדם.
פצצות חכמות
עריכה"פצצה חכמה" היא פצצה מונחית שמותקנת עליה ערכת ניווט והנחיה (או שמובנית מראש כ"מערכת פצצה מונחית") להשגת יכולת תמרון של הפצצה למטרתה. אמנם מדובר במנגנון הדומה למנגנון המשמש בטיל, אך ללא הנעה עצמית. יכולת התמרון אל המטרה, מוגבלת בהשוואה לטילים. תנועת התמרון של פצצות חכמות מכונה "דאייה" או "גלישה", והיא מבוצעת באמצעות כנפיים מתקפלות וסנפירים שונים.
פצצות רבות עוצמה
עריכה
הפצצה רבת העוצמה ביותר (שאינה גרעינית) היא הפצצה הרוסית "אבי כל הפצצות" (Father of all bombs), השקולה ל-44 טון TNT. אחריה באה הפצצה האמריקאית MOAB, שפירושה Massive Ordnance Air Blast ("חימוש נפיץ אווירי מסיבי"). היא שקולה ל-11 טון TNT. בפי חיילי ארצות הברית היא ידועה גם בשם "Mother of all bombs".
פצצות גרעיניות
עריכה- ערך מורחב – פצצת ביקוע גרעיני
- ערך מורחב – פצצת היתוך גרעיני
- ערך מורחב – פצצה מומלחת
ראו גם
עריכה- פצצה חודרת בונקרים
- JDAM – מערכת זנב ההופכת פצצות אוויר פשוטות לפצצות מדויקות, שהן "פצצות חכמות".
- פצצת דאייה
- פצצת מצרר
- עוקץ פלדה – פצצת מרגמה (פצמ"ר) מונחית תוצרת אלביט מערכות, שנמצאת בשימוש צה"ל במרגמות 120 מ"מ "קשת" ו"חנית" שבשירות חיל הרגלים.
- חימוש תרמובארי
- חומר נפץ
- מטען חבלה
- סילוק פצצות
לקריאה נוספת
עריכה- לוי שגיב, חומרי נפץ, הדף ופירוטכניקה, הוצאת "קרוננברג ספרות מקצועית", תל אביב, תשנ"ז 1997
קישורים חיצוניים
עריכה
- ניצן סדן, הטיפשה, החכמה והחבית: כך נולדה הפצצה האווירית, באתר כלכליסט, 5 בנובמבר 2021
- פצצה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ עמי רוחקס דומבה, DIEHL Defense ורפאל יתחילו לייצר את פצצת ה-SPICE 250 ER בגרמניה, באתר ישראל דיפנס, 21 ביוני 2022