צילה מנוסי

צילה מנוסי
	צילה מנוסי, שנות ה-60
לידה	6 בדצמבר 1930; קרקוב, פולין
פטירה	16 באוגוסט 2023 (בגיל 92); תל אביב-יפו, ישראל
תאריך עלייה	1934
לאום	ישראלי
תחום יצירה	קריקטורה, איור
בן או בת זוג	דידי מנוסי (1959–2013)
צאצאים	ניר מנוסי
מספר צאצאים	1

צילה מְנוּסי (6 בדצמבר 1930 – 16 באוגוסט 2023) הייתה מאיירת וקריקטוריסטית ישראלית.

ביוגרפיה

צילה לונדון נולדה בשנת 1930 בעיר קרקוב שבפולין במשפחה יהודית דתית, ובשנת 1934 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה. גדלה בשכונת גאולה בירושלים. אביה היה פקיד בבית חינוך עיוורים בעיר. למדה בבית הספר הדתי "מעלה" והתבלטה בכישורי הציור עוד מילדותה.

בשנים 1947–1951 למדה ציור ב"בצלאל". בשנת 1952 נסעה ללונדון, שם למדה עיצוב בבית הספר המרכזי לאמנויות ומלאכות יד (אנ') ובמכון הפוליטכני (אנ') בהדרכתו של המעצב טום אקרסלי (אנ'). במהלך לימודיה שם עבדה כזבנית של לבני גברים בחנות מרקס אנד ספנסר ואף זכתה בפרס על ציור סמל לחברה. בשנים 1954–1961 התגוררה בניו יורק, שם עסקה בעיצוב כרטיסי ברכה וגלויות.^[1]

בשנת 1958 נישאה לדידי מנוסי. היא הייתה נשואה לו עד מותו ב-2013, ולזוג שלושה ילדים. בראשית^[2] שנת 1961 שבו בני הזוג לישראל. לאחר שובם חברה מנוסי לחוה אורנן, חברתה לספסל הלימודים מבצלאל, והשתיים עסקו יחד בעיצוב גרפי מסחרי.^[3] בין עבודותיה מאותה תקופה – בולים עבור השירות הבולאי (חלקם ביחד עם אורנן): בול ליום הזיכרון לשואה ולגבורה (1962) (שלהבת המורכבת מהמילים "שמע ישראל"),^[2] "מועדים לשמחה ה'תשכ"ג" (1962), "א/ק שלום" (1963) (עם השקתה של אוניית הדגל של צים, "שלום"),^[4] סדרת "מועדים לשמחה ה'תשכ"ה" (1965)^[5] ובול לכבוד "מאה שנה לאיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי" (1965),^[6]^[7] וכן כרזה נגד העישון מטעם האגודה למלחמה בסרטן (פנים מחייכים ובפיהם פרח),^[8] שלפיה הוכנה חותמת תעמולה עבור הדואר.^[6]

בשנות ה-70 יצרו צילה ודידי מנוסי במשותף קריקטורות שפורסמו במדור הדעות של העיתון "ידיעות אחרונות".

נפטרה ב-16 באוגוסט 2023 (ל' באב ה'תשפ"ג) ונקברה לצד בעלה בבית הקברות של קיבוץ גבע.

בול בעיצובה, 1962
"שניים אוחזין בטלית...", 1985–1992
דיות ונייר שעווה על נייר
20.3x28.3 ס"מ
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
The National Picnic,‏ 1985–1992
15x26.5 ס"מ
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס
מתוך "המדריך הזואולוגי לפוליטיקה הישראלית" (2000)
מתוך "המדריך הזואולוגי לפוליטיקה הישראלית" (2000)
אביגדור ליברמן, מתוך: "ותשקוט הארץ 40 שניות: ממשלת שרון 2001–2002" (2003)
בנימין נתניהו ואריאל שרון, מתוך: "ותשקוט הארץ 40 שניות: ממשלת שרון 2001–2002" (2003)

מעשה בעלמה ושמה לוסי, (ירושלים: ארז), [תשכ"-].
ספר הבדיחה והבישול של דידי מנוסי ושות’: מתכונים רציניים מכל העולם והומור גם; הנחתומים: עדנה ושמשון ענבל, צילה ודידי מנוסי; עיצוב ואיורים: צילה מנוסי, תל אביב: עידנים, תשמ"ח 1988. (הדפסה נוספת: הוד השרון: אסטרולוג, 2002)
ממ"ט אב"כ וכל השאר: הומור לשעות אטומות, תל אביב: כנרת, 1991. (הופיע באותה שנה גם באנגלית, בשם Scuddam maskud and all the rest: Israeli humor from the sealed-in war)
כובע על הגבה, תל אביב: כנרת, 1996.
מתנה קטנה גדולה, תל אביב: כנרת, 1996
המדריך הזואולוגי לפוליטיקה הישראלית, אור יהודה: כנרת, 2000.
חמשירים בתרמיל לחייל ולמיל, תל אביב: י' גולן, תש"ס 2000.
ותשקוט הארץ 40 שניות: ממשלת שרון 2001–2002, תל אביב: טפר, 2003.

סילבי קשת, חץ מסילבי קשת, ירושלים ותל אביב: שוקן, 1969.
תנ"ך יונה, ירושלים: קורן, [תשל"-?]
אפריקה המתעוררת: מבחר שירים; ליקט ותרגם: שמשון ענבל; ציירה: צלה מנוסי; כתבה: עליזה יפה נוף, תל אביב: עקד, תשכ"ב.

Cyla Menusy, in: Józef Mroszczak, I Międzynarodowe Biennale Plakatu w Warszawie, Warsaw: Wydawnictwo Artystyczno-Graficzne RSW "Prasa" WAG, 1968


צילה מנוסי, שנות ה-60
לידה	6 בדצמבר 1930 קרקוב, פולין
פטירה	16 באוגוסט 2023 (בגיל 92) תל אביב-יפו, ישראל
תאריך עלייה	1934
לאום	ישראלי
תחום יצירה	קריקטורה, איור
בן או בת זוג	דידי מנוסי (1959–2013)
צאצאים	ניר מנוסי
מספר צאצאים	1