ראש ממשלת רוסיה

ראש ממשלת הפדרציה הרוסית
Председатель Правительства Российской Федерации
איוש נוכחי	מיכאיל מישוסטין
תאריך כניסה לתפקיד	16 בינואר 2020
דרכי מינוי	ממונה על ידי הנשיא באישור הדומה הממלכתית
תחום שיפוט	רוסיה
כפוף	לנשיא ולדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית
מעון	הבית הלבן של רוסיה
מושב המשרה	הבית הלבן, מוסקבה
משך כהונה קצוב	6 שנים
ייסוד המשרה	25 בדצמבר 1991 (הקמת תפקיד ראש ממשלת הפדרציה הרוסית); 17 בדצמבר 1997 (אשרור סעיף 6 בחוקת רוסיה)
איוש ראשון	בוריס ילצין
	http://premier.gov.ru

ראש ממשלת רוסיה (ברוסית: Председатель Правительства Российской Федерации, מילולית: יושב ראש הממשלה של הפדרציה הרוסית) הוא התפקיד הממשלתי השני בחשיבותו ברוסיה.

ראש הממשלה ממונה על ידי נשיא רוסיה בהסכמת הדומה (הפרלמנט הרוסי). לתפקיד הייתה מקבילה בימי האימפריה הרוסית ובימי ברית המועצות (התפקיד המקביל בברית המועצות נקרא עד 1946 "יושב ראש מועצת הקומיסרים העממיים" ומ-1946 ואילך "יושב ראש מועצת השרים"). משרד ראש הממשלה במתכונתו הנוכחית נוסד בשנת 1991 והמבנה הנוכחי מתבסס על חוקת רוסיה הנוכחית שהתקבלה בשנת 1993.

ראש הממשלה מכהן במשך שש שנים, ומתוקף החוק עליו להגיש את התפטרותו עם בחירת נשיא חדש לתפקיד, אולם הוא יכול להתמנות מחדש ואין מגבלה על מספר הקדנציות שראש הממשלה יכול להתמנות אליהן.

כיום מכהן בתפקיד מיכאיל מישוסטין, שמינויו אושר בפרלמנט בינואר 2020.

היסטוריה

תפקיד ראש הממשלה ברוסיה נוצר ב-1802 כיושב ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית. ראש הממשלה הראשון היה אלכסנדר וורונצוב. ב-1905 הוחלפה ועדת השרים במועצת השרים, ויש הרואים ביושב ראש מועצה זו את ראש ממשלת רוסיה הראשון, שאז היה סרגיי ויטה שכיהן כיו"ר ועדת השרים מ-1903 והמשיך לכהן כיו"ר מועצת השרים עד 1906. ראש ממשלת רוסיה המפורסם ביותר באותן שנים היה ראש הממשלה פיוטר סטוליפין, שהיה אחד הרפורמטורים הגדולים ביותר בתקופת האימפריה הרוסית. הוא נרצח, כחלק מגל בלתי ניתן לעצירה שהביא להתפרקות האימפריה הרוסית.

הרפובליקה הרוסית הונהגה על ידי גאורגי לבוב תחילה ואחר כך על ידי שר המשפטים לשעבר, אלכסנדר קרנסקי, אך פרוץ מהפכת אוקטובר הביאה לפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה, ואף שהוקמו שורת ממשלות זמניות כממשלות אנטי בולשביקיות שהתנגדו לממשלה הבולשביקית בראשותו של ולדימיר לנין, ממשלתו של לנין הפכה לממשלת רוסיה הסובייטית וברית המועצות. באותן שנים בלטו כראשי ממשלה ויאצ'סלב מולוטוב, יוסיף סטלין ובתקופת המלחמה הקרה נודע אלכסיי קוסיגין כראש ממשלת ברית המועצות המשפיע ביותר.

ב-1991 הפך ילצין לראש ממשלה ונשיא רוסיה, והרפורמות הכלכליות שלו נוהלו בידי ראשי ממשלתו, ייגור גאידר תחילה ואחריו ויקטור צ'רנומירדין, שהיה לאחד מראשי הממשלה המפורסמים ביותר בשנות ה-90. יבגני פרימקוב נודע יותר כראש הביון הרוסי ושר החוץ, ומינויו לראש הממשלה נתפס כחלק מגל המינויים של ראשי ממשלה בשנים 1998–1999, על מנת לקבוע מי יירש את ילצין עם פתיחת המאה ה-21.

לאחר שורת מינויים, המליצו האוליגרכים למנות לראש ממשלה את ראש הפס"ב, ולדימיר פוטין, שהתברר כטכנוקרט קר רוח בתקופת כהונתו כראש ממשלה בשנים 1999–2000. עם זאת, הפופולריות שלו נסקה מאוד באותן שנים, ולבסוף הוא נבחר לנשיא המדינה, תוך שהוא ממנה את מיכאיל קסיאנוב לראש ממשלתו והוא היה לראש הממשלה המשפיע ביותר בתקופת הקדנציה הראשונה של פוטין. ב-2004 הוא פוטר לאחר שהביע ביקורת נגד פוטין ולאחר מינוי זמני של ויקטור כריסטנקו מונה לראש ממשלה מיכאיל פרדקוב, שכיהן כראש משטרת המס הרוסית. כאשר פרדקוב מונה לראש שירות הביון הרוסי, מונה ויקטור זובקוב להחליפו, ובתקופה ההיא נודעה ממשלת זובקוב כממשלה אנמית.

ב-2008 מונה שוב ולדימיר פוטין לראש ממשלה, הפעם כשהוא נהנה מפופולריות רבה. ב-2012 נבחר בבחירות הארציות ולדימיר פוטין לתפקיד נשיא רוסיה בפעם השלישית. את פוטין החליף כראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב, ראש הממשלה הראשון שכיהן קודם לכן כנשיא המדינה. ב-2018 הוא מונה לקדנציה נוספת ובכך הפך לראש ממשלת הפדרציה הרוסית שמכהן הכי הרבה זמן בתפקיד. ב-2020 הגיש את התפטרותו ובמקומו מונה מיכאיל מישוסטין.

סמכויות

בהתאם לחוק "אודות ממשלת רוסיה", ראש ממשלת רוסיה:

מציע הצעות חוק ממשלתיות ופועל ליישום צווים נשיאותיים
מציג לנשיא את מבנה הממשלה, ממנה ומפטר את סגניו והשרים הפדרליים, מייצג את הממשלה בפגישות במדינה ומחוצה לה
מארגן את עבודת הממשלה ומנהל את ישיבותיה
מנהל פגישות עם שרי הממשלה, מנהל את השירותים הפדרליים, או גופי הממשל הפדרלי ובוחן יישום החלטות ממשלתיות
חותם על צווים ממשלתיים והנחיות בין-משרדיות
מטיל אחריות עבודה על שרי הממשלה
מיידע בקביעות את הנשיא על עבודת הממשלה ותפקודהּ
חבר במועצה לביטחון לאומי של רוסיה
חבר במועצת ראשי הממשלה של חבר המדינות
חבר במועצת המדינה העליונה של איחוד רוסיה ובלארוס ומהווה יושב ראש מועצת השרים של איחוד רוסיה ובלארוס
חבר מועצת ראשי הממשלה של ארגון שנחאי לשיתוף פעולה
חבר המועצה הבין-מדינתית של האיחוד הכלכלי האירואסייתי

הליך ודרכי מינוי

ראש הממשלה ממונה על ידי נשיא רוסיה, באישור הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. מועמד לתפקיד חייב להיות אזרח רוסי שאינו מחזיק באזרחות כפולה. טרם מינויו, עליו לקבל את הסכמת הדומה למינוי אשר עורכת הצבעה למינוי ראש הממשלה.

הנשיא, בתוך שבועיים לאחר השבעה או התפטרותם של חברי הממשלה, מגיש לדומה הממלכתית הצעה על מועמדו לראשות הממשלה. במקרה של התפטרותו של ראש הממשלה, פיטוריו על ידי ראש המדינה, או דחיית המועמדות על ידי הדומה, על הנשיא להגיש לפרלמנט מועמד חלופי בתוך שבוע. בתורו, ראש הממשלה שאושר על ידי הדומה יציע את מועמדיו לסגני ראש הממשלה ושרים, תוך שבועיים מרגע המינוי.

לדומה יש שבוע לשקול את מועמדותם של ראש הממשלה, סגניו והשרים. אם הדומה סירבה למנות מועמד במשך שלוש פעמים, הנשיא ממנה אותו ללא אישור הפרלמנט ובמקרה זה תהיה לראש המדינה אפשרות לפזר את הדומה לקראת בחירות חדשות. עם זאת, הנשיא אינו יכול לפזר את הפרלמנט מסיבה זו בששת החודשים האחרונים לסיום הקדנציה שלו, בעת חירום או בעת הליך מתמשך להדחת נשיא רוסיה המתנהל בדומה. אותו נוהל יבוא במקרה של דחיית מועמדים לסגני ראשי ממשלה ושריו.

ראש הממשלה מפוטר על ידי הנשיא בלבד. לעיתים הצבעת אי אמון בממשלה העוברת בפרלמנט מאלצת את הנשיא לפטר את הממשלה והעומד בראשה. לאחר קבלת החלטה על פיטורי ראש הממשלה, על הנשיא לעדכן את הבית העליון והבית התחתון באספה הפדרלית של רוסיה.

תוצאות הצבעת מינוי ראש הממשלה

מועמד	תאריך מינוי	סך כל חברי הפרלמנט	חברי פרלמנט נוכחים	בעד	נגד	נמנעו	לא הצביעו	תוצאה	אחוז המצביעים בעד מכלל חברי הפרלמנט	אחוז המצביעים בעד מחברי הפרלמנט הנוכחים
יגור גאידר	9 בדצמבר 1992	1040		467	486	26	61	נפסל	44.90
ויקטור צ'רנומירדין	14 בדצמבר 1992	1040		721	172	48	1	אושר	69.33
ויקטור צ'רנומירדין	10 באוגוסט 1996	450	389	314	85	3	48	אושר^[1]	69.78	80.72
סרגיי קיריינקו	10 באפריל 1998	450	396	143	186	5	116	נפסל^[2]	31.78	36.11
	17 באפריל 1998	450	226	115	271	11	53	נפסל^[3]	25.56	50.88
	24 באפריל 1998	450	315	251	25	39	135	אושר^[4]	55.78	79.68
ויקטור צ'רנומירדין	31 באוגוסט 1998	445		94	253	0	98	נפסל	21.12
ויקטור צ'רנומירדין	7 בספטמבר 1998	444		138	273	1	32	נפסל	31.08
יבגני פרימקוב	11 בספטמבר 1998	444		317	63	15	49	אושר	71.40
סרגיי סטפאשין	19 במאי 1999	440		301	55	14	70	אושר	68.41
ולדימיר פוטין	16 באוגוסט 1999	439		233	84	17	105	אושר	53.08
מיכאיל קסיאנוב	17 במאי 2000	447		325	55	15	52	אושר	72.71
מיכאיל פרדקוב	5 במרץ 2004	447		352	58	24	13	אושר	78.75
מיכאיל פרדקוב	12 במאי 2004	447		356	72	8	11	אושר	79.64
ויקטור זובקוב	14 בספטמבר 2007	445		381	47	8	9	אושר	85.61
ולדימיר פוטין	8 במאי 2008	448		392	56	0	0	אושר	87.50
דמיטרי מדבדב	8 במאי 2012	443		299	144	0	0	אושר	67.49
דמיטרי מדבדב	8 במאי 2018	446	430	379	56	0	16	אושר	81.03
מיכאיל מישוסטין	16 בינואר 2020	449	424	383	0	0	41	אושר	85.1	90.03

משרדי ראש הממשלה ומעון המגורים

מאז 1993, משרדו של ראש ממשלת רוסיה ממוקם בבית הלבן שבמוסקבה, בו גם נערכות ישיבות הממשלה השבועיות. אין מעון מגורים רשמי קבוע לראש הממשלה ובכל עת שנבחר ראש ממשלה, הלה בוחר את המעון המועדף עליו מבין אלה המצויים ברשות המדינה. מדבדב למשל התגורר במעון גורקי-9 שבמחוז מוסקבה, אך מישוסטין מתגורר באחוזתו הפרטית ברובליובקה שבמחוז מוסקבה.

הבית הלבן במוסקבה. מעון העבודה הרשמי של ראש הממשלה.

ראשי ממשלת הפדרציה הרוסית

ערך מורחב – ראשי ממשלת רוסיה

להלן רשימת ראשי ממשלת הפדרציה הרוסית מאז שנת 1991.

#	ראש ממשלה	תקופת כהונה		מפלגה	הערות
—	בוריס ילצין	6 בנובמבר 1991	15 ביוני 1992	עצמאי	^[5]^[6]
—	יגור גאידר (ממלא מקום)	15 ביוני 1992	15 בדצמבר 1992	—	ממלא מקום
1	ויקטור צ'רנומירדין	14 בדצמבר 1992	23 במרץ 1998	רוסיה ביתנו	^[7]
—	סרגיי קיריינקו (ממלא מקום)	23 במרץ 1998	24 באפריל 1998	ברית כוחות הימין	—
2	סרגיי קיריינקו	24 באפריל 1998	23 באוגוסט 1998	ברית כוחות הימין	—
—	ויקטור צ'רנומירדין (ממלא מקום)	23 באוגוסט 1998	11 בספטמבר 1998	רוסיה ביתנו	—
3	יבגני פרימקוב	11 בספטמבר 1998	12 במאי 1999	המולדת-כל רוסיה	—
—	סרגיי סטפאשין (ממלא מקום)	12 במאי 1999	19 במאי 1999	—	^[8]
4	סרגיי סטפאשין	19 במאי 1999	9 באוגוסט 1999	—	^[8]
—	ולדימיר פוטין (ממלא מקום)	9 באוגוסט 1999	16 באוגוסט 1999	לא חבר מפלגה	^[9]
5	ולדימיר פוטין	16 באוגוסט 1999	7 במאי 2000	לא חבר מפלגה	^[9]
—	מיכאיל קסיאנוב (ממלא מקום)	7 במאי 2000	17 במאי 2000	עצמאי	^[10]
6	מיכאיל קסיאנוב	17 במאי 2000	24 בפברואר 2004	עצמאי	^[10]
—	ויקטור כריסטנקו (ממלא מקום)	24 בפברואר 2004	5 במרץ 2004	ללא שיוך פוליטי	^[11]^[12]
7	מיכאיל פרדקוב	5 במרץ 2004	7 במאי 2004	עצמאי	^[13]^[14]
—	מיכאיל פרדקוב (ממלא מקום)	7 במאי 2004	12 במאי 2004
7	מיכאיל פרדקוב	12 במאי 2004	12 בספטמבר 2007
—	מיכאיל פרדקוב (ממלא מקום)	12 בספטמבר 2007	14 בספטמבר 2007
8	ויקטור זובקוב	14 בספטמבר 2007	7 במאי 2008	זוהה עם רוסיה המאוחדת	^[15]
—	ויקטור זובקוב (ממלא מקום)	7 במאי 2008	8 במאי 2008	זוהה עם רוסיה המאוחדת	^[15]
9	ולדימיר פוטין	8 במאי 2008	7 במאי 2012	יו"ר מפלגת רוסיה המאוחדת (בשנים 2008–2012, לא היה חבר מפלגה)	^[16]
—	ויקטור זובקוב (ממלא מקום)	7 במאי 2012	8 במאי 2012	זוהה עם רוסיה המאוחדת	^[17]
10	דמיטרי מדבדב	8 במאי 2012	15 בינואר 2020	יו"ר מפלגת רוסיה המאוחדת (משנת 2012)	^[18]
11	מיכאיל מישוסטין	16 בינואר 2020	20 באפריל 2020	מישוסטין שימש כעצמאי, אך הצטרף בהמשך לרוסיה המאוחדת
—	אנדריי בלואוסוב (ממלא מקום)	30 באפריל 2020	19 במאי 2020		^[19]
11	מיכאיל מישוסטין	19 במאי 2020	מכהן