רב אויא
רבי אויא, היה אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי לאמוראים. הוא למד אצל חכמי ארץ ישראל, רבי אמי[1] רבי יוחנן[2].
תקופת הפעילות | דור שלישי לאמוראי ארץ ישראל |
---|---|
רבותיו | רבי יוחנן, רבי אמי |
תלמידיו | רבי זירא, רב אושעיא, רב ביבי, רב זריקא |
בני דורו | רבי אבהו |
ככל הנראה, בהמשך עבר לבבל. הוא למד אצל רב הונא ונחשב מגדולי תלמידיו. על כך מסופר, כי כאשר רב אויא סבא שאל את רב הונא שאלה הלכתית מסוימת, השיב לו רב הונא: "עורבא פרח". לפי הסבר רש"י, רב הונא העביר נושא במתכוון, על ידי האמירה: עורבא פרח, כלומר ראה את העורב הפורח מעלינו[3]. לפי פירושו של רבינו חננאל, דבריו "עורבא פרח" מכוונים כלפי דבריו של אותו אמורא, שדעתו היא דעתם של ילדים המשחקים בציפורים ועורבים.
לאחר שרבה בנו של רב הונא, שאל אותו לפשר הדבר, שהרי רב הונא היה מכבד את רב אויא סבא באופן מיוחד בהצביעו על גדלותו המיוחדת בתורה, הבהיר לו רב הונא כי אי ההגיון אינו בשאלה עצמה, אלא בתזמון שבו היא נשאלה, שכן השאלה הייתה קשה מאוד לעיון, והיא נשאלה בזמן שרב הונא היה עייף וחלש ולא יכול היה להשיב עליה כראוי[4]. סיפור דומה מובא גם במסכת חולין[5].
הוא היה משתתף בקביעות בשיעוריו של רב יוסף, שהיה אומר בשבת, לפני תפילת מוסף, וכאשר לא הגיע לשיעור, גרם הדבר צער לרב יוסף, ואביי עמל לפייסו[6]. מסופר בתלמוד אודות הלכות שקיבל מרב יוסף אודות רפואת חולה בשבת, כאשר ידו התעקמה באמצע שיעורו של רב יוסף[7].
מסופר בתלמוד כי פעם אחת הגיע לביתו של רבא כשרגליו מלוכלכות בטיט, והניח אותם על מיטה בבית רבא. רבא הקפיד ורצה לצערו, ושאל אותו שאלה בהלכות מוקצה מחמת מיאוס, ורב אויא ענה על כך. רב נחמן בר יצחק ברך על כך שרבא לא גרם לרב אויא להתבייש.[8]
בהגיעו לפרקו נשא את אחותו של רמי בר פפא[9].
היו לו מספר בנים תלמידי חכמים. רב חייא[10], רבו של רב אמימר בר מר ינוקא[11]. רב אדא[12], רבא[13], רב חלקיה[14] ורב הונא[15].
מסופר, כי רב מרדכי אמר בפני רב אשי, קושיא אותה הקשה רב אויא. רב אשי נענה, כי עכשיו מבין הוא למה ראה בחלום את רב הונא בר אויא. הראו לו, כי ביום יאמרו לפניו מדברי תורתו של רב אויא[16] לפי הסבר המאירי[17] הוא ראה את רב אויא שבא לפניו, והדבר מרמז על כך שאביו - רב אויא יבוא לפניו, על ידי שמועותיו.
בן נוסף שלו, הוא רב אחא בריה דרב אויא, אמורא המוזכר עשרות פעמים בתלמוד, לרוב כשהוא דן בהלכה עם רבו רב אשי.
על חבריו נמנה רבה בר רב חנן[18] ורב אחדבוי בר אמי.
אמרותיו
עריכה”המדליק נר של חנוכה צריך לברך. מאי מברך? מברך "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה". והיכן צונו? רב אויא אמר[19] מלא תסור”[20].
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב אהרן הימן, "רב אויא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הרב יהודה אדרי, "רב אַוְיָא", בנתיב האמוראים, ירושלים תש"מ, עמ' 42, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף נ', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ל"ה, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"ד, עמוד ב'. ראה את תוכן השאלה בערך טומאת משא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"א, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף קכ"ד, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ח, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ח, עמוד א'.
- ^ מסכת שבת, דף מ"ו, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ק', עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף י"ט, עמוד א'.
- ^ בבלי, חולין יח ע"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ס"ב, עמוד א'.
- ^ לפי גרסת האור זרוע, ראו כאן.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף צ"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ג, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קמ"ג, עמוד א'.
- ^ בחידושיו על המסכת.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד א'.
- ^ דברים יז, יא.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף כ"ג, עמוד א'.