רב אחא בר רב הונא
רב אחא בר (רב) הונא היה אמורא בדור הרביעי לאמוראי בבל.
| תקופת הפעילות | דור רביעי לאמוראי בבל |
|---|---|
| השתייכות | ישיבת פומבדיתא |
| רבותיו | רב ששת, רבה, רבא. |
| בני דורו | רבינא |
  | |
בצעירותו למד תורה אצל רב ששת[1]. לאחר פטירת רב ששת, ככל הנראה, הוא למד יחד עם רב שמואל בנו של רבה בר בר חנה ורב יצחק בריה דרב יהודה למד אצל רבה[2], אך הוא עמד בקשר גם עם רב יוסף ושלח אליו שאלות הלכתיות[3].
לאחר פטירתו של רבה, הוא עבר ללמוד אצל רבא. היחסים ביניהם היו ככל הנראה כרב ותלמיד, שכן רבא הטיל עליו מטלות יחד עם רב ספרא על אחת מהן מסופר: איפרא הורמי אמו של שאפור המלך שלחה לרבא קרבן וביקשה שיקריב אותו לאל. רבא שלח את רב ספרא ורב אחא בר הונא לבצע את המטלה, וכך ציווה אותם: קחו שני עובדי כוכבים בני אותו גיל (ליופי), וחפשו מקום שבו העלה הים שרטון כך שהקרקע תהא כזו שלא השתמש בה אדם מעולם ותהא ראויה לשמש כמזבח, והם יביאו לשם עצים שלא נשתמש בהם אדם מעולם ואינם נחשבים כ"שברי כלים", ויוציאו אש מאבנים ויקריבו את הקרבן במקום לשם שמים[4].
הוא שימש ככל הנראה כדיין[5].
במחקר
עריכההחוקר שאול שקד שחוקר את תולדות הקהילה היהודית בפרס, כותב כי במסגרת מחקרו ראה קערה עתיקה שעליה נכתב שמו של רב אחא בר הונא. ההסבר לכך הוא שבאותה תקופה, במאות הרביעית עד השישית לספירת הנוצרים, פשט המנהג בארצות בבל להחזיק בבית קערות חרס שעליהן כתובות מילים מסוימות שלפי אמונת המחזיק בהן הועילו להבריח מזיקים מהבית. על אחת מהקערות נמצא כיתוב האומר כי רב אחא בר הונא הוא שכן של המחזיק בקערה, ובכיתובת זו התכוון המחזיק בקערה להבריח את המזיקים מהבית[6].
קישורים חיצוניים
עריכה
- הרב אהרן הימן, "רב אחא בר רב הונא", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
הערות שוליים
עריכה- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף מ"ג, עמוד א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף ל"ו, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף י"ב, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף קט"ז, עמוד ב'.
- ^ אהרון היימן, על פי קידושין יב ב
- ^ פרופ' שאול שקד, באתר פרס ישראל