רומן רולן
רומן רולן (בצרפתית: Romain Rolland; 29 בינואר 1866 – 30 בדצמבר 1944) היה סופר, מחזאי וחוקר מוזיקה צרפתי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1915.
 | |
| לידה |
29 בינואר 1866 קלאמסי, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1944 (בגיל 78) וזלה, צרפת |
| מדינה |
צרפת |
| מקום מגורים |
וזלה |
| אירועים משמעותיים |
שריפת הספרים בגרמניה הנאצית (1933) |
| מקום לימודים |
אקול נורמל סופרייר, אוניברסיטת סן לואי, תיכון לואי הגדול, סורבון |
| שפות היצירה |
צרפתית |
| זרם ספרותי |
מחשבה חופשית |
| יצירות בולטות |
Péguy, The life of Toistoi, Jean-Christophe, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו |
| תקופת הפעילות |
מ-1888 |
| בן או בת זוג |
|
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
 |
  | |
תולדות חייו
עריכהרומן רולן נולד בקלאמסי(אנ') שבחבל בורגונדי. הוא היה בנו של נוטריון. רולן למד היסטוריה בפריז וברומא וקיבל תואר דוקטור בשנת 1895. הוא לימד היסטוריה במשך חמש שנים באקול נורמל סופרייר, ותשע שנים היה מורה לתולדות המוזיקה באוניברסיטת סורבון בין השנים 1900–1912, וכתב בעיקר על מוזיקה ומוזיקאים. בשנת 1906 פרסם את חיי מיכלאנג'לו, ובשנת 1908 פרסם את מוזיקאים של היום ומוזיקאים של הימים ההם. בשנת 1910 רולן פרסם ביוגרפיה של הנדל ובשנת 1911 את חיי טולסטוי. אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, פרסם את מסע מוזיקלי בעבר, ובשנת 1922 את בטהובן האיש ואמונתו.
בימי מלחמת העולם הראשונה עבר רולן לשווייץ, ובהיותו פציפיסט, הטיף לשלום והיה פעיל בצלב האדום. הוא הושפע מתורותיהם של לב טולסטוי ושל גנדי. רולן נטה בתחילה לקומוניזם, אך התנגד לטרור ולכפייה שהתלוו לו. הוא היה זה שעודד את פנאיט איסטרטי להתחיל לכתוב.
מחקרו תולדות האופרה באירופה לפני לולי וסקרלטי זכה בפרס האקדמיה הצרפתית.
בשנת 1915 הוענק לו פרס נובל לספרות על "האידיאליזם האציל בו מצטיינת פעילותו הספרותית, בגלל האפיון (קרקטריזציה) הנאמן והשופע של האנושות המעידה על רגש עמוק ביותר"[1].
בשנים 1923 עד 1936 ניהל רולן חליפת מכתבים עם זיגמונד פרויד. במכתב מ-1927, בתגובה לביקורת של פרויד על האמונה הדתית, טבע רולן את המונח "חוויה אוקיאנית", המתאר תחושה של אחדות עם היקום. לפי רולן, חוויה זו היא המקור של כל האנרגיה הדתית. אדם יכול לראות בעצמו 'דתי' על בסיס החוויה האוקיאנית לבדה, גם אם הוא דוחה כל אמונה ספציפית.
רולן נפטר בשנת 1944 בכפר וזליי (אנ') בצרפת, כתוצאה ממחלת השחפת[2].
ממחזותיו
עריכה- זאבים (1898) תורגם לעברית על ידי יעקב הורוביץ והוצג בהבימה בבימויו של צבי פרדלנדר בשנת 1934.
- דנטון (1900)
- 14 ביולי (1902)
- יום יבוא (1903)
מספריו
עריכה- ז'אן כריסטוף, תרגם ה. ייבין, ברונפמן, 1977. (תורגם בראשונה 1921.)
- הנפש הקסומה, תרגם ישורון קשת (יעקב קופילביץ), הוצאת שטיבל, 1934.
- קולה ברוניון, (Colas Breugnon), תרגם אברהם שלונסקי, ציורים י. קיבריק, ספרית פועלים, מרחביה, 1952.
- פייר וליס, סיפור, תרגם ח"ש בן אברם, הקיבוץ המאוחד, 1945.
ביוגרפיות
עריכה- 1907 Vie de Michel-Ange חיי מיכלאנג'לו, תרגמה ויץ-הכהן, מסדה, תל אביב, 1948.
- 1911 La Vie de Tolstoï חיי טולסטוי
- 1924 Gandhi מהטמה גנדי, עשרה מאמרות, תרגם מ. חייט, תל אביב, 1930.
- 1937 Beethoven, Les grandes époques créatrices: Le Chant de la Résurrection בטהובן, תרגם לעברית ויץ-הכהן, ערך פ. גרדנויץ, מסדה, תל אביב, 1945.
- 1939 Robespierre רובספייר.
קישורים חיצוניים
עריכה
רומן רולן, ברשת החברתית Goodreads- כתבי רומן רולן בפרויקט בן-יהודה
- רומן רולן, באתר פרס נובל (באנגלית)
- Association Romain Rolland (בצרפתית)
- רומן רולן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי רומן רולן בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- רומן רולן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
רומן רולן (1866-1944), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ Romain Rolland Winner of the 1915 Nobel Prize in Literature, web.archive.org, 2010-01-21
- ^ רומן רולן באתר www.kirjasto.sci.fi(הקישור אינו פעיל, 15.4.2020)