רחל רבין
רחל רבין יעקב (נולדה ב-1 בפברואר 1925) היא אשת חינוך ישראלית ואחותו היחידה של יצחק רבין. ממקימי קיבוץ מנרה.
.jpg) | |
| לידה |
1 בפברואר 1925 (בת 99) תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| מקום מגורים |
מנרה |
| השכלה |
בית הספר המחוזי ע"ש רוזה כהן |
| עיסוק | אשת חינוך |
  | |
ביוגרפיה
עריכהרחל רבין-יעקב נולדה בתל אביב לרוזה כהן ולנחמיה רבין, אחות ליצחק. אביה עבד בחברת החשמל ואמה (רוזה האדומה) הייתה מנהלת סניף בנק הלוואה וחסכון ופעילה ציבורית[1].
את שנות בית הספר עשתה רבין-יעקב בבית החינוך לילדי עובדים א' בתל אביב (היום בית הספר יוסף הגלילי), תחת ידו של המחנך אליעזר שמאלי, ובבית הספר התיכון המחוזי בגבעת השלושה (אז בתחום פתח תקווה)[1].
בשנת 1942, עם סיום לימודיה, יצאה עם גרעין הנוער העובד להכשרה בכפר גלעדי תל-חי וב-1943 הם עלו להקים את קיבוץ מנרה, היישוב היהודי הראשון בהרי נפתלי, על הר סלעים קירח וללא דרך[2], ובו היא חברה עד היום. היא מילאה מספר תפקידים בקיבוץ, לרבות מחנכת, מזכירה וחברת הנהלה[3].
עם פרוץ מלחמת העצמאות נמצא מנרה, המשיק לגבול לבנון, חשוף לצליפות צבא קאוקג'י. הילדים ומרבית האימהות פונו לכפר גלעדי, ורבין-יעקב עם חבריה הגנו על היישוב וטיפלו בנפגעים הרבים שלא הייתה דרך לפנותם מן ההר.
בסוף שנות ה-40 הייתה נשיאת הנוער העובד[4][5], ורכזת ההכשרה[6].
בשנות ה-50 וה-60 הייתה חברת מרכז מפלגת אחדות העבודה - פועלי ציון[7][8]. בבחירות לכנסת הרביעית, ב־3 בנובמבר 1959, הוצבה במקום ה-48 ברשימת המפלגה[9] בבחירות לכנסת השישית, ב-19 במאי 1965, הוצבה במקום ה-90 ברשימת המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל[10].
במשך עשרות שנים עסקה בחינוך. הייתה המורה של הכיתה הראשונה במנרה. לאחר מכן לימדה בבית הספר היסודי שנוסד במקום, וכעבור זמן הייתה ממקימי בית הספר האזורי הר וגיא בקיבוץ דפנה[1]. בין השנים 1981 ל-1986 שימשה מרכזת הפיקוח באגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, אגף המופקד על כל בתי הספר התיכוניים של ההתיישבות העובדת[2]. עם סיום עבודתה במשרד החינוך שבה לביתה להיות שוב למזכירת הקיבוץ[11]. ב-1994 מונתה ליושבת הראש של עמותת המכללות האקדמיות לחינוך של התנועות הקיבוציות אורנים וסמינר הקיבוצים[12].
חיים אישיים
עריכהבהפוגה הראשונה, בזמן מלחמת העצמאות, נישאה לרפי יעקב (נפטר ב-2012), עולה מגרמניה, איש החלוץ. לשניים נולדו במנרה ילדיהם תרצה, יפתח וגד. הם גם אימצו לביתם את בינייה (בנימין) ג'דידי[13], שנפל במלחמת יום הכיפורים[2].
רבין היא חברת קיבוץ מנרה עד היום.
פרסים
עריכהעל פועלה, קיבלה רבין-יעקב, בין השאר: פרס עליית הנוער והחינוך ההתיישבותי, אות "מחנכת למופת" של המכללות האקדמיות לחינוך, פרס החינוך של האוניברסיטה העברית, פרס החינוך של הגליל העליון ויקירת מכללת אורנים והייתה גם יקירת מכללת תל חי. בשנת 2017 המליצה עליה התנועה הקיבוצית לקבלת פרס ישראל בשנת ה-70 למדינה[2]. בסוף הוחלט להעניקו ליהודה הראל (שהיה חבר מנרה בעבר וגר היום בקיבוץ מרום גולן).
אילן יוחסין
עריכה
| נחמיה רבין 1886–1971 | רוזה כהן 1890–1937 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| רחל רבין יעקב | יצחק רבין 1922–1995 | לאה רבין 1928–2000 | |||||||||||||||||||||||||||||||
| אברהם בן-ארצי 1947–2010 | דליה רבין | אבי פילוסוף | יובל רבין | ||||||||||||||||||||||||||||||
| יונתן בן-ארצי | נעה רוטמן | אלדד רוטמן | |||||||||||||||||||||||||||||||
קישורים חיצוניים
עריכה
- אוריאל לוי, יצחק, אחי, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15 באוקטובר 2021
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 3 אסתי אהרונוביץ,', 14 שנה לרצח רבין | רחל רבין מדברת. על הילדות, על הבדידות, על העצבות, באתר הארץ, 29 באוקטובר 2009
- ^ 1 2 3 4 שובל גבע, המלצה: פרס ישראל לרחל רבין-יעקב ממנרה, באתר mynet קיבוץ, 29 באוקטובר 2017
- ^ משטח לבנון ניסו להפגיז את מנרה, מעריב, 16 ביוני 1968
- ^ 1500 בני הנוער העובד במועצת ה־30, על המשמר, 21 באפריל 1949
- ^ ננעלה המועצה ל" של הסתדרות הנוער העובד, על המשמר, 24 באפריל 1949
- ^ במערכות הנוער העובד והלומד, ב, על המשמר, 26 ביוני 1949
- ^ אושרו מועמדי אחה"ע לכנסת, למרחב, 7 בספטמבר 1965
- ^ נבחרו מוסדות אחה"ע־פועצ, למרחב, 26 במאי 1958
- ^ אחדות העבודה־פועלי ציון ובלתי מפלגתיים, על המשמר, 12 במאי 1959
- ^ הוגשו 18 רשימות, דבר, 8 בספטמבר 1965
- ^ נחום ברנע, בין מנרה לאלפי מנשה, כותרת ראשית, 23 באפריל 1987
- ^ יולי חרומצ'נקו, מכללת לוינסקי: סמינר הקיבוצים הסב לנו נזק תדמיתי וכספי עקב קמפיין פרסום מטעה, באתר הארץ, 21 במרץ 2005
- ^ בנימין ג'דידי באתר יזכור