שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג הכז היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא כסדרה (כ) ועל כן בחשוון יש 29 ימים ובכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בשבת (ז). שנה מסוג הכז היא שנה פשוטה (לא שנה מעוברת) ואורכה 354 ימים שבהם 51 שבתות.
שנת הכז נקבעת כאשר בשנה פשוטה המולד הממוצע של חודש תשרי חל בין יום שלישי 9 שעות ו-204 חלקים[1] ליום חמישי 9 שעות ו-204 חלקים[2](48 שעות). כתוצאה מפרק זמן ארוך זה, שנת הכז היא סוג השנה הנפוץ ביותר, והיא מתרחשת ב-18.05% מהשנים[3]. בין השנים ה'ת"ש-ה'תת"ן חלה קביעות זו בשנים: ה'תש"א, ה'תש"ד, ה'תש"ז, ה'תשי"ח, ה'תשכ"א, ה'תשכ"ד, ה'תשכ"ח, ה'תשל"א, ה'תשמ"ה, ה'תשמ"ח, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ח, ה'תשע"ב, ה'תשע"ה, ה'תשע"ח, ה'תשפ"ט, ה'תשצ"ב, ה'תשצ"ו, ה'תשצ"ט, ה'תת"ב, ה'תתט"ז, ה'תתי"ט, ה'תתכ"ג, ה'תתכ"ו, ה'תתכ"ט, ה'תתמ"ג, ה'תתמ"ו, ה'תתמ"ט.
לוח שנה
עריכה| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים
עריכה- בשנה מסוג הכז חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש חשוון חל בימים שישי ושבת, ראש חודש ניסן חל בשבת, וראש חודש אלול חל בימים שבת וראשון.
- צום גדליה נדחה ליום ראשון, עשרה בטבת חל ביום חמישי, תענית אסתר חלה ביום רביעי, תענית בכורות חלה ביום שישי, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב נדחים שניהם משבת ליום ראשון.
- כ"ד בתשרי חל בשבת, ולכן יום הזיכרון לחללי מלחמת חרבות ברזל נדחה ליום ראשון, כ"ה בתשרי.
- חנוכה חל בימים רביעי עד רביעי, הדלקת נרות ראשונה היא ביום שלישי בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום רביעי.
- פורים חל ביום חמישי ובירושלים ביום שישי.
- יום הזיכרון לשואה ולגבורה חל ביום חמישי כ"ז ניסן
- ה' באייר חל ביום שישי, ולכן יום העצמאות מוקדם ליום חמישי ד' באייר ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל מוקדם ליום רביעי ג' באייר.
קריאה בתורה והפטרות
עריכהבשנת הכז יש הבדל בקריאות בין ארץ ישראל לחוץ לארץ, כי היום השמיני של פסח, הנחוג רק בחוץ לארץ, חל בשבת[4]. אי לכך, החל מכ"ב ניסן ועד סוף חודש אייר, יש הבדל בין ארץ ישראל לחוץ לארץ בפרשות הנקראות. הפער נסגר כאשר בארץ ישראל קוראים את פרשת בהר ופרשת בחוקותי בנפרד, בעוד שבחוץ לארץ מחברים אותן. כך שיוצא שזו השנה הפשוטה היחידה בה קוראים (בארץ ישראל) את פרשות בהר ובחוקתי בנפרד.
בשנת הכז לא קוראים כלל את פרשת וילך, מכיוון שהיא נקראת לפני ראש השנה בשנה הקודמת ואחרי ראש השנה בשנה הבאה.
בשנת הכז 51 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה בארץ ישראל: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת של היום הראשון של פסח. בחוץ לארץ לא קוראים פרשה גם בשבת שבה חל היום השמיני של פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (52, פרשת וילך לא נקראת ופרשת וזאת הברכה נקראת בשמיני עצרת שחל ביום חמישי) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (48, בארץ ישראל), מחוברות הפרשות ויקהל ופקודי, תזריע ומצורע, אחרי מות וקדושים ומטות מסעי[5]. בחוץ לארץ מחברים גם את הפרשות בהר ובחוקותי.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת נח – קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי"
- פרשת תולדות – קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת מקץ – השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי"
- פרשת משפטים – שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת תצוה – קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת ויקהל-פקודי – קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת ויקרא – שבת ראש חודש ניסן, קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת צו – שבת הגדול, ברוב הקהילות נהוג לקרוא את הפטרת שבת הגדול
- פרשת תזריע-מצורע (ובחוץ לארץ פרשת שמיני) – קוראים מחר חודש
- פרשת ראה – האשכנזים קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי".
הערות שוליים
עריכה- ^ 3:11:20 בשעון המקומי בירושלים, 2:50:23 בשעון חורף ישראל.
- ^ s:טור אורח חיים תכח
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
- ^ בחו"ל, קוראים בשנה זו את פרשת שמיני שמונה פעמים (3 פעמים במנחה של שבת, פעמיים בשני ופעמיים בחמישי והקריאה השלמה בשחרית של שבת).
- ^ מתי קוראים שתי פרשיות בשבת אחת?, הרב ד"ר חיים סיימונס, אלול תשנ"ה