פרשת תזריע
פָּרָשַׁת תַזְרִיעַ היא פרשת השבוע הרביעית בספר ויקרא. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק י"ב, פסוק א' ומסתיימת בפרק י"ג, פסוק נ"ט.
| |||||
| פסוקים | ויקרא, י"ב, א' - י"ג, נ"ט | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מספר פסוקים | 67 | ||||
| מספר תיבות | 1010 | ||||
| תוכן | דיני טומאת יולדת, דיני נגעי צרעת בעור האדם, בשיער הראש והזקן, דיני המצורע ודיני צרעת הבגד | ||||
| מצוות בפרשה על פי ספר החינוך | |||||
| |||||
| הפטרה | |||||
| מלכים ב', ד', מ"ב – ה', י"ט | |||||
חלקה הראשון של הפרשה עוסק בדיני יולדת זכר ונקבה. בחלק זה מופיעים דיני הטומאה והטהרה של היולדת, והקרבנות שעליה להביא למקדש. כמו כן מוזכרת מצוות ברית מילה הנערכת ביום השמיני ללידת בן זכר. בחלק השני של הפרשה מופיעים בהרחבה דיני צרעת. הן צרעת אדם על סוגיה השונים והן צרעת הבגד.
בשנים שאינן מעוברות קוראים את פרשת תזריע ביחד עם הפרשה שאחריה, פרשת מצורע, סמוך לראש חודש אייר. בשנים מעוברות היא נקראת לבדה. בשנים המעוברות מסוג השג, החא, בשז וגכז קוראים את פרשת תזריע עם פרשת החודש.
תוכן הפרשה
עריכהדיני טומאה וטהרה ביולדת
עריכהבהקשר זה מנויות שלוש מצוות: טומאת היולדת, האיסור לטמא לאכול קדשים וקרבן יולדת. אישה שילדה זכר נטמאת לשבוע, לאחר מכן טובלת וכל דם שתראה לאחר מכן בתוך שלושים ושלושה ימים יהיה דם טהור ולא יאסור אותה על בעלה. ביולדת נקבה היא נטמאת למשך שבועיים ולאחר שטובלת, כל דם שתראה בתוך שישים ושישה ימים יהיה טהור. בשלשים ושלשה ימי הטהרה לזכר ושישים ושישה לנקבה, האשה עדיין נחשבת לטמאה לענייני המקדש וקודשיו.
דיני קורבן היולדת
עריכהלפי הפרשה, על יולדת להביא קורבן לבית המקדש, בזמן שהוא קיים, לאחר תום ימי הטהרה. הקרבת הקורבן היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות. קורבן היולדת מתיר לאישה לאכול בשר קורבן, או להיכנס אל בית המקדש, דברים שאסורים לה משעה שילדה. קורבן היולדת מובא 40 יום לאחר לידת בן, ו-80 יום לאחר לידת בת.
הקורבן מתחלק לשני חלקים - עולה וחטאת. לקורבן העולה מביאה האישה כבש בן שנה, ואם היא ענייה, היא מביאה תור או בן יונה. לקורבן החטאת מביאה האישה תור או בן יונה, בין ענייה ובין עשירה.
דיני נגעי אדם
עריכהבנגעי צרעת בעור האדם כלולים שאת, בהרת, מחיה, שחין ומכוה. וכן דיני צרעת בשער הראש והזקן ("נתק"). בהקשר זה מנויות שלוש מצוות: טומאת מצורע, האיסור לגלח את הנתק והכרזת המצורע על טומאתו.
דיני צרעת הבגד
עריכהצרעת הבגד הם נגעים המופיעים על בגדים הגורמים להם להיטמא על ידי כך שכהן רואה את הנגע וקובע שהבגד טמא. לנגעי בגדים דינים שונים מנגעי אדם ונגעי בתים וצבעיהם הם ירוק ואדום חזקים. תהליך הטמאות הבגד כולל כמה שלבים וכמה תוצאות אפשריות - הבגד יכול להטהר לגמרי או חלקית (רק מקום הנגע נקרע מהבגד) או שכולו נטמא ונשרף.
נוהגים בדיני צרעת הבגד רק בזמן שיש כהנים שבקיאים בנגעים.
תאריכי הקריאה
עריכההשבת בה קוראים את פרשת תזריע יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים.
יחד עם פרשת מצורע:
- שנת גכה ושנת בשה - א' באייר
- שנת בחג ושנת זשג - ג' באייר
- שנת זחא ושנת השא - ה' באייר
- שנת הכז - בארץ ישראל כ"ט בניסן, בחוץ לארץ ו' באייר
בנפרד:
הפטרה
עריכהמפטירים בספר מלכים ב', מפרק ד', פסוק מ"ב עד פרק ה', פסוק י"ט, בסיפור ריפוי צרעת נעמן על ידי אלישע. בנוסח רומניא הפטירו ספר ישעיהו, פרק ס"ו, פסוקים ז'–כ"ד, חזרו על פסוק כ"ג. הפטרת תזריע היא בין ההפטרות הנדירות. בשנה פשוטה היא מחוברת תמיד לפרשת מצורע ולכן קוראים את הפטרת מצורע (בשנת גכה ושנת בשה את הפטרת שבת ראש חודש, ובשנת הכז בארץ ישראל את מחר חודש). בשנה מעוברת היא נקראת בנפרד, אך במרבית השנים היא חלה בפרשת החודש ולכן נקראת הפטרת שבת החודש. על כן, הפטרת תזריע נקראת רק בכ-16.3% מהשנים (שנת זחג, שנת זשה ושנת בחה).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הטקסט:
פרשת תזריע, באתר ויקיטקסט- פרשת תזריע - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
- פרשת תזריע, באתר "מקראות גדולות הכתר"
- פרשת תזריע, באתר "תורת אמת"
פרשנות:
- גיליונות נחמה לפרשת תזריע
- פרשת תזריע, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- פרשת תזריע, באתר "כיפה"
- פרשת תזריע עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
- שיעורי תורה לפרשת תזריע, באתר "ישיבה"
- שיעורים לצפייה על פרשת תזריע, באתר "בינינו"
- פרשת תזריע, באתר פרשת השבוע
- הערך "פרשת תזריע", באתר ויקישיבה
- דברי תורה לפרשת תזריע באתר ישיבת הר ברכה
- שיעורים לצפייה על פרשת תזריע, באתר "התנועה הרפורמית"