שרווד אנדרסון
שרווד אנדרסון (באנגלית: Sherwood Anderson; 13 בספטמבר 1876 – 8 במרץ 1941), סופר אמריקאי שנודע בעיקר בסיפוריו הקצרים. היה מחלוצי המודרניזם והשפיע רבות על הספרות האמריקאית של המאה ה-20.
לידה |
13 בספטמבר 1876 קמדן, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
8 במרץ 1941 (בגיל 64) קולון, פנמה |
מדינה | ארצות הברית |
מקום קבורה | Round Hill Cemetery |
מקום לימודים | אוניברסיטת ויטנברג |
שפות היצירה | אנגלית |
סוגה | אוטוביוגרפיה |
יצירות בולטות | Winesburg, Ohio |
בן או בת זוג | |
חתימה | |
שנים ראשונות
עריכהאנדרסון נולד בקמדן, אוהיו, והיה הילד השלישי בין שבעה אחים. בעיות משפחתיות כגון אלכוהוליזם ומצוקה כלכלית הביאו את אנדרסון לנטוש את בית-הספר בגיל 14 ולעבוד בעבודות מזדמנות.
הוא עבר לשיקגו בעקבות אחיו ועבד בעבודות פשוטות. ב-1898 גויס לצבא ארצות הברית והוצב בקובה בזמן מלחמת ארצות הברית–ספרד, אולם לא השתתף בקרבות. ב-1900 השתחרר והחל ללמוד באוניברסיטת ויטנסברג בספרינגפילד, אוהיו. לאחר הלימודים מצא עבודה ככתב בעיתון בשיקגו. ב-1904 נשא לאישה את קורנליה ליין, בת למשפחה מבוססת. הזוג התגורר בקליבלנד והוליד 3 ילדים. בזמן זה פיתח אנדרסון עסק להזמנות-דואר. בנובמבר 1912 נעלם אנדרסון למשך ארבעה ימים, בסופם חזר וסיפר כי עבר התמוטטות עצבים. הוא תיאר זאת כ"בריחה מהקיום החומרני שלי". לימים זכה להערצת עמיתיו על מאורע זה.
ב-1914 התגרש ונשא את טנסי מיטצ'ל. באותה שנה יצא לאור ספרו הראשון, "בנה של ווינדי מקפרסון." שנה לאחר מכן החל את כתיבת מחרוזת הסיפורים שעתידה להיות עבודתו המפורסמת ביותר, "וינסבורג, אוהיו" (Winesburg, Ohio), שראתה אור בשלמותה ב-1919.
וינסבורג, אוהיו
עריכהעל אף שכתב כמה רומנים שאותם החשיב יותר מסיפוריו, דווקא סיפוריו הקצרים נודעו לתהילה. במחרוזת אודות הטיפוסים המאכלסים עיירה קטנה ונידחת בדרום-מזרח אוהיו בשם וינסבורג, היטיב לתאר דמויות שוליים כפריות, לעיתים נבערות, לרוב כושלות, וכמעט תמיד כמהות ליחס אנושי חם, שבדרך-כלל אינו בנמצא. אנדרסון אינו נופל לרומנטיזציה ועומד על האכזריות והייאוש שבחיי הספר האמריקאי של סוף המאה ה-19. גיבוריו, אם אמנם גיבורים הם, שקועים בחלומות וביחסי אי-הבנה עם הבריות הסובבות אותם.
ניתן לשייך את אנדרסון לזרם המודרניזם, שזיעזע את יסודות הכתיבה הוויקטוריאנית המקובלת. כתיבתו השפיעה על רבים, ביניהם ת"ס אליוט, ארנסט המינגוויי, תומאס וולף, ג'ון סטיינבק, ויליאם סארויאן, ואף עמוס עוז.
בספרו סיפור על אהבה וחושך עוז מעיד כי קובץ סיפוריו של אנדרסון חולל מפנה בהשקפה הספרותית שלו וחילץ אותו ממלכוד בו היה נתון: "במרכז כל אחד מן הסיפורים עניינים ובני אדם שהייתי בטוח כי הם נמצאים הרבה מתחת לכבודה של הספרות מתחת לסף הקבלה המינימלי שלה", כתב עוז (עמ' 545).
הספר 'וינסבורג, אוהיו', יצא לאור בעברית בשנת 1959 בהוצאת עם עובד, בתרגום אהרן אמיר. מהדורה מחודשת יצאה לאור בשנת 2010 בהוצאת פן - ידיעות ספרים, בתרגום רחל פן.
תקופת הרומנים
עריכהמ-1920 החל אנדרסון לפרסם רומנים באופן קבוע. ב-1924 עבר לניו אורלינס ואירח בביתו סופרים רבים ועודד את כתיבתם, ביניהם ויליאם פוקנר, קארל סנדבורג, אדמונד ווילסון ועוד. ספרו "נישואין רבים" ("Many Marriges") שראה אור ב-1923 הוכתר על ידי פ.ס. פיצג'רלד כרומן הטוב ביותר שלו. נאמן לרומן שכתב, התגרש אנדרסון ונשא לאישה שלישית את אליזבת פראל, ממנה התגרש ונשא בסוף שנות ה-20 את אלינור קופנהאבר, איתה יצא למסעות רבים. הוא הקדיש לה את הרומן "מעבר לתשוקה" שראה אור ב-1932 ככלל, נחשבת יצירתו המוקדמת של אנדרסון כפורצת דרך ומלאה חיוניות, כאשר הספרים האחרונים שיקפו ירידה ברורה. אנדרסון נפטר מצפקת בפנמה, לאחר שבלע בטעות קיסם שיניים. בן 64 במותו.
סך-הכל פרסם אנדרסון 13 ספרים.
ספריו בעברית
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- כתבי שרווד אנדרסון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- הטקסט המלא של 'וינסבורג, אוהיו' (אורכב 24.03.2010 בארכיון Wayback Machine)
- שרווד אנדרסון, פותחים ספר: וויינסברג, אוהיו, באתר הארץ, 27 בינואר 2010
- שירי לב-ארי, האיש הקטן מהספר, באתר ynet, 6 בפברואר 2010 - על הספר "וינסבורג, אוהיו"
- דורון קורן, האקס המיתולוגי של עוז, באתר ynet, 27 באפריל 2010
- מלאת שמיר, "וויינסברג, אוהיו" מאת שרווד אנדרסון, אמריקה הישנה והטובה, באתר הארץ, 1 באפריל 2010
- שרווד אנדרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- שרווד אנדרסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- שרווד אנדרסון (1876-1941), דף שער בספרייה הלאומית
- שרווד אנדרסון, ברשת החברתית Goodreads
- שרווד אנדרסון, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- שרווד אנדרסון, באתר MusicBrainz (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ מאיה בקר, סקס אוקראיני, לילה במעצר ויובל נח הררי – ספרים חדשים שכדאי לבדוק, באתר הארץ, 13 באוגוסט 2024