משלי כח
קיצור דרך: t2828
תנ"ך > משלי > א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא
הפרק במהדורה המוטעמת
כח א נָ֣סוּ וְאֵין־רֹדֵ֣ף רָשָׁ֑ע
וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח׃
ב בְּפֶ֣שַֽׁע אֶ֭רֶץ רַבִּ֣ים שָׂרֶ֑יהָ
וּבְאָדָ֥ם מֵבִ֥ין יֹ֝דֵ֗עַ כֵּ֣ן יַאֲרִֽיךְ׃
ג גֶּֽבֶר־רָ֭שׁ וְעֹשֵׁ֣ק דַּלִּ֑ים
מָטָ֥ר סֹ֝חֵ֗ף וְאֵ֣ין לָֽחֶם׃
ד עֹזְבֵ֣י ת֭וֹרָה יְהַלְﬞל֣וּ רָשָׁ֑ע
וְשֹׁמְרֵ֥י ת֝וֹרָ֗ה יִתְגָּ֥רוּ בָֽם׃
ה אַנְשֵׁי־רָ֭ע לֹא־יָבִ֣ינוּ מִשְׁפָּ֑ט
וּמְבַקְשֵׁ֥י יְ֝הֹוָ֗ה יָבִ֥ינוּ כֹֽל׃
ו טֽוֹב־רָ֭שׁ הוֹלֵ֣ךְ בְּתֻמּ֑וֹ
מֵעִקֵּ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם וְה֣וּא עָשִֽׁיר׃
ז נוֹצֵ֣ר תּ֭וֹרָה בֵּ֣ן מֵבִ֑ין
וְרֹעֶ֥ה ז֝וֹלְﬞלִ֗ים יַכְלִ֥ים אָבִֽיו׃
ח מַרְבֶּ֣ה ה֭וֹנוֹ בְּנֶ֣שֶׁךְ ובתרבית וְתַרְבִּ֑ית
לְחוֹנֵ֖ן דַּלִּ֣ים יִקְבְּצֶֽנּוּ׃
ט מֵסִ֣יר אׇ֭זְנוֹ מִשְּׁמֹ֣עַ תּוֹרָ֑ה
גַּ֥ם תְּ֝פִלָּת֗וֹ תּוֹעֵבָֽה׃
י מַשְׁגֶּ֤ה יְשָׁרִ֨ים ׀ בְּדֶ֥רֶךְ רָ֗ע
בִּשְׁחוּת֥וֹ הֽוּא־יִפּ֑וֹל
וּ֝תְמִימִ֗ים יִנְחֲלוּ־טֽוֹב׃
יא חָכָ֣ם בְּ֭עֵינָיו אִ֣ישׁ עָשִׁ֑יר
וְדַ֖ל מֵבִ֣ין יַחְקְרֶֽנּוּ׃
יב בַּעֲלֹ֣ץ צַ֭דִּיקִים רַבָּ֣ה תִפְאָ֑רֶת
וּבְק֥וּם רְ֝שָׁעִ֗ים יְחֻפַּ֥שׂ אָדָֽם׃
יג מְכַסֶּ֣ה פְ֭שָׁעָיו לֹ֣א יַצְלִ֑יחַ
וּמוֹדֶ֖ה וְעֹזֵ֣ב יְרֻחָֽם׃
יד אַשְׁרֵ֣י אָ֭דָם מְפַחֵ֣ד תָּמִ֑יד
וּמַקְשֶׁ֥ה לִ֝בּ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃
טו אֲֽרִי־נֹ֭הֵם וְדֹ֣ב שׁוֹקֵ֑ק
מוֹשֵׁ֥ל רָ֝שָׁ֗ע עַ֣ל עַם־דָּֽל׃
ח טז נָגִ֗יד חֲסַ֣ר תְּ֭בוּנוֹת וְרַ֥ב מַעֲשַׁקּ֑וֹת
שנאי שֹׂ֥נֵא בֶ֗֝צַע יַאֲרִ֥יךְ יָמִֽים׃
יז אָ֭דָם עָשֻׁ֣ק בְּדַם־נָ֑פֶשׁ
עַד־בּ֥וֹר יָ֝נ֗וּס אַל־יִתְמְכוּ־בֽוֹ׃
יח הוֹלֵ֣ךְ תָּ֭מִים יִוָּשֵׁ֑עַ
וְנֶעְקַ֥שׁ דְּ֝רָכַ֗יִם יִפּ֥וֹל בְּאֶחָֽת׃
יט עֹבֵ֣ד אַ֭דְמָתוֹ יִֽשְׂבַּֽע־לָ֑חֶם
וּמְרַדֵּ֥ף רֵ֝יקִ֗ים יִֽשְׂבַּֽע־רִֽישׁ׃
כ אִ֣ישׁ אֱ֭מוּנוֹת רַב־בְּרָכ֑וֹת
וְאָ֥ץ לְ֝הַעֲשִׁ֗יר לֹ֣א יִנָּקֶֽה׃
כא הַֽכֵּר־פָּנִ֥ים לֹא־ט֑וֹב
וְעַל־פַּת־לֶ֗֝חֶם יִפְשַׁע־גָּֽבֶר׃
כב נִ֥בְﬞהָֽל־לַה֗וֹן אִ֭ישׁ רַ֣ע עָ֑יִן
וְלֹא־יֵ֝דַ֗ע כִּי־חֶ֥סֶר יְבֹאֶֽנּוּ׃
כג מ֘וֹכִ֤יחַ אָדָ֣ם אַ֭חֲרַי חֵ֣ן יִמְצָ֑א
מִֽמַּחֲלִ֥יק לָשֽׁוֹן׃
כד גּוֹזֵ֤ל ׀ אָ֘בִ֤יו וְאִמּ֗וֹ
וְאֹמֵ֥ר אֵֽין־פָּ֑שַׁע
חָבֵ֥ר ה֗֝וּא לְאִ֣ישׁ מַשְׁחִֽית׃
כה רְחַב־נֶ֭פֶשׁ יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן
וּבֹטֵ֖חַ עַל־יְהֹוָ֣ה יְדֻשָּֽׁן׃
כו בּוֹטֵ֣חַ בְּ֭לִבּוֹ ה֣וּא כְסִ֑יל
וְהוֹלֵ֥ךְ בְּ֝חׇכְמָ֗ה ה֣וּא יִמָּלֵֽט׃
כז נוֹתֵ֣ן לָ֭רָשׁ אֵ֣ין מַחְס֑וֹר
וּמַעְלִ֥ים עֵ֝ינָ֗יו רַב־מְאֵרֽוֹת׃
כח בְּק֣וּם רְ֭שָׁעִים יִסָּתֵ֣ר אָדָ֑ם
וּ֝בְאׇבְדָ֗ם יִרְבּ֥וּ צַדִּיקִֽים׃
מהדורות נוספות
לחץ למטה על [הראה] להצגת התוכן ↓
א נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח
ב בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך
ג גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם
ד עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם
ה אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל
ו טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר
ז נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו
ח מרבה הונו בנשך ובתרבית [ותרבית] לחונן דלים יקבצנו
ט מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה
י משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב
יא חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו
יב בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם
יג מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם
יד אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה
טו ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל
טז נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי [שנא] בצע יאריך ימים
יז אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו יח הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת יט עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש כ איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה כא הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר כב נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו כג מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון כד גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית כה רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן כו בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט כז נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות כח בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים
א נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח.
ב בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִיךְ.
ג גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָחֶם.
ד עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם.
ה אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט וּמְבַקְשֵׁי יְהוָה יָבִינוּ כֹל.
ו טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר.
ז נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו.
ח מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ובתרבית [וְתַרְבִּית] לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ.
ט מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
י מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפּוֹל וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב.
יא חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ.
יב בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת וּבְקוּם רְשָׁעִים יְחֻפַּשׂ אָדָם.
יג מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם.
יד אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.
טו אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל.
טז נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת שנאי [שֹׂנֵא] בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים.
יז אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ. יח הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת. יט עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבַּע רִישׁ. כ אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה. כא הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר. כב נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ. כג מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן. כד גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית. כה רְחַב נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן וּבוֹטֵחַ עַל יְהוָה יְדֻשָּׁן. כו בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט. כז נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר וּמַעְלִים עֵינָיו רַב מְאֵרוֹת. כח בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִים.
(א) נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח.
(ב) בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִיךְ.
(ג) גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָחֶם.
(ד) עֹזְבֵי תוֹרָה יְהַלְלוּ רָשָׁע וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה יִתְגָּרוּ בָם.
(ה) אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט וּמְבַקְשֵׁי יְהוָה יָבִינוּ כֹל.
(ו) טוֹב רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם וְהוּא עָשִׁיר.
(ז) נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין וְרֹעֶה זוֹלְלִים יַכְלִים אָבִיו.
(ח) מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ובתרבית [וְתַרְבִּית] לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ.
(ט) מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
(י) מַשְׁגֶּה יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע בִּשְׁחוּתוֹ הוּא יִפּוֹל וּתְמִימִים יִנְחֲלוּ טוֹב.
(יא) חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ.
(יב) בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים רַבָּה תִפְאָרֶת וּבְקוּם רְשָׁעִים יְחֻפַּשׂ אָדָם.
(יג) מְכַסֶּה פְשָׁעָיו לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם.
(יד) אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה.
(טו) אֲרִי נֹהֵם וְדֹב שׁוֹקֵק מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל.
(טז) נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת שנאי [שֹׂנֵא] בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים.
(יז) אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ עַד בּוֹר יָנוּס אַל יִתְמְכוּ בוֹ.
(יח) הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.
(יט) עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וּמְרַדֵּף רֵקִים יִשְׂבַּע רִישׁ.
(כ) אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה.
(כא) הַכֵּר פָּנִים לֹא טוֹב וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר.
(כב) נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ.
(כג) מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן.
(כד) גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר אֵין פָּשַׁע חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית.
(כה) רְחַב נֶפֶשׁ יְגָרֶה מָדוֹן וּבוֹטֵחַ עַל יְהוָה יְדֻשָּׁן.
(כו) בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה הוּא יִמָּלֵט.
(כז) נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר וּמַעְלִים עֵינָיו רַב מְאֵרוֹת.
(כח) בְּקוּם רְשָׁעִים יִסָּתֵר אָדָם וּבְאָבְדָם יִרְבּוּ צַדִּיקִים.
- א נָסוּ וְאֵין רֹדֵף מתוך פאראנויה
להרחבה - זה עונשו של כל רָשָׁע, וְצַדִּיקִים - כל אחד מהם כִּכְפִיר כמו אריה שאין לו אויבים יִבְטָח יהיה רגוע ללא פחד
להרחבה. - ב בְּפֶשַׁע אֶרֶץ כשאנשי הארץ מורדים בה' או במלך
להרחבה - רַבִּים שָׂרֶיהָ עונשם הוא, שמספר השרים בממשלה מתרבה
להרחבה, וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן בזכות אדם היודע ליצור יציבות בממשלה
להרחבה - יַאֲרִיךְ יוכל למשול בשלוה שנים ארוכות, למרות ריבוי השרים. - ג גֶּבֶר רָשׁ התגברות של אדם עני, המורד ועולה לשלטון במהירות
להרחבה וְעֹשֵׁק דַּלִּים מנצל את מעמדו החדש כדי לעשוק את האנשים שירדו מנכסיהם, כמו מָטָר סֹחֵף גשם היורד במהירות וסוחף איתו את האדמה הראויה לגידול תבואה וְאֵין לָחֶם. - ד עֹזְבֵי תוֹרָה אנשים הנמצאים בתהליך של התרחקות מהתורה יְהַלְלוּ רָשָׁע נוהגים לשבח את הרשעים, זה אחד השלבים בהתקרבות הנפשית שלהם אל עולם הרשע
להרחבה, וְשֹׁמְרֵי תוֹרָה הרוצים לעצור את תהליך ההתרחקות מהתורה יִתְגָּרוּ בָם מתווכחים עם עוזבי התורה ומוחים בתוקף על דברי השבח.
{פ}
- ה אַנְשֵׁי רָע לֹא יָבִינוּ מִשְׁפָּט אינם טורחים לחשוב לעומק על כל מקרה המגיע אליהם לבית המשפט
להרחבה, וּמְבַקְשֵׁי יְהוָה האוהבים את ה' ויודעים שכל משפט הוא גם עבודת ה' יָבִינוּ כֹל מתבוננים וחושבים לעומק על כל הפרטים הרלבנטיים למשפט. - ו טוֹב עדיף להתיידד עם-
להרחבה רָשׁ הוֹלֵךְ בְּתֻמּוֹ בדרך שלמה, שאין פגם בהתנהגותו
להרחבה, מֵעִקֵּשׁ דְּרָכַיִם מאדם ההולך בדרכים עקומות ומעוותות
להרחבה וְהוּא עָשִׁיר. - ז נוֹצֵר תּוֹרָה בֵּן מֵבִין, וְרֹעֶה מתרועע, מתיידד עם-
להרחבה זוֹלְלִים אנשים זולים, רודפי תענוגות
להרחבה יַכְלִים אָבִיו. - ח מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ (ובתרבית) וְתַרְבִּית ריבית והצמדה
להרחבה - לא ייהנה מהרכוש שצבר, כי ה' יעביר את רכושו לאדם אחר - לְחוֹנֵן דַּלִּים לאדם המלווה לדלים בחינם, בלי ריבית יִקְבְּצֶנּוּ המלוה בריבית כביכול אוסף הון לטובת החונן דלים, כיוון שבסוף ה' יסדר כך שהכסף של המלוה בריבית יעבור לחונן דלים. - ט מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה ההוראות שה' נותן לאדם, גַּם תְּפִלָּתוֹ הבקשה שהאדם מבקש מה'
להרחבה תּוֹעֵבָה.
- י מַשְׁגֶּה מטעה, מסית יְשָׁרִים בְּדֶרֶךְ רָע - בִּשְׁחוּתוֹ בבור שחפר, כלומר בטעות שבה רצה להטעות את הישרים הוּא יִפּוֹל, וּתְמִימִים הנשארים שלמים במעשיהם והתנהגותם למרות שמנסים להטעות אותם
להרחבה יִנְחֲלוּ טוֹב. - יא חָכָם בְּעֵינָיו אִישׁ עָשִׁיר כל איש עשיר חושב שהוא התעשר בזכות חכמתו ויכול ללמד אחרים את סודות ההתעשרות
להרחבה, וְדַל מֵבִין יַחְקְרֶנּוּ לא יאמין לכל עשיר הטוען שהוא חכם, אלא יבדוק היטב אם אכן מדובר בחכמה או רק ב"מזל"
להרחבה.
|
ישנם פסוקים נוספים המתארים את התועלת שבמושלים צדיקים ואת הנזק שבמושלים רשעים. ראו ממשלת הצדיקים לעומת ממשלת הרשעים |
- יב בַּעֲלֹץ צַדִּיקִים כשהצדיקים שמחים ומצליחים רַבָּה תִפְאָרֶת כל אדם יכול להתפאר בהצלחתו ואינו חושש שיפגעו בו, וּבְקוּם רְשָׁעִים כשהרשעים עולים לשלטון יְחֻפַּשׂ אָדָם כל אדם מתחפש ומסתתר מפניהם כדי שלא ישדדו אותו.
- יג מְכַסֶּה פְשָׁעָיו חטאיו
להרחבה לֹא יַצְלִיחַ להסתיר אותם, כי אנשים יגלו שהוא חטא, וּמוֹדֶה כששואלים אותו וְעֹזֵב מפסיק לחטוא באותו חטא - יְרֻחָם גם אלוהים וגם אנשים סולחים לו על חטאו.
|
חששות בתחום הרוחני הם חיוביים, אבל חששות בתחום החומרי הם שליליים. ראו פחדים חיוביים ושליליים |
- יד אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד דואג מהחטאים שלו תָּמִיד, וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ מוציא מליבו את הדאגות יִפּוֹל בְּרָעָה ייענש.
|
פסוק נוסף על בצע ועל חיים ארוכים. ראו משלי טו כז |
- טו כמו אֲרִי נֹהֵם צועק מרעב, וְדֹב שׁוֹקֵק צועק מצמא, שמשום חולשתו יעדיף לתקוף דווקא חיות חלשות,
- כך מֹשֵׁל רָשָׁע עַל עַם דָּל דרכו לפגוע דווקא בחלשים
להרחבה, טז נָגִיד מושל חֲסַר תְּבוּנוֹת לא מסיק מסקנות ולא חושב על תוצאות מעשיו
להרחבה, וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת מרבה לעשוק את הציבור, - רק מושל שהוא - (שנאי) שֹׂנֵא בֶצַע גזל ועושק
להרחבה - יַאֲרִיךְ יָמִים.
{פ}
- יז אָדָם עָשֻׁק בְּדַם נָפֶשׁ שעושקים אותו בגלל שהרג נפש, עַד בּוֹר עד שיגיע לכלא
להרחבה יָנוּס, אַל יִתְמְכוּ בוֹ לא ראוי לתמוך בו ולעזור לו להינצל מעושקיו, כי הפשע שלו חמור הרבה יותר
להרחבה. - יח הוֹלֵךְ תָּמִים בדרך שלמה ומאוזנת
להרחבה יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ הולך בצורה עקומה ומעוותת
להרחבה דְּרָכַיִם בשתי דרכים קיצוניות
להרחבה יִפּוֹל בְּאֶחָת ייכשל בנפילה לאחד הקצוות. - יט עֹבֵד אַדְמָתוֹ מטפח את העסק העצמאי שלו
להרחבה יִשְׂבַּע לָחֶם, וּמְרַדֵּף משתדל לעסוק ב- רֵקִים מעשים ללא תועלת, כגון משחקים, בידור וכד' 'יִשְׂבַּע' רִישׁ. - כ אִישׁ אֱמוּנוֹת מתמיד בעבודתו, עובד ביושר, בוטח בה'
להרחבה - רַב בְּרָכוֹת, וְאָץ פועל בדוחק וחוסר-סבלנות
להרחבה לְהַעֲשִׁיר - לֹא יִנָּקֶה לא יינצל מצרות וחטאים. - כא הַכֵּר פָּנִים הפליה לטובה או לרעה של אדם המוכר לשופט
להרחבה לֹא טוֹב, וְעַל פַּת לֶחֶם יִפְשַׁע גָּבֶר גם אם הנאשם מוכר לשופט כאדם ישר, ייתכן שהמחסור גרם לו לפשוע, ולכן אין להכיר לו פנים
להרחבה. - כב נִבֳהָל לַהוֹן משותק מרוב פחד שיפסיד את רכושו
להרחבה אִישׁ רַע עָיִן אינו מוכן שאחרים ייהנו מרכושו, ואינו לוקח שותפים
להרחבה, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ ואינו יודע איך להיזהר ממחסור, כי אין לו עם מי להתייעץ
להרחבה. - כג מוֹכִיחַ אָדָם 'אַחֲרַי' ואומר לו 'בוא אחריי', כלומר נותן לו דוגמה אישית
להרחבה חֵן יִמְצָא בסופו של דבר ימצא חן בעיני האדם שהוא מוכיח, יותר מ- מִמַּחֲלִיק לָשׁוֹן המתעלם מפגמים ונמנע מביקורת
להרחבה.
- כד גּוֹזֵל אָבִיו וְאִמּוֹ וְאֹמֵר 'אֵין פָּשַׁע' אין זה פשע, כי ממילא אירש אותם בעתיד, חָבֵר הוּא לְאִישׁ מַשְׁחִית.
- כה רְחַב נֶפֶשׁ בעל שאיפות חומריות גדולות
להרחבה - יְגָרֶה מָדוֹן נוהג לעורר מריבות עם אנשים שהוא רואה בהם מתחרים
להרחבה, וּבוֹטֵחַ עַל יְהוָה הבטוח שה' ייתן לו כמה שהוא צריך, ואינו שואף ליותר מזה - יְדֻשָּׁן יזכה לשפע חומרי. - כו בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הבטוח שכל מחשבותיו נכונות
להרחבה הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ בְּחָכְמָה מוכן גם ללמוד מאחרים
להרחבה הוּא יִמָּלֵט. - כז נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר מה שנתן לעני לא יחסר לו, כי ה' ישלים לו, וּמַעְלִים עֵינָיו מתעלם מצרתו של הרש ואינו עוזר לו רַב מְאֵרוֹת הרבה קללות של מחסור יבואו עליו.
- כח בְּקוּם רְשָׁעִים כשרשעים עולים לשלטון יִסָּתֵר אָדָם אנשים נאלצים להסתתר מפניהם, כי הרשעים לא סובלים תחרות
להרחבה, וּבְאָבְדָם כשהרשעים אובדים - יִרְבּוּ צַדִּיקִים.
פסוקי הפרק
טקסטים נוספים העוסקים בפרק
פירושים ומאמרים על הפרק: