לדלג לתוכן

משוואה ממעלה שנייה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: שחזור ידני עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(31 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 4: שורה 4:


==נוסחת השורשים לפתרון משוואה ריבועית==
==נוסחת השורשים לפתרון משוואה ריבועית==
הפתרונות למשוואה הריבועית <math>\!\, ax^2+bx+c=0</math> , הם <math>x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}</math>.
הפתרונות למשוואה הריבועית <math>ax^2+bx+c=0</math> הם <math>x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}</math>.


את הפתרון מקבלים על ידי '''[[השלמה לריבוע]]''': כפל ב-<math>\ 4a</math> והוספת ה[[דיסקרימיננטה]] <math> \!\, \Delta=b^2-4ac</math> לשני האגפים, מביא את המשוואה לצורה <math>\!\, (2ax+b)^2=\Delta</math>. לאחר [[הוצאת שורש ריבועי]] מתקבלים הפתרונות <math>x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{\Delta}}{2a}</math>.
את הפתרון מקבלים על ידי [[השלמה לריבוע]]: כפל ב-<math>\ 4a</math> והוספת ה[[דיסקרימיננטה|דיסקרימיננט]] <math> \!\, \Delta=b^2-4ac</math> לשני האגפים, מביא את המשוואה לצורה <math>\!\, (2ax+b)^2=\Delta</math>. לאחר [[הוצאת שורש ריבועי]] מתקבלים הפתרונות <math>x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{\Delta}}{2a}</math>. אם a קטן, אפשר לשם הדיוק הנומרי להשתמש בנוסחה <math>x_{1,2}=\frac{-2c}{b\pm\sqrt{\Delta}}</math>, המתקבלת מהנוסחה המקורית על ידי הכפלת המונה והמכנה בצמוד. ב[[חישוב נומרי]] אפשר לפתור את המשוואה באמצעות [[שיטת מולר]].
לעתים (בעיקר בתוכנות מחשב), משתמשים בנוסחה מקבילה: <math>x_{1,2}=\frac{-2c}{b\pm\sqrt{\Delta}}</math>, המתקבלת מהנוסחה המקורית על ידי הכפלת המונה והמכנה בצמוד.


כאשר מקדמי המשוואה הם [[מספר ממשי|ממשיים]], מספר הפתרונות הממשיים תלוי בדיסקרימיננטה: אם היא גדולה מאפס, יש שני פתרונות. אם היא שווה לאפס, יש פתרון יחיד (אבל [[סדר של קוטב|כפול]]), ואם היא קטנה מאפס, אין פתרון ממשי, אבל יש פתרונות [[שדה המספרים המרוכבים|מרוכבים]].
כאשר מקדמי המשוואה הם [[מספר ממשי|ממשיים]], מספר הפתרונות הממשיים תלוי בדיסקרימיננטה: אם היא גדולה מאפס, יש שני פתרונות. אם היא שווה לאפס, יש פתרון יחיד (אבל [[סדר של קוטב|כפול]]), ואם היא קטנה מאפס, אין פתרון ממשי, אבל יש פתרונות [[שדה המספרים המרוכבים|מרוכבים]].
שורה 43: שורה 42:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{לא מדויק|110|אז איך פותרים משוואה ריבועית?}}
* [http://g-math.co.il/kvachim/algebra/mishvaa_ribuit/mishvaa-ribuit-mat1/index.html משוואה ריבועית], באתר "g-math"
* גדי אלכסנדרוביץ', [https://gadial.net/2008/01/26/solving_quadratic_equations/ אז איך פותרים משוואה ריבועית?], באתר "לא מדויק", 26 בינואר 2008
* [http://g-math.co.il/kvachim/algebra/mishvaa_ribuit/mishvaa-ribuit-mat1/index.html משוואה ריבועית]{{קישור שבור}}, באתר "g-math"
* [http://youtu.be/WDXw3J8sF8s סרטון המדגים כיצד להגיע לנוסחת השורשים]
* [http://youtu.be/WDXw3J8sF8s סרטון המדגים כיצד להגיע לנוסחת השורשים]
* [http://www.freewebs.com/trigo/quadratic.html מחשבון לפתרון משוואה ריבועית]
* [http://www.freewebs.com/trigo/quadratic.html מחשבון לפתרון משוואה ריבועית]
* {{MathWorld}}
* {{בריטניקה}}
* {{יוטיוב|7RMefNjjtU8|שם=למה משוואה ריבועית?}}
*{{יוטיוב|b_O30YvPg58|דביר רוס|שם=שיר הפרבולה|קליפ=כן}}, כולל הדרכה איך לפתור משוואה ריבועית במחשבון.


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{משוואות פולינומיות}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אלגברה בסיסית]]
[[קטגוריה:אלגברה בסיסית]]
[[קטגוריה:משוואות פולינומיות]]
[[קטגוריה:משוואות פולינומיות]]

גרסה אחרונה מ־15:51, 26 בינואר 2023

משוואה ממעלה שנייה או משוואה ריבועית היא משוואה מהצורה כאשר הם מקדמים בשדה נתון (למשל, המספרים הרציונליים). מבחינה גאומטרית, מציאת הפתרון שקולה למציאת חיתוכי הפרבולה עם הישר .

לרקע היסטורי ראו היסטוריה של פתרון משוואות פולינומיות.

נוסחת השורשים לפתרון משוואה ריבועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתרונות למשוואה הריבועית הם .

את הפתרון מקבלים על ידי השלמה לריבוע: כפל ב- והוספת הדיסקרימיננט לשני האגפים, מביא את המשוואה לצורה . לאחר הוצאת שורש ריבועי מתקבלים הפתרונות . אם a קטן, אפשר לשם הדיוק הנומרי להשתמש בנוסחה , המתקבלת מהנוסחה המקורית על ידי הכפלת המונה והמכנה בצמוד. בחישוב נומרי אפשר לפתור את המשוואה באמצעות שיטת מולר.

כאשר מקדמי המשוואה הם ממשיים, מספר הפתרונות הממשיים תלוי בדיסקרימיננטה: אם היא גדולה מאפס, יש שני פתרונות. אם היא שווה לאפס, יש פתרון יחיד (אבל כפול), ואם היא קטנה מאפס, אין פתרון ממשי, אבל יש פתרונות מרוכבים.

משפט ויאטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקרה פרטי של משפט ויאטה, הקרוי על שמו של המתמטיקאי הצרפתי פרנסואה וייט, מציג קשר בין שני שורשיה של משוואה ריבועית. כאשר נתונה המשוואה הריבועית הכללית

ושורשיה הם , הרי מתקיים הקשר הבא:


קל להוכיח קשר זה על בסיס נוסחת השורשים המופיעה לעיל.

משפט ויאטה נותן טכניקה נוספת לפתרון משוואה ריבועית, ובמשוואות פשוטות (כאלה שמקדמיהן הן מספרים שלמים קטנים) הוא מאפשר להגיע אל הפתרון בצורה מיידית.

בנוסחאות אלה אפשר להשתמש גם כדי לבדוק מתי שורשי המשוואה שוני סימן, שווי סימן, חיוביים ושליליים.

התנאים שוני סימן שווי סימן שניהם חיוביים שניהם שליליים
[1]




קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא משוואה ממעלה שנייה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אין צורך בתנאי כי הוא נובע מהתנאי