לדלג לתוכן

משה יעלון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמת
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ עיצוב תאריכים לצורה המקובלת (תג)
מ ←שירות כרמטכ"ל: תיקון קישור
 
(39 גרסאות ביניים של 22 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
| תאריך לידה עברי = [[ט' בתמוז]] [[ה'תש"י]]
| תאריך לידה עברי = [[ט' בתמוז]] [[ה'תש"י]]
| תמונה = [[קובץ:Moshe Ya'alon (cropped).jpg|250px|משה יעלון]]
| תמונה = [[קובץ:Moshe Ya'alon (cropped).jpg|250px|משה יעלון]]
| מקום לידה = [[קריית חיים]], {{סמל|חיפה|15|+}}
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
|השכלה = [[אוניברסיטת חיפה]]
| השכלה = [[אוניברסיטת חיפה]]
| מפלגה = [[הליכוד]], [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]]
| מפלגה = [[הליכוד]], [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]]
| סיעה = [[הליכוד]], [[הליכוד - ישראל ביתנו]], [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], [[יש עתיד – תל"ם]]
| סיעה = [[הליכוד]], [[הליכוד - ישראל ביתנו]], [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]], [[יש עתיד – תל"ם]]
שורה 21: שורה 22:
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[המשנה לראש הממשלה]] ו[[המשרד לנושאים אסטרטגיים|השר לנושאים אסטרטגיים]]
|שם התפקיד=[[המשנה לראש הממשלה]] ו[[המשרד לנושאים אסטרטגיים|השר לנושאים אסטרטגיים]]
|למניין=3
|למניין=2
|פירוט=[[הממשלה ה-32|בממשלת ישראל ה־32]]
|פירוט=[[הממשלה ה-32|בממשלת ישראל ה־32]]
|התחלת כהונה=[[6 במאי]] [[2009]]
|התחלת כהונה=[[6 במאי]] [[2009]]
שורה 48: שורה 49:
}}
}}
| פרסים והוקרה = -
| פרסים והוקרה = -
| כיתוב =
| כיתוב =
}}
}}
{{אישיות ביטחונית
{{אישיות ביטחונית
שורה 62: שורה 63:
| דרגה = {{דרגה|רב-אלוף||+}}
| דרגה = {{דרגה|רב-אלוף||+}}
| עיטורים = {{דרגה|לגיון ההצטיינות (קצין)}} [[אות לגיון ההצטיינות]] <small>([[ארצות הברית]])</small> כראש אמ"ן ב-1998 {{ש}} {{דרגה|לגיון ההצטיינות (מפקד)}} [[אות לגיון ההצטיינות]] <small>([[ארצות הברית]])</small> כרמטכ"ל ב-2003
| עיטורים = {{דרגה|לגיון ההצטיינות (קצין)}} [[אות לגיון ההצטיינות]] <small>([[ארצות הברית]])</small> כראש אמ"ן ב-1998 {{ש}} {{דרגה|לגיון ההצטיינות (מפקד)}} [[אות לגיון ההצטיינות]] <small>([[ארצות הברית]])</small> כרמטכ"ל ב-2003
| תפקידים אזרחיים =
| תפקידים אזרחיים =
| הנצחה =
| הנצחה =
| תאריך פטירה =
| תאריך פטירה =
| סיווג = חייל
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = *[[מ"פ|מפקד]] [[סיירת צנחנים|סיירת הצנחנים]]
| תפקידים בשירות = *{{סמל|חטיבת הצנחנים}} [[מ"פ|מפקד]] [[סיירת צנחנים|סיירת הצנחנים]]
*[[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 890|גדוד 890 של הצנחנים]]
*{{סמל|חטיבת הצנחנים}} [[מג"ד|מפקד]] [[גדוד 890|גדוד 890 של הצנחנים]]
*מפקד [[סיירת מטכ"ל]]
*{{סמל|סיירת מטכ"ל}} מפקד [[סיירת מטכ"ל]]
*מפקד [[חטיבת הצנחנים]]
*{{סמל|חטיבת הצנחנים}} מפקד [[חטיבת הצנחנים]]
*מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]]
*{{סמל|אוגדת איו"ש}} מפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]]
*מפקד [[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה]] ואוגדת מילואים
*מפקד [[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה]] ואוגדת מילואים
*[[אגף המודיעין|ראש אמ"ן]]
*{{סמל|אגף המודיעין}} [[אגף המודיעין|ראש אמ"ן]]
*מפקד [[פיקוד המרכז]]
*{{סמל|פיקוד המרכז}} מפקד [[פיקוד המרכז]]
*[[סגן הרמטכ"ל]]
*{{דגל|צה"ל}} [[סגן הרמטכ"ל]]
{{תפקיד מנהיג
{{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[ראש המטה הכללי]]
|שם התפקיד=[[ראש המטה הכללי]]
שורה 88: שורה 89:
}}
}}
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}[[מבצע ליטני]]{{ש}}{{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}{{ש}}[[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}}{{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}}{{ש}}[[האינתיפאדה השנייה]]
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}[[מבצע ליטני]]{{ש}}{{דרגה|מבצע שלום הגליל||+}}{{ש}}[[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}}{{דרגה|המערכה ברצועת הביטחון||+}}{{ש}}[[האינתיפאדה השנייה]]
|התחלת פעילות=[[1968]]–[[1971]], [[1973]]
| התחלת פעילות = [[1968]]–[[1971]], [[1973]]
|סיום פעילות=[[2005]]}}
| סיום פעילות = [[2005]]
}}
'''משה (בּוֹגִי) יַעֲלוֹן''' (נולד ב-[[24 ביוני]] [[1950]], [[ט' בתמוז]] [[ה'תש"י]]) הוא יו"ר [[מפלגת תל"ם]] לשעבר, איש [[צבא]] ו[[פוליטיקאי]] [[ישראלי]], שכיהן כ[[משנה לראש הממשלה]], [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], חבר [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] ו[[המשרד לנושאים אסטרטגיים|שר לנושאים אסטרטגיים]]. היה [[חבר הכנסת]] מטעם [[הליכוד]], [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] ו[[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]]. יעלון כיהן כ[[רמטכ"ל]] ה־17 של [[צה"ל]] בדרגת [[רב-אלוף]], ובמהלך שירותו הצבאי היה מפקד [[סיירת מטכ"ל]], ראש [[אמ"ן]] ואלוף [[פיקוד המרכז]].
'''משה (בּוֹגִי) יַעֲלוֹן''' (נולד ב-[[24 ביוני]] [[1950]], [[ט' בתמוז]] [[ה'תש"י]]) הוא יו"ר [[מפלגת תל"ם]] לשעבר, איש [[צבא]] ו[[פוליטיקאי]] [[ישראלי]], שכיהן כ[[משנה לראש הממשלה]], [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], חבר [[הקבינט המדיני-ביטחוני]] ו[[המשרד לנושאים אסטרטגיים|שר לנושאים אסטרטגיים]]. היה [[חבר הכנסת]] מטעם [[הליכוד]], [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]] ו[[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]]. יעלון כיהן כ[[רמטכ"ל]] ה־17 של [[צה"ל]] בדרגת [[רב-אלוף]], ובמהלך שירותו הצבאי היה מפקד [[סיירת מטכ"ל]], ראש [[אמ"ן]] ואלוף [[פיקוד המרכז]].


== ביוגרפיה ==
== ביוגרפיה ==
נולד בשם משה סמולינסקי. גדל והתחנך ב[[קריית חיים]] המערבית שבחיפה{{הערה|{{ynet|אמירה לם, צילומים: יונתן בלום|פנים אל מול פנים|4813758|8 ביוני 2016}}}}, בנם של דוד – פועל ייצור במפעל "[[שמן תעשיות|שמן]]" יליד [[אוקראינה]], ובתיה (לבית זילבר) – [[ניצול השואה|ניצולת השואה]] ילידת [[גליציה]]. הוא היה הילד השני במשפחה בת שלושה ילדים. כינויו, "בּוֹגי", נוצר בגיל 10 על ידי זאב וולפר שהתקשה לקרוא לו "מושיק", כפי שנהגו לקרוא לו כולם באותם הימים. ברבות הימים צירף יעלון את הכינוי "בוגי" לחתימתו הרשמית{{הערה|למשל: [https://www.nevo.co.il/law_word/law10/yalkut-7226.pdf הודעה על אצילת סמכויות], י"פ 6595 מיום 22 במאי 2013}}. למד ב[[תיכון עירוני מקיף קריית חיים]]{{הערה|{{ynet|אתי דור|ומי הגיע לכנס המחזור? בוגי|2015013|22 ביולי 2002}}}} והיה בו תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן ב[[קלרינט]] והיה חבר בתזמורת הנוער של [[חיפה]]. מילדות היה חבר בתנועת "[[הנוער העובד והלומד]]". בשנת [[1967]] הוקם גרעין "יעלון" של התנועה שיועד לקיבוץ גרופית ב[[הערבה|ערבה]]. משה סמולינסקי, שרצה להביע את הזדהותו עם הרעיון החלוצי, שינה את שם משפחתו ליעלון.
נולד בשם משה סמולינסקי. גדל והתחנך ב[[קריית חיים]] המערבית שב[[חיפה]]{{הערה|{{ynet|אמירה לם, צילומים: יונתן בלום|פנים אל מול פנים|4813758|8 ביוני 2016}}}}, בנם של דוד – פועל ייצור במפעל "[[שמן תעשיות|שמן]]" יליד [[אוקראינה]], ובתיה (לבית זילבר) – [[ניצול השואה|ניצולת השואה]] ילידת [[גליציה]]. הוא היה הילד השני במשפחה בת שלושה ילדים. כינויו, "בּוֹגי", נוצר בגיל 10 על ידי זאב וולפר שהתקשה לקרוא לו "מושיק", כפי שנהגו לקרוא לו כולם באותם הימים. ברבות הימים צירף יעלון את הכינוי "בוגי" לחתימתו הרשמית{{הערה|למשל: [https://www.nevo.co.il/law_word/law10/yalkut-7226.pdf הודעה על אצילת סמכויות], י"פ 6595 מיום 22 במאי 2013}}. למד ב[[תיכון עירוני מקיף קריית חיים]]{{הערה|{{ynet|אתי דור|ומי הגיע לכנס המחזור? בוגי|2015013|22 ביולי 2002}}}} והיה בו תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן ב[[קלרינט]] והיה חבר בתזמורת הנוער של [[חיפה]]. מילדות היה חבר בתנועת "[[הנוער העובד והלומד]]". בשנת [[1967]] הוקם גרעין "יעלון" של התנועה שיועד לקיבוץ גרופית ב[[הערבה|ערבה]]. משה סמולינסקי, שרצה להביע את הזדהותו עם הרעיון החלוצי, שינה את שם משפחתו ליעלון.


לאחר מכן הצטרף יעלון כחבר ל[[קיבוץ]] [[גרופית]] שב[[הערבה|ערבה]], שם עבד כ[[רפתן]] וכמפעיל [[דחפור]]{{הערה|שם=דחפורן|{{וואלה!|אמיר בוחבוט|כשהתחזית על מלחמה בקיץ מתממשת|2782494|04 בספטמבר 2014}}}}. הוא עדיין חבר הקיבוץ ומחזיק בו בית{{הערה|[https://www.eilot.org.il/שרות-לתושב/ספרי-טלפונים-ישובי-המועצה/ספר-טלפונים-גרופית/ רשימת חברים ותושבים בגרופית], מעודכנת ל-2012{{קישור שבור|5.1.2019}}}}, אך מתגורר ב[[מכבים-רעות]].
לאחר מכן הצטרף יעלון כחבר ל[[קיבוץ]] [[גרופית]] שב[[הערבה|ערבה]], שם עבד כ[[רפתן]] וכמפעיל [[דחפור]]{{הערה|שם=דחפורן|{{וואלה|אמיר בוחבוט|כשהתחזית על מלחמה בקיץ מתממשת|2782494|4 בספטמבר 2014}}}}. עד 2024 עוד היה חבר הקיבוץ והחזיק בו בית למרות שבפועל התגורר ב[[מכבים-רעות|מכבים רעות]], עד שאספת הקיבוץ החליטה לבטל את חברותו{{הערה|{{עכשיו 14|ישי פרידמן|חברי גרופית הצביעו: בוטלה חברותו של בוגי יעלון בקיבוץ|חברי-גרופית-הצביעו-בוטלה-חברותו-של-בוג|13 במרץ 2024}}}}.


=== שירות צבאי ===
=== שירות צבאי ===
שורה 108: שורה 110:
לאחר המלחמה שב לשירות קבע וסיים בהצטיינות [[קורס קציני חי"ר]]. עם סיום הקורס חזר לתפקידי פיקוד ב[[גדוד 101|גדוד 50]]{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50|1.915056|3 באוקטובר 2003}}.}}, ושימש כ[[מפקד מחלקה|מ"מ]] תחת המ"פ [[יצחק איתן]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|במשקפיים של יעלון|1.809126|12 ביולי 2002}}.}}.
לאחר המלחמה שב לשירות קבע וסיים בהצטיינות [[קורס קציני חי"ר]]. עם סיום הקורס חזר לתפקידי פיקוד ב[[גדוד 101|גדוד 50]]{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50|1.915056|3 באוקטובר 2003}}.}}, ושימש כ[[מפקד מחלקה|מ"מ]] תחת המ"פ [[יצחק איתן]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר אורן|במשקפיים של יעלון|1.809126|12 ביולי 2002}}.}}.


כ[[מ"פ|מפקד]] פלוגת בני המשקים בגדוד 50 בלט באימונים תובעניים שערך ובהם מסע מפרך בן 150 קילומטרים{{הערה|שם=בוגימן|{{הארץ|עמוס הראל|בוגי מן הצנחנים|1.820585|28 באוגוסט 2002}}}}. לאחר תפקיד מ"פ נוסף ב[[בה"ד 1]] מונה לפקד על [[סיירת צנחנים|סיירת הצנחנים]]{{הערה|[[דניאל אדלסון]], [http://mazi.idf.il/5551-5804-he/IGF.aspx מורשת הניצחון וזיכרון הנופלים], אתר [[זרוע היבשה]], {{כ}} 1.5.2008.}}, עליה פיקד במסגרת [[מבצע ליטני]]{{הערה|1=משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', ידיעות ספרים, 2008, עמודים 221-223.}}, [[מבצע שלכת]]{{הערה|1={{ישראל היום|לילך שובל|המובחרים|13000|23 בספטמבר 2011}}}} ו[[מבצע מנורה]]{{הערה|1=[http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132465&did=5027&lang=HE על מבצע "שלכת"] באתר סיירת הצנחנים.{{קישור שבור|5.1.2019}}}}. ב-[[1979]] נקרא על ידי [[נחמיה תמרי]] לפקד על פלגת האימונים של [[סיירת מטכ"ל]]{{הערה|[[אמיר בוחבוט]], [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/560/122.html סיירת מטכ"ל בת 50], משה יעלון מספר כיצד הגיע לסיירת מטכ"ל, [[מעריב]], {{כ}} 24/3/2007.}}, בהמשך שירת כסגנו של מפקד היחידה, [[עוזי דיין]], בין היתר ב[[הפיגוע במשגב עם|פיגוע המיקוח במשגב עם]]{{הערה|1=אבי קרבל, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=926511 עוזי דיין מספר: כך חיסלנו את המחבלים הערבים במשגב-עם], "ישראלי פטריוטי", 16.05.2014.}}. לאחר מכן יצא לחופשה ללא תשלום.
כ[[מ"פ|מפקד]] פלוגת בני המשקים בגדוד 50 בלט באימונים תובעניים שערך ובהם מסע מפרך בן 150 קילומטרים{{הערה|שם=בוגימן|{{הארץ|עמוס הראל|בוגי מן הצנחנים|1.820585|28 באוגוסט 2002}}}}. לאחר תפקיד מ"פ נוסף ב[[בה"ד 1]] מונה לפקד על [[סיירת צנחנים|סיירת הצנחנים]]{{הערה|[[דניאל אדלסון]], [http://mazi.idf.il/5551-5804-he/IGF.aspx מורשת הניצחון וזיכרון הנופלים], אתר [[זרוע היבשה]], {{כ}} 1.5.2008.}}, עליה פיקד במסגרת [[מבצע ליטני]]{{הערה|1=משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', ידיעות ספרים, 2008, עמודים 221-223.}}, [[מבצע שלכת]]{{הערה|1={{ישראל היום|לילך שובל|המובחרים|13000|23 בספטמבר 2011}}}} ו[[מבצע מנורה]]{{הערה|1=[http://www.satzah.co.il/web/8888/nsf/ARCLookup.taf?_function=details&_ID=132465&did=5027&lang=HE על מבצע "שלכת"] באתר סיירת הצנחנים.{{קישור שבור|5.1.2019}}}}. ב-[[1979]] נקרא על ידי [[נחמיה תמרי]] לפקד על פלגת האימונים של [[סיירת מטכ"ל]]{{הערה|[[אמיר בוחבוט]], {{nrg||סיירת מטכ"ל בת 50|560/122||1|1}}, משה יעלון מספר כיצד הגיע לסיירת מטכ"ל, [[מעריב]], {{כ}} 24/3/2007.}}, בהמשך שירת כסגנו של מפקד היחידה, [[עוזי דיין]], בין היתר ב[[הפיגוע במשגב עם|פיגוע המיקוח במשגב עם]]{{הערה|1=אבי קרבל, [http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=926511 עוזי דיין מספר: כך חיסלנו את המחבלים הערבים במשגב-עם], "ישראלי פטריוטי", 16.05.2014.}}. לאחר מכן יצא לחופשה ללא תשלום.


====כקצין בכיר====
====כקצין בכיר====
שורה 115: שורה 117:
לאחר שהחלים יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ולמטה ב[[קמברלי (אנגליה)|קמברלי]] שב[[אנגליה]]. [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אמנון ליפקין-שחק]], שמינה את יעלון למפקד סיירת צנחנים שנים קודם לכן, רצה בו לתפקיד מפקד [[סיירת מטכ"ל]]. כדי לשכנעו נפגש עמו שחק ב[[שווייץ]] ואף העלה אותו לדרגת [[אלוף-משנה]]. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה שבה קיבלה 4 [[צל"ש]]ים{{הערה|1=דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, '''"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים"''', "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.}}, והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי{{הערה|1=משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', ידיעות ספרים, 2008, עמ' 55-61}}. במהלך כהונתו פיקד על [[מבצע הצגת תכלית]] במהלכו [[סיכול ממוקד|התנקשו]] לוחמי היחידה ב[[אבו ג'יהאד]] (ראש הזרוע הצבאית של [[אש"ף]]) ב[[תוניס]]{{הערה|שם=בוגימן}}. פעולה אחרת הייתה [[מבצע בן בליעל]], שנועד להשיג "קלפי מיקוח" לשחרורו של [[רון ארד]], ובמהלכו נחטף ג'ואד אל קצפי{{הערה|1=[[משה זונדר]], '''סיירת מטכ"ל''', [[כתר ספרים]], 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמ' 224–237}}.
לאחר שהחלים יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ולמטה ב[[קמברלי (אנגליה)|קמברלי]] שב[[אנגליה]]. [[ראש אמ"ן]], האלוף [[אמנון ליפקין-שחק]], שמינה את יעלון למפקד סיירת צנחנים שנים קודם לכן, רצה בו לתפקיד מפקד [[סיירת מטכ"ל]]. כדי לשכנעו נפגש עמו שחק ב[[שווייץ]] ואף העלה אותו לדרגת [[אלוף-משנה]]. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה שבה קיבלה 4 [[צל"ש]]ים{{הערה|1=דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, '''"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים"''', "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.}}, והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי{{הערה|1=משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', ידיעות ספרים, 2008, עמ' 55-61}}. במהלך כהונתו פיקד על [[מבצע הצגת תכלית]] במהלכו [[סיכול ממוקד|התנקשו]] לוחמי היחידה ב[[אבו ג'יהאד]] (ראש הזרוע הצבאית של [[אש"ף]]) ב[[תוניס]]{{הערה|שם=בוגימן}}. פעולה אחרת הייתה [[מבצע בן בליעל]], שנועד להשיג "קלפי מיקוח" לשחרורו של [[רון ארד]], ובמהלכו נחטף ג'ואד אל קצפי{{הערה|1=[[משה זונדר]], '''סיירת מטכ"ל''', [[כתר ספרים]], 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמ' 224–237}}.


בתום כהונתו כמפקד היחידה השלים תואר ראשון ב[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת חיפה]] ועבר קורס הסבה ל[[חיל השריון|שריון]]. בשנת [[1990]] היה למפקד [[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|{{ynet|עפר שלח|אל תצפו למהפכה|1763308|14 במרץ 2002}}.}}, והוביל אותה ב[[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)|לחימה ברצועת הביטחון בלבנון]] ובכלל זה ב[[מבצע ברגל ימין]]{{הערה|1=[[עמנואל רוזן]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1990%2F11%2F21&id=Ar00303&sk=F106F0BC רגע לפני שמת הרג המחבל את ירון], [[מעריב]], {{כ}} 21 בנובמבר [[1990]].}}. כעבור שנתיים מונה למפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון]] בדרגת [[תת-אלוף]]{{הערה|1=[[בן כספית]] ו[[אילן כפיר]], "'''אהוד ברק: חייל מספר אחד'''",[[הוצאת קוראים|קוראים]], [[1998]], עמוד 251.}}. ב-[[10 בדצמבר]] [[1992]] הרג באמצעות [[רימון יד]] [[טרור|מחבל]] מ[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], אחרי שירה למוות ב[[לוחם]] [[ימ"מ]] שניסה ל[[מעצר|עצרו]]{{הערה|1=משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', ידיעות ספרים, 2008, עמ' 227–228}}.
בתום כהונתו כמפקד היחידה השלים תואר ראשון ב[[מדע המדינה]] ב[[אוניברסיטת חיפה]] ועבר קורס הסבה ל[[חיל השריון|שריון]]. בשנת [[1990]] היה למפקד [[חטיבת הצנחנים]]{{הערה|{{ynet|עפר שלח|אל תצפו למהפכה|1763308|14 במרץ 2002}}.}}, והוביל אותה ב[[הלחימה בדרום לבנון (1985–2000)|לחימה ברצועת הביטחון בלבנון]] ובכלל זה ב[[מבצע ברגל ימין]]{{הערה|1=[[עמנואל רוזן]], [http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1990%2F11%2F21&id=Ar00303&sk=F106F0BC רגע לפני שמת הרג המחבל את ירון], [[מעריב]], {{כ}} 21 בנובמבר [[1990]].}}. כעבור שנתיים מונה למפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון]] בדרגת [[תת-אלוף]]{{הערה|1=[[בן כספית]] ו[[אילן כפיר]], "'''אהוד ברק: חייל מספר אחד'''",[[הוצאת קוראים|קוראים]], [[1998]], עמוד 251.}}. ב-10 בדצמבר [[1992]] הרג באמצעות [[רימון יד]] [[טרור|מחבל]] מ[[הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני]], אחרי שירה למוות ב[[לוחם]] [[ימ"מ]] שניסה ל[[מעצר|עוצרו]]{{הערה|1=משה (בוגי) יעלון, '''[[דרך ארוכה קצרה]]''', ידיעות ספרים, 2008, עמ' 227–228}}.


בשנת [[1993]] מונה למפקד בסיס אימונים ליחידות שדה ([[באלי"ש]]) ב[[צאלים]] ולמפקד [[אוגדה 380]] ב[[פיקוד הדרום]]. בשנת [[1995]] הועלה לדרגת [[אלוף]] וכיהן כ[[ראש אמ"ן|ראש אגף המודיעין]]{{הערה|1=[[זאב שיף]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4562196&postcount=15 כן, גם אופציה צבאית], [[הארץ]], {{כ}} 11.05.1997, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. ב-[[1998]] היה ל[[אלוף פיקוד המרכז|מפקד פיקוד המרכז]]. שנתיים אחר כך מונה ל[[סגן הרמטכ"ל]] (בעת ש[[שאול מופז]] כיהן כרמטכ"ל). בתום כהונתו של מופז מונה, ב-[[9 ביולי]] [[2002]], לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל.
בשנת [[1993]] מונה למפקד בסיס אימונים ליחידות שדה ([[באלי"ש]]) ב[[צאלים]] ולמפקד [[אוגדה 380]] ב[[פיקוד הדרום]]. בשנת [[1995]] הועלה לדרגת [[אלוף]] וכיהן כ[[ראש אמ"ן|ראש אגף המודיעין]]{{הערה|1=[[זאב שיף]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4562196&postcount=15 כן, גם אופציה צבאית], [[הארץ]], {{כ}} 11.05.1997, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. ב-[[1998]] היה ל[[אלוף פיקוד המרכז|מפקד פיקוד המרכז]]. שנתיים אחר כך מונה ל[[סגן הרמטכ"ל]] (בעת ש[[שאול מופז]] כיהן כרמטכ"ל). בתום כהונתו של מופז מונה, ב-[[9 ביולי]] [[2002]], לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל.
שורה 122: שורה 124:
יעלון מונה ל[[רמטכ"ל]] ביולי [[2002]], חודשיים לאחר [[מבצע חומת מגן]] וכיהן בתפקיד במשך שלוש שנים. שני סגנים כיהנו תחתיו: תחילה האלוף [[גבי אשכנזי]], לימים הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, ולאחריו האלוף [[דני חלוץ]], שנבחר במרץ 2005 להחליף את יעלון בתפקידו כרמטכ"ל.
יעלון מונה ל[[רמטכ"ל]] ביולי [[2002]], חודשיים לאחר [[מבצע חומת מגן]] וכיהן בתפקיד במשך שלוש שנים. שני סגנים כיהנו תחתיו: תחילה האלוף [[גבי אשכנזי]], לימים הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, ולאחריו האלוף [[דני חלוץ]], שנבחר במרץ 2005 להחליף את יעלון בתפקידו כרמטכ"ל.


עיסוק עיקרי של צה"ל במהלך כהונתו של יעלון היה המשך המלחמה ב[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] ודיכוי [[האינתיפאדה השנייה]]. בשנתיים הראשונות לכהונתו של יעלון, גל הטרור שמקורו ב[[יהודה ושומרון]] הלך ודעך, במידה רבה בשל פעילותו של ה[[שב"כ]] וכן בעזרת [[גדר ההפרדה]] שהוקמה סביב אזור השומרון. בשלהי [[2003]] בוצעו פיגועי תופת נוספים כנגד ישראל, חלקם בהכוונת ה[[חזבאללה]] ו[[סוריה]]. ב־[[4 באוקטובר]] 2003 ביצע [[הג'יהאד האיסלאמי]] פיגוע התאבדות ב[[הפיגוע במסעדת מקסים|מסעדת מקסים]] ב[[חיפה]] בו נרצחו 21 בני אדם. בתגובה תקפו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] מחנה אימונים של מחבלים בסוריה, בסמוך לעין-צאחב, במטרה לאותת לסוריה לרסן את מפקדות ארגוני הטרור בתחומה{{הערה|1={{וואלה!|עמוס הראל|יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה|466343|17 בנובמבר 2003}}.}}.
עיסוק עיקרי של צה"ל במהלך כהונתו של יעלון היה המשך המלחמה ב[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] ודיכוי [[האינתיפאדה השנייה]]. בשנתיים הראשונות לכהונתו של יעלון, גל הטרור שמקורו ב[[יהודה ושומרון]] הלך ודעך, במידה רבה בשל פעילותו של ה[[שב"כ]] וכן בעזרת [[גדר ההפרדה]] שהוקמה סביב אזור השומרון. בשלהי [[2003]] בוצעו פיגועי תופת נוספים כנגד ישראל, חלקם בהכוונת ה[[חזבאללה]] ו[[סוריה]]. ב־4 באוקטובר 2003 ביצע [[הג'יהאד האיסלאמי]] פיגוע התאבדות ב[[הפיגוע במסעדת מקסים|מסעדת מקסים]] ב[[חיפה]] שבו נרצחו 21 בני אדם. בתגובה תקפו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] מחנה אימונים של מחבלים בסוריה, בסמוך לעין-צאחב, במטרה לאותת לסוריה לרסן את מפקדות ארגוני הטרור בתחומה{{הערה|1={{וואלה|עמוס הראל|יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה|466343|17 בנובמבר 2003}}.}}.


בספטמבר 2003 הגיעה למערכת הביטחון "ידיעת זהב", שכל צמרת ה[[חמאס]] מתכנסת בבית מסוים. התקבלה החלטה לחסל את כולם באמצעות [[פצצה|פצצת]] [[MK-84]] במשקל כטון, המבצע נקרא "[[מבצע קטיף כלניות|קטיף כלניות]]". לאחר שהמטוסים כבר היו באוויר, יחידת חקר ביצועים של חיל האוויר התריעה שהפצצה תגרום לנזק סביבתי קשה מידי. ראש השב"כ [[אבי דיכטר]] דחף לחיסול צמרת החמאס גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. לעומת זאת יעלון התנגד בתוקף ובעקבות זאת הוטלה פצצת [[MK-82]] במשקל של כרבע טון. כתוצאה מכך צמרת החמאס שהתכנסה בקומת הקרקע כמעט לא נפגעה (רוב צמרת החמאס חוסלה בהמשך).
בספטמבר 2003 הגיעה למערכת הביטחון "ידיעת זהב", שכל צמרת ה[[חמאס]] מתכנסת בבית מסוים. התקבלה החלטה לחסל את כולם באמצעות [[פצצה|פצצת]] [[MK-84]] במשקל כטון, המבצע נקרא "[[מבצע קטיף כלניות|קטיף כלניות]]". לאחר שהמטוסים כבר היו באוויר, יחידת חקר ביצועים של חיל האוויר התריעה שהפצצה תגרום לנזק סביבתי קשה מידי. ראש השב"כ [[אבי דיכטר]] דחף לחיסול צמרת החמאס גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. לעומת זאת יעלון התנגד בתוקף ובעקבות זאת הוטלה פצצת [[MK-82]] במשקל של כרבע טון. כתוצאה מכך צמרת החמאס שהתכנסה בקומת הקרקע כמעט לא נפגעה (רוב צמרת החמאס חוסלה בהמשך).
שורה 128: שורה 130:
ערי [[השרון]] והצפון, שסבלו בשנים הקודמות מ[[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] רבים, נהנו משקט יחסי לאורך [[2004]]. גזרת [[ירושלים]] נותרה פרוצה במידה רבה, ובעיר אירעו מספר רב של פיגועים קשים.
ערי [[השרון]] והצפון, שסבלו בשנים הקודמות מ[[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] רבים, נהנו משקט יחסי לאורך [[2004]]. גזרת [[ירושלים]] נותרה פרוצה במידה רבה, ובעיר אירעו מספר רב של פיגועים קשים.


ב[[רצועת עזה]] המצב הלך והסלים במהלך 2004, ויישובים ישראלים רבים – לרבות העיר [[שדרות]] שבתחומי [[הקו הירוק]] – ניצבו תחת איום מטחי רקטות ה[[קסאם]] ששוגרו מהרצועה. תחת יעלון נוהלו מספר מבצעים גדולים בתחומי הרצועה (אף שגם הגדול שבהם, [[מבצע ימי תשובה]], לא דמה בהיקפו ל[[מבצע חומת מגן]]), במהלכם חדרו כוחות קרקע של צה"ל אל שכונת [[זייתון]], [[רפיח]], [[בית חאנון]], [[מחנה הפליטים ג'בליה]] ו[[חאן יוניס]] על מנת להרוס מחרטות קסאמים, מעבדות נפץ ו[[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות הברחה]]. במבצעים אלה נהרגו מאות מחבלים, אך גם עשרות חיילי צה"ל (13 חיילים נהרגו ב"[[אסון הנגמ"שים]]"){{הערה|שם=autogenerated1|1=[[בן כספית]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=67051&highlight=%F9%EE%E5%E0%EC+%E6%EB%E0%E9#post352753 האזרח זכאי], [[מעריב]], {{כ}} 03.06.2005, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. ב[[רפיח]] הרס צה"ל מאות בתים בניסיון לפגוע במנהרות ה[[הברחה]], אולם נחל הצלחה חלקית בלבד. [[ארגוני זכויות אדם]] מתחו ביקורת קשה על ההרס ברפיח ודחו את טענת צה"ל לפיה הדבר היה בבחינת כורח צבאי.
ב[[רצועת עזה]] המצב הלך והסלים במהלך 2004, ויישובים ישראלים רבים – לרבות העיר [[שדרות]] שבתחומי [[הקו הירוק]] – ניצבו תחת איום מטחי רקטות ה[[קסאם]] ששוגרו מהרצועה. תחת יעלון נוהלו מספר מבצעים גדולים בתחומי הרצועה (אף שגם הגדול שבהם, [[מבצע ימי תשובה (2004)|מבצע ימי תשובה]], לא דמה בהיקפו ל[[מבצע חומת מגן]]), במהלכם חדרו כוחות קרקע של צה"ל אל שכונת [[זייתון]], [[רפיח]], [[בית חאנון]], [[מחנה הפליטים ג'בליה]] ו[[חאן יוניס]] על מנת להרוס מחרטות קסאמים, מעבדות נפץ ו[[מנהרות ההברחה של רצועת עזה|מנהרות הברחה]]. במבצעים אלה נהרגו מאות מחבלים, אך גם עשרות חיילי צה"ל (13 חיילים נהרגו ב"[[אסון הנגמ"שים]]"){{הערה|שם=autogenerated1|1=[[בן כספית]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=67051&highlight=%F9%EE%E5%E0%EC+%E6%EB%E0%E9#post352753 האזרח זכאי], [[מעריב]], {{כ}} 03.06.2005, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}}. ב[[רפיח]] הרס צה"ל מאות בתים בניסיון לפגוע במנהרות ה[[הברחה]], אולם נחל הצלחה חלקית בלבד. [[ארגוני זכויות אדם]] מתחו ביקורת קשה על ההרס ברפיח ודחו את טענת צה"ל לפיה הדבר היה בבחינת כורח צבאי.


במקביל, נאלץ יעלון להתמודד עם קשיים שאינם מבצעיים במהותם. הדחתו את מפקד [[אוגדת עזה]], תא"ל [[שמואל זכאי]]{{הערה|{{ynet|אילן מרסיאנו|הרמטכ"ל בחוץ וביטחון: זכאי לא דיבר אמת|3001683|9 בנובמבר 2004}}}}, בעקבות כישלונו של זה בבדיקת [[פוליגרף]] בדבר [[הדלפה|הדלפת מידע]] לתקשורת ב[[מבצע ימי תשובה]], עוררה מחלוקת רבה בציבור ובדרג המדיני. כמו כן התמודד מול ביקורת שוטפת על שחיקת [[רוח צה"ל|מוסר הלחימה הצה"לי]] בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]], כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בעדויות חיילים בארגון [[שוברים שתיקה]], בהתעללות חיילים בגופות מחבלים ובחיכוכים גוברים עם האוכלוסייה הפלסטינית ב[[מחסום (צה"ל)|מחסומים]].
במקביל, נאלץ יעלון להתמודד עם קשיים שאינם מבצעיים במהותם. הדחתו את מפקד [[אוגדת עזה]], תא"ל [[שמואל זכאי]]{{הערה|{{ynet|אילן מרסיאנו|הרמטכ"ל בחוץ וביטחון: זכאי לא דיבר אמת|3001683|9 בנובמבר 2004}}}}, בעקבות כישלונו של זה בבדיקת [[פוליגרף]] בדבר [[הדלפה|הדלפת מידע]] לתקשורת ב[[מבצע ימי תשובה (2004)|מבצע ימי תשובה]], עוררה מחלוקת רבה בציבור ובדרג המדיני. כמו כן התמודד מול ביקורת שוטפת על שחיקת [[רוח צה"ל|מוסר הלחימה הצה"לי]] בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]], כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בעדויות חיילים בארגון [[שוברים שתיקה]], בהתעללות חיילים בגופות מחבלים ובחיכוכים גוברים עם האוכלוסייה הפלסטינית ב[[מחסום (צה"ל)|מחסומים]].


סביב יעלון התעוררו מספר סערות תקשורתיות, חלקן בשל דברים שאמר, חלקן בשל דברים שהוצאו מהקשרם. בין השאר צוטט (שלא במדויק) ב־[[3 ביולי]] 2003 כאומר "ניצחנו" בהתייחסו לתוצאות [[האינתיפאדה השנייה]], שנים לפני סיומה. כוונתו המקורית התייחסה לכך שהציבור הישראלי "ניצח" בכך שרוחו לא נפלה בשל מה שכונה על ידו "מתקפת הטרור של שנת 2000". יעלון אף רמז מספר פעמים כי הוא מתנגד למעורבות היתר של [[שר הביטחון]] [[שאול מופז]] בעניינים פנים-צבאיים, וכן התעמת פעמים אחדות עם חברי [[ועדת החוץ והביטחון|ועדת החוץ והביטחון של הכנסת]] בראשות ח"כ [[יובל שטייניץ]].
סביב יעלון התעוררו מספר סערות תקשורתיות, חלקן בשל דברים שאמר, חלקן בשל דברים שהוצאו מהקשרם. בין השאר צוטט (שלא במדויק) ב־3 ביולי 2003 כאומר "ניצחנו" בהתייחסו לתוצאות [[האינתיפאדה השנייה]], שנים לפני סיומה. כוונתו המקורית התייחסה לכך שהציבור הישראלי "ניצח" בכך שרוחו לא נפלה בשל מה שכונה על ידו "מתקפת הטרור של שנת 2000". יעלון אף רמז מספר פעמים כי הוא מתנגד למעורבות היתר של [[שר הביטחון]] [[שאול מופז]] בעניינים פנים-צבאיים, וכן התעמת פעמים אחדות עם חברי [[ועדת החוץ והביטחון|ועדת החוץ והביטחון של הכנסת]] בראשות ח"כ [[יובל שטייניץ]].


בתקופה שקדמה ל[[תוכנית ההתנתקות]] טען בפורום סגור של [[ועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת שנסיגה חד צדדית מרצועת עזה תהווה "רוח גבית לטרור", טענה שצוטטה מאוחר יותר בידי מתנגדי התוכנית, דבר שתרם למתח בין [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אריאל שרון]] ליעלון (בספרו "דרך ארוכה קצרה" מצדיק יעלון טענה זו, וטוען שההתנתקות היא שהביאה לניצחון ה[[חמאס]] והיוותה גורם ל[[מלחמת לבנון השנייה]]). יעלון העריך שנסיגה ישראלית חד-צדדית תתן רוח גבית לארגונים אסלאמיים רבים ברחבי העולם{{הערה|{{ynet|אלכס פישמן|מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות|4673336|27 ביוני 2015}}}}, והביע חשש להתפרצות גל [[טרור]] נרחב בשטחי יהודה ושומרון בעקבות התוכנית{{הערה|{{וואלה!||אבי דיכטר תומך בהתנתקות ותוקף את יעלון: "אין מודיעין שתומך בהערכותיו"|729537|10 ביוני 2005}}}}.
בתקופה שקדמה ל[[תוכנית ההתנתקות]] טען בפורום סגור של [[ועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת שנסיגה חד צדדית מרצועת עזה תהווה "רוח גבית לטרור", טענה שצוטטה מאוחר יותר בידי מתנגדי התוכנית, דבר שתרם למתח בין [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[אריאל שרון]] ליעלון (בספרו "דרך ארוכה קצרה" מצדיק יעלון טענה זו, וטוען שההתנתקות היא שהביאה לניצחון ה[[חמאס]] והיוותה גורם ל[[מלחמת לבנון השנייה]]). יעלון העריך שנסיגה ישראלית חד-צדדית תתן רוח גבית לארגונים אסלאמיים רבים ברחבי העולם{{הערה|{{ynet|אלכס פישמן|מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות|4673336|27 ביוני 2015}}}}, והביע חשש להתפרצות גל [[טרור]] נרחב בשטחי יהודה ושומרון בעקבות התוכנית{{הערה|{{וואלה||אבי דיכטר תומך בהתנתקות ותוקף את יעלון: "אין מודיעין שתומך בהערכותיו"|729537|10 ביוני 2005}}}}.


===סיום כהונתו===
===סיום כהונתו===
ב[[פברואר]] [[2005]] הודיע שר הביטחון, [[שאול מופז]], כי לא יאריך את כהונתו של יעלון בשנה נוספת וכי הלה יסיים כהונתו ביולי 2005, לפני מועד [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]]{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|מופז: כהונת הרמטכ"ל לא תוארך|871/085|16 בפברואר 2005|1|}}}}. רבים ראו בצעד זה שיאה של המתיחות בין האישים, שסבבה סביב חילוקי דעות מקצועיים ואישיים כאחד. ראש הממשלה [[אריאל שרון]] אישר זאת באומרו כי "הרמטכ"ל לא ממשיך בגלל יחסי העבודה עם מופז". לדברי יעלון עצמו, הסיבה לכך היא שהוא התעקש להביע את דעתו על נזקי ההתנתקות בפני הממשלה{{הערה|1=ספרו של יעלון "דרך ארוכה קצרה" }}.
בפברואר [[2005]] הודיע שר הביטחון, [[שאול מופז]], כי לא יאריך את כהונתו של יעלון בשנה נוספת וכי הלה יסיים כהונתו ביולי 2005, לפני מועד [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]]{{הערה|{{nrg|אמיר בוחבוט|מופז: כהונת הרמטכ"ל לא תוארך|871/085|16 בפברואר 2005|1|}}}}. רבים ראו בצעד זה שיאה של המתיחות בין האישים, שסבבה סביב חילוקי דעות מקצועיים ואישיים כאחד. ראש הממשלה [[אריאל שרון]] אישר זאת באומרו כי "הרמטכ"ל לא ממשיך בגלל יחסי העבודה עם מופז". לדברי יעלון עצמו, הסיבה לכך היא שהוא התעקש להביע את דעתו על נזקי ההתנתקות בפני הממשלה{{הערה|1=ספרו של יעלון "דרך ארוכה קצרה" }}.


לימים טען בספרו{{הערה|שם=לא הבין}} בתארו את אופן קבלת ההחלטה על ההתנתקות: "הוא (שרון) הלך למהלך (ההתנתקות) אשר גרם נזק אסטרטגי לישראל לא מפני שהאמין במהלך הזה, אלא מפני שביקש להציל את עצמו, כאשר החקירות הפליליות איימו עליו."
לימים טען בספרו{{הערה|שם=לא הבין}} בתארו את אופן קבלת ההחלטה על ההתנתקות: "הוא (שרון) הלך למהלך (ההתנתקות) אשר גרם נזק אסטרטגי לישראל לא מפני שהאמין במהלך הזה, אלא מפני שביקש להציל את עצמו, כאשר החקירות הפליליות איימו עליו."


מספר שבועות לפני סיום כהונתו התבטא יעלון, בנאום שקיבל את השם "נאום הנחשים", ואמר "אני זוכר ששאלו אותי פעם מדוע אני ממשיך ללכת עם נעליים גבוהות ב[[מחנה רבין|קריה]], ועניתי להם - 'בגלל ה[[נחשים]] בקריה'". רבים פרשו התבטאות זאת כתקיפה של חברי [[פורום מטכ"ל]], אולם בריאיון בתוכניתו של [[יאיר לפיד]] ענה יעלון כי לא כיוון את דבריו ללובשי מדים, אלא לאנשי [[משרד הביטחון]] שיושבים בקריה.
מספר שבועות לפני סיום כהונתו התבטא יעלון, בנאום שקיבל את השם "נאום הנחשים", ואמר "אני זוכר ששאלו אותי פעם מדוע אני ממשיך ללכת עם נעליים גבוהות ב[[מחנה רבין|קריה]], ועניתי להם – 'בגלל ה[[נחשים]] בקריה'"{{הערה|{{ynet|חנן גרינברג|יעלון: אני מעדיף לא להיות מניפולטור וקומבינטור|3079829|1 במאי 2005}}}}. רבים פרשו התבטאות זאת כתקיפה של חברי [[פורום מטכ"ל]], אולם בריאיון בתוכניתו של [[יאיר לפיד]] ענה יעלון כי לא כיוון את דבריו ללובשי מדים, אלא לאנשי [[משרד הביטחון]] שיושבים בקריה.


כהונתו של יעלון הסתיימה ב-[[1 ביוני]] 2005{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|צה"ל נפרד מיעלון וקיבל את פני רמטכ"ל ההתנתקות, דן חלוץ|1.1015964|2 ביוני 2005}}.}}. החליף אותו סגנו, האלוף [[דני חלוץ]], שבניגוד ליעלון תמך ברעיון ההתנתקות. ב-[[30 במאי]] השתתף יעלון במפגן [[צניחה]] לציון 60 שנה לניצחון [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], יחד עם קצינים ולוחמים מבעלות הברית, ובכך חתם 37 שנות [[שירות בצה"ל]]. בריאיון פרישה ל"הארץ" צפה יעלון: "אם אחרי ההתנתקות לא תהיה התחייבות ישראלית לעוד מהלך, תהיה התפרצות אלימה. פיגועים מכל הסוגים. ירי, מטענים, מתאבדים, מרגמות, קסאם" ו"מצבן של [[כפר סבא]], [[תל אביב]] ו[[ירושלים]] יהיה כמצבה של [[שדרות]]"{{הערה|1={{הארץ|ארי שביט|יעלון: אחרי ההתנתקות צפויה מלחמת טרור שנייה של פיגועים ורקטות קסאם למרכז הארץ|1.1558850|1 ביוני 2005}}}}.
כהונתו של יעלון הסתיימה ב-1 ביוני 2005{{הערה|1={{הארץ|עמוס הראל|צה"ל נפרד מיעלון וקיבל את פני רמטכ"ל ההתנתקות, דן חלוץ|1.1015964|2 ביוני 2005}}.}}. החליף אותו סגנו, האלוף [[דני חלוץ]], שבניגוד ליעלון תמך ברעיון ההתנתקות. ב-30 במאי השתתף יעלון במפגן [[צניחה]] לציון 60 שנה לניצחון [[בעלות הברית]] ב[[מלחמת העולם השנייה]], יחד עם קצינים ולוחמים מבעלות הברית, ובכך חתם 37 שנות [[שירות בצה"ל]]. בריאיון פרישה ל"הארץ" צפה יעלון: "אם אחרי ההתנתקות לא תהיה התחייבות ישראלית לעוד מהלך, תהיה התפרצות אלימה. פיגועים מכל הסוגים. ירי, מטענים, מתאבדים, מרגמות, קסאם" ו"מצבן של [[כפר סבא]], [[תל אביב]] ו[[ירושלים]] יהיה כמצבה של [[שדרות]]"{{הערה|1={{הארץ|ארי שביט|יעלון: אחרי ההתנתקות צפויה מלחמת טרור שנייה של פיגועים ורקטות קסאם למרכז הארץ|1.1558850|1 ביוני 2005}}}}.


===לאחר פרישתו מצה"ל===
===לאחר פרישתו מצה"ל===
שורה 151: שורה 153:
החל משנת 2006 יעלון הוא עמית בכיר ב[[מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים]] שב[[מרכז שלם]], יו"ר המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים, נשיא עמותת שק"ל (שירות קהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים) ועמית ב[[המכון לאסטרטגיה ציונית|מכון לאסטרטגיה ציונית]].
החל משנת 2006 יעלון הוא עמית בכיר ב[[מכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים]] שב[[מרכז שלם]], יו"ר המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים, נשיא עמותת שק"ל (שירות קהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים) ועמית ב[[המכון לאסטרטגיה ציונית|מכון לאסטרטגיה ציונית]].


לאחר פרישתו מתפקידו הביע יעלון בצורה ברורה את התנגדותו ל[[תוכנית ההתנתקות]] ולחזרה ל[[גבולות 67]]. כבר בריאיון פרישה ל[[ארי שביט]] בעיתון "[[הארץ]]" ([[5 ביוני]] [[2005]]) אמר יעלון שהפלסטינים - לרבות [[אבו מאזן]] - לא השלימו עם קיומה של [[ישראל|מדינת ישראל]], ועדיין מחפשים דרכים להשמידה. הוא הזהיר מפני גל [[טרור]] שיפרוץ לאחר [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] שיכלול [[פיגועי התאבדות]] וירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] על ערים ישראליות, לרבות ירי קסאמים מצפון [[השומרון]]. יעלון חזה השתלטות של [[חמאס]] על רצועת עזה וקבע ש[[פתרון שתי המדינות]] איננו ישים ובמקום להביא לסוף הסכסוך רק יביא לעוד פיצוץ אלים, שכן
לאחר פרישתו מתפקידו הביע יעלון בצורה ברורה את התנגדותו ל[[תוכנית ההתנתקות]] ולחזרה ל[[גבולות 67]]. כבר בריאיון פרישה ל[[ארי שביט]] בעיתון "[[הארץ]]" (5 ביוני [[2005]]) אמר יעלון שהפלסטינים – לרבות [[אבו מאזן]] – לא השלימו עם קיומה של [[ישראל|מדינת ישראל]], ועדיין מחפשים דרכים להשמידה. הוא הזהיר מפני גל [[טרור]] שיפרוץ לאחר [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] שיכלול [[פיגועי התאבדות]] וירי [[ארטילריה רקטית|רקטות]] על ערים ישראליות, לרבות ירי קסאמים מצפון [[השומרון]]. יעלון חזה השתלטות של [[חמאס]] על רצועת עזה וקבע ש[[פתרון שתי המדינות]] איננו ישים ובמקום להביא לסוף הסכסוך רק יביא לעוד פיצוץ אלים, שכן
:"...אני רואה קושי לייצב מצב יציב של סוף סכסוך בתוך הפרדיגמה הזאת".
:"...אני רואה קושי לייצב מצב יציב של סוף סכסוך בתוך הפרדיגמה הזאת".
:"מדברים על [[מדינה פלסטינית]] בת קיימא. Viable Palestinian State. באירופה אפשר ליצור מצבים כאלה. [[מונקו]], [[אנדורה]], [[ליכטנשטיין]], [[לוקסמבורג]]. אבל כאן המצב אחר. לצד הפלסטיני אין תחושת עד כאן. גם בגבולות 67' אין לו תחושת עד כאן. הוא מדבר על צפת ועל חיפה ועל תל אביב. וגם מבחינה כלכלית יהודה שומרון ועזה אינם מדינה בת קיימא".
:"מדברים על [[מדינה פלסטינית]] בת קיימא. Viable Palestinian State. באירופה אפשר ליצור מצבים כאלה. [[מונקו]], [[אנדורה]], [[ליכטנשטיין]], [[לוקסמבורג]]. אבל כאן המצב אחר. לצד הפלסטיני אין תחושת עד כאן. גם בגבולות 67' אין לו תחושת עד כאן. הוא מדבר על צפת ועל חיפה ועל תל אביב. וגם מבחינה כלכלית יהודה שומרון ועזה אינם מדינה בת קיימא".


בנאום ב[[כנס הרצליה]], ב-[[23 בינואר]] [[2006]], אמר יעלון כי ישראל לא יצרה [[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] אמינה מפני ה[[רקטה|רקטות]], וכי הנסיגות החד-צדדיות נתפשות כבריחה מאיום זה. כן תקף כל נסיגה המתבצעת בטרם הכירה [[הרשות הפלסטינית]] בישראל כמדינה יהודית, כאשר לדעתו [[האינתיפאדה השנייה|המהומות בספטמבר 2000]] נועדו להתחמק מהכרה כזו. כן אמר:
בנאום ב[[כנס הרצליה]], ב-23 בינואר [[2006]], אמר יעלון כי ישראל לא יצרה [[הרתעה (אסטרטגיה)|הרתעה]] אמינה מפני ה[[רקטה|רקטות]], וכי הנסיגות החד-צדדיות נתפשות כבריחה מאיום זה. כן תקף כל נסיגה המתבצעת בטרם הכירה [[הרשות הפלסטינית]] בישראל כמדינה יהודית, כאשר לדעתו [[האינתיפאדה השנייה|המהומות בספטמבר 2000]] נועדו להתחמק מהכרה כזו. כן אמר:
:"אי-הנכונות הערבית להכיר בישראל היא המקור להפעלת האלימות נגדה משחר הציונות ועד היום. כל עוד מרכיב זה לא ישתנה, ישראל תהיה מועדת לאלימות. גבולות 67' אינם נותנים מענה ביטחוני לא לאיום טרור של רקטות ומתאבדים ולא לאיום של התקפה קונבנציונלית... כדי לעמוד מול טרור מבלי להיכנע, חשוב לבצר את גבולותינו התודעתיים ולחזק את אמונתנו בצדקת הדרך, וזאת בניגוד למגמה הקיימת היום"{{הערה|{{ynet|רוני סופר|יעלון: ההתנתקות פגעה בהרתעה, חמאסטן נולדה|3204994|23 בינואר 2006}}}}.
:"אי-הנכונות הערבית להכיר בישראל היא המקור להפעלת האלימות נגדה משחר הציונות ועד היום. כל עוד מרכיב זה לא ישתנה, ישראל תהיה מועדת לאלימות. גבולות 67' אינם נותנים מענה ביטחוני לא לאיום טרור של רקטות ומתאבדים ולא לאיום של התקפה קונבנציונלית... כדי לעמוד מול טרור מבלי להיכנע, חשוב לבצר את גבולותינו התודעתיים ולחזק את אמונתנו בצדקת הדרך, וזאת בניגוד למגמה הקיימת היום"{{הערה|{{ynet|רוני סופר|יעלון: ההתנתקות פגעה בהרתעה, חמאסטן נולדה|3204994|23 בינואר 2006}}}}.


בנאום שנשא במכון הדסון ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], ב-[[7 במרץ]], התייחס יעלון ל[[תוכנית הגרעין האיראנית]] ואמר שלכל צבא מערבי יש יכולת צבאית לבצע תקיפה ב[[איראן]], וברור שצריכה להיות תוכנית מוכנה לביצוע תקיפה שכזו.
בנאום שנשא במכון הדסון ב[[וושינגטון די. סי.|וושינגטון]], ב-7 במרץ, התייחס יעלון ל[[תוכנית הגרעין האיראנית]] ואמר שלכל צבא מערבי יש יכולת צבאית לבצע תקיפה ב[[איראן]], וברור שצריכה להיות תוכנית מוכנה לביצוע תקיפה שכזו.


גם אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] היה יעלון אחד ממבקריה החריפים. ביולי [[2006]] אמר בריאיון ל[[ארי שביט]] את הדברים הבאים:
גם אחרי [[ביצוע תוכנית ההתנתקות]] היה יעלון אחד ממבקריה החריפים. ביולי [[2006]] אמר בריאיון ל[[ארי שביט]] את הדברים הבאים:
שורה 164: שורה 166:


==== מלחמת לבנון השנייה ====
==== מלחמת לבנון השנייה ====
[[מלחמת לבנון השנייה]] התחוללה כשנה לאחר שפרש מתפקידו. במלחמה נחשפו מספר ליקויים בתפקוד [[צה"ל]], ובפרט [[ועדת וינוגרד]] קבעה כי צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה בלבנון. מפקדים רבים פרשו מתפקידם עקב תפקודם. בריאיון עמו{{הערה|{{הארץ|ארי שביט|יש גבול|1.1137177|15 בספטמבר 2006}}}} ב-[[14 בספטמבר]] [[2006]] דחה יעלון את אחריותו לחוסר הצלחתו של צה"ל וטען כי בסוף תקופת כהונתו צה"ל היה מוכן למלחמה אולם הניהול המלחמתי היה כושל. הוא תקף את ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] על ניהול מלחמת לבנון השנייה וקרא לו להתפטר. הוא האשים אותו בכך ששלח ביומיים האחרונים למלחמה חיילים להיהרג בשביל [[ספין תקשורתי]]{{הערה|{{ynet||יעלון ממשיך לתקוף: חיילים מתו בשביל ספין|3303766|14 בספטמבר 2006}}}}. עמדה שלא התקבלה על ידי ועדת וינוגרד.
[[מלחמת לבנון השנייה]] התחוללה כשנה לאחר שפרש מתפקידו. במלחמה נחשפו מספר ליקויים בתפקוד [[צה"ל]], ובפרט [[ועדת וינוגרד]] קבעה כי צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה בלבנון. מפקדים רבים פרשו מתפקידם עקב תפקודם. בריאיון עימו{{הערה|{{הארץ|ארי שביט|יש גבול|1.1137177|15 בספטמבר 2006}}}} ב-14 בספטמבר [[2006]] דחה יעלון את אחריותו לחוסר הצלחתו של צה"ל וטען כי בסוף תקופת כהונתו צה"ל היה מוכן למלחמה אולם הניהול המלחמתי היה כושל. הוא תקף את ראש הממשלה [[אהוד אולמרט]] על ניהול מלחמת לבנון השנייה וקרא לו להתפטר. הוא האשים אותו בכך ששלח ביומיים האחרונים למלחמה חיילים להיהרג בשביל [[ספין תקשורתי]]{{הערה|{{ynet||יעלון ממשיך לתקוף: חיילים מתו בשביל ספין|3303766|14 בספטמבר 2006}}}}. עמדה שלא התקבלה על ידי ועדת וינוגרד.


הוא תקף בחריפות את מחליפו כרמטכ"ל [[דני חלוץ]] לאחר שהלה התפטר, והאשימו בהשחתה של צה"ל{{הערה|{{TheMarker||הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, תוקף בחריפות את יורשו: "דן חלוץ השחית את הצבא"|misc/1.514225|5 ביולי 2007}}}}.
הוא תקף בחריפות את מחליפו כרמטכ"ל [[דני חלוץ]] לאחר שהלה התפטר, והאשימו בהשחתה של צה"ל{{הערה|{{TheMarker||הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, תוקף בחריפות את יורשו: "דן חלוץ השחית את הצבא"|misc/1.514225|5 ביולי 2007}}}}.
שורה 170: שורה 172:
===קריירה פוליטית===
===קריירה פוליטית===


ב-[[26 במאי]] [[2007]] אמר יעלון בתוכנית "[[פגוש את העיתונות (תוכנית טלוויזיה ישראלית)|פגוש את העיתונות]]" שפעולה קרקעית בעזה הכרחית, כדי לנקות אותה מ[[טרור]]. כמו כן אמר שהירי הכבד לעבר [[שדרות]] ו[[מלחמת לבנון השנייה]] באו בעקבות [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]]{{הערה|{{nrg||בוגי יעלון: אין מנוס מפעולה קרקעית בעזה|586/592|26 במאי 2007|1|1}}}}.
ב-26 במאי [[2007]] אמר יעלון בתוכנית "[[פגוש את העיתונות (תוכנית טלוויזיה ישראלית)|פגוש את העיתונות]]" שפעולה קרקעית בעזה הכרחית, כדי לנקות אותה מ[[טרור]]. כמו כן אמר שהירי הכבד לעבר [[שדרות]] ו[[מלחמת לבנון השנייה]] באו בעקבות [[תוכנית ההתנתקות|ההתנתקות]]{{הערה|{{nrg||בוגי יעלון: אין מנוס מפעולה קרקעית בעזה|586/592|26 במאי 2007|1|1}}}}.


ב-[[17 בנובמבר]] [[2008]], החליט יעלון להצטרף למפלגת [[הליכוד]] בראשותו של [[בנימין נתניהו]] ולהתמודד בבחירות הפנימיות לרשימת הליכוד ל[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]]. הוא הודיע רשמית על הצטרפותו למחרת בנאום ב[[מצודת זאב]] ואמר כי "דרך הנסיגות שאנו הולכים בה היום אינה מבצרת את ביטחונה של מדינת ישראל והדרך הזו בעת הזו חייבת להיפסק"{{הערה|{{nrg|מרב דוד|יעלון מצטרף לליכוד: דרך הנסיגות לא יכולה להימשך|813/108|18 בנובמבר 2008||}}}}. בפריימריז נבחר למקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. עם כניסתה של ממשלת נתניהו השנייה לשלטון התמנה בה יעלון ל[[משנה לראש הממשלה]], [[המשרד לנושאים אסטרטגיים|שר לנושאים אסטרטגיים]] וחבר [[הקבינט המדיני-ביטחוני]].
ב-17 בנובמבר [[2008]], החליט יעלון להצטרף למפלגת [[הליכוד]] בראשותו של [[בנימין נתניהו]] ולהתמודד בבחירות הפנימיות לרשימת הליכוד ל[[הבחירות לכנסת השמונה עשרה|כנסת ה-18]]. הוא הודיע רשמית על הצטרפותו למחרת בנאום ב[[מצודת זאב]] ואמר כי "דרך הנסיגות שאנו הולכים בה היום אינה מבצרת את ביטחונה של מדינת ישראל והדרך הזו בעת הזו חייבת להיפסק"{{הערה|{{nrg|מרב דוד|יעלון מצטרף לליכוד: דרך הנסיגות לא יכולה להימשך|813/108|18 בנובמבר 2008||}}}}. בפריימריז נבחר למקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. עם כניסתה של ממשלת נתניהו השנייה לשלטון התמנה בה יעלון ל[[משנה לראש הממשלה]], [[המשרד לנושאים אסטרטגיים|שר לנושאים אסטרטגיים]] וחבר [[הקבינט המדיני-ביטחוני]].


באוגוסט [[2009]] ביקר יעלון עם שרי ימין נוספים בהריסות [[חומש (יישוב)|חומש]] שפונתה ב[[תוכנית ההתנתקות]]. כמו כן, השתתף בכנס של קבוצת "[[מנהיגות יהודית]]" ב[[הליכוד|ליכוד]], בה גינה את ההתנתקות, והסביר חלק ממשנתו הפוליטית. אמר כי בישראל קיים חולי אותו כינה "הפיתרוניזם". "כשיש סכסוך, אנו מחפשים פתרון...אנחנו לא מסוגלים להכיל מציאות של בעיה ללא פתרון. הרי [[העולם המערבי]], מצא פתרון לכל דבר, אפילו כזה שאיפשר לאדם להגיע לירח". "הפיתרוניזם, מוביל לעכשוויזם", הוא טען בכנס כי זוהי תופעה פסיכולוגית, כמו וירוס פנימי שגורם לנו להאמין שניתן להביא שלום עכשיו. הפסיכולוגיה הזאת, לדבריו, מנוצלת בצורה מניפולטיבית על ידי האליטות, מאוסלו ועד להתנתקות. דברים אלו הוצגו ב[[חדשות ערוץ 2]] כקריאה לתנועת "[[שלום עכשיו]]" וירוס, ועוררו סערה תקשורתית. עוד אמר "אנחנו התרגלנו שלערבים מותר לחיות בכל מקום: ב[[הנגב|נגב]], ב[[הגליל|גליל]], ב[[שכם]], ב[[ג'נין]], ויש אזורים שאסורים ליהודים. זה אנחנו גרמנו". וסיכם בקשר לשאלת ה[[התנחלויות]], ב"אשר לשאלת ההתיישבות, יהודים צריכים ויכולים להיות בכל מקום בארץ ישראל לנצח. כל התיישבות צריכה לעבור את אישור הרשויות, ומה שעולה בניגוד להחלטות לא ראוי. זה בניגוד לחוק. אדם לא יכול ללכת להתיישב באיזה מקום שהוא רוצה"{{הערה|{{nrg|רועי שרון|יעלון: יהודים צריכים להתיישב בכל מקום בארץ ישראל|931/888|19 באוגוסט 2009||}}}}{{הערה|1=[[אבי בלום]], [https://www.bhol.co.il/news/108454 מבחן בוגי], באתר [[בחדרי חרדים]], 27 באוגוסט 2009}}.
באוגוסט [[2009]] ביקר יעלון עם שרי ימין נוספים בהריסות [[חומש (יישוב)|חומש]] שפונתה ב[[תוכנית ההתנתקות]]. כמו כן, השתתף בכנס של קבוצת "[[מנהיגות יהודית]]" בליכוד, בה גינה את ההתנתקות, והסביר חלק ממשנתו הפוליטית. אמר כי בישראל קיים חולי אותו כינה "הפתרוניזם". "כשיש סכסוך, אנו מחפשים פתרון...אנחנו לא מסוגלים להכיל מציאות של בעיה ללא פתרון. הרי [[העולם המערבי]], מצא פתרון לכל דבר, אפילו כזה שאיפשר לאדם להגיע לירח". "הפתרוניזם, מוביל לעכשוויזם", הוא טען בכנס כי זוהי תופעה פסיכולוגית, כמו וירוס פנימי שגורם לנו להאמין שניתן להביא שלום עכשיו. הפסיכולוגיה הזאת, לדבריו, מנוצלת בצורה מניפולטיבית על ידי האליטות, מאוסלו ועד להתנתקות. דברים אלו הוצגו ב[[חדשות ערוץ 2]] כקריאה לתנועת "[[שלום עכשיו]]" וירוס, ועוררו סערה תקשורתית. עוד אמר "אנחנו התרגלנו שלערבים מותר לחיות בכל מקום: ב[[הנגב|נגב]], ב[[הגליל|גליל]], ב[[שכם]], ב[[ג'נין]], ויש אזורים שאסורים ליהודים. זה אנחנו גרמנו". וסיכם בקשר לשאלת ה[[התנחלויות]], ב"אשר לשאלת ההתיישבות, יהודים צריכים ויכולים להיות בכל מקום בארץ ישראל לנצח. כל התיישבות צריכה לעבור את אישור הרשויות, ומה שעולה בניגוד להחלטות לא ראוי. זה בניגוד לחוק. אדם לא יכול ללכת להתיישב באיזה מקום שהוא רוצה"{{הערה|{{nrg|רועי שרון|יעלון: יהודים צריכים להתיישב בכל מקום בארץ ישראל|931/888|19 באוגוסט 2009}}}}{{הערה|{{בחדרי חרדים|אבי בלום|מבחן בוגי - בחדרי חרדים|108454|27 באוגוסט 2009}}}}.


למרות התבטאויותיו אלה תמך יעלון בהחלטת [[הקבינט המדיני-ביטחוני|הקבינט]] ב-[[25 בנובמבר]] 2009 להקפיא את הבנייה הפרטית החדשה ב[[איו"ש]] למשך עשרה חודשים{{הערה|{{ynet|רוני סופר|הקבינט הקפיא את הבנייה; נתניהו: נבנה בירושלים|3810765|25 בנובמבר 2009}}}}.
למרות התבטאויותיו אלה תמך יעלון בהחלטת [[הקבינט המדיני-ביטחוני|הקבינט]] ב-25 בנובמבר 2009 להקפיא את הבנייה הפרטית החדשה ב[[איו"ש]] למשך עשרה חודשים{{הערה|{{ynet|רוני סופר|הקבינט הקפיא את הבנייה; נתניהו: נבנה בירושלים|3810765|25 בנובמבר 2009}}}}.


בעת הפעולה לעצירת [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] במאי 2010 היה יעלון [[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקום ראש הממשלה]], עקב היעדרותו מהארץ של נתניהו. הוא הגן על ההחלטה לעצור את המשט ועל החלטת הלוחמים לפתוח באש, אך הוסיף: "במקום שבו צריך לתת צל"שים, צריך לבדוק גם את נוהל הקרב"{{הערה|1={{הארץ|מזל מועלם ויהונתן ליס|השר משה יעלון: במקום שצריך לתת צל"שים צריך לבדוק את נוהל הקרב|1.1205867|8 ביוני 2010}}}}. ב[[אוקטובר]] [[2011]], משהובא לאישור ה[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלה]] מתווה [[ההסכם לשחרור גלעד שליט]], הצביע השר יעלון כנגד מתווה העסקה בטענה כי הדבר יהווה ניצחון לארגון ה[[חמאס]] ולארגוני ה[[טרור]] ויסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל{{הערה|שם=שליט|{{וואלה!|טל שלו, כתבתנו המדינית|השר יעלון: "עסקת שליט תביא לרצח מאות ישראלים"|1868215|13 באוקטובר 2011}}}}.[[קובץ:Secretary of Defense Chuck Hagel meets with Israeli Minister of Defense, Moshe Ya'alon, in Tel Aviv, Israel, April 22, 2013.jpg|ממוזער|250px|יעלון נועד בלשכתו עם [[מזכיר ההגנה האמריקאי]] [[צ'אק הייגל]], אפריל 2013]]
בעת הפעולה לעצירת [[המשט לעזה (2010)|המשט לעזה]] במאי 2010 היה יעלון [[ממלא מקום ראש הממשלה (ישראל)|ממלא מקום ראש הממשלה]], עקב היעדרותו מהארץ של נתניהו. הוא הגן על ההחלטה לעצור את המשט ועל החלטת הלוחמים לפתוח באש, אך הוסיף: "במקום שבו צריך לתת צל"שים, צריך לבדוק גם את נוהל הקרב"{{הערה|1={{הארץ|מזל מועלם ויהונתן ליס|השר משה יעלון: במקום שצריך לתת צל"שים צריך לבדוק את נוהל הקרב|1.1205867|8 ביוני 2010}}}}. באוקטובר [[2011]], משהובא לאישור ה[[ממשלת ישראל השלושים ושתיים|ממשלה]] מתווה [[ההסכם לשחרור גלעד שליט]], הצביע השר יעלון כנגד מתווה העסקה בטענה כי הדבר יהווה ניצחון לארגון ה[[חמאס]] ולארגוני ה[[טרור]] ויסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל{{הערה|שם=שליט|{{וואלה|טל שלו, כתבתנו המדינית|השר יעלון: "עסקת שליט תביא לרצח מאות ישראלים"|1868215|13 באוקטובר 2011}}}}.[[קובץ:Secretary of Defense Chuck Hagel meets with Israeli Minister of Defense, Moshe Ya'alon, in Tel Aviv, Israel, April 22, 2013.jpg|ממוזער|250px|יעלון נועד בלשכתו עם [[מזכיר ההגנה האמריקאי]] [[צ'אק הייגל]], אפריל 2013]]


===שר הביטחון===
===שר הביטחון===
[[קובץ:Ashton Carter visits Israel, July 2015 150720-D-LN567-108 (19678190899).jpg|ממוזער|250px|יעלון עם מזכיר ההגנה [[אשטון קרטר]], יולי [[2015]]]]
[[קובץ:Ashton Carter visits Israel, July 2015 150720-D-LN567-108 (19678190899).jpg|ממוזער|250px|יעלון עם מזכיר ההגנה [[אשטון קרטר]], יולי [[2015]]]]
[[קובץ:Herzliya Conference 2016 3003.jpg|ממוזער|250px|משה (בוגי) יעלון, ב[[כנס הרצליה]] [[2016]] של המכון למדיניות ואסטרטגיה ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]].]]
[[קובץ:Herzliya Conference 2016 3003.jpg|ממוזער|250px|משה (בוגי) יעלון, ב[[כנס הרצליה]] [[2016]] של המכון למדיניות ואסטרטגיה ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]].]]
ב-18 במרץ 2013 מונה יעלון לתפקיד [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], במהלך הרכבת הממשלה לאחר [[הבחירות לכנסת התשע עשרה|הבחירות לכנסת ה-19]], והחליף בכך את [[אהוד ברק]]{{הערה|{{וואלה!|יאיר אלטמן ומיכל רשף|נתניהו מחלק תיקים: סער שר הפנים, יעלון לביטחון|2625710|17 במרץ 2013}}}}.
ב-18 במרץ 2013 מונה יעלון לתפקיד [[משרד הביטחון|שר הביטחון]], במהלך הרכבת הממשלה לאחר [[הבחירות לכנסת התשע עשרה|הבחירות לכנסת ה-19]], והחליף בכך את [[אהוד ברק]]{{הערה|{{וואלה|יאיר אלטמן ומיכל רשף|נתניהו מחלק תיקים: סער שר הפנים, יעלון לביטחון|2625710|17 במרץ 2013}}}}.


ב-[[2013]] החליט יעלון על המשך הייצור וההצטיידות ב[[טנק]] ה[[מרכבה סימן 4]]מ אחרי שהיה חשש לסגירת קו הייצור עקב קשיים כלכליים. במאי 2014, התנגד יעלון לחתימה על [[האמנה לפיקוח על סחר בנשק]], מחשש שתפגע בצה"ל{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|יעלון מסרב להחיל אמנה לפיקוח על סחר נשק מחשש שתפגע בצה"ל|1.2333580|28 במאי 2014}}}}.
ב-[[2013]] החליט יעלון על המשך הייצור וההצטיידות ב[[טנק]] ה[[מרכבה סימן 4]]מ אחרי שהיה חשש לסגירת קו הייצור עקב קשיים כלכליים. במאי 2014, התנגד יעלון לחתימה על [[האמנה לפיקוח על סחר בנשק]], מחשש שתפגע בצה"ל{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|יעלון מסרב להחיל אמנה לפיקוח על סחר נשק מחשש שתפגע בצה"ל|1.2333580|28 במאי 2014}}}}.
שורה 191: שורה 193:
בדצמבר [[2015]] אסר יעלון על כל פעילות משותפת של [[צה"ל]] עם "[[שוברים שתיקה]]", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים{{הערה|"אנו מודעים לניסיון הנואל של ארגונים שונים להוציא את דיבתנו רעה ואת דיבתם של חיילי צה"ל רעה ברחבי העולם, וזה מאבק שמחייב אותנו לחשוף את פרצופם האמיתי של אותם אנשים במקביל להגנה על החיילים. [...] מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. לכן גם הוריתי לאסור את כניסתם של חברי 'שוברים שתיקה' לכל פעילות עם צה"ל. אם אנשי 'שוברים שתיקה' היו באמת חרדים למוסר שלנו, כפי שאנו דואגים וחותרים לשמור על ערכי המוסר שלנו, הם היו פועלים מול צה"ל באופן ישיר, ולא משחירים את פני חיילינו בחוץ לארץ. [...] ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה." ציטוט של משה יעלון ב[https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=1100250793341431&id=173196886046831 הודעה בדף הפייסבוק של יעלון], [[פייסבוק]], 13 בדצמבר 2015.}}{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל ויואב זיתון|יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות|4738585|13 בדצמבר 2015}}.}}.
בדצמבר [[2015]] אסר יעלון על כל פעילות משותפת של [[צה"ל]] עם "[[שוברים שתיקה]]", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים{{הערה|"אנו מודעים לניסיון הנואל של ארגונים שונים להוציא את דיבתנו רעה ואת דיבתם של חיילי צה"ל רעה ברחבי העולם, וזה מאבק שמחייב אותנו לחשוף את פרצופם האמיתי של אותם אנשים במקביל להגנה על החיילים. [...] מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. לכן גם הוריתי לאסור את כניסתם של חברי 'שוברים שתיקה' לכל פעילות עם צה"ל. אם אנשי 'שוברים שתיקה' היו באמת חרדים למוסר שלנו, כפי שאנו דואגים וחותרים לשמור על ערכי המוסר שלנו, הם היו פועלים מול צה"ל באופן ישיר, ולא משחירים את פני חיילינו בחוץ לארץ. [...] ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה." ציטוט של משה יעלון ב[https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=1100250793341431&id=173196886046831 הודעה בדף הפייסבוק של יעלון], [[פייסבוק]], 13 בדצמבר 2015.}}{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל ויואב זיתון|יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות|4738585|13 בדצמבר 2015}}.}}.


בסוף [[2015]] הוענק ליעלון אות [[אביר איכות השלטון]] על [[יושרה]] פוליטית{{הערה|[http://www.mqg.org.il/אביריאיכותהשלטון/אביריאיכותהשלטון/אביריאיכותהשלטון2015.aspx זוכי אות אביר איכות השלטון 2015] באתר [[התנועה לאיכות השלטון]].{{קישור שבור|5.1.2019}}}}.
בסוף 2015 הוענק ליעלון אות [[אביר איכות השלטון]] על [[יושרה]] פוליטית{{הערה|[http://www.mqg.org.il/אביריאיכותהשלטון/אביריאיכותהשלטון/אביריאיכותהשלטון2015.aspx זוכי אות אביר איכות השלטון 2015] באתר [[התנועה לאיכות השלטון]].{{קישור שבור|5.1.2019}}}}.


ב-[[24 במרץ]] [[2016]] גינה יעלון בחריפות את הירי שביצע באותו היום חייל צה"ל סמל [[אלאור אזריה]] במחבל מנוטרל ב[[חברון]]. בעקבות זאת הוא ספג ביקורת, בין היתר מפי [[שר החינוך]] [[נפתלי בנט]] ויו"ר "[[ישראל ביתנו]]" [[אביגדור ליברמן]]{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|יעלון בביקורת על בנט: מי שמנסה לרצות מיעוט קיצוני אלים יוביל אותנו לאנרכיה|1.2895532|27 במרץ 2016}}.}}.
ב-24 במרץ [[2016]] גינה יעלון בחריפות את הירי שביצע באותו היום חייל צה"ל סמל [[אלאור אזריה]] במחבל מנוטרל ב[[חברון]]. בעקבות זאת הוא ספג ביקורת, בין היתר מפי [[שר החינוך]] [[נפתלי בנט]] ויו"ר "[[ישראל ביתנו]]" [[אביגדור ליברמן]]{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|יעלון בביקורת על בנט: מי שמנסה לרצות מיעוט קיצוני אלים יוביל אותנו לאנרכיה|1.2895532|27 במרץ 2016}}.}}.


ב-[[20 במאי]] 2016 הודיע יעלון על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת, לאחר שנודע על כוונת ראש הממשלה להעבירו לתפקיד שר החוץ כדי לפנות את תפקיד שר הביטחון לאביגדור ליברמן, על מנת שתצטרף [[ישראל ביתנו]] לממשלה. בנאום ה[[התפטרות]] מתח יעלון ביקורת על נתניהו{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ומורן אזולאי|יעלון התפטר: "בגלל התנהלות נתניהו וחוסר האמון בו"|4805557|20 במאי 2016}}}}.
ב-20 במאי 2016 הודיע יעלון על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת, לאחר שנודע על כוונת ראש הממשלה להעבירו לתפקיד שר החוץ כדי לפנות את תפקיד שר הביטחון לאביגדור ליברמן, על מנת שתצטרף ישראל ביתנו לממשלה. בנאום ה[[התפטרות]] מתח יעלון ביקורת על נתניהו{{הערה|{{ynet|יואב זיתון ומורן אזולאי|יעלון התפטר: "בגלל התנהלות נתניהו וחוסר האמון בו"|4805557|20 במאי 2016}}}}.


ביוני 2016 הוענק לו תואר עמית כבוד מ[[המרכז האקדמי רופין]].{{מקור|נושא=אישים|נושא2=ישראל}}
ביוני 2016 הוענק לו תואר עמית כבוד מ[[המרכז האקדמי רופין]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ruppin.ac.il/about-ruppin/honor-badge/|כותרת=מקבלי אותות כבוד של המרכז האקדמי רופין|אתר=המרכז האקדמי רופין}}</ref>.


====הזירה הפלסטינית====
====הזירה הפלסטינית====
שנת 2013 התאפיינה בהסלמה ב"[[טרור פלסטיני|טרור העממי]]" ([[פיגוע דקירה|פיגועי דקירה]], [[יידוי אבנים]] ו[[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]]) ב[[יהודה ושומרון]] כאשר מדיניות צה"ל תחת מפקד [[פיקוד המרכז]] [[ניצן אלון]] היא להכיל את האירועים ולשמור על איפוק. ב[[רצועת עזה]] הנהיג יעלון מדיניות של תגובה מיידית על כל הפרה של הרגיעה, כולל על ירי [[מרגמה|פצצות מרגמה]] ו[[ארטילריה רקטית|רקטות]] שנפלו בשטחים פתוחים.
שנת 2013 התאפיינה בהסלמה ב"[[טרור פלסטיני|טרור העממי]]" ([[פיגוע דקירה|פיגועי דקירה]], [[יידוי אבנים]] ו[[בקבוק תבערה|בקבוקי תבערה]]) ב[[יהודה ושומרון]] כאשר מדיניות צה"ל תחת מפקד [[פיקוד המרכז]] [[ניצן אלון]] היא להכיל את האירועים ולשמור על איפוק. ב[[רצועת עזה]] הנהיג יעלון מדיניות של תגובה מיידית על כל הפרה של הרגיעה, כולל על ירי [[מרגמה|פצצות מרגמה]] ו[[ארטילריה רקטית|רקטות]] שנפלו בשטחים פתוחים.


יעלון היה מעורב ב[[המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014)|משא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014)]] והציג עמדה נצית המתעקשת על ביטחון ישראל, הכרת הפלסטינים ב[[ישראל|מדינת ישראל]] כמדינה יהודית, הפסקת ה[[הסתה]] במערכת החינוך ושמירת נוכחות ישראלית ב[[בקעת הירדן]] - דרישות שהפלסטינים דוחים. כן סבור יעלון שה[[פלסטינים]] בראשות [[אבו מאזן]] אינם פרטנר מאחר שלא התפשרו בכלום ורק התבצרו בעמדותיהם - שאינן מקובלות על ישראל{{הערה|{{ערוץ7||יעלון: קרי משיחי ואובססיבי|268802|14 בינואר 2013}}}}.
יעלון היה מעורב ב[[המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014)|משא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014)]] והציג עמדה נצית המתעקשת על ביטחון ישראל, הכרת הפלסטינים ב[[ישראל|מדינת ישראל]] כמדינה יהודית, הפסקת ה[[הסתה]] במערכת החינוך ושמירת נוכחות ישראלית ב[[בקעת הירדן]] – דרישות שהפלסטינים דוחים. כן סבור יעלון שה[[פלסטינים]] בראשות [[אבו מאזן]] אינם פרטנר מאחר שלא התפשרו בכלום ורק התבצרו בעמדותיהם - שאינן מקובלות על ישראל{{הערה|{{ערוץ7||יעלון: קרי משיחי ואובססיבי|268802|14 בינואר 2013}}}}.


ב[[מבצע צוק איתן]], תמך יעלון במשא ומתן עם ה[[חמאס]] וציין כי "המטרה של מקבלי ההחלטות היא להחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן בקהיר"{{הערה|{{וואלה!|יניר יגנה|יעלון לתושבי העוטף: "הצבא יסייע למי שירצה להתפנות"|2778495|23 באוגוסט 2014}}}}. הוא העדיף לסיים את המבצע ללא כניסה קרקעית לרצועת עזה בכלל, ורצה להביא לחיסול המנהרות באמצעים מדיניים{{הערה|עקיבא ביגמן, [https://mida.org.il/2014/10/02/צבא-ההכלה-של-יעלון/ צבא ההכלה של יעלון], אתר מידה, 2 באוקטובר 2014}}. כבר בתחילת המבצע הוא ביקש מ[[חמאס]] הפסקת אש, אך סורב. לאחר המבצע הוא אמר שחמאס רצה לסבך את ישראל בניסיון קרקעי להפלת שלטונו, והתגאה כי מנע מבצע כזה{{הערה|{{מעריב אונליין|[[חיים רמון]]|לצד נתניהו, היו אלה ברק ויעלון שקידמו את החיים לצד חמאס|journalists/opinions/Article-1046197|20 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|נתניהו: חמאס {{=}} דאעש. יעלון: טוב שלא מוטטנו|4576201|30 בספטמבר 2014}}}}. במהלך המבצע נפל סג"ם [[הדר גולדין]], קרוב משפחתו (פרופ' [[שמחה גולדין]], אביו של הדר, הוא בן דוד שני של יעלון){{הערה|[http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=FMHHL הדר, קרוב משפחתו של יעלון], 3 ביולי 2014}}. במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] הוא הצדיק את מדיניותו בימי צוק איתן ואמר: "אם יש משהו שאני מצטער עליו מצוק איתן הוא שנכנסנו. אין פתרון קסם לא מדיני ולא צבאי. אני לא יודע איך עוקרים את שלטון חמאס"{{הערה|{{סרוגים|חדשות סרוגים|בוגי יעלון מודה: זה הדבר היחיד שאני מצטער עליו|855139-בוגי-יעלון-מודה-זה-הדבר-היחיד-שאני-מצטע|29 באוקטובר 2023}}}}. יעלון טען ש"היה ניתן למנוע את המלחמה לו ניתן מענה למצוקה האזרחית בעזה"{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|הציטוט המביך של גנץ בקבינט בצוק איתן: "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי"|3708661|28 בפברואר 2017}}}}.
ב[[מבצע צוק איתן]], תמך יעלון במשא ומתן עם ה[[חמאס]] וציין כי "המטרה של מקבלי ההחלטות היא להחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן בקהיר"{{הערה|{{וואלה|יניר יגנה|יעלון לתושבי העוטף: "הצבא יסייע למי שירצה להתפנות"|2778495|23 באוגוסט 2014}}}}. הוא העדיף לסיים את המבצע ללא כניסה קרקעית לרצועת עזה בכלל, ורצה להביא לחיסול המנהרות באמצעים מדיניים{{הערה|עקיבא ביגמן, [https://mida.org.il/2014/10/02/צבא-ההכלה-של-יעלון/ צבא ההכלה של יעלון], אתר מידה, 2 באוקטובר 2014}}. כבר בתחילת המבצע הוא ביקש מחמאס הפסקת אש, אך סורב. לאחר המבצע הוא אמר שחמאס רצה לסבך את ישראל בניסיון קרקעי להפלת שלטונו, והתגאה כי מנע מבצע כזה{{הערה|{{מעריב אונליין|[[חיים רמון]]|לצד נתניהו, היו אלה ברק ויעלון שקידמו את החיים לצד חמאס|journalists/opinions/Article-1046197|20 באוקטובר 2023}}}}{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|נתניהו: חמאס {{=}} דאעש. יעלון: טוב שלא מוטטנו|4576201|30 בספטמבר 2014}}}}. במהלך המבצע נפל סג"ם [[הדר גולדין]], קרוב משפחתו (פרופ' [[שמחה גולדין]], אביו של הדר, הוא בן דוד שני של יעלון){{הערה|[http://www.thepost.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=FMHHL הדר, קרוב משפחתו של יעלון], 3 ביולי 2014}}. במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] הוא הצדיק את מדיניותו בימי צוק איתן ואמר: "אם יש משהו שאני מצטער עליו מצוק איתן הוא שנכנסנו. אין פתרון קסם לא מדיני ולא צבאי. אני לא יודע איך עוקרים את שלטון חמאס"{{הערה|{{סרוגים|חדשות סרוגים|בוגי יעלון מודה: זה הדבר היחיד שאני מצטער עליו|855139-בוגי-יעלון-מודה-זה-הדבר-היחיד-שאני-מצטע|29 באוקטובר 2023}}}}. יעלון טען ש"היה ניתן למנוע את המלחמה לו ניתן מענה למצוקה האזרחית בעזה"{{הערה|{{כלכליסט|שחר אילן|הציטוט המביך של גנץ בקבינט בצוק איתן: "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי"|3708661|28 בפברואר 2017}}}}.


בעקבות [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל הטרור הפלסטיני בסוף 2015 ותחילת 2016]] הממשלה החליטה על החמרת הענישה על [[יידוי אבנים]], [[הריסת בתי מחבלים]] והוצאת [[התנועה האסלאמית בישראל|הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית]] של [[ערביי ישראל]] מחוץ לחוק.
בעקבות [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל הטרור הפלסטיני בסוף 2015 ותחילת 2016]] הממשלה החליטה על החמרת הענישה על [[יידוי אבנים]], [[הריסת בתי מחבלים]] והוצאת [[התנועה האסלאמית בישראל|הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית]] של [[ערביי ישראל]] מחוץ לחוק.
שורה 216: שורה 218:
לאחר ההתפטרות אמר שיתמודד על הנהגת המדינה ויקים מפלגה חדשה. לצורך כך הקים את העמותה מנהיגות אחרת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://manhigut.co.il/|הכותב=oranusgroup|כותרת=העמותה למנהיגות אחרת בראשות משה בוגי יעלון|אתר=manhigut.co.il|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2017-09-29|archive-date=2017-09-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20170929231422/http://manhigut.co.il/|url-status=dead}}}}. בספטמבר 2017, אמר יעלון בריאיון ל[[מקור ראשון]] כי אינו פוסל שותפות פוליטית וקואליציונית עם [[מפלגת העבודה]] ו[[יאיר לפיד]]{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/521.html?hp=1&cat=875&loc=2|title=מקור ראשון, חשבון הנפש של יעלון: 'לא אני זה שהשתנה'|newspaper=NRG|language=he|access-date=2017-09-29}}}}. עוד אמר בריאיון שהוא דוגל באוטונומיה בשטחי יו"ש, בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה. לדבריו גם [[יצחק רבין|רבין]] תמך בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה.
לאחר ההתפטרות אמר שיתמודד על הנהגת המדינה ויקים מפלגה חדשה. לצורך כך הקים את העמותה מנהיגות אחרת{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://manhigut.co.il/|הכותב=oranusgroup|כותרת=העמותה למנהיגות אחרת בראשות משה בוגי יעלון|אתר=manhigut.co.il|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2017-09-29|archive-date=2017-09-29|archive-url=https://web.archive.org/web/20170929231422/http://manhigut.co.il/|url-status=dead}}}}. בספטמבר 2017, אמר יעלון בריאיון ל[[מקור ראשון]] כי אינו פוסל שותפות פוליטית וקואליציונית עם [[מפלגת העבודה]] ו[[יאיר לפיד]]{{הערה|{{Cite news|url=http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/521.html?hp=1&cat=875&loc=2|title=מקור ראשון, חשבון הנפש של יעלון: 'לא אני זה שהשתנה'|newspaper=NRG|language=he|access-date=2017-09-29}}}}. עוד אמר בריאיון שהוא דוגל באוטונומיה בשטחי יו"ש, בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה. לדבריו גם [[יצחק רבין|רבין]] תמך בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה.


ב-25 בדצמבר [[2018]], יעלון העלה סרטון ב[[פייסבוק]] שבו הודיע על הקמת מפלגה בראשותו ועל כוונתו להתמודד ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]]{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|יעלון הודיע רשמית: "מקים מפלגה, קורא לשילובי כוחות"|news/politics/Article-677092|25 בדצמבר 2018}}}}. ב-[[2 בינואר]] [[2019]] הקים [[מפלגה]] חדשה בשם [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]]{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|משה יעלון רשם את מפלגתו תל"ם: "הגיע הזמן למנהיגות שתוכלו לסמוך עליה"|news/politics/Article-678376|2 בינואר 2019}}}}, שבהמשך התמזגה עם מפלגת [[חוסן לישראל]]{{הערה|{{כלכליסט|יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן|סופית: בני גנץ ובוגי יעלון ירוצו ברשימה משותפת|3755286|29 בינואר 2019}}}} ולבסוף התמודדה ברשימת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]. במסגרת האיחוד הוצב יעלון במקום השלישי. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ויעלון חזר לכנסת. ב-[[26 במרץ]] [[2020]] הודיע יעלון ביחד עם [[יאיר לפיד]] על פיצול כחול לבן, על רקע כוונותיו של יו"ר כחול לבן, [[בני גנץ]], לקדם משא ומתן לממשלת אחדות עם בנימין נתניהו. לאחר הפיצול החליטו לפיד ויעלון להקים סיעה משותפת, [[יש עתיד – תל"ם]]{{הערה|{{כלכליסט|צבי זרחיה ו-ynet|כחול לבן מתפרקת; גנץ ואשכנזי בדרך לממשלת אחדות|3803852|26 במרץ 2020}}.}}. לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] החליט להתמודד עצמאית מטעם מפלגתו תל"ם. עם זאת, ב-[[1 בפברואר]] [[2021]] החליט שלא להתמודד בבחירות והסיר את מועמדותו{{הערה|{{ynet||יו"ר תל"ם משה (בוגי) יעלון הודיע כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות|58809120|1 בפברואר 2021}}.}}.
ב-25 בדצמבר [[2018]], יעלון העלה סרטון ב[[פייסבוק]] שבו הודיע על הקמת מפלגה בראשותו ועל כוונתו להתמודד ב[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת|בחירות לכנסת העשרים ואחת]]{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|יעלון הודיע רשמית: "מקים מפלגה, קורא לשילובי כוחות"|news/politics/Article-677092|25 בדצמבר 2018}}}}. ב-2 בינואר [[2019]] הקים [[מפלגה]] חדשה בשם [[תל"ם – תנועה לאומית ממלכתית|תל"ם]]{{הערה|{{מעריב אונליין|אריק בנדר|משה יעלון רשם את מפלגתו תל"ם: "הגיע הזמן למנהיגות שתוכלו לסמוך עליה"|news/politics/Article-678376|2 בינואר 2019}}}}, שבהמשך התמזגה עם מפלגת [[חוסן לישראל]]{{הערה|{{כלכליסט|יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן|סופית: בני גנץ ובוגי יעלון ירוצו ברשימה משותפת|3755286|29 בינואר 2019}}}} ולבסוף התמודדה ברשימת [[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]. במסגרת האיחוד הוצב יעלון במקום השלישי. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ויעלון חזר לכנסת. ב-26 במרץ [[2020]] הודיע יעלון ביחד עם יאיר לפיד על פיצול כחול לבן, על רקע כוונותיו של יו"ר כחול לבן, [[בני גנץ]], לקדם משא ומתן לממשלת אחדות עם בנימין נתניהו. לאחר הפיצול החליטו לפיד ויעלון להקים סיעה משותפת, [[יש עתיד – תל"ם]]{{הערה|{{כלכליסט|צבי זרחיה ו-ynet|כחול לבן מתפרקת; גנץ ואשכנזי בדרך לממשלת אחדות|3803852|26 במרץ 2020}}.}}. לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים וארבע]] החליט להתמודד עצמאית מטעם מפלגתו תל"ם. עם זאת, ב-1 בפברואר [[2021]] החליט שלא להתמודד בבחירות והסיר את מועמדותו{{הערה|{{ynet||יו"ר תל"ם משה (בוגי) יעלון הודיע כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות|58809120|1 בפברואר 2021}}.}}.


בנובמבר 2021 מונה ליושב ראש סינפטק (Synaptech), [[קרן הון סיכון]] חדשה שתגייס הון ב[[איחוד האמירויות]]{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|הקריירה החדשה של בוגי יעלון: ישמש יו"ר קרן הון סיכון באמירויות|calcalistech/article/rjcg11wjut|24 בנובמבר 2021}}}}.
בנובמבר 2021 מונה ליושב ראש סינפטק (Synaptech), [[קרן הון סיכון]] חדשה שתגייס הון ב[[איחוד האמירויות]]{{הערה|{{כלכליסט|אודי עציון|הקריירה החדשה של בוגי יעלון: ישמש יו"ר קרן הון סיכון באמירויות|calcalistech/article/rjcg11wjut|24 בנובמבר 2021}}}}.


בעקבות פרסומים של יעלון כי עו״ד [[דוד שמרון]] קיבל [[שוחד]] בהיקף של עשרות מיליוני יורו במסגרת [[פרשת הצוללות|עסקת הצוללות]], ושחלק מהכספים אף הועבר לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], הגיש שמרון באוגוסט 2020 תביעת דיבה בסך יותר מחצי מיליון ש"ח נגד יעלון.{{הערה|{{mako|גיא פלג|עו"ד שמרון הגיש תביעה נגד משה יעלון ודורש יותר מחצי מיליון שקלים|e4a7b1cb6cdb371027|news-law/2020_q3|5 באוגוסט 2020}}}} ב-17 בדצמבר 2023 הסתיימה התביעה ב[[פשרה]], לפי חויב יעלון לשלם 88,000 ש״ח לשמרון, לאחר שהודה שאין אמת בדברים הללו.<ref>{{ישראל היום|שירית אביטן כהן|הפרסומים היו שקריים: בוגי יעלון ישלם פיצוים לדוד שמרון בגין הוצאת דיבה|news/law/article/14963031|17 בדצמבר 2023}};{{ש}}ת"א 10450-08-20 דוד שמרון נ' משה יעלון</ref>
בעקבות פרסומים של יעלון כי עו"ד [[דוד שמרון]] קיבל [[שוחד]] בהיקף של עשרות מיליוני יורו במסגרת [[פרשת הצוללות|עסקת הצוללות]], ושחלק מהכספים אף הועבר לראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], הגיש שמרון באוגוסט 2020 תביעת דיבה בסך יותר מחצי מיליון ש"ח נגד יעלון{{הערה|{{mako|גיא פלג|עו"ד שמרון הגיש תביעה נגד משה יעלון ודורש יותר מחצי מיליון שקלים|e4a7b1cb6cdb371027|news-law/2020_q3|5 באוגוסט 2020}}}}. ב-17 בדצמבר 2023 הסתיימה התביעה ב[[פשרה]], לפי חויב יעלון לשלם 88,000 ש"ח לשמרון, לאחר שהודה שאין אמת בדברים הללו<ref>{{ישראל היום|שירית אביטן כהן|הפרסומים היו שקריים: בוגי יעלון ישלם פיצוים לדוד שמרון בגין הוצאת דיבה|news/law/article/14963031|17 בדצמבר 2023}};{{ש}}ת"א 10450-08-20 דוד שמרון נ' משה יעלון</ref>.


== משנתו הפוליטית ==
== משנתו הפוליטית ==
שורה 229: שורה 231:
יעלון מדגיש כי "חיי האדם הם מעל האדמה". כלומר טוב [[שלום]] מ[[ארץ ישראל השלמה]]. אולם, מאחר שכל נסיגה מביאה עמה גל של [[טרור]], אסור לישראל במצב העניינים הנוכחי לבצע נסיגות נוספות. הוא מכנה את הדרך השואפת ל"שלום עכשיו" בספרו כ"הדרך הקצרה". יעלון מציע כי "הדרך הארוכה" הנמנעת בשלב זה מנסיגות כלשהן, היא זו שתפגין חוסן בעיני הערבים במזרח התיכון, ורק היא שתביא לשלום. הוא טוען כי "הדרך הארוכה, היא הקצרה" ומכאן שם הספר.
יעלון מדגיש כי "חיי האדם הם מעל האדמה". כלומר טוב [[שלום]] מ[[ארץ ישראל השלמה]]. אולם, מאחר שכל נסיגה מביאה עמה גל של [[טרור]], אסור לישראל במצב העניינים הנוכחי לבצע נסיגות נוספות. הוא מכנה את הדרך השואפת ל"שלום עכשיו" בספרו כ"הדרך הקצרה". יעלון מציע כי "הדרך הארוכה" הנמנעת בשלב זה מנסיגות כלשהן, היא זו שתפגין חוסן בעיני הערבים במזרח התיכון, ורק היא שתביא לשלום. הוא טוען כי "הדרך הארוכה, היא הקצרה" ומכאן שם הספר.


להגדרתו של יעלון ב-2008, הוא עודנו "[[מפא"י]]ניק" שהתחנך על ערכי ה[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]], ו[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] היא שנטשה את ערכיה, בכך שהיא מתעלמת מן העובדה כי אין פרטנר אמיתי לשלום בזירה הפלסטינית. קשרו של יעלון לאידאולוגיה ה"מפא"יניקית" התבטא גם במכתבו ל[[טוני בלייר]], שם ציטט את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] שכינה את אלו החושבים שפריחה כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית תפחית מן הרצון לפגוע בישראל "הציונים הנאיביים". יעלון מסביר כי ה[[התנחלויות]] אינן מקור המוטיבציה הפלסטינית לפעילות טרור; וכי הסיבה העיקרית לטרור היא החינוך הפלסטיני. בימי [[יאסר ערפאת]], גם לאחר החתימה על הסכמי השלום, לימדו בבתי הספר הפלסטינים כי ארץ ישראל כולה שייכת לערבים, ואין מקום לעם היהודי בין הירדן לים התיכון. ב[[כנס ירושלים]] שנערך בפברואר [[2010]] אמר יעלון: "יש לאמץ את הגישה של בנייה מלמטה למעלה של יסודות הישות הפלסטינית, שבמרכזה שינוי המסר החינוכי לכזה התומך בשלום ומתנגד להסתה, לטרור ולשנאה. בלי כל אלה כל [[הסכם שלום]] עלול להפוך להסכם של [[הפסקת אש]] זמנית, שינוצל על ידי גורמי הטרור להתחמש ולהתכונן לסיבוב הבא"{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף|יעלון: "ההגנה הטובה נגד טרור היא התקפה"|1644486|17 בפברואר 2010}}}}.
להגדרתו של יעלון ב-2008, הוא עודנו "[[מפא"י]]ניק" שהתחנך על ערכי ה[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]], ו[[מפלגת העבודה הישראלית|מפלגת העבודה]] היא שנטשה את ערכיה, בכך שהיא מתעלמת מן העובדה כי אין פרטנר אמיתי לשלום בזירה הפלסטינית. קשרו של יעלון לאידאולוגיה ה"מפא"יניקית" התבטא גם במכתבו ל[[טוני בלייר]], שם ציטט את [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] שכינה את אלו החושבים שפריחה כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית תפחית מן הרצון לפגוע בישראל "הציונים הנאיביים". יעלון מסביר כי ה[[התנחלויות]] אינן מקור המוטיבציה הפלסטינית לפעילות טרור; וכי הסיבה העיקרית לטרור היא החינוך הפלסטיני. בימי [[יאסר ערפאת]], גם לאחר החתימה על הסכמי השלום, לימדו בבתי הספר הפלסטינים כי ארץ ישראל כולה שייכת לערבים, ואין מקום לעם היהודי בין הירדן לים התיכון. ב[[כנס ירושלים]] שנערך בפברואר [[2010]] אמר יעלון: "יש לאמץ את הגישה של בנייה מלמטה למעלה של יסודות הישות הפלסטינית, שבמרכזה שינוי המסר החינוכי לכזה התומך בשלום ומתנגד להסתה, לטרור ולשנאה. בלי כל אלה כל [[הסכם שלום]] עלול להפוך להסכם של [[הפסקת אש]] זמנית, שינוצל על ידי גורמי הטרור להתחמש ולהתכונן לסיבוב הבא"{{הערה|{{וואלה|פנחס וולף|יעלון: "ההגנה הטובה נגד טרור היא התקפה"|1644486|17 בפברואר 2010}}}}.


העימות בארץ ישראל הוא, לדבריו, חלק מ[[מלחמת תרבות|מלחמת תרבויות]] שמתנהלת במזרח התיכון. בין תרבות מערבית ש[[קדושת החיים|מקדשת את החיים]], לתרבות [[אסלאמיזם|איסלאמית]] [[ג'יהאד]]ית המקדשת את המוות. ישראל מושכת אש בתוך מלחמת התרבויות הזו. העוינות הבסיסית כלפי ישראל מקורה בכך שהיא נתפסת כעמדה קדמית של [[העולם המערבי|המערב]] במזרח האיסלמי. זהו ההקשר שלפיו צריך לראות את העימותים באזור. מתחייב ממנו שהנוסחה של "[[שטחים תמורת שלום]]" אינה רלוונטית. עלינו לגבור על איום האסלאם הג'יהאדי, ולנצח במלחמת התרבויות.
העימות בארץ ישראל הוא, לדבריו, חלק מ[[מלחמת תרבות|מלחמת תרבויות]] שמתנהלת במזרח התיכון. בין תרבות מערבית ש[[קדושת החיים|מקדשת את החיים]], לתרבות [[אסלאמיזם|איסלאמית]] [[ג'יהאד]]ית המקדשת את המוות. ישראל מושכת אש בתוך מלחמת התרבויות הזו. העוינות הבסיסית כלפי ישראל מקורה בכך שהיא נתפסת כעמדה קדמית של [[העולם המערבי|המערב]] במזרח האיסלמי. זהו ההקשר שלפיו צריך לראות את העימותים באזור. מתחייב ממנו שהנוסחה של "[[שטחים תמורת שלום]]" אינה רלוונטית. עלינו לגבור על איום האסלאם הג'יהאדי, ולנצח במלחמת התרבויות.
שורה 235: שורה 237:
בנוסף, יעלון סבור ש"אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן", והיה אחד מהשרים שהתנגדו ל[[עסקת שליט]], שבמסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים. יעלון נימק את המורכבות של הנושא בערבי הסברה בכך ששחרור מחבלים בעסקאות קודמות הביא להרג אזרחים וחיילים שמניינם עלה על מספר המשוחררים{{הערה|שם=שליט}}.
בנוסף, יעלון סבור ש"אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן", והיה אחד מהשרים שהתנגדו ל[[עסקת שליט]], שבמסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים. יעלון נימק את המורכבות של הנושא בערבי הסברה בכך ששחרור מחבלים בעסקאות קודמות הביא להרג אזרחים וחיילים שמניינם עלה על מספר המשוחררים{{הערה|שם=שליט}}.


מבחינה חברתית – יעלון הצהיר לא פעם על תמיכתו בשוויון זכויות מלא לקהילת ה[[להט"ב]] ותמך פומבית ב[[נישואים חד מיניים]]{{הערה|{{ynet|נועם (דבול) דביר ואיתי בלומנטל|יעלון: "לאפשר נישואים לחברי הקהילה הגאה"|4623414|6 בפברואר 2015}}}}.
מבחינה חברתית – יעלון הצהיר לא פעם על תמיכתו בשוויון זכויות מלא לקהילת ה[[להט"ב]] ותמך פומבית ב[[נישואים של זוגות מאותו המין|נישואים חד-מיניים]]{{הערה|{{ynet|נועם (דבול) דביר ואיתי בלומנטל|יעלון: "לאפשר נישואים לחברי הקהילה הגאה"|4623414|6 בפברואר 2015}}}}.
במהלך הרפורמה המשפטית של 2023, היה יעלון אחד ממתנגדיה והאשים את ראש הממשלה נתניהו בהרס המערכת המשפטית על מנת לחמוק מהעמדה לדין{{הערה|{{מעריב אונליין||"אתם נותנים יד לעבריין": שר הביטחון לשעבר במסר תקיף לשרי הממשלה|news/israel/Article-1021085|9 ביולי 2023}}}}{{הערה|{{mako|בן כספית עמית סגל|יעלון ב"פגוש את העיתונות": התוכנית של לוין בלתי חוקית בעליל ויש לסרב לציית לה|75d6b893f05d581026|news-politics/2023_q1|21 בינואר 2023}}}}. עם פרוץ [[מלחמת חרבות ברזל]] טען יעלון כי בלי ההפיכה המשטרית – חמאס לא היה יוצא למתקפת הפתע{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי, אלכסנדרה לוקש|יעלון: בלי ההפיכה המשטרית – חמאס לא היה יוצא למתקפת הפתע|blogs/gazawar16mor/article/rkveb9rsfgp|22 באוקטובר 2023}}}}. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הביע יעלון תמיכה בהימנעות מהנהגת שלטון ישראלי ברצועת עזה לאחר המלחמה, תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני של ישראל, והחזרת שלטון [[הרשות הפלסטינית]]{{הערה|{{דבר העובדים|אור גואטה|שר הביטחון לשעבר משה יעלון: "אחרי המלחמה צריך להקים ועדה פלסטינית לעניינים האזרחיים, ולאפשר לישראל חופש פעולה ביטחוני"|498779|27 במרץ 2024}}}}.


== חיים אישיים ==
== חיים אישיים ==
יעלון נשוי לעדה ואב לשלושה ילדים. בתו אשבל שירתה [[שירות לאומי]], ובן ובת נוספים שלו שרתו ביחידות מובחרות{{הערה|{{יוטיוב|1_FYnuOHevk|שם=ליאור דיין מחובר - משה בוגי יעלון|ערוץ=HOT|אורך=33:10|תאריך=24 במאי 2017}}}}. יעלון הוא קרוב משפחה של הזמר [[סטטיק]]{{הערה|הלה אומץ על ידי בת דודה של עדה יעלון}}.
יעלון נשוי לעדה ואב לשלושה ילדים. בתו אשבל שירתה [[שירות לאומי]], ובן ובת נוספים שלו שירתו ביחידות מובחרות{{הערה|{{יוטיוב|1_FYnuOHevk|שם=ליאור דיין מחובר - משה בוגי יעלון|ערוץ=HOT|אורך=33:10|תאריך=24 במאי 2017}}}}. יעלון הוא קרוב משפחה של הזמר [[סטטיק]]{{הערה|הלה אומץ על ידי בת דודה של עדה יעלון}}.
הוא בעל [[תואר ראשון]] ב[[מדע המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]. מתגורר ב[[מודיעין-מכבים-רעות]].
הוא בעל [[תואר ראשון]] ב[[מדע המדינה]] מטעם [[אוניברסיטת חיפה]]. מתגורר ב[[מודיעין-מכבים-רעות]].


שורה 337: שורה 340:
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים ושתיים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים ושתיים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים ושלוש]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשרים ושלוש]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם הליכוד]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם כחול לבן]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם כחול לבן]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם תל"ם]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם תל"ם]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם יש עתיד – תל"ם]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם יש עתיד – תל"ם]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]]
[[קטגוריה:כותבי אוטוביוגרפיה ישראלים]]
[[קטגוריה:זוכי אות אביר איכות השלטון]]
[[קטגוריה:זוכי אות אביר איכות השלטון]]
שורה 358: שורה 361:
[[קטגוריה:דירקטורים ישראלים]]
[[קטגוריה:דירקטורים ישראלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1950]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1950]]
[[קטגוריה:חיילי צה"ל במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל הרגלים במלחמת יום הכיפורים]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית חבל אילות: אישים]]
[[קטגוריה:מועצה אזורית חבל אילות: אישים]]
[[קטגוריה:חיילי חיל המודיעין במלחמת לבנון הראשונה]]

גרסה אחרונה מ־14:35, 30 באוקטובר 2024

המונח "יעלון" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו יעלון (פירושונים).
משה יעלון
משה יעלון
לידה 24 ביוני 1950 (בן 74)
ט' בתמוז ה'תש"י
קריית חיים, חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה
מפלגה הליכוד, תל"ם
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו, כחול לבן, יש עתיד – תל"ם
שר הביטחון ה־17
בממשלות ישראל ה־33–34
18 במרץ 2013 – 22 במאי 2016
(3 שנים)
סגן דני דנון (2013-2014)
אלי בן-דהן (2015-2016)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
המשנה לראש הממשלה והשר לנושאים אסטרטגיים ה־2
בממשלת ישראל ה־32
6 במאי 2009 – 18 במרץ 2013
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 2009 – 22 במאי 2016
(7 שנים)
30 באפריל 2019 – 6 באפריל 2021
(שנתיים)
כנסות 18–20, 21–23
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
משה יעלון
משה יעלון, רמטכ"ל
משה יעלון, רמטכ"ל
מדינה ישראלישראל ישראל
כינוי בּוֹגִי
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1968–1971, 1973 – 2005
דרגה רב-אלוף  רב-אלוף
תפקידים בשירות
ראש המטה הכללי ה־17
9 ביולי 2002 – 1 ביוני 2005
(שנתיים)
סגן ראש המטה הכללי גבי אשכנזי, דני חלוץ
תחת שרי הביטחון בנימין בן אליעזר
שאול מופז
פעולות ומבצעים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מבצע שלום הגליל  מבצע שלום הגליל
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
האינתיפאדה השנייה
עיטורים
לגיון ההצטיינות (קצין) אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כראש אמ"ן ב-1998
לגיון ההצטיינות (מפקד) אות לגיון ההצטיינות (ארצות הברית) כרמטכ"ל ב-2003

משה (בּוֹגִי) יַעֲלוֹן (נולד ב-24 ביוני 1950, ט' בתמוז ה'תש"י) הוא יו"ר מפלגת תל"ם לשעבר, איש צבא ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כמשנה לראש הממשלה, שר הביטחון, חבר הקבינט המדיני-ביטחוני ושר לנושאים אסטרטגיים. היה חבר הכנסת מטעם הליכוד, כחול לבן ותל"ם. יעלון כיהן כרמטכ"ל ה־17 של צה"ל בדרגת רב-אלוף, ובמהלך שירותו הצבאי היה מפקד סיירת מטכ"ל, ראש אמ"ן ואלוף פיקוד המרכז.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם משה סמולינסקי. גדל והתחנך בקריית חיים המערבית שבחיפה[1], בנם של דוד – פועל ייצור במפעל "שמן" יליד אוקראינה, ובתיה (לבית זילבר) – ניצולת השואה ילידת גליציה. הוא היה הילד השני במשפחה בת שלושה ילדים. כינויו, "בּוֹגי", נוצר בגיל 10 על ידי זאב וולפר שהתקשה לקרוא לו "מושיק", כפי שנהגו לקרוא לו כולם באותם הימים. ברבות הימים צירף יעלון את הכינוי "בוגי" לחתימתו הרשמית[2]. למד בתיכון עירוני מקיף קריית חיים[3] והיה בו תלמיד מצטיין במגמה הריאלית, ניגן בקלרינט והיה חבר בתזמורת הנוער של חיפה. מילדות היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד". בשנת 1967 הוקם גרעין "יעלון" של התנועה שיועד לקיבוץ גרופית בערבה. משה סמולינסקי, שרצה להביע את הזדהותו עם הרעיון החלוצי, שינה את שם משפחתו ליעלון.

לאחר מכן הצטרף יעלון כחבר לקיבוץ גרופית שבערבה, שם עבד כרפתן וכמפעיל דחפור[4]. עד 2024 עוד היה חבר הקיבוץ והחזיק בו בית למרות שבפועל התגורר במכבים רעות, עד שאספת הקיבוץ החליטה לבטל את חברותו[5].

שירות צבאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות סדיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונת הבקו"ם של יעלון, 1967

בשנת 1968 התגייס לצה"ל במסגרת גרעין הנח"ל "יעלון", והתנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח[6]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם, ולאחר מכן יצא לקורס מ"כים חי"ר. בקורס מפקדי כיתות פגש בנחמיה תמרי, מפקד הפלוגה שלו, שהשפיע רבות על מסלולו של יעלון בצבא. תמרי אף פיקד על יעלון בפעולה הראשונה שלו מעבר לגבול, עת ארב כוח מהפלוגה לרכב מחבלים בירדן[7]. תמרי מאוד העריך את יעלון, אולם יעלון סירב לבקשתו לצאת לקורס קצינים. הוא שימש כמפקד כיתה וסמל מחלקה מצטיין בגדוד הנח"ל המוצנח ואת שירותו הצבאי הסדיר סיים בדרגת סמ"ר בשנת 1971.

מלחמת יום הכיפורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, באוקטובר 1973, התגייס יעלון לשירות המילואים בחטיבת הצנחנים 55, אשר בפיקודו של דני מט, שלחמה בגזרה המצרית והייתה הראשונה לצלוח את תעלת סואץ במסגרת מבצע אבירי לב. לאחר שצלחה את התעלה בליל 15 באוקטובר, התמקמה פלוגתו של יעלון במוצב מצרי נטוש סמוך לקו המים. לימים סיפר יעלון כי: ”לפתע ראינו שיירה מצרית מתקרבת. הם לא ידעו שאנחנו שם. חיסלנו כל מה שהיה בשיירה הזאת. אני יודע שאם לא הייתי הורג אותם, הם היו הורגים אותי. זה ההסבר שלי לעצמי, אבל זו עדיין מועקה לא קלה”[8]. בהמשך המלחמה לחם בקרב על העיר סואץ.

תחילת קריירה כקצין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה שב לשירות קבע וסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר. עם סיום הקורס חזר לתפקידי פיקוד בגדוד 50[9], ושימש כמ"מ תחת המ"פ יצחק איתן[10].

כמפקד פלוגת בני המשקים בגדוד 50 בלט באימונים תובעניים שערך ובהם מסע מפרך בן 150 קילומטרים[11]. לאחר תפקיד מ"פ נוסף בבה"ד 1 מונה לפקד על סיירת הצנחנים[12], עליה פיקד במסגרת מבצע ליטני[13], מבצע שלכת[14] ומבצע מנורה[15]. ב-1979 נקרא על ידי נחמיה תמרי לפקד על פלגת האימונים של סיירת מטכ"ל[16], בהמשך שירת כסגנו של מפקד היחידה, עוזי דיין, בין היתר בפיגוע המיקוח במשגב עם[17]. לאחר מכן יצא לחופשה ללא תשלום.

כקצין בכיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1982 חזר לפעילות ביחידה, ועם פרוץ מבצע שלום הגליל מונה כסגן נוסף לשי אביטל. בין היתר לחם יעלון בקרב על המיוערת, כנגד כוח רגלי ורכוב מן הקומנדו הסורי[18]. לאחר יציאת אש"ף מביירות יצא לקורס פיקוד ומטה, לאחר כחודשיים וחצי, בדצמבר 1982, מונה למפקד גדוד 890, והוביל אותו להישגים מבצעיים רבים בגזרת לבנון[19]. במהלך הלחימה שימש פעמים כמפעיל צמ"ה בשטח, למרות תפקידו הבכיר[4]. לאחר מכן שימש סגן מפקד חטיבת הצנחנים, ובמאי 1985 נפצע במהלך מרדף שהוביל אחר מחבלים בלבנון.

לאחר שהחלים יצא ללימודים מתקדמים במכללה לפיקוד ולמטה בקמברלי שבאנגליה. ראש אמ"ן, האלוף אמנון ליפקין-שחק, שמינה את יעלון למפקד סיירת צנחנים שנים קודם לכן, רצה בו לתפקיד מפקד סיירת מטכ"ל. כדי לשכנעו נפגש עמו שחק בשווייץ ואף העלה אותו לדרגת אלוף-משנה. תקופת כהונתו של יעלון כמפקד סיירת מטכ"ל נחשבת לתקופת שיא של הישגים ליחידה שבה קיבלה 4 צל"שים[20], והוא עצמו מחשיב אותה כתקופה היפה בשירותו הצבאי[21]. במהלך כהונתו פיקד על מבצע הצגת תכלית במהלכו התנקשו לוחמי היחידה באבו ג'יהאד (ראש הזרוע הצבאית של אש"ף) בתוניס[11]. פעולה אחרת הייתה מבצע בן בליעל, שנועד להשיג "קלפי מיקוח" לשחרורו של רון ארד, ובמהלכו נחטף ג'ואד אל קצפי[22].

בתום כהונתו כמפקד היחידה השלים תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת חיפה ועבר קורס הסבה לשריון. בשנת 1990 היה למפקד חטיבת הצנחנים[23], והוביל אותה בלחימה ברצועת הביטחון בלבנון ובכלל זה במבצע ברגל ימין[24]. כעבור שנתיים מונה למפקד אוגדת אזור יהודה ושומרון בדרגת תת-אלוף[25]. ב-10 בדצמבר 1992 הרג באמצעות רימון יד מחבל מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, אחרי שירה למוות בלוחם ימ"מ שניסה לעוצרו[26].

בשנת 1993 מונה למפקד בסיס אימונים ליחידות שדה (באלי"ש) בצאלים ולמפקד אוגדה 380 בפיקוד הדרום. בשנת 1995 הועלה לדרגת אלוף וכיהן כראש אגף המודיעין[27]. ב-1998 היה למפקד פיקוד המרכז. שנתיים אחר כך מונה לסגן הרמטכ"ל (בעת ששאול מופז כיהן כרמטכ"ל). בתום כהונתו של מופז מונה, ב-9 ביולי 2002, לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל.

שירות כרמטכ"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעלון מונה לרמטכ"ל ביולי 2002, חודשיים לאחר מבצע חומת מגן וכיהן בתפקיד במשך שלוש שנים. שני סגנים כיהנו תחתיו: תחילה האלוף גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל ה-19 של צה"ל, ולאחריו האלוף דני חלוץ, שנבחר במרץ 2005 להחליף את יעלון בתפקידו כרמטכ"ל.

עיסוק עיקרי של צה"ל במהלך כהונתו של יעלון היה המשך המלחמה בטרור הפלסטיני ודיכוי האינתיפאדה השנייה. בשנתיים הראשונות לכהונתו של יעלון, גל הטרור שמקורו ביהודה ושומרון הלך ודעך, במידה רבה בשל פעילותו של השב"כ וכן בעזרת גדר ההפרדה שהוקמה סביב אזור השומרון. בשלהי 2003 בוצעו פיגועי תופת נוספים כנגד ישראל, חלקם בהכוונת החזבאללה וסוריה. ב־4 באוקטובר 2003 ביצע הג'יהאד האיסלאמי פיגוע התאבדות במסעדת מקסים בחיפה שבו נרצחו 21 בני אדם. בתגובה תקפו מטוסי חיל האוויר מחנה אימונים של מחבלים בסוריה, בסמוך לעין-צאחב, במטרה לאותת לסוריה לרסן את מפקדות ארגוני הטרור בתחומה[28].

בספטמבר 2003 הגיעה למערכת הביטחון "ידיעת זהב", שכל צמרת החמאס מתכנסת בבית מסוים. התקבלה החלטה לחסל את כולם באמצעות פצצת MK-84 במשקל כטון, המבצע נקרא "קטיף כלניות". לאחר שהמטוסים כבר היו באוויר, יחידת חקר ביצועים של חיל האוויר התריעה שהפצצה תגרום לנזק סביבתי קשה מידי. ראש השב"כ אבי דיכטר דחף לחיסול צמרת החמאס גם במחיר של פגיעה סביבתית קשה. לעומת זאת יעלון התנגד בתוקף ובעקבות זאת הוטלה פצצת MK-82 במשקל של כרבע טון. כתוצאה מכך צמרת החמאס שהתכנסה בקומת הקרקע כמעט לא נפגעה (רוב צמרת החמאס חוסלה בהמשך).

ערי השרון והצפון, שסבלו בשנים הקודמות מפיגועי התאבדות רבים, נהנו משקט יחסי לאורך 2004. גזרת ירושלים נותרה פרוצה במידה רבה, ובעיר אירעו מספר רב של פיגועים קשים.

ברצועת עזה המצב הלך והסלים במהלך 2004, ויישובים ישראלים רבים – לרבות העיר שדרות שבתחומי הקו הירוק – ניצבו תחת איום מטחי רקטות הקסאם ששוגרו מהרצועה. תחת יעלון נוהלו מספר מבצעים גדולים בתחומי הרצועה (אף שגם הגדול שבהם, מבצע ימי תשובה, לא דמה בהיקפו למבצע חומת מגן), במהלכם חדרו כוחות קרקע של צה"ל אל שכונת זייתון, רפיח, בית חאנון, מחנה הפליטים ג'בליה וחאן יוניס על מנת להרוס מחרטות קסאמים, מעבדות נפץ ומנהרות הברחה. במבצעים אלה נהרגו מאות מחבלים, אך גם עשרות חיילי צה"ל (13 חיילים נהרגו ב"אסון הנגמ"שים")[29]. ברפיח הרס צה"ל מאות בתים בניסיון לפגוע במנהרות ההברחה, אולם נחל הצלחה חלקית בלבד. ארגוני זכויות אדם מתחו ביקורת קשה על ההרס ברפיח ודחו את טענת צה"ל לפיה הדבר היה בבחינת כורח צבאי.

במקביל, נאלץ יעלון להתמודד עם קשיים שאינם מבצעיים במהותם. הדחתו את מפקד אוגדת עזה, תא"ל שמואל זכאי[30], בעקבות כישלונו של זה בבדיקת פוליגרף בדבר הדלפת מידע לתקשורת במבצע ימי תשובה, עוררה מחלוקת רבה בציבור ובדרג המדיני. כמו כן התמודד מול ביקורת שוטפת על שחיקת מוסר הלחימה הצה"לי בעקבות האינתיפאדה השנייה, כפי שבא לידי ביטוי, למשל, בעדויות חיילים בארגון שוברים שתיקה, בהתעללות חיילים בגופות מחבלים ובחיכוכים גוברים עם האוכלוסייה הפלסטינית במחסומים.

סביב יעלון התעוררו מספר סערות תקשורתיות, חלקן בשל דברים שאמר, חלקן בשל דברים שהוצאו מהקשרם. בין השאר צוטט (שלא במדויק) ב־3 ביולי 2003 כאומר "ניצחנו" בהתייחסו לתוצאות האינתיפאדה השנייה, שנים לפני סיומה. כוונתו המקורית התייחסה לכך שהציבור הישראלי "ניצח" בכך שרוחו לא נפלה בשל מה שכונה על ידו "מתקפת הטרור של שנת 2000". יעלון אף רמז מספר פעמים כי הוא מתנגד למעורבות היתר של שר הביטחון שאול מופז בעניינים פנים-צבאיים, וכן התעמת פעמים אחדות עם חברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בראשות ח"כ יובל שטייניץ.

בתקופה שקדמה לתוכנית ההתנתקות טען בפורום סגור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שנסיגה חד צדדית מרצועת עזה תהווה "רוח גבית לטרור", טענה שצוטטה מאוחר יותר בידי מתנגדי התוכנית, דבר שתרם למתח בין ראש הממשלה אריאל שרון ליעלון (בספרו "דרך ארוכה קצרה" מצדיק יעלון טענה זו, וטוען שההתנתקות היא שהביאה לניצחון החמאס והיוותה גורם למלחמת לבנון השנייה). יעלון העריך שנסיגה ישראלית חד-צדדית תתן רוח גבית לארגונים אסלאמיים רבים ברחבי העולם[31], והביע חשש להתפרצות גל טרור נרחב בשטחי יהודה ושומרון בעקבות התוכנית[32].

סיום כהונתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2005 הודיע שר הביטחון, שאול מופז, כי לא יאריך את כהונתו של יעלון בשנה נוספת וכי הלה יסיים כהונתו ביולי 2005, לפני מועד ביצוע תוכנית ההתנתקות[33]. רבים ראו בצעד זה שיאה של המתיחות בין האישים, שסבבה סביב חילוקי דעות מקצועיים ואישיים כאחד. ראש הממשלה אריאל שרון אישר זאת באומרו כי "הרמטכ"ל לא ממשיך בגלל יחסי העבודה עם מופז". לדברי יעלון עצמו, הסיבה לכך היא שהוא התעקש להביע את דעתו על נזקי ההתנתקות בפני הממשלה[34].

לימים טען בספרו[35] בתארו את אופן קבלת ההחלטה על ההתנתקות: "הוא (שרון) הלך למהלך (ההתנתקות) אשר גרם נזק אסטרטגי לישראל לא מפני שהאמין במהלך הזה, אלא מפני שביקש להציל את עצמו, כאשר החקירות הפליליות איימו עליו."

מספר שבועות לפני סיום כהונתו התבטא יעלון, בנאום שקיבל את השם "נאום הנחשים", ואמר "אני זוכר ששאלו אותי פעם מדוע אני ממשיך ללכת עם נעליים גבוהות בקריה, ועניתי להם – 'בגלל הנחשים בקריה'"[36]. רבים פרשו התבטאות זאת כתקיפה של חברי פורום מטכ"ל, אולם בריאיון בתוכניתו של יאיר לפיד ענה יעלון כי לא כיוון את דבריו ללובשי מדים, אלא לאנשי משרד הביטחון שיושבים בקריה.

כהונתו של יעלון הסתיימה ב-1 ביוני 2005[37]. החליף אותו סגנו, האלוף דני חלוץ, שבניגוד ליעלון תמך ברעיון ההתנתקות. ב-30 במאי השתתף יעלון במפגן צניחה לציון 60 שנה לניצחון בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, יחד עם קצינים ולוחמים מבעלות הברית, ובכך חתם 37 שנות שירות בצה"ל. בריאיון פרישה ל"הארץ" צפה יעלון: "אם אחרי ההתנתקות לא תהיה התחייבות ישראלית לעוד מהלך, תהיה התפרצות אלימה. פיגועים מכל הסוגים. ירי, מטענים, מתאבדים, מרגמות, קסאם" ו"מצבן של כפר סבא, תל אביב וירושלים יהיה כמצבה של שדרות"[38].

לאחר פרישתו מצה"ל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעלון משוחח עם שייח' דרוזי בחורפיש
יעלון נואם בארצות הברית כשר הביטחון.

ב-2006 שהה יעלון בוושינגטון כעמית צבאי בכיר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. החל משנת 2006 יעלון הוא עמית בכיר במכון אדלסון למחקרים אסטרטגיים שבמרכז שלם, יו"ר המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים, נשיא עמותת שק"ל (שירות קהילה לאנשים עם צרכים מיוחדים) ועמית במכון לאסטרטגיה ציונית.

לאחר פרישתו מתפקידו הביע יעלון בצורה ברורה את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות ולחזרה לגבולות 67. כבר בריאיון פרישה לארי שביט בעיתון "הארץ" (5 ביוני 2005) אמר יעלון שהפלסטינים – לרבות אבו מאזן – לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל, ועדיין מחפשים דרכים להשמידה. הוא הזהיר מפני גל טרור שיפרוץ לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות שיכלול פיגועי התאבדות וירי רקטות על ערים ישראליות, לרבות ירי קסאמים מצפון השומרון. יעלון חזה השתלטות של חמאס על רצועת עזה וקבע שפתרון שתי המדינות איננו ישים ובמקום להביא לסוף הסכסוך רק יביא לעוד פיצוץ אלים, שכן

"...אני רואה קושי לייצב מצב יציב של סוף סכסוך בתוך הפרדיגמה הזאת".
"מדברים על מדינה פלסטינית בת קיימא. Viable Palestinian State. באירופה אפשר ליצור מצבים כאלה. מונקו, אנדורה, ליכטנשטיין, לוקסמבורג. אבל כאן המצב אחר. לצד הפלסטיני אין תחושת עד כאן. גם בגבולות 67' אין לו תחושת עד כאן. הוא מדבר על צפת ועל חיפה ועל תל אביב. וגם מבחינה כלכלית יהודה שומרון ועזה אינם מדינה בת קיימא".

בנאום בכנס הרצליה, ב-23 בינואר 2006, אמר יעלון כי ישראל לא יצרה הרתעה אמינה מפני הרקטות, וכי הנסיגות החד-צדדיות נתפשות כבריחה מאיום זה. כן תקף כל נסיגה המתבצעת בטרם הכירה הרשות הפלסטינית בישראל כמדינה יהודית, כאשר לדעתו המהומות בספטמבר 2000 נועדו להתחמק מהכרה כזו. כן אמר:

"אי-הנכונות הערבית להכיר בישראל היא המקור להפעלת האלימות נגדה משחר הציונות ועד היום. כל עוד מרכיב זה לא ישתנה, ישראל תהיה מועדת לאלימות. גבולות 67' אינם נותנים מענה ביטחוני לא לאיום טרור של רקטות ומתאבדים ולא לאיום של התקפה קונבנציונלית... כדי לעמוד מול טרור מבלי להיכנע, חשוב לבצר את גבולותינו התודעתיים ולחזק את אמונתנו בצדקת הדרך, וזאת בניגוד למגמה הקיימת היום"[39].

בנאום שנשא במכון הדסון בוושינגטון, ב-7 במרץ, התייחס יעלון לתוכנית הגרעין האיראנית ואמר שלכל צבא מערבי יש יכולת צבאית לבצע תקיפה באיראן, וברור שצריכה להיות תוכנית מוכנה לביצוע תקיפה שכזו.

גם אחרי ביצוע תוכנית ההתנתקות היה יעלון אחד ממבקריה החריפים. ביולי 2006 אמר בריאיון לארי שביט את הדברים הבאים:

כעת אנחנו נמצאים ברצועה בתרחיש דרום לבנון. נכנס לעזה נשק רב. נכנסו חומרי נפץ תקניים. נכנסו קטיושות. יש טילים נגד מטוסים. יש טילים נגד טנקים. יש טילי גראד. כתוצאה מההתנתקות ומהאופן שבו היא בוצעה יש ברצועה גורמי חיזבאללה, גורמי אל קאעדה וגורמי טרור איראניים. יש ידע איראני ויש כסף איראני. בדיוק כפי שהזהרתי רצועת עזה הופכת לחמאסטאן, חיזבאללסטאן ואל קאעדסטאן. ככל שיעבור זמן המצב יחמיר. כישלון ההתנתקות יהיה יותר ויותר מוחשי. נמצא את עצמנו עומדים מול ממלכת טרור המסוגלת לשגר אל תוך ישראל יותר רקטות בעלות טווח יותר ארוך ואפקטיוויות יותר גדולה. איום הרקטות יגיע לאשקלון ולאשדוד ולעומק הנגב. באיום הזה לא ניתן יהיה לטפל אך ורק באמצעות תקיפות מן האוויר. על כן, אם אנחנו עם חפץ חיים, יכול להיות שלא תהיה ברירה אלא לצאת למבצע חומת מגן בעזה.

— האם ההתנתקות הצליחה?, באתר הארץ, 5 ביולי 2006

מלחמת לבנון השנייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמת לבנון השנייה התחוללה כשנה לאחר שפרש מתפקידו. במלחמה נחשפו מספר ליקויים בתפקוד צה"ל, ובפרט ועדת וינוגרד קבעה כי צה"ל לא היה מוכן כראוי למלחמה בלבנון. מפקדים רבים פרשו מתפקידם עקב תפקודם. בריאיון עימו[40] ב-14 בספטמבר 2006 דחה יעלון את אחריותו לחוסר הצלחתו של צה"ל וטען כי בסוף תקופת כהונתו צה"ל היה מוכן למלחמה אולם הניהול המלחמתי היה כושל. הוא תקף את ראש הממשלה אהוד אולמרט על ניהול מלחמת לבנון השנייה וקרא לו להתפטר. הוא האשים אותו בכך ששלח ביומיים האחרונים למלחמה חיילים להיהרג בשביל ספין תקשורתי[41]. עמדה שלא התקבלה על ידי ועדת וינוגרד.

הוא תקף בחריפות את מחליפו כרמטכ"ל דני חלוץ לאחר שהלה התפטר, והאשימו בהשחתה של צה"ל[42].

קריירה פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-26 במאי 2007 אמר יעלון בתוכנית "פגוש את העיתונות" שפעולה קרקעית בעזה הכרחית, כדי לנקות אותה מטרור. כמו כן אמר שהירי הכבד לעבר שדרות ומלחמת לבנון השנייה באו בעקבות ההתנתקות[43].

ב-17 בנובמבר 2008, החליט יעלון להצטרף למפלגת הליכוד בראשותו של בנימין נתניהו ולהתמודד בבחירות הפנימיות לרשימת הליכוד לכנסת ה-18. הוא הודיע רשמית על הצטרפותו למחרת בנאום במצודת זאב ואמר כי "דרך הנסיגות שאנו הולכים בה היום אינה מבצרת את ביטחונה של מדינת ישראל והדרך הזו בעת הזו חייבת להיפסק"[44]. בפריימריז נבחר למקום השמיני ברשימת הליכוד לכנסת ה-18. עם כניסתה של ממשלת נתניהו השנייה לשלטון התמנה בה יעלון למשנה לראש הממשלה, שר לנושאים אסטרטגיים וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני.

באוגוסט 2009 ביקר יעלון עם שרי ימין נוספים בהריסות חומש שפונתה בתוכנית ההתנתקות. כמו כן, השתתף בכנס של קבוצת "מנהיגות יהודית" בליכוד, בה גינה את ההתנתקות, והסביר חלק ממשנתו הפוליטית. אמר כי בישראל קיים חולי אותו כינה "הפתרוניזם". "כשיש סכסוך, אנו מחפשים פתרון...אנחנו לא מסוגלים להכיל מציאות של בעיה ללא פתרון. הרי העולם המערבי, מצא פתרון לכל דבר, אפילו כזה שאיפשר לאדם להגיע לירח". "הפתרוניזם, מוביל לעכשוויזם", הוא טען בכנס כי זוהי תופעה פסיכולוגית, כמו וירוס פנימי שגורם לנו להאמין שניתן להביא שלום עכשיו. הפסיכולוגיה הזאת, לדבריו, מנוצלת בצורה מניפולטיבית על ידי האליטות, מאוסלו ועד להתנתקות. דברים אלו הוצגו בחדשות ערוץ 2 כקריאה לתנועת "שלום עכשיו" וירוס, ועוררו סערה תקשורתית. עוד אמר "אנחנו התרגלנו שלערבים מותר לחיות בכל מקום: בנגב, בגליל, בשכם, בג'נין, ויש אזורים שאסורים ליהודים. זה אנחנו גרמנו". וסיכם בקשר לשאלת ההתנחלויות, ב"אשר לשאלת ההתיישבות, יהודים צריכים ויכולים להיות בכל מקום בארץ ישראל לנצח. כל התיישבות צריכה לעבור את אישור הרשויות, ומה שעולה בניגוד להחלטות לא ראוי. זה בניגוד לחוק. אדם לא יכול ללכת להתיישב באיזה מקום שהוא רוצה"[45][46].

למרות התבטאויותיו אלה תמך יעלון בהחלטת הקבינט ב-25 בנובמבר 2009 להקפיא את הבנייה הפרטית החדשה באיו"ש למשך עשרה חודשים[47].

בעת הפעולה לעצירת המשט לעזה במאי 2010 היה יעלון ממלא מקום ראש הממשלה, עקב היעדרותו מהארץ של נתניהו. הוא הגן על ההחלטה לעצור את המשט ועל החלטת הלוחמים לפתוח באש, אך הוסיף: "במקום שבו צריך לתת צל"שים, צריך לבדוק גם את נוהל הקרב"[48]. באוקטובר 2011, משהובא לאישור הממשלה מתווה ההסכם לשחרור גלעד שליט, הצביע השר יעלון כנגד מתווה העסקה בטענה כי הדבר יהווה ניצחון לארגון החמאס ולארגוני הטרור ויסכן את ביטחונם של אזרחי ישראל[49].

יעלון נועד בלשכתו עם מזכיר ההגנה האמריקאי צ'אק הייגל, אפריל 2013

שר הביטחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעלון עם מזכיר ההגנה אשטון קרטר, יולי 2015
משה (בוגי) יעלון, בכנס הרצליה 2016 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

ב-18 במרץ 2013 מונה יעלון לתפקיד שר הביטחון, במהלך הרכבת הממשלה לאחר הבחירות לכנסת ה-19, והחליף בכך את אהוד ברק[50].

ב-2013 החליט יעלון על המשך הייצור וההצטיידות בטנק המרכבה סימן 4מ אחרי שהיה חשש לסגירת קו הייצור עקב קשיים כלכליים. במאי 2014, התנגד יעלון לחתימה על האמנה לפיקוח על סחר בנשק, מחשש שתפגע בצה"ל[51].

מספר התבטאויות שלו נתפשו כביקורת על ארצות הברית וגרמו למורת רוח בקרב הממשל האמריקאי. כשר ביטחון נקט יעלון במדיניות נוקשה כנגד פעולות תג מחיר וכן כלפי מתיישבים מן היישוב יצהר[52] ותמך במעצרים מנהליים כנגד חשודים בתג מחיר[53].

בדצמבר 2015 אסר יעלון על כל פעילות משותפת של צה"ל עם "שוברים שתיקה", כגון מתן הרצאות וסדנאות על ידי נציגי הארגון לחיילים או השתתפות בדיונים משותפים[54][55].

בסוף 2015 הוענק ליעלון אות אביר איכות השלטון על יושרה פוליטית[56].

ב-24 במרץ 2016 גינה יעלון בחריפות את הירי שביצע באותו היום חייל צה"ל סמל אלאור אזריה במחבל מנוטרל בחברון. בעקבות זאת הוא ספג ביקורת, בין היתר מפי שר החינוך נפתלי בנט ויו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן[57].

ב-20 במאי 2016 הודיע יעלון על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת, לאחר שנודע על כוונת ראש הממשלה להעבירו לתפקיד שר החוץ כדי לפנות את תפקיד שר הביטחון לאביגדור ליברמן, על מנת שתצטרף ישראל ביתנו לממשלה. בנאום ההתפטרות מתח יעלון ביקורת על נתניהו[58].

ביוני 2016 הוענק לו תואר עמית כבוד מהמרכז האקדמי רופין[59].

הזירה הפלסטינית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת 2013 התאפיינה בהסלמה ב"טרור העממי" (פיגועי דקירה, יידוי אבנים ובקבוקי תבערה) ביהודה ושומרון כאשר מדיניות צה"ל תחת מפקד פיקוד המרכז ניצן אלון היא להכיל את האירועים ולשמור על איפוק. ברצועת עזה הנהיג יעלון מדיניות של תגובה מיידית על כל הפרה של הרגיעה, כולל על ירי פצצות מרגמה ורקטות שנפלו בשטחים פתוחים.

יעלון היה מעורב במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013–2014) והציג עמדה נצית המתעקשת על ביטחון ישראל, הכרת הפלסטינים במדינת ישראל כמדינה יהודית, הפסקת ההסתה במערכת החינוך ושמירת נוכחות ישראלית בבקעת הירדן – דרישות שהפלסטינים דוחים. כן סבור יעלון שהפלסטינים בראשות אבו מאזן אינם פרטנר מאחר שלא התפשרו בכלום ורק התבצרו בעמדותיהם - שאינן מקובלות על ישראל[60].

במבצע צוק איתן, תמך יעלון במשא ומתן עם החמאס וציין כי "המטרה של מקבלי ההחלטות היא להחזיר את חמאס לשולחן המשא ומתן בקהיר"[61]. הוא העדיף לסיים את המבצע ללא כניסה קרקעית לרצועת עזה בכלל, ורצה להביא לחיסול המנהרות באמצעים מדיניים[62]. כבר בתחילת המבצע הוא ביקש מחמאס הפסקת אש, אך סורב. לאחר המבצע הוא אמר שחמאס רצה לסבך את ישראל בניסיון קרקעי להפלת שלטונו, והתגאה כי מנע מבצע כזה[63][64]. במהלך המבצע נפל סג"ם הדר גולדין, קרוב משפחתו (פרופ' שמחה גולדין, אביו של הדר, הוא בן דוד שני של יעלון)[65]. במהלך מלחמת חרבות ברזל הוא הצדיק את מדיניותו בימי צוק איתן ואמר: "אם יש משהו שאני מצטער עליו מצוק איתן הוא שנכנסנו. אין פתרון קסם לא מדיני ולא צבאי. אני לא יודע איך עוקרים את שלטון חמאס"[66]. יעלון טען ש"היה ניתן למנוע את המלחמה לו ניתן מענה למצוקה האזרחית בעזה"[67].

בעקבות גל הטרור הפלסטיני בסוף 2015 ותחילת 2016 הממשלה החליטה על החמרת הענישה על יידוי אבנים, הריסת בתי מחבלים והוצאת הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית של ערביי ישראל מחוץ לחוק.

זירות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת יעלון ייחסו לחיל האוויר הישראלי מספר תקיפות בסוריה השסועה במלחמת אזרחים שנועדו להשמיד נשק "שובר שוויון" שהעביר משטר אסד לחזבאללה.

לאחר ההתפטרות ממשרד הביטחון ופרישתו מהליכוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
יעלון (מצד שמאל), הקמת כחול לבן
ערך מורחב – כחול לבן (רשימה)

לאחר ההתפטרות אמר שיתמודד על הנהגת המדינה ויקים מפלגה חדשה. לצורך כך הקים את העמותה מנהיגות אחרת[68]. בספטמבר 2017, אמר יעלון בריאיון למקור ראשון כי אינו פוסל שותפות פוליטית וקואליציונית עם מפלגת העבודה ויאיר לפיד[69]. עוד אמר בריאיון שהוא דוגל באוטונומיה בשטחי יו"ש, בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה. לדבריו גם רבין תמך בישות מפורזת שהיא פחות ממדינה.

ב-25 בדצמבר 2018, יעלון העלה סרטון בפייסבוק שבו הודיע על הקמת מפלגה בראשותו ועל כוונתו להתמודד בבחירות לכנסת העשרים ואחת[70]. ב-2 בינואר 2019 הקים מפלגה חדשה בשם תל"ם[71], שבהמשך התמזגה עם מפלגת חוסן לישראל[72] ולבסוף התמודדה ברשימת כחול לבן. במסגרת האיחוד הוצב יעלון במקום השלישי. הרשימה קיבלה 35 מנדטים ויעלון חזר לכנסת. ב-26 במרץ 2020 הודיע יעלון ביחד עם יאיר לפיד על פיצול כחול לבן, על רקע כוונותיו של יו"ר כחול לבן, בני גנץ, לקדם משא ומתן לממשלת אחדות עם בנימין נתניהו. לאחר הפיצול החליטו לפיד ויעלון להקים סיעה משותפת, יש עתיד – תל"ם[73]. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע החליט להתמודד עצמאית מטעם מפלגתו תל"ם. עם זאת, ב-1 בפברואר 2021 החליט שלא להתמודד בבחירות והסיר את מועמדותו[74].

בנובמבר 2021 מונה ליושב ראש סינפטק (Synaptech), קרן הון סיכון חדשה שתגייס הון באיחוד האמירויות[75].

בעקבות פרסומים של יעלון כי עו"ד דוד שמרון קיבל שוחד בהיקף של עשרות מיליוני יורו במסגרת עסקת הצוללות, ושחלק מהכספים אף הועבר לראש הממשלה בנימין נתניהו, הגיש שמרון באוגוסט 2020 תביעת דיבה בסך יותר מחצי מיליון ש"ח נגד יעלון[76]. ב-17 בדצמבר 2023 הסתיימה התביעה בפשרה, לפי חויב יעלון לשלם 88,000 ש"ח לשמרון, לאחר שהודה שאין אמת בדברים הללו[77].

משנתו הפוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנתו הפוליטית של יעלון מפורטת בספרו "דרך ארוכה קצרה", שראה אור בספטמבר 2008[35]. באוגוסט 2018 יצאה לאור מהדורה מעודכנת ומורחבת של הספר, ובה פרקים העוסקים באירועי עשר השנים שחלפו מאז צאת המהדורה הראשונה.

בספרו קושר יעלון בין הנסיגה מלבנון למה שכונה על ידו "מלחמת הטרור הפלסטינית" של שנת 2000. הוא מסביר כי הערבים במזרח התיכון למדו לאחר מלחמת יום הכיפורים כי במלחמה בעצימות מלאה לא ניתן להכריע את מדינת ישראל. אך פגיעה הדרגתית, כפי שביצע החזבאללה בלבנון, יש בה כדי לשבור מחוסנה של מדינת ישראל. תזה זו הוצגה כבר בשנתו הראשונה כרמטכ"ל בריאיון שהעניק לארי שביט. ההתנתקות בשנת 2005, לדבריו, היא שהביאה לעליית החמאס ברצועת עזה מספר חודשים לאחר מכן. בכך מצדיק יעלון את התנגדותו לתוכנית ההתנתקות.

יעלון מדגיש כי "חיי האדם הם מעל האדמה". כלומר טוב שלום מארץ ישראל השלמה. אולם, מאחר שכל נסיגה מביאה עמה גל של טרור, אסור לישראל במצב העניינים הנוכחי לבצע נסיגות נוספות. הוא מכנה את הדרך השואפת ל"שלום עכשיו" בספרו כ"הדרך הקצרה". יעלון מציע כי "הדרך הארוכה" הנמנעת בשלב זה מנסיגות כלשהן, היא זו שתפגין חוסן בעיני הערבים במזרח התיכון, ורק היא שתביא לשלום. הוא טוען כי "הדרך הארוכה, היא הקצרה" ומכאן שם הספר.

להגדרתו של יעלון ב-2008, הוא עודנו "מפא"יניק" שהתחנך על ערכי השמאל, ומפלגת העבודה היא שנטשה את ערכיה, בכך שהיא מתעלמת מן העובדה כי אין פרטנר אמיתי לשלום בזירה הפלסטינית. קשרו של יעלון לאידאולוגיה ה"מפא"יניקית" התבטא גם במכתבו לטוני בלייר, שם ציטט את בן-גוריון שכינה את אלו החושבים שפריחה כלכלית בקרב האוכלוסייה הערבית תפחית מן הרצון לפגוע בישראל "הציונים הנאיביים". יעלון מסביר כי ההתנחלויות אינן מקור המוטיבציה הפלסטינית לפעילות טרור; וכי הסיבה העיקרית לטרור היא החינוך הפלסטיני. בימי יאסר ערפאת, גם לאחר החתימה על הסכמי השלום, לימדו בבתי הספר הפלסטינים כי ארץ ישראל כולה שייכת לערבים, ואין מקום לעם היהודי בין הירדן לים התיכון. בכנס ירושלים שנערך בפברואר 2010 אמר יעלון: "יש לאמץ את הגישה של בנייה מלמטה למעלה של יסודות הישות הפלסטינית, שבמרכזה שינוי המסר החינוכי לכזה התומך בשלום ומתנגד להסתה, לטרור ולשנאה. בלי כל אלה כל הסכם שלום עלול להפוך להסכם של הפסקת אש זמנית, שינוצל על ידי גורמי הטרור להתחמש ולהתכונן לסיבוב הבא"[78].

העימות בארץ ישראל הוא, לדבריו, חלק ממלחמת תרבויות שמתנהלת במזרח התיכון. בין תרבות מערבית שמקדשת את החיים, לתרבות איסלאמית ג'יהאדית המקדשת את המוות. ישראל מושכת אש בתוך מלחמת התרבויות הזו. העוינות הבסיסית כלפי ישראל מקורה בכך שהיא נתפסת כעמדה קדמית של המערב במזרח האיסלמי. זהו ההקשר שלפיו צריך לראות את העימותים באזור. מתחייב ממנו שהנוסחה של "שטחים תמורת שלום" אינה רלוונטית. עלינו לגבור על איום האסלאם הג'יהאדי, ולנצח במלחמת התרבויות.

בנוסף, יעלון סבור ש"אין פודין את השבויים ביתר על דמיהן", והיה אחד מהשרים שהתנגדו לעסקת שליט, שבמסגרתה שוחררו 1,027 מחבלים. יעלון נימק את המורכבות של הנושא בערבי הסברה בכך ששחרור מחבלים בעסקאות קודמות הביא להרג אזרחים וחיילים שמניינם עלה על מספר המשוחררים[49].

מבחינה חברתית – יעלון הצהיר לא פעם על תמיכתו בשוויון זכויות מלא לקהילת הלהט"ב ותמך פומבית בנישואים חד-מיניים[79]. במהלך הרפורמה המשפטית של 2023, היה יעלון אחד ממתנגדיה והאשים את ראש הממשלה נתניהו בהרס המערכת המשפטית על מנת לחמוק מהעמדה לדין[80][81]. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל טען יעלון כי בלי ההפיכה המשטרית – חמאס לא היה יוצא למתקפת הפתע[82]. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הביע יעלון תמיכה בהימנעות מהנהגת שלטון ישראלי ברצועת עזה לאחר המלחמה, תוך שמירה על חופש פעולה ביטחוני של ישראל, והחזרת שלטון הרשות הפלסטינית[83].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעלון נשוי לעדה ואב לשלושה ילדים. בתו אשבל שירתה שירות לאומי, ובן ובת נוספים שלו שירתו ביחידות מובחרות[84]. יעלון הוא קרוב משפחה של הזמר סטטיק[85]. הוא בעל תואר ראשון במדע המדינה מטעם אוניברסיטת חיפה. מתגורר במודיעין-מכבים-רעות.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: משה יעלון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משה יעלון

אתרים רשמיים:

ראיונות:

כתבות:

מכּתביו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אמירה לם, צילומים: יונתן בלום, פנים אל מול פנים, באתר ynet, 8 ביוני 2016
  2. ^ למשל: הודעה על אצילת סמכויות, י"פ 6595 מיום 22 במאי 2013
  3. ^ אתי דור, ומי הגיע לכנס המחזור? בוגי, באתר ynet, 22 ביולי 2002
  4. ^ 1 2 אמיר בוחבוט‏, כשהתחזית על מלחמה בקיץ מתממשת, באתר וואלה, 4 בספטמבר 2014
  5. ^ ישי פרידמן, חברי גרופית הצביעו: בוטלה חברותו של בוגי יעלון בקיבוץ, באתר עכשיו 14, 13 במרץ 2024
  6. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 42–44.
  7. ^ משה יעלון, תמיד אחרי נחמיה, מאמר שכתב לזכרו של האלוף נחמיה תמרי, במחנה, ‏ 02.01.2004.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  8. ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 198.
  9. ^ עמוס הראל, בדרך לאיסמעיליה החליט סמל המחלקה יעלון לחזור לגדוד 50, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2003.
  10. ^ אמיר אורן, במשקפיים של יעלון, באתר הארץ, 12 ביולי 2002.
  11. ^ 1 2 עמוס הראל, בוגי מן הצנחנים, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2002
  12. ^ דניאל אדלסון, מורשת הניצחון וזיכרון הנופלים, אתר זרוע היבשה, ‏ 1.5.2008.
  13. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 221-223.
  14. ^ לילך שובל, המובחרים, באתר ישראל היום, 23 בספטמבר 2011
  15. ^ על מבצע "שלכת" באתר סיירת הצנחנים.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  16. ^ אמיר בוחבוט, סיירת מטכ"ל בת 50, באתר nrg, משה יעלון מספר כיצד הגיע לסיירת מטכ"ל, מעריב, ‏ 24/3/2007.
  17. ^ אבי קרבל, עוזי דיין מספר: כך חיסלנו את המחבלים הערבים במשגב-עם, "ישראלי פטריוטי", 16.05.2014.
  18. ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2012.
  19. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמודים 55–56.
  20. ^ דני דור יהודה שיף ודב גולדשטיין, "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", "אגב, להבדיל ממפקדי סיירת אחרים, לבוגי אין צל"שים. את ארבעת הצל"שים שאמור היה לקבל במהלך פיקודו על סיירת מטכ"ל, הוא ביקש להפוך לצל"שים יחידתיים ולא אישיים.", הוצאת "מעריב", 2002, עמוד 201.
  21. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 55-61
  22. ^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000. תקופת משה (בוגי) יעלון, עמ' 224–237
  23. ^ עפר שלח, אל תצפו למהפכה, באתר ynet, 14 במרץ 2002.
  24. ^ עמנואל רוזן, רגע לפני שמת הרג המחבל את ירון, מעריב, ‏ 21 בנובמבר 1990.
  25. ^ בן כספית ואילן כפיר, "אהוד ברק: חייל מספר אחד",קוראים, 1998, עמוד 251.
  26. ^ משה (בוגי) יעלון, דרך ארוכה קצרה, ידיעות ספרים, 2008, עמ' 227–228
  27. ^ זאב שיף, כן, גם אופציה צבאית, הארץ, ‏ 11.05.1997, כפי שהועלה באתר פרש.
  28. ^ עמוס הראל‏, יעלון: נשוב ונתקוף מטרות בסוריה, באתר וואלה, 17 בנובמבר 2003.
  29. ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, ‏ 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  30. ^ אילן מרסיאנו, הרמטכ"ל בחוץ וביטחון: זכאי לא דיבר אמת, באתר ynet, 9 בנובמבר 2004
  31. ^ אלכס פישמן, מנותקים מהמציאות. עשור להתנתקות, באתר ynet, 27 ביוני 2015
  32. ^ אבי דיכטר תומך בהתנתקות ותוקף את יעלון: "אין מודיעין שתומך בהערכותיו", באתר וואלה, 10 ביוני 2005
  33. ^ אמיר בוחבוט, מופז: כהונת הרמטכ"ל לא תוארך, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2005
  34. ^ ספרו של יעלון "דרך ארוכה קצרה"
  35. ^ 1 2 משה יעלון, "שרון לא הבין מה זה מדינת חוק. מופז היה שפוט", באתר ynet, 20 בספטמבר 2008
  36. ^ חנן גרינברג, יעלון: אני מעדיף לא להיות מניפולטור וקומבינטור, באתר ynet, 1 במאי 2005
  37. ^ עמוס הראל, צה"ל נפרד מיעלון וקיבל את פני רמטכ"ל ההתנתקות, דן חלוץ, באתר הארץ, 2 ביוני 2005.
  38. ^ ארי שביט, יעלון: אחרי ההתנתקות צפויה מלחמת טרור שנייה של פיגועים ורקטות קסאם למרכז הארץ, באתר הארץ, 1 ביוני 2005
  39. ^ רוני סופר, יעלון: ההתנתקות פגעה בהרתעה, חמאסטן נולדה, באתר ynet, 23 בינואר 2006
  40. ^ ארי שביט, יש גבול, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2006
  41. ^ יעלון ממשיך לתקוף: חיילים מתו בשביל ספין, באתר ynet, 14 בספטמבר 2006
  42. ^ הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, תוקף בחריפות את יורשו: "דן חלוץ השחית את הצבא", באתר TheMarker‏, 5 ביולי 2007
  43. ^ בוגי יעלון: אין מנוס מפעולה קרקעית בעזה, באתר nrg‏, 26 במאי 2007
  44. ^ מרב דוד, יעלון מצטרף לליכוד: דרך הנסיגות לא יכולה להימשך, באתר nrg‏, 18 בנובמבר 2008
  45. ^ רועי שרון, יעלון: יהודים צריכים להתיישב בכל מקום בארץ ישראל, באתר nrg‏, 19 באוגוסט 2009
  46. ^ אבי בלום, מבחן בוגי - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 27 באוגוסט 2009
  47. ^ רוני סופר, הקבינט הקפיא את הבנייה; נתניהו: נבנה בירושלים, באתר ynet, 25 בנובמבר 2009
  48. ^ מזל מועלם ויהונתן ליס, השר משה יעלון: במקום שצריך לתת צל"שים צריך לבדוק את נוהל הקרב, באתר הארץ, 8 ביוני 2010
  49. ^ 1 2 טל שלו, כתבתנו המדינית‏, השר יעלון: "עסקת שליט תביא לרצח מאות ישראלים", באתר וואלה, 13 באוקטובר 2011
  50. ^ יאיר אלטמן ומיכל רשף‏, נתניהו מחלק תיקים: סער שר הפנים, יעלון לביטחון, באתר וואלה, 17 במרץ 2013
  51. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, יעלון מסרב להחיל אמנה לפיקוח על סחר נשק מחשש שתפגע בצה"ל, באתר הארץ, 28 במאי 2014
  52. ^ אתר למנויים בלבד עמוס הראל, פרשנות || העימותים ביצהר: כבר לא עשבים שוטים, אלא בעיה חמורה, באתר הארץ, 8 באפריל 2014.
  53. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, עמוס הראל, חיים לוינסון, שר הביטחון יעלון תומך במעצרים מנהליים לאנשי ימין קיצוני, באתר הארץ, 13 באפריל 2014.
  54. ^ "אנו מודעים לניסיון הנואל של ארגונים שונים להוציא את דיבתנו רעה ואת דיבתם של חיילי צה"ל רעה ברחבי העולם, וזה מאבק שמחייב אותנו לחשוף את פרצופם האמיתי של אותם אנשים במקביל להגנה על החיילים. [...] מדובר בצביעות ובתעמולה שקרית נגד חיילי צה"ל ומדינת ישראל, וזהו חלק ממסעות הדה-לגיטימציה נגדנו. לכן גם הוריתי לאסור את כניסתם של חברי 'שוברים שתיקה' לכל פעילות עם צה"ל. אם אנשי 'שוברים שתיקה' היו באמת חרדים למוסר שלנו, כפי שאנו דואגים וחותרים לשמור על ערכי המוסר שלנו, הם היו פועלים מול צה"ל באופן ישיר, ולא משחירים את פני חיילינו בחוץ לארץ. [...] ככל שחלף הזמן התברר שמדובר בארגון הפועל ממניעים זדוניים, ונגד תופעות שכאלו ניאבק בחורמה." ציטוט של משה יעלון בהודעה בדף הפייסבוק של יעלון, פייסבוק, 13 בדצמבר 2015.
  55. ^ איתי בלומנטל ויואב זיתון, יעלון על סכנת מעצר לוחמי צה"ל בחו"ל: תופעה בלתי נסבלת, צביעות, באתר ynet, 13 בדצמבר 2015.
  56. ^ זוכי אות אביר איכות השלטון 2015 באתר התנועה לאיכות השלטון.(הקישור אינו פעיל, 5.1.2019)
  57. ^ אתר למנויים בלבד גילי כהן, יעלון בביקורת על בנט: מי שמנסה לרצות מיעוט קיצוני אלים יוביל אותנו לאנרכיה, באתר הארץ, 27 במרץ 2016.
  58. ^ יואב זיתון ומורן אזולאי, יעלון התפטר: "בגלל התנהלות נתניהו וחוסר האמון בו", באתר ynet, 20 במאי 2016
  59. ^ מקבלי אותות כבוד של המרכז האקדמי רופין, באתר המרכז האקדמי רופין
  60. ^ יעלון: קרי משיחי ואובססיבי, באתר ערוץ 7, 14 בינואר 2013
  61. ^ יניר יגנה‏, יעלון לתושבי העוטף: "הצבא יסייע למי שירצה להתפנות", באתר וואלה, 23 באוגוסט 2014
  62. ^ עקיבא ביגמן, צבא ההכלה של יעלון, אתר מידה, 2 באוקטובר 2014
  63. ^ חיים רמון, ‏לצד נתניהו, היו אלה ברק ויעלון שקידמו את החיים לצד חמאס, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2023
  64. ^ יואב זיתון, נתניהו: חמאס = דאעש. יעלון: טוב שלא מוטטנו, באתר ynet, 30 בספטמבר 2014
  65. ^ הדר, קרוב משפחתו של יעלון, 3 ביולי 2014
  66. ^ חדשות סרוגים, ‏בוגי יעלון מודה: זה הדבר היחיד שאני מצטער עליו, באתר "סרוגים", 29 באוקטובר 2023
  67. ^ שחר אילן, הציטוט המביך של גנץ בקבינט בצוק איתן: "אין למנהרות משמעות של יכולות גדולות מדי", באתר כלכליסט, 28 בפברואר 2017
  68. ^ oranusgroup, העמותה למנהיגות אחרת בראשות משה בוגי יעלון, באתר manhigut.co.il (באנגלית) (ארכיון)
  69. ^ "מקור ראשון, חשבון הנפש של יעלון: 'לא אני זה שהשתנה'". NRG. נבדק ב-2017-09-29.
  70. ^ אריק בנדר, ‏יעלון הודיע רשמית: "מקים מפלגה, קורא לשילובי כוחות", באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2018
  71. ^ אריק בנדר, ‏משה יעלון רשם את מפלגתו תל"ם: "הגיע הזמן למנהיגות שתוכלו לסמוך עליה", באתר מעריב אונליין, 2 בינואר 2019
  72. ^ יובל קרני, מורן אזולאי ואיתי שיקמן, סופית: בני גנץ ובוגי יעלון ירוצו ברשימה משותפת, באתר כלכליסט, 29 בינואר 2019
  73. ^ צבי זרחיה ו-ynet, כחול לבן מתפרקת; גנץ ואשכנזי בדרך לממשלת אחדות, באתר כלכליסט, 26 במרץ 2020.
  74. ^ יו"ר תל"ם משה (בוגי) יעלון הודיע כי מפלגתו לא תתמודד בבחירות, באתר ynet, 1 בפברואר 2021.
  75. ^ אודי עציון, הקריירה החדשה של בוגי יעלון: ישמש יו"ר קרן הון סיכון באמירויות, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2021
  76. ^ גיא פלג, ‏עו"ד שמרון הגיש תביעה נגד משה יעלון ודורש יותר מחצי מיליון שקלים, באתר ‏מאקו‏, 5 באוגוסט 2020
  77. ^ שירית אביטן כהן, הפרסומים היו שקריים: בוגי יעלון ישלם פיצוים לדוד שמרון בגין הוצאת דיבה, באתר ישראל היום, 17 בדצמבר 2023;
    ת"א 10450-08-20 דוד שמרון נ' משה יעלון
  78. ^ פנחס וולף‏, יעלון: "ההגנה הטובה נגד טרור היא התקפה", באתר וואלה, 17 בפברואר 2010
  79. ^ נועם דביר ואיתי בלומנטל, יעלון: "לאפשר נישואים לחברי הקהילה הגאה", באתר ynet, 6 בפברואר 2015
  80. ^ "אתם נותנים יד לעבריין": שר הביטחון לשעבר במסר תקיף לשרי הממשלה, באתר מעריב אונליין, 9 ביולי 2023
  81. ^ בן כספית עמית סגל, ‏יעלון ב"פגוש את העיתונות": התוכנית של לוין בלתי חוקית בעליל ויש לסרב לציית לה, באתר ‏מאקו‏, 21 בינואר 2023
  82. ^ מורן אזולאי, אלכסנדרה לוקש, יעלון: בלי ההפיכה המשטרית – חמאס לא היה יוצא למתקפת הפתע, באתר ynet, 22 באוקטובר 2023
  83. ^ אור גואטה, ‏שר הביטחון לשעבר משה יעלון: "אחרי המלחמה צריך להקים ועדה פלסטינית לעניינים האזרחיים, ולאפשר לישראל חופש פעולה ביטחוני", באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 27 במרץ 2024
  84. ^ ליאור דיין מחובר - משה בוגי יעלון, סרטון בערוץ "HOT", באתר יוטיוב (אורך: 33:10), 24 במאי 2017
  85. ^ הלה אומץ על ידי בת דודה של עדה יעלון
משה יעלון - תבניות ניווט
שרי הביטחון בממשלות ישראל
דוד בן-גוריון • פנחס לבון • דוד בן-גוריון • לוי אשכול • משה דיין • שמעון פרס • עזר ויצמן • מנחם בגין • אריאל שרון • משה ארנס • יצחק רבין • יצחק שמיר • משה ארנס • יצחק רבין • שמעון פרס • יצחק מרדכי • משה ארנס • אהוד ברק • בנימין בן אליעזר • שאול מופז • עמיר פרץ • אהוד ברק • משה יעלון • אביגדור ליברמן • בנימין נתניהו • נפתלי בנט • בני גנץ • יואב גלנט • ישראל כ"ץ

שרים נוספים במשרד הביטחון:
מיכאל ביטון • בצלאל סמוטריץ'

ישראל
השרים לנושאים אסטרטגיים בממשלות ישראל
אביגדור ליברמן • אהוד אולמרט • משה יעלון • יובל שטייניץ • גלעד ארדן • אורית פרקש-הכהן • מיכאל ביטון • יאיר לפיד • רון דרמר סמל מדינת ישראל
ראשי המטה הכללי של צה"ל
יעקב דורי • יגאל ידין • מרדכי מקלף • משה דיין • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • דוד אלעזר • מרדכי גור • רפאל איתן • משה לוי • דן שומרון • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • שאול מופז • משה יעלון • דני חלוץ • גבי אשכנזי • בני גנץ • גדי איזנקוט • אביב כוכבי • הרצי הלוי דגל הרמטכ"ל
סגני ראשי המטה הכללי של צה"ל
צבי איילון • מרדכי מקלף • חיים לסקוב • צבי צור • יצחק רבין • חיים בר-לב • ישראל טל • יקותיאל אדם • משה לוי • דוד עברי • דן שומרון • אמיר דרורי • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • מתן וילנאי • שאול מופז • עוזי דיין • משה יעלון • גבי אשכנזי • דני חלוץ • משה קפלינסקי • דן הראל • בני גנץ • יאיר נוה • גדי איזנקוט • יאיר גולן • אביב כוכבי • אייל זמיר • הרצי הלוי • אמיר ברעם
מפקדי פיקוד המרכז (פקמ"ז)
צבי איילון • יוסף אבידר • צבי איילון • צבי צור • מאיר עמית • יוסף גבע • עוזי נרקיס • רחבעם זאבי • יונה אפרת • משה לוי • אורי אור • אמנון ליפקין-שחק • אהוד ברק • עמרם מצנע • יצחק מרדכי • דני יתום • נחמיה תמרי • אילן בירן • עוזי דיין • משה יעלון • יצחק איתן • משה קפלינסקי • יאיר נוה • גדי שמני • אבי מזרחי • ניצן אלון • רוני נומה • נדב פדן • תמיר ידעי • יהודה פוקס • אבי בלוט
מפקדי המרכז הלאומי לאימונים ביבשה
יעקב בר • אריה קרן • אביגדור קהלני • נתן ניר • יואל גונן • יוסי פלד • דן ורדי • עמוס כץ • אמציה חן • עוזי בן יצחק • גיורא חייקה • יצחקי חן • רפי נוי • מאיר זמיר • אמי פלנט • משה יעלון • ניר גלילי • יפתח רון-טל • מאיר גחטן • דן ביטון • עוזי מוסקוביץ' • גיא צור • אבי אשכנזי • רוני נומה • מיקי אדלשטיין • מוני כץ • סער צור • נדב לוטן • דוד זיני • רומן גופמן • יעקב הלר
ראשי אגף המודיעין (אמ"ן)
מחלקת המודיעין איסר בארי • חיים הרצוג
אגף המודיעין בנימין גיבלי • יהושפט הרכבי • חיים הרצוג • מאיר עמית • אהרן יריב • אלי זעירא • שלמה גזית • יהושע שגיא • אהוד ברק • אמנון ליפקין-שחק • אורי שגיא • משה יעלון • עמוס מלכא • אהרן זאבי-פרקש • עמוס ידלין • אביב כוכבי • הרצי הלוי • תמיר הימן • אהרון חליוה • שלומי בינדר
מפקדי אוגדת אזור יהודה ושומרון
•גבי אופיר • יעקב אור • משה יעלון • שאול מופז • גבי אופיר • יצחק איתן • שלמה אורן • בני גנץ • יצחק גרשון • גדי איזנקוט • יאיר גולן • נעם תיבון • ניצן אלון • חגי מרדכי • תמיר ידעי • ליאור כרמלי • ערן ניב • יניב אלאלוף • אבי בלוט • יקי דולף
מפקדי חטיבת הצנחנים
אריאל שרון • מנחם אבירם • אלי זעירא • יצחק חופי • רפאל איתן • דני מט • חיים נדל • לוי חופש • עוזי יאירי • אריה צידון • מתן וילנאי • עמוס ירון • אמנון ליפקין-שחק • דורון רובין • יורם יאיר • שמואל ארד • מנחם זטורסקי • נחמיה תמרי • שאול מופז • דורון אלמוג • משה יעלון • מתי הררי • ישראל זיו • בני גנץ • יצחק גרשון • גדי שמני • אביב כוכבי • יוסי בכר • חגי מרדכי • הרצי הלוי • אהרון חליוה • אמיר ברעם • אליעזר טולדנו • נמרוד אלוני • יקי דולף • יובל גז • יואב ברונר • עמי ביטון
מפקדי סיירת מטכ"ל
אברהם ארנן • יוסף קסטל • אברהם ארנן • דב תמרי • עוזי יאירי • מנחם דיגלי • אהוד ברק • גיורא זורע • יונתן נתניהו • עמירם לוין • נחמיה תמרי • עוזי דיין • שי אביטל • עמר בר-לב • משה יעלון • רן שחור • עמוס בן-אברהם • דורון אביטל • שחר ארגמן • יובל רחמילביץ • ניצן אלון • הרצי הלוי • עודד ראור • אורי גורדין • גיא שפרן • שלומי בינדר • ח' • י' • י'
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משה_יעלון&oldid=39895001"